אם אתה כבר באמצע הדייט ובטוח שזה חסר סיכוי מבחינתך אז אני בתור בחורה מצד השני הייתי רוצה שהבחור עד סוף הפגישה כן יפגין אמפתיות ושלא יהיה על קוצים וקצר רוח, אבל מה שכן הייתי מאד רוצה שכבר בסוף הפגישה יגיד לי פנים מול פנים שזה לא מתאים.( כן, למרות שזה מפדח ולא כ"כ נעים)זה חוסך מחשבות על הטלפון שאחרי גם לך וגם לבחורה.

צריך בשביל זה אומץ, אני מודה, אבל אני דווקא מעריכה את הכנות הזו

בהצלחה.

אפילו לחכות כמה שעות, אפילו שעה ולהתקשר להגיד את זה.

יש משהו קצת נוקב, אולי נוקב מידי בלהגיד את הדברים ישר בסוף הפגישה.

זה נותן תחושה לבחורה ש'הוא בכלל לא הקשיב לי ורק חשב על זה שזה לא מתאים'.

ואם הוא מתקשר, גם אם שעה אחרי ואומר 'חשבתי על זה..' זה כבר נשמע אחרת לגמרי לדעתי.

כל אחת והתחושות שלה.

פשוט רשמתי את זה בתור משהיא שעשו לה את זה פעם ודווקא ראיתי את זה בעין ממש יפה. הבחור כן זרם איתי כל הדייט והקשיב לי אבל פשוט הספיק לו אחרי הדייט להבין שזה לא מתאים ולא הרגיש עוד צורך במחשבה ולבטים.

ודווקא המצב שלהתקשר באותו יום פשוט אחרי כמה שעות אז אני הייתי הכי נפגעת מזה..כי לי אישית זה משדר שהבחור כבר היה בטוח שזה לא זה בפגישה אבל פשוט לא היה לו את האומץ להגיד לא. אם כבר טלפון אז למחרת..

זאת דעתי הענייה בכל אופן

לא אמרתי את זה ככלל אלא רק על עצמי.

והעניין של הנימוס הוא נכון לדעתי לפגישות הראשונות אבל כשזה הולך ומתקדם אני לא רואה חוסר נימוס בלומר את ה "לא" מול הפנים אלא אפילו להיפך.

מהניסיון שלי דווקא כשאמרו לי "לא" בטלפון זה לא היה יותר נעים מאשר פנים בפנים. אבל כמו שאמרת זה אינדיוידואלי( וגם זה תלוי איך זה נאמר..)

מתקדם התכוונתי משהוא כמו 5 פגישות ומעלה

כמישהו מייבש זה הרגשה ממש רעה...  

כאילו מה, כל כך רע להיות בחברתי שרוצים לברוח?

עדיף עוד קצת כאילו "להציג", ולא לתת הרגשה רעה, למרות שזה נראה לך לא שייך.

                                        שתרגיש שחשבת על הענין, והגעת למסקנה שזה לא מתאים.

                                        למה לפגוע?

אין טעם להגיד לה 'להתראות' אם לא התכוונת להתראות איתה שוב.

וגם,

לקצר.

אל תמרח איתה שעות אחרי שבלב כבר חתכת.

מלא חברים מספרים לי על דייטים שנראה שהלכו ממש מצוין ולמחרת הבחורה אמרה שהחליטה שלא ממשיכים לדייט שני והם ממש לא יודעים איך לאכול את זה וזה ממש הוריד להם את החשק. אם את/ה מבינ/ה שזה לא זה חשוב להיות מנומס אבל חבל להפיח תקוות ולאכזב. מבחנתי באותו רגע כדאי להוריד את שתוף הפעולה למינימום ודווקא מאוד מומלץ ללכת פתאום בתירוץ שישמע מוזר (וממש לא לומר שאתה חותך בסוף הדייט, זה הכי גרוע!!!!) 

