ממש מסכימה, אני בעז''ה בעתיד לבוא ארצה בעל עם זקן בעז''ה.
ומה שאמרת כ''כ נכון. אומנם הרבנים מבטלים גזרות שאנחנו לא יכולים לעמוד בהם, אבל למה? זה עצוב שאנחנו מוותרים על זה ומוותרים על זה, וזה דווקא הדברים הכל כך חשובים, ורק בגלל שבדורנו זה התקבל. להפך כמו שאמרת עדיף לא לקבל.
אחת היא מה שכתבת, אני לא חושבת שבגלל שזה לא מקובל בדורנו לעשות משהו זה בסדר, להפך עדיף לא לקבל אותו.
ונכון שיש מתירים, אבל סבא שלי לא מתיר. אז...
אבל אני לא אשלול אדם בגלל זה.
אוייש אני מצטערת, זה היה חלק מתגובה בפורום אחר, והחלטתי להעביר אותו לכאן ובטעות נלחץ לי.
טוב אז השאלה שלי היא ככה, בימינו רואים את התופעה של גזרות שעמ''י לא יכול לעמוד בהם, ועל כן הם מתבטלים.
לא עדיף לנסות ולשאוף קדימה, ולנסות כן לעמוד בסנ' הנוספים בחצאית, וכו'- שהם מצוות שכל כך חשובים בדורנו. ברור שקשה לעמוד בדברים, אבל לתת לזה לגיטימציה הלכתית, למה??
שבוע טוב! 
קודם כל -נחלק בין שני דברים. יש את -
* אין גוזרים גזירה על הציבור אלא אם כן יכולים לעמוד בה.
* לבטל גזרה - לבטל חוק שנקבע ביהדות.
הגמרא במסכת בבא בתרא [כמדומני] אומרת וכך גם הרמב"ם פוסק להלכה ש -
"אין גוזרין גזירה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכול לעמוד בה"
ו....הנה: [הדברים המודגשים הם החשובים לדעתי]
כך אומר הרמב"ם -
ח וכן אם ראו לפי שעה לבטל מצות עשה, או לעבור על מצות לא תעשה, כדי להחזיר רבים לדת, או להציל רבים מישראל מלהיכשל בדברים אחרים--עושין לפי מה שהשעה צריכה.
י [ה] בית דין שנראה להם לגזור גזירה, או לתקן תקנה, או להנהיג מנהג--צריכין להתיישב בדבר, ולידע תחילה, אם רוב הציבור יכולין לעמוד בה, או אין רוב הציבור יכולין לעמוד בדבר זה. ולעולם אין גוזרין גזירה על הציבור, אלא אם כן רוב הציבור יכולין לעמוד בה.
יא [ו] הרי שגזרו בית דין גזירה, ודימו שרוב הציבור יכולין לעמוד בה, ואחר שגזרו אותה, פיקפקו העם בה ולא פשטה ברוב הציבור--הרי זו בטילה, ואינן רשאין לכוף את העם ללכת בה.
ככה ש - כן. בפירוש לפעמים צריך [כמובן , הגדולים שבעם] לפסוק שדבר זה - הוא לא הלכה פסוקה.
למה? כי כנראה , אם יבטלו דבר זה מהלכה בנתיים > זה יצור רק יותר קרבה לה' וירבה את היהדות בעם!
[כלשון הרמב"ם - "להחזיר רבים לדת , או להציל רבים מישראל מלהיכשל בדברים אחרים"]
אפשר גם לקרוא לרמב"ם הזה לדעתי "לגיטימציה הלכתית" - כי...זו הלכה פסוקה.
מקוה שהובנתי.
שבוע טוב!!
כיום , לפי מה שהבנתי אין גדר של שום
סמכות לבטל דבר שתקנו חכמים.
בשורות טובות!
א. גזרות שהתפשטו כבר בעמ"י, לענ"ד, לא ניתן לבטלם.
ב. אינני יודע אם יש סמכות רבנית היום שיש בכוחה לבטל גזרות, או לגזור אותם.
ג. חובה לעמוד בגזרות שנגזרו, גזרות שבטלו אותם אינני יודע אם עדיף להחמיר בהם. (יש לדון בכל מקרה לגופו, -יש מקרים שבהם אולי עדיף לא להחמיר כדי לחזק את כח החכמים שבטלו).
ד. ידוע לכם על גזרות שבטלו בזמן האחרון, (כלומר לא דברים שסתם לא מקיימים, אלא דברים שאיזה שהוא רב ביטל אותם).
(לא הבנתי את הדוגמא שהבאת)
והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות.
מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...
גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...
אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)
יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.
בהשראת המכילתא
"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"
"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"
לספור את העומר 49 יום
עדיין גולמי אז יש הרבה מה לדייק.
בימי שובך את שבות עמך, כשעמדו על עמך ישראל צבאות ערב וביקשו להשמיד את עמך מנחלתך, ואתה ברחמיך הרבים רבת את ריבם, וירשו את עירך ירושלים עיר דוד משיחך, ואת הר ציון משכן ביתך, ואת גבול קדשך הר זה קנתה ימינך, והבאתם ונטעתם בהר נחלתך מכון לשבתך, ההר הטוב הזה. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. וקבעו יום ירושלים זה להודות ולהלל לשמך הגדול.
...ננחרו על ידי השם. הוא ידע שהם חוץ מנשיאי אפרים ויהודה יהיו המרגלים שבגללם דור המדבר לא יכנס לארץ ישראל.
האם יש כאן השגחה עליונה וחוסר בחירה חופשית? מדוע נשיאי אפרים ויהודה הוחלפו ובמקומם מונו כלב בן יפונה ויהושע בן נון ?
מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).
רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.
יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב
אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.
אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.
אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה
קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך,
בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה
אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?
תודה🙏
(לבקשת הכותב)
"עיר שביד ישראל" לעניין קריעה ומקרי בחורבנה או בבניינה?
האם צריך שממש תהיה לנו עצמאות על השטח של העיר, או מספעק אוטונומיה מוגברת כמו בימי נחמיה?
מצד אחד הב"ח אומר שבימי גדליה היה צריך לקרוע על מצפה על אף שגדליה ישב שם ושלט כאוטונומיה על ישראל שנשארו בארץ והעיר יושבה ביהודים. כי סוף סוף מקרי בשלטון בבל. (ומכאן גם שמדינת חסות של צדקיהו מקרי ביד ישראל)
מצד שני אין אוטונומית גדליה כאוטונומית נחמיה שממש היה פחה ונציב על יהודה וירושלים בירתו. לא נראה שקרעו בימי נחמיה אחרי שהחומות נבנו, וזה מקרי "עיר שביד ישראל".
לכאורה מעזרא משמע שבניין חומות העיר מקרי "ונבנתה ירושלים" גם אם אין לנו עצמאות.
אני שואל זאת, כי יש המנסים לטעון בטעות שבעצם אין לנו עצמאות בעיר העתיקה כי אנו חייבים את אישור האומות לעשות הרבה דברים בעיר העתיקה.
אז גם אם נזרום תיאורטית עם שיטתם, האם לפי זה עדיין נחשב שירושלים נבנתה בששת הימים או לא? ומה לגבי השליטה שלנו בהר הבית? נחשבת שם העיר כבנויה או חרבה? (לא מדבר על המקדש שפשיטא שנחשב בחורבנו גם אם אנו שולטים שם וצריך עקרונית לקרוע עליו, כי במקדש חורבן הבניין הוא העיקר ולא השלטון על המקום).
אני שם כאן את הסיפור הזה של חנן פורת זצ"ל על הרצי"ה (שיש לו עוד עדים רבים) ובזה בל"נ אעצור.
'המוותר ברמת שלמה יוכה בעיר העתיקה' | ערוץ 7
