יצא מאד מתלהם אבל לא נורא. תתמודדו.

אפשר רגע לשים את הדברים בפרופורציות?
איפור זה בעצם למרוח צבע על הפרצוף. איפה ההיגיון בזה?
איפה ההיגיון בלגרום לשפתיים שלי להיות יותר אדומות, לעיניים יותר דבשיות וללחיים יותר חלולות?
ובשם ההדדיות, מתי מצאתם בן שמוכן להצטבע כדי להיראות פחות חיוור, יותר "גברי" (על משקל שאיפור הוא "נשי" לבת) או יותר נאה?
ומה אם אני אלרגית?
או מה אם אין לי כסף להוציא על שטויות לא הכרחיות לקיום אנושי?
מה אם אני רוצה לגרד את האף בשקט בלי לחשוש שמרחתי את המייק-אפ?
מה אם פשוט אין לי זמן בבוקר?
מה אם אין לי זמן בלילה להסיר את המייק-אפ?
מה אם איפור גורם לי להרגיש כמו לוחם אינדיאני? (ולא בקטע טוב...)
מה אם לא להתאפר זה חלק מעבודת ה' האישית שלי להרבות בצניעות ואני חושבת שזה כל-כך לא עניינך להתערב בהחלטות שלי?
מה אם פשוט כיף לי ונעים עם איך שאני נראית ואני חושבת שאיפור זה דבר מטומטם?
ובכלל, קבלו או אל תקבלו את הבנאדם כמו שהוא. נחמד לך שהיא מתאפרת? סבבה! לא נחמד לך שהיא לא? למי אכפת! היא מי שהיא וזהו. אל תתחילו לשנות בני אדם סתם כי הם לא באים לכם בעין.
נשים הן נשים וככה הן נראות.
נשים לא נולדו עם עיפרון שחור מתחת לעין וצללית מעושנת על העפעף. נשים לא נולדו עם שפתיים אדומות או עם עור שנראה כאילו הרגע יצאו ממכון שיזוף.
יש לנו עור חיוור לפעמים ולחיים אדמדמות. יש לנו שפתיים בצבע ורוד בהיר ועיניים בגודל טבעי ונורמלי.
לא טוב לכם?
תסתכלו במראה ותשפרו את המראה שלכם לפני שאתם באים בטענות לנשים.
ויודעים מה? גם אחרי שתשפרו אל תבואו אלינו בטענות.
אולי אם אנשים יתחילו לחשוב על איפור רק כעל אפשרות ותוספת ולא כעל צורך ומצרך בסיסי והכרחי שקיומו או אי-קיומו יקים או יפיל זוגיות, השרשורים האלה יחדלו מלהתקיים.
אולי השעה משפיעה, אבל בהחלט הייתי במצב-רוח לוחמני...
