אם היא נראית כאילו היא קמה משינה כנראה

שככה היא נראית (או שהיא באמת קמה מאוחר).

זה לאו דווקא קשור לאיפור.

אבל אם היא נראה לך שהיא אדישה אליך ואתם באמת

יוצאים תקופה נכבדת, תמיד אפשר להעלות את זה מולה,

אם אין משהו שמפריע לה, מעסיק אותה ובאופן כללי לוודא

"שאנחנו בסדר". כמובן בעדינות ובטאקט.

בתרחיש הכי גרוע, אתם עלולים להתחתן, אז תתרגל מעכשיו. 

(ברצינות, אם היא לא מתאפרת עכשיו, היא לא תעשה את זה אחר-כך. קבל את זה).

בס"ד

ובכלל בנות שלא נוהגות בכלל להתאפר.. ולכן גם מגיעות ככה לדייט...

בס"ד

אני חושב שאני אפילו מאוד מעדיף משהי בלי איפור.

בכל מקרה זה ממש לא אומר שהיא לא מכבדת אותך,כנראה שפשוט היא יותר אוהבת בלי איפור.

פשוט תשאל על זה/תעלה את הנושא בעדינות...

גם בלי איפור? הוא אמר שהיא רק בלי איפור וזה מפריע לו

אבל את הרגש שלו זה תוקע, ולא בטוח שכדאי להמשיך קשר במצב כזה

אז גם אתה נראה כאילו קמת משינה הרגע?

השאלה היא אם יש מציאת חן או לא. מה משנה עם איפור או בלי. בסופו של דבר כל בעל רואה את אישתו בלי איפור לא?

בלי איפור בבית זה ברור אבל לא פוסל את זה שזכותו לרצות שהיא תתאפר כשהיא מסתובבת בחוץ. כמו שבכללי גבר לא רוצה שאשתו תצא החוצה איך שהיא מסתובבת כשהיא בבית

אז למה לנסות לשנות את הבחורה?. ככה היא וזהו. או שהוא מסוגל להשלים עם זה ולנסות להתחבר אליה כמו שהיא או שהיא לא האחת.

להיפך, אני בגישה שאם חשוב לו איפור אז שיימצא משהיא אחרת שכן מתאפרת לדייטים, לא חסר כאלה, כי סביר להניח שאם היא לא מתאפרת עכשיו אז היא גם לא תתאפר אח"כ.

אבל יכול להיות מצב שבחור כן מסתדר עם מראה של בחורה ללא איפור ועדיין מפריע לו שהיא לא מתאפרת. איפור זה טיפוח נשי ולא בהכרח נועד להסתיר כיעור שמתחתיו

אבל אכפת כן. לפחות אני אישית רוצה שלבעלי יהיה אכפת איך אני נראית

ויש ביקורת שאני אקבל. בעז"ה אתחתן עם מישהוא פחות או יותר בסגנון שלי כך שזה לא יהיה ברמה של לשנות אותי

לא התכוונתי להגיד שהיא לא משקיעה וכביכול רק אני מושך את הקשר הזה קדימה בזמן שהיא משתרכת לה מאחור.

אז לא....

פשוט כנראה הסגנון של הגברת זה יותר הסגנון הפשוט והטבעי.

ולא שזה מגיע למצב של רתיעה, היא נראית נורמלי גם בלא איפור, אלא שאני חושב שהאיפור יכול ממש לשדרג את מראה פניה ואת נשיותה ובעקבות כך גם את רגשותיי כלפיה.

למי שהציע צד ג'- זה יותר מידי שקוף שחברה באה פתאום ואומרת "אז למה את לא מתאפרת לפני פגישות?"

אז אם יש רעיונות נוספים.... [לקראת פגישה מחר]

שלא כדאי לך לפתוח איתה את הנושא הנ"ל, גם כי נשים הן רגישות והיא עלולה להיעלב וגם כי אם הנושא של להתאפר לא בא מיוזמתה ורצון שלה אז לא הרווחת כלום. נשים שאף פעם לא מתאפרות לרוב לא נובע מחוסר מודעות אלא מרצון וסגנון.

אז לדעתי אם זה ממש תוקע אותך רגשית אז תחתוך בצורה עדינה ובעז"ה תמצא משהיא נשית בסגנון שלך שתוכל להתחבר אליה.

בהצלחה!

שהיא לא אוהבת להתאפר.וגם אם היא תתחיל להתאפר

אז זה לא יהיה איפור כבד אלא משהו עדין..

אני חושבת שאפשר להיות יפה ונשית גם בלי איפור

אבל אם זה ממש מפריע לך אתה יכול לרמוז לה כזה

"שמתי לב שאת לא מתאפרת ומתחברת למראה היותר טיבעי.."

תראה מה היא אומרת,ואז אתה יכול להגיד לה "אני חושב שאיפור זה מאד מוסיף וזה דווקא יכול להתאים לך"

כמובן בצורה עדינה ויפה בלי לפגוע.אני אישית לא הייתי נפגעת אבל לא יודעת איך הבחורה,

אתה מכיר אותה..תנסה לחשוב איך היא תגיב..אם יש מצב שתפגע אז תרד מהעניין.

באיזה קטע שהוא יגיד שהוא הולך להתלבש יפה?!?! זה אידיוטי

כך את אחותך או את בת דודה שלך או בקיצור משהי שמוכנה להתנדב ותגיד לה שתשים את כל סט האיפור שלה שיהיה לה פנים מלאות איפור בצורה מוגזמת ואז בפגישה שלכן היא תעבור לידכם ואתם? תיסתכלו עליה אלא מה ואז תסנן כזה למדויטת ראית אותה?| ואוו איזה מוגזם..|ויואו כמה איפור היא שמה|וכו....... ואז זרוק משפט שאתה לא סובל בנות שבאות לפגישות כאילו הן באות לדגמן אם פולל איפור עליהן וכו......ואתה כבר יודע מה להגיד ושאכשהו תגיד למדוייטת את לא אחת של המון איפור כמו הבחורות האלה אה? או משהו כזה......הבנת תרעיון?? וזה רק אם את מרגיש שחוץ מזה היא ממש אחלה..................אבל תאכלס אם אתה לא אוהב משהו ספסיפי אז למרות שהיא באמת סבבה אל תנסה לשנות אותה כי זה היא וזה יכול להעליב ולפגוע ובכלל-מי אתה שתעיר לה? אתה אמור לקבל אותה אך שהיא ולא להעיר לה וזה פגישות אם היא לא מתאימה לך אז תגיד ביייי וזהו 

בס"ד

זה לא ככ לעניין...

אני ממש לא חושבת להיתחתן בקרוב לא לדאוג

אבל לפעמים זה מעניין אז אני קוראת את ההודעות ואם זה ממש מעניין אני גם מגיבה לפעמים ברצינות ולפעמים בציניות ולפעמים בצחוק

אפפפ זה מעליבבב

אני בת 13...אני ימעיט את ההסתכלות שלי במידה ניכרת

אחרת זה לא היה מעניין אותי אבל תאכלס זה כן

מה אכפת לו מהבחורה? רוצה?תמשיך לא רוצה? בי בי לחתוך

רק קחי בחשבון שזה משדר מסר מסויים, זה הכל...

נשים מאז ומתמיד התאפרו, זה לא קשור למודל הגוף המערבי. הן מימים ימימה היו מורחות על העיניים והלחיים סלע גיר בצבעים שונים כדי לצבוע את הפנים, עוד לפני עידן השפתונים והצלליות של ימינו. זה מאיר את הפנים, מדגיש נתונים טבעיים, נותן חיים לפנים נפולות ועייפות. אז למה זה רע? יש לי הרבה חברות שלא מרחו מייק אפ פעם אחת בחייהן, אבל לאירוסין ולחתונה שלהן התאפרו. מדוע? כי זה מוסיף...

(נ.ב. זכותך לא לעשות כלום, איש באמונתו יחיה, מצידי תלכי עם פיג'מה ברחוב )

נמרחים.. לא צריך איפור כבד, אפשר לשים בי בי קרים (bbcream) במקום מייקאפ ושפתון עמיד בצבע עדין. ואני חושבת שזה הכי נשי והכי כיף להיות מטופחת ויפה!

אני יודעת שלא כולם כמוני (וקשה לי להבין למה...) אבל לי זה עושה טוב להרגיש מטופחת. אני לא מתאפרת בשביל גברים או בגלל שאני יוצאת מהבית... גם כשאני בבית עם פיג'מה אני עם איפור עדין בשפתיים ובעיניים... לי חשוב להראות טוב באופן עקרוני ולא בשביל אחרים ואני חושבת שזה רק ישמח את הבעל שלי לעתיד...

וכמה כל הבנות שמזדעקות ש"אני זו אני ושיקבל אותי כמו שאני" לא מבינות בכלל כמה עניין הטיפוח משמעותי. בסופו של דבר איפור נועד להדגיש את החן הטבעי של האישה ולא לכפר עליו או לכסות אותו. זה גם מדגים לבחור שלבחורה אכפת ממנו, שהיא רוצה להתייפות בשבילו.

אני מבינה אותך מחד, ומאידך אם הייתי במקום הבחורה והיית אומר לי דבר כזה - הייתי נפגעת עד עמקי נשמתי.

בכנות? אני לא יודעת מה לייעץ לך XD

זו דעתי האישית. אם אישה מרגישה בנוח עם עצמה, תפדאל.

 אגב, הדוגמה שנתתי היא שלי. כשאני לא מורחת מייק אפ אני פשוט נראית כמו עגבניה עם עיניים 

מזהה אותי?

פתאום קלטתי את הניק שלך ונפל לי האסימון שזאת את!!!!

מה קורה נשמהה?? אני מתרגשתתת!!

לא עניין אותי, לא אהבתי,  הרגשתי שזה מסיכה..
בקושי לחתונה רציתי להתאפר (לקחתי מאפרת ממש יקרה מבחינתי כדי לקבל איפור עדין מאוד באיכות טובה..)
אבל מאז שבעלי (עוד בתקופת הדייטים) אמר לי בעדינות שבעיניו זה יכול רק להוסיף, שהמראה שלי בלי איפור מוצא חן בעיניו אבל איפור יוכל רק להוסיף - התחלתי להתאפר.
(בעדינות, כמו שאני אוהבת..)

בס"ד

אני לא יודעת אם זה עדיין שייך לך עדיין, אבל נראה לי שזאת שאלה שתמיד יש מה להתקדם בה ולהבין יותר אז רציתי לשתף בתובנה חדשה שיש לי בחסדי ה': אני גם נתקלתי בדילמה דומה שבוע שעבר- 

הסיפור הוא שנפגשתי עם בחור והיו דברים בו שמאוד מצאו חן בעיניי בהתנהלות וצורת דיבור וכו' אבל דווקא בדברים שהוא סיפר על עצמו- זה פחות מצא חן בעיניי ובפגישה השלישית היו דברים שהוא סיפר לי ולפי הסיפורים חשבתי שזה לא התכונות שאני מחפשת בבחור וחשבתי שנפסיק את הקשר ואז מי ששידך בייננו שאל על מה ומה מפריע לי והסברתי לו מה הוא סיפר לי ולמה זה נראה לי לא מתאים, אז הוא אמר שלא יכול להיות שבדיוק מה שהוא אמר ככה היה כי לא מתאים לבחור להתנהג ככה והוא יברר איתו מה באמת היה.. ואחרי שהוא דיבר איתו הוא התקשר להסביר לי מה הבנתי לא נכון ואמר שפשוט מתוך ענווה הבחור סיפר לי את הדברים בצורה לא שלימה ולא דאג על זה שהוא יוצא לא ממש טוב בסיפור, כך שכל החששות שהיו לי הן רק בעקבות חוסר הבנה שהייתה בייננו ואנחנו פשוט צריכים לא להתבייש לשאול ולברר במקום שהוא יעשה את זה בשבילנו וייתווך בייננו.. (: כמובן שהסכמתי איתו לגמרי שעדיף שנברר את הדברים בייננו אבל בפועל, האמת, זה לא היה לי פשוט בכלל להסכים להיות כנה ולשאול ולברר כל פעם כשמשהו שהבחור אמר היה נשמע לי לא טוב ולא מה שאני מחפשת.. אז אחרי השיחה עם מי ששידך בייננו- שבוע שעבר נפגשנו פגישה רביעית וממש עשינו ככה- כל דבר שהפריע למישהו ממנו התחייבנו להיות כנים ולשאול ולברר, וזה בהחלט היה לא פשוט כי חששתי מאוד לפגוע וכו' אבל שנינו הבנו שדווקא לטובתינו אם אנחנו רוצים להתקדם בקשר הזה לאן שנכון לנו - גם אם זה להיפרד וגם אם להמשיך - אנחנו חייבים להיות כנים ולשאול על הכל!

