תלוי בבחור כמובן.

אם זה שידוכים דוסיים כדי להגיד את זה מההתחלה כי אין הרבה זמן (דוסי = חצי שנה חתונה מקס').

אם זה שידוך סטנדרטי כזה שהזמן קצת יותר גמיש, תלוי במצב של הקשר, עדיף לפני שיש הקשרות רגשית אחרת זה יכול ממש לפגוע.

אם זה סתם קשר ארוך, אין לי מושג...

אני הייתי לוקח קשה אם היו אומרים לי את זה רק אחרי שמתפתחים רגשות ואפילו קצת נבהל

משהו בסגנון: "נחכה שתרגיש רגשות, כדי שלא תוכל להחליט בצורה אובייקטיבית אם אתה רוצה לחכות עם ילדים".

קרה לי משהו כזה וחתכתי את הקשר...

אבל אני חושב שיש לך מן הסתם סיבה טובה למה את בוחרת בכך. לכן אני מאמין שהרבה בחורים יקבלו את זה באהבה שהקשר יעמיק. על ההתחלה, זה פשוט לא שייך להגיד.

כמו שכתבתי למעלה, ולהגיע מתוך מקום שמציג את הצורך שלך ומדבר על זה.
קחי בחשבון שמבחינת הרבה בחורים זה ממש איסור,

לא כל בחור יקבל כל היתר מכל רב.

הוא ירצה לקבל היתר מהרב שהוא סומך עליו.

ובמקרה הזה- אין היתר מרב עדיין.

בנושא המניעה מותר ללכת לרב, גם אם הוא לא רבך. אבל בטוח שאתה מבין יותר טוב ממני.

אני פשוט חושב שאם אני יוצא עם בחורה, ואני מעריך אותה, ומבין אותה, אז מן הסתם ההחלטה שלה, כמובן אם היא בהיתר, מקובלת עליי. 

יכול להיות שנוכל לפתור את זה ביחד, ואולי לא.

בכול אופן, זה פשוט לא הגיוני לי לספר דבר כזה בהתחלה.

כשדברים מתחילים לקבל כיוון.

יש מקומות רבים שבהם ההתייחסות על פני השטח(בהדגשה, על פני) היא שאין מקום לדבר הזה,

ורק אם אדם יפנה באופן פרטי להתייעץ בנושא יפנו אותו לרב אחר שיתיר במקרים מסויימים.

כמו כל שאלה הלכתית- אם מקובל עלייך שאין מקום ללכת עם "חצי כיסוי ראש" והיא אומרת

שהיא דיברה על זה עם רב ומותר לה- אז אם הרבנים שלך אוסרים את זה מכל וכל, יהיה לך קשה,

גם אם רב מסויים אמר לה שזה עדיף על כלום והיא הבינה שיש לזה צד היתר.

לידה היא דבר כל-כך מורכב, מסובך וניסי,

שהאמירה "ללדת אפשר תמיד" היא כואבת.

מניסיון של חברים וקרובים- לפעמים ללדת זה תהליך לא פשוט בכלל. 

צריך לזכות לזה.

אם רואים שיש אפציה שיתפתח למשהו רציני.

לא פגישה ראשונה-שניה, אבל לאללדחות עד שהוא כבר ממש "קשור" וצריך להכריע בין לשבור את הרגש לבין לשבור דברים אחרים שאולי חושבים לו.

זה גם לא טוב לטווח ארוך, כי אם זה יהיה מתוך אילוץ-רגשי, עלול להיות לזה מחיר בנישואין.

לכן, בלי להיכנס למליון פירוטים, להגיד את זה אגב שיחה. 

יתכן, שמבחינתו זו גם משמעות דתית, חושב שזה אומר עלייך משהו רחב יותר - וזה, ה"רמה הדתית" בעיניו, כמובן נושא לגיטימי לשיחה ובירור.

קל וחומר שלפי דברייך זו לא "השקפה כזו" לגבי אחרי נישואין, אלא משהו ספציפי לשלב הנוכחי שלך.

עוד יותר קל וחומר, שאת אומרת ש"יוחלט ביחד" בהתייעצות עם רב מקובל על שני הצדדים.

אז זו לא"גניבת דעת" להתחיל לצאת, כי יתכן שהאדם הזה, גם כן יחשוב ששווה איתך גם במחיר זה, בפרט שמובהר שזה לא דבר שלגמרי "נעול" מראש, אלא תלוי בסיכום משותף. תיידעי בהמשך.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