קשה לי עם האמירה שהכוזרי הוא לא מהמיינסטרים.

לא שמעתי דברים כאלה אף פעם.

זה אחד מספרי היסוד, כידוע.

לבל נשכח ר' יהודה הלוי היה מהראשונים (אם כי לא במובן הישיבתי).

תנ"ך, משנה תלמוד בבלי וירושלמי

לכן אם הוא ספר יסודי אז גם הספרים שקדמו לו במחשבת ישראל יחשבו יסודיים.

כך דעתי לפחות

השאלה היא האם זה קטרוג על הדת"ל או על ריה"ל.

ההבדל בין ספר הכוזרי למו"נ ניכר בשתי פנים:

הרמב"ם בעצמו לא מייעד אותו לציבור הרחב, לעומת הכוזרי שבסך הכל הוא שווה לכל נפש.

והייתה מחלוקת גדולה, בכמה גלים, על שיטת הרמב"ם, כשסביב הכוזרי היה קונצנזוס.

הסיפור שהבאת הפוך לגמרי: קודם הנהיגו את לימוד הכוזרי בישיבות, בעיקר במרכז הרב בהדגשה רבה של הרב צבי יהודה (כל מי שלמד שיחות הרב צבי יהודה רואה את זה באופן מובהק), ואחר כך הלימוד הונחל לציבור. אבל ספר הכוזרי היה מוכר ויסודי עוד לפני כן, הרצי"ה רק קבע בה מסמרות.

הבעלי בתים לא הכתיבו לישיבות את הדרך.

המורה נבוכים הרבה יותר קשה, המהר"ל דורש מחשבה מופשטת ותפיסת הגדרות, את ספרי החסידות אי אפשר ללמוד עצמאית בלי ה"מסורת" שלה, חובות הלבבות מסודר באופן חד לפרקים תתי-פרקים וכו'. לעומת כל זאת, מסילת ישרים והכוזרי הם מקיפים, ישירים וקולחים, התקבלו בכל עם ישראל עם רבדים נוספים למעמיקים בהם.

חוץ מזה, תמיד יש ספרים בולטים יותר. אם הדת"ל היו לומדים יותר מו"נ היינו יכולים להקשות "למה העלימו את עיניהם מריה"ל"? זו שאלה מכשילה.

חזרה לסיפור: 

קשה מאוד לנתק את ישיבת מרכז הרב מהתופעה הדתית לאומית לסוגיה.

כמעט כל תופעה יש קשר ישיר, מובהק יותר או פחות, למרכז הרב.

הישיבות מעצבות את הציבור.

סיבות אחרות ואירועים אחרים יכולים להצטרף, תמיד, אבל קשה לומר שהם הנותנים את הטון.

כדי לקבוע שזו "עובדה" צריך יותר מזה ("מישהו אמר לי פעם...").

גם אם הסיפור נכון, קשה לי להעריך את ההשפעה הרוחבית שלו בציבור: בכמה ישיבות זה קרה? אחת? שתיים? חמש? ישיבות גדולות, קטנות? רוב הישיבות?

סליחה על הפקפוק הגדול, אבל כל זה נשמע לי על גבול הספקולציה.

(לדעתי ההבדל כן גדול, אבל אפשר להתווכח על זה. זה לא מתמטי).

גם אם הוא מיעוט, הוא מיעוט שמשפיע לטובה.

בהקשר של לימוד תורה, הפצתה והנחלתה - על אחת כמה וכמה.

בכלל, לא אוהב ישיבות שמרבעות את התלמידים ומכווינות אותם לצורת חשיבה מסויימת בלימוד.

אם נניח שאדם מתמקר במקרא, משנה וגמרא (ומדרשים) - ניחא להוציא את הכוזרי מהכלל.

אבל כשב"ה כולם לומדים גם ספרים אחרים, ספרי מחשבה, מוסר, רעיונות ומעשיות. למה הכוזרי צריך לצאת מהכלל?

והיה ספר חשוב ועיקרי במשך 900 שנה, אז אין קשר לדתיים-לאומיים.

(למדת פעם כוזרי מראש עד סוף?)

תלויה בריה"ל. הוא כתב את הספר בערבית.

התרגום מיושן.

ספרים כאלה שנתרגמו מחדש, מובנים בקלות.

אין שום חסרון בגדולי ישראל.

הספר פשוט עמוק, מי שרגיל ללמוד עיון, עלול בקלות לגרור דף שם במשך שעה

מסביר את עיקרי האמונה- למה בכלל אנחנו מאמינים שיש בורא, ושהתורה אמת והיא לא התחלפה בדרך.

לא עניתי כדתי לאומי ואין לי מושג מה הולך בישיבות שלהם.

אבל זה הספר שגרם לי לחזור בתשובה בעקבות הצצה בו.   (אח"כ קראתי אותו עד הסוף)

נ.ב.

לא יודע מה אומרים שכל כך קשה בו... הוא מדבר בהכי פשטות שיש 

(אולי מרוב פשטות, מנסים בכח למצוא בו עומק?)

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים