מסקרן אותי מה אתם חושביםלב אוהב

אז לאחרונה אני חושבת הרבה על אותם צדיקים קדושים שהתרחקו מהנאות החיים. 

עכשיו בוא נגיד שיש לי שאיפה כזאת, סתם רצון. אפילו שאני ממש לא שם...

איך עושים את זה בחיי זוגיות? קראתי דברים בספרים לגבי קדושת הזיווג וכו' וכו' לגבי הנאה.

אני לא רוצה לפרט יותר מדיי, אבל דוגרי: איך עושים את זה???!!

 

אתם חושבים שצריך להיוולד קדוש כדי לחיות בקדושה ברמה כזאת גבוהה? או שאפשר לעבוד על זה?

 

(אני מנסה לקשר את זה לזוגיות אבל כמובן שזה גם בשאר הנאות החיים כמו אכילה, שתיה, שינה וכו')

 

ומי שחושב שהקב"ה ברא את העולם כדי שנהנה בו וכו', זה לא עוזר לי, כי בסופו של דבר הצדיקים הכי גדולים (שמבחינתי זאת האמת) התרחקו מהנאות העולם... וגם יש הרבה הוכחות לזה, שזאת האמת... 

 

וגם אחרי שקוראים דברים כאלה פתאום נראה שטותי לרצות את כל הרשימת מכולת שיש לי על הבחור.

 

אולי אם אתה קדוש יותר, אתה גם מסתפק בפחות, מסקנה: קל לך יותר להתחתן? מעניין הדבר הזה...   

 

כמה דבריםmatan

דווקא מהצד שלך- זה מאוד קל. במיוחד בנושא הזה. אם תרצי, תוכלי לסבול כהוגן אפילו, שום גרם של הנאה.

 

בנוגע לאיך חיים חיי קדושה ופרישות.

צריך ללמוד היטב ולעומק. מה בדיוק זה אומר לחיות חיי קדושה ופרישות. ואסור לקפוץ מדרגות בנושא הזה.

לא צריך להיוולד קדושים בשביל זה, רק לעבוד קשה ולאורך זמן על מודעות של "הנאה זה רע".

 

ובלי קשר- זה אחד האידאלים הכי גרועים, לא להנות. כל גדולי ישראל יצאו כנגד חיים שכאלו.

ההפך, זה לא אידאל יהודי אלא ע"ז גמורה.

אם רוצים להעמיק ולהגיע למדרגות של הגדולים הללו, שבאמת לא נהנו מהעולם הזה(וזה דיוק משמעותי

שצריך להבין אותו), את זקוקה להבין איך הם הגיעו לשם ומה היתה התפיסה התורנית שלהם.

הדברים שכתבת ממש מוכיחים את דברי הרב קוק בעין אי"ה על "חבר ולא ת"ח"... ככל הנראה באמת קשה

לרדת לסוף דעתם של גדולים שכאלו, והמנסים בלי העיון והמסורת נידונים לכישלון.

מסכימהלב אוהב

לגבי זה שאם לא מבינים מספיק איך מגיעים לשם, אפשר בקלות ליפול אפילו למקומות יותר נמוכים מאנשים פשוטים... וגם אני חושבת שר' נחמן כתב את זה.

אני פשוט לא מבינה איך אפשר לא להנות מהעולם הזה, זה כל כך טבעי לנו. וגם אני לא מרגישה שמספיק מדברים איתנו על זה בשיעורי תורה של רבנים.

ועוד נקודה, גם אני חשבתי שלבנות יותר קל, אבל למעשה אני חושבת שלבנים יש יותר הדרכה איך להגיע לקדושה מאשר לבנות. הרי בנות לא לומדות תורה ומסתופפות בתוך בתי מדרשות נכון?

והכי קל לומר להתעלאות רוחנית מתוך החומר, אבל דוגרי באיזה ספר כתוב איך עושים את זה?

וגם, זה לא שעכשיו אני יכולה ללכת לצדיקי הדור ולבחון איך הם מתנהגים, נכון?

 

 

השאלה היא מהי הגדרת קדושהmatan
לא להנות מהעולם הזה אומר שלא להנות מהצד הגשמי מתוך תאווה והמידות מקולקלת, אלא מתוך חיבור לרוחני. במשנ"ב מובא בסימן ו' סעיף א' על הרמ"א בהערה ו' "ובכונות כתוב, דהנשמה נהנית מרוחניות המאכל והגוף נהנה מגשמיות המאכל..."
כלומר ההנאה הגשמית היא מחוברת להנאה הרוחנית, או באופן אבסורדי- ההנאה הרוחנית נמצאת(גם) בהנאה הגשמית.
אין לומדים מספרים כי אם מסופרים. אין דרך להתקדם באמת ללא מורה דרך, וזה פתיחת המסל"ש, על עניין גן המבוכה שצריך את אלו שמכירים את הגן. המסל"ש עצמו מכוון היטב ונותן תשתית ראויה לעבודה יסודית מתחילה ועד סוף, אבל עדיין איננו יכול להחליף ת"ח חי שרואה ומבין ויכול לסייע לנווט דרך גן המבוכה עליו את מדברת.

אי אפשר לדבר על דברים שהציבור לא נמצא בהם, לכן רבנים מדברים על האידאל הרחוק ועל הצעד הקרוב. כדי לבנות דרך אמיתית לאדם צריך ליסד אותה לפי האדם עצמו, ולכן לא יעזור אף רב שיתן עצות כלליות שכבר קיימות וכל עצה פרטנית שתינתן לציבור תהפוך לבעיה.

מכיוון שדיברת בתחילת דברייך על עניין ספציפי, עניתי לך עליו באופן ספציפי בעניין חוסר ההנאה.
העובדה שבנים לומדים יותר ונמצאים בעולם של בית מדרש לא תמיד מקלה ולפעמים אפילו להפך.
אין עניין להשוות אלא להתקדם בדרך האישית של עצמנו.

את יכולה להתחבר לרב שלמד והכיר ומכיר את דרכם, גם אם כתלמיד של תלמיד של תלמיד.
בלי שימוש ת"ח, אי אפשר להתקדם באמת. וכבר נאמרו דברים חריפים על הלומדים מספרים ולא מסופרים.
*כל* גדולי ישראל? אתה חותם על זה?נפתלי הדג
כלומר, הרב קוק גרס ככה, והבעש''ט ועוד גדולים – ואני הקטן איתם לגמרי, אבל קשה להתכחש לעובדה שאידיאל הפרישות נישא ע''י לא מעט גדולים לאורך הדורות (חכמי המוסר, למשל).
אני חותם על זהmatan
ומה שמדמים להבין מדבריהם של גדולים בעניין מידת הפרישות ושיבור היצר, הוא רק מה שמדמים להבין ולא עומק דבריהם.
ומפתח אחד להבין הוא במשנ"ב על ברכת אשר יצר.
ואם נחכים נבין שלא סבלו הגדולים הללו אלא נטשו הנאה גשמית קטנה מתוך הרגשה בחוש שאין הצר שווה בנזק.
אידיאל הסבל הוא סייגים נוצריים שנכנסו בדמיון תלמידים שלא למדו כל צרכם ואלו בתורם מדמים לראות בדברי חכמים את רעיונותיהם וזה שאמרתי למעלה על חוסר עיון ומסורת.
אני רוצה לטעון הפוךתפוח יונתן
בגלות היו צדיקים גדולים שהיו פרושים, כי היה על מה להתאבל ולהצטער. אבל בדיוק היה עכשיו יום ירושלים שאבותינו לא חלמו ולא שיערו.
בישיבה שלי הרבנים תמיד הדגישו כשלמדנו על מידת הפרישות במסילת ישרים שזאת מידה שלא צריך להתמקד בה יותר מדי בימינו. כל החכמה בתקופה זו היא לקדש את החומר. לשמוח ולשמור שהנאות העולם לא יקלקלו אותנו. אולי עם דרישות נמוכות יהיה קל למצוא חתן, אבל יהיה מאוד קשה לחיות איתו 80 שנה או יותר.
גלות לאו דווקא שווה פרישותלב אוהב

ההפך, לדעתי, בדור שלנו, של השפע ושעמ"י יושב בארצו בשלווה יחסית, יותר קשה לעבוד את ה' מתוך פרישות...

כי יותר קשה להתרחק מהנאות העולם. בגלות עוד מילא, היו צרות, ומתוך צרות יותר קל לעבוד את ה', לדעתי...(כאילו, תלוי.. )

זה לא שהדרישות נמוכות, אלא שהדרישות ממוקדות למטרה אחת שהיא עבודת ה'... ואז לכתחילה שאר הדברים מתגמדים... 

אני מבין את המושג עבודת ה' לפי הדוגמאות הבאות:תפוח יונתן

לכבד שבת ומועדים בברבורים, שלו ודגים.

לפתח את הארץ ולהפריח את השממה.

להקים משפחה, להוליד ילדים ולחנך אותם למצוות.

לחיות חיים מלאים ולהודות לה' על כל הטוב שבהם.

 

כשמתמקדים למטרה האחת של עבודת ה' (ה' אחד, יש אחדות כוללת בעולם), מבינים שאין שום דבר מיותר בעולם, וכל שאר הדברים הקטנים מקבלים משמעות מתוך עבודת ה' הזאת. כמו שהרב קוק מסביר את הפסוק "בכל דרכיך דעהו".

אלו דברים בכללילב אוהב

ולא סתם ספר חובת הלבבות התמקד בעניינים שקשורים אל הלב, והוא בעצמו כתב שזה תחום שמזניחים אותו... 

אהבת ד', יראת ד'. להגיע לאהבת ד' ברמה שאהבות האחרות יראו פחותות לעומת האהבה הזאת.

 

אם *חסידות* לא למדת, מה פעלת? |אגודל מסתובב באוויר|אורות הכתובה
דבר ראשון, לפני לפני הכל- נשמע שאת במקום מאאד גבוה, או שואפת לכזה מקום, וזה מדהים. באמת מיוחד. כל הכבוד לך!!! מסיר את כובע ההנאות הגשמיות שלי בפניך.
דבר שני- מידת הקדושה היא רמה ונעלה
אך גבוהה ממנה מידת החסידות
אדם קדוש יסגף עצמו מהנאות בכדי להתקרב לה'
אדם חסיד עובד את ה' דרך העוה"ז, דרך ההנאות
אמנם הדרך לחסידות עוברת קודם דרך הקדושה, אך היא לא התכלית.
בכל דרכיך דעהו

ובאמת, כל הכבוד לך! אשריך!!
חח אהבתי את הכותרת..לב אוהב

היי היי גם לי יש כובע הנאות, לא הסרתי אותו עדיין ולא בטוח שאסיר יום אחד!!

ולרצות זה קל, מעשים זה יותר קשה... 

וכן האמת שלומדים חסידות מבינים את הנקודה הזאת. ודווקא ממה שהבנתי זאת דרגה יותר גבוהה (יופי, כאילו לא מספיק דרגת הפרישות ברמת הקושי חח)

אבל תודה, מקווה שה' ינחה אותי לדרך הזאת, קשה ככל שתיהיה...

 

להיפךבעוז ובענווה

קדושה גבוהה מחסידות - לפחות לפי רבי פנחס בן יאיר

 

"אמר ר' פנחס בן יאיר: תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי פרישות, פרישות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי ענוה, ענוה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי רוח הקודש, רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים".

הצדיק - מי שעושה את הטוב ואינו עושה את הרע.

החסיד - מעבר לצדיק, גם גודר את עצמו במותר לו.

לצורך העניין - הצדיק אוכל כשר במקום הנכון ובזמן הנכון, אבל את הכמויות ותדירות האכילה - ההלכה לא קובעת. החסיד יכול להימנע לעיתים מאכילה המותרת כדי להימנע מגאווה (למשל).

קדושה - היא קידוש החומר והעלתו. הקדוש משתמש בחול (וגם נהנה ממנו) ומעלה אותו מגשמיותו. כלומר, אחרי שהאדם פרש מהמותרות (כמו החסיד) וקנה ענווה ויראת חטא, הוא נמצא ברמה מאד גבוהה של דבקות וכיון שכך -הוא יודע את רצון ה', ולכן לא רק שהוא אינו פורש מן העולם הזה, אלא גם מרבה להשתמש בו.

 

"כללו של דבר ענין הקדושה הוא שיהיה האדם דבק כל כך באלהיו, עד שבשום מעשה אשר יעשה לא יפרד ולא יזוז ממנו יתברך, עד שיותר יתעלו הדברים הגשמיים אשר ישמשו לאחד מתשמישיו במה שהוא משתמש בהם, ממה שיורד הוא מדביקותו ומעלתו  בהשתמשו מדברים גשמיים." (מסילת ישרים)

 

יש ספר נפלא של הרב שרקי הי"ו שנקרא "קדושה וטבע" והוא מתמצת בלשון קצרה את הרעיון הזה יחד עם עוד הרבה רעיונות. אז סיכמתי בשורה שתיים משהו שמופיע שם.

צודק, התלבלבתיאורות הכתובה
מה שכתבתי לגבי קדושה נכון דווקא לגבי טהרה ופרישות.

דייקת נכון. ועוד הוספת כהנה וכהנה בצורה נפלאה על מידת הקדושה. יישר כח!
הכל בסדר צדיק בעוז ובענווה
זיכית גם אותי
מקווה שהבנתי אותךרוזימרין
צריך לבחון למה עושים את הדברים, את חיה רק כדי להנות או שאת חיה ונהנת מהדרך?
מה התכלית בסוף?

אם אני לא טועה, נזיר מביא קורבן. אם הוא עושה משהו כ"כ קדוש ויחודי למה הוא מביא קורבן?
הרעיון הוא לא להתנתק מהחיים החומרים, אלא לתעל אותם ולמנף למקום גבוה יותר.
אוכל יכול להישאר רק ברובד של סיפוק צורך גופני.
ואוכל יכול להיות כלי כדי שיהיה לנו כוחות לחיות, וזה בסדר שהאוכל יהיה טעים והחוויה של האכילה תהיה בדרך של הנאה.

האוכל זה רק דוגמה.. זה בקשר בין בני זוג, ביחס לקשרים חברתיים, לשינה ...
אני מכירה את הגישה הזאתלב אוהב

אבל נשמע לי קצת הקלות בדרך...

גם אם תאכלי ,לשם הדוגמא, ותכווני שזה יהיה בכדי שיהיה לך כח להתפלל, בעיניי זה עדיין לא המקום שאני מדברת עליו...

 

את אומרת דברים יפים, כן? אבל זה לא מתיישב לי ברובד המעשי עם הדברים הנוראים (בקטע טוב) שקראתי על דרגת הקדושה... 

 

 @בעוז ובענווה הביא קצת ממה שכתוב במסילת ישרים. תסתכלי שם ותגידי לי אם זה באמת רק לכוון שהאוכל שאני אוכלת וכו' יהיה לשם שמיים. זה הרבה מעבר. וזה קשה! 

מושגים שאני עדיין לא כל כך מבינה בהם.. אקרא אולי אבין משהו.רוזימרין
רק הערהאורות מאופל

זוכרים שהמסילה היא סולם, כן? אין טעם שאדם שאינו זהיר, ישאף להיות יותר מזריז, וכן הלאה. ואגב, השלב הראשון במסילה הוא לא זהירות, אלא תורה, יקח קצת זמן לטפס מעל השלב הזה, לא?

כל עוד זה לא המצב, צריך לשקלל את כלל המידות, השלבים, בתור קריאות כיוון לתיקון, ולא כרף אישי הגיוני ונצרך.

בדיוק תהיתי על זה.רוזימרין
זה נשמע שכדי להגיע לחסיד צריך להיות קודם צדיק וכן הלאה.. אז יש לך כמה מדרגות לעלות כדי להגיע לחדר של הקדושה.
זאת אומרת שזה משהו שניתן לעבודה. עבודה קשה אבל אפשרית. והעיקר זה הדרך וההשתדלות.

לפני כמה זמן חשבתי על אנשים שכל מילה שלישית במשפט שלהם היא ברוך ה'.
אם יש דברים שהם כל כך ברורים לנו, זה ברור שהם מהקב"ה אז למה יש צורך להגיד את זה כל שניה?
"כללו של דבר ענין הקדושה הוא שיהיה האדם דבק כל כך באלהיו, עד שבשום מעשה אשר יעשה לא יפרד ולא יזוז ממנו יתברך" - זה קצת נוגע בנקודה הזו או שלא הבנתי נכון?
ישר כוח על הדיוקבעוז ובענווה
אבל אם לא נדבר על השלבים הבאים , אנחנו נישאר תמיד ברמה בסיסית של חיים יהודיים.
לא סתם מסילת ישרים הוא אבי ספרי המוסר .
נכוןלב אוהב

לכן קשה לי עם סיפורי צדיקים. כי בד"כ לא מסופר איך הם הגיעו לדרגה הזאת, אלא רק איך הם נוהגים בדרגתם הגבוהה היום לאחר העבודה הקשה...

למרות שביננו הסוד להגיע לזה, זה מסירות נפש. ופשוט לא כולם מוכנים למסירות נפש, זה הכל. 

אם קראת מסילת ישריםים...

איך הגעת לזה שזו המטרה וזו קדושה

זה לא מה שהוא כותב

והוא גם נותן דרך מאוד ברורה להתקדם בה, בטוחה שאת בשלב של פרישות

רוב האנשים איפשהו בזהירות וזריזות, נקיות

רוב האנשים בזהירות, כלומר הרוב סיימו את ה"תורה מביאה לידי"?אורות מאופל
מישהו יכול בכלל להגיד דבר כזה?
לא הבנתיים...

לפי מסילת ישרים , זהירות מה שאסור, זריזות מה שמותר

וענווה היא להיות צנועים ולא להשתחצןאורות מאופל
אז למה היא נמצאת אחרי זהירות וזריזות ונקיות וכו? חוץ מזה, אם אדם לא עושה שום רע, הוא בהכרח עושה טוב, ולכן לפירושך למה הכפילות, זהירות וזריזות?
זה מה שכתוב במסילת ישריםים...

הסבר מה זו זהירות מה זו זריזות, נקיות, ענוה וכו

גם קדושה, פרישות, חסידות

 

דרך אגב מה שכתבו פה איפשהו, אני לא רואה קשר חוץ מהשם בין החסידות במסילת ישרים למה שנקרא חסידות היום, בטח שלא לחסידויות שונות שבכללי אלה אנשים שהולכים אחרי אדמו"רים

מי אמר שאני בפרישות...לב אוהב

או צולניקית או מה שזה לא יהיה @דוד=) @אורות הכתובה

אני אוהבת את החיים, ונהנת מהם...

 

בסה"כ אני מסתכלת על ההר הגבוה הזה שצריך להגיע אליו, זה הכל... 

ורוצה לראות מה זה דורש ממני, ואם יום אחד אהיה מסוגלת לזה...

אני רק בשלבים של לשמוע סיפורים, לבחון את הדברים. העולם הזה מסקרן אותי ...

וקראתי את מסילת ישרים. מזותומרת איך הגעתי לזה? זאת אחת הדרגות... ויש עוד ספרים שמדברים על המדרגה הזאת... 

 

 

לא צריך להגיע אליו, רק מי שרוצהים...


הם לא נולדו ככה אלא עבדו על קשהברגוע

אבל בגדול אומרים (בעיקר הרב קוק) שבדור שלנו של הגאולה והחזרה לארץ ולחיים הטבעיים,

לא נכון לעבוד את ה' ע"י פרישות וצמצום,

אלא להינות ממה שה' נותן בלי להילחם בגוף.

להפסיק לפחד מפיתוח הגוף והצדדים הטבעיים,

זה מתאים לגלות.

 

(כמובן באופן הנכון, לא להיות משועבדים לתאוות)

מצרף תשובה של הרב יהושוע שפיראברגוע

שאלה:
שלום לכבוד הרב.

אני קצת מתבלבל ביחס שבין הרוח לחומר. למדתי ברב קוק שהגוף הישראלי הוא קדוש ובארץ ישראל קידוש החומר תופס מקום מרכזי. מאידך במסילת ישרים המבוסס עפ"י הברייתא של רבי פנחס בן יאיר אנו מוצאים שמעלת קידוש החומר הוא נעשה רק בשלב הקדושה, כלומר רוב האנשים לא מגיעים למעלה הזאת. האם זה נכון שיש סתירה בין הדברים? אני לא כל כך מבין.

תשובה:
יש כמה רכיבים בסוגיא העמוקה והמסועפת הזאת, יש דרגות שונות בקידוש החומר. קידוש החומר כמו שמבואר במדרגת הקדושה של המסילת ישרים הוא קידוש החומר עליון עד שמי שמביא מתנה לתלמיד חכם כאילו הביא ביכורים, כאילו הקריב על גבי המזבח, כמו שמביא שם הרמח"ל. האדם הקדוש מתעלה כ"כ עד שמעשיו הם ממש כמקדש.
לעומת זאת, קדושת החומר שהרב דיבר עליה שייכת יותר למדרגת א"י ולא למדרגת המקדש. וכאן אנחנו מוצאים עוד הבדל, והוא, שבחוצה לארץ, בזמן הגלות, הקדושה היתה מופלגת, מתרוממת מעל הגילויים בעולם הזה. השייכות למדרגת הקדושה הגיעה רק למי שבאמת עזב את כל גדרי העולם הזה, והיה שייך למקום של שבתי בבית ה' כל ימי חיי. לעומת זאת מאז ששבנו לארצנו, הקדושה מתגלה במעגלים רחבים הרבה יותר. היא מתגלה בפירות ובתבואה של א"י, היא מתגלה בעבודת הקרקע, היא מתגלה בבנין של בתים וקהילות, ובמידה מסוימת היא מתגלה אף בפיתוח כל כישורי החול. יוצא שעצם בנינה של ארץ ישראל ועצם פריחתה היא מצוה גדולה, ולכן יש בה קדושה.
אנחנו בנינו את הארץ מתוך קדושה, ומשתוקקים להגיע גם לקדושה במעלה עליונה עד שיהיה כל מעשינו כעין מעלת המקדש ממש, ועוד יותר עד שנגיע למקדש ממש, בעז"ה כשהקדושה תתגלה במלואה. הקדושה במלואה היא לא דרגה פרטית שנאמרה במדרגת הקדושה במסילת ישרים אלא השראת השכינה במקדש, באומה הישראלית ובהפיכת כל העמים לקרוא שפה ברורה בשם ה'. זוהי הקדושה העליונה מכל, שאליה אנחנו מצפים, שעיני כל אליה נשואות, ושבנין הארץ הוא המכין לה.

אני חושב שזה נקודהמתן תורה
מורכבת, אבל לא בצורה שאי אפשר להבין, כי מצד אחד ברור לכולנו שעניין ההנאה הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, וגם מהזוגיות- גם ברמה שנהנים להיות בחברת הבן זוג-
אבל מה שהתורה מכוונת זה ''פרישות''- במקומות שיכולים להביא את הבן אדם למקום לא מוסרי- אז יש כאן עניין של איזון👍
you only live onceדוד=)
הרמה הזו של להתנזר מהנאות החיים קשורה לפרישות, זה בא אחרי נקיות. אדם פרוש ואמיתי שיש לו חן וזה לא דוחה הדרך החיים שלו, זה בדרך כלל אדם ותיק בשנים וגדול. ממליץ לך בנושא הזה למשל לקרוא את הספר סידהרתא של הרמן הסה, אע"פ שהוא ספר חיצוני, הנקודה הזו שם מוסברת טוב.
אבל מה שבא לך =) אני יכול להגיד לך מהעיניים שלי שצול"רים פרושים כאלה בגילאים צעירים זה לא אמיתי לעניות דעתי. מעולם לא ראיתי בהם חן.
מי, הנוצרים?סטופ
לא'ידעת, חשבתי שהרמח''ל לדוגמא הוא צדיק ממש.
גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמיםבינייש פתוח
מה קשור?לב אוהב

מי שפרוש או קדוש לא יכול להנות מיגיע כפיו?? ההפך כל הסיפורים ששמעתי על צדיקים נסתרים מראים שהם עבדו לפרנסתם.... 

הדגש שלה הוא ה"נהנה"matan
ענו לך כאן כל מיני, אני רק מוסיפהבת 30

שהדבר הכי חשוב הוא לא "לקפוץ מעל הפופיק".

המקום שבו את נמצאת - זה המקום שבו את צריכה לעבוד. 

לא לאמץ הנהגות של צדיקים ולא לחשוב שאת לא מספיק טובה או כל מיני מחשבות כאלה. 

 

לכל צד יש צד שלישיאורות מאופל
נכון, לא טוב לקפוץ מדרגות, אבל צריך לטפס במדרגות, ומי שכל הזמן עושה רק את מה שהוא יכול, לעולם לא יוכל יותר. צריך לעשות תמיד טיפה יותר מהיכולת, ואז כשמתרגלים לטיפה הזאת, אפשר עוד טיפה, וכו'. יש על זה פסקה של הרב בפנקס י"ג, איפשהו באזור מ'..
לגבי ההערה על צולערים- כיוון שצולעריות היא רדיקלית, והיא בעצם קיומה מהווה טענה על מי שלא צולער, הדרך הקלה למצוא מפלט ממנה היא לטעון שהיא מזויפת. ברור שיש הרבה שמזייפים, בגלל ההורים, בגלל החינוך, בגלל הפוזה וכו, אבל מי שלא, ויש הרבה כאלה- מרוויח המון. לשמחתי אני לא צולער, ומעולם לא חשבתי להיות, ואני גם ממש לא מחבב אותם, אבל אני לא גאה בזה, בטח לא מאשים אותם..
התשובה של הרב יהושוע עושה את מה שטענתי בתגובה קודמת, כלומר הופכת את
נכון.בת 30

לא כתבתי לא לטפס.

כתבתי לעבוד במקום שבו היא נמצאת.

קדושה זה החיים והחיות קודם כלים...

רק שיהיה מכוון לה'

קדושה זו לא פרישות אלא הפרישות היא כדי להגיע לקדושה- כדי להנות מכל מה שאפשר כאשר זה לשם שמיים!!

ואם הפרישות פוגעת בבן זוגך (או בך) ובקדושת חיי הנישואין

איך דבר כזה מביא קדושה לעולם? אין בזה משהו שנעשה לשם שמיים לדעתי

 

לא יודעת מהי דרגתך הרוחנית אבל כל דבר בזמן שלו

בסופו של דבר אפשר גם להסתכל על הרווקות כפרישות

תמהניאורות מאופל
רשי:"קדושים תהיו"- פרושים תהיו.
לגבי התשובה של הרב יהושוע, הוא מסביר את מה שטענתי שהשלבים במסילה הם קריאות כיוון ולא שלבים אישיותיים הכרחיים, כל זמן שעוד לא נגמר שלב התורה.
תפוח יונתן שתיאר עבודת ה'- איך זה שזכרת להגדיר את הצ'ונט בשבת כעבודת ה', ולימוד גמרא רשי תוספות, מוסר, אמונה, תיקון המידות?
לא קשיאתפוח יונתן

לפי הבנתי רש"י דיבר על להיות פרושים מאיסורים ולא מהדברים המותרים. ובכך נהיה קדושים ומובדלים מהגויים.

מצרף פה קישור רלונטי להלכות דעות פרק ג' של הרמב"ם:

http://www.mechon-mamre.org/i/1203.htm

ומשפט מפתח משם: "לא דייך מה שאסרה תורה, אלא שאתה אוסר עליך דברים אחרים".

 

 

בכוונה כתבתי למעלה "דוגמאות" כדי שיהיה ברור שלא התכוונתי לסכם את עבודת ה' אלא לתת מקרים שמחזקים את הטענה שלי. למרות שגם דרך המלך של לימוד תורה ותיקון המידות לא עוברת בפרישות מהדברים המותרים כשיטה עקבית, אלא רק במקרים נקודתיים שיכולים להזיק.

זה נכון, אולי, לדעת הרמב"םאורות מאופל
שעליו חלקו הרמב"ן, המהר"ל, הרמח"ל, והרב זצל. גם הציטוט מהרמבם עוקר אותו ממשמעותו הברורה לאור המשפט שלפניו והמשפט שאחריו, מתוך הפרק כולו. לדעת הרמבם אסור לעשות שום דבר, *כלום*, כשמעורבת בעשייה מטרה של הנאה. צריך לעשות הכל לגמרי לשם שמיים, ולא, זה שאדם הולך לסופרלנד ועובד על עצמו שהוא עושה את זה כדי ללמוד יותר טוב/כדי להבריא את נפשו/כל מיני תירוצים אחרים, זה לא הלשם שמים של הרמבם, ולעניין מה זה אולי כן לשם שמים, ניתן לעיין בסוגיית "הנהו אווזי" בעין אי"ה.
איפה רואים את זה ברמב"םתפוח יונתן

שאסור לעשות כלום אם מעורבת בעשייה הנאה?

 

אני רואה אחרת: "לא יהיה בליבו קיבוץ ממון בלבד", "לא ישים על ליבו לעשות דברים הללו, כדי ליהנות בלבד".

כלמר, לא רק כדי להנות, אלא גם כדי להיות בריא.

ואם אתה קורא את המשפט "כדי להברות גופו ואבריו בלבד" כאילו הרמב"ם מתכוון בשביל להיות בריא ולא בשביל שום דבר אחר, גם לא הנאה, אז אני מבין את המושג בריאות בצורה שכוללת גם בריאות נפשית שמחייבת הנאה. אם מישהו יעשה רק מה שצריך ויקפיד לא להנות, הוא בסוף יאבד את בריאותו הנפשית ובעקבות כך גם את הגופנית.

תסתכל בספר התניא...לב אוהב

כל הנאה שאדם עושה שלא לשם שמיים, נותן חיזוק וכח לסטרא אחרא...

 

טוב, אני פורש מה"דיון" הזה. שבת שלום!תפוח יונתן
יש לקרא את התניא כמו שצריך, הוא במפורש אומר שזה לא לכל אדםהדוכס מירוסלב
עבר עריכה על ידי פלוני מפונפן בתאריך ב' בסיון תשע"ז 21:20

העבודה הזאת.

מה לעשות שנגזר עלינו לתת חלק לס"א? (כמדומני שזה ממש לשון התניא)

 

כל התניא נקרא ספר בינוניים ובמפורש הוא אומר שכל ההקדמה שלו על מה זה צדיק ממש היא לא שייכת בכל אדם ועיקר העבודה בעולם הזה היא במדרגת הבינוניים. מיניה וביה שדי ביה נרגא

לא כתוב שם שנגזר עלינו לתת חלק לס"א...לב אוהב

ונכון, הוא כותב שיש אדם שיש לו עניין להיות בינוני... או להיות בעבודה של עליות ונפילות ולא להשיג את הדרגה של צדיק, אבל הוא לא כתב שצריך לתת חלק לס"א... 

אז זה לא הלשון, אבל כשהוא מתאר את עבודת הצדיקים ומאידךהדוכס מירוסלבאחרונה

את עבודת הבינוניים ואומר שזה המהות שלנו, הדבר משתמע

מממלב אוהב

אני לא עושה כלום ולא עשיתי כלום... 

לא צריך להבהל מדרגות גבוהות... יש אנשים שזכו לזה, למה שלא נזכה גם אנחנו?

 

 

 

כי אנחנו לא אותם אנשים?אורות מאופל
עיין מסל"ש בשני הפרקים על ענווה
לא הבנתי למה בשביל להיות צדיקים צריך לפרוש..מישהי=)
אני חושבת שהקב"ה באמת נתן לנו המון מצוות של עשה ולא תעשה.
הלא תעשה בתכל'ס די מגביל אותנו למסגרת מצומצמת.
אז למה לא להנות משאר הדברים שמותרים לנו?

לא נראה לי שסתם ה' ברא פירות יפים ומתוקים אם לא בשביל שנהנה מהם
או את חוש הריח או המישוש וכן הלאה,
אם הוא לא היה רוצה שנהנה הוא היה בורא הכל באותו טעם
ואת בני האדם כמונוטונים ללא רגשות.
לא ככה?

כתוב למשל שבחגים צריך לשמוח
ואין שמחה אלא בבשר ויין שזה משהו מאוד גשמי.

היום כשכל העולם מבולבל יותר קשה לדעתי להנות מהחיים ומשפע האפשרויות ועם זאת לעבוד את ה' ללא פשרות
ועוד יותר קשה לחנך את הילדים לדבר כזה..

מה אומרת?
ברור שמותר וצריך להנות ממה שאפשרים...

ולהיות צדיק זה ממש לא פרישות וזה בסדר גמור

ולהפך צריך להנות

 

פרישות זה למי שרוצה להגיע לקדושה (הרב שרקי אמר פעם שבעבר היה אפשר להגיע לקדושה בלי פרישות)

זה ממש לא לכל אחד ולא צריך להיות

ולא צריך לעודד מנהגים של פרישות או להפיץ אותם, למי שיגיע למדרגה המתאימה כבר ידע מה לקחת על עצמו ואיך. 

צדיק במסילת ישרים זה מי שעושה את מה שצריך (זהירות זריזות ונקיות) ואין שום חובה ליותר מזה

 

 

(אצל חילונים בכלל יש כל מיני שמועות על מנהגי פרישות וזה רק מרחיק אנשים ומסתכלים מוזר על דתיים כי חושבים שככה זה אצלם)

הוספת על מה שאמרתי?מישהי=)
אני חושבת שיש עניין עמוק יותר ל"הנאה"לב אוהב

תחשבי שאין הרבה יהודים בעולם לעומת שאר האוכלוסייה.

שאר האוכלוסייה אין לה עניין בתיקון העולם כמו שליהודי יש. אז אם אנחנו כאן בעולם, מן הסתם שיש לנו תפקיד הרבה יותר משמעותי עם כל הטוב שיש בעולם, ולא סתם להנות כי ד' רוצה שנהנה... משהו גדול יותר.

אני חושבת ומאמינה שהנאה ככל שהיא יותר גדולה ויהודי עושה עבודה עצמית לקדש את ההנאה הזאת לשם שמיים, אז זה עושה תיקונים גדולים יותר בשמיים. 

 

וכן כדי להיות צדיק, לפחות לפי בעל התניא, צריך אדם להגיע לדרגה שהנפש האלוקית שלו שולטת על הנפש הבהמית שלו. כלומר הוא שולט בתאוותיו... וכתוב שם עוד דוגמאות שבאמת מזעזעות את הנפש מבחינת הדרגה שיהודי מסוגל להגיע אליה...

 

אבל ברור שיש עוד הגדרות לצדיק, כמו יהודי שזכויותיו מרובות מעוונותיו (וגם על זה בעל התניא מדבר...)

 

סכנה!! צריך מאוד להזהר מלנסות להגיע למדרגה שלא ראויה לךהדוכס מירוסלב

מוקדם מדי. זאת אחת העצות הכי טובות של היצר להפוך אדם מיהודי קדוש לאדם איום ונורא.

פרישות לא שייכת לכל אחד ואסורה לגמרי לרוב העולם.

פרישות בנשים לא שייכת בכלל, תפקידן הוא לגלות את הרוחניות בגשמי, מה שלגברים רחוק מאוד מהמציאות המצויה.

 

הפרישות היא לא תכלית המדרגות, החסידות היא תכלית המדרגות בענייני העולם הזה (יש עוד מדרגות שמתווספות).

כלומר לחיות בתוך העולם, אבל להנות אך ורק מהצד הקדוש.

נשים אמורות לחיות בתוך העולם ולקדש אותו.

גברים צריכים לעבור בפרישות.

 

וכל זה נאמר אך ורק למי שכבר הגיע למדרגת פרישות!

כל שאר הפרישויות הן נקודתיות והן לא קניין מידת הפרישות בפני עצמה.

 

בדוק ומנוסה, הדרך הכי מהירה להגיע לדיכאון ולעבור את העבירות הכי נוראיות שיש היא לנסות להיות פרוש כשאתה לא שם, ולוקח עשרות שנים של עבודת המידות כדי להגיע לשם.

תודה על התשובהלב אוהב

תמיד הסתקרנתי מה ההבדל בין אישה ואיש לעניין עבודת ד' ודרגות גבוהות בעבודת ה'.

אבל מסכימה שזה מאוד מסוכן.

אני לא פוחדת כי אני לא מנסה להיות פרושה חח... איזה פרושה , קודם ניהיה מתוקנים במידות... 

את יכולה להגיע למדרגות גבוהות מעל הפרישות, פשוט בדרך אחרתהדוכס מירוסלב

ובע"ה תגיעי!

רק צריך להיות בבחינת "היודע את מקומו" ואז לא מסתכנים...

 

אגב כתבתי את המקור כאן

יש משנה בסוטה שמוכיחה שלא כל אחד ראוי להיות פרוש, וכל מי - לקראת נישואין וזוגיות

א. למה לך? באמת שואלת, אין עניין בזה.חופשיה לנפשי
ב. אני חושבת שזה לאנשים שיש להם דחפים מוגזמים לתאוות בחיים ולא לאנשים עם יכולות הנאה פשוטות.
הגנום הקרנפי מייצר עיוותים מוטציונים בקרניים.אורות מאופל
פרישות היא מידה מוכרחת כדי להגיע לרמת קדושה מסוימת. ברמה האידיאלית, משה רבנו פרש מאישתו. כלומר, כדי להוות את האידיאה האלוקית שגלומה בישראל, צריך להיות פרוש מאישה. מתחת לזה, הנזירות אולי דורשת קורבן, אבל הנזיר מתקדש. עיין שמשון, הרב הנזיר, וכו. ברמה הכי בסיסית, מילולית, קדושה=פרישות. הקדש=הפרשה, קדושה=מפורשת, קדושים תהיו=פרושים תהיו.
לאחר ההבנה שהפרישות היא עילה לקדושה, אפשר להסתייג ולומר "אני/אנחנו/דורנו לא יכול להגיע לשם, בוא נראה למה כן." או "אנחנו לא יכולים להגיע לפרישות מלאה,אמיתית, מקדשת, אז לפחות נעשה דברים שמזכירים פרישות, או שהם פרישות ברמה כלשהי, כמו רק לא להנות מהעולם אלא להשתמש בו רק דבקות בה' (מסלש) לכוון בכל מעשה שיהיה לשימוש הקדושה (ולא לעבוד על עצמנו שאנחנו עושים את זה) (אדמוה"ז) וכו'. הבעיה היא כשעושים מקידוש החומר, קידוש החומריות. הנאה מהעוה"ז, ברמה של לאכול גלידה, לצאת לטיול וכו' היא מיותרת, וגוררת את האדם לכיוון ההפוך מדבקות בה' (מסלש) אנחנו, בדורנו החלש, שהוא אמנם גמד על גבי ענק אבל עדיין גמד ננסי, אולי נאלצים לוותר לנפש הבהמית שלנו גם מתוך חולשה וגם מתוך הכרח וגם מתוך תכנון אלוקי לקראת המשך הגאולה, אבל מכאן ועד לומר שאין לפרישות מקום הדרך ארוכה מדי.
לגבי הגישה שהובאה כשיטת הרמבם, קודם כל,המשפט הראשון, הכלל,שהרמבם מביא,הוא שיהיו כל מעשיו מכוונים כדי לידע את השם ברוך הוא בלבד. בלבד. הפירוט שהוא מביא אחר כך בא להגיד למה הוא התכוון ולמה לא. לא כתוב שם שום דבר על לעשות דברים שחורגים מהדבקות בה' כי זה צורך נפשי. אדם צריך ללמד את עצמו לחזור לטבעו האמיתי, שנהנה הנאה נשמתית, ולא נפשית או גופנית. אי אפשר להתעלות בלי לעשות זאת ברמה כלשהי. בטח לשיטת הרמבם. הוא פשוט בא למנוע יצירת נזקים לגוף מתוך רצון להתקדש, אבל זה הכל.

הכותרת היתה נדרשת מאוד, איתכם הסליחה.
כדי להגיע למידת הקדושה חייבים פרישה השאלה ממהmatan
אמנם הקדושה עובדת דרך הפרישות אך השאלה היא פרישות ממה.
פרישות מצד עצמה מגונה ועיין בכוזרי מאמר ב' בתחילתו.
הפרישה היא מהעולם הזה דייקא, ויש לעיין היטב מה דין פרישות מהעולם הזה ועיין בקושי על "לא פסקו משולחנו... ײ לעומת "לא נהניתי מן העולם הזה אפילו באצבע קטנה".
גם מה שהבאת ממשה רבנו אין כוונה שיהיה זה לכתחילה אלא שהקדושה דורשת מצד עצמה מדריגת פרישות, כלומר האדם שנמצא במדרגות קדושה מעצמו מרגיש שיש עניין שלא שייך למצבו, ואם היה העניין הזה של פרישות פשוט וראוי כפי שאתה מציג איך טעו בו מרים ואהרון שהיו נביאים בעצמם? ועל מה היו דבריהם?
כדי להוות את האידאה האלוקית שגלומה בישראל אדם חייב להיות בעל אישה וילדים, אלא שבמדרגת משה רבנו מצד חובתו הציבורית להיות צינור מרכזי לא יכול היה להתפנות לצד הפרטי של עצמו ולא בכדי לא ביתו של משה רבנו ממשיך את המהלך הגדול שלו.
גם הטענה מנזיר, נזיר חייב חטאת על שציער את נפשו מן היין. לא גופו כי אם נפשו. ואין חולק על עניין הציעור. וגם צד המחלוקת הוא רק מצד ירידתו במדרגת הקדושה שזכה לה דרך הפרישות, אך מכיוון שלא היתה מדריגה אמיתית שלו אלא מדריגה חיצונית יש לו להביא חטאת. גם ידוע כבר שאמר שמעון הצדיק שלא היה בדורו נזיר אמיתי אלא אחד ושם מבוררת עבודת הנזיר בצורה מדויקת והיא רק במקום שצריך להתנגד ל"ורצה לטורדני מן העולם".
לכן כל דבריך נמצאו חסרי יסוד.
כמובן שקדושים תהיו פירושו פרושים תהיו, אך יש עוד שתי מילים שצריך לזכור - מן העריות. כלומר לא פרישות סתם אלא פרישות מהצד השלילי.

ואחרי שהופרך יסוד דבריך נמצאו דבריך עקורים מן שורש ולכן מקורם בתפיסת עולמך לבדה שדרכה אתה מדמה להסביר את דברי חכמינו כטלאי על טלאי וקרעים קרעים.

לכן צריך להבין לעומק את הפרישה ומהותה. שלא כדבריך.
הפרישה המובילה לקדושה היא פרישה מן העריות.
העריות הן יסוד היצר, ולכן גם נקרא בפי חז"ל יצר בסתמא. עכשיו צריך להבין על איזה טווח מדובר הפרישות שאנו עוסקים בה- פרישה מרע היא לא דיון, היא פשוטה לכל. פרישה מטוב? אין מי שיגיד לפרוש. אז על מה מדובר? על דיני תערובות.
בכל העיסוק שלנו בענייני העולם יש שני צדדים, השאלה היא כיצד אפשר לקדש את עצמנו ואת חיינו מבלי לטעות למה שאתה קראת בדבריך לקידוש החומריות. מרגע שמובן לנו שאין בטיול או הגלידה רע מוכרח, אלא יש בו תערובת היצר מובן שיש להפריד בבחינת תוכו אכל קליפת זרק. וזה צד הפרישות שיש פרישות מצד היצר.
אכן כדי להגיע למדרגות קדושה חייבים לעבוד בדרך העבודה שהיא הבדלה הכנעה המתקה(ובא"י יש דרך למעבר יב"ק וד"ל) ולכן יש צד פרישות חיצונית שהיא בהכנעה והבדלה, אך סוף ההמתקה לבוא.
ומכיוון שהגיע אדם למדרגת הקדושה היא מעצמה מבערת ומבטלת את צד השלילה של אותו עניין והוא יכול להשתמש בדבר הזה בבחינה הנ"ל.
והדברים מבוארים ומאירים בדברי הרמח"ל והמהר"ל ויסודם בהררי קודש של דברי חז"ל ופסוקים מפורשים.

יש משנה בסוטה שמוכיחה שלא כל אחד ראוי להיות פרוש, וכל מיהדוכס מירוסלב

שמתיימר עושה נזק לכל העולם כולו.

"הוא היה אומר, חסיד שוטה, ורשע ערום, ואשה פרושה, ומכות פרושין, הרי אלו מבלי עולם"

יש עניין גדול,ע מ
לחיות בתוך העולם.
לא להתכחש למציאות הנתונה ולנסות להידמות למלאכים, כל אחד ותפקידו.
יכול מאוד להיות שבשביל לחיות בתוך העולם בצורה נכונה צריך לקחת פרק זמן מסויים של חיים מחוץ לעולם, אבל זו לא דרך חיים. והצדיקים שהתנזרו - עליהם קשה, לא על הצדיקים שלא התנזרו.
קיבלנו תורה עם מצוות והלכות שקשורות להתמודדות עם ענייני העולם. איך מתמודדים עם מציאות של אכילה, של בן/ת זוג, של לידה ושל מוות, לא כעניין דיעבדי, אחרי שנאלצנו להתחספס עם העולם - בואו ותעשו ככה ובדרך הזו תשמרו על עצמכם מפגעי העולם ברוחניות שלכם, אלא כעניין לכתחילאי - בואו ותיפגשו עם העולם כדי לבטא את העולם הרוחני שלכם במעשים. ככה אני רואה את זה. אז אנחנו תמיד נשמרים מלהיסחף אחרי הגשמיות, אבל לא עושים את זה מתוך תפיסה שהחומר הוא רע ומר, אלא מתוך תפיסה שהחומר כשהוא עומד כדבר עצמאי - יש לו השפעות רעות, אבל כשאנחנו יודעים מה מקומו, כהשתקפות ובבואה של עולמות עליונים יותר בעולם העשייה, הוא לא רע.
עשיתי בדיוק מה שביקשת לא לעשות, סליחה.
מה שאני מבין..מבקש אמונה

וודאי שלא צריך דווקא להוולד קדוש.. לכל אחד יש בחירה.

 

הכל נובע מדבר אחד... שהאדם הבין שבעצם העולם הזה חולף והעולם הבא עיקר. 

כל רגע אפשר לאסוף עוד ועוד מצווה. כל השאר זה רק כדי להתקיים.. 

וממילא מתוך ההבנה הזאת כבר יורד לו הרצון להשקיע יותר מידי במשהו שגם ככה יגמר בקרוב. 

 

וכן אני בטוח שאדם כזה יתחתן הרבה יותר מהר!   הרבה דרישות יעלמו פתאום

 

 

 

 

בדיוק...לב אוהב

במיוחד שמתחילים להתבגר או להזדקן והבריאות נחלשת, או שבאים על אדם כל מיני נסיונות...

ואז מרגישים יותר במוחש שההנאות כאן בעולם הזה הם סוג של אשליה... שזה לא האמת...

 

זו שאלה מעניינת ויפה.ד.

א. בכללי, ברור שבכל מעלה, יש גם צד של "איך נולדים" וגדלים, אבל עוד יותר של עבודה עצמית מתמשכת וישרה.

 

 

ב. את צודקת שלהגיד ש"הקב"ה ברא את העולם כדי שנהנה בו", במובן החומרי, כאילו זו "תכלית" בפני עצמה.. זו שטות. דרך קלה להתחמק מהנושא. וכבר המס"י מעיר על זה.

 

 

ג. אלא שיש לחלק בין כמה דברים: ראשית, בין מידות חסידות לבין מידת כל אדם. המס"י כותב שלא כל בני האדם יכולים להיות חסידים, ואז דיים שיהיו צדיקים. לא עוברים איסורים, מדקדקים במצוות וכו'. וצריך גם להיזהר מ"לקפוץ מדרגות". טוב שאדם מכווין שכל מעשיו ודרכיו יהיו בתכלית גדולה, אבל אם עדיין אינו שם, ופורש מהמותר לו בצורה מופרזת, עלול למצוא עצמו "משומם".. מכאן יצא ולכאן עדיין אינו כ"כ שייך.. זה לא סותר שצריך להשתדל לא "להתבהם" גם במה שלכאורה אינו ממש איסור.

 

 

ד. מעבר לכך, יש מה שהרמב"ם אומר על המשפט של חז"ל, "וכל מעשיך יהיו לשם שמיים", שהמשפט הזה נאמר ברוח הקודש. למה? כי אי אפשר שאדם יכלול בחמש מילים את הכל..

גם במובן האידיאלי, תלוי מה המכוון. אם הכוונה ליהנות סתם בשביל ההנאה, אז זו באמת לא מדרגה גבוהה. אם בדברים המותרים, באופן המותר, זה לא איסור. אבל אי אפשר לעשות מזה אידיאל [לפעמים, נותן לאדם מה שצריך במדרגה שהוא נמצא בה, וכך יש לו "ראש שקט" לעסוק גם בדברים יותר חשובים. נו, אז אולי גם זה קצת "לשם שמיים"..]

 

אבל אם מכווין לשם שמיים, לעלות מהשמחה ה"גשמית", לשמחה בטובו של ה', בעבודתו, בהודאה אליו - זו כבר משמעות אחרת. גם נותן ערך ל"הנאות" האלו במקומן, גם מקשר את הצד הגשמי אל הטוב.

גם בנושא שהזכרת, אם העיקר והיסוד הוא הקישור הנפשי, הנשמתי, בין איש לאשתו, בגלל שהם התחתנו והם משפחה, האידיאל המשותף. ואהבת הנפש, האישיות, האיכפתיות ההדדית, ההטבה. אז גם הצד ה"חיצוני" יכול להופיע ולבטא את זה. לתת חיזוק, במקומו ומשקלו הנכון, לענין הפנימי. ואז גם מעלים את הצד החיצוני, מקשרים אותו לאידיאל.

 

 

אכן, בכללי, אדם לא צריך לרמות את עצמו בחיים כאילו כל משהו גשמי, זה לשם שמיים, אבל יכול בהדרגה לעלות לכווין את הדברים למטרה טובה, יותר עם משמעות. קודם כל, להיזהר מהאסור, ועם זה - להשתדל להגביר את הטוב, וגם את הכיוון של המותר, לערך שבו. כל אחד לפי מדרגתו.

 

 

[לגבי השאלה שבסוף, שאולי אם אתה קדוש, מסתפק בפחות, אז קל לך יותר להתחתן... זה לגמרי לא פשוט.. נכון שאם אתה מסתפק בפחות, אז גם אם הבחורה לא מבית עשיר, לא מפריע לך... אבל הוא לא "מסתפק בפחות" ברמה האישית,הרוחני.. ואת זה, דומני, לא יותר קל למצוא...]

תשובה ממש יפהלב אוהב

וממש התחברתי לסעיף ב'.. וגם שמתי לב לזה שלפעמים חושבים שבגלל שהקב"ה ברא הרבה דברים יופים וטובים בעולם אז יש עניין להנות לשם ההנאה.. או כמו אלה שחושבים שאם אתה חי, אז תחיה ותהנה...

 

או אלה שמשקרים את עצמם שבאמת אפשר לכוון הכל לשם שמיים, מי שבאמת ניסה את זה יבין שזו עבודה הרבה יותר מורכבת וקשה מאשר סתם לכוון... 

אפשר הוכחות להנחה שלך?פינגו0

הצדיקים הכי גדולים שאני מכיר בעמ"י לדורותיו אמנם לא היו נהנתנים,

אבל גם רובם לא "התרחקו מהנאות העולם" כמו שאת כותבת.

 

אז כתבת שיש הרבה הוכחות לזה,

אשמח להוכחות בעיקר החל מתקופת התנ"ך עד האמוראים.

בשלוף... אברהם שלא הסתכל על שרה, משה שפרש מאשתו, שמואל שהיההדוכס מירוסלב

נזיר, כנ"ל שמשון... בתקופת התנאים מוזכר הרבה. למשל רשב"י שהיה במערה, רבי שאמר שלא נהנה מהעולם הזה וכו'

משה פרש מאשתו בהוראת הקב"ה,פינגו0

ומסיבה מאד מסויימת.

 

כל השאר אתה תמצא עליהם שהם גם נהנו מעולמו של הקב"ה

(אולי חוץ מרשב"י, ולגבי המערה זה לא היה בגלל התנזרות אלא צורך.).

 

נזיר חייב חטאת, בגלל ההתנזרות מטובו של הקב"ה..

 

בעיקרון, חייבים להנות, רק העניין זה שצריך לעשות זאת לשם שמיים!

פרישות היא לא מכל ענייני העולם. רבי אמר במפורש שלא נהנההדוכס מירוסלב

מהעולם בכלל.

 

עיין הרמב"ם בשמונה פרקים.

 

מה הסתירה לגבי משה? אם גדול הצדיקים היה צריך לפרוש מכל ענייני העולם בציווי ה' אין ראיה גדולה מזה.

 

העניין הוא שאנחנו בדורנו קצת מדומיינים לחשוב שפרישות שייכת לכל אחד.

ממה שהבנתי זהלב אוהב

שככל שאדם פחות שוקע בהנאות העולם הזה, הוא יכול יותר להשיג עניינים שבקדושה...

 

איזה תשובות יפותלב אוהב

ויש לי הרבה מה להגיב... 

 

ממליץ בחום לקרוא את שער הפרישות בחובות הלבבותמבקש אמונה

ממש עשה לי סדר בראש הספר הזה.  

ללמוד מהמקורות זה הכי טוב

בשביל קשר צריך לדבר. בשביל לדבר צריך לדבריהודי שואף לטוב

אחת. שתיים. שלוש.

נחמד והכל, אבל שום דבר לא זז.

שומע ומספק נתונים יבשים.

לימודים, שירות, משפחה, תחביבים.

סיפורים, סיפורים, סיפורים.

התמונה מתחילה להתבהר.

יש פוטנציאל.

יש היכרות.

אבל אין קשר.

בשביל קשר צריך לדבר, לא רק לקשקש.

אבל בשביל לדבר-צריך לדבר.

ובשביל לדבר צריך להיפתח.

ואני לא יודע לעשות את זה.

שאלות מנחות מצידה היו עוזרות.

אבל היא מחכה.

ואני מבין אותה.

גם לא מציב מולה שאלות בומבסטיות.

לא נעים.

הרי אנחנו לא קשורים.

רק מכירים.

אז מה הלאה?

איך מתקדמים מכאן?


כרטיסים שפותחים שאלות?ארץ השוקולד

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

כפלסטר זה יכול להיות נהדר.יהודי שואף לטוב

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

שיח עמוק בעדינותמחפש אהבה
לא בהכרח צריך בדייט שניארץ השוקולד
אולי צריך לתת יותר זמן כדי להיפתח?

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

אסביריהודי שואף לטוב

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

לאטניצן*

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין


אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יפה!נחלתאחרונה
זה לא פשוט דייטהפי

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח


זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..


לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .


אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים


בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח


מה דעתכם?פתית שלג

היא טוענת שהרווקות המאוחרת כל כך פושה בדורנו כי אנחנו מחפשים זוגיות עמוקה יותר מאשר מה שהיה בדור הקודם.

לכן עיכוב הזוגיות הוא חלק מתהליך הגאולה של סוג זוגיות אחר עם הקב"ה, וממילא גם בזוגיות שלנו.

מקווה שאני מדייק

"אני לא חושבת שרווקות מאוחרת היא בעיה" 

אני לא יודעת להגיד אם בדור הקודם היה עמוק או לאאני:)))))
לא התחברתיניצן*אחרונה

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

איך להגיע להצעות רלוונטיות?נחלת

ראיתי אצל רעות רוט. יועצת לקראת נישואין. מאוד התרשמתי ממנה. כנה, אמיתית. לעניין.

נדמה לי, ביוטיוב. יש לה גם שיעורים שם. אני מחבבת אותה, מבלי להכיר אותה בכלל.....

ועוד משלהנחלתאחרונה


 

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

צניעות = איכות בזוגיות???מחפש אהבה

לדעתכם, האם יש לרמת הצניעות והשמירה של בני הזוג השפעה על איכות הזוגיות שלהם?

אין שום קשר, ולמה שיהיה קשר?זמירות
נראה לי שהמוטיביציה הבסיסית לשמורadvfb

היא גזירת מלך. 

 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

 

 

לא נכון. זה מוסר טבעי. מוסר טבעיקעלעברימבאר

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

גויים לא מחוייבים בגדרי הצניעות ההלכתייםadvfb

כי זה מעבר למוסר טבעי

מסכיםארץ השוקולד
זה לא סתם שהרמב"ם מדבר על מחויבות זוגית רק מעת מתן תורה, כי התורה היא מה שהובילה לשינוי ולא שיש משהו בטבע האדם המחייב זאת.
אני מדבר כמובן בתור הסקאלה של השמורמחפש אהבה

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

צריך להיות בתוך הראש שלך כדי להבין מה אתה רוצה🙂זמירות
עבר עריכה על ידי זמירות בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 7:56

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

 

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

בוודאי שכןבחור עצוב
תגיבו עם הסברמחפש אהבה
לדעתי זה בסיס טובמחפשת111

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

בהחלט כןLavender
אין לי מושגארץ השוקולד
אבל הקב"ה ציווה על כך ולכן אנחנו מחוייבים.

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

נפלא. לפום צערא אגרא.נחלתאחרונה
פגשתי מישהו.לגיטימי?

לא נדלקו אורות מיוחדים.

לא חשבתי שזה זה. 

לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.

עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.

משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?

עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.

וזה עדיין לא השתנה.

טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.

כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.

אבל לא רע. אפילו נחמד.

ועוד דייט.

ועוד אחד.

וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.

פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.

עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.

ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.

 

מה אני באה להגיד לכם?

לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.

כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים. 

האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.

 

מה עוד?

תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.

ובשולי הדברים,

אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.

ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..

 

מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.

(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).

..שפלות רוח

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.


תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונותadvfb

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

..שפלות רוח

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

צודק, זה המקום שלךadvfb

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

כן, יקרה. המון הצלחה. זה נשמע מאוד טוב.נחלת
מזל טוב!תפוחית 1
מדהים ממשזיויק
מזל טוב!
כיף לשמוע, המון מזל טוב!!advfb

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מהשמים דרך הטבע.נחלת
נכון! תודהadvfb
וואו איזו בשורה מרגשתברוקולי
וואו איזה משמח לשמוע🎉פצל"פ

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב!!חדשכאן
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך שמחה, אהבה, נחת ורווח
וואו, משמח לקרואארץ השוקולד

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

מדהים!! מזל טוב!!!!אני:)))))
המון מזל טוב!!קדם
ממש התרגשתי לקרוא וכן, חיכיתי שתבשרי בשורות טובות וזה משמח מאוד!! לא מכירה אותך אבל מה מקריאת תגובות שלך כאן את נראית מדהימה, רגישה וחכמה מאוד. מאחלת לכם כל טוב!!!
וואי מזל טוב..דג כחול

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..


האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.


משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...


משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)


בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

וואו יקרה איזו הודעה משמחת ומרגשת!נגמרו לי השמות

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

מזל טוב רוב שמחותניצן*

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

בשעה טובה!!יעל מהדרום
מזל טוב ושפע ברכות 🌹פ.א.
שתזכו להקים בית באהבה ובאושר! מזל טוב!זמירות
מזל טוב! משמח מאד!100
בעז'ה בניין עדי עד מלא בשפע וברכה.

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

כיף לקרוא! מזל טוב! אולי גם הוא יכתוב מצידו?מרגול

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)


ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.


ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.


שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

לגבי צידו- מעניין יהיה לקרוא את ניסוחיו ותחושותיומרגול

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי


מזל טוב!אן אליוט
הרבה אושר ושמחה לשניכם 💐
וואומחפש אהבה

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

ממליץ לך להמשיך לבוא לפה.מחפש אהבה

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

למה לייאוש?שלומית.
כל הטוב עוד לפנייך!
למה זה מקפיץ אותך? מישהו אמר שלא?מחפש אהבה
מזל טוב יקרה 💗Lavender

הרבה אושר ועושר!

 

יפה מאד. אהבתי את המסרכְּקֶדֶם
תצליחו 
מרגש מאוד יחד עם זאת לאו דווקא מה שמתאיםהפי

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

 

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

בשעההטובה, הצלחה רבה!נפש חיה.
מזל טוב! בנין עדי עדנוגע, לא נוגעאחרונה
נאה דורשת נאה מקיימת..
משהו שרציתי לשתףמאותרת

היו לי כמה דייטים בחיי עם אנשים שונים -

רובם היו ב"ה נחמדים וטובים. אבל מידי פעם קרה שמי שנפגשתי איתו - נראה שמשהו התפספס מהפן של המודעות לחיצוניות ולגוף. ולי לא היה נעים להגיד שזה (כמובן תלוי כמה הדבר היה קיצוני) היה סיבה מרכזית בשבילי לא לרצות להמשיך.

ותהיתי לעצמי - מי שלא למד את זה בגיל ההתבגרות (ולא ברור לי מי מלמד שם - משפחה? חברים בפנימייה?), מתי משלים את הפער?

לכן חשוב לי להביא את זה כאן - יש אנשים שמוכנים להקים זוגיות ומשפחה, אבל נראה שהם דילגו על שלב בדרך לשם.

לא כולם, לא הרוב, אבל קיים. בעיני, אם יש לכם חבר כזה - זה חסד גדול להאיר לו ולעזור לו בנדון.

 

זה הטקסט שהתפרסם היום:

 

בואו נדבר על הפיל שבחדר, או יותר נכון, על הריח שבחדר:

יש איזה קטע במגזר שלנו, נטייה לחשוב שאם אנחנו בחורים עמוקים, רוחניים ומלאים במידות טובות, אז הצד הפיזי ובפרט ההיגיינה הבסיסית , הוא משהו שולי שאפשר להחליק עליו.

ואל תשאלו אותי אם לומדים את הדברים האלו בכיתה י"ב או כמה לומדים ואם בכלל.

וואלה, לא יודע.

העניין הוא שיש בחורים שבטוחים שאם הם סיימו עכשיו מסכת קידושין, הזיעה שלהם מריחה כמו מי ורדים.

אז זהו, שלא.

אבל ממש ממש לא.

לפני שניגש לפרקטיקה, קחו קצת מדע:

מחקרים כבר מזמן מוכיחים שיש קשר אקוטי וקריטי בין חוש הריח לבין תהליך הבחירה הזוגית בין שני המינים.

מדובר במנגנון ביולוגי טהור:

חוש הריח משדר למוח מסרים שקובעים בתוך שניות אם יש כאן פוטנציאל למשיכה או אינסטינקט של בריחה.

אז עם כל הכבוד ללב הטוב שלך ולכוונות הטהורות, אם המעטפת החיצונית לא משדרת ניקיון, הדרך לחופה מתארכת משמעותית:

כדי לעשות לכם סדר, ריכזתי 10 כללי ברזל פשוטים לגבר, רגע לפני שהוא יוצא לדייט:

1.תסתכל במראה.

צעד ראשון ובסיסי.

רגע לפני שאתה טורק את הדלת ויוצא מהבית, פשוט תעיף מבט.

אז מה אתה אומר?

אתה אוהב את מה שאתה רואה?

פחות?

השיער מסודר?

כי זה בערך הדבר הקרוב ביותר למה שהבחורה שאתה הולך להיפגש איתה הולכת לראות.

כן כן, ברור שהיא תראה קודם את הנשמה שלך.

אבל אתה יודע...בכל זאת יש גם את העניין של ההשתדלות והוא מתחיל ממש כאן.

2. איך הריח שלך?

עזוב אותך עכשיו מהדימוי המצחיק של עולם הכלבים, אבל ברצינות... פשוט תיסגר על הריח שלך.

אל תנחש, תבדוק.

תסתכל אם אין לך כתמי זיעה. אמיתי. זה אחד מהדברים הדוחים ביותר שיש.

כלומר גם אם אתה מתכוון להטביע את הבחורה בכתבי הרב שג"ר ולבזוק עליהם קצת הרב זקס מלמעלה, ברגע שהיא תבחין בכתמי הזיעה האלו, הקשב שלה ישאיר לך פתק:

'הלכתי ותיכף אשוב' וכנראה שבזה הרגע הדייט שלכם נגמר באופן רשמי.

כיף הא? אז פשוט, תדאג להימנע מכתמי זיעה.

ואם כבר אתה מרגיש שמתחילים להיווצר לך כאלו תוך כדי דייט כי אתה נכנס פתאום למתח או ווט אבר, תשמור על הידיים שלך לעצמך.

בכלל, תמיד טוב שכל עוד אתה לא בטוח בקריאת המפה ובכוונות שלה, תשמור על הידיים שלך לעצמך.

3. אם יש ספק – אין ספק.

תמיד טוב להשפריץ לתוך הפה משהו שנותן ריח טוב, כולל מסטיק.

בחיים אל תוותרו על מסטיק בדרך לדייט.

זה לא מעניין עכשיו אם זה הולך להיות בטעם מנטה אוכמניות או אפרסק ביישן.

פשוט תהיה במודעות לריח שיוצא לך מהפה. תמיד.

4.שים דיאודורנט.

חובה. קו אדום. אי אפשר לזוז בלי זה.

כיפה יש לך?

גם ציצית?

אחלה.

תכניס גם את הדיאודורנט לסיפור.

5.תחשוב מראש איך אתה הולך להופיע מול הצד השני.

גלינג גילינג.

אנחנו בישראל.

לא שבדיה.

לא קנדה.

ישראל.

ואם חם עכשיו בחוץ אז תביא חולצה נוספת בתיק.

אם אתם הולכים להיפגש בבית קפה, תדאג להגיע קודם:

תיכנס לשירותים.

תחליף חולצה.

תשטוף את מה שאתה צריך לשטוף ותבוא אליה רענן.

6. אל תיצמד ואל תפלוש למרחב הפרטי של הבחורה.

מעבר לסיבות הברורות שבאמת אין צורך להרחיב בהן מטעמים מובנים, יש גם את עניין הריח.

אם אתה לא סגור במאת האחוזים על איך שהבחורה חווה אותך באותו רגע, פשוט תשמור מרחק.

7. עיקרון ההדדיות.

תחשוב שכמו שאתה רוצה שיהיה לך נעים להסתכל עליה, ככה גם תדאג שיהיה לה נעים להסתכל עליך. מאוד פשוט.

אין שום סיבה הגיונית שבעולם שבחורה תשרוף שעה וחצי על הכנה לדייט וברור יגיע אליה היישר מתפילת מנחה בשטיבעלך של איצקוביץ' כי בעצם הדייט הזה מבחינתו הוא על הדרך ובמקום להשקיע קצת בהופעה שלו הוא עסק בבניין עולם.

'בין אדם לחברו' חשוב לא פחות ואם ביאסת וציערת את הבחורה, טוב, אני לא הדובר של אלוהים אבל, כנראה שיסתכלו על הדברים החשובים שעשית בצורה סקפטית יותר במקום בצורה שקיווית שיסתכלו עליהם.

8.מותר לך גם להשקיע בבגדים.

אתה לא חייב להוציא חצי משכורת על מותגים, אבל אם בא לך לעוף, תדע שיש חנויות שמוכרות את המותגים השווים ביותר ('טומי', 'ראלף לורן', 'גאנט', 'אמריקן איגל' ועוד) ממש בזול יחסית.

לא תאמין איך בחירת בגדים נכונה יכולה לשנות את כל הלוק שלך מבחוץ.

9. המסר שמאחורי הלבוש.

תזכור שמעבר להופעה הנעימה, כשבחור מגיע לדייט מושקע, הוא בעצם משדר אמירה ברורה לבחורה:

'השקעתי עבור הדייט הזה! אני יודע שגם את השקעת ואני מעריך את ההשקעה והזמן שלך ולכן גם אני על זה'.

10.זהירות, 'מביכים'.

כשאתה אוכל כל מיני דברים בדייט, תדאג מראש שלא יישארו לך סימנים של 'מביכים' (מביכים למי שחי בלה-לה-לנד ולא ממש יודע, אלו הדברים האלו שנתקעים לכם בין השיניים והם... פשוט מביכים).

קיצר, בחורים!

הגיע הזמן לצאת מהעולמות של האופנים וחיות הקודש ולנחות בעולם הדיאודורנטים והאפטרשייבים.

או אם תרצו לסכם את הכול במשפט אחד:

"ניחוח טוב הוא שפה ללא מילים, העוטפת את הנוכחות בקסם ומדברת ישירות אל הלב."

כן, גם אל הלב של הבחורה שאמורה לשבת הערב, ממש מולך.

(אבינועם הרש, נראה לי שבעקבות הפרסום הזה)

וואי חשוב ממשזיויק
כלכך נכון וחשוב😊Shandy
מדהים תודה, עכשיו אפשרשפלות רוח

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

 

 

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

במידה והיה לך טוב בקשר למעט "זה" לא מוטב היהדג כחול

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

אוח, כמה שהייתי רחוק מזה פעםמחפש אהבהאחרונה

הלוואי הייתי שומע את זה אז

גבריםכְּקֶדֶם

אתם צריכים ללמוד איך להיישיר מבט

 

 

צודק… להרים את העיניים למעלה, להביט קדימהפ.א.
באיזה הקשר אתה אומר את זה?שפוי

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

נראה לי שלמדתי את זהadvfb
תסביר את עצמךזית שמן ודבש
מה הפשט? באיזה הקשר?דג כחול

אני אמנם לא מיישיר מבט

אבל אני שם לב שאני חריג בזה..

שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.


לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..

כמאמר הסיפורנקדימון
שמסתבר שיש לו לפחות גרסה אחת נוספת בבודהיזם.

"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"

רב הנסתר על הגלוימחפש אהבהאחרונה

זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.

בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..

מחמאות בדייטיםצופה אנונימי

אני ואשתי מגיעים ממקום יחסית פתוח וליברלי והתחלנו לצאת בגיל צעיר

במהלך התקופה הזו הייתי מחמיא לה הרבה (וגם מהצד שלה היא החמיאה)

על דברים פנימיים (חכמה, רגישה, …) אבל גם חיצוניים (למשל יופי, היא באמת יפהפיה)

מה נהוג אצלכם? מה אתם חושבים בנושא?

שאלה יחסית כללית שואל מתוך סקרנות

יש פה בפורומים את כל המגוון על סולם הדוסימטרזמירות

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

בציבור הדתי לאומי תורנישפוי

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

 

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

אני מסכימה עם הגישה. אבל אולי בציבור אחרנחלת

זה אחרת וזה מקובל.

 

תגובה לתגובהשפוי

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

בא מבית אשכנזי אז לא מקובל בכללadvfb

גם אחרי החתונה ;)

 

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

..שפלות רוח

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

...אני:)))))

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

נשמע מעניין למה אתה שואל..מחפש אהבהאחרונה

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

אולי יעניין אותך