מנהגים שונים, מנטליות שונה.

נוסח התפילה שונה הרבה. הוא יותר קרוב לנוסח עדות המזרח הקדום. זה בעיקר נוסח הגאונים עם תוספות וכמעט בלי שינויים.

לא לכל התימנים יש פאות היום. גם להרבה מאלה שעלו לארץ אין פאות. בציבור החרדי אפשר להגיד שזה חצי חצי.

מה זה העברה תימנית?

בכל מקרה אני חושב שנוסח תפילה לא צריך להפריע לשידוך, למקרה שמישהו אחר חשב ככה.

ישר כח!

הספרדים לא מעוניינים להתחתן עם התימנים מכמה סיבות. 

א. מנהגים שונים.

ב. מנטליות שונה.

א"כ תמיד יש יוצאים מן הכלל.

אלה מתחתנים עם מי שמתאים להם, בד"כ מסתפרדים עם ספרדים ומשתכנזים עם אשכנזים.

יש את התימנים ששומרים על המסורת וההלכות אבל בהתנהגות הם חרדים לכל דבר (רובם למדו עם אשכנזים), גם אלה מתחתנים די בקלות עם כולם.

יש את התימנים הסגורים שמקפידים ממש על הכל כמו שהיה בתימן, למעט הלבוש (וחלק גם על זה), הם בד"כ מתחתנים בתוך העדה.

תראי השואל שאל על החרדים.

הזרם הספרדי חרדי המרכזי(המיינסטרים) אשר גדל והתחנך בישיבות, חי ככל הציבור החרדי בצורה מאוד שמרנית, ובמערכת כללים די ברורה. 

בציבור זה לא תמצאי כמעט נישואין בין ספרדים לתימנים, למעט אחוזים בודדים שאינם מלמדים על הכלל.

בין אשכנזים לבני עדות המזרח לא תמצאי כלל, ואם תמצאי הרי שהוא בטל באלף.

לא נראה לי שזה קשור כ"כ לפי איזה רב הוא הולך.

ובכלל, חרדים שהולכים לפי פסיקת הרב אליהו מעטים מאוד, ואני לא בטוח שהם מגיעים אפילו למאה.

כמו כן אין חרדים שהולכים לפי הרב אלבז, משום שלרב אלבז אין כל שיטה מיוחדת. הרב אלבז הוא ראש ישיבה של חוזרים בתשובה, שלא לזה כיוון השואל.

נכון שהכי פשוט לצאת בהכללות, אך השואל שאל על ציבור, ובציבור מה לעשות יש כלל, בייחוד בציבור החרדי.

וזה בלי לספור את שאר כוללי ההוראה שהוא נשיאם ותלמידיהם חרדים. די להנפצות...

אגב, חרדים "קלאסיים" לוקחים המון בחורים מאור החיים.

לא יודע אם פעם ביקרת במקום, אך לא רובם חרדים, כולם חרדים.

ובוא אני יגלה לך סוד,  רובם ככולם בכולל לא פוסקים כמו הרב אליהו, לא בהלכה בוודאי לא בהשקפה, ואני לא יגזים אם אני יאמר שהם אפילו לא יודעים מהי שיטת הרה אליהו.

יתירה מכך, חלק מהרבנים שם, גם לא פוסקים דרך כלל כמו הרב אליהו ואכמ"ל.

אני לא רוצה להתייחס למה שכתבת על אור החיים משום שאני מכבד את המקום. אך מה שכתבת רחוק מאוד מהמציאות, ובדואי לא המון, אני משער שאף שם לא ביקרת.

אני מכיר את דרכי הוראה מקרוב מאוד. לא כולם חרדים, יש שם גם אנשים עם כיפות סרוגות או חרד"לים שהולכים עם כיפה שחורה (כמו תלמידי הראי"ה עצמם).

לכל הפחות רוב מי שנמצא שם, גם אם פוסק אחרת (נניח שהוא אשכנזי או תימני) הולך בהשקפתו של הרב.

אם עדיין קשה לך לקלוט, אני יכול להתקשר לרב יוסף אליהו שליט"א לשאול אותו. אבל אני בספק אם זה ישכנע אותך.

לגבי אור החיים, יצא לי ללמוד שם קצת, הייתי שם מעבר לזה הרבה פעמים, ואני מכיר מלא תלמידים משם ואברכים משם. אני מכיר גם מקרים שהרב אלבז עצמו היה השדכן לתלמידים שלו. וגם איתו אני יכול לברר לך אם אני צודק או טועה.  אז שוב, אתה טוען טענות שהן Ad Hominem, ומטעה אחרים...

בכל מקרה, את שלי כתבתי כנגד טעויותייך.

לא מגיב לך כאן עוד, מהסיבה שציין @צריך עיון (לשיקולך, לא נוח לי בכלל עם דרך ההתבטאות של הבחור הזה).

אתה מוזמן להפסיק לנסות לבקר אותי בעקיפין.

לא התכוונתי לכתוב בצורה מתריסה, אלא להעמיד דברים על דיוקם לפי הבנתי. סליחה אם זה נשמע מתריס.

ובכלל תגובתי הראשונה הייתה למה שכתבה רחפת. אם כי דעתך תמיד חשובה,  ועל כן תמיד משתדל להשיב לך. 

נראה לי שאם תישמר רמת הדיון והיא לא תיגרר להשמצות, לא נראה לי שתהיה בעיה לצריך עיון, ואף להפך.

לגופם של דברים, לא נראה לי שיש שם אפילו תלמיד אחד מן המניין שחובש כיפה סרוגה, אך לא נראה לי שזה משנה משהו.

ושוב, אף הספרדים שלומדים שם רובם אינם פוסקים כרב אליהו, ובענייני השקפה גם לא האשכנזים.

לא הבנתי מה אתה רוצה לשאול את הרב יוסי, בכל אופן ודאי שדעתו חשובה מאוד.

לא יודע מה זה "Ad Hominem"

ואיך ה"לא נראה לי" שלך מסתדר עם העובדה שאני אומר לך שראיתי כאלה? אגב יש לי כמה וכמה מכרים שלומדים שם עכשיו, והם הולכים בדרך של הרב אליהו והם ממש לא חרדים by definition

אני מוחה על הכינוי המזלזל של הרב יוסף אליהו שליט"א. אני מניח ששמעת את הכינוי הזה ממכריו או שאתה מהשכונה שם. קח בחשבון שאתה במקום פומבי וזה לא נראה הולם.

שזה נשמע שכונה. נכון?

אני משתדל לקרוא לו בשם המלא כדי שזה יתפוס גם בסביבה שלי.

לא נוח לי לשמוע את זה וגם כשהייתי אומר את זה בהתחלה היו פותחים עלי עיניים, אז הבנתי שיש בזה בעיה...

הרב יוסף הוא ת"ח גדול וחשוב...

עד כמה שאני מכיר זה היה הכינוי לרב בגלל שהוא היה ת"ח צעיר.

מי שלא מהסביבה הקרובה שלו (או מהשכונה ששם השתרש הכינוי) לא קורא לו הרב יוסי וגם מרים גבה כשקוראים לו ככה... וזה לא לחינם

בנוח איתם. זאת הנקודה שלי. פה זה לא דרכי הוראה, וגם לא קריית משה...

וכן, אחרי שהעירו לי, לי מאוד לא נוח עם הכינוי הזה. מילא מישהו מבוגר שיקרא ככה לרב, אבל אנחנו ילדודס עדיין (בערך )

הכינוי

avid;">כשאני אומר לא נראה לי אני אני מתכוין לומר שאין דבר כזה, אך מחמת כך שאני מכבד את דעתך, נקטתי בלשון נקייה יותר.

יכול להיות שראית כיפת סרוגות אך לענ"ד הם אינם תלמידים מן המניין, ומשכך אף תמונות לא יעזרו.

אני גם משער שראית אותם בביה"כ ולא בביהמ"ד.

וגם לא חרדים.

והשערותייך לא נכונות

אך אינני חוקר כליות ולב, ובאם אני נכנס ורואה את  כולם עם כיפות שחורות, אני לא חושב שהם כיפות סרוגות "אנוסים", אלא חרדים. כמו שאם אני רואה קבוצת אנשים עם שטריימלך אני מניח שהם חסידים, ולא חיילים.

לרב אליהו יש שני בנים רבנים, הרב יוסף והרה"ג שמואל, שניהם נקראים "ממשיכי דרכו" כך שאני חושב שהמושג דרכו של הרב אליהו הוא מושג מאוד נזיל, ונתון לשימוש אצל מגוון אנשים.

זה שיש לאדם כיפה שחורה לא עושה אותו "חרדי", בדיוק כמו שזה לא עושה אותו אשכנזי, ליטאי, ספרדי וכו'.

הכיפה אינה השקפה, זה לא ברור מאליו?

יכול להיות שמה שאת מאמינה הוא המצב האידיאלי.

אני לכשלעצמי די מסופק בזה. מדוע שאדם לא יינשא לאדם אשר נוהג כמנהגו, מתפלל את תפילותיו, שר את שיריו,  מדבר את שפתו וכו'

יכול להיות שהכללות הם מיותרות, אך באם השואל שאל אני משער כי יש לן נפק"מ בעניין. לא נראה שיש טעם בלייפות את המציאות אף אם היא כואבת.

המנהגים שונים.

הנוסח שונה.

צורת ההגיה שונה.

פעמים שגם ההלכות שונות.

אך הרבה מהספרדים וחלק מהתימנים אינם מעוניינים משום שלטענתם המנטליות בינהם שונה.

כי אם אתה מתכוון לעדות המזרח, תמהני איך אתה מערב בין המוגרבים (שגם ביניהם יש הבדלים והם גדולים בהרבה משאר העדות), לעיראקים, לפרסים, לחלאבים ועוד.

נראה לך באמת שאין הבדלי מנטליות בתוך עדות המזרח? חח

אשר בלשון העם מתכנים "ספרדים" כנראה משום שחלקם הגיע בגרוש ספרד, אך נמנעתי מלומר בני עדות המזרח משום שהתימנים נכללים בהגדרה זו ולכן העדפתי להשתמש במילה "ספרדים" ואכמ"ל.

אכן ישנם הבדלים מנטלים בין ה"מוגרבים הספרדים" ל"מוסתערבים", אך היות וכיום מבטאם אחיד(ירושלמי), ואצל רובם הלכותיהם ומנהגיהם שווים (בהשפעת הגר"ע), השוני בא פחות לידי ביטוי.

להבדיל, התימנים שומרים בהדיקות רבה על מנהגיהם, נוסחם, ובמטאם. דבר אשר גורם לבידולם משאר העדות, ואשר על כן נוצר חייץ המתבטא אף מנטלית לטענתם.

אך אתה יכול למצוא גם מוגרבים שמעוניינים דווקא בשכמותם א" זה לא כ"כ עקרוני.

מצליחים להסתדר בין עדות המזרח גם עם תימנים, ואין כמעט אחד שמתחתן רק בתוך העדה, אין כל מניעה מצד זה שחרדים יוכלו גם.

כי בלימוד מקרא, משנה, גמרא, ופוסקים אין שום הבדל. הסברה שגויה

אצל המוגרבים זה יותר מצוי שלא מתחתנים עם בני צפון אפריקה אחרים, אבל זה כבר נושא אחר.

והסברתי מדוע התופעה קיימת.

אם אתה חושב שאין לחרדים הצדקה זוהי זכותך ואולי אתה אף צודק, אך עם המציאות לא ניתן להתווכח.

אני אף חולק על כן שאצל המוגרבים זה מצוי יותר.

וגם כאלה שהעידו כמוך

וגם אותי

ככה שאלה לא עובדות, אלא פרשנות מעניינת למציאות הקרובה

רוב האנשים לא מתחתנים עם תמונת ראי שלהם

בהודעות שנמחקו הסברתי מדוע כן, אני ינסה שוב על אף שטענת שזו גזענות.

בית יהודי רובו נשען על פולקלור יהודי שורשי, על מנהגים ותרבות.

רובה של המסורת באה לידי ביטוי במנהגים עדתיים, הלכות, אמירת טקסטים, וכו'

אך טבעי הדבר שבחורה אשר התרגלה לדבר מסויים בביתה תהיה מעוניינת לשמוע את אותו דבר בביתה.

היא מעוניינת להבין את הקידוש, להבין את התפילות בביה"כ, וכו'

מה שהיה אסור  בבית שלה מתר בבית אחר.

אני אינני אומר שלא שייך להסתדר אני רק חושב שזה הגיוני שמישהו יעדיף לבנות בית בצורה שהוא מכיר. 

ואפילו בית לבית יש הבדל. ותמיד יהיו מחלוקות, התורה אומרת שהולכים ע"פ הבעל. אישה שלא מקבלת את מנהגי בעלה, זה כבר עניין אחר לגמרי.

אבל להכניס את השיקול הזה בתוך שידוך הוא מגוחך וסביר להניח שיתקע את הבן/בת אדם ברווקות מאוחרת.

היות והיא אמורה לקבל את מנהגי הבעל היא מעוניינת בבעל אם מנהגים דומים, ולא לנסות לשבור את השיניים, ושנות ממה שהיא רגילה.

