מציפה נושא שאולי יכול להיות קצת רגיש..עלמא22

אנחנו קבוצה קטנה של כמה חברות מאוד טובות, חלקן נשואות (אחת עם ילד), אני בעז"ה מתחתנת בקרוב, וחלקן רווקות.

 

בין הרווקות יש אחת, באמת חברה טובה שלי, שבתקופה האחרונה נהייה לה מאוד קשה, מאחר ואנחנו שתי חברות מהקבוצה שהתארסנו באותו זמן (השניה כבר התחתנה), ועוד אחת ילדה קצת אח"כ, וכל הדיבור שלנו היה סביב החתונות והלידה. היא ממש רוצה להתחתן, וגם ההורים שלה מאוד לוחצים עליה (היא הקטנה ושאר האחים שלה נשואים), אבל (וזה אבל גדול!)- תמיד ששואלים אותה מה היא מחפשת, היא לא יודעת להגיד, אומרת שהיא מחפשת מישהו בסגנון של הארוס שלי וחבר מאוד טוב שלו (שהיא גם מכירה) למרות שהם שני אנשים מאוד מאוד שונים, כשאנחנו מנסים לעזור לה ולשאול אותה על הנושא, או שואלים אותה למה היא פסלה את מי שיצאה איתו היא ישר מתעצבנת עלינו ומשנה את השיחה, וכו'.. חוץ מזה, יש לה עוד כל מיני קשיים אחרים שלא קשורים לתחום הזה.

 

בזמן האחרון נהייה לה עוד יותר קשה, ומשהו קטן שקרה בינינו הכעיס אותה, ואני מרגישה שהיא קצת מוציאה עליי את כל הכעסים שלה. כל הזמן אומרת לי שהיא כועסת עליי, שהיא נפגעה ממני (היא התחילה עם זה כבר יומיים אחרי שהתארסתי, אמרה לי שהיא נפגעה שלא אמרתי לה מראש, למרות שהסברתי לה שהיחידים שסיפרנו להם מראש אלה כמובן המשפחות שלנו, השדכן והבוסים שלנו.. לא עזר, עדיין כעסה עליי..). היא אמרה לי משהו בסגנון של "את מהאלה שברגע שהן יוצאות עם מישהו הן נעלמות?" למרות שלפני פחות משנה טסנו ביחד לחו"ל (אחרי שהארוס שלי ואני התחלנו לצאת, והקשר שלנו היה מאוד רציני), היא כל הזמן כועסת עליי שלא אכפת לי מהקשר שלנו, כל הזמן שואלת אותי- "את לא יכולה לפנות קצת זמן בשביל חברה שלך?" (בשביל לדבר ולסדר את הדברים בינינו), למרות שאני מסבירה לה שוב פעם ושוב פעם את התקופה המטורפת שעוברת עליי מאז פסח (גם עם החתונה וגם עם דברים אחרים).

 

אני מבינה את הקושי שלה, באמת! לקח לי לא מעט זמן עד שהתחלתי לצאת עם הארוס שלי, והייתי תקופה מאוד ארוכה בלי הצעות, אבל היחס שאני מקבלת ממנה מאוד פוגע בי, ואני נמצאת בתקופה שאני חייבת את החברות הטובות שלי, וקשה לי מאוד עם היחס הזה..

 

יש לכם הצעות מה אפשר לעשות?

מזל טוב כלה רוני ציון

קודם כל אני חייבת להגיד שממה שכתבת רואים שאת חברה מאוד רגישה, באמת איכפת לך מהחברה שלך, מהחברות שלכם.

 

למה אני כותבת? למרות שאי אפשר להגיד מה התשובה בלי להכיר את הסיטואציה ואתכן אבל חשוב לי שתדעי שזה נושא שמעסיק הרבה (אם לא את כולם) בשלב כזה של החיים.

זה ערבוב גדול, של שמחה גדולה, ופחד מהבאות (מצדה ומצידך) וצער של פרידה, ואיזשהוא סיום דרך שהייתה משמעותית לשתיכן בחיים (יש משו חדש שמתחיל אבל הוא לא ידוע..) ומעל זה רובצת העננה של הבדידות והחוסר שלה. מצד שני את כחברה מצפה שהיא תפרגן לך, ושתדע להיות שם בשבילך, וזה הדבר הכי בסיסי בכל חברות כלשהיא..

 

מהמצבים שאני חוויתי מדתי שרק תקשורת אמיתית, וכנות יכולים לגשר על הפערים האלה, אבל צריך לדעת שלכל דבר יש זמן ויכול להיות שחברה שלך לא פנויה כרגע לשמוע..

 

מאחלת לכם שתמצאו שיח ואת החברות המתחדשת בתנאים החדשים והמשמחים

הרבה מזל טוב ובהצלחה!!

 

ועוד דבר קטן- לפעמים חברות שצולחת את הקשיים האלה נבנית למשו גדול ומשמעותי הרבבה יותר ממה שהייתה לפני כן..

לא פשוט.גמדיתלאגמדה
היא מתאבלת מראש על חברות שלא תחזור..נשמע קשה אבל נכון.
רוב החברויות לא באמת מחזיקות מעמד אחרי החתונה, במיוחד אם אחת כן נשואה ואחרת לא...לפעמים לוקחכמה חודשים, לםעמים כמה שנים אבל הניתוק לרוב מתרחש,ונשמע שהקשר ביניכן שייך לסוג הקשר המתנתק..
זה קורה עם הטובות ביותר לפעמים מישתרחקת זו הכלה שמרכז עולמה הופך להיות ביתה (בצדק), לפעמים הרווקה ולפעמים שתיהן מעדיפות את הנתק.

מה אפשר לעשות?
לדעתי לא הרבה. זה העבודה של חברה שלך מולעצמה ונשמע שיש לה לא מעט עבודה לעשות..השתדלי כמה שפחות לשפוט אותה.
היא כבר תמצא לעצמה חברות חדשות שאותן היא תנטוש אחרי שהיא תתחתן (צוחקת..)
תלוי מאודלב אוהב

בסוג החברות.. חברות שהיו חברות לצחוקים וכיף ושטויות אז יכול להיות שהם באמת יופסקו.

אבל חברות אמיתית של לב ונפש ועומק וכו' אם שני הצדדים משקיעים מאמץ ומבינים את השוני שנוצר בעקבות החתונה, אז בהחלט שאפשר להחזיק את הקשר הזה. אומנם באמת יותר קשר, אבל אפשרי.

חברה שלי הכי טובה נשואה ב"ה, ואנחנו לפעמים יותר בקשר מאשר עם חברות רווקות. 

אבל ברור שהרגשתי שהחברות השתנתה, אבל זה בסדר, וזה נורמאלי. צריך קצת זמן לעכל ולהבין שהחברות תיהיה קצת שונה אבל היא עדיין יכולה להיות איכותית ומספקת וכיפית כמו שהייתה לפני

 

מבינה אותך ואותה..את באמת רגישה אליהפצלשיתתת
וכנראה היא במקום פחות קשוב עכשיו,אולי תספרי לה איך את מרגישה?שתנסי להבין את הצד שלה למשל אני במקום כזה של הרווקה שחברה מאוד טובה התחתנה ואני פשוט מרגישה שאני ברירת מחדל שלה,כל זמן שיש לה זמן פנוי בלי בעלה היא קובעת איתי ואני מסרבת לכן אני מתרחקת או שהיא רוצה שנעשה שבת חברות איתה ועם בעלה ועם עוד זוג ועוד 3 חברות רווקות ואמרתי לה שאני לא אבוא לשבת כזאת כי ההרכב לא נוח לי והיא מנסה לשכנע ולאט לאט לא באלי כבר להיות בחברתה ואני הכי מפרגנת באמת פשוט לא אוהבת להרגיש ברירת מחדל..אז כן חשוב להיןת קשובה ורגישה ולא כל הזמן לנפנף בזה(למרות שאת לא נשמעת לי כזאת)וכן לשים את הדברים על השולחן ולהיות כנה..
דוקא לא נשמע לי פ'לטובה
שאת בכלל ברירת מחדל עם מזמינה אותך ועוד 3 חברות רווקות... מראה לי שאת חשובה לה ומנסה למצוא איך לראית אותך.
זו הרגשה אישית ומרגיש לי לא נוח בהרכב כזה של בנים ובנותפצלשיתתתאחרונה
ואפשר להבין ולא ללחוץ עליי שאני אומרת שאני לא רוצה אבל זו רק אני יכול להיות
שאלה קטנהתפוח יונתן

בוסים הכוונה מעסיקים?

למה היה כזה דחוף לספר להם לפני חברה טובה?

כל הכבוד על הרגישות =)דוד=)
שבי איתה, דברי איתה, יכול להיות שפתאום היא תפרוק הכל ויהיה לה הרבה יותר נח. חברות מתבטאת בשעות הקשות =)
תקופה מטורפת... אוי, התקופות המטורפות...הייזל
אני מצטרפת למה שאמרה גמדית על האבל שלה. באסה, כואב אבל נכון.

תראי, את נשמעת חברה יקרה וטובה. באמת. וזה נכון, יש לך תירוץ נהדר ל"תקופה המטורפת". בכנות? גם עליה עוברת תקופה מטורפת, והיא הייתה נותנת המון כדי להתחלף אתך בתרוצים.

