אני לא נותנת תרופה כדי להוריד חום, כי אין לי שום בעיה עם החום - זו הדרך של מערכת החיסון של הילד לעשות את העבודה שלה.

ולכן לא רלוונטית בשבילי השאלה 'מאיזה חום'. גם כמה רופאים ששאלתי וכמה טקסטים רפואיים שקראתי אמרו שאין חום שבו הכרחי להוריד.

אבל אני כן נותנת כדי לעזור לילד מסכן שירגיש טוב. זה יכול להיות אפילו אם אין לו חום, והוא סתם סובל נורא - אני לא רוצה שיסבול. אם אפשר להקל עליו ב"פינוקי", בקומפרסים, בשירים וכאלה -זה עדיף בעיניי. אבל אם אי אפשר (כי הוא סובל כל כך שזה לא משפיע מספיק, או כי נגיד יש לי גם תינוק קטן לטפל בו ואני לא מספיק  פנויה) - אז נותנת נורופן, שהילד לא יסבול. זה שגם החום יורד - זו תופעת לוואי של הנורופן מבחינתי, זו לא המטרה.

המדידה עצמה, היא הרבה פעמים מציקה לילד. בעיקר לקטנטנים (לגדולים זה לפעמים דוקא כיף נורא ותחושת חשיבות אז בכיף). אז אני מראש אעדיף להימנע מלמדוד אם זה לא נעים לילד, כי גם ככה התוצאה של המדידה לא משנה לי כל-כך. מבחינתי המדד לתת משכך הוא כמה הילד סובל, ובשביל זה לא צריך למדוד (ולגרום לו עוד יותר לסבול).

אא"כ החום עולה לרמה מסוכנת

ואז גם אם הילד סבבה צריך לתת.

אבל חוץ מזה- כל מילה שכתבת נכונה

אם הילד סובל- צריך לעזור לו

אם לא- אין עניין לתת לו תרופה כדאי ללמד את הגוף שלו להתמודד.

לא סתם במדחום יש עד 42..

אם החום ממש עולה, עלולים להיגרם ח"ו פרכוסים. וזה דבר שגם יכול לגרום נזק ממשי חלילה.

זה דבר שאמרו לי רופאים בעיקר בעל-פה, אבל ברוח זה ודי קרוב לזה ראיתי גם בכמה טקסטים

http://www.clalit.co.il/he/your_health/kids/baby/Pages/fever_in_babies_and_kids_myths.aspx

http://www.clalit.co.il/he/your_health/kids/childs/Pages/high_fever_in_children.aspx

(לא אומרת שאין תופעה כזאת בכלל, אבל ספציפית אצל הילדים שלי - ב"ה ב"ה נדיר מאוד שמישהו מהם הגיע ל40 מעלות, וכשזה קרה זה היה מלווה בסבל קשה, שממילא מבחינתי לא הייתה שאלה לתת משהו להקלה, אז זה לא שיצא לי לראות ילד עם חום נורא גבוה ולא לתת אקמול/נורופן)

ואז חובה לתת

אבל כן הגיוני שיש ילד עם 38 שלא סובל

ואז כן כדאי לחכות קצת ולראות אם הגוף שלו מצליח להתמודד עם זה לבד

חששתי שמא איזו אמא תיתפס מכך לשאננות, כי הרי לא יכול לקרות, כביכול, כלום מהחום עצמו..

לא קראתי את המובאות שציטטת, אבל גם אין בכך צורך. הרי בעיני ראיתי ילדה עם התכווצויות מחום (לא ילדה שלי), זה יכול להגיע לסכנת נפשות, שלא לדבר על השפעות נוספות.

כעת, תארי לך שמישהי היתה קוראת מה שכתבת, משכיבה תינוק עם חום לישון, ואומרת לעצמה, חום מצד עצמו לא מזיק...

כולם ישנים טוב בלילה - וה' ירחם מה יכול לקרות מזה. גם לא בהכרח שומעים שהתינוק אכן גם לא חש בטוב.

אבל אם היא תדע, שאם חום עולה זה אכן יכול להזיק, אז היא תבין שאם היא רוצה לנסות את ההתמודדות ללא מורידי חום, צריך לעקוב כל הזמן - ולדעת היכן הגבול. מחום מסויים ומעלה, ילד גם יכול להיות אפאתי, ואז מהחדר השני לא שומעים שמץ סימן מצוקה..

טרחתי וחיפשתי טקסטים כדי לענות למה ששאלת אותי. אינך מחויב לקרוא כמובן אבל התשובות שניתנו שם לחלק מהדברים שהעלית טובות ממה שאני אוכל להסביר. סכ"ה אני אינני רופאה...

בקיצור נראה לי בזבוז שאנסה להסביר דברים שכבר נכתבו בטקסטים שצירפתי, אז אתייחס רק לחלק קטן מדבריך:

אני קוראת מפה לכל ההורים שלא להיכנס לשאננות בללה כשיש ילד שלא מרגיש טוב. מחלת ילד עלולה להתפתח  למצבים מסוכנים בין אם יש לו חום ובין אם אין לו (וכמובן שגם אם היה לו חום וירד בעקבות משכך). מחלת ילד מצריכה תמיד ערנות הורה. בנסיבות מסוימות זה אומר ממש לישון ליד הילד, ובנסיבות קלות יותר - לפחות לגשת מדי פעם בלילה לוודא שהכול בסדר.

בכל מקרה לא לתת משכך במחשבה שעכשיו אפשר לישון טוב כל הלילה בלי מעקב אחרי הילד!!

באמת תודה על הטירחה. לעת עתה לא הספקתי לעיין - ורציתי להסביר למה חשוב בשביל "האוירה" להדגיש את הנקודה.

בלנ"ד, אמצא זמן בהמשך - כך שהמאמץ לא לשווא.. באמת תודה. ומן הסתם גם אחרים ייעזרו.

ומה שכתבת בהמשך נכון מאד. זו הנקודה. ובהיות שכנ"ל, אני יודע לאיזה נזק התכווצויות עלולות לגרום, וזה עלול לקרות ביחוד אם מישהו יסתמך על כך ש"זה בסדר" וילך לישון כשילד עם חום גבוה... לכן הדגשתי, בהקשר לנושא עליו דובר.

את האפשרות להרחבת ההשכלה בענין, שהואלת לצרף, ננצל בעז"ה  בהמשך. יישר כח.

לצמרמורות ורעידות בגפיים - וזה בהחלט "סבל" 

ויש ילדים שבשלב הזה יעברו לפרכוסים ולא חייבים אפילו להגיע ל-40 כדי להסתכן בפרכוסים

גם אם הןא מחום.

תלוי כמה זמן הוא נמשך.

הילד שלי חווה כמה פרכוסים מחום והם היו קצרים ב"ה (כמה שניות. פחות מחצי דקה) ונדמו כנצח.

כל פעם רעדנו מחדש!
והפרכוסים קרו מיד כשהתחיל להעלות חום. 38 וקצת...

אבל ב"ה לא השפיעו עליו לרעה!
 

יש ילדים שמפרכסים ליותר מכמה דקות ואין אפשרות לעצור פרכוסים וזה יכול לגרום לנזק מוחי או לקשיים בעתיד כמו קשיי קשב וריכוז, קשיים בדיבור וכו'.

יש לי שכן שנפגע מפרכוס ארוך של חום שהוא חווה.

וכמובן שזה לא נעים לחוות פרכוס.

לא לילד- שנראה אח"כ כמו מעולף במשך כמה שעות טובות

ולא לסביבה שחווה איתו את הפרכוס.

מה גם שבפרכוס אפשר ליפול ולהיפגע מהחפצים שבסביבה.

עדיף לא להגיע בכלל למצבים כאלה. שלא נדע ולא תדעו!
 

רק בריאות ונחת לכולם!

בגיל גדול יותר - נותנת לילד להחליט בעצמו.

(דרך אגב - מודדת בבית השחי. פחות מדויק אבל יותר נעים לילד).

ואם הם מסכימים דברים טבעיים, כמו אמבטיה למשל, אז מעדיפה את זה.

(בדיוק עכשיו נתתי תרופה לילד שכבר יומיים כמעט עם חום. ראיתי שהפעם החום גבוה וגם הוא מסכן כזה - אז נתתי לו).

מסכימה עם רוב מה שנאמר.

אני אישית נותנת בהסתמך על מצב הילד ואיך הוא מרגיש ולא תמיד רק על הטמפרטורה. 

אם הוא נראה בסדר, אני לרוב לא נותנת גם אם יש חום, אבל אם כואב לו והוא סובל, ואפילו יש לו חום ממש נמוך אני אתן לו נורופן להקל עליו לכמה שיותר זמן. מה גם שזה נוגד דלקת ככה שאם זה קשור, זה רק יכול לעזור.. 

בקיצור, נורא תלוי איך הילד נראה, ובהתאם לזה מחליטה אם לתת או לא. 

מפחיד ביותר!
כשלגדול שלי יש חום- אני עם יד על הדופק ונותנת ממש מיד.

אז זהירות!

אם הילד לא נראה סובל.

[אפשר לנסות אצל קטנים להוריד חום גם באמבטיה עם מים חמים שמתקררים]

וכמובן, לבדוק עם רופא מה הסיבה, אם זה לא עובר מהר.

ולעקוב היטב כל הזמן. לא חוכמה לשחק עם חום שעולה ממש, כי מרמה מסויימת והלאה זה כבר מסוכן.

זה עלול להביא לכוויות. אם אחרי עשרים דקות-חצי שעה החום לא יורד או לא יורד מספיק אז נורופן.
בכל אופן, חשוב לא לעשות הכל ב"בום" כי זה ירידת חום מהירה מדי עשויה לסכן אותו.

כדי שהילד ירגיש טוב.

וגם כדי לא לקחת את הסיכון הזה של להגיע לחום גבוה.

אגב, גם אתן חושבות שבמשככי כאבים יש איזה חומר נוגד דיכאון או משו כזה שגורם לילד להיות עליז אחרי לקיחת התרופה או שזו תאוריה שלי?

 לא מורידה לפני 39 מעלות גם בתינוק בן שנה...ואם הילד עדיין פעיל ולא אפאטי..

במידה וחום גבוה מאוד 39.5 ומעלה נותנת תרופה להורדת חום + מפשיטה ועוטפת במגבת רטובה 

(לא לוקחת אחריות על העצה הזו. אני אישית קיבלתי אותה מחבר פאראמדיק של בעלי). וקומפרסים עם מים פושרים ולא קרים ! כי הם רק גורמים להתכווצות כלי דם ולעליה קטנה נוספת בחום. 

אם מדובר במחלה זיהומית, שאז החום עולה בחזרה ברגע שפגה השפעת התרופה, מורידה את החום בכל פעם שעולה לגבהים ומשתמשת לסירוגין בנורופן ותרופה מבוססת פרצטמול (נובימול/אקמולי), כך שאין בעיה של התנגשות שעות בין המנות...

בניגוד לדעה הרווחת ילדים עלולים לפרכס מעל 37.5 מעלות. לא  רק בחום גבוה יותר.

כך בכל אופן היה עם שני ילדים שלנו. הם גדלו ועבר (לא חוויה מלבבת בכלל)

להוריד חום במים פושרים, לא בקרים, ירידה חדה מדי עלולה גם לגרום לפרכוסים(את זה אמרה לי רופאת משפחה)

פירכוס מחום נובע מ"קצר חשמלי" במוח.

כפי שציטטה 'בארץ אהבתי' בהודעה שלה:

תודה על הדברים שהעלית - הורות

אני כן מחכה קצת לראות אם זה ממשיך זמן מה או במגמת ירידה..אם במגמת עליה- נותנת

חום זה מצב שהגוף נלחם במשהו ( חוץ מחום של בקיעת שיניים שאז כן כדאי להוריד כי זה מגיע מחולשה של מערכת החיסון..) והגוף מעלה את החום עד לגובה שאז הוא יכול להרוג את החיידק או הוירוס, ולכן חשוב לא לתת מיד משככי כאבים כי אז זה מפסיק את המלחמה של הגוף...אלא אם כן מביאים אנטיביוטיקה שזה הורג את החיידקים הטובים גם ואז הגוף לא נלחם ולכן חשוב לתת גם מוריד חום..

דרך אגב במדחומים כתוב שבמדידה בפי הטבעת צריך להוריד חצי מעלה כי תמיד חם שם יותר משאר הגוף ( ז״א אם יצא 39 חום הגוף הוא באמת 38.5..

כמובן שאם לא נותנים תרופות להורדת חום כדאי לעזור באמצעים כמו להוריד שכבות, לא להתכסות, מטלית רטובה על המצח וכאלה.. ולעקוב

רק בריאות!!!

אם הוא חיוני, אני מחכה עם זה קצת ומנסה בינתיים אמבטיות פושרות. אם החום גבוה מעל 38.5 והילד נראה סובל - נותנת בהחלט.
אגב, אני נוהגת לתת נורופן גם אם לילד כואב משהו (ברור שאחרי שרופא רואה ובודק) ולא רק במקרה של חום.

יש ילדים עם נטיה לפרכוסים ויש כאלה שלא.

ילד עם נטיה לפרכוס יכול לפרכס גם אם החום עולה בפתאומיות מ37 ל38.

ילד בלי נטיה יכול להיות עם חום של 40.6 ולא לפרכס (פעם הגענו לזה...)

הבעיה שאי אפשר לדעת אם לילד יש נטיה או לא, אא"כ הוא פרכס ואז יודעים...ויש ילדים שיש להם רק פרכוס אחד וזהו. 

ועוד בעיה- שבאופן עקרוני מערכת החיסון של הגוף פועלת במיטבה בחום של 39 מעלות, כך שהורדת חום בעצם לא מאפשרת למערכת החיסון לעשות את שלה, וזה יכול להחליש את יכולת ההגנה של הגוף לטווח רחוק. 

אז מה עושים? 

קודם כל אם אפשר להוריד באופן טבעי- מקלחות וחומץ על הרגליים וכל הגוף- זה עדיף מאשר אקמול ונורופן- שבסופו של דבר מעמיסים על הכבד ועלולים, בשימוש מתמשך לגרום לו לנזק.

ואם יש ילד שנוטה לפרכוסים- אז כן להוריד למרות- שרוב הילדים המפרכסים נוטים לפרכס בתחילת המחלה- לפני שההורים שמים לב שיש חום ואח"כ במך המחלה לא מפרכסים, כך שממילא לא תמיד יש מה לעשות עם זה.

רק מאחלת לכולם שלא יהיו להם ילדיפ שמפרכסים. זה מבהיל עד מאוד, אפילו שלא גורם לנזק בדר"כ. 

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות