מתלבט..עולה ויורד
חדש כאן..
אני כרגע חודשיים לפני גיוס וממש רוצה להתחיל לצאת מצד שני אני הולך לקרבי ויש לי מסלול לעבור עד שהיציאות יהיו נורמליות (חמשושים) השאלה שלי היא האם חכם להתחיל לצאת עכשיו (שאני פנוי נפשית וטכנית) או לחכות לסוף טירונות ואז.. זה בכלל אפשרי לצאת בצבא?
אחרי הצבא? הסדר?Rrr
שנתיים ושמונה..עולה ויורד
כן אפשרי, הראיה יש אנשים שמתחתנים בצבא. זה דורש מאמץ- כן.מור ולבונה
הצעה אישית שלי, תמתין עם זה קצת עד שהיציאות יהיו יותר נורמליות. קצת קשה לבסס קשה התחלתי עם יציאות גרועות.
וגם, אני לא בעד להתחיל כמה התחלות במקביל. תן לך את הזמן להתרגל למדים ולתפקיד, ואח"כ תן לך את הזמן להתלהב מהצעות ודייטים.
מחשבות מוצלחות ושיהיה שירות מספק ומשמעותי!
תודה על התשובה אבלעולה ויורד
האמת שזה הכיוון שחשבתי מלכתחילה אבל לכבוש את הרצון הזה יוצר אצלי תסכול גדול ויוצר ממש בעיות.
חוץ מזה שבאופן כללי אני גם בגיל שמתאים ובעיקר במצב הנפשי שנכון והתקופה של הפניות הנפשית לא תחזור כנראה..
אז לך על זה.מור ולבונה
אם אתה מבין את ההשלכות ובוחר לקחת את המשימה בשתי ידיים, וכך גם הבחורה שמקבלת את ההצעה מודעת לנתונים ובוחרת בהם- עם רצון ונכונות הכל אפשרי.
(לא הבנתי את האמירה על הפניות הנפשית אז לא נגעתי בה).

מקסימום, עושים "כוון מסלול מחדש".
..עולה ויורד
התכוונתי בלהיות פנוי נפשית שברגע שאני אגיע לצבא זה לא סדר חיים נורמלי והכל לחוץ ולכן זה לא המקום הכי טוב לקבל בו החלטות כאלה.. מצד שני ברור שזו המציאות השאלה היא באיזה שלב.
בכל מקרה תודה רבה על העצות.
זה תלוי גם לאיפה אתה מתגייס..מאזין אל הקולות
אם זה יחידות עילית,כמו שייטת /מטכל- קצת לא הגיוני לצאת במסלול...גם אין לך פלאפון,גם סוגרים המון...קשה מאוד. אחרי סוף מסלול, יוצאים חמשושים וזה מעולה.

אבל אם זה קרבי רגיל,גדודים-בהתחלה ,במסלול, לא כזה נורא.. יוצאים שושים/פעם בשבועיים, שזה סבבה.. ואחרי סוף מסלול, זה יכול להיות 17 4, שזה נורא מבחינת לצאת..

בסוף זה הכל שאלה של דחיפות/רצון, עד כמה קריטי לך להתחיל לצאת. זה שאתה בגיל לא אומר יותר מדי...אשתך תחכה בעז"ה, אל תדאג
בהצלחה גבר!
^^פלצור
מסכים.

ואוסיף,
שאם לפני הצבא אתה מפתח קשר שבעז”ה יתפתח טוב אפשר להמשיך אותו טלפונית.
(בהחלט! גם אם אנשים יגידו לך שאי אפשר לבנות קשר על טלפונים..)

לפתח קשר *ב*צבא מאפס יותר קשה מטבע הדברים.
אני חושב שאם היציאות שלך לא נורמליות, אז כדי לחכות עדיוני
שתדבר עם גסטרואנטרולוג מומחה
חשוב.
אפשרי, אבל מזיקmatan
אפשרי להתחתן בצבא, אפשרי לצאת, הכל אפשרי. השאלה כמה זה קל וכמה זה עובד טוב.
אם אתה לא מתכנן לעשות קריירה צבאית, אני מציע שתחכה.
תעסיק את עצמך במה שאתה עושה כרגע ותחכה לאחרי הצבא. להתחתן כשאתה בצבא זה כמעט כמו לא להתחתן. אתה תפגוש את אשתך במקרה הטוב פעם בשבוע. בהכשרה אתה אולי תצא חמשושים, אבל בגדוד אין ת"ש 2, אז תצא כמו כולם 17/4, פעמיים בחודש לפגוש את אשתך? מה היא אלמנה? אתם ככל הנראה לא תגורו בבית משל עצמכם, כי אין טעם בזה. כלומר, אשתך תהיה מסכנה מאוד. אתה תהיה בעיקר עסוק וגמור. לא סתם לגבעה עם הכי הרבה נשות קבע בעלי קוראים גבעת האלמנות, גם בגלל האלמנות ממש וגם בגלל האלמנות קבע.
זה פשוט אומללות של מערכת יחסים.
אז אם אתה לא רואה את עצמך עכשיו 7+ שנים בצבא, תחכה, תרוויח יותר מהסבלנות ואת מאשר מהחיפזון.
ואני לא מבין את הבעיות שזה גורם- אם זה קושי עם היצר, לא מתחתנים בגלל זה, זה לא פתרון קסם
המשפט האחרון שלך נכון מאוד..מאזין אל הקולות
להתחתן או בכלל להתחיל לצאת, לא פותר את ההתמודדות. זה לא עובד ככה...

אבל אני לא מסכים איתך, אפשר להתחתן בצבא, ולחיות. יש מספיק זוגות שעושים את זה.. אני מסכים שזה מאוד קשה , אבל זה אפשרי. ואני לא יודע מי קורא להן 'אלמנות' כי זה ממש פוגע ומעליב, ולא נכון.

זה קשה והכל, אבל אני חושב שאסור לאדם לתת לצבא לנהל לו את החיים...גם אם הוא שם, וברור שהוא נותן הכל, ומקריב, אם עכשיו הוא חושב שנכון לו להתחיל לצאת-שלא יכבה את זה, שלא יתעכב עם זה..הרצון הטוב הזה לצאת נותן הרבה כוחות בהמשך.

וגם בכללי, כתור אחד שיש לו במחלקה נשואים, הרבה פעמים המ"פ מתחשבים, נותנים אפטרים, מוציאם שבתות...זה ממש לא שחור לבן עם היציאות. זה לא פשוט, אבל לא בלתי אפשרי כמו שאתה מתאר
אמרתי שאפשר. אבל לדעתי זה רע מאוד לזוגmatan
זה שיש זוגות לא אומר שאתה יודע מה הולך בבתים שלהם. תדבר איתם על זה פעם. תקשיב פעם לאישה שלא רואה את בעלה שלושה שבועות ברצף, לילד שרואה את אבא פעם בשבועיים במקרה הטוב. לבעל שיודע שאישתו בבית חולים עומדת ללדת והוא לא שם, כי הוא בשמירות. תקשיב לזוגיות שאין להם, להשתוקקות שלהם להיות זוג רגיל, והפחד שלהם שהם לא יספיקו. תפגוש את האבא שביום שהוא יכול להוציא את הילדה לגן לא יודע איזה בגדים היא אוהבת וצריך לשים וויז כי הוא מגיע כל כך מעט פעמים לשם שהוא שוכח איפה זה. תקשיב לזוגיות שנשארת בוסר, לבחורה שלובשת כיסוי ראש אבל קמה במיטה בחדר שלה בבית של ההורים. זה בפשטות, כמו שאמר לי רב "לאמלל" בחורה. ואח"כ להתחיל להיות נשואים, לחוות שנה ראשונה כשהם כבר שנתיים וחצי נשואים. זה נוראי.
לא בלתי אפשרי, לא מעבר לגבולות היכולת. אבל זה נוראי. לא מדובר פה על בחור שיגיע לצבא אחרי שנה שנתיים נישואים, אחרי שכבר נבנו דברים ויעשה יומיות, מדובר על להשאיר את אשתו בין חיי נשואה לרווקה לתקופ ה ארוכה. אם אין ברירה והוא רוצה להיות הרמטכ"ל הבא, אז עושים מה שצריך, אבל אם לא- למה לעשות לעצמם את זה. נניח שהייתה לו חברה כבר תקופה, אולי היה שווה להם, אבל להתחיל לצאת...
הנזק גדול מהתועלת. זו השורה התחתונה.