אפילו אם מישהי בכלל לא קנאית באופי שלה, לפעמים קצת מעייף לפרגן בלי גבול לכל מי שמסביב. וכולנו יודעות שלהיות מלווה של כלה זה חסד של אמת...

קשה לך עם היחס שלה? קחי צעד אחורה. צריכה את החברות הטובות שלך? היא לא היחידה. תאמרי לה במילים ברורות שאת רוצה מאוד את קרבתה, אבל מבינה לחלוטין אם לא תמיד נוח לה, ותשמחי במה שהיא יכולה לעשות בשבילך. וזהו. שחררי.

וכמובן - תתפללי עליה. תתפללי עליה המון.

מזל טוב! וכל הברכות! הלוואי שתזכי להרבות אור בעולם...
למה צריך להספיד חברה שמתחתנת?!?מור ולבונה
עבר עריכה על ידי מור ולבונה בתאריך י"ח באייר תשע"ז 18:11
אז ב"ה את מתחתנת, את לא הולכת להיעלם לתמיד או למחוק את כל החיים שלך ולהתמקד רק בבעלך.
כמובן שיש סדר עדיפויות שונה וחלוקת זמן אחרת.
תאמרי לה בצורה הכי פשוט שהקשר איתה חשוב לך, שאת יודעת שכעת הוא יתבטא בצורה שונה אבל זה לרגע לא מעיד על חוסר אכפתיות או רצון להתנתק.


אני למדתי בחברויות כאלו שמימד הזמן לא מעיד על איכות הקשר!!!
יש לי חברות שאחרי החתונה הדיבור ירד באופן מהותי ועדיין הן ממש חברות נפש שלי, לעיתים הרבה יותר מבנות שאני רואה כל יום.
זה דורש מהן להתעניין בשלומי וליזום מצידן מפגש או שיחה (סתם כי לא נעים להפריע) ולא רק להתקשר כשהן צריכות לפרוק או לבקש סיוע(שגם לזה יש מקום ענק!!).

תעשו תיאום ציפיות ותשמרו על ערוץ תקשורת פתוח,
זה יעזור.
מסכימה ממשלב אוהב


נכון ביותר!רחפת..

כשחברה מאד טובה שלי התחתנה, דיברנו על זה לפני, תיאמנו ציפיות. אמרתי לה שבהתחלה אשמור מרחק בכוונה, כי באמת זה שלב שדורש הרבה עבודה לבנות את עצמם כזוג. הבהרתי לה שלא איעלב ושתיתן לעצמם ספייס כמה שצריך. דיברנו על זה שאיכות הקשר היא בלב ולא בזמן. 

 

אמרו לי שאחרי החתונה אני יכולה לשכוח ממנה (לכן גם לא ציפיתי יותר מידי). ב"ה, מסתבר שחברות טובות צריך גם אחרי החתונה . היא הייתה מתעצבנת עליי בחביבות שאתקשר חופשי. סיכמנו שאם לא מתאים לה היא תגיד ואני אבין וזה חסך הרבה אי נעימויות!

באמת דאגה להראות בכל דרך שאני לא מיותרת לה - מעריכה אותה אינסוף על זה.

 

אמנם סגנון החברות השתנתה, החיים אחרים, אבל הקשר הוא אותו קשר.

וסתם ככה, יש לי הרגשה שהחתונה שידרגה אותה (יותר קשובה ומכילה ומנסה לחתן אותי בכל דרך אפשרית..

 

 

יפה בסדר גמור
לא כולם זכו לאינטיליגנציה ריגשית גבוהה כמוך..
אינטילגנציה ובייחוד רגשית ניתן ומומלץ לפתח נקודה

בס"ד

 

לענ"ד זה חלק מהרווחים של השיח כאן בפורומים,
שאם רחפת למשל כותבת על התמודדות באופן חכם, כל אחת יכולה ללמוד ממנה

 

מעבר לזה שנחשפים כאן צדדים נוספים, נפתחים כיווני חשיבה נוספים וכ'.

 

אמת..בסדר גמור
אבל לא תמיד יש את הפתיחות, המודעות והרצון.
גם נכון...נקודה


אל תגזים. ב''ה לא המצאתי את זה מעצמי. זה משהו שמפתחיםרחפת..
הייתי קוראת לזה תקשורת נכונה.

מעידה שתקשורת נכונה שמורכבת מכנות, מודעות ופתיחות למדתי המון מהפורום.