אני לא חושב שזה מגוחך להכניס את השיקול הזה, לא חסר בחורים מתוך עדתם, והעובדה היא שבציבור החרדי רובם ככולם מתחתנים צעירים. ודוקא בציבור שבו ישנה פחות עדתיות נמצאת תופעה גדולה יותר של רווקות מאוחרת 

אמנם בבחורה מבוגרת אני מסכים איתך שזה פחות לעניין להתעכב על דברים אלו.

כמותו

מסתדרים יפה מאוד ומבינים גם את ההגיה.

אני מכיר המון אנשים שהולכים להתפלל עם תימנים לפעמים "בשביל החוויה" והם מבינים.

לא צריך להיות גאון הדור כדי להבין עברית...

אין לי מושג כמה אנשים אתה מכיר, אבל לא נראה שרבים יסכימו איתך.

דבר שני לא אמרתי שזה בלתי אפשרי, אפשר להתרגל להכל, אך זה טבעי שאדם מעדיף את המוכר והידוע.

אדם שמחפש רק את המוכר לו ימצא את עצמו רווק זקן.

יש מלא אנשים לא תימנים שמתפללים דרך קבע אצל תימנים.

וגם מי שלא, ברובם מבינים את ההגיה. במיוחד כשסידור מול העיניים.

ואז הם בולעים מילים ולא מבינים כלום. אבל הבעיה לא בהגיה, אלא בחוסר דיוק.

זה שאין בנות בעזרת נשים זה עניין של מנהג בתימן עצמה, לא שייך להבנה או אי הבנה.

לגבי העניין של ההבנה, חוץ מהעניין שאנשים לא יודעים את ההגיה טוב ובולעים מילים, אל תשכח גם שכשהוגים תימנים אך ורק בבי"כ אף אחד בבית לא יבין.

מי שהוגה בתימנית כל הזמן, יבינו אצלו

העזרת נשים מאוכלסת. בחלקן היא מלאה...

ולא יודע אם הקטע הרגשי הזה שהן מרגישות שבא להן להיות בבית הכנסת בימים נוראים מחייב אותן.

בתימן הנשים לא היו הולכות לבית הכנסת והיו מתפללות בבית.

גם פה בארץ ברוב העדות בימים נוראים מישהו נשאר עם הילדים.

פעם שמעתי מאיזה רב שמישהי ניסתה למשוך אותו בלשון שמותר לה ללכת ושבעלה ישאר בבית בימים נוראים

והם לא.

מה זה למה לצלם? חחחח

אני מכיר תימנים קצת יותר טוב ממך, בוודאות חח

הוא תימני והוא אומר לך שאחיותיו ואמו אינן מבינות והולכות להתפלל אצל הספרדים.

מה לא ברור בזה?!

וגם לוגית בטענה "תימני אומר שאמו ואחיותיו לא מבינות" לא מוכיחה על כל העדה.

נכון, אך זה יכול להוות אינדיקציה, ואל תשכח כי עד אחד נאמן באיסורים.

אך גם לוגית אני אינני בא להוכיח על העדה התימנית, אלא על שאר העדות מק"ו!

כידוע שיש מידות מי"ג שהן הלכה למשה מסיני ואין אדם דן מעצמו. 

מה גם שהנ"ל לא הסכים איתך לגבי כל השאר, אבל ניחא.

הדיון הזה הופך לעקר מרגע לרגע... אני מוצא את עצמי מתווכח עם קירות. ישר כח!

הנ"ל לא הביע כל עמדה, אלא סיפק  נתונים יבשים אובייקטיווים, המאששים את שטענתי.

הדיון נהפך לעקר משום שישנם שאינם מוכנים להסתכל במציאות כהוויתה מסרבים לקבל עדויות, ומעוניינים להישאר בעמדתם.

העדויות שלו בטלות בשבילי.

אבל כמו שאמרתי, אתה לא יודע לקרוא את הסאבטקסט כאן.

אתה מבין שאתה לא יכול להעיד על המגזר החרדי רק כי נראה לך הגיוני, גם אם אתה תימני. נכון?

אשריך ובהצלחה!

אז לרוב חרדים מתחתנים בתוך אותה עידה, וכך גם תימנים.

אבל יש יוצאי דופן.

אצל התימנים יש כמה תת עדות, לא בקיאה בזה - מצנעא או מעדן ולא יודעת מה עוד - שגם לא מתחנתים אחד עם השני.

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.

(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..

אין קשר לדעתי.

יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם

ויש הפוך לגמרי

אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'

לדעתי זה מפחית משמעותית את זה

ובסוף.

לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות

אלא בגלל שזאת ההלכה.