מה אני עונה לו?אנונימי (פותח)

דוגרי, אני מרגיש כל כך צבוע. רקוב מהשורש. לפני רגע הייתי בבית עשיתי את העבירה הכי חמורה בתורה ועכשיו אני לומד גמרא בבית כנסת כמו איזה בחור צדיק. לא צביעות? זה אפילו יותר מצביעות. זה גועל נפל.

וכן, אני חושב שכולנו צבועים. כי גם אתה, הבחור ישיבה הזה שעכשיו מתנועע לו בתפילת ערבית לפני רגע עשית את העבירה הכי חמורה בתורה. איך אתה מסוגל בכלל לחשוב על יהדות? על תורה? על ה'? אתה רחוק מה' כמרחק מזרח ממערב!

מה עונים למי שאומר לי את זה?

קודם כל: תשובה - זו התשובהימ''ל

תשובה הופכת ברגע אחד את החוטא הכי גדול לצדיק הכי גדול - ממש ככה (מומלץ לראות את דברי הרמב''ם בהלכות תשובה פ''ז ה''ד). צריך להתחזק ולהאמין בזה. 

עצם זה שאתה מרגיש דחייה מהמעשה ואתה מצטער עליו זה עצמו כבר שם אותך במקום אחר לחלוטין מזה שהיית בו בזמן החטא. וגם אם עדיין יש התמודדות ואף ייתכן שהאדם ייפול בה שוב - זה לא גורע מהתשובה ולא משנה את המקום שהאדם נמצא בו עכשיו.

 

דבר שני: גם מי שחוטא ולא עשה תשובה (לצורך העניין גזלן שלא החזיר את הגזילה או כהן שנשוי לגרושה וכדו') לא פטור משאר המצוות וראוי שיתפלל בכוונה וילמד תורה, למרות שעוד לא הגיע למדרגה של לעשות תשובה על מה שנפל בו. כל שכן אם הוא כן עשה תשובה.

 

דבר שלישי: לא נכון לעשות מד בין מצוות, בטח לא כשזה גורם לך להרגיש רקוב מהשורש (מה שלא נכון בכלל בכלל...) ולהתרחק ממצוות. ואם כבר לעשות השוואה בין במצוות אז חז''ל לימדו אותנו איך: "הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה" כלומר תראה מה העונש שנתנה התורה על עבירה ותדע מה הערך שלה, אם תעשה את זה תבין שהעבירה שאתה מדבר עליה רחוקה מאוד מאוד מלהיות "העבירה הכי חמורה בתורה". חבל שאתה (שלא באשמתך) מכניס את עצמך לסרטים, תתחזק בטוב וככה גם יהיה לך קל יותר לסור מהרע.

מומלץ לקרוא את 'אשיב ממצולות' של הרב יהושע שפיראתכלית הכוסף

ספר ממש מדהים ומחזק.פלאי פלאות לגמרי!עונה בדיוק על השאלות הנוקבות האלה...

 

רק שהוא לא מדבר על עבירות חמורותשפיפול
אלא על כל מיני "נפילות" מדומיינות באינטרנט.
כיוון שהאינטרנט הוזכר בתורה רק פעם אחת ( בספר במדבר) וגם זה ברמז קלוש, ואילו עבירות נזכרות בתורה בשפע מדאיג, קשה להניח שישנו קשר בין הדברים.
למה אתה מזלזל?תכלית הכוסף

"נפילות מדומיינות" אתה קורא לזה?תתפלא,אבל בניגוד לכבודו שהוא מלאך ואין לו שמץ תאווה,יש אנשים שכן יש להם תאוות,יצרים  וגם נפילות.אני חשבתי שזה הנושא שאליו התכוון הפותח,לכן הזכרתי את הספר הנ"ל.

והוא לא מדבר רק על "נפילות מדומיינות" כלשון כבוד תורתו,אלא על ההתמודדות עם הנושא הזה באופן כללי ודרכי תשובה לעניין.

יש כשל עמוק חמור ומהותישפיפול

אצל מישהו שמקשר את הנושאים שאליהם מתייחס הרב יהושע בספרו, לבין כל דבר שיכול להחשב ל"עברה חמורה מאוד" , או אפילו ל"עברה חמורה בכלל".

 

גם הרב יהושע בעצמו, ייחד את הספר שלו לנושאים קלילים ופעוטים, שניתן להגדיר אפילו כ"משוגות נעורים" ולא לעברות חמורות כמו גנבה, שוד, תקיפה, חבלה ברכוש וכיוצא בזה.

 

נכון שרוב הילדים המבולבלים הם לא רוצחים ושודדים ולכן "עבירות חמורות" אצלם יכולות להיות התמכרות לאינטרנט וכן הלאה, אבל כאן זה לא הספר של הרב יהושע וגם לא קבוצת תמיכה לבני טיפש עשרה ולכן כאן צריך לדייק.

 

יש עבירות חמורות ויש דיון הלכתי בעבירות חמורות, במסכת סנהדרין ובהלכות מלכים וכן הלאה, אבל הרב יהושע וספרו לא דומה ולא קרוב ולא בכיוון.

בסדר צדיק.אז אני חשבתי שלזה הוא התכוון.מרוצה?תכלית הכוסף


על מה הרב יהושע כתב את הספר?סמיילי...


כפי שציינתי בדיוק רבשפיפול
עניינו של הרבניהושוע עוסק במשוגות נעורים פעוטות ולא בעבחרות חמורות
זה לא אומר שאין לו תאווהאנונימי (4)

יש אנשים אם תאווה ממש חזקה אבל מתגברים כי ה' קבע שאסור

איפה הוזכר אינטרנט בבמדבר?סמיילי...


קודם כל, העבירה הכי חמורה בתורה היא עבודה זרה. עברת?קמנו ונתעודד
עבר עריכה על ידי קמנו ונתעודד בתאריך ז' בניסן תשע"ז 00:19

בס"ד

 

חוץ מזה, אתה צריך לשאול הפוך, בזמן העבירה: "איך אני, שכל-כך קדוש, כל-כך קרוב לקב"ה, ומצליח ללמוד את תורתו ולהתפלל אליו (ואפילו בדביקות מסויימת), יכול להגיע לתהומות כאלה (ואחרים)?! איך אני לא מתבייש לעשות את זה כל-כך קרוב לקב"ה?!"

 

השאלה הזו הרבה יותר נכונה, בגלל שקרבת ה' היא הטבעית, החטא הוא הפתולוגיה. ומנסיון, היא גם לא מחלישה בעבודת ה' אלא רק מחזקת.

לא מדויקסמיילי...

יש בהרבה מקורות מה העברה הכי חמורה בתורה.

כתוב נגיד על לשון הרע ששקול או חמור (לא זוכר) משלוש העברות של יהרג ואל יעבור

בעל התניא כותב שבכל עברה נפרדים מהקב"ה כמו עבודה זרה בעשת מעשה (בכרת זה גם לאחרי מעשה עד שיעשה תשובה) רק שלא מרגיש ובעבודה זרה מרגיש.

ע"ז זה גם במחשבה ה' ישמרנו.

לשון הרע גרוע משפיכות דמים.

במקורות אחרים הוצאת שז"ל הכי חמור בתורה!!

נו יש הרבה מקורות ויש עוד אם אני לא טועה.

בד"כ כשאומר עברתי את העברה הכי חמורה בתורה לא מדבר על לשון הרע.

ע"ז, נו, למי יש יצר ע"ז היום? במחשבה יש גם, אבל בן אדם לא ישתגע ויגיד שעבר את העברה החמורה בתורה.

אז כנראה הכוונה לשז"ל.

 

גם לגדולי הצדיקים יש פגםשפיפול
עבר עריכה על ידי שפיפול בתאריך י"ז בניסן תשע"ז 07:18
הרבה פעמים הם לא הבינו עד כמה שוטים ונבערים היו מי שקראו את דבריהם ולאלו עיוותים הגיעו בשל טיפשותם.
הרי אוננות כמו לשון הרע, היא גם מעשה שכיח ויומיומי וגם עניין פעוט וזניח שספק רב אם בכלל מוזכר בתורה, ואולי מוזכר בתורה רק ברמז בלשון סגי נהור, אז לטעון שאלו העבירות הכי חמורות בתורה, יותר נגיד מגונב איש ומכרו?
אז יש מישהו שרצה לחזק באיזה עניין שהציבור דש בעקיבו והשתמש בלשון מופרזת ומוגזמת והנה התוצאה.
לא הבנתיסמיילי...

בכל מקרה לפי הזוה"ק ככל הידוע לי שז"ל זה החמור בתורה.

עכשיו הבנתיסמיילי...
עבר עריכה על ידי סמיילי... בתאריך כ' בניסן תשע"ז 16:25

חז"ל כתבו את זה בגמרא, זה לא גוזמא, הגמרא הגדירה במדיוק איזה מקרים זה גוזמא. אנחנו לא יכולים לקבוע. לשון הרע כתוב כחטא מאוד חמור בגמרא בערכין זה לא המצאה של רב שרצה להגזים. הוצאת שז"ל בזוה"ק וגם בגמרא מופיע הרבה חומרת החטא. חז"ל הם דוברים אמת. אמת לאמיתו ממש. לפעמים מה שחז"ל אומרים נראה לא מובן לנו כי ההיגון אומר הפוך אבל זה האמת. הזוה"ק כתב שאין על הוצאת שז"ל תשובה. אבל רבי נחמן הביא תשובה. בעל התניא מסביר שמה שאין תשובה זה תשובה תתאה אבל עילאה יש. הם לא פגמו הצדיקים מהגמרא, הם אמרו את האמת, רק צריך לדעת לזרוק את השכל ולקבל אותה.

 

ולשן הקיצור שולחן ערוך שגם הביא את זה " אסור להוציא שכבת זרע לבטלה, ועוון זה חמור מכל עבירות שבתורה. ואלו שמנאפים ביד ומוציאין זרע לבטלה, לא די להם שאיסור גדול הוא, אלא שהעושה זאת הוא בנידוי, ועליהם נאמר: "ידיכם דמים מלאו", וכאלו הורג את הנפש. וראה מה שכתב רש"י בפרשת וישב בער ואונן שמתו בחטא זה. ולפעמים בעונש זה חס ושלום בנים מתים כשהם קטנים, או שיהיו רשעים, והוא בא לידי עניות. "

וגם זה שזה מוזכר בתורה ברמזסמיילי...

זה לא אומר, כי ידוע מאמר רז"ל "חמורים דברי סופרים" וגם זה שזה רמז זה עדיין רצון ה' יתברך שנעשה כך. וידוע שיש על שז"ל עונשים חמורים אומנם בתורה לא מוזכר ברמה כזאת אבל בזוה"ק מוזכר גם מוזכר. צריך לקים דברי חז"ל קטנין וגדולים "אי אתה יודע שכרם של מצוות" לדמו אותנו חז"ל יש מצווה שנראת קלה והיא חמורה ויש מצווה שנראת חמורה ושכרה קל, אנחנו לא יוכלים לדעת. וידוע הכלל המובא בתורת החסידות וכן בספה"ק התניא "זה לעומת זה עשה האלוקים".

 

וראה גם קיצור שולחן ערוך " אסור להוציא שכבת זרע לבטלה, ועוון זה חמור מכל עבירות שבתורה. ואלו שמנאפים ביד ומוציאין זרע לבטלה, לא די להם שאיסור גדול הוא, אלא שהעושה זאת הוא בנידוי, ועליהם נאמר: "ידיכם דמים מלאו", וכאלו הורג את הנפש. וראה מה שכתב רש"י בפרשת וישב בער ואונן שמתו בחטא זה. ולפעמים בעונש זה חס ושלום בנים מתים כשהם קטנים, או שיהיו רשעים, והוא בא לידי עניות. "

אתה טועה לחלוטין ומה שאתה אומר מאוד מסוכןetamary
כי אוננות היא תהליך טיבעי של הגוף ואף גבר בריא לא יכול להמנע ממנו ואם אנשים יטעו כמו שאתה טועה ויחשבו שמדובר בעבירה, זה רק יגרום להם לזלזל בעבירות אמיתיות.
לגבי הזוהר, לא פוסקים ממנו הלכה אף פעם וגם אסור להבין אותו כפשוטו.
לגבי דברי סופרים, לא תמצא רב שפוי שיגיד לך שמצוות דרבנן כמו הדלקת נר חנוכה, חמורות יותר מדאורייתא כמו לא תרצח, ולא תבערו אש בכל מושבותיכם.
זו גם הפרזה וגם זה מביא אנשים כמוך לטעויות גדולות
קרי ליל זה תהליך טבעי שאי אפשר להמנעאניוהוא
לא אוננות.
נסביר את דבריסמיילי...

בהקדמה לאחד מהתיקונים הכללים ראיתי שהביא שקרי שקרה כתוצאה משינה בצורה לא נכונה או עייפות או אכילה ושתיה יותר מידי (אף שצדיקים הזהירו אותנו שנזהר גם בזה ויש לשמוע לדבריהם בוודאי וגם בלי הרורים מובא במקומות אחרים שזה גם פגם אבל מסתבר שלא באותה חומרה נוראית של מחמת הרורים) אינו כלום וכמו תינוק המשתין בלילה והעניין שקרי בורא קליפות טמאות זה מחמת הרורים רעים. אומנם בוודאי שקם סתם ככה בלילה זה פגם וז

אז קרי מחמת הרורים של טומאה בודאי הכי חמור בתורה ובורא הרבה קליפות טמאות וחיילות טומאה ונבלע בקליפות ונותן להם כוח וחיות ודברים נוראים. בנגלה כתוב שזה הכי חמור. ולא מדובר בפסיקת הלכה, הזוהר לא פסק, הוא פשט אמר מה המציאות, בנגלה לא יספרו לנו את העניין הנורא והפגמים העצומים שקורים בעקבות קרי, ואת העונשים בעקבות זה, רבי שמעון בר יוחאי ידע מה אומר, אתם יכולים להיות בטוחים "עיר וקדיש מן שמאי נחית" ואין להרחיב. חז"ל אף הזהירו אותונו "ונשמרתה מכל דבר רע שלא יהרר אדם ביום ויבוא לידי קרי בלילה"

 

 

 

 

וכתבו דברים נוראים על כך מדבריהם:

 

" ורבי אמי אמר נקרא עבריין שכך אומנתו של יצר הרע היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו לך עבוד עבודת כוכבים והולך ועובד איכא דאמרי אמר רבי אמי כל המביא עצמו לידי הרהור אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה כתיב הכא (בראשית לח, י) וירע בעיני ה' וכתיב התם (תהלים ה, ה) כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע ואמר ר' אלעזר מאי דכתיב (ישעיהו א, טו) ידיכם דמים מלאו אלו המנאפים ביד תנא דבי רבי ישמעאל (שמות כ, יג) לא תנאף לא תהא בך ניאוף בין ביד בין ברגל ת"ר הגרים והמשחקין בתינוקות מעכבין את המשיח בשלמא גרים כדר' חלבו דא"ר חלבו קשין גרים לישראל כספחת אלא משחקין בתנוקות מאי היא אילימא משכב זכור בני סקילה נינהו אלא דרך אברים בני מבול נינהו אלא דנסיבי קטנות דלאו בנות אולודי נינהו דא"ר יוסי אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף שנאמר (ישעיהו נז, טז) כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי: " (נדה יג)

 

 

 

אבל אף על פי כן, אין דבר העומד בפני תשובה, עיינו בהקדמות לתיקונים הכללים ובדברי רבי חמן מברסלב המובאים בספריו על הפגם הזה ועל התיקון הכללי, דברים מחזקים ומועדדים. ובכתבי הרב ארוש שהוציא על כך חוברות הרבה עיינו גם.

רבי נחמן עשה באמת דבר גדולvodki

כי הוא ידע שאוננות היא עניין קטנטן וזניח וראה מצד שני איך אנשים טועים טעות חמורה כמו שאתה טועה וחושבים שמדובר בעברה, ולכן הוא המציא את התיקון הכללי, שהוא טקס קצרצר שנמשך אולי ארבע דקות, כדי ל"תקן" את הדבר.

 

כמובן שבכך הוא פתר את הבעיה האמיתית של האנשים, כי הבעיה שלהם היא לא שהם ביצעו עבירה גדולה, הם לא ביצעו שום עבירה, אלא הם טעו כמוך וחשבו שהם חוטאים והם חשבו שאין להם "תיקון" כשלמעשה הם הוו אנשים נורמאליים במצב נורמאלי.

 

זו הייתה גדולתו של רבי נחמן, ההבנה שלו שהוא לא יכול להגיד לאנשים לא לשים לב למה שכתוב בזוהר ולא שדברי הגמרא הם גוזמאות כאן כמו בעלילות רבה בר בר חנה, אלא בכך שהוא נתן להם "תיקון" היכן ששום דבר איננו "פגם".

 

זאת אומרת, שרבי נחמן לא היה רק תלמיד חכם שהבין מה הן עבירות, הוא גם היה פסיכולוג דגול.

 

לגבי כל אותם דברים שונים ומשונים שכתובים ב"הקדמות" של התיקון הכללי, אני אספר לך רק שאף תיקון כללי לא הודפס בתקופה שרבי נחמן חי.

 

אם אני לא טועה, הפעם הראשונה שהודפס כזה ספר היה בשנת 1835 בעיר לבוב, וזה היה יותר משלושים שנה אחרי פיטרתו של מוהר"ן.

זה לא מה שהוא עשה,באמת זה הכי חמור בתורה!!סמיילי...

למטה מקורות מצדיקים הרבה על חומרת החטא

 

הרי בכל המקורות כתוב על חומרת החטא ושמדובר בעברה הכי חמורה בתורה ובזוהר כתוב שאין על זה תשובה! אבל רבי נחמן הביא דרך תשובה. אי אפשר להגיד שכל המקומות שכתוב על חומרת העוון ועל הפגמים הנוראים שנעשים ממנו בכל העולמות אינו נכון. ושלא מדובר בחטא. רבי שמעון בר יוחאי ידע מה אומר! הצדיקים ידעו על מה הם מדברים, יותר מאתנו! אפילו בתפילה שאחרי תיקון הכללי שתקן ר' נתן תלמידו הגדול של רבי נחמן מברסלב רואים על חומרת העוון והטומאה הנוראה שלו. מה שרבי נחמן עשה הוא מסר את נפשו וכתב תיקון הכללי וכתוב בספריו הקדושים שהרבה צדיקים נסו למצוא תיקון לזה ולא הצליחו. אני יכול להביא הרבה מקורות על חומרת החטא והעוון. אם תשאלו צדיקים ואפילו את רבני ברסלב הגדולים יגידו לכם כמוני. צדיקים! תביאו מקור לזה שזה לא חמור תביאו ציטוטים עם מקור בספר של צדיקים קדושים וטהורים. ואין לומר שצדיקים אלה שכתבו על חומרת העוון טעו. ולהגיד שהגזימו. תביאו מקור שזה גוזמא, אי אפשר להגיד על מה שרוצים גוזמא, צריך צדיק שאמר את זה. ולא לדייק מדבריו, שאמר במפורש. אי אפשר להגיד שהזוהר הגזים והגמרא הגזימה. אז גם התורה הגזימה ולא צריך לשמור שבת. וההלכה הגזימה כשהביאה הרבה הלכות ורק הכוונה שנעבוד את ה' אז כבר אין צורך בהלכות. ולמה לא לגנוב ולגזול הרי זה מוגזם וזה לא פגם ולא עוון. ובאמת ח"ו אפשר לטעות ולהגיד, סתם גוזמא, אין שכר ועונש, וגם אם יש סתם עונשים קלים ונחמדים, ובאמת כשצדיקים אמרו ששבעים שנה של יסורי איוב אינם ערך לשעה אחת בגיהנום הגזימו. ובכך לעבור על אחד מיג עיקרי אמונה, ש"נאמרו בגוזמא" ולהחשב אפיקורס, לא באמת רק בגוזמא. הרמב"ם כתב בגוזמא. כמובן שאיני מתכוון ברצינות ומאמין למה שאני כותב.

למטה אני יביא מקורות לדברי בחומרת החטא, אי אפשר להגיד שהם הגזימו, תביאו מקור שכל דברי צדיקים אלה הם גוזמא:

 

מקורות וגם מפוסקי דורנו, תשאלו אותם אם הם הגזימו:

שולחן ערוך " avid;">אסור להוציא שכבת זרע לבטלה, ועון זה חמור מכל עבירות שבתורה, לפיכך לא יהיה אדם דש מבפנים וזורה מבחוץ ולא ישא קטנה שאינה ראויה לילד: אלו שמנאפים ביד ומוציאים שכבת זרע לא די להם שאיסור גדול הוא אלא שהעושה זה בנידוי הוא יושב ועליהם נאמר ידיכם דמים מלאו וכאלו הרג הנפש: אסור לאדם שיקשה עצמו לדעת או יביא עצמו לידי הרהור, אלא אם יבוא לו הרהור, יסיע עצמו מדברי הבאי לדברי תורה שהיא אילת אהבים ויעלת חן. לפיכך אסור לאדם לישן על ערפו ופניו למעלה עד שיטה מעט, כדי שלא יבא לידי קישוי. ולא יסתכל בבהמה וחיה ועוף בשעה שמזדקקין זכר לנקבה. ומותר למרביעי בהמה להכניס כמכחול בשפופרת, מפני שהם עסוקים במלאכתם לא יבואו לידי הרהור: " (אבן העזר כג)

 

קיצור שולחן ערוך " avid;">אסור להוציא שכבת זרע לבטלה, ועוון זה חמור מכל עבירות שבתורה. ואלו שמנאפים ביד ומוציאין זרע לבטלה, לא די להם שאיסור גדול הוא, אלא שהעושה זאת הוא בנידוי, ועליהם נאמר: "ידיכם דמים מלאו", וכאלו הורג את הנפש. וראה מה שכתב רש"י בפרשת וישב בער ואונן שמתו בחטא זה. ולפעמים בעונש זה חס ושלום בנים מתים כשהם קטנים, או שיהיו רשעים, והוא בא לידי עניות.rankRuehl;"> " (סימן קנא)

 

הרב דב ברקוביץ avid;">" מקור האיסור בגמרא הנו במסכת נידה דף יג. כבר שם נידון הוצאת זרע באופן חמור וכעוון שיש בו חיוב מיתה - כפי שאכן קרה לבני יהודה בסיפור יהודה ותמר בספר בראשית פרק לח. המקורות העיקריים שאני מכיר המרחיבים את הדיבור על עוון הוצאת זרע והמדגישים את חומרת העוון הם בספרי פנימיות התורה מספר הזוהר דרך גדולי החסידות. כפי שהזכרת העניין מובא להלכה בשולחן ערוך אבן העזר סימן כג. " (אתר כיפה)

 

הרב אליעזר מלמד " avid;">בהוצאת זרע לבטלה יש משום חטא הניאוף החמור שבעשרת הדיברות, וכפי שדרשו חכמים (נדה יג, ב): "לא תנאף – לא תהא בך ניאוף, בין ביד בין ברגל", היינו שלא יוציא זרע לבטלה בעזרת היד או הרגל. וכן נאמר (בראשית ב, כד): "וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד". דרשו חכמים (ירושלמי קידושין א, א): "וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ ולא באשת חברו, וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ ולא בזכור ולא בבהמה", וכן בכל אופן שאינו באשתו (צדקת הצדיק קכא). מפני שיצר חיים זה נועד להרבות אהבה ודבקות בין בני הזוג, והמשחית אותו כדי לספק את יצרו, פוגם ביכולתו לאהוב את אשתו בדבקות. avid;"> " (פניני הלכה שמחת הבית וברכתו)

 

ועיין בשיחות הר"ן עא רבי נחמן לא כתב שאין זה חמור והגמרא הגזימה והזוהר הגזים הוא כתב שיש על זה תשובה (כמו שעל שכל דבר יש תשובה אז רבי נחמן הביא על זה) אבל לא אמר שזה עוון פעוט והיו גוזמות

 

ומי שמרבה לחטוא בזה וחושב שאין זה נורא ועל כן לא מפסיק ומרבה בתשובה נתראה אחרי מאה עשרים. מסופר שפעם אחד הצדיקים ראה איזה אחד קורא למישהו "נחמן העיוור" אז הוא אמר לו למה הוא עושה את זה אז הבחור ענה "כולם עושים את זה" אז הרב ענה "ומה בכך? הרי הגיהנום רחב ידים ויש בו מקום לכולם!" (מקור הסיפור קיצור משפטי השלום) מי שיעשה את העברה ויחשוב שזה לא חמור המחשבה תסתיים אחרי מאה עשרים באריכות ימים ושנים בעולם הזה וריבוי מלאכי חבלה וטומאה בעולם הבא אחרי שאולי אף שנטלו ממנו את שכר הזכויות שלו בעולם הזה. הוא מגיע למעלה כולו מלא טומאה ומתועב כמו בגד שמגיע למכונת כביסה חסרת תקנה ועל כן לא מספיק כביסה חדשה ויש צורך בחינוך מחודש, להוריד את החוטים ולתפור מחדש ולהסיר את הכתמים בחומרים החזקים בעולם. אומנם רבי נחמן כתב שיש תשובה, וידוע המובא בספרים הקדושים שאין דבר העומד בפני תשובה.

 

 

 

טוב, זו השיטה שלך, לטעון שרבי נחמן גדול מהתנאיםvodki

הרי בגמרא ובמשנה קבעו שעל טילטול סל עם חתיכות צמר צריך להקריב קרבן חטאת.

על שוגג דאורייתא גם קובעים שיש להקריב קרבן חטאת 

והנה, לדעתך , מגיע רבי נחמן, ומחליט שעל "העבירה הכי חמורה בתורה" עאלק, צריך להגיד תהילים כמה דקות.

נכון , רבי נחמן טען שהוא הגדול מכולם, סבא דסבין , עתיק יומין ומה שתרצה ונשמתו פלא עליון ופלא פלאים אבל אנחנו לא חיים בתקופתו ואנחנו צריכים לשפוט מי גדול יותר, התנאים כמו רבי יוחנן בן זכאי ורבי שמעון בן גמליאל או רבי נחמן מברסלב.

אם נחליט שהתנאים גדולים יותר אזי התנאים קבעו שיש עבירות קטנות מאוד שצריכים להקריב עליהן קרבן, ויש עבירות קצת יותר גדולות , שמקבלים עליהן מיתה בידי שמיים וכרת ויש עוד כמה עבירות גדולות למדי שעליהן נענשים בארבע מיתות בית דין שריפה, סקילה והרג וחנק.

אם נחליט שרבי נחמן צודק, אזי יש עבירה שיותר גדולה מכל העבירות האלו, למרות שהיא לא מוזכרת כלל וכלל בתורה ומי שעובר עליה צריך לקרוא תהילים מתוך ספרון במשך שלוש דקות.

 

זו כמובן השיטה שלך ולדעתי היא מופרכת ומגוחכת.

 

השיטה שלי אחרת, כמובן ואני שמח על כך ואני גם שמח על כך שאני מכיר את ברסלב הרבה יותר טוב ממך, ואני יודע היטב שעל קברו של רבי נחמן מונחת אבן במשקל חמישה טון והוא לא יכול לקום מקברו ולבוא חשבון עם כל מי שהוסיף תוספות שונות ומשונות ל"תיקון הכללי" , שבוודאות זה לא היה רבי נחמן ולא נעשה על דעתו ואילו הוא היה סבור שיש להוסיף ל"תיקון הכללי" את כל הערבוביה שמכניסים שם לפעמים, הוא היה מכניס את זה לליקוטי מור"ן ולא היא.

