באמת המשיח לא הגיע ועוד אין בית מקדש...

אני לא הייתי מגדירה את זה כגולה. אבל אולי מצב ביניים פרווה פושר...

נכון, ב"ה אנחנו יושבים בארץ ישראל, ולכן זו לא ממש גלות.

אבל בואו לא נשכח איזה שלטון יש בארץ (יהודי אומנם, אבל מצד שני, סוג היהודי שהוא לא בדיוק יהודי...)

ואת העובדה שעדיין לא נבנה ביהמ"ק , עדיין לא הגיע המשיח,

הגאולה השלמה בפירוש עוד לא כאן...

תראה.. בשבילנו- הציונות הדתית- גלות זה להיות בגולה, בחוץלארץ- כמו שאתה אמרת.. אז לך תנסה להסביר לחרדי שזה לא גלות..

די קשה לריב איתם (עם החרדים), כי הם ממש תקועים בדעה שלהם- ודי (?) לא מוכנים לשמוע דברים אחרים..

א-בללל.. ברור שאנחנו לא בגולה! אנחנו בתחילת הגאולה!

תראו איזה התעוררות יש בעם! תראו כמה אנשים מעמישראל עולים לארץ, גם כשקשה פה! תראו איזה התיישבות!

כך נראה לי... זה מבחינה הגיונית..

איך אפשר לענות עם ציטוטים של רבנים וכל מיני, אין לי מושג=]

כל מגזר "תקוע בדעה שלו" ו"לא מוכן לשמוע דברים אחרים", את בתור ציונית דתית, והם בתור חרדים.

תיהי מציאותית...

אבל הנקודה זה שהציונות הדתית- הדבר הכי הגיוני שיש, הדרך הכי נכונה שצריך ללכת בה יהודי- ואת זה החרדים לא מוכנים לקבל..

ו-כן, אחותי.. אני מציאותית..

נראה לך שדבר כ"כ הגיוני, מגזר שלם לא קולט??? מה, כולם סתומים???

אני לא חושבת!!!

זו לא שאלה של היגיון, זו שאלה של מה אתה מאמין בו יותר, מה אתה מוצא שהוא הדבר הכי חשוב, ומהי הדרך חיים בה אתה רוצה ללכת. 

תסכימי איתי שהחרדים בטוחים שהדרל שלהם הכי נכונה, והם חושבים שאנחנו לא מוכנים לקבל את זה...

אין טעם למחלוקות בעיניין הזה, זה לא ייגמר אף פעם...

פשוט לא לזלזל בשני.

בס"ד.

תראו את כל הספרדים ה"תמימים". כולם בעד המדינה!

אני חושב שבהגיון פשוט, אי אפשר שלא להתפעל מהניסים העצומים שקרו. (ועיינו מה שכתבתי למטה בשם הרב כהנא)

ונכון, יש גדולי תורה חרדים שחושבים אחרת. אבל אני חושב שבמחשבה פשוטה, בלי התחכמויות ופילפולים, ברור שהמדינה היא גאולה.

גם לפילפולים יש תשובות. אבל בפשטות, אנחנו צודקים.

בס"ד

אפשר לקרוא לזה גלות כי באמת ללא ביהמ"ק השכינה לא שורה פה והגאולה לא שלמה.

אבל אנחנו רואים שאנחנו כן בתהליך גאולה, רואים איך פתאום הכל מתחיל להתבהר, הרבה חוזרים בתשובה,

מתחילים להגיד מדי פעם בתקשורת שקרה נס - וזה באמת נס!

לדעתי אנחנו ממש בתהליך גאולה גדול, מרגישים שהמשיח כבר כאן!

בצפיה לביאת המשיח - לגאולה שלמה ולא"י השלמה!

בס"ד

אני אעלה בל"נ את המהר"ל שעונה על ההגדרות האלה, יותר מאוחר...

בכל מקרה, מניסיון של עשרות ויכוחים עם חרדים בנושא, אין להם טענות אמיתיות..

או כמו שכתב הרב עובדיה בתשובתו על אמירת הלל ביום העצמאות: "אומנם רוב גדולי ישראל הסכימו שמדינת ישראל היא אתחלתא דגאולה".

יעויין בהרחבה עוד בספר "התקופה הגדולה" של הרב כשר, ובספר של הרב דדון ממרכז...

מכמה דברים:

-קיבוץ גלויות.

-שלטון של מלך המשיח.

-בניין בית המקדש.

תלוי איך מסתכלים על המצב הנוכחי. אפשר לומר מצד אחד שהיה קיבוץ גלויות ויש מדינה וצבא וכו'. אבל מצד שני רוב עם ישראל עדיין נמצא בגלות (וחלקו אפילו מתבולל במימדים מדהימים), השלטון הנוכחי רחוק מלהיות שלטון על פי תורה, ולצערנו בית המקדש עדיין חרב.

 ברור שהתקרבנו בצעדים גדולים לקראת הגאולה. אבל להגיד שכבר באה הגאולה???

אחת הבעיות המרכזיות של החרדים עם אמירת הלל ביום הצמאות, היא שאלו ימי ספירת העומר, ואסור להרבות שמחה בימים אלו.

אולי לזה הרב עובדיה התכוון כשאמר שאכן מדינת ישראל היא אתחלתא דגאולה, ובכל זאת לא אומרים עליה הלל ביום העצמאות.

בס"ד.

הרב עובדיה ביביע אומר (חלק ו' עמוד קלז) כותב שאין לחייב אמירת הלל, כנראה שהוא לא היה מודע לדבריך שזה מחזק את כוחות הטומאה. אחרת הוא היה אוסר לחלוטין. (אגב, הוא בעצמו אומר הלל אחרי התפילה...)

ומה תגיד על כל שאר ענקי עולם שאמרו? הרב עובדיה הדאיה, הרב שלום משאש, הרב יוסף מאשא, הרב גורן, הרב צבי יהודה, ועוד רבים וגדולים, חלקם בחיים...

ואם כבודו היה טורח לעיין. יש שם בספר מקורות גם על ה' באייר.

בס"ד

וגם חזקיהו לא נהיה משיח בגלל שהוא לא אמר הלל !   השם עשה לנו ניסים ועזר לנו לנצח במלחמה ולהקים מדינה! אז צריך להלל אותו ! מה הקשר חיזוק כוחות טומאה??

בס"ד.

שם הבאתי את דעתם של רבים מגדולי ישראל, שאמרו שמדינת ישראל היא אתחלתא דגאולה.

מלחמת אחים? אני לא שמעתי שהחשמונאים נלחמו במתיוונים. אולי הם הרגו מתיוון אחד (ע"פ גירסת ספר חשמונאים) ביום פרוץ המרד, אבל מלחמתם היתה כנגד היוונים. ובחטא העגל הרגו אך ורק את החוטאים. זה לא היה מלחמת אחים כי אם עונש לחוטאים. עיין כוזרי שמסביר ששלושת האלפים שמתו היו החוטאים.

הצילה את עם ישראל? מלחמת אחים תמיד הזיקה. גם אם ב"ה בסוף יצא מזה גם דברים טובים, הדברים הרעים מעולם לא היו בטלים ב"נותן טעם"...

ואני ממש ממש לא מסכים. לדעתי מה שמפריד זה ההפרדה... ז"א הריחוק שלנו משאר עם ישראל. זה מה שמעכב את הגאולה.

וזה לא משנה. יכולת לקבוע את יום ההודאה ביום אחר. תכל'ס המדינה וגם הרבנים קבעו שיום זה הוא יום משמעותי מאוד בגאולה, וקבעו אותו לדורות. אבל אם כבודו רוצה לשמוח גם ביום הצהרת בלפור- תפאדל!

ואתם מוזמנים לשנות אותו ולא רק לכתוב כל היום כמה שהמצב קשה בגלל הריחוק וכו'.

בס"ד

זה כבר צדדי לחלוטין. אבל אני אישית עובד לא מעט לקירוב "רחוקים" ולאחדות בעם.

אבל מה שאמרתי היה שהפיתרון הוא לא מלחמת אחים רח"ל, אלא חיבור.

זאת היתה הערה כללית לאלו שאוהבים לכתוב כמה המצב גרוע, ולא לנקוף אצבע כדי לתקנו.

ולא סתרתי את מה שאמרת אלא הוספתי עליהם. אין ספק שמלחמת אחים זה לא פתרון.

בס"ד

מזה צה"דים??

וזה שאומרים הלל זה לא קשור להתקדמות ! אנחנו מהללים את השם ויודעים שיש לנו הרבה מה לתקן במדינה! ואולי גם אל תגיד הלל אף פעם כי יש לנו לאן להתקדם?! 

המדינה היא לא קליפה!! ודי עם כל הקליפות האלה! זה כבר מעצבן!! זה בכלל לא קשור! 

הקב"ה כן עזר לנו להקים מדינה!!  כדי שלא נחיה תחת שלטון גויים! שזה חילול השם!

אהה אם נעשה מלחמת אחים ונלחם במדינה תבוא הגאולה! איך לא חשבנו על זה??...

יש לך שריטה! אין לנו שום מטרה להלחם במדינה ולעשות מלחמת אחים!! אנחנו נלחם במדינה בלי היסוס מתי שהיא תעשה דברים רעים! אבל אנחנו רוצים לתקן אותה! אנחנו רוצים להחזיר את עמ"י בתשובה!! ואנחנו לא רוצים מלחמת אחים! . 

ולגבי מה שאוריין אמר/ה:

"אנחנו נלחם במדינה בלי היסוס מתי שהיא תעשה דברים רעים"?!

מתי ראית שהיא לא עשתה דברים רעים??? בגירוש מגוש קטיף, בגירוש מעמונה, בעובדה שלא אכפת למדינה בגרוש מיהונת פולארד או במצעד הגאווה שנערך בירושלים (!) כל שנה (הסירו דאגה מליבכם, יש עוד אינספור דוגמאות נוספות, פשוט א"א לכתוב כ"כ הרבה...)

בס"ד

ומה הדברים הטובים שהיא עושה?? יש הרבה דברים טובים!!

את רוצה מלחמת אחים?? ככה נקרב את הגאולה?? 

אנחנו צריכים להפריד את המושגים של מדינה וממשלה! 

מדינת ישראל- כלי קדוש עם פוטנציאל גבוה. (לטוב ולרע)

ממשלת ישראל- כנ"ל. הרי הממשלה היא חלק אינטגלי מהמדינה.

אז מה בעצם גרוע כ"כ? התוכן. אנשי הממשלה. [אם היו אנשים חיוביים בממשלה היא הייתה סבבה, נכון?]

מדינה מורכבת ממשלה!

איך את יכולה להגיד הלל על מדינה, ולשמוח בה כ"כ, ולעומתה, את הממשלה את רוצה להחליף, לשנות, לתקן וכו'???

זה הולך ביחד.

למה אנחנו לא אומרים הלל על העלייה הראשונה? היא כ"כ תרמה לנו! בזכותה התחילו להתיישב בארץ!

עליה אנחנו לא אומרים, ועל מדינה, שהוקמה וקיימת כיום ע"י כופרים, שמאלנים  והרשימה עוד ארוכה...

על כזאת מדינה אנחנו אומרים הלל?!

בס"ד

על כזאת מדינה אומרים הלל! נכון שמאלנים כופרים רבינים למיניהם ערב רב קיצר איך שתקראי לזה.. אבל את מעדיפה את זה מאשר להיות תחת שלטון תורכים או בריטים ש: א. הם יותר גרועים , ב. חילול השם..

המדינה היא קידוש השם !

את לא היית יכולה לחיות כאן היום בלי המדינה ! .

(אני גם רוצה מדינת הלכה! ואני יודעת שהמדינה לא מושלמת וגם לא כ"כ קרובה לשלימות!!)

היא לדעתי החילול ה' הכי גדול שנעשה אי פעם!!

אנחנו חיים תחת שלטון יהודי, שהוא בעצמו מפנה יהודים! שהוא בעצמו גורם לשפיכות דמים יהודים! שהוא בעצמו גורם לחוסר צניעות בקרב העם והארץ!!!

תראי לי עוד חילול ה' גדול מזה!

כל השנים, עמ"י נלחם בגויים כדי לשמור על דתו, לשמור השבת, על הצניעות וכו'.

וכיום? כיום העם צריך להילחם ביהודים (!) שהם "במקרה" אלה שבשלטון, על הזכות להיות יהודי!!!

(לדג', חילול השבת בפרסיה, ושוב, מצעד הגאווה וכו')

בס"ד

טוב, צודק! אני יברר עם הרב קרויזר בעז"ה!!

בס"ד.

עניתי לטיעונך ברחבי השרשור.

וגם הבאתי ציטטות מדבריו המדהים של הרב כהנא זצ"ל. (ודברי הם גם לשיטתו...)

הרי דעת הרבי מסאטמאר, גם אם הרבנים שלכם חולקים עליה, קיימת והיא שכל מה שקורה פה הוא מעשה שטן, ואנחנו נמצאים עוד בתוך הגלות, אמנם אאל"ט לשיטתו אלו חבלי משיח (החבלים לא המשיח). עיקר הגלות היא שאנשים לא יודעים שהם בגלות -"אסתר אסתיר"-. אגב בעקבות הרב שך רוב מוחלט של הציבור הליטאי קיבל את שיטת הרבי מסאטמר במודע ושלא במודע.

מלבד כל זאת ברור שאנחנו באיבה של שואה רוחנית, אולי אנחנו מתחילים לצאת ממנה אבל אנחנו עדין בתוכה. יש לזכור שאלה שמשתדלים להקפיד על כל המצוות הם מעטים ביותר, (להערכתי מקסימום 200000 מתוך כ15 מליון יהדים ברחבי העולם, והלואי).

בנוסף מדינת ישראל מתפוררת, (לצערי, אגב כמו שהזהיר הרב קוק) ובמתכונת הנוכחית היא מפעילה מנגנון השמדה עצמי שעלול חלילה וחס להביא לחורבן עצום שיכול להזכיר את ממדי השואה.

בתקוה שאכן הגאולה כבר כאן ושנזכה לשוב בתשובה עוד היום לפני שהמשיח בא והבחירה החופשית (או כמעט או לגמרי) מתבטלת. 

בס"ד.

1. מדינת ישראל- אתחלתא דגאולה

א.בדעת תורה (שפורסמה בתאריך כ' טבת תש"ט) חתמו עשרות מגדולי הדור על כך שמדינת ישראל היא אתחלתא דגאולה. בין החותמים: הרב יעקב עדס, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב שלמה זוין, הרב עוזיאל, הרב הרצוג, הרב אונטרמן, הרב קניאל (רבה הראשי של חיפה), הרב עובדיה הדאיה, הרב ישראלי, הרב מישקובסקי (ר"י כפר חסידים), הרב חרל"פ, הרב מלצר (מרחובות), הרב יחזקאל סרנא (ר"י "חברון"), הרב טיקוצ'נסקי (מחבר הלוח המפורסם) ועוד עשרות. הלוח מפורסם בספר "התקופה הגדולה" של הרב כשר, לקראת סוף הספר.

ב. "רק העיוור והמסרב לראות לא יבין שאנו נמצאים היום בלב ליבה של תקופת עקבות המשיח, אתחלתא דגאולה" (הרב כהנא, אור הרעיון ע"מ שמ"ג).

ג. "הן אומנם רבים ועצומים מגדולי ישראל רואים בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה" (הרב עובדיה, יביע אומר ח"ו עמוד קל"ז).

ד. הגמרא הידועה בסנהדרין (צח.) "אין לך קץ מגולה מזה" וכו'.

-------------

2. שאר הדברים

א. חורבן נוסף לא יהיה. ו"טבח"- אתה יודע מה המקורות שלי לזה. אם יהיה צורך- נעלה אותם לפה שוב.

ב. המצב הרוחני של עם ישראל בארץ ישראל רק מתקדם. אלו עובדות (ואגב, גם זה זה בזכות המדינה)

ג."כי באמת עם כל הצללים הנ"ל ישנם אורות גדולים שאין לנו להתעלם מהם" (יביע אומר שם).

הכוונה שלי היתה שאמנם ניתן להיות בטוחים שאכן זו הגאולה, אבל אין סיבה להזדעזע מכך שיש כאלה שסוברים אחרת. יש דעה תורנית כזאת אז מה הזעזוע?

חוץ מזה בא לי לשאול שאלה של בור: אולי אתחלתא דגאולה היא אמנם התחלה בתהליך הגאולה, אבל המקום שבו אנו עומדים הוא גלות?

בס"ד

ארץ נושבת

תגובה לסיפור "ארץ חרבה" –

אביעד חזני ועודד זנ"ד ישיבה קטנה לאומית "דרך חיים".

בשבת שעברה פורסמה נבואת הזעם "ארץ חרבה" המתארת בהרחבה את "הגלות השלישית של עם ישאל, הגלות אל הרי החושך" שמתרחשת בעוד שנתיים כשנופלת על מדינת ישראל – פצצת אטום...

לנבואה מעודדת זאת צורפו הוראות הפעלה: "אל תיקחו את הסיפור קשה, אבל זה בהחלט חומר למחשבה".

חומר למחשבה?!!! משום מה, לחז"ל בכל הדורות היה ברור, שמציאות כזאת לא תיתכן: "גאולה שלישית ... אין לה הפסק" (תנחומא שופטים י'). "הגאולה האחרונה שהוא גאולה נצחית ובלי שינוי כלל רק תמיד קיים" (מהר"ל נצח ישראל סוף פרק מ"ח). על הפסוק "ונטעתים על אדמתם ולא ינטשו עוד מעל אדמתם" מבאר מצודת דוד – "לא יגלו עוד ממנה כי שמה ישבו עד עולם!" וכן מפרש המלבי"ם שם. רש"י באיכה (ד' כ"ב) כותב: "לא יוסיף להגלותך מגלות אדום ולהלן עוד", ועוד עשרות מקורות האומרים דבר זה בבירור- בגאולה השלישית אין הפסקות ושינויים!!!

