קשה לי עם האמירה שהכוזרי הוא לא מהמיינסטרים.

לא שמעתי דברים כאלה אף פעם.

זה אחד מספרי היסוד, כידוע.

לבל נשכח ר' יהודה הלוי היה מהראשונים (אם כי לא במובן הישיבתי).

תנ"ך, משנה תלמוד בבלי וירושלמי

לכן אם הוא ספר יסודי אז גם הספרים שקדמו לו במחשבת ישראל יחשבו יסודיים.

כך דעתי לפחות

השאלה היא האם זה קטרוג על הדת"ל או על ריה"ל.

ההבדל בין ספר הכוזרי למו"נ ניכר בשתי פנים:

הרמב"ם בעצמו לא מייעד אותו לציבור הרחב, לעומת הכוזרי שבסך הכל הוא שווה לכל נפש.

והייתה מחלוקת גדולה, בכמה גלים, על שיטת הרמב"ם, כשסביב הכוזרי היה קונצנזוס.

הסיפור שהבאת הפוך לגמרי: קודם הנהיגו את לימוד הכוזרי בישיבות, בעיקר במרכז הרב בהדגשה רבה של הרב צבי יהודה (כל מי שלמד שיחות הרב צבי יהודה רואה את זה באופן מובהק), ואחר כך הלימוד הונחל לציבור. אבל ספר הכוזרי היה מוכר ויסודי עוד לפני כן, הרצי"ה רק קבע בה מסמרות.

הבעלי בתים לא הכתיבו לישיבות את הדרך.

המורה נבוכים הרבה יותר קשה, המהר"ל דורש מחשבה מופשטת ותפיסת הגדרות, את ספרי החסידות אי אפשר ללמוד עצמאית בלי ה"מסורת" שלה, חובות הלבבות מסודר באופן חד לפרקים תתי-פרקים וכו'. לעומת כל זאת, מסילת ישרים והכוזרי הם מקיפים, ישירים וקולחים, התקבלו בכל עם ישראל עם רבדים נוספים למעמיקים בהם.

חוץ מזה, תמיד יש ספרים בולטים יותר. אם הדת"ל היו לומדים יותר מו"נ היינו יכולים להקשות "למה העלימו את עיניהם מריה"ל"? זו שאלה מכשילה.

חזרה לסיפור: 

קשה מאוד לנתק את ישיבת מרכז הרב מהתופעה הדתית לאומית לסוגיה.

כמעט כל תופעה יש קשר ישיר, מובהק יותר או פחות, למרכז הרב.

הישיבות מעצבות את הציבור.

סיבות אחרות ואירועים אחרים יכולים להצטרף, תמיד, אבל קשה לומר שהם הנותנים את הטון.

כדי לקבוע שזו "עובדה" צריך יותר מזה ("מישהו אמר לי פעם...").

גם אם הסיפור נכון, קשה לי להעריך את ההשפעה הרוחבית שלו בציבור: בכמה ישיבות זה קרה? אחת? שתיים? חמש? ישיבות גדולות, קטנות? רוב הישיבות?

סליחה על הפקפוק הגדול, אבל כל זה נשמע לי על גבול הספקולציה.

(לדעתי ההבדל כן גדול, אבל אפשר להתווכח על זה. זה לא מתמטי).

גם אם הוא מיעוט, הוא מיעוט שמשפיע לטובה.

בהקשר של לימוד תורה, הפצתה והנחלתה - על אחת כמה וכמה.

בכלל, לא אוהב ישיבות שמרבעות את התלמידים ומכווינות אותם לצורת חשיבה מסויימת בלימוד.

אם נניח שאדם מתמקר במקרא, משנה וגמרא (ומדרשים) - ניחא להוציא את הכוזרי מהכלל.

אבל כשב"ה כולם לומדים גם ספרים אחרים, ספרי מחשבה, מוסר, רעיונות ומעשיות. למה הכוזרי צריך לצאת מהכלל?

והיה ספר חשוב ועיקרי במשך 900 שנה, אז אין קשר לדתיים-לאומיים.

(למדת פעם כוזרי מראש עד סוף?)

תלויה בריה"ל. הוא כתב את הספר בערבית.

התרגום מיושן.

ספרים כאלה שנתרגמו מחדש, מובנים בקלות.

אין שום חסרון בגדולי ישראל.

הספר פשוט עמוק, מי שרגיל ללמוד עיון, עלול בקלות לגרור דף שם במשך שעה

מסביר את עיקרי האמונה- למה בכלל אנחנו מאמינים שיש בורא, ושהתורה אמת והיא לא התחלפה בדרך.

לא עניתי כדתי לאומי ואין לי מושג מה הולך בישיבות שלהם.

אבל זה הספר שגרם לי לחזור בתשובה בעקבות הצצה בו.   (אח"כ קראתי אותו עד הסוף)

נ.ב.

לא יודע מה אומרים שכל כך קשה בו... הוא מדבר בהכי פשטות שיש 

(אולי מרוב פשטות, מנסים בכח למצוא בו עומק?)

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)