אני מספרת את זה כי אני חושבת שזאת נקודה ממש חשובה בקשר, ככל שיש יותר פתיחות וכנות- הקשר יותר בריא ויש פחות הפתעות לא נעימות אחר כך..

וזה מתחבר לעוד נקודה שהעלית אותה: זה שזה מפריע לך לקדם את הקשר- אז זהו, שזה בדיוק העניין, זה שמדברים על מה שמפריע בצורה מכבדת ורגישה, אבל מאוד כנה, זה ממש קידום אמיתי של הקשר! הביטחון שלומדים לתת אחד בשני והבירור מה הרצונות של כל אחד זה ממש מקדם...

אני ממש חושבת שיש תעלומות שאם רק מדברים עליהן פתאום הן נפתרות בקלות הרבה יותר מאיך שזה נראה כבד לפני שמדברים על זה...  

סליחה ממש על האריכות, אני לא יודעת אם הצלחתי להסביר את מה שאני מרגישה ומבינה אבל בהחלט השתדלתי (: מקווה שזה עוזר ואם יש שאלות ומקום לחדד אז כמובן בעזהי"ת בשמחה!!

בהצלחה גדולה!!

ככה היא נראית. מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל.

אולי היא לא אוהבת להתאפר, וזה גם בסדר.

הי חברה אתם לא חושבים שגם בנים צריגים להתכונן ולהיות "חתיכים" לפגישות??

 כי לי נמאס שכל הדיונים בפורום הזנ הם על זה שאיך שהוא המראה של הבת לא מוצא חן בעיני.

 עצה אישית שלי היא שתשים לב מה אכפת לך, אם אכפת לך זה שהיא לא מתקשטת לפגישות או שפשוט היא נראת לך לא טוב....

* מאפרת ומעצבת תסרוקות מקצועית

זה לא חוסר נשיות ולא חוסר טיפוח

זה סגנון שאוהב את הטבעי והפשוט

(גם אני לא מתאפרת/ לק/ ביגוד פשוט/ לא עוקבת אחרי כל שערה בפנים)

לא חושבת שזה בר שינוי משמעותי

וגם אם היא תעשה שינוי

זה כנראה יהיה עם מחיר אישי גבוה

כמובן לא חייבים להתחבר לסגנון הזה

עניין של טעם 

מידי.  

משיכה ואסתטיקה הן חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים, ובטח כשהמטרה היא קשר רציני ("שאישתי תהיה מטופחת").

בהמשך, כאשר הקשר יתהדק מאוד, ויהיו שיחות נפש עמוקות ושיתוף דברים מאוד אישיים, גם על דברים לא נעימים וכשלונות שהיו לכל אחד באופן טבעי בחיים, תוכל להעלות את הרצון שלך ליותר טיפוח מצידה. 
 

לא שזה יכול לשנות אופי, אבל לנסות אפשר - גם אשתי לא מתאפרת, וציפורניים עושה רק עם לק רגיל (שמחזיק בקושי יומיים…) ולא ג'ל, באירועים מיוחדים.

סגנון לבוש זה גם עניין של אופי, אבל גם עניין של מודעות.  ליתר דיוק - ייתכן ומדובר בחוסר מודעות. בגלל המקום והסביבה בו היא גדלה והתבגרה, סביבה מאוד שונה מזו שלך.  

כאן אני יכול להעיד על עצמי, שנישואים הביאו לשינוי ושיפור בסגנון הלבוש שלי, בזכות אשתי.  באנו כל אחד מסביבה שונה מאוד - היא עירונית, אני מהמושב, בן להורים פשוטים, אבא חקלאי, אמא מורה, באתי מבית מאוד מאוד פשוט . 

זה נושא רגיש בעיניי, לא כדאי לגעת, רק אחרי נישואים\ קרוב לחתונה

אם זה חשוב לך.

ההרגשה שלך לגיטימית.

אבל אם אתה רוצה לסדר את המחשבות שלת בנושא, כדאי שתחשוב על הנקודות הבאות:

איך נראות הנשים במשפחה שלך וככה תופס כנורמלי?

מה זה בשבילך "נשיות"?

עד כמה זה תחום רחב, או שאתה מצפה למראה מאוד ספציפי כל השאר בקטוגריית "מוזנח"?

אתה מודע לצדדים השלילים בהתעסקות במראה חיצוני ותחזוק מראה קבוע של בגדים מעוצבים, לק ג'ל ואיפור? (כמות הזמן, הכסף והאנרגיה המוחית זה דורש בהחלט יכולה להתבטא באופי ובסדר העדיפויות של בנות מסוימות.)

קראת לזה "פער" בינכם, אתה בעצמך משקיע בנראות שלך ברמה דומה למה שאתה מצפה ממנה?

בסופו של דבר, זה נושא שבהחלט יכול לפגוע בקשר עד פרדה.

אם תציף את זה מולה יכולות לקרות שתי תגובות קצה: א- היא תרגיש חוסר ביטחון עצמי ורצון לרצות אותך שלא טבעי לה ולא באמת יחזיק הרבה בטווח הרחוק. ב- היא תיעלב ותיפגע מעצם ההערה כי זה נושא מאוד אישי.

אתה מכיר אותה ויודע לאיזה צד היא עלולה לנטות. לפני שאתה פונה אליה כדאי שתברר את הנושא אצלך.

מבין את כל מה שאמרתם כאן. באמת.

אבל הנקודה שמדברים על דברים כאלה רק לפני או אחרי נישואין לא באמת תעזור לי. כי כשאני רואה שיער בפנים של מי שאני יוצא איתה לא גורם לי להמשיך שוב ולהיפגש.

וברור לי שיש בעיסוק בחיצוניות דברים שליליים, ואני אפילו מעריך אותה שזה לא מעניין אותה ברמה הזו, אבל עם זאת מאוד חשוב לי שיהיה טיפוח ברמה מסוימת, שיהיה לי נעים להיות איתה וללכת איתה ברחוב (אני קצת מקצין, יודע.)

נכתבות באופן אישי, מתוך אורח החיים וההשקפה הדתית של הכותבים.  

מכיוון שיש כאן מגוון גדול של אורחות חיים, דרגות שונות של השקפה דתית, נורמלי שהתגובות יהיו במנעד מגוון מבחינת באיזה שלב של קרבה אפשר לדבר על רצונות שלך בטיפוח הגופני והלבוש של בת הזוג - כולל דעות שיש מקום לדבר על זה רק אחרי הנישואים.  

בפגישה בצורה כללית ואישית שאתה אדם שחשוב לו מאוד טיפוח וחוסר טיפוח יכול להפריע לך(תבליע את זה בשיחה) ונראה מה היא תעשה עם זה..

מתאים גם בתחילת הקשר, אפילו משפטים סתמיים על זה שאתה אוהב יופי וטיפוח, וסדר וניקיון זה משהו שממש חשוב לך (ללכת סחור סחור) וככה היא תוכל להבין מעצמה, ואם יתאים לה היא תתאים את עצמה ותטפח את עצמה טיפה יותר.

ואם זה הסגנון שלה, הפשוט והטבעי יותר, אז קח בחשבון שזה מה יש...

יש לי חברה בסגנון ספורטיבי יותר, וכשיצאה עם בעלה הוא אמר לה בתחילת הקשר שהוא אחד שאוהב אלגנטיות באופן כללי, ומאז היא התלבשה בסגנון יותר אלגנטי.

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.

(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>