קשה לי עם האמירה שהכוזרי הוא לא מהמיינסטרים.

לא שמעתי דברים כאלה אף פעם.

זה אחד מספרי היסוד, כידוע.

לבל נשכח ר' יהודה הלוי היה מהראשונים (אם כי לא במובן הישיבתי).

תנ"ך, משנה תלמוד בבלי וירושלמי

לכן אם הוא ספר יסודי אז גם הספרים שקדמו לו במחשבת ישראל יחשבו יסודיים.

כך דעתי לפחות

השאלה היא האם זה קטרוג על הדת"ל או על ריה"ל.

ההבדל בין ספר הכוזרי למו"נ ניכר בשתי פנים:

הרמב"ם בעצמו לא מייעד אותו לציבור הרחב, לעומת הכוזרי שבסך הכל הוא שווה לכל נפש.

והייתה מחלוקת גדולה, בכמה גלים, על שיטת הרמב"ם, כשסביב הכוזרי היה קונצנזוס.

הסיפור שהבאת הפוך לגמרי: קודם הנהיגו את לימוד הכוזרי בישיבות, בעיקר במרכז הרב בהדגשה רבה של הרב צבי יהודה (כל מי שלמד שיחות הרב צבי יהודה רואה את זה באופן מובהק), ואחר כך הלימוד הונחל לציבור. אבל ספר הכוזרי היה מוכר ויסודי עוד לפני כן, הרצי"ה רק קבע בה מסמרות.

הבעלי בתים לא הכתיבו לישיבות את הדרך.

המורה נבוכים הרבה יותר קשה, המהר"ל דורש מחשבה מופשטת ותפיסת הגדרות, את ספרי החסידות אי אפשר ללמוד עצמאית בלי ה"מסורת" שלה, חובות הלבבות מסודר באופן חד לפרקים תתי-פרקים וכו'. לעומת כל זאת, מסילת ישרים והכוזרי הם מקיפים, ישירים וקולחים, התקבלו בכל עם ישראל עם רבדים נוספים למעמיקים בהם.

חוץ מזה, תמיד יש ספרים בולטים יותר. אם הדת"ל היו לומדים יותר מו"נ היינו יכולים להקשות "למה העלימו את עיניהם מריה"ל"? זו שאלה מכשילה.

חזרה לסיפור: 

קשה מאוד לנתק את ישיבת מרכז הרב מהתופעה הדתית לאומית לסוגיה.

כמעט כל תופעה יש קשר ישיר, מובהק יותר או פחות, למרכז הרב.

הישיבות מעצבות את הציבור.

סיבות אחרות ואירועים אחרים יכולים להצטרף, תמיד, אבל קשה לומר שהם הנותנים את הטון.

כדי לקבוע שזו "עובדה" צריך יותר מזה ("מישהו אמר לי פעם...").

גם אם הסיפור נכון, קשה לי להעריך את ההשפעה הרוחבית שלו בציבור: בכמה ישיבות זה קרה? אחת? שתיים? חמש? ישיבות גדולות, קטנות? רוב הישיבות?

סליחה על הפקפוק הגדול, אבל כל זה נשמע לי על גבול הספקולציה.

(לדעתי ההבדל כן גדול, אבל אפשר להתווכח על זה. זה לא מתמטי).

גם אם הוא מיעוט, הוא מיעוט שמשפיע לטובה.

בהקשר של לימוד תורה, הפצתה והנחלתה - על אחת כמה וכמה.

בכלל, לא אוהב ישיבות שמרבעות את התלמידים ומכווינות אותם לצורת חשיבה מסויימת בלימוד.

אם נניח שאדם מתמקר במקרא, משנה וגמרא (ומדרשים) - ניחא להוציא את הכוזרי מהכלל.

אבל כשב"ה כולם לומדים גם ספרים אחרים, ספרי מחשבה, מוסר, רעיונות ומעשיות. למה הכוזרי צריך לצאת מהכלל?

והיה ספר חשוב ועיקרי במשך 900 שנה, אז אין קשר לדתיים-לאומיים.

(למדת פעם כוזרי מראש עד סוף?)

תלויה בריה"ל. הוא כתב את הספר בערבית.

התרגום מיושן.

ספרים כאלה שנתרגמו מחדש, מובנים בקלות.

אין שום חסרון בגדולי ישראל.

הספר פשוט עמוק, מי שרגיל ללמוד עיון, עלול בקלות לגרור דף שם במשך שעה

מסביר את עיקרי האמונה- למה בכלל אנחנו מאמינים שיש בורא, ושהתורה אמת והיא לא התחלפה בדרך.

לא עניתי כדתי לאומי ואין לי מושג מה הולך בישיבות שלהם.

אבל זה הספר שגרם לי לחזור בתשובה בעקבות הצצה בו.   (אח"כ קראתי אותו עד הסוף)

נ.ב.

לא יודע מה אומרים שכל כך קשה בו... הוא מדבר בהכי פשטות שיש 

(אולי מרוב פשטות, מנסים בכח למצוא בו עומק?)

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.