קרה לי גם.
הרגשתי יותר מציאותית ממנו,יותר יציבה ויותר בוגרת.
הוא היה מתנדנד בקשר לתחום העיסוק..זורק יציאות כאלו שהראו לי שהוא חסר יציבות.
היה נחמד מאוד,אפילו צחוקים..אבל עם כל האוירה הנחמדה-לא הרגשתי חיבור!! כי הרגשתי שאני לא כ"כ מעריכה אותו.
היה חסר לי גם עומק ותוכן. אני צריכה מישהו שיהיה עמוק! שיהיה לי מעניין לדבר איתו גם אם זה לא על התחום שהכי מעניין אותי..כי יש ראש, עומק- וממילא גם חיבור.
הרגשתי שאם ממשיכים אני פשוט אצטרך 'לגדל' אותו. אז ויתרתי.עם כל הבאסה שהוא היה נחמד.
אני חושבת שזה לגמרי תלוי באדם,לכן תחשבי האם את יכולה לסמוך עליו?הוא בקרקע או בסיפור פנטזיה(מסתבר שיש כאלו)?מטען רוחני חופף בערך?עמוק/בעל תוכן?
אם את לא מרגישה חוסר עניין לפעמים בשיחות-הייתי אומרת להמשיך, רק בשביל לתת צ'אנס, ומקסימום את תראי בעצמך בהמשך שאין טעם להמשיך .
אני לא חושבת שיש בעיה בבחור שהוא לא בדיוק בוגר כמוני,אפשר להתבגר ביחד(הכי כיף

), אבל כשזה בא עם תחושה של חוסר יציבות-שזה דבר שונה,(שמשליך גם על העובדה שאת יכולה לסמוך עליו,בתור אדם אחראי) ותוסיפי לזה חוסר עומק ועניין- אז זה שונה.
[אא"כ יש פער מאוד מורגש מבחינת רמת בגרות, שהוא ממש מפריע.]
תתחילי לחשוב .מקווה שזה עזר לך בקצת❤