לענ"ד יש בפרסום סיפור זה הפחדה מיותרת ואולי אף התכחשות פנימית לתהליך הגאולה בתוכו אנו נמצאים. "חכמים היזהרו בדבריכם"!!!

ונסיים בדבריו של הרב קוק: "מאמין הוא העם כולו שאין גלות עוד אחרי הגאולה ההולכת ומתחלת שלפנינו" (אורות התחיה, כ"ו)

יש לי כמה תהיות על המאמר :

א. האם לא הינו עדים לשינויים ב'תהליך הגאולה' האחרון? לדוגמא הגירוש.

ב. אולי "אין לה הפסק" שנאמר בתנחומא הכוונה לאחר שנגאלו בצורה שלמה???

ג. (פחות קשור לעניין) ייתכן שלא תהיה עוד גלות, אך ח"ו עלול להיות חורבן. "ועוד בה עשיריהוכ"ו.

ד. שאלה שאני מניח שיש לכם המון תשובות עליה: זה שאנחנו בגאולה למאי נפקא מינה? האם אני אמור לפעול בצורה שונה כשלדעתי אנחנו בגאולה, מאשר אם לדעתי אנחנו בגלות?  

בס"ד
הסיפור שהביאו בעולם קטן בשבת לפני זה ממש לא בא לומר שיהיה חורבן שלישי, אלא קצת לעורר. יש לקחת סיפורים בפרופורציות.
וכן, אנחנו בגאולה ב"ה, אבל לפעמים יש גם נסיגות, וצריך להיות מודעים גם אליהן.

בס"ד.

חוצמזה שהיו שם כמה סיפורים כאלה, לאחד מהם קראו: "חורבן בית שלישי".

יש 2 סוגי גלויות:1 גלות פיזית-אם אנו נמצאיו בחול או לא..

                      2 גלות רוחנית-אם אנחנו עדיין משועבדים לתרבות הזרה לא עושים מצוות...

מהגלות הראשונה השתחררנו אבל מהגלות ה2 עדיין לא השתחררנו.

בס"ד.

בתחילת ספרו "נצח ישראל" מביא ג' תנאים לגאולה:

א)בארץ ישראל.

ב)שלטון עצמאי.

ג) ביחד, ולא מפוזרים.

בחסדי שמיים,שלושת התנאים הנ"ל מתקיימים היום כמעט במלואם.

והיא, שעם ישראל הוא עם שהולך על פי ההלכה, ולא על פי מדרשים או ספרי מחשבה, אם כי כמובן שגם מהם יש וצריך ללמוד.

ובהלכה, אחד מכללי הפסיקה הידועים הוא שאם הרמב"ם פוסק משהו, ואין אף חולק עליו, הרי זוהי ההלכה.

ובעניינו, הפוסק היחיד בהלכות מלך המשיח הוא הרמב"ם, וכמעט ואין עליו שום מחלוקת בנושא זה (למעט 'והריחו ביראת ה'' של הראב"ד), ומלבד זאת שהוא אינו מזכיר כלל את המושג 'אתחלתא דגאולה' או 'ראשית צמיחת גאולתנו', הרי הוא גם פוסק על סדר הגאולה, ובלשונו הק':

"ואם יעמוד מלך מבית דוד, הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' וינצח ..  הרי זה בחזקת שהוא משיח . . ואם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח ודאי."

במילים הכי פשוטות שיכול להיות: הכל תלוי באיש - במלך המשיח. כל עוד לא הוא פועל את כל האמור לעיל, אין בין דברים אלו לגאולה (האמיתית, זו שעם ישראל מחכה לה כבר אלפי שנים) שום קשר הלכתי.

למעשה, הרי אין אף רב שיאמר שאיננו בגלות. אני לא מכיר אף רב שאומר שאין צורך לצום בעשרה בטבת, למשל, או ששינה את נוסח התפילה במוסף "ומפני חטאינו גלינו מארצינו", ואגב, אומרים זאת גם בארץ ישראל. כי כל עוד לא תוקנה סיבת הגלות - החטאים - אנחנו בגלות.

[אגב, בשנים האחרונות אמר הרבי שעם ישראל נמצא כבר במצב של עשו תשובה, ולכן הגאולה עוד מעט מגיעה, והעיכוב בה הוא דבר בלתי מובן לחלוטין. עם זאת, מובן שאיננו נמצאים במצב שהגאולה כבר התחילה, כי אם במצב שכמה מענייני הגאולה החלו להיפעל בעולם, ואין זה (לצערנו) הגאולה האמיתית והשלמה ולא חלק ממנה]

בס"ד

הרמב"ם לא כתב בשום מקום שחוץ ממשיח גופו אין שום דבר אחר. הוא מגדיר מה זה "משיח" אך לא מגדיר שלבי ביניים.

אנחנו לא בגאולה השלימה, אבל אי אפשר להכחש למציאות הניסית והמופלאה.

אגב, כל הרבנים שהבאתי למעלה לא הכירו את דבריך?!

אין שלבי ביניים!

אם התגלה משיח ובנה בית המקדש ועוד לא קיבץ נדחי ישראל, עדיין זה גלות לפי הרמב"ם. לא גאולה ולא אתחלתא.

להתכחש למציאות ניסית מופלאה, לא רוצה אף אחד. אבל מציאות ניסית ניתנה לנו בשביל שאנו ננצל אותה, ועם ישראל בחר לנצל אותה בדיוק לכיון ההפכי - במקום להקים מדינת הלכה, הוקמה מדינת היפך ההלכה.

אני לא יודע מה כל הרבנים (שאגב חלקם חזרו בהם - למשל הרב שלמה זלמן אוירבך ור' יחזקאל סרנא) חשב או חושביםו, אבל אני יודע שיש מספיק רבנים גדולים שחושבים ההיפך הגמור. אדרבה, תשאל אחד מהרבנים שאתה מזכיר ותביא לי תשובה לנושא.

בין הציטוט שהבאת מהרמח"ל, (שאגב, אני מכיר אותו מהזוהר) לבין אתחלתא דגאולה אין שום קשר. יש שלבים בהתקדמות העולם לגאולה, והתפשטות תורת הקבלה שהתחילה סמוך לאותה שנה (גילוי תורת חסידות חב"ד...) היא אכן אחד מהצעדים הגדולים בהכנת העולם לגאולה המתקרבת. אבל אין לזה ולמושג ההלכתי של גאולה כל קשר. למעשה, אם נמשיך בקו הזה, הגאולה התחילה לפני כמה אלפי שנים, בתשעה באב - היום בו נולד מושיען של ישראל.

בדברי הרמב"ם על ימות המשיח ישנה שיחה נפלאה ובה ביאור ארוך של הרבי שמסביר את דבריו. נקודת הדברים היא שיש שני מצבים בגאולה - "זכו" ו"לא זכו". "דור שכולו זכאי" ו"דור שכולו חייב". "אחישנה" ו"בעיתה". תקרא לזה איך שאתה רוצה. הרמב"ם, שהוא פוסק הלכה, פוסק לפי הגדר ההלכתי שחייב להיות כיון שהוא אינו יכול להבטיח ולפסוק שהגאולה תבוא בצורה של זכו. אבל, גם הוא מסכים שאם הגאולה תבוא במצב הזה - "וארו על ענני שמיא", כלשון הפסוק. ויתירה מכך, הוא סובר שאפילו אם הגאולה תתחיל באופן של "לא זכו", באיזשהוא שלב בני ישראל כן יגיעו לדרגת "זכו", וניסי הגאולה יתחילו. הרי אין לך נס יותר גדול מתחית המתים ואותו מונה הרמב"ם בשלוש עשרה העיקרים.

זו הייתה סתם גלישה. בנוגע לעניינו אין בין שתי התקופות לבין התקופה בה אנו חיים ולא כלום. מכיון שאותו הרמב"ם פוסק בצורה מפורשת "המלך המשיח עתיד לעמוד ...", וכן "ואם יעמוד מלך מבית דוד ..." ורק אחרי זה כל המשך והשתלשלות הגאולה. הוי אומר - הגאולה תלויה באיש, במלך. רק אחר כך יכול להתחיל כל התהליך.

סתם מתוך סקרנות: איפה הרמב"ם אומר את זה שכנפי נשרים יהיו כנפיים מברזל? [ואגב, זה לא שאלה על השיטה של חב"ד, אתה פשוט לא מבין אותה. דווקא הרבי היה זה שתמיד הראה על בקיעתה של הגאולה מהעולם. למשל, בתשנ"ב הכריז הרבי על פגישת מנהיגי המעצמות בניו יורק בדבר פירוק הנשק כהתחלת קיום היעוד "וכתתו חרבותם לאיתים". אבל גדר הלכתי של גאולה? זה לא.]

אני לא כופר ומודה לה' על חסדיו בהגעת הרבה יהודים לארצנו הקדושה. (אם כי אני חושב שהיה עדיף שיישארו שם ולא ירדו מהדרך פה עם כל מיני חלומות שוא ציוניים) אבל לצערי הרב, תרשה לי לספר לך, שהיום רוב מנין ורוב בנין של עם ישראל נמצא בארצות הברית. הוי אומר: לא הגענו לקיבוץ הגלויות המובטח, ואנחנו אפילו לא קרובים אליו. ובסודי סודות אוסיף לך, שהנתונים על אחוזי ההגירה היהודית לארץ הקודש בשנים האחרונות הם שליליים. לא קיבוץ גלויות אלא פיזור גלויות. לגבי ההוספה שלך על בו - בתהליך, לא יזיק לכבודו לפתוח את הרמב"ם ולראות עד כמה הדיוק הזה לא שייך.

האמת, שבעקבות קריאת הקטע בדבריך, [בניין ביהמ"ק לא תלוי במשיח. אין שום קשר ו/או מחויבות לבניין ביהמ"ק ו/או הורדתו משמים [הסבר יפה של בעל 'ויואל משה' כי ביהמ"ק ייבנה בידי אדם! ומה שנאמר "מקדש ה' כוננו ידיך" הוא ביהמ"ק הרוחני שיירד על ביהמ"ק הגשמי שייבנה בידי אדם. כמובן שהוא בעד "לדחוק את הקץ"...].] התחלתי לחשוב שלמרות רוב המלל, אתה לא ממש יודע מימינך ומשמאלך בנושא משיח. זה נראה כאילו שאתה חושב שמשיח הוא לא חייב להיות אדם. ואם כן, אז הדעה הזאת היא טעות. לא אני קובע את זה, הגמרא אומרת על ר' הלל שסובר "אין להם משיח לישראל אלא הקב"ה עצמו" שמי שסובר כך "אינו אלא טועה".

בנין בית המקדש תלוי במשיח כאמור מהרמב"ם. ואם הוא ייבנה בידי אדם, אז מה? זה אומר שזה לא יהיה על ידי משיח? ואת הביאור שהבאת, אני לא מכיר בשם בעל ה'ויואל משה', אני מכיר את זה מהרבי מלך המשיח.

 רק הערה אחרונה לסיום: אתה מתבטא על גדולי וצדיקי ישראל בצורה שהיא למטה מלא ראויה. "הוי זהיר בגחלתם שלא תיכוה". על הירידות האישיות אני לא מתכוון להגיב.

בס"ד

אבל שמעתי- אז זה בערבון מוגבל שזה הראי"ה אמר, אבל שמעתי שהוא אמר-
שבאמת יש 2 גלויות,ו 2 משיחים- בן יוסף ובן דוד- בן יוסף יגאל מהחומר ויעלה את עמ"י לא"י [ויש שהשוו אותו להרצל], ובן דוד יגאל את העם מבחינה רוחנית.

בס"ד.

הרב קוק, כמו מקובלים רבים נוספים עסק בביאור המושגים של שני המשיחים.

למעוניינים ניתן לראות את דברי הרב קוק במאמר: "המספד בירושלים" ב"מאמרי הראי"ה", אותו נשא ביום פטירתו של הרצל.

בס"ד.

אף אחד לא טוען שאנחנו בגאולה שלימה. אנחנו בשלב מתקדם מאוד בתהליך. שלב שנקרא: אתחלתא דגאולה"...

א. שני כיוונים, שאולי הם מחלוקת ראשונים: 1.הפרי חדש אומר שזה חלק מהכלל הרגיל שכל המצוות שכשרות ביום כשרות מהתורה מעלות השחר, וחזל תיקנו לכתחילה לחכות לנץ החמה כדי לא להתבלבל. ובקרבן הקלו כדי להספיק יותר קרבנות עד התמיד של בין הערביים (טעם שלא שייך בתפילת שחרית שרק מקבילה לתמיד). 2. באמת הזמן לכתחילה מאז שחיטת התמיד, אבל מצווה מן המובחר בנץ בגלל 'ייראוך עם שמש'

ג. לפי הרב נבנצל אין עדיפות בין תפילה לפני הנץ לתפילה אחרי הנץ, רק בנץ יש מעלה

לחלק מהראשונים (בין השאר הרמב"ם) לכתחילה יש לגמור קריאת שמע בנץ ולהתחיל עמידה מיד, וקריאת שמע אחרי/ עמידה לפני זה רק בדיעבד, וגם שם יש דיון האם לשיטתם צריך סמוך לנץ ממש או שכל הזמן שלפני הנץ (מדיוק בין השאר בלשון הרמב"ם), אבל אני לא כל כך מונח בסוגייה, ובכל מקרה להלכה לא חוששים לדעות אלו, מלבד העובדה שעל כולם מוסכם שיש מעלה גדולה בתפילה בנץ.

בנוסף, זכור לי איזה משהו שאולי יש דעות שאם אתה לא קורא ק"ש סמוך לנץ, ועמידה מיד בנץ אז לא סמכת גאולה לתפילה, אבל כאמור זה דעות מיעט קיצוניות ולגבי הדבר הזה אני בכלל לא בטוח שאכן יש דעה כזאת.

ב. שאלת למה בתפילה יש חילוק בין עלות השחר למשהאיר פני המזרח, בניגוד למצוות אחרות

באמת יש שיטות שבכל המצוות גם בדיעבד יוצא רק משאיר פני המזרח (וזה הכוונה "עמוד השחר" במשנה במגילה, או שעמוד השחר שם לאו דווקא)

לדעה שיש חילוק, בתמיד הקלו לכתחילה לפני הנץ בגלל העומס של הקרבנות (פרי חדש), אבל איחרו מעלות השחר למשהאיר פני המזרח בגלל הטעות שהייתה עם הלבנה, שמוזכרת במשנה ביומא (מגן אברהם. ובאמת בדיעבד גם תמיד כשר מעלות השחר)

[על גבי זה, יש לציין שיש שיטות שלתפילה באמת רק הנץ ועלות השחר חשובים, למרות שעלות השחר זה לא משהאיר פני המזרח]

בפשטות מדאורייתא.

מה שכתבת שבדיעבד כשר כשנשחט לפני, זה לפי המג"א.

חשבתי שכתבתי מספיק ברור, אבל אם כתבת כנראה שלא, אז טוב שהדגשת

אך טווח הזמנים לעניין 'זמן תפילה' אינו מוגדר לפי זמן הקטרת האיברים, (שמותר להקטירם אפילו בלילה, אלא שחביבה מצווה בשעתהּ) אלא מוגדר לפי הזמן הכשר (גם אם בדיעבד) - לשחיטת התמידים.

כך שמעלות השחר (לפי המגן אברהם ופרי חדש אף לפני משאיר מזרח, ולאליה רבא וגר"א דווקא משאיר המזרח) עד 4 שעות נחשב זמן תפילה כי עד אז הוא בכלל 'בוקר', וכשר לשחיטה (לפי ר' יהודה שהלכה כמותו).

ולפי דעת השו"ע שלפני הנץ החמה נחשב לזמן דיעבד, אינו משום שאין זה מוגדר 'תוך זמן תפילה', אלא ככל המצוות שביום שמצוותם אחר שתנץ החמה, (או משום שמאבד בכך את האפשרות להתפלל שחרית בזמן המובחר - עם הנץ)

גם טווח 'זמן תפילה' של תפילת המנחה נקבע לפי הזמן הכשר (אף אם בדיעבד) לשחיטת תמיד של בין הערביים, שזמנו מתחיל מחצות היום, עד הערב (לרש"י ולשו"ע- עד צאת הכוכבים, ולתר"י ולגר"א - עד השקיעה). אלא שלגבי מחצית השעה שלאחר חצות - החמירו בין לעניין שחיטת התמיד ובין לעניין תפילה - מחשש טעות. (למג"א וברכי יוסף - אף בדיעבד לא יצא, ולפר"ח וערוה"ש - יצא, וכשיטתם נראה לענ"ד מדברי הראשונים).

א. ביום הכיפורים, מחמת עומס העבודה על הכהן הגדול- שגם נשאר ער בלילה, הצום, ורצון להקדים את עבודת היום כדיי להקדים את הכפרה, הקדימו את הקרבת התמיד. ביום רגיל היה נשחט עם הנץ.

ב. בשעת הדחק ודיעבד אלו שני צדדים של אותה המטבע. פשוט לעשות את זה מראש עושים רק בשעת הדחק, ולאחר מעשה (או בארמית: דיעבד-שעשה) זה תופס. בגלל שזה היתר שקשה לסמוך עליו, סומכים רק במקום הדחק. וידוע הכלל 'שעת הדחק כדיעבד דמי', כלומר דבר שבדיעבד הוא בסדר, בשעת הדחק אפשר לעשות מראש.

ג. זכורני שכן. איני יכול לספק מקורות.

