בזמן אמת אין מה לעשות, כמו שאופטימיות אמרה.

איך אתה יודע שלא תגיע להמשך? אולי החוויה תעמיד אותך במקום אחר?

יש הרבה מנגנונים וסיבות למשיכה. ולאו דווקא בדיוק המראה שחשבת עליו הוא הסיבה הבלעדית למשיכה. צריך לנסות ולהרגיש.

אגב - אני לא נגד שמפריע מראה חיצוני.

בהצלחה!

כנראה שתקבל בסוף מישהי יפה. כי זה מה שאתה יכול.

מה תעשה? תעצום עיניים? 

על סמך מה זה נראה?

ומי אמר שהוא לא יכול?

אני לא אוהב את הקביעות החריפות האלה של "תתמודד",

אבל באותה מידה אי-אפשר להרים ידיים מראש מכל מהמורה בדרך.

יש אנשים שמטבעם נמשכים יותר לחיצוניות ומושפעים ממנה.

זה יכול לבוא מצד האישיות ו/או שילוב של סרטים שצופים בגילאים צעירים/ השפעה מתרבות כזאת או אחרת וכו'...

אבל בשורה התחתונה אני מבינה ממש על מה הוא מדבר. במיוחד אם הוא ניסה ומכיר את עצמו.

אז מה אפשר לעשות? לעצום עיניים??

ואני מכירה את מה שאתה אומר, גם לי זה קרה. אבל זה לא מתאים לכל אחד.

יש אנשים שאופי משפיע עליהם יותר ממראה חיצוני, ויש כאלה שלא. 

יכול להיות (ואת זה באמת לא רשמתי) שעם עבודה פנימית על הנפש, להזדכך יותר ולהתעדן יותר, הצד החיצוני פחות ישחק תפקיד... אבל זה גם תהליך שלוקח זמן ולבנתיים הבחור נפגש.

אז בסדר, אם זאת הדרישה שלו, לא חסר בחורות יפות ב"ה והוא גם כתב שזה לא עד כדי כך משתלט עליו והשכל כן נלקח בחשבון, אז אני לא רואה בעיה משמעותית...

יצא לי הרבה לשחנש עם חברים על זה. 

יש לי כ"כ הרבה חברים שיצאו עם בנות שלא מצאו חן בעיניהם בהתחלה, אבל לאחר זמן, אחרי שהכירו, וחוו ביחד, הם התאהבו בהן.

מה כן, לא היה להם דחיה ממש.

איך את יודעת שאת בחורה ממש יפה ? ( לא שאני מטיל ספק חס וחלילה )

פשוט תמיד תהיתי האם בחורות יפות חושבות שהן יפות מאז ומתמיד (לפי איך שהן מסתכלות על אחרים ) ?

או שהן לומדות שהחברה מוצאת את המראה שלהן כמושך ואז הן מתחילות

לייחס לעצמן את התכונה הזאת ?

התנצלות כנה מראש אם השאלה עולה למישהי על העצבים

שלבושתי עיקמתי בהתחלה את האף, אבל אחרי שעתיים הייתי מוכן להתחתן איתה.

חבר התלבט איתי בנושא הזה על מישהי שהוא מכיר וזה הרתיע אותו, והם התארסו בסוף.

עצה מעשית: תקדיש יותר ריכוז לאוזניים שלך מלעיניים שלך. תקשיב לה יותר מלהסתכל עליה.

אולי זה יעזור...

קודם כל- כל עוד אתה במצב הזה, אתה חייב לעצמך ולבנות שאתה יוצא איתן, להתעקש על תמונה.
לא לצאת לפני שאתה יודע שהנקודה הזו "פתורה", כי להביא בחורה לדייט רק בשביל לפסול אחרי דייט אחד

על מראה זה לא ראוי.

אז אם אתה עדיין לא עושה את זה- מומלץ.

ביקשת עצות מניסיון- אז אלו העצות שלי.

צריך להבין את המשמעות של יופי וכוח הראיה של האדם.
מכיר את הסיפור של המכוער ורבי אלעזר בר' שמעון?
רשב"י מלמד אותנו הרבה על כוח הראיה, והבן שלו מלמד אותנו הרבה מהצד ההפוך.
זה סיפור יסודי בהבנת כוח הראיה. אם לומדים אותו נכון.
למעשה- כמו שהגמרא קובעת "כל בנות ישראל יפות הן אלא שהעניות מנוולתן", לכל אדם יש יופי, 

הנשמה המתלבשת בסופו של דבר בגוף, קובעת את ה"מראה", כיוון שכל נשמה היא אלוקית, היא יפה.

אני לא מדבר כרגע על תוספות לא בריאות, אלא על הבסיס של המראה החיצוני.
אני אקח את המדרש על הרשב"י והמערה, בשביל להסביר את העניין-
כשרשב"י יצא מהמערה, הוא ראה אנשים עובדים בשדה ושרף במבטו והקב"ה שלח אותו בחזרה בטענה "להחריב

עולמי יצאתם", אחרי שנים עשר חודש- ר' אלעזר שורף ורשב"י מרפא.
מה קרה בשנה הזו? מה השתנה ברשב"י?
אז התשובה היא בגמרא "דין רשעים יב חודש"- כלומר, הרשב"י הזדכך בשנה הזו.
אם ננתח את העניין מבחינת כח הראיה- כשהוא יצא מהמערה, הוא ראה מציאות "לא מושלמת" - וזה גרם לו לשרוף אותה במבטו. אבל ביציאה השניה, מה קרה? כבר לא הייתה מציאות כזו? מה פתאום, אלא שהראיה שלו

חדרה לעומק יותר, והוא ראה שמתחת לשכבת ה"חוסר מושלמות" מסתתר הקב"ה.
ר' אלעזר בנו, לומד את זה עם המכוער. 
מה אני רוצה לומר- שזיכוך כח הראיה גורם לראיה שלנו להשתנות. כשאדם מחנך את העיניים שלו לראות טוב,
לראות יופי, לחפש את הקב"ה- אז העיניים מתרגלות לזה, העיניים מתרגלות לחשוף את היופי שמאחורי הקליפה

החיצונית.
על דרך הפנימיות- "העניות מנוולתן" היא "אין עני אלא מן המצוות"- העניות שלהן, או של המביט.
לכן גם נקרא הנביא רואה(שמואל א), וחכמים "עיני העדה".
והרב קוק כותב באורות התשובה שהוא ממש רואה שהעוונות מכסים את האור האלוקי מלהופיע.
"כי עמך מקור חיים באורך נראה אור"- מי שמרגיל את העיניים לראות את האור האלוקי, הוא מתחיל לראות באמת.

לכן ככל שמזככים את עצמנו ואת כח הראיה שלנו, הראיה נקייה יותר וגם רואה יותר את היופי של העולם.

וזה הבסיס לעבודה, להסתכל על היופי של העולם, להרגיל את העיניים לחפש את היופי ולא את ה"כיעור",

גם במעשים, וגם בחיצוניות. כמובן שלא מסמאים את העיניים מלראות את הפגמים, אלא המקום שהם תופסים הוא מקומם הראוי ולא מעבר לכך, לא מדגישים את הפגמים מעבר למה שראוי אז הם אפשר לראות את היופי.

עוד עניין זה לבחון עם עצמך מה מפריע לך. מה בדיוק הנקודה.
למה חשוב לך, למה חוסם אותך. "אין משיכה" זה לא מספיק, וזה לא נתון.
צריך להבין למה יופי רגיל לא מספק אותך- על איזה צורך רגשי\נפשי זה יושב.

יש לך נפש עמוקה ונכונה ברמות.

לא פעם אני מתפעלת מהתגובות שלך

כל עוד אני כותבת בפורום ציבורי ולא בפרטי.

