מי ער?הפואנטה
אפשראפשר??

שאלה מה ההבדל בין ציפיה לתקווה?
אני ערה!!לב טהור:)
בס"ד

אבל כבר ממש עייפה ואני הולכת לישון אצל חברה ועדיין לא אצלה...
והיום היה לי יום טוב ב"ה!
ברוך השם שמחה לשמוע! תהנו לכןהפואנטה
תודה!לב טהור:)
בס"ד

עוד 5 דק בעז"ה מגיעה אליה
ואז נראה לי אני נופלת למיטה כי אני נרדמת בעמידה....🙈🙊
שאלה מעניינת! חשבתי שאני יודעת את התשובהאורה2x


ערה.נורופן.
לא קל.
אני..רחפת..
מרגישה ממש פושעת...

הייתי עם הפר''ח בגלידה.. הלכתי בלי לשלם! וכבר לא יכלתי לחזור..

בחזור מהאירוע, הנהג העלה אותנו מהדלת האחורית.. ירדתי מהאוטובוס.. ומה נזכרתי? שוב שכחתי לשלם!!!!

אוףףףף.
כשמך כן את..? שימי לצדקה או שתחזרי לשם מתישהואורה2x


מייד אח''כ התקשרתי לחנות. הודעתי להם ששכחתירחפת..
ושאחזור או אשלח מישהו בהמשך היום.. לא היה המשך היום.. פרח ממני.. (והפר''ח צועק לידי: גנבת!)

תוהה מה לעשות עם נסיעה.. לא ראיתי אפילו מי הנהג.
כבר שעה אני מנסה להביןע מ
מה זה פר"ח?
פרויקט חונכותעומק
זה מילגה ללימודים, התנדבות עם ילד/ה בגילאי בי''ס, בתור דמות חברתית, לימודית, חינוכית וכאלה
👍😎עומק
ערהסופרמן
איןמלי מושג וכל העניין של פרושי מילים לא חזק אצלי אבל מנסה...
ניראלי שציפיה זה יותר אקטיבי ואופטימי מתקווה... תקווה זה יותר אדיש ללא כל מאמץ...
תשובה לשאלה.רחפת..
ציפייה - לחכות למשהו שיבוא/ יקרה.

תקווה - לצפות למשהו נשגב כלשהו. משולב עם אמונה.
ער! לילה טובמשה
ער וערניקוד אבל פתוח
צפייה זה אמור לקרות
תקווה זה הייתי שמח אם זה יקרה.
אני. שאלה יפה מאדנפש חיה.


ביחס לשאלהעומק
האמת יצא לי לראות שאצל הרב קוק נגיד ( באופן מקרי לחלוטין 😆), המושג לצפות נאמר בהקשר של צפייה לא ציפייה , כלומר לצפות שמשהו מגיע, לראות אותו מגיע.
ותקווה זה משהו יותר מופשט וביחס לצפייה אולי אפשר לומר פחות נוכח, או נוכח במובן יותר רחוק
אני ערהtchdhksh
היום (לפני כמה דקות) העליתי לראשונה תמונות לפורום צילום.
גיליתי שאני מצלמת לא רע ויוצאות לי תמונות מעניינות! הראתי כמה תמונות לחברה שלי שלמדה ולומדת צילום וקיבלתי מחמאות ( מתרגש)
ער. ותשובה:לך דומיה תהילה

לעומת תקווה, ציפייה לאו דווקא חייבת להיות מוסבת על עניין חיובי ("אני מצפה לשיחה חשובה", "דווקא ציפיתי שהוא יסרב").

 

ציפייה כוללת את כל ההמתנות האינטנסיביות להתרחשות כלשהי, השליליות והחיוביות יחד.

לדעתי, אקטיבי פסיבי..מור ולבונה
ציפיה - כמו בשאלה "ציפית לישועה" - האם פעלת כדי לקדם אותה? זה לעזור למשהו שאתה מעוניין בן להתממש.

תקווה- לשבת רגל על רגל ולרצות שמשהו יתרחש מאליו.
למה לתקווה לא יכולה להיות נגזרת מעשית פעילה?לך דומיה תהילה


אין מקשים על הדרשן 😋מור ולבונה
יכול להיות שיש..
אבל בהרגשה שלי, שאני מקווה למשהו הוא פחות תלוי במעשים שלי.
שאני מצפה למשהו אני אפעל כדי לקבל אותו.
יתכן שזה שטות
אני יטבתה
אחרי סרט עם חברה 😎

לגבי השאלה, אני חושבת שאולי צפיה זה למשהו לא ידוע שיקרה במוקדם או במאוחר ואילו תקווה זה ליחל לדבר טוב שיקרה
אם אני מגיב..בסדר גמור
נתנו לך כבר תשובות חכמות ומספקות..

במקום זה - נסו לענות על החידה שלי..
תשובהגמני
קודם כל שתיהן הרגשות שבאות כשמחכים למשהו. התקווה היא כאשר נראה ע"פ הגיון וטבע שהמשהו לא יגיע, אבל בכ"ז מאמינים ו-מצפים- שיגיע. ציפיה זה עצם החיכיון.
תשובות מעניינות ממשהפואנטה
חושבת שציפייה זה דבר של טבע העולם, אמור להתרחש.. ותקווה זה "מעל הטבע" משהו שבדרך הרגילה לא אמור להתרחש אבל אנו רוצים שהוא כן יקרה

למשל:
"אני מצפה שתתנהג יפה", בתהאם לגילך אתה באמת אמור להתנהג יפה..
לעומת- "אני מקווה שהוא התנהג יפה" כלומר לא ברור מאליו שהוא מתנהג יפה בדר"כ..


משהו דומה לציפייה מלשון צפיה.. אהבתי;) וכמובן יש עוד היבטים להבדל בין השתיים.. (מה שאתם אמרתם)
עייני בתשובתי. לא חייב להיות הבדל ביניהםגמני
בטוחה שיש ולו הבדל קטנטןהפואנטה
כן אבל זה לא הפכיםגמני
אני יכול לקוות למשהו ולצפות לו..
ערפאי פקאן
יום עמוס ומתיש (וגם קצת לחוץ) עבר על כוחותינו.
מחר בעז"ה יותר רגוע.

חשבתי שאשן יותר מוקדם ולא אשתתף בשרשור הזה

הלילה, לשם שינוי, הדלקתי מאוורר.

לשאלה-אין לי מושג
במילון ראיתי ציפייה= תוחלת ותקווה. תקווה היא אמונה שהדברנפש חיה.

הטוב יבוא.

ראיתי במילון אבן שושן.

השקעת👍הפואנטה
תוחלת.. מאיפה נוצרה המילה הזאת חח
ולא הבנתי את הפירוש/הבדל של המילים..

תכלס, מקווים או מצפים למשיח?
כמדומני לשון ייחול.לך דומיה תהילה


יחל ישראל אל ה- תהלים.נפש חיה.


יש נוסחים שאומרים "כי לישועתך קיוונו וציפינו כל היום ומצפיםנפש חיה.

לישועתך".


אני חושבת שזה יותר ענין של מילה. כי המובן על פי הבנתי הוא אותו דבר.

"אבדה תקוותנו ...נגזרנו לנו" מחזון העצמות= התקווה היא התוחלת הטובה. מהי תוחלת? תקווה/ ציפייה [על פי אבן שושן]  "קוסטא דחיותא"  [ע"פ פירוש המלבי"ם שם] כלומר- מה ש"מחזיק את האדם" , באמונה שיבוא הטוב. 
[בערך כמו ה "נקודה טובה" שיש בכל אחד, שנותנת לו את הסיבה לשמוח במה שהוא] 

"הן ייקטלני לו אייחל" מאיוב= אייחל= אקווה. גם אם ייקטלני עדיין אקווה לה' לעדן את הנפש בתענוג הרוחני . [מצודת דוד]

כרגיל מהרגיל!לקוס
לענ"ד תשובה קצת יותר עמוקה ממה שנאמר עד כה
ציפייה - הרצון להתגשמות חזון/חלום.
תקווה-השאיפה להתרחשות של הטוב גם כאשר כמעט אבדה התקווה (קווה אל ה'.. וכו ועוד פעם קווה אל ה)
כי לישועתך קיוונו(שאיפה כלל לאומית) וציפינו (רצון פרטי של כל יחיד)
לא זכור לי שהגבת בשרשור זה לאחרונהפאי פקאן
אם זה נכון, הכותרת שלך לא כ"כ נכונה
אני מימות עולם כרגיל מהרגיללקוס
אם אני לא ער אז זה לא רגיל
מוטיבציהאחרונה
אני(:הפי
אמ נראלי שצפייה זה משהו שאפשר להשיג יותר מתקווה שזה כבר תלוי בה' . זה מזכיר לי תפילה באיזשהו מקום..
האם כורש היה הבן של אסתר? לא מצאנו סימוכין בגוגולנחלת
וכי גוגל מהווה סמכות בענייני תורה?אני:)))))
לא, מה פתאוםהסטורי

לפי החשבון שעולה מסדר עולם, דריווש השני שבימיו חודשה בניית בית המקדש - הוא בנה של אסתר מאחשורוש.


אמנם יש בעזרא ו' פסוק אחד, בסיכום בניין בית המקדש שבו מוזכרים שניהם וגם ארתחשסתא אבל כתוב "מלך פרס" ביחיד.

לפי הפשט הכוונה מלכי פרס - כורש שבימיו התחילה הבניה,דריוש שבימיו הסתיימה וארתחשסתא שבימיו בנו את חומות ירושלים.

אבל הגמרא דורשת על אותו אחד ששמו 'דריוש', 'ארתחשסתא' זה על שם המלכות (כמו 'פרעה' במצרים או 'אבימלך' בפלישתים) ונקרא גם 'כורש' כי כשר היה. לפי זה דריוש בנה של אסתר, נקרא גם 'כורש'. אבל זה לא 'כורש הגדול' המפורסם שנתן את הצהרת כורש.

יש האומרים שארתחששסתא , שנתן רשיון לעזראקעלעברימבאר
ונחמיה, הוא בנו של אחשוורוש (לא ברור אם מאסתר או לא)
זה מה שכתבתיהסטורי

לפי סדר עולם ומובא בגמרא דריוש הפרסי (שמופיע בפרקים ה-ו בעזרא ובחגי וזכריה) הוא עצמו ארתחשסתא (פרק ז' ואילך בעזרא) מפורש בסד"ע ובגמ' שהוא המלך שאחרי אחשורוש.

רש"י כותב (זה לא מפורש בבריתא) שהוא הבן של אסתר ואחשורוש. לפי זה הוא יהודי ע"פ ההלכה, למרות שאין בכתובים שמץ של התייחסות לכך.

יש על זה הרבה מה לכתוב , אך אין המקום להאריך.קעלעברימבאר

רק ארמוז שחז"ל ראו את הבנייה האמיתית של בית שני לא בבניה הפיסית, אלא בהקמת כנסת הגדולה בידי עזרא.
 

ולכן בחזל ארתחששסתא מתואר כדריווש בונה המקדש.


 

וארמוז לך סוד גדול, בהיותך בן 166 תדענו (וזה אשמורה בלילה)

עכשיו אתה נותן הסבר לדרש שציינתיהסטורי
זה הסבר נחמד, אם כי דרכו של 'סדר עולם' (שכמעט כל הברייתות שמחשבות זמנים וכרונולוגיה הם ממנו או ע"פ שיטתו) - היא לצמצם זמנים. לכן אם שמענו על שנת שש לדריוש (חנוכת המקדש) ואז שנת שבע לארתחשסתא (עליית עזרא) המדרש יניח שהם רצופים.

כמובן שפשט הכתוב (כפי שמציין בעל המאור בר"ה ורבים ממפרשי התנ"ך) שארתחשסתא הוא מלך נוסף.


(בכלל לפי המקובל בהסטוריונים היו לפרס-מדי עשרה מלכים שמלכו מעל 200 שנה. שונה מאוד מהדרך של סדר עולם שהיו רק ארבע מלכים שמלכו 52 שנה)

ה166 שנה האלו לא נכללות בספירת מניין שנות העולם,כיקעלעברימבאר

העולם 6000 שנה בגלל "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול" ויומו של ה אלף שנה והעולם הידוע לנו שבוע.


 

אבל יש המשך לפסוק "ואשמורה בלילה".

לילה לפי הרמבן בהיסטוריה זה 500 שנה חצי מאלף מיממה.

אשמורה היא שליש מלילה.

שליש מ500 זה 166.


 

כלומר יש עוד 166 שהם בכלל אשמורה בלילה ולא נספרות בתוך ה6000 שנה הווי עלמא.


 

הם קרו דווקא בזמן שבין השראת השכחנה לבין גלות השכינה. מדובר לפי הרב קוק בשני עידנים שונים של ההיסטוריה. וכנראה לא הצליחו להיות מולחמים והשאירו מרווח ריק של 166 שנה שנשכחות

תירוץ דרשני מענייןהסטורי
אבל כפי שציינתי, זה לא ההסבר הפשוט לפער
אין הסבר פשוט לפער האדיר.קעלעברימבאר

יש הצעה שחזל עשו זאת בכוונה כדי שלא נוכל לחשב את הקץ הסודי בספר דניאל.

 

לא סביר שחזל לא ידעו שהתקופה הפרסית היתה 220 שנה ולא 50.

 

מה גם שמוזכרים בתנך יותר מ4 מלכים לפרס.

 

בכל מקרה זה נטגע למניין שנות העולם ולא רק לסדר עולם.

 

ללא התירוץ של אשמורה בלילה, לא מובן למה אנו בשנת 5786 ולא בשנת 5786+166

ערבבת כמה דבריםהסטורי

א. אתה יוצא מנקודת הנחה שבהכרח התקופה הפרסית היתה ארוכה. נכון שזו הכתיבה הסטורית המקובלת אבל יש שערערו על כך:

הכרונולוגיה הפרסית לפי חז"ל | אוצר התורה - לגלות את האוצר שבתורה


ב. אני מסכים (כלומר מי אני, בעל המאור כותב כך), שלפי פשט הכתוב היו יותר מלכים וגם לפי הפשט תקופת עזרא ונחמיה מאוחרת משמעותית לתקופת זרובבל. אבל אי אפשר להכחיש שסדר עולם, הש"ס במקומות רבים ורבים מהראשונים והאחרונים - תפסו כעובדה מציאותית שהשנים היו מצומצמות. גם הרמב"ם מתאר כך את המציאות עם נפק"מ להלכה.


ג. לענ"ד גם אם תופסים עיקר כשיטה המקובלת בהיסטוריונים - ההסבר לסד"ע וכל מי שבא בעקבותיו, זה שהלכו על 'תפסת מועט' לפי מה שהכרחי בתנ"ך.


אתה רוצה אח"כ להלביש על זה רעיונות - בכבוד. אבל אל תתעקש שהם פשוטים.

אז:קעלעברימבאר

א. לא בדקתי לעומק. אבל יש מספיק ממצאים ארכואלוגים פרסים ומקורות היסטורים יוונים.     לטעון על "בריאה יש מאין" של כמותאדירה של שנים כמו  170 שנה בידי היוונים זמן קצר כל כך אחרי המאורעות ,זה נשמע מוזר מאוד. מה גם  שהיו ידועים פילוסופים ומדינאים יווניים לאורך כמה דורות שחיו בתקופת המאבק מול פרס. ידוע לנו על מרידה 10 שנים של מצרים בפרס, כל זה לא יכול להיות מוספק ב50 שנה.  גם לא סביר שעולי זרובבל מהכפרים בארץ אחרי 20 שנה בימי נחמיה ישכחו לדבר עברית ובניהם ידברו אשדודית כמתואר בנחמיה, וישכחו שצריך לחגוג את סוכות. מדובר פה על 70 שנה בערך מימי זרובבל עד נחמיה. ואז זה הגיוני. גם מסתדר שארתחששתא שהוא בן אחשוורוש לפי המחקר (המלך הפרסי חשיירשא, הידוע בכינויו היווני כסרכסס), ייתן אישור לעזרא ונחמיה. למה הוא לא מוזכר כבנה של אסתר? ייתכן שלאסתר לא היו ילדים, ייתכן שהפרסים התנגדו שיהודי יהיה יורש עצר, ייתכן שהוא כן בן של אסתר אהל לא הזכירו את זה כי זה גנאי שיהודיה נבעלת לגוי.

 

כמובן זה היה סוד שידוע רק לבעלי הסוד.  שהיו 166 שנה שלא סופרים כי זה אשמורה בלילה. (ובאמת זה בחצי הראשון של האלף, לילה לפי הרמבן). רוב חזל בעלי הנגלה חשבו שכפשוטו זה קרה. בסוף הזכרון ההיסטורי של העם היהודי בחזל ובמניין השנים לא מתבסס על מה שקרה , אלא על מה שרלוונטי לזכור. כמו שאדם שהיה בתרדמת שנה, השנה הזאת לא כלולה בחייו.  כמובן מה שכתוב תנך קרה כפשוטו. אבל לא כתוב בשום מקום בתנך שפרס נמשכה רק 50 שנה. זה ההבדל בין תורה שבכתב לתושב"ע, תורה שבכתב מייצגת את האמת האובייקטיבית כלשעצמה, תושב"ע את איך שהדבר רלוונטי לנו.

 

ג. זה עדיין לא מתרץ את מניין השנים של 5786 בימינו. אלא אם כן מכניסים את התירוץ של אשמורה בלילה. (וצריך לזכור שלפי המקובלים היו 7000 שנה קודמות של שמיטה דתוהו, לפני ה6000 שנה שלנו).   אם אנחנו טוענים שפרס היתה 220 שנה בערך, אז בהכרח אנחנו לא בשנת תשפ"ו לאדם הראשון, אלא 5786+166, כלומר עוד 50 שנה שנת 6000 ואחרית הימים על בטוח. כמובן זה סותר את המניין שלנו.  בסוף ידוע כמה עבר מאדם הראשון עד יעקב, וגם אם נטען ששעבוד מצרים היה יותר מ210 שנה בפשט (מה שלא מתסדר , כי שנות עמרם לוי קהת ומשה לא נכנסות ל400, והכי הגיוני ש400 באמת מהולדת יצחק, כי נאמר גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ולא במצרים) עדיין אין לנו השלמה של 166 שנה. וידוע ששלמה בנה את הבית ב480 שנה ליציאת מצרים. וידועים שנות המלכים  (למעט כמה שנים חריגות והשאלה אם חצי שנה של מלך נכללת) עד לצדקיהו. גם אם נהיה לארג'ים עם 70 שנה של גלות בבל, עדיין לא השלמנו את ה166 שנה. ואם לא נלך לפי התירוץ של אשמורה בלילה, לא ברור למה אנו בשנת 5786 ולא בשנה מאוחרת יותר לפי מניין מהאדם הראשון

נו, אמרתי כבר בהתחלה שיש לך דרוש נחמד...הסטורי
יש לך תירוץ אחר למה אנחנו סופרים שאנו בשנת 5786קעלעברימבאר

ולא בשנת 5786+166?

היו שתי ספירות שניםאיתן גיל

אחת של 354 יום בשנה, שעדיין נהוגה באיסלם, ואחת של 365 ימים בשנה. 

לפי ספירת הלבנה תגיע למספר השנים שציינת.

כן אבל אנחנו סופרים שנה של או 12קעלעברימבאר

חודש של סנהדרין, או של 13 חודש (385 יום) במקרה של מעוברת. בכל מקרה שנה ממוצעת ביהדות היא 365 יום.

 

ההיסטוריונים מדברים על 166 שנות חמה יתרות שהיו באימפריה הפרסית

קראת מה שכתבתי?!הסטורי
ערבבת כמה דברים - צעירים מעל עשרים

ובכלל, יש עוד כמה קשיים בספירה אחורה של השנים, עיין בהערות הרב הנזיר על הכוזרי במקום שהכוזרי כותב שאין מחלוקת על המספר.


אנחנו מונים כי זאת המסורת. 

שמע אתה רב גדול ששימש תלמידי חכמים. ואניקעלעברימבאר

איש קטן. אז מה יש לי לבוא אל המלך.
 

כל מה שאני אומר בטל לגבי כבוד תורתו❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️🙂🙂🙂🙂🙂🙂🕎🕎🕎🕎🕎🕎🕎🕎🕎


 

המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה

האמת, את הסוגיא הזאת למדתי פעם ראשונה ממו"רהסטורי
הרב יוסף ברמסון זצ"ל (שהשבוע ציינו ארבע שנים להסתלקותו), מייסד לימוד הסתר-י'ה ע"פ הדרכת מרן הרב צבי יהודה זצ"ל (שהיום, פורים דפרזים, ארבעים וארבע שנים להסתלקותו) לפני כחצי יובל. נאמר ונכתב על זה הרבה.

פורים שמח

חבל שאף פעם לא יצא לי לשמוע עליוקעלעברימבאר
אשריך שיש לנו תלמיד חכם גדול כמוך בפרומים לשמועקעלעברימבאר

מכבוד תורתו ולינוק דברי אלוקים חים ושאבתם מים בששון ודברים חדשים מבחירי צדיקיא

היו שלושה דריושיםאיתן גיל

דריוש הראשון שמוזכר בספר עזרא וחגי.

דריוש השני שנקרא גם "הממזר"

דריוש השלישי, והאחרון, שהובס בידי אלכסנדר הגדול 

דריווש הראשון מוזכר בדניאלהסטוריאחרונה
הוא מלך אחרי נפילת בבל. לפי סדר עולם והמובא בגמרא וברוב דברי חז"ל והראשונים שהולכים בשיטה הזאת - היה רק עוד אחד, הוא דריווש שמוזכר בספרי עזרא, חגי וזכריה ו והוא עצמו גם ארתחשסתא שמוזכר בהמשך ספר עזרא.

לפי המקובל במחקר ההיסטורי, אכן כדבריך לגבי שלושה דריוש. בכלל לפי שיטה זו לא ידוע מי זה דריוש שנזכר בדניאל פרק ו' ולא ממש ברור מי זה אחשורוש.

8:20 בבוקר. אזעקה.משה
מה המשפט הראשון שעלה לכם לראש?
אשריך משה!קעלעברימבאר
אני ממנה בזאת למנהיג העליון של הפורום אתקעלעברימבאר

האייתולה פאשוטאני😉

כאייתוללת פורים


@פשוט אני..


וסגנוקעלעברימבאר
תערוגנפשיאן
נפשי תערוג

עם השם הזה. יש סיכוי שאני אהיה יעד לחיסול 🤯

תמונת הניק שלך אכן נראית כתובה בערבית ממבט ראשון😅קעלעברימבאראחרונה
איך יודעים שהתמונה אינה אמיתית?פ.א.

לא בטוח שהיא לא אמיתיתנקדימון

אבל אם צריך לחפש חשדות:


1. שקע טעינה נראה לי נפתח לא נכון

2. אקדח טעינה אמור להיראות אחרת (אלא אם כן הבעלים עשה שינויים)

3. האות e במילים model x וכן בtexas יכולה להיות טעות של ai אבל זה לא מובהק, וצריך להשוות מול תמונה אחרת.

עוד כמה ניסיונות של אחרים -ואם לא תהיה תשובה נכונהפ.א.
אגלה כאן
זווית הצל אפילו בשיא הקיץ לא מתאימה לקו רוחב של סןקעלעברימבאר
אנטוניו
לפי הצל אז השמש בדרום למעלה בחצות היום, והםקעלעברימבאר
נוסעים לכיוון מזרח.

בעוד שכתוב שסן אנטוניו למערב.


מה גם שסן אנטוניו לזכרוני נמצאת על שפת הים בחוף המערבי של ארהב ואי אפשר לסוע אליה ממערב למזרח, כי זה לסוע מתוך הים😅


אלמנטרי, ווטסון

לא ניתן לטעון רכב חשמלי ממקור חיצוני במהלך נסיעה!פ.א.
מי אמר שזה מטעין?נקדימון

אולי זה סתם בשביל הקטע.

סתם בתור קוריוז זה יכול להיותפ.א.
אבל ברור שזה לא אמיתי מבחינת פתרון להאריך את טווח הנסיעה של רכב חשמלי 
נו, אבל אז זה לא ראיה לכך שזה לא תמונה אמיתיתנקדימון
נראה שהצבע של הכבל משתנהפתית שלג

וגם לא רואים את ההשתקפות שלו על הרכב

טעיתיארץ השוקולדאחרונה
לא יודעת איך נקלעתי לסוטאציההפי
אתם חושבים שהתקיפה תהיה היום? 
נראלי שכןמבולבלת מאדדדד
מתישהו בסוף השבוע הזה
למה אמרו לי היוםהפי
כי אנשים אוהבים להלחיץברגוע
אנחנו לא יודעים יותר ממךברגוע
אלא אם טראמפ מסתובב כאן בפורום
היא שאלה מה אנחנו חושביםמבולבלת מאדדדד
לא מה יהיה🙃
נכוןהפי
בגדול אני צריכההפיאחרונה
למלא לוטו
יש היום מלא תוכן חדש כל רגע, כמעט אינסופיפתית שלג

מעניין, סוחף, מחכים, שיכול לשרת את אותנו ואפילו לשנות חיים.

פודקאסטים, סרטונים, שיעורים, פוסטים.

הבעיה היא שמאוד קל להישאב לזה, ואפילו להיות משועבדים לצריכת התוכן הזאת יותר ממה שהיא תתרום לנו.

איך אתם מנהלים את צריכת התוכן הזאת? או- איך אתם חושבים שחכם לנהל את צריכת התוכן הזאת באופן שישרת אותנו בלבד?

איך מחליטים כמה זמן להקדיש ובאיזה תוכן להתמקד?

להגביל זמן, לנצל זמן, לא להתפזר על הרבה נושאיםנוגע, לא נוגע

ותפילה שה' יזמן לנו ויעזור לנו להתמקד בדברים הכי מרכזיים בשבילנו.

נקודה נוספת- לזכור שאם זה משהו תורני, לו משפט הבכורה, לפחות אצל מי שלא מצליח ללמוד הרבה תורה.

שאלה ממש יפהארץ השוקולד
זהoo

מצוין שיש הרבה תוכן

לפני 20+ שנים הייתי צמאה לחומר ובקושי היה זמין


לגבי זמנים

אני לא נשאבת לתוכן ע"ח עבודה/ החיים עצמם

זה שליטה עצמית בסיסית

(ואם אין אותה כדאי לתרגל אותה

היא חשובה יותר מרוב התכנים)


לגבי סוג התוכן

אני מעדיפה סרטונים

מסננת אנשים לפי שפת גוף

ורק אחרי זה ע"פ התוכן שלהם

גם אנשים שאני אוהבת ומאזינה להם

אני מסננת את התוכן שלהם

כי כולם יכולים לטעות/ להיות משעממים

(ספויילר לא נשאר הרבה תוכן לצפות בו

אבל מה שנשאר

מעניין איכותי ומלמד)


אם לוקחים את המידע

ומיישמים אותו בצורה עקבית

זה יופי של תוצאות

אם זה נשאר בגדר מידע

זה סתמי ולא באמת שווה משהו 

תלמדי אותירקאני

איך מתרגלים את המשמעת עצמית הנ"ל?