בסדר העבודה היומיומי המתואר במסכת תמיד מתוארת שחיטת התמיד בתחילת פרק ד, וקריאת שמע של אנשי משמר בתחילת פרק ה. ובברייתא למדנו "הקורא את שמע שחרית עם אנשי משמר ואנשי מעמד לא יצא מפני שאנשי משמר משכימין ואנשי מעמד מאחרים", וברור מתוך דברי רש"י בברכות יא: שהברייתא מדברת באופן כללי, ולא רק יום הכיפורים, כך שיוצא ששחיטת התמיד בכל יום היתה עוד לפני זמן 'משיכיר'.

גם במסכת תמיד [פרק ג משנה ב])

ועד שהזכרת מעשר שני תשאל על כל המצוות התלויות בארץ כולל שמיטה ויובל, תרומות ומעשרות.

בארץ.

השאלה היא אם הם כדגים שקונים דגים בכספי מעשר שני, או כמלח מים פטריות וכמהין שלא.

מה הבעיה הטכנית לסוכך באצות? חוץ מזה שרבי ירמיה שאל על סיכוך ביין קפוא הבא מהחרמון...

ואם הגמרא שואלת על סיכוך בהדסים, מה הבעיה הטכנית לסכך באלמוגים? (אפשר גם לשאול על סיכוך בספוג ימי)

כתוב במשנה בכלים שכלי קיבול של שחקקו מאלמוג לא מקבל טומאה כי הוא גידול הים. וגידול הים אינו מקבל טומאה חוץ מעורות כלב המים מפני שהוא עולה ליבשה.

אם כן אינו גידול הארץ.

ראה כלים פרק יז משנה יג, כלים פרק יג משנה ו ותפארת ישראל שם, שבת דף נב ורשי ותוספות שם. מחלוקת האם טבעת אלמוג טהורה בגלל שהיא פשוטי כלי עץ או בגלל שאלמוג נחשב גידולו מהים

וברמבם הלכות כלים פרק א הלכה ג פסק שגם "צמר הגדל בים" טהור משום שנחשב גידולו מן הים)

השאלה אם יש לחלק בין אלמוג למשל שמפורש שהוא מ7 מיני ארזים אלמוג שבים. וגם ענפיו מתפצלים כמו צמח, לבין ספוג ים למשל

מה אתה שואל בעצם? האם הולכים לפי קביעות חז"ל או לפי המציאות שהתבררה?

לגבי אלמוגים ושושנת ים ודומיהם זו שאלה קצת אחרת כי המדע מגדיר אותם כבעלי חיים ולא כצמחים. מה ההגדרות בחזל לכל אחת מהקטגוריות?

לגבי אצות, לא הבנתי למה זה או דגים או פטריות דווקא? למה אצות זה לא כמו חסה או כרוב? השאלה לא מספיק מוגדרת.

אחרת אסור לנו לאכול רובדים של חיידקים נראים לעין.

השאלה שלי היא נגיד שושנת ים זזה כמו חיה, אז האם מבחינת הליכה אחרי מראה העיניים היא חיה מבחינה הלכתית, או בגלל שמחוברת לאדמה היא צמח או כמו פטריות.

פשיטא שאלמוג לא נחשב חיה הלכתית שהרי היצרוים שבתוכו מיקרוסקופים כמו חיידקים (ומה שאנ רואים כאלמוג זה ההפרשה הגירנית שלהם , ולא ניתן לומר היוצא מהטמא טמא, שהרי הם מיקרוסקופים ולא מתחשבים בדבר מיקוסקופי הלכתיית). השאלה אם הוא צומח או דומם. ואם הוא צומח, השאלה אם נחשב גדבר שגידולו מהארץ או מהים (או לא משניהם כמו פטריות). נפקא מינא לקבלת טומאה אם עשו ממנו כלי, לסיכוך בסכך ולקניית בכספי מעשר שני.

לגבי אצות, מכיוון שהן גדלות במים ואין להן שורשים בקרקע אלא רק נאחזות בתפר דק לסלע הקרקעית, השאלה אם נחשבות צומח או כמו פטריות שאין גידולן מהארץ

בכל מקרה, השאלה שלך אכן יותר מוגדרת כרגע - אבל עדיין חסרות ההגדרות ההלכתיות. בהיעדר כאלה, הזואוחוגיה חוזרת לסייע.

מניין הקביעה שלא ייתכן יצור חי שצריך להיות אחוז חזק באדמה? צמח לא רק אחוז בה אלא ניזון ממנה. אלה אחיזות שונות.

לא הכרתי את המושג דבר שגידולו מן הים. תרחיב על זה.

מה שלא זז?

מה שאחוז באדמה?

מה שיונק מהאדמה?

אני לא חושב שבדיקה גנטית המסווגת את האבלוציה של אטתו יצור בעץ הפילוגנטית תהיה נפקא מינא להלכה, כשם שהאדם אינו קוף לפי ההלכה.

ב. מה שאמרתי הוא שמכיוון שאצה לא באמת יונקת מהאדמה אלא רק דבוקה אליה ביתד ואין לה שורשים, השאלה אם היא כמו צמח הלכתית או כמו פטריה (שאין דינה כצמח כי לא גדלה מהקרקע לפי הגמרא), או כמו דומם שגידולו מן הים (כל דבר שגידולו מן הים (נאמר על חיות) כל מה שמפיקים מהם לא מקבל טומאה לפי המשנה , חוץ מכלב המים מפני שפורש ליבשה לעיתים. משנה כלים).

צמח יונק מהאדמה ואינו מוגדר "חיה" הלכתית אלא צמח, גם צמח טורף.

הצתה מאוחרת אמנם, אבל היינו עסוקים בשטויות של בני אדם, וברגע מסוים גם סביב ענייני הקופים.

לי זה נשמע שיש קשר הדוק בין ההלכה לבין המדע, מפני שהניסיון האמפירי מפריד רביית אדם מרביית הקופים הגדולים (וכמובן קופים אחרים, שגם גנטית רחוקים יותר מהמשפחה). יש מקורות הלכתיים שמבדילים בין אדם לבין קוף, אבל הפרטים שהם מספקים כלל אינם מדעיים אלא אגדיים, כגון סנהדרין ק"ט ע"א.