לא רואה בעיה בכתיבת מחמאות,

זה אישי לניק מסוים. לא לבנאדם.

שכתבת אח"כ

תמונה משקפת מראה חיצוני נטו וכשאתה פוגש בנאדם, הקול שלו, שפת הגוף שלו, התכנים שלו - זה אשכרה משנה לך גם את המראה החיצוני שלו, כמה שזה נשמע הזוי.

לטוב ולמוטב..

הכרתי בנות יפהפיות מרחוק - אחרי שהכרתי מקרוב וחשתי את הרדידות והשטחיות שלהן (הן סתם היו רדודות ושטחיות, לא בגלל שהיו יפות) הן כבר לא נראו יפות יותר

הכרתי גם בנות יפות שאחרי הכרת האישיות שלהן היופי שלהן נראה עוד יותר חזק

והכרתי גם בנות שנראו סתמיות במבט מהצד ואחרי הכרות קרובה הן פתאום נראו יפות כל כך

לפותח - שורה תחתונה בשביל להתחתן עם מישהי אתה צריך לאהוב גם את האופי וגם את היופי. 

לדעתי - לא לפסול על מראה מראש, לבוא לדייט בראש פתוח, אם זורם לך עם האופי ובמשך הדייטים מתפתחת גם משיכה זה בסדר. אם אתה נשאר במצב שאין לך שום משיכה לבחורה - אתה לא יכול להתחתן איתה.

וזה נכון אגב גם לכיוון השני. גם בחורה צריכה לאהוב בבחור גם את האופי וגם את המראה. חיבים משיכה ברמה כלשהיא בשביל להתחתן.

אז היא תהיה גם יפה וגם שמנה

על משקל גם יפה וגם אופה

חוץ מזה מלא זה יפה..

ממ...

אם היא תעלה איזה 30 קילו אז זה יהיה נכון לדעתי..

אבל 10 ?..אם הפנים שלה לא יהיו שמנות אז ..פחות אכפת לי ממשקל

אז אני מציעה לך שתשאל את השדכנית אך המראה ורק אם היא יפה אז תצא..חבל על הפגישות אם אתה ככה 

אז שתיתן לו תמונה..העיקר שיאהב את המראה של הניפגשת קודם הפגישה

אם הוא יחשוב ככה, הוא לא ירצה אפילו להפגש..

הרי כמו שידוע ששידוך זה מהלך אלוקי (כקריעת ים סוף וכו') -> הקב"ה מסובב הסיבות יגרום לכך שתמצא את זיווגך.

ואם לפעמים לא מתחברים זה כנראה חלק מהמהלך..

וגם אם לפעמים נכנסים ג'וקים לראש זה רק בשביל להוריד את הזיווג שלכאורה היה יכול להתאים..

בהצלחה,

שתזכה למצוא את זיווגך בקרוב,

גם יפה וגם צנועה.. 

מאמינה שבסוף זה יגיע..

ומעניין אותי מה אתה חושב על הגישה

צריך למצוא את האיזון בין יופי לאופי.

אם אתה רואה בחורה טובה שיכולה להתאים לך וכל מה שעובר לך מול העיניים זה רק היופי (וליופי יש הרבה צורות) אז אתה צריך לדעת לעשות את החשבון שלך

(על כן יאמרו המושלים בואו חשבון וכו וכו)

בשם הרב ליאור דבורצקי ש - למה גבר אומר שהוא רוצה אשה יפה? כי בתת מודע הוא רוצה להרגיש שטוב לו.

אך מה יעזור לו לאדם אם אישתו היא מרשעת ח"ו? מה יעזור לו כל היופי הזה? סביר שזה יתחיל להיראות כמו כיעור... אם מבינים שאנחנו מחפשים בעצם שיהיה לנו טוב צריך לנסות לגשת לזה טיפה אחרת.

עכשיו, שאני לא אובן לא נכון, וודאי שצריך שתהיה נשיאת חן אך לדעתי צריך לתת טיפה צ'אנס לתת לזה לקרות.וכמו שכתבתי למעלה, אם אנחנו בטוחים מראש שמראה מסוים "יספק" לנו נשיאת חן, כדאי לדעת שנשיאת חן ונשיות הן לאו דווקא ממראה מסויים. זה לפעמים יכול להיות מפתיע מה יישא חן בעיננו.

בהצלחה

גם על זה שאתה 'מחזיק' אותה, וגם על החרדה שהייתה לך בתוך הקשר.

אחרי שתעשה אותה

אתה תראה פלאים. מבטיח.

ואיך עושים עבודה רגשית? 

אחר כך יש לי עוד כמה כיוונים. אבל אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לענות לעומק. בגדול זה אומר יותר ביטחון עצמי ויותר תשובות של פורום רגישים (גם שם קיבלת ממני תשובה אבל קצת אחרת).

במישהי כזאת או אחרת.

היא לא אהבה את זה, מי אמר שהיא מייצגת את כל הבנות?

כולם מיואשים ושבורים, אך זאת אשליה.. אל תחשוב שזה אישי שלך

בודאי שיש לכאב שלך מקום.

זה לא נעים וחשוב להרגיש את הכאב של הציפייה שהתנפצה.

זה חתיחת משבר, בחורה שאומרת לא, שמסבירה למה לא.

אני אישית לא ממליץ לך לקחת איתך את הפרשנות שלה. 

מה ששלה שלה. מה ששלך שלך.

מקדיש לך את שורות השיר -

"זה ניראה לך אבוד
ושאין לך סיכוי
שאותה אהבה
תבוא לך בשינוי

וביטוי שימו לב
מה אפשר להגיד
ומי יודע מה צופן העתיד
מי?"

אלא רק אחת

והאחת שלך תתחבר לאופי שלך..

ברור שזה מאכזב ממש. אבל אל תסיק מזה מסקנות מייאשות עליך 

לצערינו העולם הזה עדיין לא טהור.. ואנשים טובים כמוך פעמים רבות נופלים בין הכיסאות ולא זוכים להערכה הראויה. אהבה אכפתיות ורגישות אלו תכונות טובות שלא נמצאות אצל כל אחד!

אך במציאות הזו, נשים מעדיפות ונמשכות דווקא לגבר חזק ומוביל יותר מאשר גבר אכפתי שרוצה בטובתן.. יש לזה סיבות פסיכולוגיות שמקורן מהגו'נגל והטבע החייתי.

מהסיבה הזאת ישנם נשים שמתאהבות דווקא בגברים רעילים ואפילו פושעים, שלא סופרים אותן ויחליפו אותם כמו גרביים...

לא משנה כמה התקדמנו ומעמד האישה כיום מכובד מאי פעם, נשים עדיין מחפשות ביטחון מגבר.

וגם אתה כאדם טוב ואימפתי, יכול לנסות להשתפר בתחום הזה. מתוך הבנה שזו הטובה הגדולה שאתה יכול לתת  לאישתך העתידית בעז''ה שתאהב ותעריך אותך!

לכן בתחילת קשר מומלץ לבוא, על אף כל החששות, והרצון הטוב לשיחה חופשית ורגישה, דווקא להיות יותר מאופק ויציב. לא לשדר נלהבות או התעניינות גבוהה מדי. לאחר שהאישה תראה את יכולותיך, לנהל קשר ושיחה, היא גם תרצה לראות את הצדדים הפנימיים שלך יחד עם החששות והקשיים.

