פרשת בשלחאנונימי (פותח)
שכויח על המאמצים להביא את דבר ה' לכולם!זית שמן ודבש
למרות שאישית, אני משתדל להתרחק מדברי קבלה.
פעם הבאה, להביא את המאמר בגוף ההודעה.אחד מאלף

בס"ד

אין להכניס קישורים לאתרים אחרים, אחרת נמחק את ההודעה...

והנה המאמר בגוף ההודעה:רחלקה
קבלה- אשלג-פרשת בשלח

"ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא  כי אמר אלוקים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה". רבי ברוך שלום הלוי אשלג זצ"ל פירש כך: קודם כל, כל הלימוד שלנו, לומדים כל התורה בגוף אחד, לא לומדים בגופים רבים. ז"א: כל עניין שיעבוד עם ישראל במצרים, בתוך האדם, ולא לומדים שזה היה פעם, לומדים שזה עכשיו.

האר"י הקדוש אומר, פרעה הוא הקליפה שנמצאת במייצר הגרון. פרעה מלשון "עורף", כי מצד הפנים יש את הגרון מצד שני זה עורף. ויש להבין זאת. גם ידוע מה שכתוב: פרעה מלשון גילוי, כמו שכתוב: "ופרע את ראש האישה", ואומר רבי יהודה לייב אשלג- בעל הסולם: פרעה מרמז על עניין גילוי שכינה. מה פרוש? פרעה הרשע מה שייך אצלו עניין גילוי שכינה? ובאמת אלו דברים לא פשוטים, העניין בכללות, שבתוך האדם יש כוח של אהבה עצמית, של הרצון לקבל הנאה ותענוג לתועלת עצמו, של האגואיסטיות, שדואג רק לעצמו, זה נקרא פרעה. והוא מלך מצרים. מלך מלשון שליטה, מצרים מלשון צרות, צרות עין וצרות לב. הוא שולט בשליטה גדולה על האדם שיהיה בצרות, צרות עין וצרות לב, שיחפש רק את תועלת עצמו.
ויש דברים יותר גסים ויש דברים יותר עדינים, ז"א: כל אחד מבין - אם אחד הורג את השני בשביל כסף, בשביל כבוד, זה בטח נקרא רצון לקבל. אבל יש דברים הרבה יותר עדינים, שאותם כבר לא כל אחד מבין. למשל: יש אנשים עובדי ה', ויש גם אצלם עניין של רצון לקבל. למשל:  יש אנשים שאומרים - אני רוצה שיהיה לי טעם בתפילה ובתורה, כי כשיש לי טעם בתורה ובתפילה, אני יכול לעבוד את ה'. אבל אם אין לי טעם בתפילה ואין לי טעם בתורה, אז מה פתאום שאעבוד את ה' ככה? והוא כנותן תנאים לקב"ה - אם תיתן לי טעם בתורה ובתפילה, ארגיש טוב, ואז אעבוד, לא תיתן לי, אז אינני יכול לעבוד ככה. זה גם נקרא רצון לקבל, אבל את זה כבר לא כל אחד מבין.
מה זה שהאדם עובד מטעם אהבת ה'? שלא מעניין אותו אם יש לו טעם בתורה ובתפילה, הוא מוכן לעבוד גם בלי טעם. אם הקב"ה רוצה שאעבוד בלי טעם, בלי הבנה והרגשה, אז אעבוד גם ככה. השאלה מה קובע אצלי - אהבת ה' או אהבת עצמי? לכן פרעה מלשון "פרע", המרמז על גילוי, מדוע? העניין הוא שהטבע הזה של הרצון לקבל, רוצה שתמיד יהיה גילוי, להרגיש, להבין.
והנה הקב"ה גרם שפרעה שילח את העם, ז"א: מקודם הוא החזיק את העם בשעבוד גדול, ואח"כ הוא שילח אותם. מה זה "את העם"? "העם" זה כל הרצונות של האדם, המחשבות שלו, כל האברים הרוחניים שלו. ופרעה, האהבה העצמית, מחזיקה את העם. אח"כ הוא שלח אותם: "ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים,  כי קרוב הוא. כי אמר אלוקים: פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה". הרבי "הברכת שלום" זצ"ל אומר כך: מה זאת אומרת: "כי קרוב"? יש מדרש ידוע, שרבי יהושע בן חנניה הלך בדרך לעיר והיו שתי דרכים. ישב תינוק על אם הדרך, ושאל אותו רבי יהושע: באיזו דרך לעיר? אמר לו הילד: זו קצרה וארוכה וזו ארוכה וקצרה. הלך בקצרה, הסתובב בגינות בפרדסים אך לא הגיע לעיר. חזר בחזרה לפרשת הדרכים, ואמר לתינוק: אמרת לי שזו קצרה!? אמר לו: וכי לא אמרתי לך שזו קצרה וארוכה! אלא לך בארוכה וקצרה, ובסוף תגיע.
הסביר ה"ברכת שלום" כך: חז"ל לא באו לספר לנו סתם סיפורים, בכל סיפור, בכל אגדתא, יש סודות עמוקים של עבודת ה', זה לא פשוט. רואים איך שהאר"י הקדוש מפרש מדרשים ואגדתות, באופן גבוה ביותר. כאן מדובר על הדרך בעבודת ה', ע"כ אמר: יש קצרה וארוכה - קצר נקרא מה שיותר נראה לגוף שלנו כקצר, מה שיותר קרוב. ז"א: אם אני רוצה לקיים תורה ומצוות  על בסיס של אהבה עצמית, זה נקרא קצרה, לא צריך להתאמץ הרבה. ז"א: מבטיחים לי שכר על כל דבר שאני עושה, כסף או כבוד, כזו משכורת או כזו משכורת, בעוה"ז או בעוה"ב, זה נקרא קצרה. אך למעשה זה ארוכה, למה? לא מגיעים מזה לשום דבר. פירוש: המטרה היא להגיע לאיזה שהוא קשר עם הקב"ה, ולזה לא מגיעים.
לעומת זאת יש ארוכה וקצרה, ז"א: שזה נראה מאוד ארוך בעיני הגוף שלנו, כי אומרים לו: אתה צריך לקיים את כל התורה והמצוות, לא מצד האהבה העצמית, רק אתה צריך לקיים כל התורה והמצוות, מתוך מגמה שתגיע לאהבת הזולת, לאהבת ה'. מה נקרא אהבת הזולת? אני זוכר שהרבי הברכת שלום זצ"ל היה אומר: אהבת הזולת פירושה - שאדם אומר, שהוא מוכן לעבוד כל החיים שלו, כל החיים הוא מוכן לתת עמל ויגיעה בתורה ומצוות, ושאת השכר יקבל החבר. הוא יעבוד חמישים שנה בתורה ובתפילה , יהרוג את עצמו, ואת השכר יקבל השני. זה נראה דבר לא אנושי, אבל זה מה שדורשים מאתנו. וזה נקרא דרך ארוכה וקצרה, זה ארוך מאוד, מי מוכן לכזה דבר? אבל זה "קצרה" ביחס לדבקות בה', כי בזמן שאדם מוכן לבטל את הישות שלו - הוא מגיע.