אני חסמתי לעצמי כמעט כל גישה לרשתות חברתיות

כי אין לי את המשמעת עצמית וזה מבזבז לי את החיים

בעבודהoo

עובדים במשרה שלא מאפשרת טכנית בזבוז זמן

בגלל עומס/ הצורך להוות דוגמא אישית לעובדים שלך


בבית

עוזבים פיזית את המכשיר

לא מסתובבים איתו בכיס

הוא בחדר

ואני בחדר אחר

עושה מה שאני רוצה/ צריכה


וגם (אולי זה הייתי צריכה לכתוב ראשון אבל אין לי כוח לערוך)

לכבות את כל סוגי ההתראות

הטלפון לא מנהל את החיים

אלא אם רוצים מסתכלים/ נגשים אליו


וכן

כולם התרגלו שאני לא תמיד רואה וואצפים בזמן

וגם לא תמיד זמינה בטלפון לשיחה

יש לי חיים מלאים

הטלפון הוא רק משנה אליהם

אוקיירקאני

הבעיה אצלי

זה שאני לומדת

דרך המחשב

אז אין לי את המחויבות של עבודה

ואין לי איך לסגור את המחשב

(הפלאפון שלי כשר, הזמן אצלי מתבזבז במחשב)

 

איך לומדים בלי לגלוש לכל הכיוונים?

למשל לכאן 🙈

אין לי טיפים ללמידהoo

הפעם האחרונה שלמדתי משהו היתה לפני 13 שנים

וגם לא השקעתי בזה שעות למידה


אולי ללמוד דרך ספר/ חומר מודפס

תודהרקאני

הלמידה מלווה בהרבה שאלות לג'מיני

אז אני חייבת את המחשב

 

מתנחמת בזה שלימודים נגמרים מתישהו....

בעיה נפוצה. לשים אולי שעון מעוררנחלת

 

שיצלצל בסוף זמן סביר שהגדרת לעצמך. להתנתק בכוח, למרות הקושי.

ולהתפלל על זה. גם אני שותפה לבעיה זו. במיוחד בערב מאוחר, ואז

הבוקר למחרת, הופך לפעמים לצהריים....לצערי.

יש לך התראות מהווצאפ במחשב?אמרלד

אם כן מומלץ להעלים דחוף מהשורת משימות,

ולהכנס רק דרך הווצאפ ווב שלוקח לו כמה דק להיפתח

לגבי כאן ועוד😂

יש ביוטיוב סרטונים של carrot 

( בשיטת פומודורו, אשלח לך קישור מחר)

שעושים חשק ללמידה.

ואז אפשר לפתוח:

החומר

ואת גימיני יקירתי

וכשאת לא שם את לומדת במקביל לסרטון..


 

 

 

פומודורו?זיויק
25 דק למידה 5 דק הפסקה, רצף שעתייםאמרלד
ואחכ הפסקה ארוכה יותר-

טכניקת פומודורו היא שיטת ניהול זמן המגבירה ריכוז ופרודוקטיביות על ידי חלוקת העבודה למקצבים קבועים: 25 דקות של עבודה ממוקדת (המכונה "פומודורו"), שלאחריהן הפסקה קצרה של 5 דקות. לאחר ארבעה סבבים, נלקחת הפסקה ארוכה יותר. השיטה נועדה למנוע עייפות ולהתגבר על דחיינות. 

מרתקזיויק
תודה
אין לי וואצפ בכללרקאני

מה זה carrot?

אשמח לקישור

אבל גם יוטיוב אין לי כי חסמתי אותו מהסיבות הנ"ל 😅

האמת גם פה חסמתי בעיקרון

ותקופה זה עבד מצויין

אבל מתישהו פתחתי ומאז....

מעולה!אמרלד

סרטונים של סטודנט חרוץ 

כייפי ללמוד במקביל..

 

 

Carrot TD

 

 

כנראה לא ישים לכולםנוגע, לא נוגע

אבל כשאוהבים חכמה וידע, קל לא לגלוש.

צריך ללמוד להעריך ולאהוב חכמה וחשיבה. להבין שכמו שיש עולם חי מחוץ ללימודים, ככה יש עולם חי בתוך הלימודים. אז המוח יכול להיכנס למצב של גלי בטא גבוהים או גמא, והלימוד עף.

גם אם זה בנושא לא הכי מעניין מצליחים ללמוד לא רע אם יש את התכונה הזו.


אפשר לדוגמא לחשוב על הדברים הגדולים שאיינשטיין הגיע אליהם בזכות הרבה חשיבה ויצירתיות. נכון שהיו לו נתוני פתיחה כמו של כולנו יחד, אבל אפשר דרך זה להתחבר לאהבת החכמה.

את רוב התוכן אפשר לשמוענעמי28

תוך כדי שעושים דברים/ נהיגה.

אני לא עוצרת כדי לצפות בסרטון רק מעבירה זמן שבו האוזניים גם ככה פנויות.

אולי פשוט תפתח פודקאסט משלךזיויק
😁
פומואשת מקצוע

מאד קשה לא ליפול לזה.

מה שחשוב זה גבולות ויעדים אישיים.


בהצלחה😀

אשת מקצוע באיזה תחום?😏פתית שלג
אאוטינג 🥴אשת מקצוע
אין חדש תחת השמשחסדי הים
זה דילמה בכמעט כל נושאמשהאחרונה

האם ללמוד משהו וליישם אותו או ללמוד עוד משהו?

העולם מלא היום בתוכן ברמה גבוהה. זה לא הזבל של הטלוויזיה מלפני עשור. זה תוכן ברמה גבוהה.

 

לדעתי - להשתדל לצרוך תוכן שמשנה ממש את החיים. יש הרבה מאוד תוכן מרתק באינטרנט שנראה טוב אבל צריך לראות בסוף האם הוא מקדם אותנו. מקצועית? רגשית?

קלפים נגד האנושות - של דוסיםתמיד בבטחה

יש משחק קלפים קהילתי בשם "ביטול תורה" שנמצא בהכנה – בסגנון קלפים נגד האנושות עם הומור דתי. הם צריכים 100 חפיסות להזמנה מרוכזת כדי שהמחיר יישאר נמוך. אם אתם מעוניינים, אפשר להירשם כאן (גרסאות באנגלית ובעברית): https://bitultorah.com/he

 

ממש ממש מומלץ! זה לא כל כך יקר וזה פשוט משחק קורע

מה פירוש נגד האנושות?.....נחלת
זה מבוסס על משחק מוכרתמיד בבטחהאחרונה

ויקיפדיה

 

אולי פה זה פחות קהל היעד אבל ממש בא לי שזה יצא לפועל

חמוד! אבל השם צריך ריכוךפתית שלג
בדיוקנחלת

בס"ד

 

גם "דוסים" גם שהם משווקים מוצר "נגד האנושות" - לא נשמע טוב!

אתם מפרידים פסולת?גלויה

נייר

זכוכית 

אריזות לפח הכתום... 

 

התרגלתי מהבית להשליך ניירות למיכל המיחזור 

ולאסוף אריזות קרטון ריקות בשביל גני ילדים...  

עדי כדי כך שהמשכתי לעשות את זה בשירות לאומי בדירה...

והיום בתור אמא 

עם כל המיכלים ששמו ברחוב

זה טירחה אבל אולי זה מה שנכון? 

מצד שני שמעתי שזה לא יעיל...

 

מה אתם עושים? 

 

האמת שאין לי כח לזהארץ השוקולד

דורש יותר מדי השקעה ולכן לא עושה זאת, אולי ראוי אבל אין לי כח.

מה שכן, בקבוקי זכוכית ופלסטיק אני מפריד כי זה קל ועיתונים לרוב למחזור מאותה סיבה שזה קל.

אצלנו הפחים סמוכים לבית - כתום, כחול וסגול, בגדיםפ.א.

וממחזרים כמעט הכל (כמעט - בקבוקי חלב לא מקפידים למחזר).

את בקבוקי הפלסטיק (30 אג') למחזור אוספים במהלך השבוע, ותורמים -  ביום שישי בבוקר לוקח את השקיות עם הבקבוקים אדם אחד שמחלק את "ישראל היום" בשישי מוקדם בבוקר בבתים.   

לא טורח. לא מאמין בדת הזו...משה

לפעמים אני אזרוק קרטון למחזור נייר כי הפח הירוק מלא.

לארקאני

הכל ביחד לאותו פח

יש לנו פחי מחזור ממש מחוץ לביתתמיד בבטחהאחרונה

אז החלטנו להפריד. אם לא היה קרוב לא היינו טורחים

אולי יעניין אותך