כמו שנקודה כתבה יפה.
לא יודעת מה קורה פהרחפת..
דווקא את תיאום הציפיות הזה באמת עשיתי בזכות הפורוםרחפת..
כל הכבוד לך, באמת.גמדיתלאגמדה
לי יצא לעשות מעין תיאום ציפיות לפני החתונות השונות של החברות השונות-
זה לא עוזר בד"כ מנסיוני.החיים...
לדעתי לא דומה מישהי שהחברות שלה רק מתחילות להתחתן ורוב הגדול רווקות כמותה למי שהרוב נשואות וראתה שוב ושוב שהחיים והמציאות לא מאפשרים..
נושא לא פשוט ככל שעולים בגיל,
במיוחד אם לא עושים עבודה עצמית נכונה עם המון רגישות ומודעות ופתיחות.
את מהממת. העבודה העצמית ופיתוח הרגישות והמודעותהייזל
חשובים ומקובלים מאוד לפני הקב"ה...
תגידי לחברה שלך שתרגע ותתאפס על עצמה!בינייש פתוח
לארוסך יש חברים רווקים?בעוז ובענווה

 



כאחת שמכירה אותה, אולי תבררי איתו אם יש מישהו (אחר מזה שהזכרת) שיכול להתאים לה?



אבל תחשבי על ההצעה הזאת טוב לפני שאת מציעה לה. כדי שהיא לא תחשוב שאת מנסה לזרוק לה עצם. אחרי הכל, כולם רוצים הצעות איכותיות..



לדעתי, עצם המחשבה עליה מהבחינה הזאת, יעשה לה טוב על הלב.



 



אל תשאלי אותה למה היא פוסלת. היא מפרשת את זה כאילו את תוקפת אותה על זה ששיקול הדעת שלה לא מוצלח. את אמורה לתמוך בה, גם כשהיא פוסלת מישהו ואת לא מבינה למה.



 



 


נשמע שהיא צריכה להתבגר ולהתבודד קצת...בסדר גמור
בהחלט יש קשר בקשר.. וצריך הרבה אורח רוח לצאת מזה בשלום ושלווה..

את יכולה לנסות לגייס חברה אחרת או להטיח בפניה שהיא כפוית טובה. בכל מקרה זה צריך לקרות בקרוב כי נשמע שהיא על הקצה..
אתה נסחף.. שתהיה בת ותבין את הדינמיקה תגיב.מור ולבונה
אני לא חייב להיות דולפין כדאי לדעת איך דולפינים מתנהגיםבסדר גמור
מסכים איתך שדרך תגובה ומעט פרטים - לי קשה להבין בצורה טובה. בנוסף קשה לי לבאר את כל דעתי בכמה משפטים, שנכתבים כדרך אגב.
מצטרפת ל'מור ולבונה'..גמדיתלאגמדה
נראה לי שבנים לא יכולים להבין ..

בגדול זאת מציאות כזאת שכל מי שמתחנת בין הראשונות מרוויחה הרבה יותר מכל הבחינות- יותר חברות, יותר השקעה, יותר מתנות ויותר הכל..
ומי שנותרת מאחור נשארת הרבה פעמים כמעט בלי..וכמעט כלום לא חוזר אליה
והיא גם מבינה שהיא לא יכולה לצפות.עצוב קצת כזה..
צריך לגדול באישיות כדי לא להתבאס..
לכן לדעתי, כמו גם שהייזל כתבה וגם אחרות,
קשה מאוד לשפוט חברה שמראה מצוקה על כל צורותיה השונות..וכן צריך להכיר תודה על כל נתינה ולו הקטנה ביותר שהיא נותנת..
ברור שהמצב האידיאלי זה כן לתת ולעשות באמת בשמחה ומכל הלב.
אז, סבלנותועין טובה יעזרו לכל הצדדים.
מלבד המשפט הראשון אני מסכים עם כל דבריךבסדר גמור
אני הבנתי מהסיפור שהבחורה במקרה שלנו, מתייחסת מצורה מזלזלת, אגוצנטרית ומעליבה.
לא אמרתי שהיא הגיעה סתם למצב הזה ויש הרבה לדון לכף זכות.
אך - וזה אך גדול- אני לא רואה שום הצדקה שהחברה הנשואה תסבול שהיא מוציאה את כל התסכולים עליה כאילו היא אשמה שהיא עדין רווקה. ועוד הנשואה מנסה לעזור לה ואז בתמורה היא מקבלת "קיתון של רותחין".
אתה בן. לא שופטת אותך על חוסר הבנהגמדיתלאגמדה
בואנה גמדה שכמותךמשיח בן דוד


את לא יכולה בכל מקרה, את פסולה לדיינות.. בסדר גמור
גמדות לא יכולות להיות דייניות לא? ..משיח בן דוד


אני לא מדברת על ידיעה קוגנטיבית אלא על הבנה של צרכים..מור ולבונה
כגבר, אתה מבין את הצורך של בנות ללכת ביחד לשירותים? אתה מבין את הבאסה שמגיעים לאירוע ועוד מישהי לובשת שמלה כמו שלך?
אתה יכול להזדהות עם התחושה של לחזור מדייט כושל ולהעיר חברה רק כדי לפרוק, כי אי אפשר לחכות למחר? אתה מכיר את הסיטואציה שהארון שלך מפוצץ בגדים אבל בתחושה אין לך מה ללבוש?
מקווה שלא, וטוב שכך.
אז אתה יכול להגיד שאתה מבין את הסיטואציה שהפותחת הציגה אבל קשה לי להאמין לזה.

ובלי קשר לזה, במסגרת עבודתי המשפטית הבנתי שאי אפשר לקבוע דין לפי צד אחד.
הסיפור מנק' מבט אחת לא משקפת את המציאות האוביקטיבית, אלא מצרפת לא מעט תחושות ופרשנויות אישיות. ולכן, צריך לשמוע את שני הצדדים כדי לכתוב שהיא "כפוית טובה" "היא על הקצה" "היא צריכה להתבגר ולהתבודד".
מניחה שמהצד השני הסיפור נשמע אחרת.

"אל תשפוט אדם עד שתגיע למקומו"פשוט.
לגבי הטענה השניה שלך - חשבתי שזה ברור.בסדר גמור

הרי את אותה טענה את צריכה לכתוב לכל אחד שמגיב בפורום הרי (כמעט) לעולם את תשמעי בפורום רק צד אחד של הסיפור.

אז כשמישהו מגיב - הוא מגיב ביחס למה שהוצג לו ולא ביחס למציאות האובייקטיבית.

יש דרך איך להגיב.מור ולבונה
אפשר להסיק מהשאלה של עלמא
"יש לכם הצעות מה אפשר לעשות?"
שהיא לא מחפשת שתאמר לה שיש לה חברה פח, ותיתן לה כינויים ותיוגים. יש לך הצעה איך אפשר לקדם מצב רגיש כזה? תגיב.
אין לך? לפעמים עדיף לשתוק.
אני מבין שנפגעת בשם המין הנשי.. לפחות אל תכניסי לי מילים לפהבסדר גמור

ופה נגמר הנושא מבחינתי

האמת שלא נפגעתי... ואני בכלל מתנהלת באופן דיי גברי בחיים.מור ולבונה
הדברים לא נאמרו באופן אישי אליך אלא לכלל הפורום. ומצאתי לנכון להגיב את זה בתגובה שלך.
ובנוגע למילים שהכנסתי לפיך זו האינטרפטציה שלי לכינויים הלא יותר טובים שלך.
תרגיש בנוח לסיים את השיחה. אין לי מה להוסיף
תנסי להסביר לה שאחרי החתונה זה יהיה גרוע יותר.מישהי=)
לא בקטע רע.
כשמישהי מקימה משפחה החברות מה לעשות, מקבלות מקום שני
ואפילו המשפחה הקרובה.
כי יש מישהו אחר שחשוב יותר מהכל.
לדעתי יותר כדאי לך להגיד במקום יש לי עומס מטורף
להגיד לה:למשל אתמול, הייתי צריכה להספיק לבדוק דירה, ללכת למדריכת כלות, להיפגש ולדבר איתו, ללכת לתיקונים לשמלת כלה, לדבר עם אמא שלי וכו וכו תפרטי לה מה עשית
ואז תגידי לה שקצת קשה לך חהכניס עוד משהו בין כל המטלות האלו
ושהיא נורא חשובה לך ולכן הנה עכשיו מצאת זמן לדבר איתה.


ןבשבילך כלה, אל תתרגשי מזה.
טבעי שחברה שלך תרגיש דחויה כי היאנלא יודעת מה זה
ואם היר בכז לא מבינב מה עובר עלייך
אין לך מה לעשות חוץ מלא להתרגש מזה בכלל.
אולי כדאי לשאול אותה, על מנת להבין באמת?נקודה

בס"ד

 

 

ראשית כמובן מזל טוב!

 

ככלל בתקשורת בין אנשים הכלי הכי יעיל הוא הקשבה לא שיפוטית.

נכון אין לך הרבה זמן וכ', אבל אולי בכל אופן תוכלי לקבוע פגישה איתה,
תצאו ביחד לאן שהוא ותדברו. חבל שקשר טוב של שנים יילך לאיבוד בגלל שלא נמצאה שעת פנאי עבורו.

 

להגיע ממקום אוהב, מכיל, זוכר את כל הטוב, ובאמת רוצה להבין. 
להזיז רגע את האגו שלנו ולהקשיב לזולת מבלי לחשוב מה זה אומר עלינו.

למשל קשה לשמוע מחברה שהיא נפגעה ממני- כי זה גורם לתחושה שאני לא בסדר.

אבל אם רגע אחד אשים את האני שלי בצד- אוכל להיות שם בשבילה- לתמוך בה במה שעבר עליה.

 

כמו שגמדית אמרה- נכון שיש לחץ וכ'- אבל זה לחץ שגם היא הייתה רוצה לזכות להיות בו...
ובע"ה יהי רצון שתגיע לזה בקרוב. 

 

לענ"ד אם תזמיני אותה לשבת יחד, על מנת להקשיב לה באמת,

לשמוע מה כואב לה, מה היא הייתה רוצה, מה יכול לעשות לה טוב,
ורק אחרי שמקבלים את זה בלי שיפוטיות- מתחילים להסתנכרן עם המציאות-

מה נדרש מך בכללי כעת, ומה את יכולה להעניק לה ולקשר.

 

לפעמים יש כלות שמרגישות שהעולם סובב סביב החתונה שלהן, וזה נכון להן.
אבל יש עוד אנשים בחוץ, אנשים יקרים שאת לא באמת רוצה לאבד. 
אנשים ששווה להשקיע עבודת מידות כדי לשמור על קשר בריא של אהבת ישראל והתחשבות.

 

ולגבי מה שאת כותבת על השידוכים שלה,

גם כאן הפתרון הוא הקשבה.
יכול להיות שהארוס שלך, והחבר שלו נראים לך סגנון שונה לגמריי,
והיא בכל אופן מצאה בהם משהו משותף שהיא רוצה שיהיה גם בבעלה.

 

מסתמא אכן יש להם דברים במשותף, הם הריי חברים, לא?

אז במקום לחשוב שהיא רוצה משהו לא הגיוני ולא ברור-
פשוט לשאול אותה מה משותף בשניהם שהיא מחפשת. 

 

זה נראה כאילו לדעתך היא לא בשלה,
יוצאת מהסיבות הלא נכונות (הורים שלוחצים עליה וכ')
ואז כששואלים אותה למה היא פסלה מישהו- היא מתרגזת.

הרבה מתרגזים כשמרגישים ביקורת.

 

ודווקא לרכוש ולאמן את ההקשבה הלא שיפוטית,
אמפתיה ואהדה הם דברים שרק יעזרו לך בע"ה בבניית הבית שלך,
בזוגיות בהורות ובחיים בכלל.
המון המון הצלחה! ושוב מזל טוב!


 

 

 

 

 

 

מזל טוב!היום הוא היום
לדבר איתה בכנות על מה שכתבת לנו ושמצד אחד תשמחי להקשיב לה ולעזור לה אבל גם לא לחטוף את כל הכעסים שלה.

מבחינת הצעות שפסלה. עדיף לא לשאוך למה.

עדיף כן לשאול מה היא אהבה באנשים מסויימים כמו ארוסך וכדומה
ואו זה סיוט!!הפי
אני גם מכירה את הבנות האלה שכל דבר את חייבת להביא להם אלף הסברים למה לא סיפרת לאן הלכת.ואיפה את עכשיו ולמה את בלעדיה..
מבחינתי זה נוראי וצריך להתרחק מבנות כאלה ישלי אפס סבלנות לשטות הזאת
מבחינתי מי שאוהבת אותך באמת לא תעלב ולא תפגע אם הרגשת שבא לך לספר לה רק עכשיו.. או שבחרת מישהי אחרת לבחור איתך את השימלה זה חברות
תזכורתadvfb

גם לגברים יש רגשות

 

סופריקה

נכון ומדוייקאדם פרו+
3>advfbאחרונה
זה נהיה טרנד?הפי

לדבר עם בחורה ולברוח?

2 נשים שלוותי השבוע היו מפורקות מבכי עד כדי מצב של חולי.

אם אתם לא מתכוונים לצאת לדייט תגידו את זה מראש

ולא ברור לי איך גבר שמגדיר את עצמו דוס עושה שטויות כאלה.

ובעצם דוס או לא לא מתנהגים ככה

לא סתם שולחים הודעות בוואצפ לבחורה שהעבירו לך את המספר בשביל שידוך ..ואז בורחים .

איך זה גורם לשדכן גם להרגיש?

ולא סתם קובעים עם בחורה דייט ומבטלים באותו יום


 

שלא נתחיל לדבר על שגרירים/ שליש/ וחבריו

ששם בכלל פותחים הודעות מדברים ואז יום אחרי נעלמים .

מדוע?


 

אני תמיד אומרת אף בחורה לא כועסת שלא רוצים אותה בחורה כועסת כי הראו לה שרצו אותה (בואי נקבע דייט )

ובסוף הלכו בלי הסבר בבום


 

אני כבר התרגלתי לזה שיש כאלה שדיבורים לחוד ומעשים לחוד ..

