עצות?גמדיתלאגמדה
ליוויתי כלה די מבוגרת השבוע..
החתונה הייתה נוראית
החתן לא תפקד בשום צורה. יש לו בעיות רציניות כבדות. כולם ראו את זה.
הכלה נמצאת בבועה חלומית ומנותקת לחלוטין ממה שקורה סביבה. אחות הכלה בהיסטריה.
כמה שהיא הולכת לבכות. ה' ישמור.
דיברתי איתה, מדוייק יותר הקשבתי לה והיא פשוט לא רואה כלום.כלום.
זה הולך להיות אסון.
מה הייתם עושים?
איך עוזרים למישהי כזאת?
אסון?לב אוהב

לחתן יש בעייה נפשית או פיזית?

אם נפשית והכלה לא מודעת או לא מבינה את זה עדיין, נשמע כאסון.

אם פיזית וטוב לה, כרגע נשמע סבבה... 

הם כבר התחתנו, לא? אז למה נבואות זעם? :/הדוכס מירוסלב

לא חסרים מקרים שכולם חשבו שלא יצליח להם והם הצליחו.

אולי היא "לא רואה כלום", כי ככה טוב לה והיא בוחרת את זה?

הדרך הכי נכונה לעזור לאנשים, לאו דווקא במקרה הזה-הגולש האחרון

להבין אותם.

קודם כל ולפני הכל- היא לא עיוורת, היא לא מפגרת (אני מקווה),

היא בטוחה שהיא עושה את הדבר הכי נכון, אז לפני שמנסים לשנות- צריך להקשיב,

להקשיב לרגשות שלה ולשכל שלה, מה היא חושבת? מה היא מרגישה? מה גורם לה לחשוב ככה?

רק אחרי שתצליחי להעמיד את עצמך באמת במקום שלה, ולהרגיש בעצמך שאם היית היא היית עושה את אותו דבר- רק אז תוכלי לנסות להסביר לשנות ולהשפיע, רק אחרי שהבנת באמת איפה היא נמצאת.

 

להגיד 'היא לא רואה כלום' זה אולי נכון, אבל זה לא יוביל לשינוי נכון..

מה ז"א לא תיפקד?חליל הרועים
ז"א שהוא תיפקד בכלום . ממש כלום.גמדיתלאגמדה
לא אפרט את רצף ה'פאדיחות' , הלוואי שזה היה רק פאדיחות. היה גרוע.
הוא נראה כמו מישהו שהביא היישר מבי"ח לנפגעי נפש שה' יסלח לי. התפקוד היה כמו של מישהו כזה.
הורי הכלה והמשפחה והאורחים היו בשוק מהתופעות שראו בחתונה עצמה, לםני החתונה וגם אחריה.
אף אחד לא יודע מה לעשות.
היא מבוגרת, לחצו והלחיצו אותה להתחתן.
היה נראה שבצד החתן מכירים בבעיות שלו
לםי אופן התגובה שלהם ל'תוםעות' שקרו לו.
היא בפירוש לא יודעת כלום. נפגשו מעט מאוד פעמים.

אני חושבת שאם הייתי במקומה חלילה הייתי רוצה שיפקחו את העיניים שלי מה שיותר מוקדם.
והיא בחורה באמת משכמה ומעחה, לא מצליחה להבין איך פספסה וכואב לי הלב עליה. אחותה בוכה לי וגם לא יודעת מה לעשות.
ראשית,ד.

ה"לוחצים והמלחיצים", זה באמת דבר חמור.

 

מסמנים לעצמן וי לרגע - בלי אחריות על ההמשך..

 

ש"הורי הכלה" בשוק, ולא הבחינו קודם  בכלום - גם מוזר למדי..

 

 

מצד שני, לא ברור מה זה "לפקוח לה את העיניים"... אם היא בחורה "משכמה ומעלה", אז תוך זמן קצר תראה את המצב, ותחליט מה לעשות.

מן הסתם, תכיר יותר ממה שאת מכירה כעת. אולי תחליט לעשות "פרוייקט שיקום".. אי אפשר לדעת.

 

אם היית שואלת על משהו כזה לפני חתונה - זה ענין אחר.

כעת, לכאורה, צריך לתת לה את הזמן שלה - להיות עירניים למקרה שתחשוב ש"הבעיה אצלה".. ולראות מה יקרה.

שואלת למקרה אחר(ניצלו"שרק אמונה

למה "להיות עירניים למקרה שתחשוב שהבעיה אצלה"

נתת לי קצה חוט לבעיה דומה שחלק מהקושי זה שהבעל מאשים

ואשמח אם תרחיב

כי לפעמים,ד.

יכולה להיות בעיה אובייקטיבית קשה - והאשה (יכול גם להיות ההיפך), חושבת שהיא "אשמה" במצב. אינה מבינה שזה בכלל לא קשור אליה.

 

אבל, צריך להיזהר מהיקשים למה שהעלית.

 

למה?

 

כי נכון שיתכן מצב שהבעל מאשים במשהו שבכלל בא ממנו והיא לא אחראית אליו. ויכול להיות גם ההיפך, שהאשה "מאשימה" במה שבכלל תלוי בה ולא בו;

 

אבל - לפעמים יש אמת בטענה, לכאן או לכאן.

ולפעמים, אף אחד לא באמת "אשם", אלא האינטראקציה, יכולת התקשורת וההידברות ההדדית. וה"האשמה" רק מזיקה, במקום שכל אחד יראה במה הוא יכול לשפר, ולפתור הדדית.

 

לכן, אע"פ שיש ערך לדעת שתיתכן מציאות של פיתוח "רגשי אשם" בין עצמיים ובין ע"י האחר, ללא כל הצדקה - אבל זה ממש תלוי במציאות הספציפית.

במקרה כמו שהיא העלתה, שיש לה חשד מוחשי לבעיה נפשית קשה או כד', אז צריך להיות ערניים שאם זה לא ילך - שתדע שהיה צפוי לאור המצב, ואל תחשוב שקרה משהו כי היא לא נהגה כראוי, מחשבה די לא-נדירה למישהי עם מצפון..

תודה הבהרת טוברק אמונה


מדוע לדעתך היא לא רואה מה שאת כן?חליל הרועים
@אופטימיות כתבת יפה
שאלנו אותה הרבה שאלותגמדיתלאגמדה
אחרי שראינו דברים מוזרים בהחלט
כמו האם לדעתך זה צריך להיות ככה? וכאלה
היא מתרצת את ההתנהגויות שלו.
הייתי מפרטת אבל עדיף שלא.
הם נפגשו בסיטואציה קצת 'רוחנית' כזאת
ולאורך כל הדרך הדיבור שלה היה רוחנני - ערטילאי . דברים בסיסיים שאמרה שיש בו -אין לו(לא חשןב מה).
היא עושה הכל- הכל לבד והוא בבית אימו, עושה סידורים לבד.
ועוד שלל עניינים שלאא נפרט
את יודעת למה היא מתרצת?אופטימיות
היא כנראה מרגישה במגננה, בגלל ששאלתם אותה שאלות שנוגעות למשהו בעייתי שקשור למי שהיא הכי אוהבת כרגע- היא חושבת שאתם "לא בצד שלה" ובהמשך היא יכולה "לסמן" אתכם ולא להיפתח.
תביני, היא מנסה להכחיש/להדחיק כל דבר שנראה בעיניכם לא טוב.
צריך להיות ממש עדינים. לא פשוט.
שאלנו בעדינות יתרה.גמדיתלאגמדה
לא יצאה מהבועה
וכולם ,למרות ההתלחששויות, הדאגות עושים הכל לשמח אותה. היא לא חושבת שמישהו נגדה והיא גם לא מתגוננת היא מסבירה בפשטות וענייניות -
כאילו היא בכלל לא מבינה לאן חתרנו בשאלות.
הקרובים שלה עדינים מדי. מדי!
ה' ירחם.

ואני,
בסה"כ מישהי יחסית רחוקה שהתקרבה רק לאחרונה.
עצוב.
אני יודעת ..אופטימיות
לא חשבתי שלא שאלתם בעדינות.

כתבתי *למה* היא מתרצת.
ואני מניחה שבאופן כללי היא עונה *שהכל בסדר ואין להם גם מה לדאוג. מחוסר מודעות בדיוק...

*כך למעשה 'משתיקה' אותם מלהיכנס לשיח איתה בנוגע לבעיה.
נשמע כת.רק אמונה


אני חושבת שבראש ובראשונה-מור ולבונה
להבין שהיא ילדה גדולה ויש לה אחריות על עצמה ועל הבחירות שלה.
לטעות זה חלק מהחיים והמשפחה שלה יכולה לרפד כדי שהמכה תהיה קצת פחות כואבת.

כעת שהם כבר נשואים, אני ממליצה למשפחה רק לתמוך.
אם יש לו בעיה נפשית, זה מצריך ממנה לדאוג שהוא יקבל את הסיוע מהגורם הרלוונטי.
המשפחה יכולה לכוון לשם, להציע עזרה בצורה עדינה ומכבדת.
לתת לה הרגשה שהם איתה ב100%.

מכירה מצב שהמשפחה כל הזמן חיממה את האישה כנגד בעלה בעקבות בעיה מסוימת שלו-
והזוג ניתקו איתם קשר בצורה מוחלטת והבעיה לא נראה לי נפתרה.
אז ברגישות ונחישות. בהצלחה.
מי אומר לך מה "הולך להיות"?..ד.

וממילא, מה יש לך לעשות?

 

את יכולה רק לקלקל יותר.

 

אולי הבעל הזה, כשהוא לא ב"רשות הרבים" מתפקד יותר טוב?

 

אם היא חברה שלך, אז את יכולה  רק להיות ב"קשב" מפעם לפעם. אם היא תעלה משהו בעייתי, אז אולי תוכלי להתייעץ אז עם מישהו מומחה איך הכי אפשר לעזור. למשל, להציע להפנות את הבעל לייעוץ וכד'.

 

בינתיים, את יכולה להתפלל לה'. יד ה' לא תקצר.

 

וב"ה שהכלה כעת שמחה. זה גם דבר גדול.. לפעמים זה גם יכול לפעול על המצב - גם ביחס לאיש.

ה' ישמור. אני חושבת שזה דבר רציני מספיק כדי להתייעץ עם גורםכמעין הנובע
סמכותי וממש לא בפורום


שיהיה להם טוב
שמעתי על מישהיחוזרת
בת 40+ שהתחתנה עם בחור שהיה ידוע (גם לה) שהוא בעייתי מבחינה נפשית (משהו כבד ומשפחה מאוד על תפקוד יומיומי)... והיא אמרה שזו היתה בערך האפשרות האחרונה שלה להתחתן ושיהיו לה ילדים... לכן התפשרה מאוד... ובחתונה שלה למרות כל הפאשלות היא היתה בעננים....

וסליחה על הפלישה...
ובהמשך?אורח כלשהו

@גמדיתלאגמדה , אם ליווית אותה את כנראה מספיק קרובה כדי להיות בקשר ולשמוע מה שלומה.
אז תתפללי ותשמרי איתה על קשר.
ואם יש גורם חכם להתיעץ איתו בלי לפגוע בפרטיות שלהם, כמו שכמעין הציעה, זה רעיון ל רע בכלל.
 

אני לא יודעת...חוזרת
הם היו ביעוץ צמוד מההתחלה בגלל זה... וחצי שסיפרה לי לא היה קשר איתה ככ אחר כך...אבל לפעמים נכנסים לזה מהבנה וידיעה...
אמן וגם פה זה ככה.אורח כלשהו

וכל הכבוד למישהי הזאת. אמיצה זה בטוח. וגם נתנה אמון..

 

בדיוק. ההמשך מדאיג.גמדיתלאגמדה
וצודק היא תזדקק להמון תמיכה...
למרות שההתקרבות התחילה רק קרוב לחתונה..הוזעקתי ללוות..

אני מבינה שבאיזשהו מקום ששב ואל תעשה עדיף במצב הזה
כנראה
אבל לא מצליחה להשתחרר מהמחשבה שלא הייתי סולחת לאוהבים שלי אם לא היו מנערים אותי (אם הייתי במקומה)מה שיותר מוקדם עם כל הכאב.
כל האירוע הזה מוזר, הכל קרה בחופזה .
פשוט כואב.
ולא מגיע לה.פשוט לא. בחורה מדהימה.

ייעוץ כנראה לא יזיק במקרה הזה באמת.
כל הכבוד.אורח כלשהו

תזהרי על התינוק כשאת שופכת את המים, ותמשיכיכ לרצות ולהשתדל לא להשאיר שם מיים שיעכירו.
אם צריך עזרה במציאת יעוץ כמובן שבשמחה. לא שאני מומחה,פשוט לכל אחד יש את המעגלים שלו..
ממש בהצלחה וישר כח.

 

למה את חושבת שאם "ינערו אותה" כעת,ד.

זה יעשה לה משהו טוב?

 

אם לפני כן, משהו אחר.

 

אבל כעת - מה טוב זה יתרום לה?

כי היא עלולה לסבך את החיים שלה אם לא תתנער עכשיו,גמדיתלאגמדה
אם תחליט להשאר איתו בעיניים פקוחות- זכותה ועניינה ובעייתה.
היא לא רואה.
אם הייתי רושמת כאן את מקצת ההתנהגויות ה'בלתי שגרתיות' שלו אני די בטוחה שרוב מוחלט אם לא כל היו אומרים לה לברוח ועכשיו.
מה טוב? תציל את עצמה.אז מה אם היא קצת חצתה את גיל 35? אפשר להתחיל מחדש.
הנקודה היא שכולם- כולם רואים , חוץ ממנה כאילו מישהו כישף או סימם אותה. יודעת שכתבתי דברים קשים, זאת האמת. מה לעשות?
עדין לא בדיוק מבין.ד.

"תציל את עצמה", זה ממשהו שרע לה.

 

כל זמן שלא רע לה עם מה שראית בו, התנהגויותיו, אז אינה חשה צורך "להציל את עצמה". 

 

כמה יקח עד שתראה מה קורה? חודשיים, שלושה? אז תחליט בעצמה מה הלאה.

מה קשה אז "מחדש" יותר מאשר כעת?

 

הרי אם "תשוכנע" כעת, ללא שהיא רואה כלום - תישאר לכאורה מתוסכלת לגמרי. כאילו "נאלצת" לעזוב מישהו שלא רצתה לעזוב. גם "להתחיל מחדש" יותר קשה כך. ההיגיון הפשוט אומר לכאורה, שהזמן יעשה את שלו, לאיזה כיוון שיעשה.

 

 

נראה לי שישמצבים שנביןגמדיתלאגמדה
רק אם נדמיין שהדבר קורה לאהובים שלנו- אחים, ילדים.
אם השתמע שבעלה הוא רע - לא לזה התכוונתי, הוא כנראה חולה .מסכן.
היא בריאה ולא מבינה שהוא חולה.
אני יוצאת מנקודת הנחה שאנשים לא מחפשים פרוייקטי שיקום להתחתן איתם.
אם היא הייתה מראה שהיא יודעת שהוא 'לא רגיל' ,ניחא. היא לא.
היא שמחה ומרחפת לגמרי בלעדיו, רק מי שראה יבין..
ועוד , הזמן הקצר ומס' הפגישות המועט, משפחה שפגשה אותו דקות ספורות בלבד לפני החתונה,
וההלחצות של הסביבה והלחץ שלה, ה' ישמור.
מה יכול לקרות אם היא לא לא תתחיל להתחבר למציאות?
היריון עם כל המשתמע מזה, אם בסוף תחליט להפרד עם ילד זה יקטין משמעותית את הסיכוי להתחתן וילד שיגדל לאבא חולה, לא פשוט.
לתחושתי זאת נקודת זמן שעלולה להיות קריטית כאן או לכאן.
אני ככל הנראה לא אעשה דבר על דעת עצמי ואם כן אז רק בתיאום מלא עם המשפחה אם בכלל.

אולי היא לא מסונוורת ממנו אלא מעצם זה שהיא סופסוף נשואה? וככה זה גם נראה בחתונה במצב כזה יש סיכוי להגיע איכשהו אליה.
אני לא ע"כמבינה את הגישה המתנגדת לדבר איתה. באמת.
במקרה הטוב היא תראה שהיא יודעת ובחרה וכולם ינשמו לרווחה .
ובמקרה טוב אחר היא תפקח את העיניים ותבחר שוב בו מתוך מודעות
ובמקרה טוב אחר היא תליט שהוא לא מתאים להק
איך אפשר לראות מישהי כזאת ולאפשר לה לשגות בצורה קשה (גם אם רק לנו נדמה שהיא שוגה)? נראה לי ואהבת לרעך בסיסי.
הי!רק שמחה#
מהכתיבה שלך אפשר לראות עד כמה את דואגת לה ורוצה את טובתה. יישר כוח ענק!
אני לא מבין גדול, ולצערי לתת לך תשובה מושכלת איך לעזור לה אין לי.
מה שכן, אני בטוח שאת צודקת בכך שיש פה בעיה וצריך לעזור לה. לכן, במחילה מהמתנגדים לדבר איתה ולנסות לשנות את המצב, אל תהססי, את בהחלט עושה את הדבר הנכון.
יש הרבה טעם במה שכתבת.ד.

קודם כל, בוודאי שזו הפקרות מוחלטת - שמשפחה פוגשת את החתן דקות ספרות לפני החתונה.. מס' פגישות מועט, בשלב כזה; הלחצות של הסביבה.  חמור מאד.

 

דבר שני, אכן הנחתי שזו נקודה שיכולה לגרום ללחץ: השאלה מה יקרה אם יהיה ילד, יהיה יותר קשה להתחתן שוב וכו'. זה לא מבוטל.

מצד שני, גם כעת כבר יהיה יותר קשה...  אם כי הנימוק של "מישהו עם בעיה נפשית של הבחינו מראש", מקל על הנושא.

 

מתוך הנחה שבאמת מדובר במשהו שנראה לא יתכן כך (צריך לוודא שזה לא רק במצבים כמו החתונה, רשות הרבים) - אז השאלה היא מה יעשה כעת "דיבור" איתה. לזה התכוונתי. אם היינו בטוחים בוודאות שזה דבר שאין לו תוחלת, מישהו שהיא לא התחילה להבין במי מדובר, לא תוכל לחיות איתו - והדיבור היה גורם לפקיחת עיניים והתנערות גמורה מהענין, ניחא.

 

אבל לפי מה שתיארת, היא ממש "בעננים" (אכן יכול להיות שמעצם זה שהתחתנה ללא קשר לעם מי. יתכן. לא מכיר). אז אולי דיבור רק יצער אותה, אבל לא ישנה כלום לטובה?  כך לפחות היא שמחה בינתיים..

 

אולי אם אולי אם היא "תקבל" עצה כמו שדעתך ולא תמצא בהמשך מישהו אחר - תמיד יהיה לה בראש ש"בגללכם" איבדה את אושר חייה? תיפרד בלי שהכירה בבעיה, אז תחשוב ש"אהבה" אותו?

 

[יתכן שאפשר לומר לה, שבהיות שהבחור קצת "שונה" בהתנהלותו, כדאי בינתיים "למנוע" לכמה זמן, כדי שיהיה במצב שיכול לתפקד כאבי משפחה.. אולי דבר כזה יתקבל על דעתה.. גם מסופקני לפי מה שתיארת. הרי היא "לחוצה"]

 

 

הקיצור: אני לא אומר "לא לדבר". אני שאלתי שאלות, כדי לראות במה זה יוכל לעזור ואיך לא להזיק עוד יותר.

 

לכן, כדאי קודם כל להיות וודאיים שבאמת יש בעיה שזו אומללות לחיות לצידה. ואם כן, לשקול היטב שלא יצא מצב ש"פרקנו" שאמרנו לה - אבל מלבד לצער אותה לא יצא מזה כלום..

 

 

 

 

 

וואי... שה' ישמור את שניהםmatan

קודם כל, אם הם התחתנו, זה המסלול שהקב"ה מוליך אותם בו.

 

העתיד הוא תמיד בלתי ידוע, אפשר לצפות ואפשר להעריך, אבל במקרים

רבים, הציפיות וההערכות מטעות ומזיקות.

 

לר' שלמה קרליבך יש משפט- "אין זוג שהתגרש, בלי שמישהו בחתונה אמר בשקט,

הם לא יחזיקו מעמד ביחד". זוגות צריכים אמונה בה', אחד בשני, ולפעמים אמונה של מישהו חיצוני.

 

אם את באמת רוצה לעזור, תהיי אוזן קשבת. אי אפשר פשוט לנער אנשים, זה לא עובד,

וזה כבר מאוחר מדי. המציאות תנער אותה, אם זה נצרך.
אנחנו לא יכולים לדעת איך יהיו חיי הזוגיות שלהם. לפעמים דווקא הדברים הללו הופכים להיות החסד

הגדול ביותר. 
אני לא יודע מה היה שם, אבל אני מניח שהזדעזעת מאוד, אבל היא באמת בחורה משכמה ומעלה- היא 

ערה לדברים ברמה מסוימת. יכול להיות מאוד שהוא ילך לטיפול בהמשך, יכול להיות שגם לא אכפת לה,

שהיא רואה את הדברים כחיצוניים, אי אפשר לדעת.

 

אם תישארי קרוב ותהי אוזן קשבת תוכלי לשמוע ולכוון למקומות טובים בעז"ה

איך היא לא רואה את זה?איך אחותה נתנה להאני לי
להתחתן איתו?
איזה ביטויים מוזרים להשתמש בהםהדוכס מירוסלב

אחותה זאת שקובעת לה עם מי להתחתן?

לא אחותה לא קובעת אבל אחיות ודאגות אחתאני לי
לשנייה ואם הוא לא בסדר או לא ראוי אז לא עומדים בשקט וכן מייעצים
יש פה בעיה אנשים. אתם יותר מדי נדחפים אחד לשני לחייםהדוכס מירוסלב

אפשר לייעץ, וסביר להניח שייעצו לה, והיא החליטה אחרת.

אף אחד לא צריך "לאפשר לה". היא בחורה בוגרת.

בחורה בוגרת התחתנה עם מישהו שלא מודעאני לי
למה שהוא עושה ועוד בחתונה ?
אף אחד לא הוכיח כאן שהיא לא מודעת. זאת הדעה של חברה שלההדוכס מירוסלב

תנו לאנשי מקצוע להתעסק בדברים כאלה.

לנסות לפתור פה דברים ועוד בהצעות לא מחושבות, זה אסון.

מי יודע כמה קלי דעת התגרשו מדברים כאלה?

גמדית את מקסימה!אופטימיות
אני יחסית מבינה די הרבה בתחום,מתוך היכרות עם המון מקרים שהתחילו כך ונגמרו בגירושין(גורמים מוסמכים שאני מכירה טיפלו במקרים מעין אלו וכך הכרתי את המצבים הללו.)

אני יכולה לומר כמה דברים...


המקרים האלו ועוד רבים מהם זועקים לשמים.
העובדה שבחורה לא מודעת למצב שהיא נמצאת בו מתסכלת וכואבת יותר מאשר שהיא חיה עם אדם שהוא בעייתי.
כי כשאדם מודע לבעיה בה הוא מצוי-חצי בעיה נפתרה.
היא כנראה נמצאת בבועה שהכל ורוד,אך לא רואה את מה שכולם רואים מבחוץ.
תשאלו איך? לצערינו, גם בחורה משכמה ומעלה יכולה להיות מסוורת !
חסרות סיבות? היא יכולה להיות מוצלחת,אך עם חסך של יחס ריגשי ...
הרבה פעמים הבחורות הללו מקבלות יחס מהבחור/סיפוק רגשי ומילים מחממות שמעכבים מהן להגיע לידי הבנה בדבר "הבועה" שהן נמצאות בה **עד** שהן חוטפות סטירה מהבחור בעצמו ומבינות שהוא חולה נפש שעלול לפגוע בהן.
כן..לצערינו, גם בנות חכמות ומוצלחות!! ממש.


@דן. אני חולקת בכבוד על דבריך;)
" אם היא בחורה משכמה ומעלה, אז תוך זמן קצר תראה את המצב, ותחליט מה לעשות."

פשוט לא! אפילו יותר מזה -בחורות טובות דווקא לא "מתעוררות" מהר (עובדתית!!!),כי הן מנסות "להחזיק את הנישואין בשיניים"..חושבות שהמצב ישתפר..שהוא בחור טוב למרות שהן "מריחות" שיש בעיה והן עלולות להפגע ממנו. אין להן את האומץ לקום ולפרק חבילה בייחוד שיש ילדים.

האם הוא יכול להזיק לה אף אחד מאיתנו לא יודע.
אבל מטיפול במקרים כאלו אני יכולה לומר בפה מלא שעד שרוב הבחורות הללו לא חוטפות סטירה(לאו דווקא פיזית,אם כי גם זה קיים) מהבחור בעצמו-הן לא מצליחות לקום ולפרק חבילה,בייחוד כשיש ילדים.


צריך לתת לה תחושה שמבינים אותה בכדי לקרב אותה אליכם,כדי שהיא לא תחשוב שמישהו פה נגד בעלה,מה שייצור אצלה אנטי לשיתוף פעולה. זו הדרך נכונה לפעול כעת, לתקופה הקצרה שלאחרי החתונה.
אבל זה לא מה שירגיע שהמצב שלה טוב. היא יכולה לסחוב מבפנים,אז פשוט להיות מאוד עירניים ולשדר לה שתמיד המשפחה בשבילה.

פשוט אין ברירה, כי היא צריכה להחליט לקום לבד, ואני אומרת את זה בכאב מתוך מודעות לקושי הקיים.
העובדה שהמשפחה הבינה שהמצב לא שפוי לא יוציא אותה מהסיפור. זה יכול רק לעזור אם הם יפעלו נכון.
הם צריכים לתת לה להרגיש שהמשפחה איתה ולא נגד בעלה/שרוצים להפריד אותם. לתת לה חום..
כן צריך בנוסף לנסות לאשש לה את התמונה בעדינות בתקווה שזה יעזור. אבל ממש טיפין טיפין.
כי במקרים כאלו הבחורה צריכה "סטירה רק ממנו" כדי להתעורר, ומצד שני אם זה נעשה בתקיפות/ישירות זה פחות עובד וההפך,יוצר אנטי.
צריך לטפטף לה כשקיימת התנהגות מוזרה מצידו (שאינה מבחינה בה), לצד התחושה שתשדרו לה- שאתם איתה. וכך הדברים יחלחלו.

אחרי כמה שנות נישואין אני שומעת מהבחורות בעצמן- "לא ראינו כלום" ...
שואלים אותן-מה גרם לכן לקום ולרצות לעזוב אותו?
הן עונות- "לא רציתי לעזוב אותו כי פשוט אהבתי אותו,למרות שידעתי שהוא בעייתי. לא היה אומץ לקום. *עד* שקיבלתי ממנו סטירה מצלצלת והבנתי מי הוא. ואז גם התברר שהיה כאחד שצורך סמים/היה מאושפז בבי"ח וההורים שלו הסתירו זאת"

לפעמים הן מפחדות ממנו ולכן אין להן אומץ, ולפעמים פשוט ממשיכות להחזיק את הנישואין בשיניים כי יש ילדים..והוא בהתחלה מתייחס יפה-עד ש...
אז בשורה התחתונה-יחס מהמשפחה ש" אנחנו איתך"-זה מה שהכי יעזור,כי זו החלטה שהיא צריכה לעשות.

תחשבי בהגיון שאם יפעלו כנגד רצונה(והיא הרי לא בדעתה כבייכול,אני מכירה את המקרים האלו לכן אני יכולה לומר שכנראה וזה המקרה)- היא תצביע עליכם כל החיים שהרסתם לה אותם כי היא אהבה אותו. למרות שאולי זה היה מתבקש.."להציל אותה". אבל פה כל הבעיה-היא חייבת להבין!!!!

אבדוק מה אפשר לעשות.
אופטי, שאלה אלייך..מור ולבונה
יש מצב שאפשר לעשות התרת נישואין על בסיס מקח טעות, לא?

לא שאני חושבת שזה המצב כאן, או מה התנאים כדי להגדיר מקח טעות בנישואין ולא מנסה לתת עצה בסגנון ... אבל סתם מעניין אותי אם יש לך מושג.
לא, זה תקף רק כשהקידושין היו על תנאי מפורש ועברו עליוהדוכס מירוסלב

וגם אז ינסו למצוא דרך לא להטיל דופי בילדים (פגמים כאלה ואחרים שחלים "למפרע").

במקרה כזה גמיש רק אם יש בעיה רצינית כמו עגינות ח"ו או שהבעל באמת איבד את הדעת ולא יכול לגרש, ינסו בכלל לחשוב על ה*פקעת* (לא התרת) קידושין.

ממה שאני יודעתאופטימיות
התרת נישואין זה נושא שקשור לזוגות מעורבים כמו יהודי+גויה. שם צריך לבדוק את החוק אם אפשרי מהעילה שציינת.

אבל ביהדות מקח טעות זו עילת גירושין שמהווה תנאי לקבל גט בהתאם לנסיבות.
👌 חושבת שאתעמק בזה מעבר.. תודה לך!!מור ולבונה
מקח טעות זה לא עילה לגירושין זה מבטל את הנישואין מלכתחילההדוכס מירוסלב


ב"ה כולם פה יועצי נישואין מוסמכים הדוכס מירוסלב

בכל  אופן, אני ממליץ שוב בפעם המאה, לתת לבעלי מקצוע לעשות את שלהם

למען הסר ספקאופטימיות
דבריי נאמרו בגדר עצה מהצד ולא יותר.
[אבדוק בערב בלי נדר אם יש גורם שאולי יוכל לעזור.]
תשמעי,ד.

עם כל הכבוד (האמיתי),

 

את הרי בחורה ממש צעירה. אמנם כתבת דברים שיש בהם טעם, אבל "אחרי כמה שנות נישואין אני שומעת מהבחורות עצמן"..

 

הכתיבה הזו, יכולה להתאים למישהו/י, שהוא עצמו יועץ מומחה בעל נסיון רב, שראה מקרוב, יודע על מה מדובר.

 

אני חושב שלכתוב כך, על סמך זה ש"גורמים מוסמכים שאת מכירה" טיפלו במקרים "כאלו", זה דבר שיש בו בעייתיות.

ולהגיע לדוגמה של "סמים, היה מאושפז".. על מישהו שלא יודעים עליו כלום, זו גם בעיה.

 

 

בשורה האחרונה, כתבת בדיוק אותו דבר: שאי אפשר "לומר לה" ושכדאי לשים לב מהצד מה קורה, כדי שאם יהיה צורך ניתן יהיה לתת גיבוי להרגשה שלה שזה לא זה, ושלא תאשים את עצמה.

 

אבל לומר שבינתיים מה שצריך לעשות, זה לטפטף לה על הבעייתיות שלו, גם אם לה טוב - זה כבר דבר שצריך בירור אם הוא אחראי לאמרו באויר.

 

כך גם ה"אבדוק מה אפשר לעשות" - לא מטפלים ב"שלשות". מי שלא מכיר/ה את המדובר מקרוב, לא יכול להגיד "מה לעשות", גם אם הוא טיפל בדברים באלו. לכל היותר, יכול לומר מה לא לעשות.. וזה דווקא אמרת לא-רע.

יש כח על העדינות..הדוכס מירוסלב


אתה צודק.אופטימיות
אני באמת צעירה ואני לא מומחית.
למען האמת,ציינתי שאני מכירה את המקרים הללו מגורמים שטיפלו בכך ולא יכולתי לכתוב מעבר- מחשש לאאוטינג.
לא הייתי צריכה להשתמש בלשון זו באמת. כי אני ממש לא מבססת את תשובתי על סמך טיפול במקרים מעין אלו שע"י גורמים מוסמכים שאני מכירה. אלא מעבר לכך.

אני לא אדם שכותב דברים בעלמא.
והדוגמאות שציינתי כלל לא נוגעות לאדם המדובר במקרה הנל. זה באופן כללי...
חשוב לדעת מה הלך הרוח במקרים מעין אלו, כדי שיבינו מי שלא נתקל בזה(ב"ה) איך נכון להסתכל על הדברים.

בדיוק מהסיבה שאנו לא רואים את התמונה השלימה בנוגע למקרה-חשבתי לפנות למישהו שיכול אולי לתת דעתו בנושא ובוודאי שלא על סמך דברים שנכתבים כאן בלבד, אלא מתוך הכרת המציאות שע"פ דברי המשפחה באם הוא יראה לנכון שיש מה לעשות ובאם המשפ' תדרוש זאת.

תודה על הדברים!! .

שנזכה לעזור ולהאיר היכן שאפשר
נכון.ד.

מה שכתבת, זה חשוב כדי לדעת שיש גם מציאויות כאלה (יש גם אחרות. יש כל מיני דברים);

 

וכדי לעורר שצריך למצוא דרך, אחרי שוודאיים במציאות המדוברת (התנהלות בחתונה, עדיין אינה ראיה מספיק חזקה וחותכת. אולי "אור אדום" חזק).

 

ואני גם מסכים עם המחשבה, שאם היו מוצאים מישהו שיכול איכשהו להכיר מה שקורה שם באמת, ומומחה ובעל נסיון וגם הסתכלות מידותית רחבה ונכונה - שיכול לייעץ - זה היה הכי טוב.

 

ובוודאי מסכים עם ההערכה הגדולה לאיכפתיות שלה.

אופטימיות המהממת והחכמה, תודה!גמדיתלאגמדה
❤❤אופטימיות
את חברה מדהימה.
ואם את לא חברה של ממש, אז את אדם מדהים
על הרגישות!
אלוקים אדירים !! קחו אחריות !!מפצחת האגוזים

חבר'ה, עם כל כמה שזה נשמע רע, וגמדית, זה באמת נשמע רע וכל הכבוד לך על הרגישות, אבל וזה אבל גדול -

לא הכל כולנו יודעים ולכל מטבע יש יותר משני צדדים.

בהחלטות שכאלו לא מתייעצים בפורומים למען השם הטוב ! לכל הפחות מתבקש להתייעץ עם רב/גורם מוסמך אחר ולו רק כי מדובר בבית יהודי שרק הוקם !!! ואני מתכוונת שאת תתייעצי כיצד את אמורה לפעול בנידון, לא שתפני את אותה כלה או את אחותה או כל קרוב אחר להתייעצות. אהבת ישראל ואחריות ציבורית וחברית הן דבר טוב עד גבול מסוים !

 

לא חסרים המקרים שבהם נשים אומללות "הסתנוורו", אך גם לא חסרים המקרים בהם הפרידו זוגות כי זה "הריח רע" ועל סתם. לפעמים אנשים רואים סיטואציה מהצד, מפרשים אותה ואח"כ כל סיטואציה נוספת מתפרשת על סמך אותה פרשנות ראשונית. אני יודעת שלא נכון להקיש ממקרים פרטיים שאנחנו שומעים עליהם מפה ומשם, אבל במידה וזה יעזור אני רוצה לציין שחברתי הקרובה נכנסה לנישואין שכל קרוביה ואוהביה חשבו שהיא נפלה למלכודת של אדם עם אישיות גבולית, לא פחות, וניסו בכל דרך להוציא אותה משם. וכל זאת על סמך פרשנות של אותם קרובים ואוהבים, על סיטואציות בינו לבינה שהם ראו מהצד שלהם...ונחשי מה, למרות הכל היא התייעצה עם גורם מקצועי, טיפלו בנזקים שנגרמו לנישואין שלהם בשל התערבות הקרובים והיום הם מאושרים יחד עם חבורה קטנה של מתוקים. ודרך אגב, הקרובים שלה עדיין חושבים שהוא לא פחות מסוציופת והיא בקשר מינימלי איתם מבחירתה האישית וצוחקת כל הדרך הביתה....

 

מסכימה לחלוטין עם דברי דן. היזהרו בלשונכם ובמקלדתכם כשזה מגיע לדיני נפשות 

הייאופטימיות
יכול להיות שדבריי נשמעו נחרצים בייחוד אם השתמע מהפיסקה הראשונה כאילו שהיא חותמת שהמקרה הנל יסתיים בגירושין,לא לכך התכוונתי,הרעיון היה שזה מקרה הנשמע *פוטנציאלי* לגירושין. ואכן, שום דבר לא וודאי ונתון בידינו. כתבתי שצריך פה גורם מוסמך שיהיה מעורב.

[לא נכנסתי לדוגמא שציינת למרות שיש לי מה לומר, כי הנושאים הללו מורכבים מכדי להמשיך להתדיין ע"כ. חסר טעם. העיקר שיהיה טוב לכולם.]

בשו"ט במהרה!!!
לי נראה שרק גורם מקצועי יכול לעזורבינייש פתוח
מה אתה רוצה מהם?הלוי מא
רק התחתנו תן להם צאנס
דילמההזדמנות
את אומרת שהיא עיוורת. מה אפשר לעשות?
דיברת על חויה רוחנית שהם נפגשו בה נכון?רק אמונה

אם ככה זה הגיוני או שזה כת

או שזה מה שמושך אותה בו

ההשלמה ה"רוחנית"

 

למדתי על זה בפסיכולוגיה וזה בעיה חמורה

שצריך להיועץ בה עם פסיכולוג טוב

למה זה קשה להוציא אנשים מזה

כי הם באמת לא רואים כלום

(יש הרבה קבוצות רוחניות כאלה נח נח ועוד)

מאחלת לך שתזכי לעין טובהרפואה שלמה
אמן.גמדיתלאגמדה
ומאחלת לך שלא את ולא אף אחד מקרובייך ואהובייך יעמדו במצב דומה ושלא תאלצי לעשות שימוש בעין הטובה מאוד שלך.
כמה טוב שהקב"ה אחראי על הזיווגיםרפואה שלמה
זה לא קשור ל"עין טובה".ד.

היא הביעה דאגה אמיתית, ממצב שלפי מה שראתה נראה מדאיג מאד - 

 

ומתוך עין טובה על הבחורה, שהיא רוצה בטובתה.

הם כבר נשואיםרפואה שלמה
זה לא הזמן המתאים לצפות לנפילה. זה זמן להתפלל עליהם שיצליחו. אולי בעלה מגושם מאד בחברה. אולי הוא באמת עם בעיות. אבל יתכן גם שיש לו לב טוב, מידות טובות, ולא כתוב לו על המצח.
נכון. מעין זה גם אני כתבתי מקודם.ד.

אבל בהיות שהבחורה המודאגת, מודאגת באמת מתוך איכפתיות וטוב לב; ואינה "מצפה לנפילה" אלא חוששת ממנה -

 

אז לא כ"כ במקום לאחל לה ש"תזכה לעין טובה"..

 

[אם כי, כמובן, גם מה שאת כתבת נכתב מרצון טוב ולטוב..]

יש דברים כאלהshindov

כל נורות האזהרה דולקות, ובעצם אין אפשרות לעשות כלום. היו דברים מעולם, ועכשיו עוד אחד. אם באמת העסק יתפרק תתמכו בה. מה שכן הריון מסבך את המצב. אבל תצטרכו להתמודד גם עם זה. אל תפסיקו לתמוך בה, בכל דבר ועניין.

עצה מבעלת ניסיוןבעלת ניסיון

יש סיבות משמעותיות שמובילות בחורה לתוך קשר שהוא מעוות. הרבה פעמים להגיד לה תראי כמה זה לא הגיוני ולנסות לפקוח לה את העניים בכוח זה לא ילך, כי המניעים שגרמו לה להיכנס לזה, הם מניעים חזקים מאד. מה שכן יכול לעזור, ואני אומרת זאת מניסיון אישי, זה להיות עם הבחורה ולתת לה את התחושה, שלא משנה מה ,את איתה. וכך ברגע שהיא תיפקח את העניים יום אחד, וזה יקרה מתי שהוא, במוקדם או במאוחר), היא תדע שיש מי שיושיט לה את היד כדי לצאת החוצה. אבל, זה צריך לבוא מימנה, מרצונה החופשי. כי כל עוד היא לא רוצה, שום דבר לא יעזור ולהיפך, היא תתרחק ממך בסופו של דבר. מה שעליך לעשות זה פשוט להיות בשבילה, בשביל מה שהיא צריכה. ולא מתוך גישה שופטת או מבקרת. אלא רק פשוט להיות בשבילה, שכדי שהיא תירצה לצאת מזה, היא תדע שיש מי שיעזור לה לעשות את זה.

תודה על התגובה.גמדיתלאגמדה
כבעלת ניסיון,
מה דעתך על האפשרות לבדוק בצורה יסודית מה בדיוק יש לו, כולל בירור מעמיק עם המשפחה והסביבה (מה שהיא הייתה צריכה לעשות לפני החתונה..)
ועם הממצאים האלה לגשת אליה?

ולכל הדואגים, אפשר להרגע, בסהעכ בודקת כיווני מחשבה, חכמת ההמונים וזה ויש הברקות לפעמים.
אולי זה טוב,ד.

גם בלי קשר ל"לגשת אליה".

 

כדי להבין יותר במה מדובר. ולפי זה, גם כמה חיוני לעשות משהו. 

 

גם יותר קל להתייעץ ככה.

 

[השאלה, אם הם יסכימו למסור מידע כלשהו.. צריך מידע אמין, לא שכן שאומר משהו]

 

 

וכל הכבוד על האיכפתיות.

מבקשת ממך סליחה מול כל עיני הפורוםרפואה שלמה
קראתי מה שכתבת לי
סיפור עצוב

מבינה שכוונתך טובה
חושבת שהטוב ביותר לשמח את הכלה כל עוד היא שמחה בבית שלה
גם אם הכל עתיד להתנפץ
אלא אם יש אלימות ואז שתברח וכמה שיותר מהר.
מחילה ממך
אם היא לא משפחה ישירה שלך אל תתערבי כי זה לא עיניינךקיפודאחרונה


חוסר נשיותיובללל

אשמח לשאלה שקצת לא נעים לי לשאול.

אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש. הולך אחלה סה"כ, אחלה שיחות, יש צחוקים כימיה ודיבור זורם יחסית.

