לכל מי שלא חוגג יום ירושלים\העצמאות

בהנהלת: ענבל

מכתב פתיחה

לכל מי שלא חוגג יום ירושלים\העצמאותבן-ציון

כי זו לא גאולה שלמה, מדינה שלא נוהגת עפ"י התורה וכו' -

שאלה לי אליכם.
יציאת מצרים נקראת גאולה נכון?
אבלאבל, איך?
הם השתחררו ממצרים פיזית, בנ"י עבדו אח"כ את העגל, וזכרו את סיר הבשר, המתאוננים והמתלוננים, קרח ועדתו... בשביל זה יצאנו ממצרים? זו גאולה?

אם לא, אז לא נאמר הלל שלם בפסח.
לא נאמר הלל בחנוכה. לא נאמר הלל בכלל, כי באמת עוד לא נגאלנו גאולה שלמה!

קביעת ימים אלו כימי חג, בהלל והודאה, היא כהכרת הטוב שה' הביא לנו את המדינה הזו ולא תחת עול גויים (ומי שיעז להגיד שהממשלה נוהגת בנו כגויים, שילך לומר את זה למי שחי תחת מסך הברזל ברוסיה, תחת הערבים בצפון אפריקה.
אם הוא חוזר חי שיסביר לי שוב שזה אותו הדבר.)
ויש לנו צבא, ועולם התורה פורח, וירושלים, מקום המקדש, בידנו!
כן, הממשלה נוהגת בחוסר היגיון וברפיסות, ובכלל לא עפ"י התורה.
אבל זה שה' לא נתן לנו את כל מה שאנחנו רוצים, לא אומר שלא צריך להודות על מה שיש.

(אחד המקומות היפים לראות את זה הוא במזמור שנוהגים להגיד בימים טובים, תהלים קז. שוב ושוב עמ"י בצרה, ובכל פעם "יודו לה' חסדו ולנפלאותיו לבני אדם", כל פעם גאולה אחרת.)

וואו. מהמם..פנים אחרות.

(אני חוגגת את החגים האלו..)

תשובהימ''ל

גם גאולה לא שלימה ראויה להודאה, וכן כל הצלה או התקדמות משמעותית ביציאה מהגלות.

הבעיה עם יום העצמאות ויום ירושלים היא אחרת - הקב''ה ברוב חסדו ובניסים גדולים קיבץ את גלויותינו, הציל אותנו ממוות כמעט ודאי ונתן לנו אפשרות להביא את הגאולה (כינון מלכות ובניית המקדש) אבל מה שעשו הרשעים שבראשנו במקום זה לבעוט בקב''ה ולכונן מדינה שמנותקת מהתורה ולמסור את הר הבית. זה לא שה' נתן לנו גאולה חלקית אלא שאנחנו כפינו הטובה. אם להשוות אז זה יותר דומה לחטא המרגלים מאשר ליציאת מצרים. על זה ראוי להתאבל ולא לחגוג. הודאה שכזו לא רק שהיא לא הלל ושבח אלא היא בזיון גדול לקב''ה...

הדבר דומה לבן מלך שגלה וכשהמלך השיב את בנו מהגלות כדי שיהיה איתו בארמון הבן ניצל את זה כדי להדיח את המלך. את החזרה של הבן לא ראוי לחגוג אלא להפך.
מעשה ממלך ושני בנים - צעירים מעל עשרים

אז לא הבנתי.בן-ציון

בגלל שאנחנו בעטנו לא צריך להודות?
איזה מין הגיון זה?

המשל לא קשור, שכן את חזרת הבן לא זוקפים לזכותו.
הבן אידיוט, אבל למלך עדיין צריך להודות.
אם הבן היה מתחרט אח"כ, ומשיב את המלך לכסאו - היה ראוי להודות?
כך או כך זה לא משנה.
ההודאה היא למלך, לא לבן.

ואצלינו, ההודאה היא לה', לא לבן גוריון או לוי אשכול.

כןימ''ל

על ההצלה צריך להודות, וכן על שאר הטובות.
אבל להודות ולחגוג על הגאולה שאתה עצמך דחית בשתי ידיים (כל שכן על המדינה שהיא זו שעשתה את זה בפועל כביכול בשם העם) זו עזות מצח וחוצפה כלפי שמיא. לכ התשובה היא כן - בגלל שאנחנו בעטנו בטובה ואפילו בנותן הטובה לא ראוי לחגוג אותה עד שנתקן את המעוות.

פלפול סרק, סלח לי.בן-ציון

מישהו נותן לך מתנה עצומה, ואתה מקבל אותה ויורק לו בפנים.
בהנחה שאתה מסוגל לעשות את זה, עדיין לא תאמר לו תודה?
זה טמטום, מחילה.