ואני אומרת את זה בכאב אם אדם בוחר להתנהג ככה או ניצלתי.. עוברת הלאה ..

אבל לא כולן לוקחות את זה ככה

יש בנות שלא רוצות לשמוע על דייטים בזמן הקרוב בגללכם..


 

באמת קחו אחריות.

גוסטינג זה גועל נפש

אתם גועל נפש

 

השרשור מופנה לאדם שבורח/ מבטל דקה 90 בלי לזכור שיש צד שני לסיפור.

אדם אשר לא יודע לבטא את רגשותיו ..

נכון לא תמיד אפשר להביע מה אתה מרגיש אבל אפשר שיהיה לך עמוד שדרה . אל תגיד סתם דברים .. מזה??

(אפילו הודעת נימוס יהיה מתאים .. מצטער על הזמן שלך.. בכל זאת אני חושב שלא מתאים .קשה?

 אפשרי גם אם לא מסתדר הכל בסדר .מידות יש פה צד שני לעזאזל 

 

דרך ארץ

 

כנל הפוך!! כלפי גברים

 

מעצבן ממשארץ השוקולד
פעם אחת קרה ליאביעד מילוא

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

קרה גם הפוךבחור עצוב
דיברתי עם מישהי איזה שבוע ופתאום פשוט נעלמה מעל פני האדמה. לא הגיבה להודעות. כלום.


אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

תגיד לה ברחל ביתך הקטנההפי
ההתנהגות הזו של היבוש לפני חודש לא היתה לעניין
לא בא לחנך אותהבחור עצוב
רק חתכתי וזהו. 
הלוואי עליadvfbאחרונה
עד כאןכְּקֶדֶם

מי יודע כבר כמה קשרים הלב הזה חווה

וכמה אמרו לך שאתה זוהר ושאתה משהו אחר ושהעולם צריך אותך באמת. ואיך זה שאתה כזה כל כך? והלוואי שהרגע הזה אתה ואני לבד יהיה לתמיד.  ושאם היה אפשרי הייתי נשארת איתך לנצח אבל אנלא יכולה להקים איתך בית. ועוד אינספור פתגמים מאינספור שהלב שלי נתן להן להיכנס בלי מעצורים. והן הביטו ברהב ונגעו בקצהו ונחרדו ונעלמו.

ולהבדיל גם קשרים עם חברים טובים מאד שהחליטו שדיי.

אה וגם הוא, שאמר לעולם דיי. גם איתו רציתי להגיע הכי רחוק שיש יותר מהכל וגם אתה מתי שככ התקרבתי אליך טרקת לי את הדלת בפרצוף. כמו כל האחרים.

ואולי אני באמת תמים ונאיבי אולי לא הרגשתם אליי כמו מה שאני הרגשתי ומרגיש אליכם עד היום. אולי באמת ניצלתם כל רגע אתי רק כדי לחוות עוד קצת , כמה שמתאפשר.


אבל הגיע הזמן שלי. שעכשיו אני איעלם.

הגיע הזמן שאומר לעולם - דיי.



התוהו קדם לעולם. 

נוגע, לא נוגע

עצוב וכואב לשמוע

 

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

נעמת לנו… חבל שאתה מחליט לעזובפ.א.
וואלה לא קלטתי שזה שרשור פרידהadvfb
כתיבה יפהאדם פרו+
מבטאת את ההרגשה
כואב ממשארץ השוקולד
מאחל רק טוב
חבר יקרכל היופי

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.


אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.


מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

חולה עליךךךadvfb

אחלה כתיבה

 

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

בהצלחהברוקוליאחרונה
יש לי בכלל סיכוי?מה כבר ביקשתי

אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...

לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.

עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).

הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.

זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".

מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."

וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?

זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...

ביטחון עצמי כן חובהזיויק
לדעתי
מכיוון שאינני ראוי להיות הגאון של הדור,חסדי הים

אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.

"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".

שדכנים לחוצניקים ודומיהםTachyon

האם מישהו מכיר שדכנים לחוצניקים או בכללי אנשים שיכולים מצד אחד להיות מאוד דוסים ומצד שני מאוד פתוחים לעולם? 

אתה יכול לפנות אלי במסר (לא בשיחה אישית) ואתן לךחסדי הים
מספר של שדכנית שעוסקת בזה.
אשמח גםראומה1
התחתנתי לתוך קהילה של חוצניקים רווקיםתמיד בבטחה

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

פניתי ראומה1
יש קהילה של חוצניקים רווקים כאן? סקרנת...מתוך סקרנות
זה סביב ישיבת מיר?
תודה, מכיר קבוצת ווצאפ שלהםמתוך סקרנות

יש להם גם קהילה פיזית?

בוודאיארץ השוקולד
תשאל בקבוצה איפה הם גרים ואיפה המניינים שלהם, לרוב זה סביב אוניברסיטאות לדעתי.
מעניין, טוב לדעתמתוך סקרנותאחרונה
תודה רבה! אם יש עוד איזה שדכנים מאזור בית שמש?Tachyon
יש בתחתית רשימת השדכנים בשרשור הנעוץלגיטימי?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

הייתי מחפש באינטרנט על JLICארץ השוקולד
ראיתי עכשיו זוג בדייטהפי

הבחורה כמעט מתעלפת מקור

והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..

הבנת מה אני אומר?

אחי , היא בעולמות עליונים

ביטקוייןמשה

זה באמת מקום לרחף בו.

כמה קשה לומר קר לי?בחור עצוב
בנות תמיד צודקות ובנים תמיד טיפשים וחסרי תשומת לבצדיק יסוד עלום
יותר קשה מלאכול סרטים אחר כך שהוא לא שם לב אלייךיוני.ו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

ברור שהיא צריכה להגידהפי
לא ציפיתי שידע לבד
הצעתי לכמה בחורות את המעיל שליבחור עצוב
כולן סירבו. אולי הגיע הזמן לכבס אותו. 
נראה לי שזה בסיסי להיות רגיש למזג האווירadvfb
כדאי שיהיה תשומת לב מצידוארץ השוקולד

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

 

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

חחחח לא נראליהפי

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????


והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים


קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

אז תקבעו מראש במקום סגורבחור עצוב
ואי אני חושבתהפי

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.


שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

אז אפשר לעבורבחור עצוב

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).


אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

ברור שאמרתיהפי
סוף טוב הכל טוב?בחור עצוב

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

אפשר להגיד בטל ומבוטלהפי
לא הבנתיבחור עצוב
קורה לי הרבה בשרשור הזה
אולי זה דייט בין הראשוניםמישהי נשואה

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

את ההרצאות בנושא כלכלה שהיית נושא בפני😂יעל מהדרום
אשה היא לא יועץ השקעותבחור עצוב
אשה היא אכן לא יועץ השקעותאריק מהדרום
אבל אתה הולך לאחד את ההון שלך וההון שלה להון אחד.


זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.


המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.


וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

זה לא אומר שצריך לאכול לה את הראש על זה בפגישותבחור עצוב
ולגמרי אין לי בעיה לקחת אחריות על הצד הכספי בקשר. לא כל אחד חייב לדעת לעשות הכל. 
אכן לא כל אחד חייב לדעת לעשות הכלאריק מהדרום
אבל בנושא הספציפי הזה זה מאוד חשוב לעבוד יחד כי ישנן החלטות מאוד גורליות.


אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.


אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.


וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

אתה יודע שזה בערך מה שקרה בקיבוציםמשה

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

אני תוהה אם מספיק ששני הצדדיםארץ השוקולד

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

המצב הנפוץאריק מהדרום
הוא שיש צד אחד מאוד מעורב בפיננסים וצד אחד לא מעורב בכלל, העובדה שזה מצב נפוץ לא אומר שזה בריא, במקרה של גירושין או מוות או נכות פתאומית שתמנע מהצד המעורב לתפקד זה יקשה מאוד, מקרים שבו צד אחד לא רק שאין לו את הקוד לחשבון בנק, אלא שבכלל לא הוריד את האפליקציה לחשבון זה יהיה ללמוד להתנהל הכל מאפס.


בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

אם תרצהאריק מהדרוםאחרונה

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.


אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

ברור שמספיקברגוע
חחח גדולהפי
הרהורים בעקבות שירשורים: למי לדעתכם יש יותר סיכוי?יוני.ו.

ולמה

 

1. "לא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "זאת הסיבה שהפכתי להיות פריק/ית ומוזר/ה" >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"

 

2. "אני פריק/ית ומוזר/ה" >> "זאת הסיבה שלא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
 

נגיד שאלו שני סוגי האנשים. שניהם לא אידיאלים, אבל כנראה יותר נפוצים מהסוג האידיאלי, אז תנסו להתייחס אליהם, ולא לשבור לסוג שלישי. אם תקלטו את הלך הדברים תגלו שיש הרבה פחות מקום לקטנוניות.

 

(חסכתי את הניסיון לעדן/ פוליטיקלי קורקט למינהם)

מסכים ומחזקאביעד מילוא

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

אתה מה זה צודקadvfb

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

לא הבנתיהרמוניה

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

לראשון יש יותר סיכויadvfb

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

 

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

תלוי ביחס בין כמה שהוא חושב שהוא פריק ומוזרנוגע, לא נוגעאחרונה

לבין כמה שהוא באמת

אולי יעניין אותך