 

מה לעשות, מי שיסתובב באמת בחברת "חסידי ברסלב" ו"רבני ברסלב" ישמע כל מיני סיפורים כמו שהקבר של רבי נחמן הוא "אבן השתיה" ושהמקווה שטובלים בשבועות "מציל מכל העוונות" ושרבי נחמן מעביר את כל חסידיו ומעריציו את יום הדין בזמן "הברכו" של ערב ראש השנה.

 

שוב, אנחנו אנשים פשוטים, גם אם למדנו בישיבה, גם עם גמרנו כמה וכמה מסכתות ואת השולחן ערוך ואת פרשיות השבוע עם רש"י, אין לנו את הדעת להכריע מי צודק בעניינים האלו.

 

וודאי אם היה בדורנו רבי נחמן, יכולנו לשאול אותו בעצמו איזו סמכות הוא ביחס לבית יוסף , או לסנהדרין, אך כיוון שאינו איתנו וגם לא יהיה, עלינו להשתמש בהיגיון אותו רכשנו בבית המדרש ולא להאמין לכל מיני הזיות של בעלי תשובה, שאתמול עישנו סמים בגואה והיום הם יושבים עם שטריימל ומתמחים ב"עוונות" וב"קליפות" וב"תיקונים" ומחר מן הסתם יישבו בכלא יחד עם דניאל אמבש, אליאור חן, אליעזר ברלנד וכיוצא בהם.

לא אמרתי את זהסמיילי...

ודאי לי שרבני ברסלב יודעים יותר טוב. פשוט לי. בכל פרק תהילים יש כוונות עצומות שתלויים בו, תיקון הכללי זה לא במקום תשובה, אבל זה מועיל מאוד, וכן, רבי נחמן לקח את הלב של תהילים ועשה תיקון לפגם הברית, לא במקום תשובה אלה בנוסף, שמואד יועיל.

 

וכל זה יובן על פי מה שכתב רבי נפתלי מרופשיץ בזרע קודש שבעולם הזה פעולה אחת לשם שמיים היא פעולה גדולה שכמו שבמפה יש נחל שזה קו קטן במפה ובמציאות הוא גדול

 

ועל פי מה שכתב רבינו בעל התניא באגרת התשובה באגרת התשובה פרק יב שפעולה קטנה בעולם הזה פעולת פעולות גדולה וזה לשונו "... וכמו שכתב הרמב"ן ז"ל בהקדמה לפירוש איוב, שאפילו יסורים של איוב שבעים שנה אין להן ערך כלל לייסורי הנפש שעה אחת בגיהנום, כי אש אחד מששים וכו'. אלא לפי שעולם הזה חסד ייבנה, ובייסורין קלין בעולם הזה ניצול מדינים קשים של עולם הבא, כמשל הילוך והעתקת הצל בארץ טפח לפי הילוך גלגל השמש ברקיע אלפים מילין וכו'. ויתר על כן לאין קץ הוא בנמשל בבחינת השתלשלות העולמות מרום המעלות עד עולם הזה הגשמי. וכנודע ממה שכתוב בזוהר הקדוש מעניין עליות עולמות העליונים באתערותא דלתתא בהקרבת עוף אחד, בן יונה או תור, על גבי המזבח, או קומץ מנחה. וכן הוא בכל המצוות מעשיות, כנודע מהאריז"ל. וזהו שאמרו רז"ל על פסוק "והתקדשתם והייתם קדושים": אדם מקדש עצמו מעט מלמטה, מקדשין אותו הרבה מלמעלה וכו' (וכמו שביארנו לעיל בעניין "אשר קידשנו במצוותיו" וכו', בחינת סובב כל עלמין וכו'). וככה ממש הוא בעניין שכר ועונש, כמאמר רז"ל: "שכר מצווה מצווה" וכו', וכמו שנתבאר במקום אחר. ודעת לנבון נקל, ומשכיל על דבר ימצא טוב : " קיצור יוצא מדבריו שבפעולה קטנה בעולם הזה פועלים הרבה, כן גם 3 דקות של תהילים זה עוצמתי וגדול בשמיים, ורני נחמן לקח את הלב של תהילים ועשה את זה עוצמתי. רבינו בעל התניא הביא שטפח צל מרחק אלפי מילין בשמש וכתב שלאין קץ זה גדול בהשתלשות עד העולם הגשמי, כלומר פעוה קטנה בעולם הגשמי מה שפועל בעולמות העליונים ובזה יובן איך פעולה קטנה של תהילים פה פעולת תיקונים גדולים.

 

וחוץ מזה הבאתי הרבה מקומות מהפוסקים שכתבו שזה הכי חמור בתורה ולא נראה לי שהגזימו וחלק מהם הם פוסקי דורנו אם תרצו תתקשרו עליהם ודברו אתם, הבאתי מקורות שזה החמור בתורה אז תביאו מקורות הפוכים שהכול גוזמא. אני הבאתי את רבי יוסף קראו, הרב גאנצפירד ועוד פוסקי זמננו ואני יכול להביא עוד.

 

ולא טענתי שהוא גדול מהתנאים, בגמרא מובאים דברים חמורים נגד הוצאת שז"ל, רק תביאו הוכחה שמדובר בגוזמא, כל עוד אין הוכחה, כלומר צדיק שאמר את זה אז אני צודק כי לי יש ראיות מהודרות האחרונים. רק הבאתי הוכחה גם מרבי נחמן. כשתביאו מרבי נחמן או צדיק אחר הוכחה הפוכה אז יהיה מה לדבר. אבל לא סברות.

 

 

ברור שלא אמרת את זהשפיפולאחרונה

כי אתה מערבב בין קבלה להלכה, בין מקורות לגוזמאות , בין עובדות להזיות.

 

אין לך שום מושג על מה אתה מדבר.

סתם הטור כתב שחייב מיתה בידי שמים נכון?מבקש אמונה


תודה ניתנה למלאכים? לא! היא ניתנה לבני אדםאנונימי (3)

ה' מודע לחולשות שלנו וגם הגדולים ביותר נופלים, כל החכמה היא לקום, כל החיים שלנו זה עליות וירידות ככה שלהגיד שזו צביעות זה ממש טעות.

יש לזה המון הסברים בחסידות, ומה שאתה כותב זה עצת היצר להחליש אותך, מה שהיצר אומר לך בעצם זה אתה ממילא טמא ורשע אז מה זה שווה אם תלך תלמד עכשיו או תלך תתפלל עכשיו? תיפול עד הסוף!! ולא, זו הטעות, גם אם נפלת אתה צריך להמשיך להתנהג כיהודי ולהמשיך להתפלל על זה\ ר' נתן או ר' נחמן מברסלב(לא זוכר בדיוק) כותבים שגם אם באנו לכאן כדי להימנע מנפילה או ראייה אחת, היה שווה את זה.

אילו היית עושה את העברה הכי חמורה בתורהשפיפול
עבר עריכה על ידי שפיפול בתאריך ז' בניסן תשע"ז 08:50
עבר עריכה על ידי שפיפול בתאריך ז' בניסן תשע"ז 08:50
סביר להניח שהיחידה לפשעים חמורים של המשטרה כבר הייתה מונעת ממך להתנדנד על יד הגמרא.

שזל הכי חמורסמיילי...

העולם לא מתוקן ואנחנו חיים בעלמא דשקרא. דווקא על העברה החמורה בתורה בעולם הזה להרבה לא נראת כולכך חמורה והמשטרה לא תעשה כלום (הוצאת שז"ל) אבל בשמים בהחלט המשטרה תמנע אותך להתנדנד על יד גמרא, בלשון הכי נעימה שיש. הזוה"ק מאוד החמיר בחומרת העוון וידוע בספרים הקודשים על העונשים הנוראים שיש למי שעושה את זה. (הוצאת שז"ל זה נחשב כרצח של אלפים ואף יותר של חיים ובשמיים הם באים ומתחשבנים. אומנם בפועל מהזרע יוצא ילד אחד לפעמים קצת יותר אבל עיין במדע מה התהליך. שהחזק שורד. , כרך ראיתי לא זוכר מקור)

 

הקיצור שולחן ערוך כתב את זה במפורש שזה העוון הכי חמור " אסור להוציא שכבת זרע לבטלה, ועוון זה חמור מכל עבירות שבתורה. ואלו שמנאפים ביד ומוציאין זרע לבטלה, לא די להם שאיסור גדול הוא, אלא שהעושה זאת הוא בנידוי, ועליהם נאמר: "ידיכם דמים מלאו", וכאלו הורג את הנפש. וראה מה שכתב רש"י בפרשת וישב בער ואונן שמתו בחטא זה. ולפעמים בעונש זה חס ושלום בנים מתים כשהם קטנים, או שיהיו רשעים, והוא בא לידי עניות. " המקור מהזוה"ק אולי אף מהגמרא.

לחפץ חיים יש משל על תפילה ששייך גם לפה.אניוהוא
אשה אחת עמדה בשוק עם סלסלה מלאה תפוזים,
עבר שם אדם שחמד תפוזים, הפיל את הסלסלה והחל להרים ולטמון תפוזים בתיק שלו.
מה תעשה האשה? תעמוד ותצעק או תנסה לחטוף כמה תפוזים לפחות חזרה??

כך בתפילה - אם היצר הרע גנב כמה ברכות מתחיל לבכות או נכוון לפחות במה שנשאר?

גם פה.
זה שאדם נכשל בקרב אחד לא אומר שאפשר לזנוח את המערכה כולה.
המשל הזה,ימ''ל

עצוב

כי נפלתי - קמתי.. אני לא מלאך.. אני לא צדיק, אני חוזר בתשובהנער גבעות מצוי


חיזקוים של רבינו רבי נחמן מברסלבסמיילי...


שישמע שיעורים של הרב יגאל כהןסמיילי...


יש מדרש בגמרא ממש על זה:אליפלט

תניא ר' יהודה בן בתירא היה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה. מעשה בתלמיד אחד שהיה מגמגם (רש"י: בעל קרי היה) למעלה מרבי יהודה בן בתירא. אמר ליה, בני פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה, שנאמר: "הלא כה דברי כאש נאם ה'" - מה אש אינו מקבל טומאה, אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה.

(ברכות כב ע"א.)

זה לא נכוןתקוות עולמים

1. אתה עונה לו שזה לא נכון. העבירה הכי חמורה בתורה היא אלימות, כי אלימות היא נגד כל התורה כולה. וזה מה שמעכב את הגאולה. אלימות גשמית, אלימות רוחנית, אלימות. כמו שאמר משה רבינו אחרי מה שהוא ראה - 'אכן כי נודע הדבר'.

 

דבר שני, כל העניין הזה של 'פגם הברית' ושדים וסיר רותח ומלאכי חבלה, אלו המצאות של בעלי תשובה ומחזירים בתשובה ורבנים שקרנים.

 

פגם הברית הוא ישראל שלא נמהל, אפילו זה כתוב בהרחבה ובביאור יפה ב'רסיסי לילה' לרבי צדוק הכהן מלובלין ובעד מקורות רבים. כל ישראל הם בכלל שומרי הברית על ידי המהילה שהם עוברים, ופגם הברית הוא מי שלא נמהל, כשהוא חייב במהילה.

 

התורה היא נגד אוננות, כי התורה היא נגד תאוות והתמכרויות, כי התמכרויות ותאוות מעוותות את התודעה. רוב בחורי הישיבה מתמודדים עם הנושא הזה לא בהצלחה רבה, כי אין להם כלים אמיתיים להתמודד איתו. חלק נופלים לשגעונות ואובססיות עד שהם מגיעים לחופה, חלק הורגים את עצמם בגופם ובנפשם, חלק כך וחלק כך.

 

2. אני בכלל סבור שהשאלה האמיתית היא למה בחורי ישיבה נופלים לאוננות ולצריכה של פורנוגרפיה ולשאר התמכרויות.

 

תאוות, ובפרט התאווה המינית והדחף שיש לגבר לקיים יחסי מין , נובעות מסבל, מתסכול. הגבר מחפש שחרור ופורקן לאנרגיות כלואות בתוכו. יחסי מין, אוננות, צריכה של פורנוגרפיה, הם מהווים הקלה פסיכו-פיזית לאנשים ולבחורים צעירים, וזה כל מה שיש להם. תקח את זה מהם, והם מתים, מתים בגופם ובנפשם. בלי זה, הם יסבלו.

 

יש אצלי מישהו בעבודה שהוא תמיד אוהב לספר לאנשים מה הוא עשה ומה הוא בנה. הוא תמיד אומר 'אני עשיתי, אני פעלתי, אני עזרתי'. הוא מאד לקבל שבחים והערכה במקום העבודה, אוהב להרגיש שהוא נחוץ שם. זה החיות שלו, זה כל מה שיש לו. האגו שלו, זה כל מה שיש לו, אין לו משהו אחר. תקח ממנו את העבודה, תקח ממנו את האגו, ואין לו כלום בחיים שלו. הוא ניזון מאחרים, הוא חי על העשייה, על העבודה. מלבד העבודה שלו ומלבד האגו, אין לו שום דבר. זה לא טוב, אבל זה כל מה שיש לו. תקח את זה ממנו ואתה הורג אותו.

 

שז"ל, צריכת פורנוגרפיה, מהווים הקלה פסיכו-פיזית לאנשים. אי אפשר לחסל את הזנות בעולם לפני שמחסלים את הסבל. לא סתם צריכת זנות נפוצה בקרב אוכלסיות חלשות ומוחלשות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, כי אנשים שם מלאים במתחים, בלחצים, בסבל, והם מחפשים הקלה, והם לא מכירים פתרון אחר.

 

אכילה, סמים, הימורים, כל שאר ההתמכרויות עובדים על אותו העיקרון. אנשים מחפשים הקלה לריקנות ,לעצבות, מחפשים שחרור ופורקן מעול המחשבות הרבות והמטרידות שיש להם.

 

אז יש פה מקום לכף זכות, זה לא טוב, אבל זה כל מה שיש לאנשים. תקח את זה מהם ואתה הורג אותם.

העניין הוא שיש פתרון, יש דרך. בינתיים צריך להמשיך הלאה, בינתיים צריך להתקדם. זה מפריע, אבל תמיד דברים יפריעו, וזה חלק מהחיים.