וזה הפשט בפסוק "ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא". ארץ פלשתים זה ארץ העמים, על כן הקב"ה לא רצה להוביל את האדם "דרך ארץ פלשתים, כי קרוב הוא", זה קרוב לאדם, זה יותר מדי קרוב, בדרך הזאת הוא לא רצה. "כי אמר אלוקים: פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה". ז"א: ברגע שיש לאדם מלחמות, תמיד יש לאדם מלחמות, אז אם הוא הולך בדרך קרובה, הוא יחזור בחזרה, אם הוא הולך בדרך ארוכה הוא לא יחזור בחזרה. המשמעות אינה פיזית, ז"א: אקח אותם מסביב שלא יוכלו להתחרט ולחזור, אלא הפשט הוא רוחני, אם אני לוקח אותם בדרך של אהבה עצמית, אז ברגע שיש מלחמה, הוא כבר חוזר, כי אומר: בשביל מה אני צריך כל זה, נחזור בחזרה. אבל אם אדם הולך בדרך ארוכה, ז"א: החינוך שהוא מקבל זה חינוך של דרך ארוכה, של דרך של השפעה, אז מלחמות לא מפחידות אותו, לא אכפת לי, יש מלחמות או אין, לא חייב להיות בפה מתוק תמיד. כך הסביר אדמו"ר הברכת שלום זצ"ל.

שכוייח!אחד מאלףאחרונה
כיוון ש-"לא בשמים היא", אלא כל אחד לפי ההשקפהפ.א.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

אם אתה ציני אני אתך.סיעתא דשמייא1
אם הם רבותיך אז כןנקדימוןאחרונה
פורים שני
מה המקור למשפט "הרבה שלוחים למקום"?מתואמת

מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...

גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...

אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)

בחז"ל זה "הרבה הורגים למקום" תענית דף י"ח עמוד ב'הסטורי
אבל נכון שהרבה מקורות במפרשים שציטטו את זה, הביאו בנוסח של "הרבה שלוחים למקום" והמשמעות בהקשר שם, היא אותה משמעות.
תודה רבה!מתואמת
אז איך קרה שהציטוט השתנה לשלוחים?
אני לא יודעהסטורי
אבל כפי שכתבתי, במקור המשמעות היא שאם טריינוס לא יהרוג אותם, יש הרבה שליחים להרוג - דובים, אריות וכו'.