מצרף סרטון שלמדתי ממנו הרבה, ובכללי ירון ויסברג הוא אלוף בתחום. ממליץ לכולם בחום!😉

קודם כל רק רוצה לשתף שגם אני בחור רגיש, כלפי חוץ זה לא נראה ככה בכלל בכלל בכלל, אבל בפנים אני ובעיקר הקרובים אליי יודעים את זה, כשהייתי קטן הרגשתי את התחושות האלו של "אני לא מספיק גבר" היום אני יודע שזאת אחת התכונות החזקות שלי, אני יודע לזהות אנשים וסיטואציות, ממש להבין מה הם מרגישים ולמה וגם מה להגיד או לא להגיד. וגם בפגישות וקשרים זה משהו שלא רק עוזר לי, אלא ממש מוביל אותי בקשר, אתה יותר מכיל יותר יודע איך לגשת מה לדבר ואם בכלל צריך לדבר או פשוט לשתוק ולהקשיב, וזאת תכונה שלהרבה מאוד גברים פשוט אין, שמעתי כמה פעמים מנשים שיש לי אינטילגנציה רגשית מאוד גבוהה ושהן אהבו את זה מאוד, אני מאמין שאני ואתה דומים בזה.

עוד עניין, ככה השם ברא אותך, והוא לא עושה טעויות, שמעתי מרב מאוד חשוב, שמה זה "חנוך לנער על פי דרכו" ? מה הכוונה?

אז הוא פירש בצורה כל כך פשוטה ומדהימה, נניח פלוני קיבל ילד עם תכונות של אסרטיביות מנהיגות וכו שבילדות אצלו באות לידי ביטוי בחוסר שקט הוא כל הזמן קופץ רק משתולל כי יש בו תכונה שהשם טבע בו להנהיג ולהוביל והוא כרגע ילד, אין לו מושג מה לעשות עם הצורך הפנימי הזה אז הוא מתפרץ החוצה בצורה כזאת, ואם אנחנו בתור הורים נבוא ונרגיל אותו לשבת ולשתוק ולא לקפוץ ותפסיק לזוז כל שניה ושב בשקט וכו וכו, נעלה לשמים אחרי 120 והשם ידון אותנו על זה, "מה עשיתם לבן שלי? נתתי לו תכונות מנהיגות כי התיקון שלו בגלגול הזה היה להוביל אנשים, להוביל מיזמים, להוביל פרויקטים, להוביל דברים, להזיז אנשים לא משנה מה, היה לו ייעוד מסוים שהחינוך הקלוקל שלכם הרס את התכונות שהיו צריכות להביא אותו לייעוד שלו".

וכן לגבי ילד רגיש, הורים שינסו לעשות ממנו גבר גבר, ואסרטיבי וכו, זה לא שייך, הילד הזה יש לו ייעוד ספציפי שבגללו הוא נולד עם תכונה חזקה של רגישות, הוא צריך לטפל באנשים, לעזור לאנשים על ידי זה שהוא מרגיש אותם ומבין אותם ואתם בתור הורים הרסתם אותו וכל הנשמות שהיו צריכות בגלגול הזה להיעזר בו ולעבור דרכו לא קיבלו את העזרה שלהם רק כי חשבתם שאתם יודעים יותר טוב מבורא עולם וניסיתם לשנות את התכונות אופי של הילד.

ובנימה אופטימית זו דוד, היא הפסידה קצת הרבה. וכנראה שבאמת זה לא נכון לה, אבל זה לא אומר שאין מישהי בחוץ שזה הכי נכון לה בעולם וצמאה לזה, ואל תתייאש מזה שהיא אמרה שאתה מה שהיא מחפשת אבל החליטה לסיים בכל זאת, אחדש לך, אתה לא מה שהיא מחפשת. והיא לא מה שאתה מחפש.

מה שאני מנסה להגיד זה שתקבל את זה שזה מי שאתה, כי ככה השם החליט והוא לא עושה טעויות, מי יודע מי צריך להנות מהתכונות שלך אולי הילדים העתידיים שלך, אולי אשתך, אולי קודם כל אתה בעצמך, וגם נראה לי שכשתהיה מי שאתה ותרשה לעצמך להיות עם האופי שלך בלי להלקות את עצמך זה יעשה רק טוב.

תחייך אח שלי השם איתך (:

"בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה"

דיברת איתה על זה?

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

לא פוסלים על זה, לפני פגישה.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