ואם צריך לבטל

 אין פה שאלה בכלל

ואם לא הייתה מאושרת אז יש כאן עניין לטיפול היא צריכה לדעת שמגיע לה להיות מאושרת ולחזק את ההערכה העצמית שלה.

טיפ חשוב

חסכתי לך 400 ש"ח.

של פגישת טיפול וברצינות לא מתחתנים בהרגשה כזאת פשוט לא.

נכון, כל זוג הוא סיפור בפני עצמו, אבל הנה דוגמא: לפני 11 שנים הייתי בדיוק במצב כזה. רבנו על כל דבר לפני החתונה, היא היתה אומללה, לא הינו מאושרים אפילו יום אחד... ובכל זאת המששכנו.... שמונה שנים אחרי נישואין מאוד אומללים (ושלושה ילדים) תגרשנו.

זהו.

בשביל לחרוץ גורלות באופן כל כך חד. בטח כשלא שמענו את הצד של הבחור וגם לא מאוד לעומק את הצד של הבחורה.

בסופו של דבר ייתכן שהתחושות שלה קשות כל כך כי היא נמצאת עמוק בפנים, רואה את המצב בשחור ולבן ולכן מעבירה את הרוח הזאת גם לכם. אבל אולי זה יותר מורכב מזה? ניסיתם לדבר גם עם הארוס? אולי הוא רואה את הדברים אחרת? אולי זה משהו שניתן לפתור? ניסיתם להפנות אותם לייעוץ?

שלא יישמע חס ושלום שאני מזלזלת בכאב של הבת שלך. פשוט כשמדובר בהחלטה כל כך רצינית חשוב להיות שקולים מאוד אחרת אפשר לפספס משהו טוב, וחבל. הרי יש סיבה שבגללה הם התארסו מלכתחילה, בטוח שהייתה, ואני מניחה שעדיין יש, אהבה. 

לפני רגע שברו צלחת ועכשיו אין עניין לשמוע אפילו מה הוא חושב?...

לא נשמע לי סביר וגם לא הוגן.

חוץ מזה, אז מה אם הוא ינסה ללבן עניינים? הוא בן אנוש, מטבענו כשיש בעיה נעשה ניסיון לפתור אותה. זה מעיד על אכפתיות, על מעורבות רגשית. וההפך, זה סימן טוב.

האמא, עם כל הכבוד, משוחדת לטובת הבת שלה. היא לא רואה את כל התמונה. לכן חשוב שייעשה ניסיון לבלוש קצת יותר, לרדת לעומק הדברים.

עוד משהו קטן - "כשיש אהבה לא מתווכחים על קטנות". לאהבה יש פנים רבות (תשאלי את אריק אינשטיין ) אני חושבת שזה שגוי לצאת בהכרזה כזאת נחרצת, במיוחד כשדיני נפשות עומדים פה על הכף.

זו זוגיות, זה המצב הכי חשוף עלי אדמות! אם לא כאן, איפה?...

אני לא מצליחה להבין את ההיגיון שלך.

ברור שיש התבשלות פנימית שאדם צריך לעבור עם עצמו, אבל לא רק!

אין תחושת "הינעלות" אלא אם מדובר בתהליך משותף, אין תחושת השלמה אמיתית אלא במקרה של קשיים שנצלחו ביחד. כאן את לא נותנת לבחור המסכן אפילו הזדמנות! 

אפילו בשלב של לפני הארוסין

אם יש כל מיני חששות והתלבטויות לדעתי צריך קודם כל לדבר עם הצד השני

הרבה בעיות נפתרות ככה

פתאום מגלים שמה שחשבנו הוא בכלל לא נכון.

כמובן שבסוף זאת צריכה להיות החלטה שלה בלבד.

לא דיברתי על להשקיט נורות אדומות

ברור שהיא צריכה לבחון בנחת את מה שמפריע לה,

אבל לדעתי חלק מהבירור צריך להיות לדבר איתו על זה.

ואני מאמין שהיא גם לא תמימה ותוכל לזהות אם הוא לא באמת משנה את ההתנהגות שלו.

גם לא מדובר פה רק על שינוי התנהגות אלא על דברים שמתבררים בשיחה.

אם היא באמת סגורה על עצמה אולי עדיף לא לדבר איתו

אבל במקרה שיש התלבטויות אני חושב שדי חובה לשתף אותו בהם.

אי אפשר להקים הרים וגבעות על סמך הישורת האחרונה. חייבים להסתכל אחורה, לפרק לחלקים. זו לא תמימות, ההפך. ככה אני רואה את זה.

כמו שכשאדם מתפוצץ מכעס כי קרה משהו נוראי ובגלל זה הוא רוצה לפרוש מהעבודה / לברוח מהארץ / להמיר דת לבודהיזם / וואטאבר. נראה לך סביר לתת לו להחליט החלטה בנסיבות האלה? או שצריך לחזור איתו אחורה, אל הבסיס, ומשם לקבל החלטה מושכלת?

לחתוך. לא לקחת בחשבון שאולי הפנייה לארוס תסדר את העניינים, או לפחות תקדם.

אבל זה בכלל לא משנה כי אני דיברתי במקור אל האמא. אני לא אמרתי שהבחורה בעצמה צריכה לפנות אליו. פניתי לאמא, ששאלה מה עליה לעשות. מישהו צריך להיות אובייקטיבי בסיטואציה הזאת, וכיוון שאין מה לצפות זאת מהבחורה, לכל הפחות אפשר לצפות את זה מההורים או מגורם חיצוני אחר.

מה שבטוח, להחליט החלטה כזאת בלי לתת צ'אנס לצד השני, תוך שמגיעים להחלטה "לבד", היא ערובה לטעויות.

בכלל לא מחייב שהכל יזרום, זה לא סרט נסיכות של דיסני. מותר שיהיו משוכות בדרך. 

זה לא אומר שצריך לשבור את הכלים.

אכן, לעיתים יש חששות רגילים, המתח והבלתי-ידוע וכד'.

אבל  לפעמים, לא כך. אלא מרגישים שזו טעות ממש. ובמקרה כזה, ענ"ד היא לא "להמשיך רק כי כבר יש אולם והזמנות" וכו'.

זה רציני מידי. 

לשבת איתה בנחת. לומר לה, בכיוון שאמרתם: ביתי היקרה, אף חשבון חוץ מאושרך. לפעמים, יש מתיחות לקראת חתונה, חוששים מהבאות, השפעה של כדורים וכד'. לפעמים, באמת מגלים שבעצם נמצאים במסלול שלא רוצים בו.

את אוהבת אותו או לא? את רוצה בו? תחשבי רגע בנחת, שחררי, כאילו יש כל הזמן שבעולם  אבל כעת, היום.. אנחנו איתך בכל מצב.

אם יש ספקות, מציע לנסות להשיג בדחיפות את יצחק מנדלבאום מגוש עציון (ד"ר, פסיכולוג קליני, יר"ש ובעל מידות טובות, עוסק בתחום - וכבר ייעץ במצבים דומים) ולשמוע גם את  דעתו (אשלח מס' במסר בלנ"ד).

לא מתחתנים רק בגלל ה"אינרציה". ענ"ד.

אם תרצי מספר אתן...

תקופת האירוסין היא קשה ממש!!

אני יכולה להעיד על עצמי שזו הייתה התקופה הכי קשה בחיי..

בכיתי המון. היו וויכוחים על כל דבר. הרגשתי אומללה לגמריי...

כמה שבועות לפני החתונה לא ידעתי אם נתחתן מרוב העומס הנפשי.

בסוף הלכנו לרב שמבין בזה והוא דיבר איתנו ביחד ועם כל אחד בנפרד.

ואנחנו נשואים באושר לגמריי!!

צריך לראות אם הסיבה לעצב היא מהוויכוחים והלחץ הנפשי,

והאם היה לחץ כזה גם לפני ההחלטה להינשא.

בהצלחה

עצרת אותי מלכתוב דברים חד משמעיים להיפך.

חידוש גדול בשבילי שבאירוסין יהיה גרוע ובכ"ז בנישואין טוב.

שמח לשמוע ולמדתי ממך.

שמח בשבילכם גם..

אז נשאר לי רק להתפלל איתכם שהכל יהיה טוב, באמת טוב. שרק יהיה טוב ויהיה רק טוב. טוב אמיתי.
 

אם היא טוענת שלא היתה מאושרת איתו לרגע, ואת יכולה באמת להזדהות עם זה ולראות שזה לא לחץ זמני, לחתוך עכשיו. זה הזמן הנכון. אח"כ יהיה מאוחר מיותר ויקר. גם נפשית וגם כלכלית.

מה יהיה בהמשך הדרך? החיים מלאים קשיים שגורמים מריבות וכו'. במה היא תזכר שיהיה להם רע? שגם לפני החתונה היה לה רע? שהיא אף פעם לא אהבה אותו?

על התבסס הקשר עד עכשיו? אולי היה קשר פיזי? שזה נורא מבלבל ומטעה.

חבל להכניס ראש בריא למיטה חולה. רק צרות.

כמה נקודות לשים לב אליהן-

כמה זמן הם יצאו לפני שהתארסו? מה גרם להם להתארס?

איך היה בהתחלה בהכנות לחתונה?

האם מישהו לימד אותם לדון ביחד על דברים? ליצור תקשורת? זה לא תמיד משהו שאפשר ללמוד לבד. לפעמים צריך ללמוד איך לתקשר נכון בזוג. לפעמים הבעיה היא לא חוסר התאמה או חוסר אהבה אלא חוסר בידע והכונה.

האם הכלה לוקחת גלולות? כבר ראיתי כלות שהפכו למכשפות בהשפעת גלולות וחזרו להיות מקסימות כשהחליפו סוג.

על מה הויכוחים? האם הם גוררים את אותם ויכוחים כל הזמן או שפותרים כל דיון בזמן?

יש לא מעט כלות שעוברות מצבים קשים צמוד לחתונה.

לפעמים זה אכן מראה על בעיה שורשית אבל לפעמים זה מראה על חוסר בהכונה או התמודדות לא נכונה עם הלחץ.

זוג עם יכולת תקשורת טובה יכול להכיל המון חילוקי דעות.

זוג שלא למד לתקשר נכון יכול להתפוצץ בגלל צבע המפיות.

לצערי הרב, ומניסיוני עם הבת הגדולה שלי שהיום אחרי שנה היא כבר גרושה עם ילדה בגיל 21 צער גדול הם היו חברים 3 שנים וזה נגמר בגירושין אחרי שבמהלך הזמן האמא שלו לא רצתה לקנות לה זהב אח"כ זה המשיך בכל מיני חילוקי דעות וויתרנו כמובן עד ממש שבוע לפני החתונה ויכוחים חוסר שמחה וצער... אם תרצי תצרי איתי קשר ונדבר...אבל קחי את הבת שלך לשיחה רצינית במקום בודד ותשאלי אותה מה באמת קורה? כמה הוא קשה? על מה באמת הויכוחים אם הוא לא קצת מידי עצבני וכו'.. ואל תקלי ראש מכל מיני דברים והתנהגויות ואיך הוא איתה לידכם מזלזל בה?

כשהרקע היה שאני לא נתתי לא תמיכה רגשית כל כך, פחות הייתי מודע לצרכים של הצד הנשי, וזה גרם לה לדרוש שנתחבק לפני חתונה, דבר שאני כמובן סירבתי בכל תוקף, והיא ראתה את זה כביטול של הצרכים שלה.
לא אשקר, אני מאוד חששתי אולי מיראת ה' של אשתי לעתיד, ומהיחס לחז"ל וכדומה.
בסוף התחתנו, ולא חושבים שעשינו טעות. אני מצדי לומד להכיל צד אחר ששונה ממני בתכלית, ואשתי לומדת שגם להתפרצויות רגשיות יש גבול, ושההלכה מכתיבה את הגבולות בחיים, ורק לטובתינו.
צריך לדעת שהאר"י הקדוש אומר שאם הכל הולך חלק לזוג לפני חתונה- צריך לחשוש שאולי הזיווג לא מתאים.
מצד שני, אם יש הרגשת אומללות בוודאי הפתרון לא יבוא מפורום. צריך עוד לפני חתונה להסכים על דמות רוחנית שפסיקתה ועצותיה יהיו מוסכמות על בני הזוג, אחרת אפשר ללכת לאיבוד לפני ואחרי החתונה בקלות.

בענייני גישור בין אנשים וטיפולים נפשיים. מי שלא רואה עד לנשמה, לא בטוח יצליח לחדור לנבכי הנפש של הזוג העומד מולו. 
אני למשל שמעתי כמה פעמים את מיכאל אבולאעפיה וקראתי חלק מספריו. אמנם הוא נסמך בדבריו גם על פסיכולוגיים גויים וחילונים, אבל אם תיקח את הגישה הכללית שלו מול גישות כלליות אחרות- מעטים האנשים שחודרים עד עומק הרצון של הבן אדם. כשדיבאתי איתו קצת הוא אמר למשל שאחת המשימות שלו זה לשחרר ילדים מכדורים ולגרום להם להאמין בעצמם. מי שלא מאמין שיש נפש טובה ואלוקית באדם, לא יוכל בכלל להתחיל לחשוב ככה אלא ירצה לכבות סימפטומים.

מה כן עושים

מפסיקים להפגש לפי המנהג הרווח בחלק מעדות ישראל.

במצב הנוכחי גם לא מדברים בטלפון.

הודעות דחופות וחשובות ומסרי אהבה אפשר להעביר ב ווטסאפ וכדומה.

מריבות על הנושאים הקשורים בחתונה לא מנהלים בין בני הזוג אלא קובעים נציגים של כל אחד מהם (הורים , אחים, זוג חברים טוב וכדומה) שינהלו מו"מ רגוע יותר בין בני הזוג.

שולחים באמצעות מתווכים מתנות קטנות לבן/בת הזוג.

כל זה בהנחה שהריבים עד כה לא כללו מכות או אלימות אחרת. אם היתה אלימות כדאי לשקול את ביטול החתונה והפרדות לנצח.

לפי מה שהיא כותבת, זה לא משהו שקרה רק הרגע.

מי שאומרת שלא היתה מאושרת איתו חודשים - אז פשוט "מניחים את זה"? לא. אלא אם כן, זה מה שהיא רוצה, שאז אלו דקויות של תחושה פנימיות.

נכון שלעייתים אח"כ הכל מסתדר, אבל לפעמים ההרגשה המתמשכת צודקת.

אלו דברים שצריכים ליבון ספציפי. אבל לא "כללים" כאלו.

תעשו סטופ 

אני מנחת נישואין ומשפחה

ועברתי כמה דברים בחיים

תעצרי את זה

אין חתונה

ממש מבקשת

אל תחכי לאלימות נפשית וכלכלית לאחר החתונה

פשוט יודעת מקרוב

אפשר לדחות את התאריך

ללכת למספר פגישות ייעוץ ולראות אם יש על מה לעבוד

בכל אופן לא לרוץ להתחתן

לא פשוט לאישה להתגרש היום

והסטיגמה של אישה גרושה

זה עוד נושא

באמת אשמח לעזור.

רק אציין למקרה שהאי הבנות קשורות גם למשפחות וללחצים מצד ההורים

לגבי כל מיני דברים, לשים לב שלא אתם ולא הצד השני

שמים את הזוג שלכם במצב בו הם נקרעים בין 2 הצדדים..

החלטות טובות בע"ה.

ולפעמים נכון באמת בשלב ראשון לדחות את החתונה כדי לאפשר בירור אמיתי אם הוא נצרך,

ולאחר מכן לראות לאן פניהם מועדות

אין מצב להגיע לחתונה עם ספקות וחששות כאלו.

חובה לגשת למאמנת /יועצת שתסייע בהכרעת הספקות .

יש המון עבודה בחיי הנישואים ויש פערים 

אבל 

הם  מתוך בחירה ואמונה שיש כאן דרך ושמחה.

כולנו מכילים בחיי הנישואים פערים וחוסרים - לכך נועדנו.

לקבל ולהשלים ז"אז

אבל

רק מתוך מודעות ובחירה וראיית האפשרות ההגיונית והשמחה

ספק=  עמלק 

חובה להתייעץ עם מישהי הכי טובה שיש 

ואז להכריע 

בהצלחה ובשמחה

כל החלטה מושכלת שתתקבל תהיה טובה 

הבחורה איננה טיפשה - היא רק צריכה עזרה ומישהי שתסייע לה להבין את כל התמונה .

מאמן לחתונה 

ומה שהכי עזר לי היה שאמא שלי אמרה בנחרצות שמרגע ששוברים צלחת באירוסין כל המניעות עד החתונה הן סתם יצר הרע שבא לבלבל. היא סיפרה שגם לאבא שלי השכלתן וגם לאחותי היו כאבי בטן רציניים לפני החתונה מרוב לחץ ומאותו רגע נרגעתי... לפעמים כשבחורה לפני חתונה כ"כ מבולבלת, מה שהיא צריכה זה בסך הכל מישהו אחד שפוי שלא יתערבב איתה (כמו שעשו אחרים שלא עזרו לי לפני אימי).

מחזקת את מי שכתב לפני שההורים יבדקו את עצמם, יכול להיות שנפל כאן על הילדים הרבה ארגון שלא מתפקידם או מתחים בין משפחות שהם ממש מיותרים ולא מייצגים בכלל התנהלות של זוג.

להתחתן כי לא נעים וכ למה ?

פשוט לבטל את החבילה

התקופה של החתונה לחוצה ומתוחה, מלאת עומסים, גם משמחת כמובן אבל זה משפיע ועושה את שלו..

התגובתיות המהירה הורסת אותנו ולנו

יותר טוב פשוט לדחות את החתונה. חד משמעית. אם יהיה יותר רגוע ופחות מתח אולי היא תוכל להחליט.

בוודאי לדחות . ויתכן שכדאי לחתוך מיד. אם הוא צועק או עצבני עכשיו על אחת כמה וכמה אחרי החתונה.

יש הרבה מכנסים בכל מקום. להתחתן זה לא בדיחה.

אני פרקתי ארוסין. לא קרה לי כלום. .ההפך. קיבלתי את בחיר ליבי . והקודם הזכיר לי בדיוק את מה שתואר כאן.

כל הזמן היו ויכוחים אפילו על התאריך של החתונה. חחח שזה שייך ממש לכלה לפי מה שנוח לה עם המחזור. גם על זה היה ויכוחים. ברוך השם שהוריי עזרו לי לנתק איתו . אפילו שהיה אולם . היו הזמנות והיתה שמלה מוכנה בחדר תלויה על הארון.

כדאי בוודאי להפרד בשלום. עם מכתב למחילה ולא קפידא.

זו תקופה לחוצה ולא פשוטה לפעמים היא מביאה איתה מורכבות. לא לדחות!!!!

כל התייעצות ודאי מכובדת ובשמחה. בצד זה צריך לדעת שמשהתארסו וקבעו חתונה- הביטול יכול להיות רק בהסכמה ! ביטול חד צדדי מלווה בחרם הקהילות ואסור על-פי דין. לפי הפוסקים אין זה תלוי בכלל אם עשו ''תנאים'' או לא עצם המצב שקבעו ביניהם חתונה גורר אחריו את חרם הקהילות !

בברכה

בשמחה ובישוב הלב וברגל ימין

ובוודאי שאם צד אחד לא ירצה, יבקש מחילתו של הצד השני.

אף אחד לא רוצה להתחתן "בכח".

חידוש בשבילי

כיום זה לא כמו פעם האירוסים אין להם כ"כ תוקף... 

אבל נראה לי שזה משהו של אשכנזים

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

מה הקשר בין מה שהעתקת והדבקת לנושא השרשור?

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?

אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)

קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.

הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו

בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:

או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.

זה לא קשה

והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?

מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר

פשוט לו אין הרבה

סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק

מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)

ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את

שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.

ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.

אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד

ומאמרים טובים מאוד בנושא.

בהצלחה!

"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.

אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש

ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר

לק"י

זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.

וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

אולי נגיד שכשאתם הולכים

אם זה לא מציק

אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו

כדור כזה של התרמות דם או מפתחות

קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.

צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.

לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.

לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.

לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..

או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.

הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק

אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות

זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.

אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)

למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות

הרגזתי אותך? מצויין.

חלילה לוותר.

קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.

זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.

להשקיע את זה עמוק בנפש.

זה פשוט לא שייך.

בנוסף, מבחן המרשמלו.

תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.

כ "תקופת אימון לעתיד"

ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.

וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.

כל כך יפה ונכון! תודה!

כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.