היא לא אשמה
באמת שלא,
אבל היא תמיד נמצאת כשאני צריכה אותה
כשחשוך לי קצת,
כשמשהו קורה
כשמישהו כבר לא,
כשמישהו עוד לא.
היא לא אשמה
באמת שלא,
אבל היא עוטפת אותי ברוך.
לבכות בתוכה זה מנחם
בתוך החיבוק שלה,
בתוך החום שבה.
את לא אשמה
אני אומרת לה
בוכה לך חרישית כדי שלא יבואו אחרים לנחם
לשאול מה קרה
ולהפריע לרגע המיוחד,
לרגע הבודד שביחד.
אני לא אשמה
שאני צריכה את הרגעים האלה איתך.
כשמשהו לא מסתדר,
כשמשהו לא קורה
כשמישהו לא קורא
לי.
לפעמים אני מורחת עליך את האיפור
אבל לך זה לא אכפת
לפעמים אני מרטיבה את כולך
אבל לך זה לא אכפת
את מקבלת אותי כמו שאני.
אני יודעת שאת רוצה עוד אחת כמוך
שתנוח לידך
ועוד אחד כמוני
שינוח לידי.
את יודעת את כל סודותיי
אז תתפללי עליי גם את.
ביחד.
תודה לך כרית.

אמממ
לא מכירה כללי כתיבה וכל זה..
אבל אל תקחו אותי קשה @משוררים באשר הם

תותחית!


