לא אוהבת ששואלים אותי מה שלומי ולא שקוראים לי בשם.

שואלים מה שלומך שמכירים אחד את השני. 

ולקרוא בשם נשמע לי אישי מדיי להתחלה.

אני יותר בקטע של משהו רציני ופרקטי להתחלה כמו: קראתי את הכרטיס והתחברתי, אשמח להכיר אם תיהיי מעוניינת... יום טוב... ככה זה גם לא מביך אותי לסרב במידה ולא אהיה מעוניינת...

וחושבת שלא מייד להציע לצאת אלא קצת התכתבות קודם.

הסיכוי שאענה גבוה בהרבה, כי מי שסתם כותב "היי מה שלומך" או "אשמח לנסות להכיר" זה נותן לי תחושה שהוא עושה העתק הדבק למלא כרטיסים וזה לא אישי, לכן אם הכרטיס שלו  לא כולל תמונה או לא מעניין אותי אני לא אגיב.

פניות אישיות שמשלבות קצת הומור זה הכי נחמד, לדוגמה:

- כתבת שאת מחפשת בחור חכם, עם מידות טובות וזורם. אני עונה על שתי הדרישות הראשונות אבל בדרך כלל שוחה נגד הזרם, זורם לך להכיר?

- היי, איזה יופי שאת מתעסקת בXXX זה מעניין אותי ממש!! חשבתי גם להיכנס לתחום הזה, ממליצה?

- היי פגישוש, הייתי שמח לבדוק אם נוכל להיפגשוש, כמובן לא בשושו, אפשר שעוד אנשושים ידעו (קיצור לשחק עם השם... עשו לי את זה וממש צחקתי, ואז גם אם הכרטיס לא כ"כ מצא חן בעיניי, התעוררה בי סקרנות להכיר)

- היי, אני לא פונה להרבה בנות פה, אבל בכרטיס שלך הרגשתי שאני צריך לפנות בצורה מיוחדת. מה שכתבת מראה לי שאת בחורה מאוד איכותית ובוגרת. הייתי שמח לספר על עצמי ולשמוע עלייך יותר.

זה מה שהכי זכור לי... 

בהצלחה

גם אני פעם נרתעתי מהמון מילים ..

ההרגשה שלך נכונה .. , 

הדיבור בסופו של דבר משפיע על ההתנהגות , כשאתה מתיר לך לדבר בצורה זולה

אתה הופך להיות כזה .. וזה משהו שצריך לשים אליו לב ..

בפסקה השנייה- זה יותר קרוב לחוסר החלטתיות או דחיינות שקשורה בפחד מלקיחת אחריות .

בפסקה השלישית- זה מבט קליל על החיים שנגזר ממנו יחס טוב והסתגלות מהירה לשינויים.


אצל אנשים
אתי התכונות עשויות להיות קיימות אבל במינונים שונים]
 

עדיף משהו אישי ואנושי, טבעי, כנה...

לא הייתי לוקחת סיכון עם אדם שיכול להישמע מוזר או שמתייחס ל'טפל' כמו איזה כלב יש לי

העיקר הוא להשקיע בכרטיס שיהיה מעניין ולא חופר..

לפני שהשקעתי בכרטיס גם הייתי במצב שלך ..

אם הכרטיס שלך טוב מספיק מספר מילים פשוטות ..

ויותר משני מילים

שלכל אחת ואחד באמת מתאים משהו אחר.

אני אישית ממש אוהבת פניה רצינית וקרה כמה שאפשר, מרגיש לי גם צנוע יותר. 

דרך אגב גם שמתי לב שבחורים רצינים וחכמים פונים בלשון קצרה ועניינית, אבל טוב זה טעם שלי... 

אני פחות מתחברת למשהו מצחיק וזורם, אפילו שאולי זה יעלה לי חיוך... (אבל האמת זה סתם בקטע של צניעות, כי בסה"כ אני חולה על חוש הומור חח)

אני חושבת שתעשה את מה שנראה לך נכון, ומי שתחחבר לזה, אז משמיים...

כשאני מקשיב למישהו ביחס לעולמו הפנימי, מה שמעניין ומעסיק אותו אני מרגיש שאני פותח צוהר לעולם שלו.

וכן, להיפך, שמישהו מקשיב לי וממוקד בי ובעולם שלי, אני מרגיש שהוא מתחבר אלי.

במקרים שתחומי העניין הם שונים אז העניין יותר בולט. כשאיש מקשיב לרעהו בצורה אקטיבית בנושא שאין לו בו יד ורגל, זה יכול לעורר חיבור גדול.

ו"לא מתלהבים משטויות"...

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לגודל שלו.

וסליחה, אבל, אולי בוגרות יותר?

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.

בגלל הגיינה לקויה.

משאר הבחינות היה די סבבה, אבל ממש התביישתי להיות לידו. דיברתי עם מי ששידך, לא אמרתי בפירוש מה הפריע לי, והוא שכנע אותי לצאת פעם שנייה. קיוויתי שהיה משהו חריג באותו היום, אבל מסתבר שלא היה.

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!