 

האדם תמיד צריך להיות בתנועה. היצר הרע הוא תמיד נגד שינוי, הוא נגד התקדמות, הוא נגד החיים. היצר הרע רוצה שהאדם יבזבז את החיים שלו במאמצי שווא, במלחמות נגד עצמו, העיקר שיבזבז את החיים שלו.

 

איפה שיש פוטנציאל והזדמנות לצמוח ולהשתנות – שם היצר הרע והמניעות ביותר. תראה כמה אנשים עומדים להם בבתי הכנסת ולא מכוונים בתפילה שלהם, ורוב האנשים כבר ייאשו את עצמם מתפילה בכוונה וכראוי, כי יש להם מחשבות מטרידות וזרות, והם מתפללים וגומרים בראשם כל מיני עסקים ועניינים. למה זה? כי תפילה יכולה לשנות את המציאות, היא יכולה לשנות את האדם.

 

בפסח היצר הרע כותש אנשים בגופם ובנפשם. בשביל לקבל את הארת הפסח צריך הכנה נפשית והכנה רוחנית. המהות של החג זה חופש, זה שחרור ,זה יישוב הדעת, זה להשתנות. ומה דתיים עושים לפני פסח? שוחים בהמולה, בהמון, ברעש ובזוהמה, מנקים מגירות ומגעילים כלים. מגיעים לפסח כשהם מותשים ומפורקים. ואז גם חסידים ואנשי מעשה רבים סובלים בפסח מעצירות, מהסעודות והמצות והיין. שכידוע לנו מהבעל שם טוב ומשאר מורי החסידות ,  שהיא מביאה לידי טומאה ולידי מחשבות זרות וזה פגם גדול וקשה.

 

אותו הדבר עם השבת, בשביל לקבל את הארת השבת צריכים הכנה, נפשית וגופנית. ובערב שבת דתיים מתרוצצים להם, ויש ויכוחים וצעקות ורעש והמולה, וזה יוצר אפקט של גועל ודחייה. ובשבת הם מתהלכים להם עם שפשפת וחולצה לבנה מוכתמת, וזה נקרא אצלם בשם עונג שבת.

 

וכידוע, מהשבת מתברכים כל ששת ימי המעשה, ובשבת זה עיקר גמר התיקונים והבירורים, והכל מתנקז למקומו ואפשר לאדם שיאירו עיניו ויראה שהוא באמת לא עושה כלל ולא פועל כלל, אלא הכל ה' עושה.

 

וככה היצר הרע עוקר אנשים משני העולמות, מהעולם הזה ומהעולם הבא, מגופם ומנפשם. פעם הוא היה מסתפק בלעקור אנשים רק מעולם אחד, היום הוא עוקר אותם גם מפה וגם משם.

 

 

אז זה מה שהוא עושה גם עם העניין הנ"ל. מכניס אנשים לאובססיות ולשגעונות, גורם להם לבצע התאבדות גשמית ורוחנית. גורם להם לבזבז את החיים שלהם במלחמות על היצר, במקום להמשיך הלאה ולהתקדם, עד שבסוף האדם יוכל להתנקות ולהזדכך.

 

 

יפה ממש!! שכוייח עצום, העשרת רבותנער גבעות מצוי


כדאי שתקרא את זה בשביל ההסתכלות האישית שלך על עצמךסנה בוער
לםני התשובה תכלס צריך הקדמה קטנה מחילה:
שיטת המוסר, דוגלת בגדול בהרבה "חשבון נפש", כמה אנחנו קטנים, שפלות האדם וכו'. שיטה זו בעייתית ובמיוחד בדורנו, מכיוון שכשהאדם בעודו במקום נמוך בלשון המעטה, עושה חשבון נפש ומוצא בו הרבה רע הוא נופל מזה לעצבות יאוש, מחשבה אובססיבית על הנפילות שלו וכמו ספירלה שלילית של עבירות ח"ו(מי שחולק מוזמן לבחון את מה שאמרתי גם בדברים דקים יותר).

בחסידות יש עניין עקרוני - קודם תסתכל על רוממות ה', על אלוקות, תתבונן בזה..אחרי שתגיע לדרגות של צדיקים ה' בהשגחה נפלאה יגלה לך את הלכלוך שנשאר לך לנקות ואז תוכללנקות אותו באמת...היצר הרע אומר לך לנקות אותו עכשיו אבלבעצם זה רק יוריד אותך ח"ו. תחםש "נקודות טובות" כמו שאומר רבי נחמן! תלמד שיש לך נפש בהמית ונפש אלקית! פיצול אישיות גאוואלד!! וזה הגיוני, טבעי ונורמאלי שרגע אחד נפלת ורדע אחרי אתה מתפלל! ואין כאן צביעות ח"ו ! כי אלו שתי כחות שונים בנפשך! וזה על בסיס ספר התניא...פרק א' יעזור לך להבין קודם כל שאתה לא צבוע...מה שאמרתי קודם מבוסס עלדברי הרב יצחק גינזבורג שליט"א באחד מספרי היסוד שלו.

***למי שמפריע לו עדיין הגישה ה'חסידית' מהמגיבים מומלץ לעיין גכישות החדשות היום בפסיכולוגיה הכללית בעולם, שיטת הפסיכולוגיה החיובית וכיו"ב ויראה ש"חכמה בגויים תאמין"..וזה הלי שיש להם נפש אלקית אה?!
רק הערה-אניוהוא
מה שכתבת על דרך המוסר - זה רק זרם אחד בתנועת המוסר - דרך הסבא מקלם. ישנו גם הזרם של הסבא מסלבודקה הדוגל ב'גדלות האדם'. (ויש גם את נוברהדוק שזה בכלל משהו אחר.)
לא חקרתי את העניין..סנה בוער
למרות שעושה רושם שאתה מבין בזה..אני ראיתי את זה באריכות בספר של הרב גינזבורג כמו שרשמתי. וזה ידוע שהתפישה באופן כללי בתנועת המוסר היא דומה לזו הנ"ל. אולי אתה צודק...אשמח בפרטי למקורות לזה...
הספר תנועת המוסראניוהוא
שגם אני לצערי לא קראתי את כולו... (5 חלקים)
מי שאכל שום יאכל עוד שום???yagel


תשובה נוספת...אניוהוא
אתה לא עונה לו.
אין לך מה לפתח שיחה איתו בכלל....

על פלטי בן ליש - ששאול מסר לו את ביתו לאחר שנישאה לדוד נקרא פלטיאל - אמרו בגמ' : 'לא פלטיאל שמח אלא פלטי - ולמה נקרא פלטיאל שפלטו א-ל מן העברה. מה עשה נעץ חרב ואמר כל העוסק בזו ידקר בזו'
שואל ר' חיים שמואלביץ- מה השאלה 'מה עשה'?
אלא שאדם שיתחיל לדבר עם היצר - יפול. שהיצר יותר ת'ח ממך ומה שהוא ירצה הוא ימצא סברות להתיר.
לכן נעץ חרב ואמר בכלל לא מתחילים לעסוק בזה. כי אם נתחיל - נפסיד בטוח.
דברי הרב ארוש "מה שהיה היה העיקר להתחיל מהתחלה"סמיילי...


כמובן שיעשה תשובהסמיילי...


עצת היצר. ואם פגע בך מנוול וזה ומשכתהו לבית המדרשעוגי פלצת
אינך צבוע אלא צדיק

שבע יפול צדיק וקם. זאת האמת מה לעשות

עד שאתה מפקפק בלימוד תורה שלך בגלל העבירה
פקפק בעבירה בגלל לימוד התורה שלך
תשובה יכולה לכפר על כל המעשים, זוהר ויקהל (הערות הרב צבי יהוyagel

יהודה על אורות התשובה! וכן מסילת ישרים בהסברו סוף פרק ה" נראה לי. שמסביר מה זה תשובה.. ומה כוחה "כאילו נעקר המעשה ההוא מן המציאות ממש!!!!!! אין שום יאוש בעולם כללל

 

דוד המלך עדיין חייכְּקֶדֶם

כי השאיפה למלכות ישראל בעם ישראל חיה.קעלעברימבאראחרונה

ויעקב חי כי עם ישראל קיים

ליקוטי מוהר"ן 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש'שנונימי
עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך ו' בכסלו תשפ"ז 9:14

שלוש נקודות: הצדיק, ה' יתברך וחברים.

נקודת ה' יתברך ונקודת החבר 》》》

צריכין לקבל מנקודה הכללית שהיא הצדיק שהוא שורש נשמות ישראל (משה רבינו ע"ה).

וכשאינו מקושר לצדיק האמיתי ומקבל ממנו,

הוא יוצא מגבול הקדושה אל החכמות החיצוניות והאמונות הכוזביות שהן רשות הסיטרא אחרא והקליפות.

מה עם כלל האומה?קעלעברימבאר

חשוב לדבוק בצדיקים רבים לא רק בצדיק אחד מסויים!דורש טוב לעמי

הרבה רעות חולות נובעות מכך שאנשים מנסים לדבוק דווקא בצדיק אחד מסויים. וזה מביא אותם בסוף גם לזלזל בצדיקים אחרים, וגורר פילוגים ושנאה.

מטרת ההתדבקות בצדיקים היא ההתדבקות בנשמת האומה בכללותהּ.

"הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי־נשלמת, היא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד, וידבק בו דבקות פנימית הויתית, וידבק גם כן בחסרונותיו, הם יפעלו לפעמים על הדבק במידה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי. אשריהם ישראל שהם דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב". - אורות ישראל ג, ג

יש הבדל בין הגלות לארץ ישראל.קעלעברימבאר

בגלות אפשר, כי במילא הכל זה תורת הפרט.

גם אמר הרצי"ה שדבקות בצדיקים כלל ישראלים (כלומר שחיים את ענייני הכלל והממלכה) זה עצמו דבקות בכלל ישראל

(המקור בפנקסים אפילו יותר חריףטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 7:26

"הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי נשלמת, הוא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל הוא צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד וידבק בו דבקות פנימית הוייתית, ידבק גם כן בחסרונותיו, ולפעמים חסרונותיו יפעלו על הדבק במדה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי, ויהיה קרוב מאד להפסד נפשי עצום. ישראל צריכים להיות דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב")

תמיד הצחיק אותי שפה הרציה ה"מיסנגד" מגןקעלעברימבאר

על החסידים🙃 (למרות שכל מה שבאורות זה עריכה על פי החלטת הרב קוק עצמו)

היכן המקור בפנקסים?ליפא העגלון

פנקסי הראיה כרך ז עמוד קמאטיפות של אור

אגב, ייתכן שהרציה ערך ל"לפעמים",קעלעברימבאר

כי הרציה אמר שדבקות בצדיקים כלל ישראלים היא עצמה נחשבת דבקות בכלל האומה ולא בצדיק.

ואילו הרב קוק התכוון בפסקה לצדיקים שאינם כלל ישראלים.

(שמעתי מהרב שרקי ששמע ישירות מהרצי"ה שדבקות בצדיקים כלל ישראלים זה נחשב דבקות בכלל האומה ולא בצדיק)

אני תמיד תוהה איך אמירות כאלו לא מטרידות אנשיםטיפות של אור

"צריך להיזהר בהתבטלות לרבי. רק בהתלבטות לרביים שלנו לא צריך להיזהר, כי אצלנו הם שונים, הם ככה וככה"

לא לרביים שלנו.קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 14:51

לצדיקים כלל ישראלים.

לא יודע מה הכוונה צדיקים כלל ישראלים. אולי כאלה שעוסקים בחיי הכלל? אולי רבנים שהם גם פוליטיקאים? אולי כאלה שהם כמו הרב גורן ובצבא? אין לי מושג. לא בטוח שזה כולל את הרצי"ה עצמו. רק זוכר שהרב שרקי אמר זאת (והוא לא מן הסוג של האנשים שיאמרו "ברב שלנו תדבק ובאחרים לא" לזכרוני זו היתה שאלה של הרב שרקי עצמו את הרציה לגבי צדיקים כלל ישראלים. אני מנסה לחפש זאת)

אחרי חיפוש שעשיתי - זה לא המלצה להדבק בצדיקים כאלה, אלא שהסכנה שהובאה בפסקה לא קיימת בדבקות בצדיקים כאלה.

בכל מקרה לא ראיתי מישהו שהפך את הרציה לאדמור עד כה

"ובמקרה" התכונה הזאת מתאימהטיפות של אור

לרבנים מהקבוצה של האומר

כן אבל לא נראה לי זו הסבה שהרציה או הרב שרקי אמרוקעלעברימבאראחרונה

זאת. הסיבה היא מן הסתם שדבקות בצדיק כלל ישראלי היא עצמה גורמת לדבקות בכלל האומה ולא באותו צדיק, כי הרי הוא כלל ישראלי.

בכל מקרה זו אמרה שכלל לא ידועה בחוגי תלמידי הרציה, כפי שהיסטורי העיד. כך שאין חששא. וגם אני מעולם לא שמעתי את זה חוץ מפעם או כמה פעמים בודדות משיעור של הרב שרקי ומעולם לא שמעתי זאת מאף רב אחר. לא שמעתי את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנוכי לא שמעתי בלתי מהרב שרקי.

מאוד מוזר ולא מתאים לדברים מפורשים בשיחותיוהסטורי

לא ראיתי בשיחות פרוטקציות לצדיקים מסויימים, אלא דיבור על דבקות בכלל ישראל.

גם ב'לשלושה באלול' מביא דברי הרב עצמו ש'אל לעשות לי קוקיסטים'.

דיבר על דבקות כנראה, לא על התמסרות טוטאלית.קעלעברימבאר

גם למילה "דבקות" יש כמה רבדים.

הנה:קעלעברימבאר

# שיעור מספר 152 - ערוץ מאיר - אתר היהדות הגדול בעולם

דקה 18.50

אחרי חיפוש שעשיתי.