האדם הוא פרימט, אבל לא קוף גדול. לקופים הגדולים 24 זוגות כרומוזומים בגרעיני התאים. לאדם 23 זוגות (ומן הסתם לכל ההומינידים). גם מבחינה פילוגנטית זה מפריד אדם מקוף, אחרת היינו גם קופים וגם בננות. השוני הכרומוזומלי אחראי ככל הנראה לשחרור שרירי הלסת העצומים המחזיקים בגולגולת הקוף, ועושים את מבנה הלסתות הקופי ל"חייתי" כלומר, מלבני. לסת האדם משוחררת מתפיסת הלחץ העצומה הזאת, והיא אליפטית.

מובן שכל זה הוא בהתיישבות מוחלטת עם האבולוציה הדרוויניסטית.

ולא נראה לי שסבר שהם תבוניים או שאדם יכול להוליד מהם. גם אם זה דברי אגדתא. מכאן רואים שרבי יוסי סבר שאם ישנו בעולם יצור דמוי אדם, הוא יטמא באוהל כאדם מריבוי בפסוק.

ב. לגבי שלדים אני לא חושב שהולכים כאן לפי מדע אלא לפי חזקה. אם זה נראה כמו אדם או לא

לפי הירושלמי זה משהו שאנחנו בכלל לא מכירים במציאות ["בר נש... חיי מן טיבורייה"], לפי הערוך אלה בני אדם אבל עם איזו מין מוגבלות ("הגדלים ביערים"), לפי התפארת ישראל שם זה אורנגאוטן. אני לא חושב שיש פירוש מובן ומקובל. לגבי ה"נראה כמו אדם", עדיין לא מתיישב לי מה לחשוב. האם הדניסובים היו "אדם"? אם דניסובי היה "מתגייר", האם היה גיורו מכניסו תחת שם ישראל? אני בספק רב שאתה או אני שאיננו פתולוגים או אנתרופולוגים נתבונן בשלד הדניסובי, נבין שזה היה משהו "אחר", ואנו יודעים בוודאות שזה היה משהו אחר ולא סאפיינס.

אילו זה בני אדם הגרים ביער רק עם מוגבלות הם היו בדין אדם לכל דבר.

"בני אדם הגדלים ביערים" זה כינוי לקופי אדם. כמו שבאינדונזית "אורנג אוטן" פירושו "איש היער" זה לא שחשבו שהוא אדם עם מוגבלות.

ב. לא צריך פה דין "אדם". אלא רק דין לטמא באוהל. רבי יוסי לא סבר שהם אדם לכל דבר, רק לגבי טומאה באוהל.

אם למראה עין הוא רנאה כמו שלד אדם - נראה שלא הולכים לפי המדע אלא לפי מראה העין. כי התורה ניתנה לבני אדם ולא למדענים במעבדה. כנל מותר לאכול חיידקים

(בעל תפארת ישראל על המשנה)

אך סביר הרבה יותר שמדובר בייצור קרוב הרבה יותר לבן אנוש.

מרדכי כסלו טוען טענה מרתקת לפיה מדובר בצאצאי ייצורים דמויי אדם (מיני 'אדם הקדמון') שהיו בעולם לפני בריאת אדם וחווה, אך לא היתה להם את יכולת הדיבור.

בהחלט ייתכן למשל שאדני השדה עשו שימוש בכלים (ברמה מתקדמת בהרבה מהשימוש בכלים שקופים עושים).

פרט של המין הביולוגי "אדם נבון" (סאפיינס)? או אדם, לצורך העניין הומיניד כלשהו, אבל נבון (כי כאמור הדניסובים היו לצורך העניין תבוניים לגמרי, או למשל הננסים של פלורס)?

ולא רק שמות עצם

אם אצות נכללות בעשב והעץ שנבראו ביום שלישי, או בשרץ נפש חיה של המים ביום הרביעי

שאלה מעניינת מאוד! 🧐 מרתק לראות כיצד ההלכה מתמודדת עם יצורים ימיים שמטשטשים את הגבול בין צמח לבעל חיים.

שאצות ושושנות ים (שנראה די פשוט שמותרות הן באכילה ואינן בכלל שרץ המים, אם כי למעשה הייתי מברר זאת בצורה יסודית יותר ולא ממהר לאכלם).

דינן כמו כמהין ופטריות וברכתן שהכל ואינן ניקחות בכסף מעשר ואין מערבין בהן (עירובי תחומין).

וממצוות התלויות בארץ פשוט לי שפטורות.

מחוברת לקרקע.

ויש יצור דמוי שושנת ים שמחובר לקרקע שהוא בעצם מדוזה שזזה וטורפת, והוא מתחלק לכמה מדוזות שמשתחררות ממנו ומשייטות בים בחפשיות. מה דינו כשמחובר לקרקע?

ומה לגבי דין סיכוך בסכך?

אצות כמובן פשיטא שאינן שרץ

התברר לי שחלק ממיני שושנות הים הן בעלות יכולות תנועה שאינן מאפיינות צמחים כלל, ונראה ברור שמינים אלו מסווגים כ"שרץ המים".

יש מינים שיכולים לנטר ממקומן, ויש שבאפשרות לזחול ממקומם על קרקעית הים.

תנועה או חיבור לקרקע?

ואם כן, מה דין צמח טורף? (הוא גם נע קצת כשטורף).

ברור לי שצמח טורף אינו 'שורץ'. דבר שלעולם אינו נעקר כלל ממקום גידולו אינו שרץ. אך אם עוקר את עצמו, באמצעות יכולת התנועה העצמית שלו, נראה לענ"ד שנחשב שורץ, גם אם זה נעשה באיטיות רבה.

לרב ארל'ה הראל שיעורים בעפרה

נראה לי שגם בגבעת אסף

הוא מדבר רהוט, לעניין, מתבל בהרבה אנקדוטות, ועוסק ביסודיות בהרבה נושאים מעניינים ופיקנטיים, בהלכה ובאגדה.