תקרא שוב ותנסה להבין ואז אסלח לךימ''ל

כתבתי שוב ושוב שכן צריך להודות על הההצלה, המחלוקת היא לא על זה אלא על ההודאה על המדינה (ובכלל זה גם כיבוש שלה) - הטענה היא שהמדינה היא היא דחיית המתנה, ה' הגיש לנו את הגאולה וע''י המדינה דחינו אותה ואותו. לחגוג את המדינה זה לא לומר לו תודה אלא בדיוק להיפך.

נ"ב

אתה יכול לא להסכים איתי, אפילו להבין אותי אתה לא חייב, אבל על 'טענות' לא ענייניות כמו ''פלפול סרק'' ו''טמטום'' אין לי מה לענות לך כי לרמה הזו אני לא ארד.

עכשיו הבנתי אותך.בן-ציון

לא מסכים, אבל מובן יותר.

נ. ב.
צודק בהחלט.
עלה לי הסעיף אז לא קראתי כראוי, והטענות היו בהתאם

וואו! מדהים!אמת מארץ תצמח.

רציתי לענות ולא היה לי כח, זה היה נראה לי שאצטרך לכתוב ממש ארוך..

כתבת קצר וקולע! אשריך!

תהלים קזבן-ציון

תהילים פרק קז
א הֹדוּ לַיהוָה כִּי-טוֹב: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
ב יֹאמְרוּ, גְּאוּלֵי יְהוָה-- אֲשֶׁר גְּאָלָם, מִיַּד-צָר.
ג וּמֵאֲרָצוֹת, קִבְּצָם: מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב; מִצָּפוֹן וּמִיָּם.
ד תָּעוּ בַמִּדְבָּר, בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ; עִיר מוֹשָׁב, לֹא מָצָאוּ.
ה רְעֵבִים גַּם-צְמֵאִים-- נַפְשָׁם, בָּהֶם תִּתְעַטָּף.
ו וַיִּצְעֲקוּ אֶל-יְהוָה, בַּצַּר לָהֶם; מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם, יַצִּילֵם.
ז וַיַּדְרִיכֵם, בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה-- לָלֶכֶת, אֶל-עִיר מוֹשָׁב.
ח יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ; וְנִפְלְאוֹתָיו, לִבְנֵי אָדָם.
ט כִּי-הִשְׂבִּיעַ, נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה; וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה, מִלֵּא-טוֹב.
י יֹשְׁבֵי, חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת; אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל.
יא כִּי-הִמְרוּ אִמְרֵי-אֵל; וַעֲצַת עֶלְיוֹן נָאָצוּ.
יב וַיַּכְנַע בֶּעָמָל לִבָּם; כָּשְׁלוּ, וְאֵין עֹזֵר.
יג וַיִּזְעֲקוּ אֶל-יְהוָה, בַּצַּר לָהֶם; מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם, יוֹשִׁיעֵם.
יד יוֹצִיאֵם, מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת; וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק.
טו יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ; וְנִפְלְאוֹתָיו, לִבְנֵי אָדָם.
טז כִּי-שִׁבַּר, דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת; וּבְרִיחֵי בַרְזֶל גִּדֵּעַ.
יז אֱוִלִים, מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם; וּמֵעֲו‍ֹנֹתֵיהֶם, יִתְעַנּוּ.
יח כָּל-אֹכֶל, תְּתַעֵב נַפְשָׁם; וַיַּגִּיעוּ, עַד-שַׁעֲרֵי מָוֶת.
יט וַיִּזְעֲקוּ אֶל-יְהוָה, בַּצַּר לָהֶם; מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם.
כ יִשְׁלַח דְּבָרוֹ, וְיִרְפָּאֵם; וִימַלֵּט, מִשְּׁחִיתוֹתָם.
כא יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ; וְנִפְלְאוֹתָיו, לִבְנֵי אָדָם.
כב וְיִזְבְּחוּ, זִבְחֵי תוֹדָה; וִיסַפְּרוּ מַעֲשָׂיו בְּרִנָּה.
כג ] יוֹרְדֵי הַיָּם, בָּאֳנִיּוֹת; עֹשֵׂי מְלָאכָה, בְּמַיִם רַבִּים.
כד ] הֵמָּה רָאוּ, מַעֲשֵׂי יְהוָה; וְנִפְלְאוֹתָיו, בִּמְצוּלָה.
כה ] וַיֹּאמֶר--וַיַּעֲמֵד, רוּחַ סְעָרָה; וַתְּרוֹמֵם גַּלָּיו.
כו ] יַעֲלוּ שָׁמַיִם, יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת; נַפְשָׁם, בְּרָעָה תִתְמוֹגָג.
כז ] יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ, כַּשִּׁכּוֹר; וְכָל-חָכְמָתָם, תִּתְבַּלָּע.
כח ] וַיִּצְעֲקוּ אֶל-יְהוָה, בַּצַּר לָהֶם; וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם, יוֹצִיאֵם.
כט יָקֵם סְעָרָה, לִדְמָמָה; וַיֶּחֱשׁוּ, גַּלֵּיהֶם.
ל וַיִּשְׂמְחוּ כִי-יִשְׁתֹּקוּ; וַיַּנְחֵם, אֶל-מְחוֹז חֶפְצָם.
לא יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ; וְנִפְלְאוֹתָיו, לִבְנֵי אָדָם.
לב וִירוֹמְמוּהוּ, בִּקְהַל-עָם; וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ.
לג יָשֵׂם נְהָרוֹת לְמִדְבָּר; וּמֹצָאֵי מַיִם, לְצִמָּאוֹן.
לד אֶרֶץ פְּרִי, לִמְלֵחָה; מֵרָעַת, יוֹשְׁבֵי בָהּ.
לה יָשֵׂם מִדְבָּר, לַאֲגַם-מַיִם; וְאֶרֶץ צִיָּה, לְמֹצָאֵי מָיִם.
לו וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים; וַיְכוֹנְנוּ, עִיר מוֹשָׁב.
לז וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת, וַיִּטְּעוּ כְרָמִים; וַיַּעֲשׂוּ, פְּרִי תְבוּאָה.
לח וַיְבָרְכֵם וַיִּרְבּוּ מְאֹד; וּבְהֶמְתָּם, לֹא יַמְעִיט.
לט וַיִּמְעֲטוּ וַיָּשֹׁחוּ-- מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן.
מ ] שֹׁפֵךְ בּוּז, עַל-נְדִיבִים; וַיַּתְעֵם, בְּתֹהוּ לֹא-דָרֶךְ.
מא וַיְשַׂגֵּב אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי; וַיָּשֶׂם כַּצֹּאן, מִשְׁפָּחוֹת.
מב יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ; וְכָל-עַוְלָה, קָפְצָה פִּיהָ.
מג מִי-חָכָם וְיִשְׁמָר-אֵלֶּה; וְיִתְבּוֹנְנוּ, חַסְדֵי יְהוָה.

*חסדי ה'*. לא חסדי בני אדם.בן-ציון

כמובן שאין לזלזל בכל מי שתרם ופעל להקמת המדינה ושחרור ירושלים, אבל זה לא זוקף את זה לזכותם הבלעדית.

נהדר.*בננית*

אני מתה מעייפות אז אני לוידת אם קראתי נורמלימישהי=)אחרונה

אבל אני לא חיה בירושלים הכבושה אז אני לא חוגגת.
הסוף

..זית שמן ודבש

בניינים קרסו: רעידת אדמה עוצמתית ביעד האהוב - עם אזהרות לצונאמי

..זית שמן ודבש

הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!

..זית שמן ודבשאחרונה

2026 Mindanao earthquake - Wikipedia

עוד יש פה חיים???יאיר_

לא כ"כזית שמן ודבשאחרונה

פעם היו מסקנות. אתם לא זוכרים אני זוכרת.שִׁירָה

היום יש תהיות.

תהיותשִׁירָה

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

תהיות נוספותשִׁירָה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין אם יגיעו אנשים מעניינים בקיץשִׁירָה

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

תהיות נוספות נוספותשִׁירָה

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

שתדעי שאני ממש זוכרת אותך.אונמר

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

היי גם אני זוכרת אותך. את הניק כאילושִׁירָה

עוד תהיות? דברים על החייםשִׁירָה

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

עקיבא בחור שנוןשִׁירָה

אי אפשר לקחת ללב את מה שעובר על אנשים אחריםשִׁירָה

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

משה

קוראים לזה מובחנות

ייתכן... טרם עברתי הכשרה כלשהי בענייןשִׁירָה

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

לא צריך "הכשרה"משה

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות פירושה-שִׁירָה

מובחנותמשה

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

אהה לא יודעת אם זה בדיוק מה שהתכוונתי על עצמי.שִׁירָה

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

ואולי אולי. אולי גם יש בי את יצר הסקרנותשִׁירָה

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

הנה אמרת לעצמך את האמתמשה

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

כן כנראה זאת האמת האמיתיתשִׁירָה

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

בסדר

להבנתי את המציאותמשהאחרונה

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

גם מול אחותך או אנשים קרובים אחריםמשה

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

הדבר הכי חשוב.

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

לגבי חדשות לא מסכימה...שִׁירָה

תסבירי?משה

אתמול הגיע בחור חדששִׁירָה

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

את עובדת במקום של גברים דוסים?משה

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

לא עבודה, התנדבות קטנה פעם ב....שִׁירָה

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

נדמה לי שהוא היה כזה שיותר מאומר תודהמשה

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

ברור לי...שִׁירָה

..זית שמן ודבש

זה חרא

יש מתאםזית שמן ודבשאחרונה

הגנהיצחק מזרחי

איך אפשר לפרוץ הגנת בלוק פון (blockphone) ?

דחוף!!!! ההגנה הזאת תוקעת לי את הטלפון...

מעניין אם יש פה אנשים שעוד זוכרים אותידי"מ

קודם תתחיל - מעניין אם יש פה אנשיםל המשוגע היחידי

אח"כ אם זוכרים אותך