שם הוא לא אומר "שמעתי ישירות" אלא "שאלו את הרציה". אבל אני זוכר שבשיעור אחר הוא אמר שהוא שמע ישירות מהרציה, אם זכרוני אינו מטעני

לא התווכחתי על האם הרב שרקי אמרהסטורי

אלא שזה לא מתאים לדברים שכתובים מדברי הרב צבי יהודה בעצמו ולדברים זשמעתי באזני מרבים מתלמידיו.

מדייק -קעלעברימבאר

הוא לא אמר "מומלץ להדבק בצדיקים כלל ישראלים" אלא "הסכנה שבפסקה לא קיימת בדבקות בצדיקים כלל ישראלים לפי הרציה". אולי לא מומלץ להדבק מסיבות אחרות, לא מפני הסכנה, אלא כי פשוט אפשר לדבוק בכלל האומה פשוט

אורות ישראל יצא שנים אחרי פטירת הראי"הטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' בכסלו תשפ"ז 15:35

צורף לאורות במהדורה מאוחרת

@קעלעברימבאר

(עריכה: הקשר)

הודפס כקובץ לבד בתש"ג. צורף לאורות במהדורת תש"יהסטוריאחרונה

איסלם היא עבודה זרהשנונימי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ב' בכסלו תשפ"ז 9:22

בתקופת העולם הפגאני הערבים האמינו באלים רבים.

אחד מהם הוא "אללה" (ימח שמו ויאבד זכרו) ופולחנו באבן השחורה בעיר מכה שבסעודיה.

'מוחמד בן עבד' נולד למשפחה המיוחסת לעבודה זרה זו ולכן גם החליט לשעבד את העולם לעצמו ולדרכו.

הקוראן הוא ספר חוקי עבודה זרה של האליל הטמא, ובחוצפתו משווה עצמו לנביאי ישראל.

הרמב"ם טעה בזה!!! מסגד הוא בית עבודה זרה.

כמובן שיבואו ויגידו שהם מאמינים באל אחד - אל אחד פגאני המנסה לבטל את אלוהי ישראל!!!

מוחה על העזות לכתוב ככה על גדול ישראל!Kayom

כתוב במלאכיטיפות של אור

"כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי גדול שמי בגוים אמר ה' צ-באות'

המפרשים מסבירים על פי הגמרא במנחות, שגם עובדי העבודה זרה מאמינים שיש אלוקים עליון, רק שהם מייחסים לו תכונות שגויות וגם חושבים שיש אלילים אחרים תחתיו (אליהם הם עובדים). ולמרות זאת זה נחשב שהם מכירים בהקב"ה

אז אני חושב שקל וחומר כאן - מכיוון שהמוסלמים מייחדים אותו ייחוד גמור, וגם שוללים ממנו כל גוף וכל דמות הגוף

המצוות הפאגניות שלהם היו דומות אז להיוםשנונימי

לדוגמא: מסכת שבת ו' או ישעיהו פרק ג'

מדובר על ערביות רעולות (ברעלה) ויהודיות גם כן רעולות כמנהג המקום.

גם לפני 2,500 שנים הערביות היו רעולות וצנועות אבל לא מצד הקדושה בכלל.

או ההקרבה למולך (שהידים) בהשוואה לעקידת יצחק.

ושוב אנו רואים שעבודה זרה מדמה עצמה לאלוקי ישראל.

ואם אנחנו מאמינים בה' שברא הכל אז בוודאיי שגם השקר מדמה לאמת כי ה' אמת הוא ברא את השקר.

זה נכון שיש באסלאם מימדים אליליים, זה עדיין לאקעלעברימבאר

עושה אותו ע"ז.

כשם שאדם שיקריב את בנו לה' על גבי מזבח, לא פסל את המזבח משום ע"ז

אין כאן הקרבה למולך, מדובר בייחס של להבדיל למות עלאברהם יאיר שטרן

קידוש ה', אין כאן מצווה למות בגלל המוות, אלא למות למען אידיאה...

צודק. אך הכתוב במלאכי אינה ראיה.קעלעברימבאר

כי שם מדובר שלמרות שמאמינים באלהא דאלהין הם עדיין מוגדרים עובדי ע"ז (השאלה אם עבודת אלהא דאלהין עצמה נחשבת עבודה זרה הלכתית. למשל האם מקדש שהוקדש רק לאל עליון הכנעני, נישב עבודה זרה? מצד שני במילא עשו לו פסלים אז כמו שעגל הזהב הוא ע"ז הלכתית כנל כל פסל.

או השאלה האם כמדברים על מיתולוגיה כנענית ומדברים על "אל", זה בעייתי להגות את שמו משום שם אלוהים אחרים לא ישמע על פיך? או מכיוון שמדברים על הבורא זה מותר?)

ב. הכתוב במלאכי לא טוען שזו לא ע"ז, אלא בא לגעור בישראל - "כולם מכבדים אותי ואתם לא!"

ג. לזכרוני עובדי ע"ז בשיתוף זה רק אם עיקר עבודתם זה את האל העליון הבורא. אחרת מעולם לא היה כזה דבר אדם שהלכתית הוא נחשב עובד ע"ז רגיל

כתבתי - "הם עובדים לאלילים שתחתיו"טיפות של אור

לכן זו עבודה זרה. אם הם עובדים גם את אלוקים (העליון), זו עבודה זרה בשיתוף

אני חושב שאפשר להתלבט במקרה שמגשימים את אותו אלוקים עליון. שזה כאמור לא רלוונטי לאיסלאם

אם הם עובדים בעיקר את האלילים וקצת את הבורא,קעלעברימבאר

הם לא מוגדרים לזכרוני לפי הפוסקים עובדי ע"ז בשיתוף, אלא עובדי ע"ז רגילים. כי כל אדם בעולם עובד גם בורא כלשהו, ואז אין לך עובדי ע"ז רגילים.

רק אם בעיקר עובדים את הבורא ורק משני את האלילים אז הם בגדר של עובדי עז בשיתוף.

למה שהגשמה/אי הגשמה היא המשנה?

אני מסכים שלגבי אל מופשט (לא רק חסר גוף אלא שמרומם מעל תואר אלילי) כמו "ברהאמאן" או "דאו" , הוא עצמו לא נחשב ע"ז, אבל מה לגבי אם כנעני יאמר לך שאל עליון ללא גוף, או יווני שיאמר לך שאוראנוס ללא גוף, או תיהאמאת ללא גוף?

לא יודע מה ההבדל בין מופשט ל-ללא גוף ודמות הגוףטיפות של אור

ההבדל הוא:קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ג' בכסלו תשפ"ז 13:34

שהברהאמאן או הדאו הוא לא "ראש הפנתאון חסר הגוף" כמו אוראנוס תאורטית ללא גוף, תיהאמאת ללא גוף, נו ללא גוף וכדומה.

אלא לפי תפיסתם יש הבדל מהותי בין הברהאמאן והדאו לבין האלילים שנובעים ממנו. מה גם שהם לא הילדים שלו בניגוד למיתולוגיות אלא אווטרים של מהויות שמבטאות אותו (דומה ליחס בין ישו לאל האב בנצרות).

גם אין לו שיוך של קפריזות או תכונות אליליות בניגוד לראשי פנתיאון, והוא הרבה יותר קרוב למושג התיאולוגי "אלוהים" מאשר לעוד אל שניצב בראש פנתיאון רק אין לו גוך עשוי בשר או אין לו גוף. לזכרוני האל אתון אצל אחאנתון היה אמנם ללא גוף , אך לא מופשט לגמרי.

יש גם מדרגות בהפשטה. הרי במילא אוראנוס זה כל השמים ותיהמאת זה כל המים. אז מי שיטען על ראש פנתיאון שהוא רוח נושבת שממלאת את כל היקום, או האור שממלא את הכל, מגשים או לא?

בפולתאיזם זה רלוונטי. בניגוד למונותאיזם שלא כזה משנה מה רמת ההפשטה, כי במילא אתה יוצא אנטי ונגד אלילות וריבוי אלים (ביהדות באסלאם וחצי בנצרות) אז כבר לא כזה משנה אם אתה מגשים את אלוקים או מפשט אותו. שהרי הדתות האברהממות הן אנטי פגאניות בצורה אקטיבית (שוללות אמונת ריבוי), ולא רק א-פגאניות (אדישות לאמונת ריבוי).

ב. ברמה הפרקטית : אם עושים לו פסל או לא. אם עושים לו פסל לבורא גם אם טוענים שהוא מופשט- זה עבודה זרה.

אך בהינדואיזם ובדאואיזם/נאו קונפוציאיזם אין פסל לברהמאן או הדאו או ה"לי/טאי ג'י" (אם האחרון בכלל ראוי להחשב אלוהים ולא פאנתאיזם נוסח שפינוזה)

אבל כן, אפשר לראות זאת כתנא דמסייעא, לכךקעלעברימבאר

שגם אם קוראים לבורא בשם אחר ומייחסים לו סיפורים אחרים ומעשים אחרים ותכונות אחרות, זה עדיין נחשב אמונה בבורא

כן, זו כוונתיטיפות של אור

מה המקור?ה' אלהים אמת

על פי איזו גמרא במנחות?

הקביעה שההגדרה לעבודה זרה זה אמונה ביותר מאל אחד אינה פשוטה כל כך. אמנם זו אכן דעת הרמב"ם, אך בגאונים יש שחולקים עליו, ואני הקטן לא הבנתי מה המקור והבסיס לסברת הרמב"ם. למה שזה לא יחשב עבודה זרה אם הם מאמינים באל שמצוותיו שונות והדברים שהוא עושה הם שונים וכו'?

כי עבודה זרה זה לעבוד מישהו שאינו הבורא.קעלעברימבאר

לא לטעון שהבורא ציווה אחרת. אחרת קורח גם עובד ע"ז

מנחות קי עמוד א, רשי ומלבים (למשל) על הפסוק במלאכיטיפות של אור

איפה בגאונים?

לא הבנתי למה מהגמרא במנחות מוכח כמוך. מוסבר שםה' אלהים אמת

שהרי לא עובדים את ה', אלא אלו תלמידי החכמים. או שפיספסתי משהו

לא, תלמידי חכמים זה דרשה על החצי השני של הפסוקטיפות של אור

"אמר רבי אבא בר רב יצחק אמר רב חסדא, ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב: מצור ועד קרטיגני מכירין את ישראל ואת אביהם שבשמים, ומצור כלפי מערב ומקרטיגני כלפי מזרח אין מכירין את ישראל ולא את אביהן שבשמים.

איתיביה רב שימי בר חייא לרב: 'ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה'?

אמר ליה: שימי את? דקרו ליה אלהא דאלהא.

'בכל מקום מוקטר מוגש לשמי' - בכל מקום סלקא דעתך? אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בכל מקום, מעלה אני עליהן כאילו מקטירין ומגישין לשמי.

'ומנחה טהורה' - זה הלומד תורה בטהרה, נושא אשה ואחר כך לומד תורה"

האם כשמלכיצדק אמרקעלעברימבאר

"ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ" זה עבודה זרה?

כי הוא לא דיבר על ה' דווקא. אלא על זה שיש כזה אחד אל עליון והוא קונה שמים וארץ

לאו דווקא ביותר מאל אחד,קעלעברימבאר

הלכתית גם להקריב לפסל של אל אחד זה עבודה זרה, וגם אם זה פסל לשם ה'. למשל עגל הזהב ועגלי ירבעם. אבל זה בישראל. לא בטוח שנכרי שעשה פסל לה' והקריב יש לנכרי דין עובד ע"ז

ממש לא נכון.קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ב' בכסלו תשפ"ז 16:41

כי ברגע שאדם מאמין רק בבורא אחד ומשגיח אחד ללא שום אלים אחרים, לא משנה מאיפה הוא לקח את שמו. הוא יכול לכנותו יוסי, זרובבל, צמכטחלצמההפ או אפילו זאוס.

זה לא משנה, ברגע שהוא מאמין באל אחד אז הוא כבר לא עובד עבודה זרה. וכבר לא משנה מה מקור השם שנתנו לו או מאיפה אמונה זו התפתחה במקור.

ב. משמעות השם "אללה" בערבית היא "האלוה" פשוט. איִלהּ זה אלוהּ בערבית (כמו אלהּ בארמית בספר דניאל), אל-איִלהּ זה האלוהּ בה"א הידיעה (כמו אלהא בארמית בדניאל), והלחמת אל-איִלהּ הופך לאָלּהּ (או אללהּ בכתב ערבי שבה ל דגושה מוכפלת לשני ל).

ג. האמת שהמקור לאל אללה כחלק מפולחן הרבה אלים הוא מהשפעה יהודית ונוצרית.

הערבים הושפעו מהיהודים והנוצרים, והתחילו לטעון 300 שנה לפני מוחמד שמעל כל האלים יש בורא ששמו אללה, והם עובדים את שאר האלים רק כמתווכים, חלק מהם אפילו טענו שהם צאתאי אברהם וישמעאל ושאברהם היה במעחה גדולה לעבוד רק את אללה והם לא במעלה גדולה אז צריכים את שאר הרלים כמתווכים. ומוחמד פשוט ביטל את עבודת המתווכים.

ד. נכון שכל אמונה באל אחד שאינה דרך עםישראל היא בחינת עבודה זרה כי בעצם לא יודעים למי עובדים ובעצם אדם עובד לציור שיש לו בראש. אבל בחינת ע"ז אינה ע"ז ממש

ה. אמרת "אל אחד פגאני" תגדיר מה זה אומר. זו סתירה. כי פגאניות היא עבודת כמה אלים.

ו. מבטל את האמונה באלוהי ישראל. חלקית נכון אך לא לגמרי. בסןף גם האסלאם מודה שהבורא בחר ב3 האבות.והוציא את ישראל ממצרים ונתן להם תורה והיה אלוהי ישראל, רק הם טוענים שהוא נטש את ישראל וכבר לא אלוהי ישראל.

אז בגלל שהוא כבר לא לטענתם, אז זה "בחינת" ע"ז, לא ע"ז ממש

ז. מוחמד לא ממש טען שאללה שהוא מתנבא בשמו זה בדיוק אותו אללה שהערבים לפניו עבדו. מבחינת מוחמד אללה שהוא מתנבא בשמו זה אותו האלוקים שהיהודים עובדים אלא שלטענתו עוותו את תורתו המקורית

פשוט מכמה טעמים שזה כפירה ועבודה זרהחסדי הים

ואסור להאריך בדבר פשוט

כפירה כן. עבודה זרה לא.קעלעברימבאר

נפקא מינא שאין איסור לגוי לכפור אך כן יש איסור ע"ז.

ומותר להכנס לבית כפירה

אמנם כפירה כן ועבודה זרה לאדורש טוב לעמי

אך ברור שלגויים אסור לכפור. כלומר אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, והקב"ה לא מצפה משבטים ילידים פרימיטיביים ביערות הגשם של דרום אמריקה להאמין שתורת משה היא אמת, ואולי גם לא מצפה לכך ממוסלמי טיפוסי מאינדונזיה. אך גם הגויים מחוייבים להאמין באמונה האמיתית עד כמה שידם משגת. וזה התפקיד שלנו להפיץ בעמים את בשורת האמונה.

סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו:

יִזְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל ה' כׇּל אַפְסֵי אָרֶץ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כׇּל מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם:

תביא מקור שאחד מ7 מצוות בני נוח זה להאמין.קעלעברימבאר

ברור שזה לא טוב שבן נוח לא מאמין.

ושהאידאל הוא שכל אדם בעולם יאמין.

ובן נוח שיודע להאמין ומתכחש לאמונה בזדון אז הוא נבל ברשות 7 מצוות.

אך הלכתית, בית כפירה לא נחשב בית ע"ז.

לגבי החשבת גוי שלא מאמין כחסיד אומות עולם, זה מחלוקת ב2 גרסאות ברמבם, האם גורסים "ולא מחכמיהם" או "אלא מחכמיהם"

ב. ישראל לא גרמו להפצת האמונה, אלא לשלילת העבודה זרה. ובמילא באה אמונה בטהרתה. אבל אמונה כלשהי היתה לפני עם ישראל. הברירת מחדל של האנושות זה אלילות, לא אתאיזם

ג. גוי שמאמין שלה' יש גוף נחשב עובד ע"ז?

גויים מחוייבים בהרבה יותר מאשר 7 מצוות בני נחדורש טוב לעמי

זה אמנם נתון לדיון

אך כך עולה בבירור מדברי רב ניסים גאון בהקדמתו לתלמוד, מדברי רבנו בחיי בכמה מקומות בחובות הלבבות, ואני הבנתי כך גם מהכוזרי. אני זוכר שכך כותבים גם ראשונים נוספים, אך לא זוכר כרגע מי ובאלו ספרים. (אולי רס"ג? רמב"ן? מאירי? רד"ק?)

הנצי"ב כותב שאומות העולם חייבים בכל המצוות השכליות. אני די בטוח שגם הרב קוק מאמץ את דבריו, אך לא יודע להפנות למקור.

בכל אופן, התשתית של המחוייבות של הגויים למצוות/ הנהגות מוסריות כלשהן היא האמונה באלהים, ובהחלט ישנם יסודות אמוניים נוספים שגם גויים חייבים בהם לדברי הכל. האם הם חייבים להאמין בגמול העולם הבא? בביאת המשיח? בתחיית המתים? ייתכן שלא.

האם יש היתר גורף לגויים לכפור כל עוד לא עובר על מצוות לא תעשה של עבודה זרה?

בוודאי שלא.

כמו שאמרתי, משום "נבל ברשות 7 מצוות" ומשוםקעלעברימבאר

ועשית הישר והטוב שנכון גם לגוים.

זה לא הופך גוי כופר ללא גר תושב, או לשאר דיני גויים שומרים 7 מצוות

יכול להיות שאללה הוא אחד מהאלים הפגאנייםאברהם יאיר שטרן

לא זה קובע אם משהו הוא עובדה זרה או לא...

מח' בכלל אם נוכרים מצווים על שיתוף... לא הבאת פה שום טענה עניינית מלבד זה שהגדירו את אללה כאל אחד מיני רבים, אם היום הוא מוגדר כאל יחיד ע"פ האיסלם אז לא מדובר בעבודה זרה...

יש הרבה דברים רעים שאפשר להגיד על האיסלאם, ע"ז זה לא אחד מהם...

אתה מוזמן להסביר את עצמך טוב יותר... (הטענה הכי טובה ששמעתי זה שכתוב בכוזרי ש"מוחמד מבטל כל תורה שלפניו וקורא את כולם אל דגל האיסלם" ואם הוא מבטל תורת משה אז זה עבודה זרה, למצער הדבר לא נכון במציאות...)

אני באמת לא מצליח להבין.פונס ויטאי

אני לא חולק עליך אם אתה מתכוון לטעון שאמונת האיסלאם אינה אמונת ישראל ובתוך זה כלול גם שתפיסת האלוקות של ישראל שונה משל האיסלאם.

עם זה אני מסכים לגמרי.

אבל אתה מתאר תאור היסטורי שנוגע לעבר כלומר לאיך נוצרה אמונת האיסלאם ובכן אני מניח שאתה צודק וכך נוצרה אמונת האיסלאם אבל בסוף האמונה היא באל אחד שברא את העולם ונתן תורה למשה ואחריו הוא בחר במוחמד כנביא. אז איפה פה האלילות ? בסוף מה שנוצר בתהליך הוא אמונה באל אחד ואם תקרא את הפילוסופים הערביים המוסלמים תראה שהם מרוממים את האל מכל הגשמה ומכל ריבוי.

בקיצור בהחלט נשצע לי סביר שהאיסלאם התפתח מן האלילות אבל השאלה החשובה היא למה הוא התפתח, ומה הם אמונותיו אחרי שקמה דת האיסלאם.

בקיצור לא מבין את הטענה שלך.

מכל רעות האיסלאם למה נתפסת דווקא לנקודה החיובית?רודף מצוות

המוסלמים מייחדים לאל יחוד כראוי יחוד שאין בו דופי, אין שום הבדל בין אמונת הייחוד היהודית לזו המוסלמית, עובדים לאותו האל ולו לבדו.

המוסלמים כופרים בתורת משה ובבחירה הנצחית בעם ישראל ומאמינים בנביא השקר המשוגע שלהם, ובזה הם חוטאים מאד לאלהים, אבל אין שום קשר בין זה לעבודה זרה, לא כל חטא הוא עבודה זרה.

קשה עד בלתי אפשרי לדעת מה באמת בדיוק אמר ועשה מוחמד ההיסטורי ומה סיפורים מאוחרים שהלבישו עליו, זה גם לא כל כך משנה לנו,

לעניינו אין שום ספק שאלהי הקוראן הוא הוא אלהי המקרא (התנ"ך), הקוראן מניח שקוראיו מכירים כבר את סיפורי המקרא ואת גיבוריו ומתייחס אליהם כידועים ומפורסמים שלא צריך להציגם, וכן האל שבקוראן הוא אלהי התנ"ך ואפילו שמו בקוראן נגזר משמו במקרא.

אחרי אלפי שנים, כשסוף סוף מאמציו של אברהם אבינו נושאים פרי והוא מצליח להביא לכך שכמעט רוב העולם מאמינים באלהיו - יש שמתעקשים לאמר שלא ואין קשר וזה בכלל אל אחר, למה זה טוב?

(הדברים אינם שלי, העתקתי דברים שחברי, תלמיד חכם רציני, כתב בעבר)

אומנם זה לא עבודה זרה.קעלעברימבאר

אבל השאלה אם אנחנו מגדירים את ה' רק כ"בורא המחויב " וכו כרמבם. או "כאלוהי אברהם יצחק ויעקב, אלוהי ישראל אשר הוציאם ממצרים וכו'" ככוזרי. כי אז זה כבר לא בדיוק אלוהי ישראל לפי האסלאם, שהרי זנח את ישראל

אין מחלוקתרודף מצוות

אין צורך להציג דגשים שונים בדברי ראשונים כאילו מדובר במחלוקת מהותית. ולא נפק"מ מידי, בוודאי לא להלכה.

השאלה מה עשה האל אחרי שבחר בעם ישראל בוודאי לא משליכה על עצם ההגדרה של האל.

לא על הגדרה האם זה ע"ז או לא, אבל וודאי שזה כברקעלעברימבאראחרונה

לא אותו תיאור אותה התגלות אל.

אנחנו מאמינים באלוהי ישראל. הם לא.

לא מדובר פה במחלוקת ראשונים אלא בבסיס של התנך שמתאר את ה' כאלוהי ישראל דווקא ואלוהי אברהם יצחק ויעקב. הרמבם במורה נבוכים הוא המחדש בראשונים, בעוד הכוזרי ממשיך את הבסיס התנכי הפשוט.

בסיס התנך שעניין מהותי בתיאור ה' הוא היותו אלוהי ישראל. "אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאיתך מארץ מצרים" ולא "אנכי האל האחד בורא העולם". "אלוהי העברים נגלה אלינו" "ה' אלוהי אברהם יצחק ויעקב זה שמי לעולם" וכו בתפילה אנו מציגים אותו קודם כ"אלוהינו ואלוהי אבותינו אברהם יצחק ויעקב" ורק אחר כך כ"קונה הכל".

אין כמובן נפקא מינא להלכה אבל אמונית כן.

כשהכוזרי שואל את החבר מה הבעיה בנצרות הוא לא אומר לו השילוש, אלא זה שהם לא מתפללים לירושלים. נכון שאין כאן נפקא מינא הלכתית, אך אמונית כן

קונסרבטיזםטיפות של אור

(דיון שמעניין אותי כבר כמה שנים, ונפתח בעיקר בגלל שנראה לי של@דורש טוב לעמי יש משנה סדורה כנגד הגישה שלהם)

איפה אתם משרטטים את הגבול בין אורתודוקסיה לקונסרבטיביות? בעמדות מסויימות? בקצב השינויים? במשהו אחר? האם יש לכם טענות עקרוניות נגד הגישה הקונסרבטיבית? אולי אתם חושבים שההבחנה מלאכותית? תובנות אחרות? אשמח לכל תגובה. תודה!

מצאתינוגע, לא נוגע

ואני מבין למה, לבושתנו, לא חשבנו על כך לפני.

אני לפחות לא ידעתי, אבל מי שידע..

הקונסרבטיבים לא מחפשים לבנות מקדש. זה לא חלק מהאידיאלים שלהם. מבחינתם זה היה ונגמר.

גם בלי קשר לקרבנות מן החי, מבחינתם בית המקדש זה לא משהו מהותי.

זה כבר לא נגד חז"ל, זה כבר נגד התורה.

זה כבר לא שינוי פרטני, זו תפיסת עולם שונה לגמרי.

מה לדעתכם עדיף, מגילת אנטיוכוס או ספר מכבים?קעלעברימבאר

עדיף למה?הסטורי

לקרוא לחנוכהקעלעברימבאר

אפשר לקרוא את מה שיכניס אותך לאוירההסטורי

אם המטרה היא ידע הסטורי - אז פשוט שספר מקבים (בעיקר א) הוא מקור הרבה יותר מהימן.

המטרה לזכור את מאורעות חנוכהקעלעברימבאר

והשאלה לא רק לי אלא גם באופן כללי מה ראוי להנהיג לעם ישראל יותר ולציבור.

ובאופן כללי למה הבכורה, לנרטיב או לאמת ההיסטורית.

ולמה אתה קורא "מהימן"? למה שמכיל את מה שראוי להזכר, או תיעוד יבש של כל פרטי מה שקרה?

האם תיעוד מדעי ומחקרי של מצב קיני הנמלים המדויק בימי ינאי מכיל אמת היסטורית יותר מהמדרשים על ימי ינאי?

לענ"ד בימינו, גם הנרטיב כדאי שיהיה מחובר להיסטוריההסטורי

לגאוגרפיה הממשית של ארץ ישראל ולעובדה שנוהלה מלחמה ממשית, מתוכננת וראלית.

עם כבר - לציבור הרחב, נראה לענ"ד שמגילת חנוכה של חגי בן ארצי - עונה על הצרכים השונים.

מצד שני נס פח השמן לאקעלעברימבאר

קיים בראליה ההיסטורית (עובדה שבמכים לא מוזכר) ועדיין זכרונו הלאומי חזק יותר מכל מחקר היסטורי, כאילו הוא באמת התרחש.

לגבי הגיאוגרפיה הממשית של הארץ, מסכים, כי הארץ לעולם עומדת ולא חלק מהעבר

נס פח השמן מופיע בגמראהסטורי

גם קמצא ובר קמצא מופיעים, ועוג שזרק הר.קעלעברימבאר

הגמרא והמדרשים לא מדברים תמיד אמת היסטורית אלא מסר. הרי עוג לא באמת היה 4 פרסאות וזרק הר. והרומאים לא החריבו את ירושלים כי אחד בשם קמצא שנעלב ממשתה גרם להם

ועדיין - הנידונים אינם דומים לראיההסטורי

מגילת אנטיוכוס היא נסיון של קהילות מסוימות לקבוע נובח, שלא תפס בכלל ישראל. זה לא דומה לכל הדוגמאות האחרות שהבאת.

לכאורה המגילה יותר ידועה מאשר מדרש עוגקעלעברימבאר

אז אשאל כך:

מגילת תענית אל מול ספר מכבים

ברור שספר מקביםמי האיש? הח"ח!

ורצוי בוודאי להוסיף מקור כגון אטלס כרטא לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, או אפילו עותק - אם ניתן להשיג - של "אחיי גיבורי התהילה" מאת הווארד פאסט. מגילת אנטיוכוס זה חסר משמעות כמו "ללמוד" על "הנס" מספר יהודית.

השאלה מה עדיף, הנרטיב או האמת הההיסטוריתקעלעברימבאר

ההבדל בין יהודית לאנטיכוס, שיהודית נחשב ספר חיצוני , ומגילת אנטיכוס למדרש חזל/גאונים.

אילו התפילה היתה מתנסחת לפי מכבים, היה כתוב "בימי יהודה בן מתתיהו" אבל כתוב בימי מתתיהו בעל הניסים

אה, עכשיו הבנתימי האיש? הח"ח!

אתה התכוונת לשאול "אם הייתם מנסחי התפילות, מה היה לדעתכם עדיף וכו'". סליחה שלא הבנתי אותך. כן, בנוסח התפילות באמת לא עדיפה האמת ההיסטורית.

לא שאלתי רק על תפילה אלא גם על קריאה.קעלעברימבאר

כמובן לא סותר ואפשר לקרוא את שניהם, השאלה לאיזה מהם יש בכורה (וכמובן את אנטיוכוס מסיימים תוך כמה דקות אז זה לא שיקול של זמן).

ולמה שיהיה חילוק בין תפילה לקריאה, אם מטרת התפילה היא שבח על הזכרון הלאומי?

תלוי את מי אתה שואל על תכלית התפילהמי האיש? הח"ח!

כבר היו כאן בעבר דיונים מספיק ממצים בעניין, כולל עד רמת הפילוסופיה של מי שאמר "אתה יודע שאינך צריך למסור אינפורמציה להשם יתברך על צרכיך".

כאן התפילה היא שבח בעל הניסים, לא בקשהקעלעברימבאר

כך שהדיון על התפילה מעניין, אבל לא רלוונטי.

אם זה השבח שתיקנו חכמים אז הוא זה שראוי

יש בתפילה שלוש ברכות ראשונות ושלוש אחרונותמי האיש? הח"ח!

וברור שהן או בעלות משמעות של שמחה והודאה, או שאין לנו זכות לנבור ולחפש בהן את המשמעות. לצורך העניין היה אפשר לנסח גם "בימי פופיליוס לנאס, אשר הכריח את אנטיוכוס אפיפנס לעזוב את כיבוש מצרים ואז מתוך תיסכול לחזור לארץ ישראל ולהתנפל על היהודים ועל דתם ומקדשם". ברור שמנסחי התפילה החליטו שהעובדות ההיסטוריות היבשות אינן הנקודה. השבח לבורא עולם הוא בהקשר זה עירבובייה דקה מן הדק, בין הרלוונטי לתיאולוגי האבסטרקטי.

השבח הוא על זכרון של מאורע היסטורי: "על הניסיםקעלעברימבאר

שעשית לאבותינו בימים ההם".

להפוך אותו ממאורע היסטורי לתוכן מופשט גרידא זו גישה נוצרית, שכן היהדות היא אומה ולא דת, וחגיה הם על מאורעות שקרו בהיסטוריה לאומה, וכן זכרון האומה הוא היסטורי דרך יציאת מצרים וזכרון ימי דוד ושלמה וכו דרך החורבן וכו, כדברי הכוזרי ופשט התנך. וכן התנך ברובו ספריו הם ספרים המתעדים את תולדות ישראל. "אנכי ה אשר הוצאתיך מארץ מצרים" "חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים" "חי ה אשר העלה את בית ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם" כל תאורי ה' הם לאומיים-היסטוריים-נרטיבים.

לכן אם חזל החליטו לומר "בימי מתתיהו" ולא "בימי יהודה המכבי" זה לא סתם ולא במקרה. אין פה שום דבר תאולוגי אלא זכרון של נרטיב לאומי של העבר טהור, ורק על גבי הזכרון הלאומי של העבר בונים את הקומה התאולוגית.

ברור שיש לנו זכות לנבור ולחפש משמעות. הרי לא סתם בחרו בנוסח הזה.

ב. "ברור שחזל החליטו שהעובדות היבשות אינן הנקודה". זה בדיוק העניין: עיקר זכרון הנרטיב הלאומי הוא הנרטיב עצמו, ולא העובדות ה"יבשות" שכבר נשכחו ולא בנרטיב, או שבימי זכרון המאורע ראו מתעדי ההיסטוריה הלאומיים (הנביאים או חזל) שהנושא הזה פחות רלוונטי לזכרון. (וכמו שאמרתי, הגישה ש"זה סך הכל תאולוגיה" היא נוצרית מובהקת. שכן היהדות היא נרטיבית-היסטורית בבסיסה, ולא תאולוגיה מופשטת).

מי אתה שתקבע מהי גישה נוצרית?מי האיש? הח"ח!

אתה האפיפיור?

תירגע עם הקביעות שלך.

האם אתה זוכר את יציאת מצרים של ישראל בבשר?קעלעברימבאר

או את יציאה האלגורית של ישראל שברוח?

אם את הראשון, אז גם אתה בעל תודעה היסטורית-נרטיבית-לאומית. כנ"ל פורים חנוכה ועל הניסים. אתה אומר הלל אגב בחנוכה על היציאה משעבוד מלכויות, לא על תובנות תאולוגיות

האם כשאתה מברך גאל ישראל ומקפיד להסמיך גאולה לתפילה אתה מזכיר את יציאת מצרים וקריעת ים סוף הנרטביות-היסטוריות-לאומיות או שמא תובנות תאולוגיות רוחניות?

אני מקיים - כמיטב יכולתי - מצוות.מי האיש? הח"ח!

לא אומר שאני מצמיד לזה בכוח פרשנויות תיאולוגיות מטאפיזיות על בסיס יומיומי. אבל לא זכור לי שבמחלוקות מהסוג הזה התשובה כתובה בשמיים בעננים.

לא הבנתי. בסוף זכרון כל אלו הוא זכרון של מאורעקעלעברימבאר

עבר לאומי בנרטיב.

אפשר על גבי זה להעמיס תכנים תאולוגים, אבל זה לא הבסיס.

גם אם אדם יתאמץ לראות במאורעות אלו רק תכנים תאולוגים, הרי זכרון הנרטיב של האומה לדורותיה כפוי עליו מכיוון שהוא חלק מאומה

אני לא אומר שהעובדות היבשות לא חשובות, אבלקעלעברימבאר

הנרטיב חשוב ורלוונטי יותר

אפשר גם להרחיב את השאלה על התנך.קעלעברימבאר

מה עדיף, לקרוא מלכים על אחאב שלא מביא לנו את כל הפרטים ההיסטורים המלאים,

או לקרוא ספר היסטוריה על התקופה שמכיל גם את קרב קרקר האיום האשורי וברית הממלכות ביניהם ארם וישראל נגד אשור?

זו דוגמא אחת.

או לקרוא את מלכים על סיפור הנס של הצלת ירושלים בימי חזקיהו, או לקרוא ספר היסטוריה מקיף שיתאר את הצלת ירושלים לצד השואה שקרתה בשאר ערי יהודה שנחרבו כולן ויושביהם נהרגו הוגלו או נהיו פליטים בירושלים?

אין הנידון דומה לראיה כללהסטורי

אני לומד ספר מלכים לא בגלל נרטיב כזה או אחר, אלא כי זו מצוות תלמוד תורה בכלל וספציפית זה דבר ד' המתגלה אלינו דרך נביאיו. שום מקור חיצוני לא עונה על ההגדרה הזאת.

אחרי שאמרנו את זה, נכון שבדרכים עקיפות ונעלמות, גם הידע ההסטורי, מגלה לנו את הנהגת ד' בדרכים נסתרות. ממילא השאלה אינה מה עדיף ללמוד, אלא למה הכתוב לא פירט את קרב קרקר וגדלותו של אחאב (חוץ מפסוק אחד במותו). פשוט שחז"ל שאמרו שאחאב משל בכיפה - לא סתם מצאו לזה רמז בפסוק, אלא ידעו על קרב קרקר.

אבל זה דבר ה' שמתגלה בנרטיב היסטורי.קעלעברימבאר

ספר מלכים הוא רשומה היסטורית ולא רק סיפורי מסר כמו מעשיות רבי נחמן או אגדות.רבה בר בר חנה.

אז כנל, כמו שה' מתגלה דרך נביאיו בתנך, כך ה מתגלה דרך חזל/גאונים במגילת אנטיוכוס.

משל בכיפה זה עדיין לא קרב קרקר ונסיבות הברית עם בן הדד וכו' , ולא כתוב בתנך שמשל בכיפה.

מצוות תלמוד תורה אתה יכול לעשות גם בספר איוב, ובכל זאת חזל ועם ישראל מתייחסים לספר מלכים כזכרון ההיסטורי שלהם, ולאיוב כמשל.

האם אתה שואף לתור הזהב של ירבעם בן יואש? כי היסטורית ישראל היו עשירים אז כבימי שלמה (וגם רמטז בעמוס וחזל).

לא. למה לא? כי עם ישראל זוכר את ימי שלמה ואת ימי ירבעם בן יואש שכח. כי מבחינתינו שפע גשמי שלא מחובר לרוחניות, ראוי לו שלא ייזכר.

אז בסוף הנרטיב קובע מה ראוי להזכר ומה ראוי להשכח.

כמו אצל בן אדם פרטי, גם אצל עם הזכרון הוא סלקטיבי

ספר מלכים זה ספר זכרון תולדות, ולא ספורי מוסר השכלקעלעברימבאר

נוסח כה עשו חכמינו או אגדות רבי נחמן או רבה בר בר חנה

חשמונאיםחסדי הים

כמו לשאול האם ללמוד נ"ך או מדרש רבה עליוחזק וברוך

מכבים א הוא מזמן חז"ל, ומאותה תקופה.וגם מכבים ב הוא בערך מאותה תקופה, רק באיזור מצרים..

משא"כ המגילה שכתבת, שהיא פשוט מדרש מאוחר..

ההבדל הוא שנ"ך הוא מכתבי הקודש, תמיד עם ישראל למדקעלעברימבאראחרונה

אותו ותמיד היווה בסיס הנרטיב של עם ישראל.

בעוד שספר מכבים לא. הוא לא חלק מכתבי הקודש, מעולם לא החשיבו אותו כטקסט תורני בכלל, מעטים מאוד מיהודים במשך ה2000 שנה למדו אותו (הנוסח היחיד נשמר ביוונית בכלל ונשמר רק בזכות שהכנסיה שמרה אותו כחלק מהברית הישנה בשבילם יחד עם התנך), חזל כלל לא מתייחסים אליו, וגם בתפילה ובנרטיב היהודי אנו מדגישים את מתתיהו (כמו במגילת אנטיוכוס), ויהודה כלל לא מוזכר (עד שהציונות החילונית החליטה להעלות אותו על נס), בעוד שבספר חשמונאים יהודה המכבי הוא העיקר.

נכון שחמונאים מדויק היסטורית ואילו מגילת אנטיוכוס ממש לא מדויקת.

אבל זה בדיוק השאלה, מה חשוב יותר: נרטיב הקודש החי של עם ישראל או האמת המחקרית ההיסטורית היבשה שעם ישראל שכח וזרק לתהום הנשיה?

אם זה דבר ה' החי באומה, אז במילאקעלעברימבאר

מה שהאומה וחכמיה למשך טווח דורות גדול קבעו בפרשנות לתורה שבעל פה=תורה, ולא ההבנה האובייקטיבית של כל אדם את הטקסט של הגמרא. אחרת זה כבר שיטה שכתובה בטקסט ולא דבר ה' החי באומה.

זו סתירה עצמית מה שאתה טוען, כי אם האומה לדורותיה עם חכמיה במשך 500 שנה יכולים לעשות הלכה מוטעת לשיטתך שצריך לוותר עליה כי היא נגד הגמרא, אז דבר ה' כבר לא חי באומה

תודה שנתת הצצה קטנה לדמיונותיךדורש טוב לעמי

עבור מי שחדש כאן

לא ענית לי על הסתירה שכתבתקעלעברימבאר

ערב שבת היוםדורש טוב לעמי

וכבר טחנו את הנושא

מעולם לא כתבת שאתה טוען שתורה היא דבר ה' החי באומהקעלעברימבאראחרונה

אני הגעתי למסקנהשנונימי

בדור הזה רק ספרי ברסלב מכניסים באדם את התכלית הנצחית איך לעבוד ה' באמת.

התורה אמת ולעתיד לבוא כל הגויים יתגיירו (אפילו גם כל שונאי ישראל).

אבל חוץ מספרי ברסלב לא מצאתי תורה כל כך נכונה שמבררת בצורה נכונה את כל העירבוב שקיים פה בעולם כי הכל מעורבב טוב ורע - והכל בדקות ובעדינות.

ואני מאמין שכל השבח הגדול שרבינו רבי נחמן דיבר על עצמו הכל אמת לאמיתה.

אין תורה בעולם?טאבי

האם למדת את כל התורה? כל המדרשים? ראשונים ואחרונים? ספרי חסידות אזוטריים? מוסר? חכמי ספרד?

ככל שמוצאת חן בעיניי הגישה הפרשנית של ר' נחמן, קשה לי לראות בו המילה האחרונה.

פעם ביקשו מרבי נחמן לומר תורהשנונימי
עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 12:04

אז ענה: "אתם אינכם כל כך חוטאים".

התורה לא ניתנה למלאכי השרת כי בעולם האמת אין שקר, אין רע, אין חטאים - לכן גם לא שייך גם לקרוא לזה בשם טוב/אמת כי אין מציאות של רע או שקר.

דברי תורה/תוכחה/אמת נעשו דווקא על ידי גודל החטאים, השקר, ההתרחקות מה' יתברך.

דווקא עכשיו בדורותינו אלה בגודל החושך הנורא התורה נעשתה גדולה יותר בריבוי חטאינו.

רבי חיים ויטאל פותח את ספר שערי קדושה ומסביר מהי תורה = תיקון האדם.

ואם אדם למד תורה ולא יצא מן החטא? והמשיך בקילקול מעשיו? כי לא העיקר הוא הלימוד אלא המעשה - ראה מעשה עשיו שהיה תלמיד חכם.

רבי נחמן היה גדול ביותר ואמר "ביני לבין משיח אין חילוק" - תורתו היא תורת משיח ממש והוא קיבל אותה מהמשיח מהיכלו של משיח קן ציפור.

התורה של רבי נחמן מבררת את האמונה הנכונה מה שלא קיים בשום ספרי התורה של חז"ל קודם לכן.

על ידי תורתו זוכין לעבוד ה' באמת ללמוד מלחמת היצר הרע מלחמת עמלק. לזכות לתכלית הנצחי.

ועוד אמר רבי נחמן -

"אני מוליך את אנשיי בדרך של צדיקים גדולים מאוד",

"ה' יתברך לא יעשה לי זאת לקחת מאנשיי קודם זמנם עד אשר יזכו בעולם הזה למה שצריכים לזכות",

מעולם לא ירד לעולם צדיק כזה ותורה כזו ולא נשמעו דיבורים כאלה.

ואם אתה חפץ בקיום התורה אז רק ברסלב ולעתיד יהיו כל העולם אנשי ברסלב.

[ואני רואה את כל המתקרבים החדשים לברסלב - בעיקר בחורים צעירים - חלקם מחפשים תיקון באמת לשם שמיים וחלקם שלא לשם שמיים.

אבל אם ישראל עשו עגל - זה לא מעיד על משה רבינו]

וואי, כמה טוב שהארת לי האור. מעתה אדעדורש טוב לעמי

להפסיק ללמוד מדרשי חז"ל, ראשונים, מהר"ל, רמח"ל, נפש החיים, חסידות, והוגי ישראל של דור אחרון, (אולי גם תנ"ך?)

מצויין שאתה מתחבר לתורת ברסלב, כל אחד ומה שמתאים לו. אך המחשבה היהירה שמי לא פגש את התורה הזו לא יכול לעבוד את ה' באמת - היא מקוממת. לא רק משום שזו לא אמת, אלא בעיקר כי יש בכך מן הזלזול בשאר התורה שבעל פה.

אך אך דאגה, זה שיגעון ידוע של ברסלברים שהאמת רק אצלם. אני מקווה שזו מחלה חולפת.

כל אחד מפרש על פי עוונותיושנונימי

אולי אתה מזלזל בתורה שבעל פה?

אולי אצלך השיגעון גדלות?

ואולי רק אתה מחלה חולפת?

יש לך משהו נגד רבי נחמן, ואתה מתבייש בזה?

אז אתה מדבר על חסידיו?

אני לא אמרתי לך שחסידי ברסלב הם הרבי בעצמו,

ולא צדיקים - אבל אשרי מי שמחפש אמת.

ומובטח שלעתיד יהיו כל העולם אנשי ברסלב.

אני חושב שמתגבותך ניכר שלצערי צדקתי...דורש טוב לעמי

למה שאתה מסיק שיש לי משהו נגד רבי נחמן?דורש טוב לעמי

גם נגד חסידיו אין לי הרבה מעבר למה שכבר כתבתי.

אני מקווה גם שרוב חסידיו לא לוקים בחסרונות הללו, ושזה רק מיעוט קטן מהם שלא מעיד על הכלל, אך אני לא מכיר מספיק חסידי ברסלב על מנת לדעת.

לאן אתה מכוון? ומה אתה רוצה?שנונימי
עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 13:20

עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 13:20

עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 13:12

אני לא יכול לדבר בכלליות על כל אדם ואדם.

אבל הכל תלוי ברצון של האדם, בלב, שיבקש רק לעשות רצון ה' יתברך בכל דבר. והאמת תאיר לו, בכל אשר ילמד.

אבל אם האדם מבקש למלא תאוותו לעצמו -

אז הוא יעקם את התורה כרצונו.

לכן נצרך פירוש חדש לסתור את פירוש ההבל.

וכך נוצרה לה תורה על תורה על תורה.

ואני יגיד לך דבר שאולי אתה לא רוצה לשמוע,

הרמב"ם!

רבי נחמן אמר שהיה לו ויכוח גדול בשמיים עם הרמב"ם בעצמו - איך הוא כתב דברים כאלה?!?!?

וככה היו הרבה צדיקים שכתבו ספרים,

וכתבו טעויות כי הם לא מושלמים.

רק אצל רבי נחמן אין שום טעות.

משה רבינו חזר לעולם 5 פעמים:

רבי שמעון בר יוחאי

^

הארי

^

הבעל שם טוב

^

רבי נחמן

^

המלך המשיח

רק הם קיבלו מה' יתברך בעצמו וגילו חדשות בעולם,

וכל שאר הצדיקים קיבלו מהם בכתב ובעל פה.

לכן אל תתפלא אם הרמב"ם או שאר הצדיקים כתבו גם טעויות.

וואי, עם טיעוניך המנומקים, איך אפשר שלא להתשכנע?דורש טוב לעמי

לשאלותיך:

- אני מכוון לאמת.

- ורוצה לעשות את רצון ה'.

ועכשיו הבה נדון בחלק מההבלים שכתבת

'הרבה צדיקים כתבו טעויות' - נכון עובדתית.

בעיקר בהלכה ובענייני העולם הזה.

'רק אצל רבי נחמן אין שום טעות' - אולי, לא יודע לא מאד משנה. הוא לא כתב ספרים על גבי ספרים בהלכה - אם היה כותב - קרוב לוודאי שגם היה כותב טעויות לפעמים.

אך מדבריך משתמע שאתה טוען, (ואני מקווה שאני מבין לא נכון) ששאר הצדיקים טעו בענייני אגדה כי לא לא היו צדיקים מספיק - בשונה מרבי נחמן שהיה צדיק מכולם. גם לוּ היה זה נכון, זו אמירה מזלזלת. זלזול ברוב צדיקי עולם (לאורך הדורות!).

אגב, מעניין שיהושע ושמואל וישעיהו ועזרא לא מופיעים ברשימה התמוהה שלך.

בטח גם הם טעו על ימין ועל שמאל כי 'לא היו צדיקים מספיק' וצריך למחוק פסוקים שכתבו ולשלב במקומם קטעים מליקוטי מהר"ן...

אגב דע לך שאתה עושה עבודה גרועה בלשווקדורש טוב לעמי

את תורת רבי נחמן זצ"ל.

במקום לדבר נגד תורות אחרות - אולי תדבר בעד תורתו?

במקום לעשות לו פולחן אישיות - ולעשות תחרות כאילו הוא הכי צדיק שקם מאז משה רבנו -

(לא שאני טוען שזה בהכרח לא נכון, אני לא חוקר גליות ולב, אני אני יודע שאתה ושכמותך גם בהכרח לא יודעים אם זה נכון או לא, אך זה לא מונע מכם לעשות מצדיקותו את עיקר האמונה ה-14, אהה אוי התבססתי כאן בטעות על הגות הרמב"ם, שהוא בטח טעה בכל עיקרי האמונה, לא משנה, מחקתי).

אנשים נרתעים מתורת רבי נחמן, כי מריחים מקילומטרים את העיוותים שעשו ממנוּ חסידי חסידיו...

מעט מן המעטשנונימי
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 19:32

הרבנים של הציונות הדתית משלבים הכל מהכל: תורה, אוניברסיטה, צבא, עבודה, רפואה, תפילה ועוד.

אבל זו לא דרך האמת!

דרך האמת היא לתת הכל לה' יתברך את הרפואה, הפרנסה, המשפחה, שכל מעשינו יהיו לשם שמיים.

תפילה תפילה תפילה.

התאוריה לשלב חיי חומר עם רוחניות היא לא עצת הצדיק, אלא ----

ואין אדם הראוי להיקרא רב"י רק הצדיק הגדול ראש בני ישראל שזכה לשלימות וממנו נקבל התורה.

והוא דרש להפקיר את הכל למען תורה ותפילה. ולא לעסוק בחיי עולם הזה העובר.

ואז הקושיה הגדולה ביותר: איך יתפרנסו?

אז רבינו כבר דיבר על זה. עבדת בחינם ואכלת בחינם.

ואל תדאג כי הצדיק יסוד עולם מקיים העולם ובידו הרחבה לתת לך כל צרכיך.

אם היה לי ספק כלשהו האם שגיתי לגביך - הוא נעלםדורש טוב לעמי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 19:41

@טיפות של אור, אני יודע שזלזול ברבנים נוגד את כללי הפורום, ----

אז שיבוא הרב שלך ויגיד שהוא צדיק שלם ללא חטאשנונימי

צדיק שמעיד על עצמו שהוא נקי לגמרישנונימי

..טיפות של אור

תודה על התיוג, להבא כדאי לדווח על הודעות בפרטי

אם כל הגוים יתגיירו, אז:קעלעברימבאר

א. איך זכריה הנביא כותב בזכריה שהגוים לעתיד יעלו לרגל רק בחג הסוכות, והרי גרים חייבים ב3 רגלים?

ב. איפה יהיה מקום לכל הגויים בארץ ישראל?

ג. אם כולם יתגיירו הם יגורו בארץ ישראל, אז שאר העולם יהיה ריק וזה סותר "לא תוהו עשאה לשבת יצרה" ו"פרו ורבו ומלאו את הארץ"

ד. במה יהיה ניכרת בחירת ה' את ישראל על פני שאר העמים? "ואתם תהיו לי סגולה מכל העמים".

ה. אין מקבלין גרים לעתיד לבוא

ו. במדרש כתוב שלעתיד לבוא הגוים מבקשים שה' יתן גם להם את.התורה והוא מסרב

אני מסכים שבעתיד כל הגוים יאמינו ביהדות ויהיו בני נוח, אבל לא יתגיירו.

רוב הקושיות לא קשות מאדדורש טוב לעמי

אין ספק שצפוי גל אדיר של גויים שירצו להתגייר בעתיד, ככתוב

"וְנִלְווּ גוֹיִם רַבִּים אֶל ה' בַּיּוֹם הַהוּא וְהָיוּ לִי לְעָם וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ"

אך קרוב לוודאי שלא כל באי עולם יתגיירו.

קח בשבילךשנונימי

1."וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד."

  1. "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד."

  2. "כָּל גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ."

  3. "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו..."

איפה כתוב שכולם יתגיירו?דורש טוב לעמי

ומה אתה בכלל מייחס חשיבות לפסוקים? הרי מי שכתב אותם הוא במעמד נחות ביחס למעמדו של רבי נחמן לשיטתך, לא?

חז"ל ידעו שיבוא משיח ויחזיר כולם לה'שנונימי

יחזיר כולם לה' זה לא יגייר אותם.קעלעברימבאר

חזרה לה' הכוונה שיאמינו בתורה.

גיור זה מילה טבילה ובית דין.

אין מקבלים גרים לעתיד לבוא

בפסוק 4 שציטטתישנונימי

"...וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו..."

אם לשון חכמים קשה אני ירשום בלשון פשוטה:

היהודים ידריכו את הגויים בדרך ה'

זה לא גיור. זה הליכה ב7 מצוות בני נחקעלעברימבאר

כל הפסוקים שהבאת אומרים שכל הגוים יאמינו בה'קעלעברימבאר

יעבדו אותו ויאמינו שהיהדות נכונה ויקיימו 7 מצוות בני נוח.

איפה כתוב שיתגיירו? גיור זה לא רק אמונה בתורה, אלא מילה טבילה ובית דין.

ומה אתה עונה על הקושיות שהקשתי?

"כי אתם המעט מכל העמים"קעלעברימבאר

ישראל כלב באיברים. לב אמור להיות קטן.

גוים רבים הכוונה אנשים מגוים רבים, נניח מליון איש. וגם אם כדבריך. גם מואב זה גוי, כמה מנו? מאה אלף אולי.

אחרת איפה יהיה מקום לכולם בארץ.ישראל? ארץ ישראל קטנה ונתח קטן מהעולם.

ב. בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים למספר בני ישראל. כי חלק ה עמו יעקב חבל נחלתו.

משמע שיש עם קטן שהוא עם ה' מתוך 70 אומות.

"אשר חלק ה אותם לכל העמים תחת כל השמים, ואתכם לקח ה להיות לו לעם נחלה"

ג. לא זוכר את הספוק על 70 איש מלשונות הגוים יחזיקו בכנף איש יהודי אחד

ד. ועמדו זרים ורעו צאנכם ואתם כהני ה תקראו

ה. הפסוק שהבאת מדבר מייד על בחירת ה את ישראל מכל העמים "ונלוו גוים רבים...ונחל ה את יהודה חלקו על אדמת הקודש ובחר עוד בירושלים"

הנה ג. זכריה ח כגדורש טוב לעמי

כֹּה אָמַר ה' צְ-בָאוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹקים עִמָּכֶם

נלכה עמכם לשמוע דברי אלוקים. לא נלכה להתגיירקעלעברימבאר

"ויורינו מדרכיו ונלכה באורחותיו"

מציון תצא תורה, הכוונה הוראה. לא תורת משה

אבל הכל יהיה על ידי משיח צדקינו - זה כמו רבי נחמןשנונימי

לפי הקבלה לא הגיוני שכולם יתגיירו, כי לפיקעלעברימבאר

הקבלה כל הגרים הם בעצם נשמות יהודיות שהתגלגלו לגוים ואנו מחזירים אותם כליקוט ניצוצות.

לא נשמות גויות שהפכו לנשמות יהודיות.

וכן חזל אמרו שנשמות גרים כבר עמדו בהר סיני.

הרמחל בדרך ה אומר שרק שורש קטן מהנשמות יצאו ממנו נשמות ישראל והשאר נשמות גוים

כמדומני רבי נחמן מסכים עם זה

גם בחב"ד אומרים רעיון דומהדורש טוב לעמי

כי זה על פי הקבלהקעלעברימבאר

אגב, מ"נלוו גוים רבים אל ה" ראיה שלא כולם יתגיירו.קעלעברימבאר

אחרת היה כתוב "ונלוו כל הגוים"

אם זה החלק בתורה שמחיה אותך - תדבק בו.קעלעברימבאר

אבל כמובן טוב גם ללמוד חלקים אחרים

רק מהשם אתה מבין שזה טעותחזק וברוך

ספרים מאוקריינה שבגולה.

גם הגמרא נכתבה בגולהקעלעברימבאראחרונה