ספירת העומר..שנזכה לשמוח

אני משתדלת לא לשמוע שירים בספירת העומר וזה בעקבות תהליך או משהו שקיבלתי על עצמי להשתדל להתחזק בו בלי נדר כשבעבר הייתי כן שומעת..

בחזרה לעניין, שאר המשפחה שלי לא מקפידה ולעיתים הם שמים מוזיקה בקולי קולות בבית, או אחי ששומע שירים בבוקסה וגם כשאני מעירה לו ומבקשת שינמיך או אומרת לו שאסור לשמוע, הוא לא מוכן להקשיב ועדיין משמיע את השירים (גם שירים משמחים) בקולי קולות ולא מתייחס..

השאלה שלי היא מה עליי לעשות? יש שירים שאני אוהבת ולפעמים הוא שם אותם, אז לפעמים זה גורם לשיר וסוג של "הנאה" בשמיעת מוזיקה שמחה.. איך עליי להתייחס לכך?

 

 

נ.ב- שאלה נוספת שלא קשורה, האם בערב שבת כששרים "שלום עליכם", מותר לי לשיר יחד עם אבא גם כאשר גיסי נמצא או שאסור? שאלה שעולה לי כל פעם כשהם מגיעים שבת..

..העני ממעש

הנאה בעל כרחו. לא להילחץ ולא להלחיץ.

ב. צדדים לכאן ולכאן- (למשל- עד כמה קולך נבלל.) כמדומה שדוסיות מחמירות.

לא הבנתי את תשובתך..שנזכה לשמוח
הסברNSY
אם המשפחה שלך שמה שירים בניגוד לרצונך זה בסדר כי זה בעל כורחך. את לא חייבת להקפיד במקרה כזה.
לגבי השאלה האם מותר לשיר ליד האבא או הגיס אין תשובה חד משמעית, אבל אם את שרה בקול נמוך כך שלא שומעים את הקול שלך באופן בולט אז יש יותר מקום להקל.
פניני הלכהמקור חכמה

לדעת רבים, אין הבדל בין שמיעת נגנים חיים לשמיעת נגינה דרך רדיו או מכשיר אלקטרוני אחר, וכשם שאסור לשמוע ניגונים של כלי זמר בימי ספירת העומר עד ל"ג בעומר ובשלושת השבועות, כך אסור לשומעם על ידי מכשירים אלקטרוניים. אבל לשמוע שירים דרך מכשירים אלקטרוניים בלא ליווי תזמורתי – מותר (אג"מ יו"ד ב, קלז; יחו"ד ו, לד). ויש אוסרים אפילו שמיעת שירים בלא ליווי תזמורתי דרך מכשירים אלקטרוניים, כי המכשיר נחשב כמו כלי זמר (ציץ אליעזר טו, לג, שבט הלוי ח, קכז).

אולם יש סוברים שהמנהג לאסור שמיעת כלי זמר בימים אלו אינו חל על שמיעת כלי זמר דרך רדיו או שאר מכשירים אלקטרוניים ביתיים, מפני שאין בשמיעתם חגיגיות כפי שיש בשמיעת נגנים חיים. ועוד שכיום הכל רגילים לשמוע ניגונים דרך רדיו וכיוצא בו, והשגרה שבזה ביטלה את החגיגיות והשמחה שבשמיעתם, והרי זה כשירה בפה שאינה אסורה בספירת העומר. ועוד שיש לחלק בין ניגונים של שמחה לניגונים רגילים, שרק ניגונים של שמחה יש מקום לאסור בימים אלו גם ממכשירים ביתיים, אבל ניגונים רגילים וקל וחומר ניגונים עצובים אין לאסור בימי האבלות שבספירת העומר. והרוצה להקל רשאי לסמוך על דעה זו ולשמוע שירים רגילים ועצובים ממכשיר חשמלי ביתי, אבל לא ישמעם בקול רם, מפני שעוצמת הקול שממלאת את חלל החדר יוצרת חגיגיות מסוימת.

 

אין שום איסור בשמיעת מוסיקה בספירת העומרשפיפול

הנושא הוכח למעלה.

אבל אומרים שאסור.. עד ל״ג בעומר..שנזכה לשמוח
אז איך אתה אומר שמותר?
@שפיפול
מי שאומר טועה ומטעהשפיפול
יש דיון שלם למעלה שבו הופרכו בהצלחה הטענות על האיסור.
זה נאמר גבי רקודים ומחולות, תספורת ונישואין כמפורש בפוסקיםעף על עצמו

אך גבי שירים ישנה מחלוקת באחרונים יש המתירים (בראשם האגרות משה כשמדובר מתוך מכשיר אלקטרוני והחרו אחריו מרן הרב יעקב אריאל הרב אליעזר מלמד ועוד והוסיפו שה"מ שלא מדובר בשירים המיועדים להרקדה) ויש האסורים (בראשם המנחת יצחק שלמד ק"ו מדין רקודים ומחולות שנכתב במג"א)

יש פוסקים שאומרים לא לשמוע -מרדכי
בס"ד

אם משהו, או במקרה הזה פותחת השרשור, קיבלה על עצמה ללכת לפי הפסוקים האוסרים, אז זאת זכותה המלאה ואני בטוח שתבואצעליה הברכה בזכות זה.

להתחיל להגיד שאין בזה שום איסור הלכתי זה כבר לא מדוייק.
אז ככה-ברגוע

לגבי ספירת העומר אני לא חושב שאת צריכה לצאת מהבית או משהו כזה, זה בסה"כ מנהג לא לשמוע שירים.

 

לגבי לשיר ביחד בשבת, מצרף תשובה של הרב ליאור-

 

שאלה:
האם כשהחתן נמצא בשולחן שבת מותר גם לחמותו ולגיסותיו ושאר בני המשפחה המסבים לסעודה לשיר יחד שירי שבת, והאם יש הבדל אם המדובר באחיות/גיסות/בנות דודות וכו’?
יש לציין שהשירה המשפחתית בשבת מאוד מרוממת את אוירת השבת!

תשובה:
היות שלא מדובר על שירה של נשים לבד, אלא על שירה ביחד ועל שירי קודש, "מעלימים עין" ומתירים את זה. ראוי שהנשים ישתדלו שלא יובלט קולם בין הגברים, ואם אינם מודעים לכך להעיר להם.

שכוייח. אשריינו שיש לנו את הרב (דוב) ליאור?בסדר גמור
כן. אשריינו!ברגוע

זכור לי שראיתי גם רבנים אחרים שכותבים ככה

אשרינו מה טוב חלקנו שיש לנו רבי כזהעף על עצמו


תשובהמרדכי
בס"ד

דבר ראשון ממש כל הכבוד לך שקיבלת את זה על עצמך. זאת החלטה לא פשוטה בכלל וזה בהחלט ראוי להערכה.

לעניינו של דבר, אם בסביבה שלך שומעים את לא צריכה להתרחק או לעשות משהו מיוחד בגלל שהם שומעים. כמובן שלא להכנס בכוונה למקום ששומעים שם מוזיקה שאין לך מה להיות שם (כמו חדר של אח).

כמו כן, לא צריך להכנס על זה למריבה עם האחים. הימים האלו הם ימים שבהם אנחנו מכפרים על חטאם של תלמידי רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה. אם נריב בגלל המוזיקה, אז יצא שכרנו בהספדנו.

ניתן לבקש מהם להתחשב. אם הם התחשבו, מה טוב. אם לא, אז להשתדל שאם זה לא נחוץ, לא להיות באזור.

הרבה הרבה הצלחה!!!
לא התכוונתי להתרחק מאנשים ששומעים, אני יודעת שאין עניין בכך(שנזכה לשמוח
יפה כתבת!בי.ג
עד כמה שידוע לי תאמרינסיכה יפה
בלב שאת לא מתכוונת להנות מזה בכוונה אלא זה בא בעל כורחך. ועם גיסך כמה שידוע לי אסור בעיקרון אבל זה שירי קודש ויש שמתירים...
אני לא יודעת מה בדיוק ההלכה אבל מה שבטוח אשרייך!!!!!צחוק
א. לגבי ספירת העומר:בי.ג
כל עניין שמיעת השירים זה בגלל חורבן בית המקדש והאיסור של שמיעת שירים הוא *כל השנה* רק שבימנו מקפידים על זה יותר רק בספירת העומר ושלושת השבועות (אני בעד להקפיד!)
ב. נראה לי תחשבי\ תשאלי את אחותך אם זה מפריע לגיס שאת שרה בשקט ואם לא תשירי בשקט. (לפי דעתי עדיף בכלל לא לשיר, מה לעשות אני מהמחמירים..)
במקור, ימי ספירת העומר הם ימי שמחה. המשך -- להלן:חכמת ישישים

במקור, ימי ספירת העומר הם ימי שמחה. ימי הקציר והבשלת התבואה, אחרי שעבדו קשה מאז הסתיו:

בחינת הזורעים בדימעה -- ברינה יקצורו. לצערנו, בצוק העתים, אחרי הכיבוש הרומאי, חורבן הבית ובסופו של דבר מרד בר כוכבא, ונפילת 24,000 תלמידים [כנראה, כדי לא להרגיז את הרומאים, לא דיברו על הכישלון בקרב אלא על "מגיפה"], קיבלו על עצמם להתאבל. אבל, כל זה בשעה שגויים שולטים בנו. עכשיו, שיש מדינת יהודים ריבונית, שהיא, לפחות, אתחלתא דגאולה, זה איננו זמן להתאבל. חוץ מזה, הצרות האחרונות גדולות בהרבה מהראשונות. מה זה 24,000 לעומת 6,000,000? נחזור על זה: עשרים וארבעה אלף לעומת שישה מיליון ! והראשונים מתו עם חרב ביד בשעה שששת המיליונים הושפלו ועונו במשך שנים עד שיש מהם שאיבדו את שפיותם לפני שסוף סוף מתו. ולזה הקדיש עם ישראל בסך הכל יום אחד [היום, כ"ז בניסן] או יומיים [אם כוללים את עשרה בטבת]. אם נרצה, נוכל לבכות כל השנה. בכל יום מימות השנה היה איזה אסון

שנפל על עם ישראל במשך התקופות מאז אובדן עצמאותנו לפני אלפיים שנה ויותר.

 

כעת, הגיעה העת לשמוח. אסור, כמובן, לשכוח שנרדפנו כל השנים. לכך מספיקים תשעה באב, י"ז בתמוז, עשרה בטבת ויום השואה.

 

בקשר לשאלתך השניה, עד כמה שידוע לי, כשקולות הנשים והגברים מעורבבים זה בזה, זה בהחלט מותר. האם גיסך התלונן? האם אביך העיר לך משהו בעניין זה?  לדעתי, את צריכה להרגיש נינוחה בביתך. האיסור מתייחס רק לשמיעת שירת נשים בזמן קריאת שמע. [אם את רוצה, אפשר להרחיב את זה לתפילה בכלל. אבל מוגזם לדרוש ממך לא לשיר יחד עם כולם לא בזמן תפילה, במיוחד בביתך.]

אני ממש לא חושבת כמוךבי.ג
יש הלכה וצריך ללכת לפיה, זה לא שטויות זה אנשים גדולים אמרו את הדברים האלו- גם שמיעת שירים בספירת העומר וגם שירת נשים (- קול באישה ערווה, לא כתוב זמן!) את בתור אדם פרטי תנהגי כרצונך אבל אל תגידי לאחרים לנהוג כך.
הלכה?שלומישלומי

מי שאוסר שמיעת מוזיקה שספירת העומר חשוד על רפורמיות.
נהגו רק באיסור חתונה ותספורת.

תזהר, אתה מדבר פה על רובם הגדול של גדולי ישראלמרדכי
חלק מהרבנים אותם כינת רפורמיםמרדכי
בס"ד

הרב דוב ליאור:
http://www.yeshiva.org.il/ask/56763

הרב אליעזר מלמד:
http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=364

וישנם עוד רבנים כמו הרב יעקב אריאל שאוסרים רק מוזיקה של ריקודים ושמחה, הרב אליהו שאומר שמותר רק בצנעה ועוד.

חבל להרבות בשנאת חינםהזקן בן המאה
אני למדתי את ההלכות, ראיתי צדדים לכאן ולכאן והחלטתי איך לנהוג לעצמי. אין לי או לך או לאף אחד אחר זכות לזלזל בצד השני ולא משנה מה הוא חושב. 70 פנים לתורה.
ממש לא !טיפה של אור
אלו מנהגי אבלות !
כל הדתיים כרגע נחשבים רפורמים?
אף פעם לא המצאנו הלכותקלוד

אנחנו לא חושבים שהלכות רלוונטיות.

למה שנמציא חדשות?

 

רק אורתודוקסים , ממציאים הלכות ומפברקים מקורות.

 

רפורמים לא עשו את זה אף פעם.

הסברא שאמרת ממש מתוקה ואני לכשעצמיעף על עצמו

מאוד מצדד בה- אך צריך גדולי תורה פוסקי הלכות שיכריעו הלכה למעשה וכל עוד לא הכריעו כך אין לשנות דינים לאור סברא זו

קודם כל יש הרבה פוסקים גדולים שמתיריםעף על עצמו
עבר עריכה על ידי עף על עצמו בתאריך כ"ט בניסן תשע"ז 10:31

לשמוע שירים בספירת העומר חוץ משירים שמיועדים להרקדה (כמו טרנס או שירים מסוימים של מוזיקה חסידית) ולכן אם את רוצה להחמיר ולא לסמוך על הפוסקים שמתירים ובינהם מרן הרב יעקב אריאל הרב אליעזר מלמד כאשר מדובר ממכשיר אלקטרוני ועוד (ראי דף הבית של אתר ישיבה ועוד) העונג כולו שלך, אבל לדרוש מאחיך שימניך זה לא נראה כלל וכלל!! 

הוא שמע שירים שמחים, של הרקדה וטרנסיםשנזכה לשמוח
כפי שאמרת..
לגבי הרב מלמד לא מדויק..ברגוע

הוא כותב שיש מחלוקת ואפשר להקל לשמוע שירים שקטים/רגילים ולא בקול רם

 

ציטוט מפניני הלכה:

 

לדעת רבים, אין הבדל בין שמיעת נגנים חיים לשמיעת נגינה דרך רדיו או מכשיר אלקטרוני אחר, וכשם שאסור לשמוע ניגונים של כלי זמר בימי ספירת העומר עד ל"ג בעומר ובשלושת השבועות, כך אסור לשומעם על ידי מכשירים אלקטרוניים. אבל לשמוע שירים דרך מכשירים אלקטרוניים בלא ליווי תזמורתי – מותר (אג"מ יו"ד ב, קלז; יחו"ד ו, לד). ויש אוסרים אפילו שמיעת שירים בלא ליווי תזמורתי דרך מכשירים אלקטרוניים, כי המכשיר נחשב כמו כלי זמר (ציץ אליעזר טו, לג, שבט הלוי ח, קכז).

אולם יש סוברים שהמנהג לאסור שמיעת כלי זמר בימים אלו אינו חל על שמיעת כלי זמר דרך רדיו או שאר מכשירים אלקטרוניים ביתיים, מפני שאין בשמיעתם חגיגיות כפי שיש בשמיעת נגנים חיים. ועוד שכיום הכל רגילים לשמוע ניגונים דרך רדיו וכיוצא בו, והשגרה שבזה ביטלה את החגיגיות והשמחה שבשמיעתם, והרי זה כשירה בפה שאינה אסורה בספירת העומר. ועוד שיש לחלק בין ניגונים של שמחה לניגונים רגילים, שרק ניגונים של שמחה יש מקום לאסור בימים אלו גם ממכשירים ביתיים, אבל ניגונים רגילים וקל וחומר ניגונים עצובים אין לאסור בימי האבלות שבספירת העומר. והרוצה להקל רשאי לסמוך על דעה זו ולשמוע שירים רגילים ועצובים ממכשיר חשמלי ביתי, אבל לא ישמעם בקול רם, מפני שעוצמת הקול שממלאת את חלל החדר יוצרת חגיגיות מסוימת.

די הסתבכתי מכל הדעות של כל אחד ..שנזכה לשמוח
יש הרבה דעותברגוע

ובהחלט יש מקום ל"חומרה" שלך לא לשמוע שירים,

אבל זה לא אשמתך אם אחיך שומע.

וזה רק מנהג, אז לדעתי עדיף גם לא לריב איתו על זה.

צודק הרב אליעזר מלמד הוסיף סייג שלא יהא בקול רםעף על עצמו


כל הכבוד לך יקרהטיפה של אור
שאת מתחזקת ! אשריייך!!
ממש מבינה אותך וגם אני ביררתי את הנושא הזה , ואם שומעים לידך שירים את לא יכולה להכריח אותם פשוט תשתדלי לא להנות מהמוסיקה ,לא לשמוח ממנה לרקוד וכו ... שתעבור לך באוזן כמו שאת שומעת פרסומות או משהו
בהצלחה רבה!!
צריך לזכוראסטרו
שמתו תלמידי ר"ע מפני שלא נהגו כבוד זה בזה.
ולכן ראשית כל כדאי להרבות כבוד בינך לבין אחיך.

לענייני ההלכה אני מציע שתשאלי רב.
ידוע מה שהגמרא אומרת על מי שנוהג מקולי הלל ומקולי שמאי או מחומרי הלל ומחומרי שמאי.
כתוב במפורש בגמרא בעירובין (ו עמוד ב כמדומה) שמותר לנהוגעף על עצמו

מקולי בית הלל ומקולי בית שמאי בתנאי שהפסיקה לא סותרת פסיקה אחרת של השני שנוהג כמותה וכן העלה למעשה בשו"ת השואל שאלה ראשונה רק שהביא שם חידוש מהרב אבינר שאם אדם מקבל על עצמו רב אחד לפסיקת הלכה אינו יכול לשאול רב אחר לעניותי הטעם מדין נדר וצ"ב החידוש של הרב אבינר שם

מקולי בית הלל ומקולי בית שמאיאסטרו
עבר עריכה על ידי אסטרו בתאריך ל' בניסן תשע"ז 04:46
רשע
מחומרי בית הלל ומחומרי בית שמאי "כסיל בחושך הולך". ועיין במעשה ברבי עקיבה שם.
כך מופיע בגמרא

וכן השואל חכם וטימא לא ישאל חכם ויטהר. השואל חכם ואסר לא ישאל חכם ויתיר וכו... גם כן גמרא.
אח שלי תתבונן היטב במסקנת הגמראעף על עצמו
עבר עריכה על ידי עף על עצמו בתאריך א' באייר תשע"ז 00:09

שמובאת שם דברי רב שיזבי שכל דברי הברייתא על "מקולי ב"ש ומקולי ב"ה רשע וכן על מחומרי ב"ש ומחומרי ב"ה כסיל" היא דווקא כשזה סותר אחד את השני כמו שנתנה דוגמא הגמ' שם אך כשזה לא סותר שרי!,  

 

אומנם אפשר לטעון על דברי שדווקא גבי "חומרי ב"ש וחומרי ב"ה כסיל" דיבר רב שיזבי להתיר כשאינם סותרים זא"ז אולם המתבונן בשאלת הגמ' שמתוכה הגענו למסקנת רב שיזבי יראה שהיא גם על "מקולי ב"ש ומקולי ב"ה רשע" ומתוך כך מסתמא התשובה גם קאי על שניהם! ולחיזוק דברי הבאתי לראיה את דברי שו"ת השואל סימן א' שמבין כמש"כ בס"ד ועולה מדבריו שכן הבין הרב אבינר שליט"א. אשמח לתגובה ענינית

אשרייך על העיוןאסטרו
עבר עריכה על ידי אסטרו בתאריך א' באייר תשע"ז 07:57
לכן אמרתי עיין במעשה ברבי עקיבה. אך יש ללמוד עוד ממעשה זה, ויש לשאול למי מותר לנהוג כן, האם לכל מאן דבעי או רק למי שהגיע להוראה?
מה מקומו של "עשה לך רב וצא מן הספק"? וכן עולות עוד שאלות. וגם כדאי לעיין בתוספות על ברכות יא.

אני עניתי לפותחת שנשמעת בעלת יר"ש שראשית תזכור מדוע נצרכנו לנהוג באבלות זו לכתחילה כדי שתוכל לבחור כיצד להתנהל מול אחיה. שנית רציתי להעביר מסר שהלכה שואלים מרב שפוסק איש איש לפי שיטתו.


הרב אליהו זצוק"ל היה אומר שאפשר לשאול רב אחד בענייני שבת ואחר בענייני טהרה לדוג' אך לא ישאל באותו עניין פעם רב זה ופעם אחר.
בהצלחה!
מאמר שכדאי לראות על הנושא של כיצד לנהוג בשאלות שיש לגביהן..אדם כל שהוא
תודה רבה!עף על עצמו

אבל מריפרוף במאמר נראה שדן בדרכי ההכרעה בגמרות ראשונים ואחרונים עד פסיקת ההלכה מתוך שלל כללי פסיקה, אך אנו דנו באנשים פשוטים שאין בכוחם להכריע בעצם ההלכה אלא לבחור להם רב שהכריע בהלכה ואז שאלנו כשאדם לא קיבל על עצמו רב מסוים האם מותר לו לבחור מבין הרבנים את הפסיקות המקילות של כל אחד כל עוד זה לא סותר פסיקה אחרת שנהג כמותה (שזה נדיר וכמש"כ בשו"ת השואל שציינתי) ולאור דבריו של אסטרו החכמתי שהדבר שנוי במחלוקת אחרונים שלפי הרב מרדכי אליהו- אסור ולפי הרב אבינר- מותר ונסיתי בעניותי בהודעה הקודמת להצביע על שורש סברת הרב אבינר שליט"א 

  

הנושא העיקרי שלו הוא דווקא האדם הפשוט..אדם כל שהואאחרונה

ואחת האפשרויות שהוא מציג היא לבחור רב וללכת בצורה קבועה ע"פ פסקיו.

את האפשרות לבחור פסיקות ע"פ רצונו של האדם הוא שולל במפורש, ע"פ דברי הרא"ש והרמ"א.

 

ראה את הסיכום השימושי שבסוף המאמר, (אות ח').

שמישהו יסביר לי למה אנחנו לא אוכלים מצות רכות כלקעלעברימבאר

החג וכל חול המועד?

השערה: בגלל אפייה תעשייתית עקב מעבר מכפרים לעריםshaulreznik

פעם היו אופים מצות בלי קשר לפסח (ע"ע המכשפה מעין דור שאירחה את שאול המלך), בתור לחם מהיר הכנה. מצות אלה היו רכות ונאפו יום מדי יום. 

 

מהרגע שיהודים עברו מכפרים לעיירות ולערים גדולות, הוקמו מאפיות גדולות שסיפקו דיקטים הנשמרים היטב.

למה אוכלים רק אחרי סיפור יציאת מצרים ולא לפני?מבקש אמונה

קצת קשה להתעכב על סיפורים ולהנות על בטן ריקה...

אחרי אכילה אנשים נוטים להיות ישנונייםחתול זמני

או להתפזר (פיזית או נפשית)

לחם שעונים עליו דברים הרבה – אנחנו רוצים שהמצה שאנחנו אוכלים תהיה ספוגה בסיפור יציאת מצרים

תודה. סך הכל הגיוני 👍מבקש אמונה
וואלה. נשמע כיף. ככה כתוב בגמרא?מבקש אמונה
חח למה מחקת. אז מאיפה המידע?מבקש אמונה
ככה שמעתי מרבקעלעברימבאר
אה אוקיי. מעניין 👍מבקש אמונהאחרונה
ימין ושמאלתמימלה..?

מה זתומרת לֹ֣א תָס֗וּר מִן־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־יַגִּ֥ידֽוּ לְךָ֖ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין???

הקב"ה נתן לנו מוח ודברים בסיסיים שאנחנו יודעים, אם לא נתייחס למוח שלנו על דברים בסיסיים כאלו-מהר מאוד ניפול במלכודות של שרלטנים למיניהם... ה' יודע שיש כאלו אנשים, איך הוא נותן שיאמרו לזרוק את השכל כשמגיעים לרב???

מכירה את הפירוש שדווקא ימין ושמאל זה דברים שמשתנים ממקומות שונים שהאדם עומד בהם(כי ימין שלי זה שמאל של מי שעומד מולי וכזה) ועדיין, במגזר החרדי נניח ממש עומדים על זה שחייבים לעשות כל מה שהרב אומר בלי קשר למציאות, הרב לא בנאדם? לא יכול לטעות? ואיך זה מסתדר לכם עם אין אפוטרופוס לעריות? זה לא חלק מהתורה שלכם??

לא, ממש לא לזרוק את השכל כשמגיעים לרבהסטורי
ומי שצטט את הפסוק הזה לגבי רב/צדיק/אדמו"ר/בבא/מקובל - גדול ככל שיהיה, מסלף את התורה.

מדובר כאן דווקא על דין תורה, שנידון בסנהדרין גדולה.


כלומר דין שנידון בפורום רחב של שבעים תלמידי החכמים הכי גדולים, שמלבד שהם גדולי התורה, הם בקיאים גם בחכמות החול ויודעים שפות שונות. הדיון פתוח, וכל תלמיד חכם שחושב שיש לו סברא, יכול לבוא ולשטוח בפניהם את טענותיו, ממילא הסיכוי לטעות בכזה פורום - הוא בגבול האפס. כאן כנראה שמי שמשוכנע שהוא צודק והם טועים - הוא הטועה.

אני שנים רבותאריק מהדרום

הייתי מסיים מסכת הוריות בערב פסח.

אחלה מסכת.

ראשית מדובר מצד האמת בסנהדרין, ולא בכל רב שהואנקדימון
והתשובה הטובה כאן לדעתי זה כמו ההבחנה שעושה הרב מיכי אברהם בין סמכות פורמלית לסמכות מהותית. מקיימים את פסק הסנהדרין כי זו סמכותה לפסוק, ולאו דווקא בגלל שדעתם הכי צודקת או נכונה. התורה קבעה ככה את שלטון החוק. כמובן אם ישתכנעו שטעו יצטרכו להביא קרבן העלם דבר.
..טיפות של אור

אפשר לצטט הרבה מקורות לכאן ולכאן


(בירושלמי יש דרשה הפוכה, שצריך לשמוע דווקא כשהם אומרים על ימין שהוא ימין. הרבה ראשונים כתבו שמצוות לא תסור היא רק בסנהדרין, ואילו החינוך כותב שגם בחכמי כל דור ודור. חלק מהראשונים צמצמו את הדרשה שציטטת לגזירות חכמים. מסכת הוריות עומדת במתח מסויים מול הדרשה שציטטת, ויש כל מיני אפשרויות ליישב)


~~

אבל בסוף זה מביס את עצמו - ואם הרב מפרש את המקורות בצורה שמרחיבה את הסמכות שלו? אז ממילא חזרנו לאותה שאלה, האם צריך לא לסור ממה שהוא אומר (בשאלה הזאת עצמה) או לא


לכן אני חושב שהתשובה חייבת לבוא מהשכל והלב עצמם - 'אני לא מאמינה שהקב"ה רוצה שאני אחטא עם הרב, זה לא מסתדר עם התורה שלמדתי' או 'שאר הרבנים אומרים לא לזרוק את השכל אז משהו כאן משונה' או 'אני באמת לא יכולה להזדהות עם הגישה שמתוארת כאן כרווחת בציבור החרדי, ואני יודעת שאפשר לפרש את המקורות אחרת, לכן אני לא הולכת בגישה הזאת'

זה ממש לא מדבר על רב באשר הואזיויק
אלא על פסיקה של סנהדרין שזה משהו הרבה יותר מוסמך ולא רב אחד אלא קבוצה של חכמים שדנים ביניהם ומצביעים לפי הרוב
הפרשנות המדרשית מול המשמעות המקוריתshaulreznikאחרונה

התורה: אמרו לכם X, אל תעשו X-1 או X+1

הפרשנות המאוחרת: אפשר לעקור ולעקר את הכתובים, אפשר לעשות טריקים ושטיקים, ולכול זה נקרא בשם 'דעת תורה'.

נסעתי היוםפתית שלג

באוטובוס בינעירוני+ 4 אוטובוסים עירוניים+ רכבת קלה

בלי לתקף😬

 

לא גנבתי, השאלתי. אם אני עומדת למות מרעב אני לא חושבת שאסור לגנוב על מנת להחזיר

על אותו משקל

 

האם באמת יש חובה להחזיר להם?

זה נהנה וזה לא חסר- פטור (מתשלומים)

 

@ימח שם עראפת זה המקום אם בא לך דיון עסיסי בחו"מ

הנה יש פה דיבורים מענייניםפתית שלג
תודה!הרמוניה

אמרתי שבע"ה אשלם בכל מקרה, אבל תמיד מעניין להעמיק מה הדין(:

קראתי את העמוד הראשון מקווה להמשיך מחר

אני:)))))

לא אמרתי כלום 

שאלתי ת"חהרמוניה

אמר שאני לא צריכה להחזיר בכלל! אתה צדקת ולא צדקת כי זה לא היה קשור ל"זה נהנה וזה אינו חסר"

בכל מקרה כבר החזרתי חצי.

 

למה זה היה קשור?אני:)))))
תסבירי. מענייןפתית שלג
אני לא יודעת להסבירהרמוניה

הבנתי רק בערך

יכולה להסביר את הבערך הזה בפרטי

לא מאמיןהסטורי
תלמיד חכם הרשה לא להחזיר גניבה?!
מפתיע, אני מסכימה איתךהרמוניה

אבל הוא בוודאי לא חושב שזו גניבה

מאמינה שרבנים שונים יתנו תשובות שונות

אני לא מבין איך זה לא גניבה...הסטורי
ואיך יכולות להיות כאן תשובות שונות.
תראההרמוניה

אני לא הבנתי עד הסוף

בגדול הוא אמר שככה המערכת עובדת

שזה מתקזז עם טעויות שהם עושים, וכמו שהם לא מקפידים להחזיר כשהם גוזלים בטעות, אז ככה זה עובד, הם לוקחים את זה בחשבון

ושבוודאי שהיה מותר לי לנסוע במקרה שנתקעתי ובגלל שהמטרה של השירות הזה הוא לאפשר לי בעצם לנסוע ממקום למקום

אל תקשה עליי עכשיו אני לא פוסקת

לא מביןהסטוריאחרונה
אם מעניין אותךשלג דאשתקד

פעם התכתבתי עם הגב מאזוז ז"ל בקשר לשאלות של ספק בממון (נושא ההתכתבות היה דברים שהוא כתב בהסכמה לספר "שבות עמי").

מדבריו הבנתי שהכי טוב לתת את הסכום לצדקה.


בנוסף, יש תשובה של הרב עובדיה (נדמה לי ביביע אומר חלק ז), לגבי אדם שכשהיה ילד קטן הוא גנב דברים. הוא פוסק שאין צורך להחזיר, אבל לצאת ידי שמים שייתן צדקה (נדמה לי שזה גם מה שאומר הרמ"א בשם ספר חסידים).

הנקודה היא שאם הולכים על הנתיב של צדקה, לא צריך לתת את הסכום המלא, אלא רק לתת משהו לצדקה (ככה זכור לי מהרב עובדיה שם).


כמובן שהכי טוב לשאול רב במקרה הספציפי, כמו שאת עשית...

אבל באופן אישי, כשלי הייתה בעיה כזו, פשוט עליתי על אוטובוס והסברתי לו את מה שקרה והוא עשה כמה ניקובים שהייתי "חייב", וביי ביי. לדיון הלכתי זה אחלה, אבל תכלס, זה לא שווה את הנקיפות מצפון...

כן...הרמוניה

אני מבינה, במיוחד שיש דעות שצריך להחזיר... אז זה מוציא אותך מכל חשש

 

נכוןשלג דאשתקד

ובינינו, זה כמה שקלים... תתני בשמחה ותשכחי מזה.

אצלינו אומרים: התשלום הכי זול בעולם הוא כסף...

..הרמוניה

ברור אני לא רוצה לחזור בגלגול לא משנה בגלל כמה כסף...

אתה מעצבן אותיימח שם עראפת
זה נהנה וזה לא חסר לא תקף כאן, כי דרכם של החברה להרוויח כסף היא על ידי לקוחות שמשלמים, ואם עלית ולא שילמת הם חסרים
נכוןפתית שלג

זה למעשה מה שכתוב בתחילת הגליון

געוואלדימח שם עראפת
כיוונתי לדעת עלונים
אם רצית להיחנק, היתלה באלון גדולשלג דאשתקד
אתה בטח לומד עכשיו פסחים...
געוואלדימח שם עראפת
בגלל הנ"ל אני כופר
ההקשרים לא ברורים לישלג דאשתקד

מה הקשר ל"מציל עצמו בממון חבירו".

ולמה למען ה' זה נראה לך "לא חסר", הרי זה בדיוק "חצר דעבידה לאגרא", ואף גרוע מכך.

זה לא באמת קשור, זאת רק היתה התחושה של הנוסעתפתית שלג

ונכון מאוד

אכןשלג דאשתקד
כשכתבתי נעלמו מעיניי כל התגובות שכבר דנו בדברים (ובדברי העלונים הק').
לפי ההלכה שואל שלא מדעתהסטורי
הוא גזלן...
אין ספק שזו גנבה ובוודאי עבירה מדאורייתאמי האיש? הח"ח!

אבל אין גם ספק שלא עכברא גנב אלא חורא גנב, שכן מוכח שמודל העסק של תחבורה ציבורית בישראל מבוסס לפחות בחלקו על אמון בלקוחות, וזו לא רק בדיחה מגוחכת אלא ספק עבירה על לפני עיוור לא תיתן מכשול.

הייתי פעם באחת בנורווגיהחתול זמני

שמע אכיפה מטורפת

כל חמש דקות billeter billeter

גנבתshindov

הפרנסה של החברה היא מהתשלום עבור הנסיעה. נהנית משרות שהיה עלייך לשלם עליו ולא שילמת. אז גנבת. חברות התחבורה מתוגמלות על פי מספר הנסיעות, לכן זה נהנה וזה חסר. כי הנסיעה שלך לא נרשמה. זו הסיבה שגם מי שלא משלם עבור הנסיעה, צריך לתקף את הכרטיס.

ירוקים / כרוב / כרובית / חסה - שאלה חשובה ודחופהשמע בני

שאלה חשובה 

אנחנו מגיעים לאכול אצל משפחה שלא מקפידה על רכישה של ירקות ללא תולעים , הם קונים מהסופר את הרגילים

אשתי בדקה כיצד הם מנקים וזה מה שהם עושים 

1. פטרוזילה / כוסברא - מסתכלת על הצרור בודקת שאין תולעים בעיניים ,לרוב לא שוטפים וישר חותכים ושמים בתבשיל 

2. נענע ושומר - פשווט משתמשים בלי לבדוק - 

3. חסה - יש חסה בקופסה מסודרת אבל לא נקייה מחרקים, הם מביטים לראות שזה לא מתולע ואז משתמשים 

4. כרובית - שוטפים מנקים עם מים , בקערה לפעמים שמים גם מלח, ואז מפרקים לעלי כרובית ואפים בתנור

 

 

האם שאנחנו שם אנחנו יכולים לאכול מהאכול הוא שלפי מה שתיארתי המצב חמור ואין אפשרות לאכול שם ?

 

תודה 

שאל ישירות את הרב שלךאריק מהדרום
אין לי רב ספציפי לשאול, שואל פה אולי יש כאן מישהושמע בני

[שמבין ענין

הנקודה היא שהשאלה הזו ספציפיתאריק מהדרום

מאוד משתנה בין פוסק לפוסק בפרט אם המשפחה עשויה להעלב אז אי אפשר לעזות לך.

אם הם אפילו לא שוטפים זה נשמע בעייתי לאכול שםברגוע
ממליץ אבל לשאול רב, אפשר באתר ישיבה
נשמע שאי אפשר בכלל לאכול אצלם ירקות עלים...מתואמת
אם אתם יכולים, תנסו לאכול רק מהמאכלים שלא מכילים ירקות עלים, אם אפשר לעשות את זה בלי שישימו לב.
מחוייבים לתורה קודם כל.נחלת

מסכימה. לא היינו אוכלים. איסור חמור לאכול שרצים. אולי תביאו את הירוקים הבדוקים

אתכם? אפשר לדבר איתם גלויות?  אין נימוס בדברים כאלה. נאכל דבר אחר מתוך רצון

לא לפגוע?!

השאלה כבר נשאלה וגם ניתנו תשובותפ.א.
הם הסכימו אחרי שיחה כנה וגילו הבנה - האם זה מותר?שמע בני

הם רוכשים ירוקים בשקית מהסופר ,זה ניראה נקי ברמה של חול וכו , ושטוף ומבוקר 

אבל כמובן ללא בקרת תולעים

הם אמרו שמסכימים לכבודנו להבא להשרות את הירוקים במים עם סבון כמה דקות ואז שטיפה במים וייבוש. 

האם זה מספיק?

תלוי מאוד באיזו חברה מדובר...מתואמת
אשמח להסברשמע בני

במידה ומדובר על ירוק לא מפוקח תולעים ללא שם של חברה , סתם משהו גנרי לא ידוע

מה הדרך לנקות ?

חשבתי שהשרייה במים סבון ובדיקת העלים מספיקה ? לא ?

 

 

בעיקרון לא. אם הוא לא מפוקח בכללמתואמת

צריך לבדוק את העלים אחד-אחד מול האור.

אבל באמת כדאי לשאול רב באופן אישי...

חושבת שכן צריך מבוקר מתולעיםנחלת

אבל באמת כדאי לשאול. אנו שואלים את הרב ויא הנחשב להמומחה בכל הנוגע

לנגיעות במזון.

 

יש גם רב ספרדי ששמענו אותו בקול ברמה, גם מאוד מדקדק.

 

לרב ויא יש ספרים בנושא וגם חוברת "קיצור קונטרס מבוא מזון לגוף ולנפש.

אנו נעזרים בה.

 

 

אם קונים לא מפוקחחתול זמניאחרונה

צריך לבדוק כל עלה מול אור בוהק, אתה לא יודע מה הולך שם.

כל עלה לוקח המון זמן לבדוק זה לא בלתי־אפשרי (אחרת איך חז"ל עשו את זה) אבל זה לוקח המון, המון זמן, ועין מאוד חדה.

החרקים החמודים האלה הם לרוב או חומים או בצבע ירוק בהיר (זהה לחלוטין לחסה, אפשר לזהות רק בקושי לפי העיניים השחורות), קטנטנים אולי בגודל של מילימטר־שניים, ויש לא מעט. הם גם לא יורדים בכזאת קלות במים.

לבבות חסה בד"כ יותר נקיים וקלים לבדיקה.

לא כדאי ללמוד הלכה מפורומיםטיפות של אור
יש קבוצה של כושרותמבולבלת מאדדדד
מציעה להצטרף לשם ולשאול את הרבנים שם לגבי הנושא. 
שאלה נורמלית ודוסית לחלוטין לחלוטיןכְּקֶדֶם
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ו' בניסן תשפ"ו 13:00

איך זה שהנביא ביחזקאל כג כותב בצורה בוטה?

זה לא קצת.. איך אומרים?.. זה.

 

כשצריך לזעזע את העם בגלל חטאיהם ולשים להםקעלעברימבאר

מראה מול הפנים. אז צריך לזעוק בצורה הכי מזעזעת וישירה שיש. כי חטאי ישראל היו נוראים ומלאי זימה, אז איך יחזקאל יכול לשתוק על זה?


הרצי"ה אמר שעובדה שאצל נוח כתוב "החיה אשר אינינה טהורה" ולא טמאה, כי ראוי לדבר בלשון הכי יפה.


אבל בפרשת שמיני כתוב "טמא הוא לכם" כי כשצריך לדבר בדבר שהוא נפקא מינא צריך להוקיע את הטומאה מפורשות ובתקיפות.


ב. גוף האדם מקביל למידות עליונות שיש אצל ה' וכנסת ישראל. אם תראה את המקבילות בשיר השירים אז זה מסתדר.

למשל הפסוק השני בפרק ביחזקאל מסתדר עם זה שמשה הושפע מהתרבות המצרית בבית פרעה, ואהרון גם הושפע בגלל השעבוד. ותבדוק בחזל למה מומשלים משה ואהרון בשיר השירים

לא הגיוני שזה לזעזעכְּקֶדֶם

כי אהליבה(יהודה) ראתה את הדברים שאחותה עשתה(ישראל) והמשיכה למרות שראתה את חרפתה ועונשה. ובכל זאת השם אוהב ומעדיף את יהודה יותר משבטי ישראל.

לדעתי יש כאן לימוד עמוק הרבה הרבה יותר

איפה כתוב שה' אוהב את יהודה יותרקעלעברימבאר
משאר השבטים?

פשוט ה הבטיח לדוד מלכות. ובימי גלות שומרון יהודה לא חטאו כל כך חזק כמו ישראל.


לא הבנתי. עם ישראל עם קשה עורף וממשיך לחטוא גם כשיש עונשים.


לכן הנביאים צריכים לתת לו נבואות תוכחה. וגם זה לא עזר חוץ ממקרים מועטים. רק הגלות בסוף עזרה בזה.


אבל נבואת יחזקאל חשובה לדורות. שאנחנו נדע כמה אבותינו חטאו ולא נחזור להיות כמוהם

אגיב עוד מעטכְּקֶדֶם
ממש ממש לא נכוןכְּקֶדֶםאחרונה

"בימי גלות שומרון יהודה לא חטאו כל כך חזק כמו ישראל" 

תקרא מה השם אומר לירמיהו על החטאים של יהודה לעומת ישראל בירמיהו ג ח-י

עם ישראל לא חוטא סתם. 

הנביאים לא עזרו. וגם הגלות לא עזרה, היא פשוט עשתה ריסטארט וניקתה את העוונות, אבל עם ישראל ממשיך בשלו. ב"י !! (ברוך ישראל)

כאילו איזה חידוש יש כבר בנבואת יחזקאל שעם ישראל חטא?? נו בעמת כאילו לא ידענו את זה עוד 20 ספרים לפני כן. 

 

 

כה אמר ה אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאם ה

רש"י : אם ימדו שמים כמה גובהם "גם אני אמאס בישראל" כלומר כשם שהם לא ימדו ולא יחקרו כך ישראל לא ימאסו בכל אשר חטאו" 

כן כן קח את כל התיאורים של הזימה שעם ישראל עשה כביכול ביחס עם השם (ולא רק) עם ישראל באמת היה שטוף זימה בתקופת התנך. ועם זאת וביחד עם הכל. זה כלום בעיני השם. 

כי כמו שאי אפשר לחקור ולמדוד את השמים, אי אפשר לחקור ולמדוד את המחשבות של עם ישראל. 

@אילת השחר 

 

 

אולי בגלל התוכן הרגיש, הפרק לא נכלל בבגרות בתנ"ךפ.א.
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ו' בניסן תשפ"ו 14:15

ושיר השירים לא עשיר בתוכן דומה? 
 

ובאופן כללי - יחזקאל היה נביא עם מעשים חריגים ויוצאי דופן. 

כן אבל לא כמו פהכְּקֶדֶם
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ו' בניסן תשפ"ו 15:16

הוא לא היה נביא עם מעשים חריגים הוא פשוט היה מתלהב יתר על המידה כמו שחזל אומרים

חוצמיזה יש עוד תיאור בוטה למדיי והוא לא ביחזקאל

??????חתול זמני

לא גדשת את הסאה?

איפה התיאור שלא ביחזקאל?קעלעברימבאר
לא ברמה של יחזקאל אבלקעלעברימבאר
חוץ מזה תקרא את פרק טז ביחזקאל, הוא יותר חריף מ כג
יש גם במשלי, לא מעט תאוריםהסטורי
ההסבר ההכרחי הוא שהתנ"ך לא מפחד מכל תיאורי החיים.
שיר השירים לא מדגיש תכניםקעלעברימבאר
לא צנועים מפורשים כמו ביחזקאל.

כשזה מגיע לתוכן לא צנוע אמיתי, שיר השירים עובר בלדבר במשל בתוך משל, ולא אומר זאת מפורשות , בגלל הצניעות שבדבר.


למשל "באתי לגני אחותי כלה" וכדומה (כאשר הגן זה הרעיה עצמה)

אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחדחתול זמני

ליחזקאל, לאורך נבואותיו, סגנון מסוים.

אמנם לא חקרתי את הנושא לעומק אבל אני חושב שהרעיון המרכזי של הספר הוא הניגוד בין טומאה לטהרה (יחזקאל היה כהן וקשור מאוד לרעיון של המקדש), ומתוך הרעיון הזה נובעות הנבואות.

 

זה בא לידי ביטוי בביטויים השגורים בספר (גילולים, תועבה, טומאה, שיקוצים, לעומת נבואת המים הטהורים וכיו"ב).

 

"וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ, וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים, וָאֶפְרֹשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְ, וָאֲכַסֶּה עֶרְוָתֵךְ; וָאֶשָּׁבַע לָךְ וָאָבוֹא בִבְרִית אֹתָךְ, נְאֻם אֲדֹנָ־י יי--וַתִּהְיִי-לִי. וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם, וָאֶשְׁטֹף דָּמַיִךְ מֵעָלָיִךְ; וָאֲסֻכֵךְ, בַּשָּׁמֶן."

 

"בֶּן-אָדָם--אֱמָר-לָהּ, אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא: לֹא גֻשְׁמָהּ, בְּיוֹם זָעַם. [...] כֹּהֲנֶיהָ חָמְסוּ תוֹרָתִי, וַיְחַלְּלוּ קָדָשַׁי--בֵּין-קֹדֶשׁ לְחֹל לֹא הִבְדִּילוּ, וּבֵין-הַטָּמֵא לְטָהוֹר לֹא הוֹדִיעוּ;"

 

"לָכֵן אֱמֹר אֲלֵהֶם כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, עַל-הַדָּם תֹּאכֵלוּ וְעֵינֵכֶם תִּשְׂאוּ אֶל-גִּלּוּלֵיכֶם--וְדָם תִּשְׁפֹּכוּ; וְהָאָרֶץ, תִּירָשׁוּ??? עֲמַדְתֶּם עַל-חַרְבְּכֶם עֲשִׂיתֶן תּוֹעֵבָה, וְאִישׁ אֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּאתֶם; וְהָאָרֶץ, תִּירָשׁוּ???"

 

"כְּטֻמְאַת, הַנִּדָּה, הָיְתָה דַרְכָּם, לְפָנָי."

 

כאנטיתזה למצרים (תשעה קבין של זימה):

"וָאֹמַר אֲלֵהֶם, אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ, וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם, אַל-תִּטַּמָּאוּ:"

 

וגם כמובן חזון העצמות שקשור באופן ישיר לרעיון של טומאת מת, וקבורת המתים וטיהור הארץ במלחמת גוג ומגוג,

גם המפגשים עם המלאכים והחזיונות הם אנטיתזה לטומאה (זה כנגד זה)

 

"לְאַרְבַּע רוּחוֹת מְדָדוֹ, חוֹמָה לוֹ סָבִיב סָבִיב--אֹרֶךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְרֹחַב חֲמֵשׁ מֵאוֹת:  לְהַבְדִּיל, בֵּין הַקֹּדֶשׁ לְחֹל."

 

וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֶּן-אָדָם אֶת-מְקוֹם כִּסְאִי וְאֶת-מְקוֹם כַּפּוֹת רַגְלַי, אֲשֶׁר אֶשְׁכָּן-שָׁם בְּתוֹךְ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְעוֹלָם; וְלֹא יְטַמְּאוּ עוֹד בֵּית-יִשְׂרָאֵל שֵׁם קָדְשִׁי הֵמָּה וּמַלְכֵיהֶם, בִּזְנוּתָם, וּבְפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם, בָּמוֹתָם. בְּתִתָּם סִפָּם אֶת-סִפִּי, וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי, וְהַקִּיר, בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם; וְטִמְּאוּ אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי, בְּתוֹעֲבוֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ, וָאֲכַל אֹתָם, בְּאַפִּי. עַתָּה יְרַחֲקוּ אֶת-זְנוּתָם, וּפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם--מִמֶּנִּי; וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכָם, לְעוֹלָם.

אַתָּה בֶן-אָדָם, הַגֵּד אֶת-בֵּית-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַבַּיִת, וְיִכָּלְמוּ, מֵעֲו‍ֹנוֹתֵיהֶם; וּמָדְדוּ, אֶת-תָּכְנִית.

 

///

 

בקיצור אפשר להסתכל על זה בעיניים קצת ילדותיות של "וואו כתוב שם דדיים" OK זה לא עיקר המסר. וגם בכלל, התפישה התרבותית של ארוטיקה בספרות בימינו שונה מאוד מהתפישה של פעם.

 

המסר העיקרי הוא שכל מצוות ה' – אמונה, "לא יהיה לך", מאכלות אסורות, עריות, צדק ומשפט, מתנקזים לתוך המושג של טומאה וטהרה. ומהצד השני, המושג של טהרה ובית המקדש כולל בתוכו את כל הרעיון של טהרה גופנית ומוסרית. זאת לא זאת?

 

מלבי"ם:

 

"הסיר המצנפת והרים העטרה?" אתה חושב בדעתך להסיר את המצנפת מן הכהן גדול ולהשפיל כבוד הכהונה והמקדש, ולהרים העטרה של המלך, להגדיל כבוד המלוכה ולהשפיל כבוד הכהונה? "זאת לא זאת?" ר"ל אתה רוצה שיהיה זאת ולא יהיה זאת, ר"ל שתתקיים העטרה ולא יתקיים המצנפת? (ואיך אפשר זה שיהיה זה בלא זה, והלא כבוד המלוכה נמשך מכבוד הכהונה), "השפלה הגבה", אתה רוצה להגביה את העטרה שהיא שפלה במדרגתה ולהשפיל את המצנפת שהיא גבוהה באמת באשר הוא כבוד ה':

יפה.בנוסף נראה שיחזקאל היה מהמשפחהקעלעברימבאר

של הכהנים בני צדוק. משפחת הכהן הגדול. סוג של אליטה רוחנית דתית בעם.  שלפי הספר עצמו כל המשפחה לא חטאה בעבודה זרה ושאר חטאי ישראל.
 

אז הוא גדל בתוך חברה ששמרה על צניעות, כאשר מסביב כל העם עובד אלילים וחוטא בגילוי עריות כמו שמתואר ביחזקאל עצמו בתשפוט עיר הדמים. כאשר עבודת אלילים הביאה לזימה גדולה מאוד כמו קדשות וניאוף וכדומה.


 

ייתכן שזה גורם לסגנון הנבואה של יחזקאל להיות חריףבעניין זה, כי הנבואה חלה על האדם בסגנון של נפשו הקיימת.


 

כמו שהחרדים כותבים פשקווילים חריפים על חוסר צניעות שיש אצל החילונים, כי הם חיים באווירה מאוד צנועה 

לא רק אצל החילוניםנפש חיה.

גם כשיש תופעות תוך מגזריות

גם כן יוצאים נגד זה בפשקווילים

יש כמה פסוקים בוטים ביחזקאל שהמטרה שלהםזיויק
היא להראות את ההתבזות של בתולת ישראל עם הגויים, אין דרך לייפות עבודה זרה ובגידה בה'
מה גם שזו קריאה אחרונה לפני חורבן הבית, אזקעלעברימבאר
מה יש כבר להפסיד?
דבר ראשון, כן, זה כזה....תמימלה..?
מצד שני, בניגוד למה שעושים בבתי ספר שמצנזרים לנו את התנ"ך -הקב"ה לא רואה סיבה לא לומר את הדברים בפרצוף, זה מה שעשיתם, מה אתם רוצים שהוא יגיד?!

אני חושבת שזו גם אמירה חזקה של התורה, אנחנו לא מסתירים כלום, אין סיבה להסתיר, אם צריך לדבר ברור כדי שתבינו-נדבר ברור ואם זה יגרום לכם לאי נוחות-מעולה, זו המטרה, להזיז בנו משהו...


לי אישית קשה לקרוא את זה, האם זה אומר שלא בסדר שיחזקאל אמר את זה או שזה נכתב בתורה-ממש לא, יש אנשים שככה הם לומדים וכנראה עמ"י בתקופה הזו-ותכלס גם בשאר התקופות כי הנבואה נכתבה לדורות-צריך את זה כדי להתעורר...


ותראה, אם זה לא היה כתוב ככה-לא היה נפתח הדיון הזה😉...

מצד הנבואה שהוצרכה לדורות, כדי שנבין עד כמה יצרנוגע, לא נוגע

הע"ז היה חזק וכמה זו עבירה חמורה ושורשית.

כדי שנבין שבימים של עוצמות חיים, או שאתה מקדש את זה כשלמה, או נופל לשאול תחתיות כמו הנשים שם. וממילא, בימינו שעוצמות החיים חוזרות יש מה ללמוד מזה.

כדי שנבין שנבואה תלויה בעוצמות חיים, ומי שרוצה להתנבא, צריך להיות כמה שיותר חי (אחרי שהוא זיכך את עצמו ואחרי שהוא מתחתן), ולא בורח, כנראה.

דיון על קטניות (פיצול משרשור אחר)טיפות של אור
פעם היתה פה תנועה של אנשיםאריק מהדרום
כולם ברחו לפלטפורמות אחרות.
במה חולק רבי יוחנן בן נוריצע

כידוע רבי יוחנן בן נורי סבר שאורז זה חמץ ןהאוכלו חייב כרת.

הגמ' מבררת אם כוונתו שזה חמץ ממש או שרק קרוב להיות חמץ (אולי לא דייקתי במשפט הזה)

בכל אופן 1. על הצד שזה חמץ ממש במה חלקו?

מן הסתם לא חלקו במציאות..


2. על הצד שזה רק קרוב להחמיץ ולא חמץ ממש מדוע שיהיה חייב כרת?


מצרף את הגמרא:


מתניתין דלא כרבי יוחנן בן נורי דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ איבעיא להו שקרוב להחמיץ דקדים ומחמיץ או דילמא קרוב להחמיץ הוי חמץ גמור לא הוי

1. מן הסתם על ההגדרה של חימוץטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"ט באדר תשפ"ו 14:15

כלומר כנראה תוצאת ההתפחה של אורז היא לא ממש כמו של חמשת מיני דגן, אבל יותר משמעותית משל מינים אחרים, ולכן אפשר להתלבט האם לסווג אותה כחימוץ או 'סירחון' בלבד

 

2. להבנתי הגמרא מיד אחר כך באמת מוכיחה שלרבי יוחנן בן נורי זה חמץ ממש מכך שבברייתא אחרת הוא במפורש מחייב על זה כרת. (בכתבי היד לא מופיעים המילים 'דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת', אלא רק ההמשך - 'דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ'. לפי הגירסא שבדפוסים, ואולי גם לפי הגירסא שבכתבי היד, צריך להגיד שהגמרא בהתחלה לא חשבה על האפשרות ש'קרוב להחמיץ' = 'לא ממש חמץ')

(אגב, המקבילה בירושלמי מעניינתטיפות של אור

שם מדובר על קרמית, שגם מוזכרת בבבלי בהמשך הסוגיה:

 

'רבי יוחנן בן נורי אמר: קרמית חייבת בחלה, שהיא באה לידי מצה וחמץ. ורבנין אמרי: אינה באה לידי מצה וחמץ. ויבדקנה? על עיקר בדיקתה הן חולקין - רבי יוחנן בן נורי אמר בדקוה ומצאו אותה שהיא באה לידי מצה וחמץ, ורבנין אמרין בדקוה ולא מצאו אותה שהיא באה לידי מצה וחמץ')

מה זה קרמית? סוג של תבואהקעלעברימבאר
לא הבנתי מה כתבתטיפות של אור

בכל אופן מעתיק לכאן את הבבלי: 'וכן היה רבי יוחנן בן נורי אומר: קרמית חייבת בחלה. מאי קרמית? אמר אביי: שיצניתא. מאי שיצניתא? אמר רב פפא: שיצניתא דמשתכחא ביני כלניתא'

רשי: 'שיצניתא - קצח שקורין נייל"א בלע"ז עגול הוא כעין דוחן ושחור. לישנא אחרינא שמעתי אשדרניל"א ונמצאת בשיפון'

שאלתי "מה זה קרמית? סוג של תבואה?" שכחתי לשים סימןקעלעברימבאר

שאלה בסוף.
 

תודה על התשובה 🙂

 

אז רבי יוחנן סובר שגם אורז וקרמית הם חמץ, או שגם עוד מיני דגן שאינם מ5 מיני דגן?


 

 

שיצניתחתול זמניאחרונה
נשמע באמת שלפי רבי יוחנן אורז הוא חמץ דאוריתא.לגביקעלעברימבאר
הפן הכימי של חימוץ באורז, נדמה לי פרופסור זוהר עמר כתב על זה בהרחבה בספרו 5 מיני דגן
הסוגיה הולכת ככהחתול זמני

מתני' אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחטים בשעורים בכוסמין ובשיפון ובשיבולת שועל

 

גמ' תנא כוסמין מין חיטין שיבולת שועל ושיפון מין שעורין כוסמין גולבא שיפון דישרא שיבולת שועל שבילי תעלא.

 

הני אין אורז ודוחן לא? מנהני מילי אמר רבי שמעון בן לקיש וכן תנא דבי רבי ישמעאל וכן תנא דבי ר' אליעזר בן יעקב אמר קרא לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות דברים הבאים לידי חימוץ אדם יוצא בהן ידי חובתו במצה יצאו אלו שאין באין לידי חימוץ אלא לידי סירחון.

 

מתניתין דלא כרבי יוחנן בן נורי דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ.

 

איבעיא להו שקרוב להחמיץ דקדים ומחמיץ או דילמא קרוב להחמיץ הוי חמץ גמור לא הוי תא שמע דתניא אמר רבי יוחנן בן נורי אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת ואדם יוצא בו ידי חובתו בפסח.

 

=> בקיצור לדעת ריב"נ אורז נחשב למין דגן והוא מחמיץ (אחרת לא היו חייבים עליו כרת)

=> ולדעת השאר זה לא מין דגן כיוון שהוא לא מחמיץ אלא מסריח

כלומר המחלוקת מהו גדר חימוץ שאסרה התורה או האם אורז נכלל בגדר הזה

 

לפי הברייתא "דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ" אפשר להבין להיות שזה אסור רק מדרבנן כי זה "קרוב" או אולי איסור לאו אבל לא כרת. (בעצם ה"מתניתין דלא כרבי יוחנן דאמר..." מקדים את המאוחר, נראה כמו עניין של עריכת הסוגיה)

 

לכן איבעיא להו האם זה חמץ גמור ואז הברייתא השנייה מהתא שמע מכריעה שזה חמץ גמור לפי דעתו.

אולי יעניין אותך