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

תודה רבה!מתואמת
הרבה פעמים ברשי (בכמה וריאציות)טיפות של אור
שמות טז לב, איוב לז ח, יומא פז עמוד א, שמות כג ז, דברים לב לה, שמות ד יג
אולי הוא שינה מלשון הגמרא בתענית שהזכירוטיפות של אור

בהשראת המכילתא

 

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

 

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

תודה רבה! עוזר לי מאוד.מתואמת
בשמחה 😊טיפות של אוראחרונה
שבועות!!אשר ברא
שתפו בהכנה שלכם לחג.. וגם אשמח למקורות מומלצים..
מבין שהתחלת הלילה את התיקוןזיויק
וברצינות: מהרל תפארת ישראלזיויק
ההכנה הכי גדולה:קעלעברימבאר

לספור את העומר 49 יום

לכן קוראים לחג שבועותקעלעברימבאראחרונה
הצעה לעל הניסים ליום ירושלים:קעלעברימבאר

עדיין גולמי אז יש הרבה מה לדייק.
 

 

בימי שובך את שבות עמך, כשעמדו על עמך ישראל צבאות ערב וביקשו להשמיד את עמך מנחלתך, ואתה ברחמיך הרבים רבת את ריבם, וירשו את עירך ירושלים עיר דוד משיחך, ואת הר ציון משכן ביתך, ואת גבול קדשך הר זה קנתה ימינך, והבאתם ונטעתם בהר נחלתך מכון לשבתך, ההר הטוב הזה. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. וקבעו יום ירושלים זה להודות ולהלל לשמך הגדול.

נשיאי העדה בפרשת השבוע....סיעתא דשמייא1

...ננחרו על ידי השם. הוא ידע שהם חוץ מנשיאי אפרים ויהודה יהיו המרגלים שבגללם דור המדבר לא יכנס לארץ ישראל.

האם יש כאן השגחה עליונה וחוסר בחירה חופשית? מדוע  נשיאי אפרים ויהודה הוחלפו ובמקומם מונו כלב בן יפונה ויהושע בן נון ?

מה?!?שלג דאשתקד

מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).

רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.

יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב

סליחה טעיתיסיעתא דשמייא1
(זה זמן טוב לכתוב -טיפות של אור
היכולת להגיד 'טעיתי' בלי להתחמק ממש מרשימה. וראיתי כמה פעמים שממש יש לך את הכנות הזאת. יישר כח)
תודהסיעתא דשמייא1אחרונה
לא מוצא זמן ללמודאבא פגום

אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.

אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.

אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה

שבת זה המאני טייםחתול זמני
בחן את עצמךשפויאחרונה

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

המלצות לספר בים דרכך וסדרת אש החסידותאבא פגום

אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?

תודה🙏

אש החסידות חזק מאודאחד אישאחרונה
בשפה פשוטה. זה חסידי ממש אם אתה בעניין אז זה מאוד טוב.  בים דרכך גם טוב זה עיבוד כזה של הרב מורגנשטרן
ליום ירושלים - מה הגדר של "עיר שברשות הגוים" לביןקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י' באייר תשפ"ו 20:31

(לבקשת הכותב)

 

"עיר שביד ישראל" לעניין קריעה ומקרי בחורבנה או בבניינה?
 

האם צריך שממש תהיה לנו עצמאות על השטח של העיר, או מספעק אוטונומיה מוגברת כמו בימי נחמיה?


 

מצד אחד הב"ח אומר שבימי גדליה היה צריך לקרוע על מצפה על אף שגדליה ישב שם ושלט כאוטונומיה על ישראל שנשארו בארץ והעיר יושבה ביהודים. כי סוף סוף מקרי בשלטון בבל. (ומכאן גם שמדינת חסות של צדקיהו מקרי ביד ישראל)


 

מצד שני אין אוטונומית גדליה כאוטונומית נחמיה שממש היה פחה ונציב על יהודה וירושלים בירתו. לא נראה שקרעו בימי נחמיה אחרי שהחומות נבנו, וזה מקרי "עיר שביד ישראל".


 

לכאורה מעזרא משמע שבניין חומות העיר מקרי "ונבנתה ירושלים" גם אם אין לנו עצמאות.


 

אני שואל זאת, כי יש המנסים לטעון בטעות שבעצם אין לנו עצמאות בעיר העתיקה כי אנו חייבים את אישור האומות לעשות הרבה דברים בעיר העתיקה.


 

אז גם אם נזרום תיאורטית עם שיטתם, האם לפי זה עדיין נחשב שירושלים נבנתה בששת הימים או לא? ומה לגבי השליטה שלנו בהר הבית? נחשבת שם העיר כבנויה או חרבה? (לא מדבר על המקדש שפשיטא שנחשב בחורבנו גם אם אנו שולטים שם וצריך עקרונית לקרוע עליו, כי במקדש חורבן הבניין הוא העיקר ולא השלטון על המקום).

אז לאחר ניסיון כושל להסביר בשיחה אישית -אריאל יוסף

אני שם כאן את הסיפור הזה של חנן פורת זצ"ל על הרצי"ה (שיש לו עוד עדים רבים) ובזה בל"נ אעצור.
'המוותר ברמת שלמה יוכה בעיר העתיקה' | ערוץ 7

אולי יעניין אותך