אגב, הן קוראות לעצמן אלמנות ולא מעודדות בנות להתחתן עם בחורים לפני צבא אלא אם כן הם מוכנים לקריירה צבאית.
אני מבין מה אתה אומר..מאזין אל הקולות
נראה שאתה מכיר את זה מקרוב. אני לא כ"כ מכיר, לא אישית,אז יכול להיות שאני טועה..

אבל עדיין בוער בי העיקרון הזה, שלמה בגלל הצבא הזה אני אחכה עכשיו כ"כ הרבה זמן ,עד כמה שזה לא טוב.. חוצמזה,שלהתחיל לצאת בצבא לא אומר דווקא להתחתן בצבא, אפשר להשהות קשר במקרים האלו..עד כמה שזה לא טוב.

אני התחלתי לצאת כשעליתי לגדוד, כשנהיה לי פנאי נפשי(לא לחץ של הכשרה) ופנאי טכני (פלאפון, יציאות יותר ארוכות, פחות עייפות) וב"ה בנתיים אני סבבה. עוד לא התנסיתי יותר מדי, אבל יצאתי כמה פעמים, וזה בסדר..
אולי בדייטים זה עוד סבבה אבל לא לחיי נישואיםmatan
זה לא בגלל הצבא, אלא בשביל אשתך, בשביל הבית שאתם בונים. המציאות היא שזה יזיק, אז למה?
זה יזיק?מאזין אל הקולות
נראה לי שאתה קצת מגזים...כמובן שצריך לעשות שיקול דעת גדול לפני צעד כזה, ולדעת לקראת מה הולכים ולאיפה נכנסים...

אבל מכאן ממה שנשמע ממך זה שזה מתכון לגירושין, בערך. תנוח אחי..הם יהיו חזקים.

יש הרבה אתגרים בחיי הנישואים, הרבה דברים קשים...החיים הם ממש לא תותים. בצהל, החיים הרבה יותר לא...
הוא שאל, אני עניתיmatan
זה לא מתכון בטוח לגירושין, אבל זה בהחלט ניסיון קשה ולא פשוט שכל עוד יש דרך להימנע ממנו, לטעמי ראוי.
יש מספיק קשיים בזוגיות,לא צריך להןץוסחף סתם עוד
אחי אתה מגזיםסברי מרנן
אם האישה תלד הבעל יהיה לידה.. יש חופשת לידה גם לבעל אתה יודע...?
נער הייתי גם זקנתיmatan
וראיתי איך חיילים לא משוחררים לחדר לידה להיות ליד האישה, בגלל אילוצים, לא מכוונות רעות
זה מטכ"לי לכל דברסברי מרנן
תעשה בדיקה על זה
גם 6 שעות שינה ביממה, וגם 7 שעות שינה לפני יציאהmatan
וגם נהלי נהיגה ועוד מלא דברים מטכ"ליים, שבצרכים של השטח, אתה יודע מראש שאין ברירה אלו לוותר עליהם
אני דווקא ראיתי חיילמאזין אל הקולות
שיצא הביתה לשבועיים בחופשת לידה של אשתו. ויצא אחר כך להרבה חגים שאנחנו לא, לא נדבר על שבתות...גם בגדוד, כשיש צרכים מבצעיים.
ואז? אתה יכול להבטיח לו את אותו דבר?matan
תבדיל בין הכשרה (טירונות, אימון מתקדם)סברי מרנן
לבין גדוד... ויש דברים מטכליים שבגינם חייל יכול להשתחרר ולא משנה מה.
לא יודע מה ראית אבל אולי זה היה ממזמן
אני מבדיל צדיק, אבל מכיר את המציאותmatan
תדייק כי זה יכול להוביל לתקלותסברי מרנן
לא הבנתי במה אתה רוצה שאני אדייקmatanאחרונה

להתחתן בצבא זה מצב בדיעבדי מאוד. מספיק מדויק?