לא חסרים בנים (כולל עבדכם הנאמן) שעוד לפני שהדייט החל כבר היה ברור להם שמזה לא ייצא שום דבר. אז מה עושים? מודיעים לגברת לא להתיישב בכלל? משאירים לה כסף לקפה והולכים? היה לי מקרה רציני ביותר של ציפיות שדכנים מוגזמות להחריד ממני, ושבעשירית השנייה שבה קלטתי מרחוק את הגברת היה ברור לי שזה לא יהיה זה (ולא משנה מה הסיבה, לא איזה כיעור בלתי נתפס או לבוש לא הגיוני, פשוט היתה סיבה שלא אפרט). מה הייתי אמור לעשות? להיות "כנה" אבל הכי בלתי אנושי בעולם, לפנות לגברת ולומר "תקשיבי, זה שסידרו לך אותי דרך המשפחה והחברים שלי, וזה שיש בערך מאה איש כרגע שפתחו עלינו פייסבוק לייב ומצפים לאיזו טבעת שתישלף עוד הערב, כל זה הולך לפח כי לא באת לי בטוב ונגמר"? או שאולי פשוט ניתן לה כאפה אדירה לפנים, ככה שתקלוט את חומרת המצב? אולי פשוט נהרוג את הצד השני במצב הזה, וככה נחסוך מהם את העינוי?

אז לא, ברור שלא. הנה מה שעשיתי: לא זו בלבד שדיברתי אליה יפה, גם ישבנו לדייט ובסיומו קבענו שנדבר, ורק למחרת בטלפון אמרתי לה שמבחינתי זה לא מתאים. ולא זו בלבד שזה פוצץ אותי מעצבים לעשות את זה, ונאלצתי לספור עד חמש מאות כדי לא לשבור את הנימוס והכלים, אלא שגם ידעתי מראש - וכך גם היה - שיהיו אנשים שידברו אליי לא יפה כי אוי לא, איכזבתי אותם ואת הציפיות הגדולות שלהם. ובכל זאת עשיתי את זה. כי ככה זה, כי גדול השלום, וכי להלבין את פניה של אישה ברבים ולומר לה ש"מצטער, אבל ככה כאן באמצע הרחבה של הקניון כבר החלטתי שזה לא בשבילי" וללכת, זה שפיכות דמים. ואני חושב שעדיין אני לא רוצח. נראה לי לפחות.

יתר על כן: הנימוק היחיד שאני מכיר שמדבר בזכות ה"לחתוך באמצע פגישה" או "לפחות לסיים את זה במין פתאומיות ולסגור סיפור בשתי דקות באופן שממחיש לצד השני שאין על מה לדבר", זה נימוק של יושר וכנות פנימית. כלומר, עזוב נימוס, בוא תהיה אתה עצמך, זה עדיף על הונאת הצד השני אפילו לעשרים וארבע שעות עד הטלפון הבא. אבל על אף האמת המסויימת שבנימוק הזה, אני לא חושב שרובנו יודעים לעשות דברים כאלו נכון, ואנשים ייפגעו יותר מאשר מה שאתה מתאר כשהם מקבלים טלפון שלא יהיה המשך.

יש נימוק אחר כמובן, שנוגע יותר לציבור התורני-לאומי, וזה שאסור לבזבז זמן בשיחה בטלה עם המין האחר, אבל תסלחו לי כי מי שבאמת מאמין לעצמו על נימוק כזה - שיעשה טובה וישתדך כבר באופן תורני-חרדי ממש, לא בדייטים.

הנה דעתי: אם ה"חברים" שלך "לא יודעים איך לאכול את זה" אז הם לא מוכנים לחיים ובפרט לא מוכנים לזוגיות. כי וואלה, עוד יהיה להם הרבה דברים שהם לא יידעו "איך לאכול", כולל אחרי החתונה, וזה ממש יוריד להם "את החשק" להרבה דברים שהחיים מפילים עליך. אוי לא, מישהי נראתה להם, והם כבר פינטזו על החופה, ובסוף לה זה לא התאים. בוא נאמר, ראיתי כמה דברים יותר גרועים מזה בחיים. שאנשים יתבגרו כבר. שלא לדבר על הערכים שחשבתי שהעולם הדתי שלנו מקנה, כלומר לא לפנטז יותר מדי אלא ללכת בתום ויושר ולהאמין שמה שצריך לקרות יקרה, הכל זה מלמעלה, וכולי האי ואולי.

והייתי ממש קרובה ללהגיד לו,אין צורך שתתקשר,הבנתי תרמז.

ולא אמרתי את זה.

בן אדם השקיע,קם מוקדם במיוחד,נסע במשך שעה,

לא חותכים אחרי שעה עם תירוץ מוזר.

פשוט לא.

לא חותכים עם תירוץ מוזר.

אפשר פשוט להגיד, אז נזוז? או להגיד שאתה רואה שיש לך אוטבוס בזמן הקרוב,או טרמפ

אבל להגיד לה כל מיני דברים שייגרמו לה לא לרצות אותך. נגיד אם היא אומרת שמאד חשוב לה סדר וניקיון לשתף אותה כמה אתה בלגניסיט ומלוכלך...

מה עדיף, דייט גרוע או דייט שנראה מצוין והתגלה שזה לא זה? הרי מה כל כך גרוע בדייט גרוע? אתם לא מספיק בוגרים להבין שהעולם מספיק גדול בשביל להכיל מספיק אנשים הזוים או אנשים טובים שלא מתאימים לכם? זה באמת יותר גרוע מדייט שנראה מוצלח והתגלה ככישלון? אתם לא חושבים שהמקרה השני בניגוד לראשון מוריד את החשק וגורם לצד השני לחשוב שהוא גרוע בדברים האלה ולא יודע להתנהל ולקרוא את המציאות?

אגב אני שם לב מהמעט זמן בפורום ומסיפורים מחברים שבנים נוטים להתלונן על דייט שנראה טוב ונגמר בסרוב בעוד שבנות נוטות להתלונן על דייטים הזויים ועושה לי רושם שבנות מעדיפות להטיל את הפצצה בסוף ובנים מעדיפים לנטרל את המוקש מוקדם והבעיה פה כנראה שכל אחד עושה לשני מה ש*הוא* מעדיף שיעשו לו ולא מה שהצד השני מעדיף שיעשו לו (אבא שלי טוען שהטעות הכי גדולה ביחסים בין אישים היא הנטיה האנושית להשליך את עצמנו על הצד השני). אני גם שומע מחברים מהישיבה שהם נוטים להעדיף לא לרצות לחתוך בכלל ולתת לבחורה לחתוך ע"י חוסר נימוס כמו גרעפס או פתאום לחטט באף (אגב מעדיפים לא אומר עושים אנחנו מודעים לזה שדרך ארץ קדמה לתורה). בוא נקווה שאם נחליט לסיים את הקשר נדע לעשות את זה בדרך שתכבד את הצד השני.(אגב אני לא אומר להיות רע אני אומר לגלות כמה שפחות ענין וכמה שפחות להתנהל בצורה שתפתח ציפיות כמו לא לשאול שאלות ולענות תשובות קצרות)

לא חושבת שהייתי מסוגלת להגיע לנימה האובייקטיבית הזאת אם הייתי במקומך.

אשרייך. באמת.

גם אם רוצים שלום- הדרך בה זה נעשה היתה ברשעות ואכזריות גמורה.

בחוסר רגישות משווע וזריקת אנשים מבתיהם בלי שום הכנת תשתית רצינית לפני כן..

העיקר להוציא אותם משם כמה שיותר מהר.

לא נעים לומר, אבל בפרות שמעבירים מרפת לרפת מתחשבים יותר ממה שהתחשבו במתיישבים.

וכן- הדרך היתה מרושעת לחלוטין.

אם זה היה נעשה ב3,4,5 שנים אחרי שמכינים כבר את כל מה שצריך:

ישובים, מקומות עבודה, שיקום משפחות, סביבה חברתית וכד'.. אז היה על מה להתווכח פוליטית, רוחנית ותורנית.

אבל העוול שבו זה נעשה?

אכן רשעות.

אבל זה ניצלוש רציני ולא הנושא, אז לא נרחיב.

כי דברים רעים קורים לאנשים רעים אבל גם לאנשים טובים.

אי אפשר להתייחס לזה כאינדיקציה.

יש אדם אחד שטבע את המשפט הזה, אחד ויחיד, אינני זוכר את שמו רק את תפקידו- סגן המפכ"ל, לאחר כמה שנים הוא הגיע למוזיאון גוש קטיף,   שם בדמעות שליש ביקש סליחה ומחילה על הפשע שעשה וסיפר שמאז הוא לא סולח לעצמו על המעשה הנורא שעשה.

האם נסלח לו? זה תפקידו של הקב"ה בוחן כליות ולב, האם נקרא לו רשע? תגיד לי אתה...

אני לא היתי נפגע אם בדייט הבחורה היתה חותכת בשלב מוקדם בתירוץ מוזר למדתי כמה בנות נפגעות מזה. יש פה כמה בנות שנראה שלא מבינות את הבאסה ואת ירידת המוטיבציה מלסיים דייט שנראה מצוין ובסוף הבחורה חותכת והם אומרים לעצמם איך לא שמתי לב?? ולמה היה נראה לי שהבחורה ממש בענין?? נראה שהדרך העדיפה היא האמצעית של האופטימית כלומר להיות נחמד אבל לא להשקיע בשביל לא לפתח ציפיות (כמו שאמר העובד תהיה אתה כלומר נחמד אבל אל תשקיע כי אתה יודע שאתה לא שם).

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים