בס"ד

הוא העלה את זה כקושי ואמר שהוא כבר לא רוצה ואין לו כוח ורצון לשמור. מתוך זה עלתה השאלה מה עושים עם הקשר. נשמע לי הגיוני, לגיטימי ומאוד סביר.

נראה שהוא ממש ביקש להחזיק ידיים ולהתחבק.

אולי לא הבנו נכון? @נטלי 3>

בס"ד

הסוגריים זה הבהרה של החוסר רצון לשמירת נגיעה למיטב הבנתי.

בס"ד

גם אני דיברתי על זה עם האקס שלי, אם כי אצלנו כמובן המסקנה הייתה תמיד שזה אסור אז לא, אבל דיברנו על זה כי הקושי היה שם.

באופן מאוד אירוני דווקא עם מי שפחות דיברתי על זה נפלתי.

מצופה מחבר של מישהי לספר לה על הקשיים שלו, במיוחד אם הם נוגעים לקשר. הם ארבעה חודשים ביחד ומתכננים להתחתן, זה לא דייט ראשון. אני מאוד מקווה שמארוסך תצפי לדבר איתך כי קשה לי לדמיין מערכת יחסים שצד אחד לא יודע על קשייו של האחר.

הוא לא הציע לזרום איתו, הוא אמר שהוא כבר לא רוצה. מכאן זו בחירה שלה האם לזרום איתו או לחתוך את הקשר או ללכת להתייעץ עם מישהו בסביבה או לדבר עם הבחור ולחזק אותו או כל מיני דברים. הוא לא כפה עליה שום דבר.

יתכן שהוא אוהב אותה ,

אבל עצם הרצון בלא לשמור נגיעה לא בהכרח מעיד על זה

זה שהוא רוצה במגע איתה לא אומר שהוא אוהב את עצמו והוא אנוכי 

מצד שני , אפשר להבין שאם מדובר באהבת נפש אמיתית הרצון הזה הוא סופר הגיוני

עם זה אני חושב שזה דבר ברור וחוק בל יעבור , אני אישית בחיים לא הייתי רוצה שאשתי לעתיד

לא תשמור נגיעה

לגבי הסיפא שלך .. ירצה את מה שטוב לה ...ולא ינסה להכשיל אותה..

צודקת , צריך להתגבר על עצמו , ..אם רואה שזה הולך לחתונה אז שיתאפקו ..

זה למה אני נגד חבר שנים לפני חתונה , ומצד שני אני נגד חתונה מהירה ...

צריך איזון בחיים

אני חושב שאם באמת אוהבים, לא מביאים את השני למצב שיפגע בו מאיזה צד שלא יהיה..

כל שכן שזה עלול להרוס את הקשר עצמו

זו קביעה לא הגיונית , את לא יכולה להכנס ללב שלהם ולדעת מה הם מרגישים

ובכלל , יתכן שאחד אוהב והשניה לא ולהפך ..

מה שאני מנסה להגיד , שהזמן לא משחק פה תפקיד ולא מראה על כלום

אבל מי אני שאגיד לך שאת לא מאוהבת ,

עכשיו .. אמ..יש תכנון להתחתן , אתם נאלצים לחכות

אז למה שלא תקחו פסק זמן? לא של עלית ממש פסק זמן ?

לא להפגש עד החתונה? אלא אם כן החתונה בשנתיים הבאות שאז זה באמת יוצר בעיה

..הנקודה היא , מתי זה הכי רחוק ? ומזה חושבים על זה? הוא הציע לך?

המון שאלות

מעט תשובות

אני אומנם דוגל בתאווה לא שווה לאהבה ,

אבל לא במובן הקיצוני של ההגדרה , כלומר יש שלוקחים את זה למקום שאומר 

אהבה אמתית זו אהבה שלא קשורה להרגשת אושר עילאי ובלתי מוסבר 

ולוקחים את זה לכיוון ספציפי של שכל , זה לא דעתי וכבר שטחתי את משנתי בנושא הרבה פעמים

אבל בהחלט מסכים איתך לגמרי שיש כאן עניין שצריך להתגבר וזה באמת יכול להוכיח לה 

שהוא באמת אוהב אותה ממקום טהור ולא ממקום אחר , שלדעתי זו בכלל לא אהבה אם זה לא ממקום טהור

מקום טהור מבחינתי זה אהבת נפש , בלי לחשוב על קטעים אחרים (להוציא חיבוקים וכו' והמבין יבין)

מאחר ואתם אוהבים, ודתיים - תציעי לו להתייעץ עם הרב שלכם / שלו בנושא. הגיע הזמן, לאחר כמה חודשים, לא?

אם הרב ירשה לכם - מעולה! ובכל מקרה, יהיה לרב משהו "מועיל" להגיד על זה.

ולא יודעים את התשובה בבירור מהספרים - אז כן, פונים לרב.

לפחות כך עושה מי שחשוב לו לנהוג לפי דבר ה' (לעניות דעתי).

אתה יודע , שהדיון יהיה לו קצת פיקנטיות

חשוב רק לציין שהבחור רק הציע , הוא עדין לא הלך אחרי הרגש והיצר..

אז נדון לכף זכות ענקי

ה"החלטה" באה כי יצרו תקפו - 

אבל בסופו של דבר, אכן כאשר בא למצב שרוצה לשנות בגלל זה את כללי התנהלותו הבסיסיים, זה בוודאי דבר שגם לא בא בחשבון - וגם מראה על מצב שקשה להאמין ש"הסברות" למיניהן, תחזקנה לטווח ארוך. וגם חשש שיסחוף אחריו את מי שכעת אינה רוצה בכך.

וברור - בלי להיכנס לפלפולים שונים, שזה איסור גמור; גם הרסני לגמרי מבחינות נוספות. היצר והתקופה, לעיתים מסמים עיני הבריות עד שדברים שאמורים להיות מוחשים באופן טבעי לגמרי, גם מוסרית ואנושית, צריכים ל"התפלפלויות".

אני מבין שקשה לו, אבל להחליט שמפסיקים לשמור נגיעה (ולא לחזור בך אח"כ)

זה הרבה יותר מנפילה חד"פ.

ברור שצריך לעזור לו להתגבר אבל לא חושב שזה התפקיד שלה (לפני החתונה),

אסור להכניס את עצמך מראש למיטה חולה.

אם בשבילה זה קו אדום ובשבילו לא כ"כ, אין עניין של להיות איתו ולעזור לו.

לא התכוונתי שהוא חולה, התכוונתי שלהתחתן ככה (בידיעה שהוא מוכן לוותר על שמירת נגיעה ולה זה קו אדום)

עלול להביא להרבה בעיות- מיטה חולה, ולכן עדיף להימנע מראש ולא לומר ש"החיים מלאי קשיים".

וב"ה יש הרבה מיטות לא חולות..

בס"ד

אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל.

יש הבדל עצום בין קושי לקיים מצווה לבין שמירה על סולם הערכים שלי.

גם אתה יכול להעיד שזה ניסיון קשה, בין אם נפלת בעבר ובין אם לא. זה לא אומר שהוא לא מעוניין לשמור מצוות, זה אומר שכרגע הוא לא מסוגל לעמוד בזה. זה לא אומר שום דבר על הערכים שלו.

הולך אחרי היצרים שלו? ברצינות? הבחור ארבעה חודשים איתה, הם מכירים כבר מלפני, הם יודעים שהם רוצים להתחתן, אז כן, הגיוני שעכשיו הוא יגיד את זה. גם אם זה כניעה ליצר [בעיניי זאת ממש לא הליכה אחריו. הוא החזיק מעמד עד עכשיו ככה שהוא לא "הלך" אחריו] זה לא מעיד על האופי שלו יותר מדי.

בחייאת אנשים, אתם נשמעים כאילו כולנו צדיקי הדור ומעולם לא נפלנו בשום מצווה. המצווה הזאת היא אחת הקשות שיש בתורה, מאוד מובן למה דווקא בה אנשים יישברו.

אגב, יש הבדל בין ערכים כמו ערך החיים או חופש לבין מצווה. כולנו גם יודעים כמה אמונה בקב"ה זה דבר שהוא לא קל וזה הרבה פחות קל לשמור על ערך שאתה לא מבין מה עניינו.

וכן, גם אני מכירה את כל ההסברים לשמירת נגיעה, לא סיפקו אותי מעולם ואני גם לא כ"כ בקטע של הסברת מצוות. אני מקיימת כי זאת ההלכה, אבל כן, זה קשה לפעמים.

בס"ד

לפחות ככה נשמע ממה שהיא כתבה.

אם הוא אומר את זה כי נמאס לו לשמור מצוות אז זאת סיטואציה שונה וצריך להתייחס אליה בצורה שונה, אבל כרגע זה נראה כאילו זה קושי שיש לו והוא לא מצליח להתגבר עליו.

אני לא אומרת שזאת מצווה שמותר ליפול בה ומקסימום לקום. בחיים לא. זאת בהחלט מצווה חשובה, זה לא בסדר ליפול בה וזה אסור לחלוטין. אבל אני לא אגיד למישהי שיוצאת עם בחור ומתכננת להתחתן איתו- שהוא לא ערכי, מוסרי וטוב. אני גם לא אגיד לה שהוא רק יצרי ושתברח. היא מכירה אותו הרבה זמן, היא רוצה להתחתן איתו, אני לא חושבת שזה נכון להבריח אותה ממנו. אני חושבת שנכון שהיא תדבר איתו, שהם יכירו בקושי וביחד ינקטו צעדים להפחתת הסיכוי ליפול. אם הוא בכלל לא מעוניין לעשות כלום בעניין אז היא צריכה לעשות חושבים עם עצמה. כמובן שזה אסור אבל אני לא אגיד לה לחתוך בחור שהיא מכירה ואוהבת.

אני כן אגיד שמבחינתי זה גבול אדום אם הוא אומר לי את זה ואני לא מצליחה לשכנע אותו אחרת.

אני מאמינה שלאור העובדה שהם בקשר כ"כ מתקדם הוא כן מכבד אותה ואוהב אותה ולכן גם יקשיב לה והם יגיעו למקום שנכון להם.

אין לי בעיה שאנשים ייזדעקו, יש לי בעיה שיגידו דברים שחוטאים לאמת או שיכולים להרוס. אנחנו לא מכירים את הבחור ומהשלוש שורות שהיא כתבה המידע מאוד חסר. לא הייתי בונה תאוריה חמורה רק על פי זה ולכן אני חושבת שהיא צריכה לדבר איתו ולהחליט מה עושים.

אני מהצד שלי אומרת מאוד ברור ששמירת נגיעה זה חשוב, אסור ליפול בזה ואני מאוד לא בעד שהיא תזרום איתו. אני פשוט לא דנה אותו לכף חובה.

בס"ד

למרות שזה מאוד לא עניינך אבל כתבת אז אגיב-

אני לא זקוקה לטעמי המצוות. מספיק לי לדעת שזאת ההלכה ואז עם כל הקושי אני אעשה הכל כדי לקיימה.

אני לא מאמינה בחיפוש המתמיד הזה אחרי טעמי מצוות. מצוות צריך לקיים וזהו, לא הכל נבין. אין לי בעיה ללמוד מאיפה הגיעו האיסורים, למדתי גמרא, אבל אני לא זקוקה לאעמים כמו "תשמרי לבעלך" וכדומה. אני גם לא מאמינה בהם והם מעולם לא שכנעו אותי. אני מקיימת את המצווה כי זה מה שצריך לעשות וזהו.

בס"ד

אני ממש לא צדיקת הדור

אני משתדלת לקיים את ההלכה וזהו.

רק כדי להבהיר.

ותודה

אפשר לדמות את זה לאבא שאומר לבן שלו להגיד תודה או לא לרוץ לכביש וכו'  

דברים שהם לא חוקים חסרי הגיון, אלא דרך ארץ וזהירות מסכנות

זה יהיה מגוחך אם כל החיים הבן יקיים את זה רק כי אבא אמר...

כך גם פה לגבי שמירת נגיעה וכו' וודאי שמתישהו אמורים להבין לבד שזה טוב

זו הסיבה שגם אני בגילך זלזלתי בהרבה דברים.    

מאחל לך מכל הלב שתביני את זה יום אחד

שזה מזיק לאדם עצמו, שזה פוגע באדם השני וכו' בבחינה הזאת זה כן דומה לציווי של אבא

לכן מתישהו צריך להבין את זה

ומי שלא הבין, לפחות שיאמין שהקב"ה ציווה אותנו רק לטובתנו!  (לא רומז לאף אחד כמובן)

אתה יודע שמחכה לך קעקע עם תה ..יפה

בס"ד

אני אמנם לא נשואה אבל גם מניסיוני כרווקה שנפלה בזה וגם כי זה מאוד הגיוני

יכול להיות שזה בגלל שאתם יוצאים כבר יותר מידי זמן?

אפילו מישהו שאני יודע עליו שהוא מאד שומר, אמר לי שמאד קשה לשמור נגיעה כשכבר יוצאים הרבה זמן והכל זורם ויש אהבה וכו'..   אולי פשוט זה רמז שצריך לסגור את העניין.

מה שכן, מוזר לי שהבנאדם פתאום מחליט שהוא לא רוצה...  זה נורה אדומה.  הוא לא יודע שזה איסור חמור?

אם את לא רוצה להרוס לעצמך הכל - אל תוותרי בשום אופן. לא לו - ולא ליצר הרע שלך.

"לשמור נגיעה", זה לא איזו "מידת חסידות", זו הלכה בסיסית לגמרי - וגם הנהגה בסיסית לגמרי.

תתחתנו, תהיו איש ואשתו, משפחה - זה משהו אחר. אבל לא מתוך זה - אתם עוד שני אנשים, וגם שלא תהיינה לך אי הבנות - ה"באיזשהו מקום" שקשה לך, זה לא בדיוק אותה מוטיבציה שקשה לו. אצלו זה יותר צד של יצר.

אשר על כן - קודם כל, קו אדום טוטאלי, אין על מה לדבר.

דבר שני, למה "יוצאים כמה חודשים"? נראה לכם מתאים, או לא?

אם מתאים - תתקדמו לקראת חתונה. 

אם לא בטוח שמתאים - אז בכלל... מישהו שכלל לא בטוח שיהיה בעלך, שיגע בך (לא שאם כן בטוח זה "בסדר", רק להמחיש כמה שזה ממקום לא ענייני באמת)?... ואח"כ, אם בעצם תחליטו שזה לא, ומתחתנת עם מישהו אחר..

להגיד לו חד משמעית, נחרץ לגמרי, שמבחינתך לא שייך. זה יעזור לך - ויעזור לו.  וגם לזרז החלטה, לכאן או לכאן.

וגם - להקפיד מאד על אופן הפגישות, לא במקום מבודד, לא בשעות מאוחרות מאד, לשבת במרחק מתאים.

שווה את המאמץ. בסוף - הן אחרי חתונה אם תתחתנו; והן אם תחליטו שלא מתאים, אז אחרי זה - אתם תשמחו על כך. את ביחוד.

בהודעה קודמת שלך, שזה לא ממש "כמה חודשים" אלא תקופה קצרה יחסית; ובנוסף לכך, שאת אומרת שמה שמעכב להתחתן, זה שבחור רוצה ללמוד ואת לא תוכלי לפרנס.... (אגב, מה רוצה ללמוד? תורה - בוודאי לא לומדים כך.. ומקצוע, אפשר לעבוד במקביל במשהו)

זו בעיה שצריך לפתור ביניכם: או שמוצאים דרך איך לחיות אחרי נישואין בצורה מתאימה; או שנפרדים עד שמגיע זמן מתאים. הרי לא שייך שאנשים יחכו "כמה שנים" במצב כזה, עד שהשני יחליט שהוא מתחיל לעבוד..]

בס"ד

לא כולם חיים כמוכם ומתחתנים אחרי ארבעה חודשים.

אפשר בהחלט להחזיק קשר גם שנה ואפילו בלי ליפול בנגיעה [עשו לי טובה, זה אפשרי והגיוני ועם כמה שתנסו להגיד שאין כזה דבר אני מעידה על עצמי שזה קיים].

מדהים אותי איך בהנף מקלדת אתם מסוגלים להחליט בכזאת נחרצות שהיא צריכה להיפרד ממנו [או להתחתן. אתה לוקח את האחריות על הגירושין או על הקשיים???].

ראשית, אני ממש מציע להתרגל לענות עניינית לנושא, בוודאי כשאינך מכירה אל מי את מגיבה.. ("חיים כמותכם"..). 

דבר שני - בהמשך לראשון - מוטב גם כשמתייחסים כבר לתוכן, להתייחס למה שנאמר, ולא למה שלא נאמר ("עד כמה שתנסו להגיד שאין דבר כזה"... מה שלא "ניסינו להגיד" - נא לא להגיד "בשמנו". אם כי, אם כבר, כמה שאת "מעידה על עצמך" שכך היה, אני באמת חושב שזה לא לכתחילה. גם כי זה יותר מועד, אבל לא פחות - כי אם בסוף לא, אז זה שברון לב. אבל אכן, כל אחד עם המציאות שלו, לפעמים יש מציאויות מורכבות).

דבר שלישי  - בהמשך לנ"ל. בחורה שהעידה על עצמה שבעצם הכל בשל לנישואין (בהודעה קודמת. אם כי כל הענין תמוה בעיני. בגלל כמה דברים שנאמרו בהודעות ההן, והזכרתי לעיל. אבל אני מתייחס לנתונים כפי שכתבה), וכל הענין זה כי היא לא רואה איך היא תפרנס "כמה שנים" עד שהוא יסיים ללמוד; אבל גם שהוא כבר "לא רוצה לשמור נגיעה" -

אז הכי תמוה, זה איך "בהינף מקלדת" לוקחים אחריות על הסיכון הממשי שיעברו עבירות חמורות, תקופה לא קצרה (ולא מדובר על מה שאת "מעידה על עצמך שקיים".. שהרי פה מדובר בבחור שמעיד על עצמו שאינו יכול עוד לעמוד בכך. ומי שקצת מכיר את המציאות, יודע שקשה מאד לסחוב בחור כזה לאורך זמן כמו מה שעליו היא מדברת) - מה שגם, נוסף לחומרה העצמית, סביר בהחלט שיביא בסוף למאיסה בקשר טרם נישואין. וה"שברון לב" ממצב כזה, גדול בהרבה..

אשר על כן, אכן. או - אנשים שמעידים על עצמם שבשלים להתחתן זה עם זה  והעיכוב הוא רק "כלכלי" בגלל "לימוד".. - שיחליטו איך מסתדרים אחרי נישואין עם הכלכלה והלימוד. או ייפרדו לתקופה שיחליטו, עד שיגיע זמן. לא סוחבים דבר כזה "כמה שנים". בלתי שייך לחלוטין.

בס"ד

אל תדאג, אני לא חושבת שאם הם יחטאו החטא יהיה עלי ואני חושבת שהיא ילדה גדולה מספיק להחליט בעצמה.

אז כן, אני לא בעד להרוס קשרים רק כי אתם חושבים שאין דרך אחרת.

כל מה שציינת שלא היה ענייני פשוט בא להקדים תרופה למכה ולהגיב כנגד כמה טענות שהועלו בעבר, זה לא היה אישי ואל תוריד את זה לפסים אישיים [איך זה יכול להיות אישי בלשון רבים??].

על הפסקה האחרונה כתבתי את הודעתי הקודמת ואין לי מה להוסיף עליה. בלתי שייך בעיניך, לא אומר שזה ככה בכל העולם.

שאת חושבת ש"החטא יהיה עלייך"...

על משקל מה שכתבת "איך בהינף מקלדת..מסוגלים להחליט.. אתה לוקח אחריות.." - כתבתי לכיוון השני, איך בהינף מקלדת לוקחים אחריות לצד ההוא, לעודד להמשיך כך, בתקוה - נאיבית לדעתי - שאדם שכבר הגיע לכך - "יבין" ויסחוב עוד כמה שנים...

מה הקשר "אני לא בעד להרוס קשרים רק כי אתם חושבים שאין דרך אחרת".. זה ממש לא שייך. מישהי שואלת שאלה - אע"פ (ובגלל) שהיא "ילדה גדולה". מחווים דעה. אז את לא בעד שהיא תחליט רק כי יש פה כאלו שאומרים אחרת ממך...

אז על אותו משקל, אם כבר, אני ("אנחנו") לא בעד שהם ייכשלו ויהרסו לעצמם את החיים, "רק" כי את אומרת לכיוון השני... 

מה שלא הגבת ענייני, לא שייך לומר שזה ל"להקדים תרופה למכה". לא שייך "להקדים תרופות" בתגובה למישהו ספציפי, כשאת "עונה" על דברים שכלל לא אמר, וגם לא חשב לומר.

ולצערי, זה אכן נכתב ב"פסים אישיים" משום מה.. ("כמותכם", זה כולל את מי שאת מגיבה לו. אז נא לא לתלות את המום הזה בזולת. ולכתוב "בהינף מקלדת" - אמנם כתבת "אתם", אבל בהמשך אותו משפט: "אתה לוקח את האחריות"...)

ומה זה "לא שייך בעיניך (לסחוב כמה שנים  במצב כזה, כולל מה שהעידו על עצמם) לא אומר שככה זה בכל העולם". כמובן לא אמרתי בכל העולם.. הכוונה לעולם של אנשים שרוצים לשמור מצוות, כולל הנושא המאד משמעותי הזה, ולבנות בית בצורה בריאה.

ולעצם הנושאים שהועלו, לסיכום - ושוב בהצעה להתייחס לנושאים עצמם בלי לגלוש ל"אתה", "אתם".. :

א. אכן אני חושב שלכתחילה לא כדאי למשוך לפני נישואין מעבר למה שנדרש לוודאות סבירה. לא רק בגלל "שמא", אלא גם כי אין לכך ערך עצמי. המקום של זה הוא כבירור האם מתאים להינשא. וגם - השברון לב מקשרים ממושכים "סתם", אינו כדאי.

ב. לפעמים יש כאלה, שלוקח להם יותר זמן. נכון. אם אלו אנשים שיכולים לשמור כהוגן על ההתנהלות ועל ההלכה, אז ככה הם. אי אפשר להקיש בכך לגמרי מאחד לאחד.  במקרה כזה, יצטרכו לשמור על גדרים מאד ברורים, בתדירות הפגישות, באופן, בזמנים וכד'. לשם שמיים.

ג. אם רואים שקרובים חלילה להיכשל - אז אכן בשאלה האם להמשיך לכתחילה על דעת שייכשלו (קל וחומר במקרה כזה, שהבחור אומר שאינו מעונין להמשיך לשמור. ולאידך, הבחורה אומרת שזה יכול לחכות עוד "שנים" כפי שכתבה בהודעה קודמת), דעתי היא שאם לא מוכנים "לשנות תכניות" ולהקדים נישואין, אז להפסיק עד שיגיע הזמן. מי שחושב שזה "לא כ"כ נורא", בעיה שלו. עפ"י ההלכה, זה ממש חמור. וגם עפ"י ההיכרות את המציאות הפשוטה, זה דבר הרסני מכל הבחינות. נכון - זו דעתי. חושבת אחרת, יכולה להגיד אחרת..

ד. ומה שניסית להגיד, לכאורה, שאת לא רוצה לומר ש"אין בעיה שייכשלו", אלא שיש דרך אחרת והיא שיכירו "שאפשר להחזיק בלי להיכשל"... זה, בנידון דידן, לשחק בתיאוריות כשמדובר על חיים של אנשים. אם היה מדובר בשאלה תיאורטית,האם יכול להיות דבר כזה או לא - כבר אמרתי שגם אני סבור שיתכן. תלוי במציאות.

אבל כאן, כשמדובר במישהו שאומר שלא מעונין (כלומר, כבר קשה לו לעמוד בכך) ומאידך בחורה שמדברת על "כמה שנים" - לדעתי זו נאיביות גמורה לחשוב שפשוט "אפשר להסביר לו".. 

ומכיוון ש"הילדה הגדולה" שאלה כאן - חובתנו לומר.

ולכן הוא צריך להתחשב...

וזה לא יפיל אותך! הייתי ממליצה לכל אחד מכם בנפרד ללכת וללמוד הלכות בנושא (לא חושבת שצנוע ביחד ללמוד על זה) וגם לשתף דמות  רוחנית בתהליך שלכם ולהימנע ממצבי ייחוד או כמעט ייחוד שעשויים להגביר את הרצונות הללו 

ולהיות גיבורים!

מכאן >>>

הוא מושלם, אבל... - לקראת נישואין וזוגיות

הוא נשמע לא הכי יציב פעם רוצה ללמוד כל היום תורה ועשרה ימים  אחר כך לא רוצה לשמור נגיעה  

בס"ד

תורה לצערי היא לא ערובה לשמירת נגיעה.

יעידו כל הביינישים שלא שמרו או שומרים ויש כאלה.

זה ממש מסוכן לקבוע קביעות כאלה.

במיוחד כשאתם מדברים אל מישהי שכתבה שהיא רוצה להתחתן איתו.

חכמים היזהרו בדבריכם.

כששני בני הזוג בוחרים לא לשמור נגיעה זה מצב אחד. 

אבל כשבחורה יוצאת עם בחור שמצהיר שהוא דתי 

ופתאום מגיע עם הצהרה שהוא לא רוצה לשמור נגיעה 

זה לא מעלה קושי כי עם קושי אפשר להתמודד

זה בחירה והחלטה שנוגדת את דרך ההלכה. 

אם הבחורה שאיתו גם היא באותו רצון אחלה!

גם אני מכירה אנשים שלא שמרו. 

אני מדברת על מצב שהבחורה רוצה לשמור והבחור מציב לה עובדה או שלא שומרים או שנפרדים. 

אדם שמתנהג ככה לדעתי משדר חוסר יציבות וחוסר נאמנות.

אני לא מבינה מה העניין לסנגר,

יש בנות שהגיעו למקומות מאוד כואבים בגלל ששמעו אמירות סלחניות כאלה.

בס"ד

היא אמרה שהוא אמר שהוא רוצה להפסיק לשמור. המרחק בין זה לבין אולטימטום הוא גדול מאוד.

זאת בחירה שנובעת מקושי, זו לא בחירה כי הוא החליט לעזוב הכל.

אגב, גם אם הוא היה אומר "או שנפרדים או שנוגעים" לא הייתי חושבת שהוא לא יציב או לא נאמן. הוא בסה"כ אומר שהוא הגיע למסקנה שהוא רוצה משהו מסוים בחייו ואם זה לא מתאים לה אז הדלת פתוחה. הוא אפילו אמר את זה במילים יותר יפות ממני. זה רק במקרה שאת צודקת, מה שאני לא קראתי בדבריה.

מה העניין לסנגר? כי את ועוד כמה פה עשיתם הרגע רצח אופי לאדם שכל מה שאתם יודעים עליו זה שלוש שורות בהודעה מסכנה שלא מפרטת כלום.

התעלמתם מפרטים די חשובים כמו זמן הקשר שלהם, עומק הקשר שלהם וצורת הקשר שלהם. זה נכון שבפורום צריך לזכור לקחת הכל בע"מ, אבל צריך גם לזכור לכתוב בע"מ.

העונש על אכילת חזיר הוא כרת, על איסור נגיעה הוא לא...

אם את לא מוותרת הקשר הנפשי יילך ויתהדק

ואם מוותרים.....הקשר עלול לקבל תפנית למהות אחרת

יותר התלהבות וריגושים, פחות בניין וקשר

מלבד האיסור הרבה מתחרטים על זה בדיעבד

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