 

..עולה ויורד
שבסוף ההכשרה יהיו לי חמשושים זה עדיין לא משנה את הכיוון לדעתך?
בעייני, לאmatan
כל עוד אתה לא ביומיות זה יהיה קושי גדול מאוד... להיות כל פעם חמישה ימים מחוץ לבית בלי לראות את אשתך? להשאיר אותה בודדה ככה כל שבוע? נראה לי קשה מאוד, ובכך מקרה לא תבנו זוגיות בזמן הזה בצורה נורמלית...
תלוי בך..דוד=)
תלמד את עצמך ואת היכולות שלך
לחכות.בסדר גמור
אתה עלול לשרוף הצעות טובות סתם
תודהעולה ויורד
תודה על כל העצות בסוף החלטתי לחכות עד סוף טירונות (חצי שנה מעכשיו) ואז להתחיל.
בחוכמה בסדר גמור
התייאשתי מלעקובזיויק
אחרי השרשורפלצת של @Lavender

בלתי קריא בעליל מהפל'

חייב פה סיום AIזיויק
😁
לנשואים ששכחו. מה אומרים על כל העניין הזה?ארץזיתשמןודבש

ממגדלי השנהב

מבטיחים לנו שרק שם את עצמנו נאהב

מהארמונות המפוארים והמתנשאים

אשר שייכים רק לנשואים

טיפים לנו הם מחלקים

שבלעדיהם בטוח נישאר רווקים

"תפסיקי להיות בררנית" מלמעלה צועקים

על המדרגות המפותלות מנסה לטפס

דייט ועוד דייט, כבר קשה להתאפס

הלב המסכן שאף פעם לא מוותר

כבר טיפה מתחיל להישבר

"האם אתם זוכרים את התקופה הקשה?"

אני צועקת אליהם מזיעה מקומת המדרגה

"אל תוותרי" אני לוחשת לעצמי בכוחות אחרונים

את תגיעי לפסגה וזה לא יקח שנים

תזכרי אני לוחשת לעצמי

"שאגיע לפסגה לא אשקע בחלומי"

את תשימי מעלית על האדמה

תעזרי לאותם הרווקים במלחמה!

את רוצה תשובה מה אומרים על הדבר הזה?אריק מהדרום

או ששאלת שאלה רטורית?

מעניין אותי אם מזדהים עם התחושותארץזיתשמןודבש
בכותרת שאלת נשואים מה הם אומריםאריק מהדרום
או שאת שואלת דווקא רווקים ולכן הפרסום בלנ"ו?
"לנשואים ששכחו" זה שם השירארץזיתשמןודבש

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אני שואל שובאריק מהדרום
את רוצה לדעת מה אני חושב על השיר שלך כנשוי?
כן, גם מענייןארץזיתשמןודבש
באת לומר שהנשואים מתנשאים כאילו?זיויק
ח"ו מתנשאיםארץזיתשמןודבש
זה מבטא את ההרגשה שלי שלפעמים מרגישה (ולפעמים גם החברה גורמת להרגיש) פחות מוצלחת ממישהו שכביכול הצליח והתחתן
ח"וזיויק
אני מקווה שאת מספיק בעלת ביטחון עצמי שלא תלוי בשדרים כאלה
את ציינת שהארמונות מתנשאיםאריק מהדרום
זה גורם לחשוב שאנחנו גם כן מתנשאים.
אוקי היה חשוב לי לשאולאריק מהדרום
כי השיר כשלעצמו לא מזמין נשואים להגיב כל כך כי הןא מתאר אותנו כמתנשאים ומנותקים ומעצבנים.

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.


דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.


ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.


ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

טוב לפעמים יש טיפה התנשאותארץזיתשמןודבש
אבל זה לא המסר שרציתי להעביר כאן! זה יותר בא להעלות למודעות את הכאב של הרווקים ואת ההרגשה שהם פחות טובים אם הם לא נשואים. כמובן שזה עבודה עצמית שבן אדם צריך לעבוד עליה, אבל באמת זה עניין מאוד רגיש ולפעמים הסביבה לא מספיק מודעת ורגישה לזה ותמיד טוב לעלות למודעות את הרגישות הזאת.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

שוכחים את התחושה עשר שניות אחרי שמתארסיםבחור עצובאחרונה
טוב חיפשתי מלא זמן והתייאשתי חחחלא יודעתת
שלחו פה פעם מספר של הרב חיים קורץ..מישהו יכול בבקשה לשלוח שוב?
שלחתי בפרטי קיבלת?קעלעברימבאר
כן תודה רבה!!לא יודעתת
מומלץזיויק
מה דעתך אפשר בפרטיהמצפה לישועה
אתה ממליץ? היו לך הצעות קשורות?
שמעתי על הצלחות שלוזיויקאחרונה
דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות...נו, ההוא מהזה

האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂


אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה

לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...


אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?

מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?

וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?

אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?


תודה מראש לכולם!!

שלא לדבר על הפרס הגדול!כינור יהודי

התקדמות לקראת הקמת בית! (איתה או עם מישהי אחרת בעז"ה)

להעלות סטנדרטים או להתפשר?Lavender

בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים. 

ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,

מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"

ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...

(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)

מה אומרים?...

יאללה בהצלחהLavender

אנחנו עומדים דום וממתינים בנשימה עצורה לחידושים

עוד מכה ועוד מכהגרי

עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".

"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"

יפה מאוד זיויקשפלות רוח
נכון כנ"ל שתי גרושות התחילו איתי מוצשאדם פרו+

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אם זה ינחם אותךהמצפה לישועה

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

:')חתול זמני

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

מה הבעיה של אנשיםאני:)))))אחרונה

לומר פשוט שלא מתאים?

בדייטים עצמם ובין הדייטיםadvfb

עולים תחושות בדייטים עצמם

עולים תחושות בין דייט לדייט

 

מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?

מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)? 

 

סתם מבאסהפי

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

מסכימהרק נשמה

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

נכון זה לא פחות קלהפי
כל אחת והקצב שלהadvfb

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

יש הרבה קשרים שנתקעיםהפי

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

אהבתי את הביטוי אנרגיה זכרית פצועהמחפש שם
נשמע כמו חתול רחוב פצועחתול זמני

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

וואי לגמריadvfb

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

מענייןמחפש שם
איך את מזהה את ההבדל? מתי את נותנת זמן וסבלנית לתהליך של צבירת בטחון ומתי את חותכת? 
חח אני בןadvfb

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

את יודעת להצביע על דברים שחוסמים/ עוזרים לך להפתח?מחפש שם
מה שהכי עוזר להיפתח זה פשוט טבעיותרק נשמה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

אמןמחפש שם
זה קטע כי אתה מאמין שאם תהיה משהו מסויים אז מי שהולך תפתח בזמן שזה יקרה כשפשוט תהיה אתה...
מממ אני בעיקר מדבר על מחשבות והרגשות תוך כדיadvfb

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

נראה לי שזה שכל ורגשרק נשמה

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

יפה, תודה!advfb
מציע חידוד - רגש ודמיוןadvfb

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

יפהרק נשמה

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

כן כןadvfbאחרונה

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

מתנה לחג - קובץ שירים לנשיםגלויה

שלום לחברות הפורום היקרות!

כן, זה רק לנשים. 

הייתי פעם פה... 

עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין

וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן. 

ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים

וקריעת ים סוף 

והתחתנתי ב"ה 

(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה) 

ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!

כתבתי ספרון על המסע

מילים שה' שלח לי להתמודד

וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק! 

20260331102053.pdf (תלחצי על זה) 

 

 

קפיץגלויה
מרגש.אם-אם
תודה!גלויהאחרונה

אולי יעניין אותך