אבל יש משהו שממש מפריע לי וזה שיש בינינו איזשהו פער באסתטיקה/היגיינה. אני אחד שממש שם לב לדברים וממש רוצה שאישתי תהיה "מטופחת". והיא לא אחת שמתאפרת בכלל, לא לדבר על לק וכל זה.. וגם לבוש דיי פשוט. ואפילו (וממש לא נעים לי להגיד) לא תמיד שמה לב לשערות בפנים…

השאלה מה לעשות עם דבר כזה? אני לא יכול להתעלם מזה.. ברור שגם לי יש עבודה לעשות אבל בסוף יש איזו רמה שאני מצפה ממנה..

שייך בכלל לדבר על זה איתה??

תודה. 

ריבונו של עולם אבל זה כן מפריע לו!נחלת

וזה לגיטימי לגמרי. מה שייך שלכם זה לא מפריע? (אגב, זה כן

הפריע לך בפגישות subb16.....(

 

בכלל, נראה לי שסטינו קצת מהנושא והרחבנו כיד הלא יודעת מה

הטובה עלינו. לבחור מפריע וזה הכי טבעי בעולם.

 

אולי אחרי כך וכך שנים אחרי החתונה זה כבר לא יפריע

לו ומצידו שתגדל זקן עד הברכיים (כמו בשיר פורים ידוע) -

אבל בינתיים, זה מפריע לו.

 

וזה נורמלי. וזה טבעי. וזה בסדר. לא מכירה את הנערה -

היא בטח מקסימה - אבל אין ספק שיש בחורים שלא

היו יוצאים לפגישה שניה....

 

ולא שאני נותנת לגיטימציה לגישה כזו, אבל זה

נ ו ר מ ל י!!!!!!!!! לגמרי!!!!!

 

ובא נאמר שלמלאכי עליון זה לבטח לא היה מפריע

ויש כאן כמה כאלה, אבל עדיין לא כולם מסתדרים

עם כנפיים...מה לעשות.

 

חודש טוב פורום נכבד!

 

למהזית שמן ודבש

כמעט כל הדייטים שעברתי מסתיימים כעבור פגישה אחת?

הקב"ה חוסך לך זמן על בנות לא רציניותintuscrepidam
זה פתרון קל. בכל זאת, כדאי לבדוק למהנחלת
אנא המתן לתגובות כאן. יש כאן תובנות ועצות טובותנחלת
בן כמה אתהadvfb

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

כיווניםיהודי שואף לטוב

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?


אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.


כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.


זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.


זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.


(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)


אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

נכון מאוד.נחלת
מזכיר לי אותיsubb16אחרונה

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

חשש גנטיאחד האם שומע

שלום לכולם.

אצלנו במשפחה כולם ממש גבוהים. באיזור 190, והבנות יחסית בממוצע. כל חיי גדלתי כגבוה ותמיד קיבלתי על זה מחמאות, לכן אצלי במוח זה נתפס כדבר מאוד מהותי. 
העניין הוא שאתמול יצאתי לדייט עם בחורה מתוקה ממש, אבל גם ממש נמוכה. ויותר מזה, המשפחה שלה גם ככה פחות או יותר. אחרי שהבנתי את זה פתאום התחיל להפחיד אותי העניין הגנטי (ברור שגובה זו לא מחלה ח"ו והבעיה היא בתפיסה שלי! אבל ככה גדלתי וכרגע קשה לי להשתחרר מזה. ומבקש מראש סליחה אם זה פוגע במישהו). 

השאלה שלי היא האם יצא לכם לחשוב על משהו כזה פעם? מה יהיה הגובה של הילדים? איך אפשר לברר גנטית מה באמת ההשלכות של זה? מכירים משפחות שיש פער גובה מטורף כזה? מה הגובה באמת של הילדים?

חבר'ה, באמת כל פיסת מידע שיש לכם כאן תעזור לי, זו לא פעם ראשונה שאני מתלבט על זה. תודה

אם חשוב לך גנטיקהחושבת בקופסא
תבדוק מחלות גנטיות שמשפיעות על החיים הרבה יותר מכמה סנטימטרים לפה או לשם.
כמו שאמרתיאחד האם שומע

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אני יכול להגיד לך שאני חושב על זה לצד השניל המשוגע היחידי

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

קודםאחד האם שומע

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

 

בשמחה, השאלה שלך טובה,ל המשוגע היחידי

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

השאלה בסדר גמור. לא להרגיש אשמה רבותינחלת

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

 

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

 

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

 

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

 

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

 

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

 

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

 

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

 

בהצלחה רבה!

 

הגובה שלי 156 ס"מshaulreznik

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

תודה על השיתוף!אחד האם שומע

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

ראה את המחשבוןshaulreznik
זה עניין אישי ותלוי בטעם שלך, לדעתינקדימון

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.


אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.


עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

מעניין מאוד.אחד האם שומע

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

במקרה קפץ לי השרשור ורוצה להגיבבארץ אהבתי

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

 

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).


 

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

 

חוץ מהחשש לילדיםShandy

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)


 

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט


 

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל


 

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך


 

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180


 

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

תודה!אחד האם שומע

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

מסכימה; איך זה מרגיש אצלך, לא הילדים כרגע.נחלת
בעלי גבוה ואני נמוכהמתואמת

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

יש לי דוד 1.98 ודודה שלי 1.65 בערך,Lavender

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

נכון, אבל לא בהכרח.נחלת

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

 

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

 

 

 

יכול להיות שגם אצלך זו איזו תסמונת גנטיתמרגול

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.


כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)


בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?


אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח


אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

אשכרהאחד האם שומע

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

אם אפשר לשאולשלומית.

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

את צודקתאחד האם שומע

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אבל אם גובה מאוד מאוד חשוב בעיניךמרגול

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.


אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

ברוראחד האם שומעאחרונה

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

רק אם תתחתן עם מישהי גובהintuscrepidam
תהיה סבירות גבוהה יותר, לא וודאות, שהילדים שלך יהיו גבוהים. וזה תחת הנחה שכל הדורות לפניך גבוהים ככה שיש לכם נטייה להיות גבוהים.
תודה לכולם פה!!!נו, ההוא מהזה

לילה טוב לכולם!

ב"ה רק רוצה לעדכן שלפני כשבועיים החלטנו שאנחנו רוצים להתחתן, ביום שלישי הצעתי לה והיום הייתה המסיבת אירוסין שלנו.

תודה לכל מי שעזר לי פה בעבר עם שאלות! הורדתם לי ממש את הלחץ והחרדות לפני הדייטים הראשונים!

אשריכם ישראל! בקרוב אצל כולם!

איזה יופי אין לי מושג מי אתה אבל מזל טוב!!!!!!!הפי

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

מזל טוב! שימחת כל כךזיויק
מזל טוב!Lavender

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

באמת היה קצר ב"ה, חודשיים עם הראשונה וזה הספיקנו, ההוא מהזה
יא מזל טוב! משמח! הרבה הצלחה !נפש חיה.
בשעה טובה! הרבה מזל טוב!יעל מהדרום
הרבה מזל טוב, אם אני מבין נכון מדובר בראשונה שלך?מתוך סקרנות

שיחקת אותה.

יפה.

אכן מדובר בראשונה ב"הנו, ההוא מהזה
8 פעמים "מזמור לתודה" ערב בוקר וצהריים.......נחלת
וואו! איזה כיף! מזל טוב!!!יהודי שואף לטוב
שתזכו לשמוח זה בזו וזו בזה ולהוסיף המון אור.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).


כל כך משמח! היו מאושרים יחד. המון המון נחת!נחלת
מזל טוב!זית שמן ודבשאחרונה
"החיים שלי יפים. יש לי עבודה. מה רע להיות לבד?"נחלת

 

 

זו הכותרת של טיפ באתר "השדכן". יש שם טיפים טובים.

מזכיר לי את התגובה של הבחורה שלא הרגישה צורך

להתחתן. אולי לא קשור, אבל ממליצה על טיפים;

שם וגם באתר של אלי גרון.

מסי או מרדונה? (לכבוד המונדיאל שיתחיל מחר)advfb

לאחרונה שמעתי את הפסודקאסט של בן בן ברוך שמארח את הרב ליאור אנגלמן. שיחה ממש יפה ממליץ לשמוע.

כחלק מהשיחה, בן בן ברוך דיבר על כך שבגמר של המונדיאל, לפני 8 שנים, כשנבחרת ארגנטינה הפסידו בגמר אחרי גול בהארכה של נבחרת גרמניה, מסי הזיל כמה דמעות אבל לא בכה יותר.

לעומת זאת, כאשר מרדונה הפסיד בתחילת שנות ה90 במונדיאל בגמר, הוא בכה בכי תמרורים..

 

ומה הקשר לשידוכים?

שאלו את מסי, איך זה שאתה לא בוכה?? זה אירוע שיא. זה נראה כאילו זה משחק ליגה רגיל לפי התגובה שלך.

אז ענה כך - כאשר בחרתי להיות שחקן של כדורגל מקצועני אז קיבלתי את העובדה שיכול להיות שינוי קיצוני בחיי, עליות מאוד חדות וגדולות, ומצד שני, תהומות קשים ונפילות מטורפות. אז החלטת שאני צריך להיות מאוזן. לא לצאת מגדר הרגיל על כל נפילה או עלייה.

 

אז בנוגע לדייטים - 

עד כמה אתם זהירים ומחכים להדרגה בקשרים ומכוונים את הציפיות?

עד כמה אתם נותנים לעצמכם לחוות את הרגע ואת העליות והירידות הפתאומיות?

ריה"ל מדרידקעלעברימבאר
בכנות יש לי מלא מגננותהפי

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

זה נשמע בריא מאודadvfb

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

 

נכון אבל צריך לדעתהפי
להיות צופה מהצד ולא להיות המגננה עצמה 
מודע להגנות, חידוד חשובadvfbאחרונה

בשורות טובות אמן!

לא יודע מה יש לכבד את המונדיאל, אבל קישורית יפהיהודי שואף לטוב

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.


האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

תודה על השיתוף! כאב זה לא כיף advfb

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

וואי זה קשוחLavender

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

 

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

נראה לי שלהתקרקע זה הדבר שאני הכי מזדהה איתוadvfb

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מה דעתכם?פתית שלג

היא טוענת שהרווקות המאוחרת כל כך פושה בדורנו כי אנחנו מחפשים זוגיות עמוקה יותר מאשר מה שהיה בדור הקודם.

לכן עיכוב הזוגיות הוא חלק מתהליך הגאולה של סוג זוגיות אחר עם הקב"ה, וממילא גם בזוגיות שלנו.

מקווה שאני מדייק

"אני לא חושבת שרווקות מאוחרת היא בעיה" 

אני לא יודעת להגיד אם בדור הקודם היה עמוק או לאאני:)))))
לא התחברתיניצן*

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אולי בעומק של הדבר זה באמת קשורכְּקֶדֶם

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

חחחחאני:)))))
מבלי להתייחס בפירוט לנכתבנוגע, לא נוגע

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.


היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.


מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.


כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

 

כתבת דברים יפים אבלכְּקֶדֶם

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

נכון. לכן כתבתי שזה נוגע בעיקר למי שעבד עם עצמונוגע, לא נוגע

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

מחשבה מעניינתפתית שלג

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

זה פחות עניין של אונס, זה יותר עניין של הכוונהנוגע, לא נוגע

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

 

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

 

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.


 

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.


 

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

 

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

 

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

 

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.


 

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.


 

 

 

הרעיון הכללי נכון ושמעתי אולו כמה פעמיםהיום הוא היום
מכמה מקורות שונים ורציניים
לא מסכיםintuscrepidam
לאנשים היום יש הרבה דמיונות והם לא עמוקים אלא חושבים שהם עמוקים. זה מקשה עליהם ליצור קשר ולאהוב את מי שמולם
יש לך ודאות בכך?advfb
כן, מה שפתית שלג כתב זה רומנטיקה = דמיון של אהבהintuscrepidam
חושבת שהרווקות המאוחרת באהLavender

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

מה שבטוחadvfb

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

אולינחלת

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

 

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

 

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

 

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

אני לא חושבת ששם הבעיההפיאחרונה
צניעות = איכות בזוגיות???מחפש אהבה

לדעתכם, האם יש לרמת הצניעות והשמירה של בני הזוג השפעה על איכות הזוגיות שלהם?

אין שום קשר, ולמה שיהיה קשר?זמירות
נראה לי שהמוטיביציה הבסיסית לשמורadvfb

היא גזירת מלך. 

 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

 

 

לא נכון. זה מוסר טבעי. מוסר טבעיקעלעברימבאר

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

גויים לא מחוייבים בגדרי הצניעות ההלכתייםadvfb

כי זה מעבר למוסר טבעי

מסכיםארץ השוקולד
זה לא סתם שהרמב"ם מדבר על מחויבות זוגית רק מעת מתן תורה, כי התורה היא מה שהובילה לשינוי ולא שיש משהו בטבע האדם המחייב זאת.
אתם לא מדברים על אותו דברנוגע, לא נוגע
הוא מדבר על גדרי צניעות הלכתיים ואתה על מחוייבות זוגית, שבוודאי שהיא חלק מהמוסר הטבעי גם לגויים. "ודבק באשתו"- ולא באשת חבירו.

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.


(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

אני מדבר כמובן בתור הסקאלה של השמורמחפש אהבה

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

צריך להיות בתוך הראש שלך כדי להבין מה אתה רוצה🙂זמירות
עבר עריכה על ידי זמירות בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 7:56

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

 

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

בוודאי שכןבחור עצוב
תגיבו עם הסברמחפש אהבה
לדעתי זה בסיס טובמחפשת111

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

בהחלט כןLavender
אין לי מושגארץ השוקולד
אבל הקב"ה ציווה על כך ולכן אנחנו מחוייבים.

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

נפלא. לפום צערא אגרא.נחלת
תלוי אם אכפת לבחור...ועלהו לא יבול
הקיצוניות בין התגובות כאן מעניינתנוגע, לא נוגע

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..


מה הקשר? לא.נעמי28
🙂👍זמירות
לאנפשי תערוגאחרונה

אין קשר לדעתי.

יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם

ויש הפוך לגמרי


אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'

לדעתי זה מפחית משמעותית את זה


ובסוף.

לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות

אלא בגלל שזאת ההלכה.

אולי יעניין אותך