שבוע טוב! 
קודם כל -נחלק בין שני דברים. יש את -
* אין גוזרים גזירה על הציבור אלא אם כן יכולים לעמוד בה.
* לבטל גזרה - לבטל חוק שנקבע ביהדות.
הגמרא במסכת בבא בתרא [כמדומני] אומרת וכך גם הרמב"ם פוסק להלכה ש -
"אין גוזרין גזירה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכול לעמוד בה"
ו....הנה: [הדברים המודגשים הם החשובים לדעתי]
כך אומר הרמב"ם -
ח וכן אם ראו לפי שעה לבטל מצות עשה, או לעבור על מצות לא תעשה, כדי להחזיר רבים לדת, או להציל רבים מישראל מלהיכשל בדברים אחרים--עושין לפי מה שהשעה צריכה.
י [ה] בית דין שנראה להם לגזור גזירה, או לתקן תקנה, או להנהיג מנהג--צריכין להתיישב בדבר, ולידע תחילה, אם רוב הציבור יכולין לעמוד בה, או אין רוב הציבור יכולין לעמוד בדבר זה. ולעולם אין גוזרין גזירה על הציבור, אלא אם כן רוב הציבור יכולין לעמוד בה.
יא [ו] הרי שגזרו בית דין גזירה, ודימו שרוב הציבור יכולין לעמוד בה, ואחר שגזרו אותה, פיקפקו העם בה ולא פשטה ברוב הציבור--הרי זו בטילה, ואינן רשאין לכוף את העם ללכת בה.
ככה ש - כן. בפירוש לפעמים צריך [כמובן , הגדולים שבעם] לפסוק שדבר זה - הוא לא הלכה פסוקה.
למה? כי כנראה , אם יבטלו דבר זה מהלכה בנתיים > זה יצור רק יותר קרבה לה' וירבה את היהדות בעם!
[כלשון הרמב"ם - "להחזיר רבים לדת , או להציל רבים מישראל מלהיכשל בדברים אחרים"]
אפשר גם לקרוא לרמב"ם הזה לדעתי "לגיטימציה הלכתית" - כי...זו הלכה פסוקה.
מקוה שהובנתי.
שבוע טוב!!