לפי עמוס, מיכה, ישעיה, ירמיה וכו'... אין על האדם לקדש את פולחן האלהים, לפי סדר העדיפויות התנכי המוצג על פי נביאים אלה על האדם קודם לקדש ולפעול על מנת הנחלת הצדק וערכי המוסר , להיות דובר אמת ולדאוג לחלשים ממנו.
איפה זה ואיפה החברה הדתית כיום?
כדתל"ש, אני יודע שזה לא מה שבראש מעייניו של כל דתי, רוב מוחלט של הדתיים שאני מכיר (המון) עובדים באופן סזיפי על קיום מצוות והלכות, באופן עיוור גם יש לציין, ובעצם מנשלים מחייהם את הדאגה לאחר , את ערכי הצדק והמוסר וכו'. זוהי אינה יהדות! זוהי עבודת אלילים, זהו פולחן גרדיא.
אני מאמין שאלהים חפץ שמהמוסר שהוא הנחיל בלב כולנו, ומה"צלם" האלהי הזה, שקרבנו מצווה על כלנו לקיים, ניצור חברה אכפתית, אנושית, מוסרית, הדואג לכל, לא משנה אם הוא יהודי או לא, מאם הוא דתי או לא, אם הוא אשכנזי, או ספרדי, אם הוא הומוסקסואל או סטרייט. מקום כזה, המקיים אמונה זאת, ששם את אושר האדם והגשמת הצלם האלהי הטמון בו מצאתי רק בחברה החילונית, בתנוענות הנוער היהודיות הציוניות, אלה שהקימו את הארץ הזאת.
לאן מתדרדרת התנועה הדתית בארץ?! הוריי ודודיי מספרים לי על תנועת בני עקיבא, שמה שהיה חשוב שם זה אושרו של האדם, עם ציונות וערכי הדת, העיקר היה שהאדם יחייך ולא יפגע באחר, וכן יהיה דתי..
ומה כעת!? אני זוכר את הגסיסה, בילודתי בבני עקיבא אני זוכר שלא היתה הפרדה בין המינים, שהעיקר היה חינוך לערכים חברתיים, שהתפילה לא הייתה המרכז. וכיום, המציב מביש, עוד מקום עיוור ששם את הפולחן בראש- עבודת אלילים.
תלמדו! תטילו ספק במה שמלמדים אתכם! אם אתם לא מאושרים באמת! אם אתם יודעים שיש מעבר לאמת שקרית זו, כי אני בטוח ומשוכנע שבכולכם יש ספק שאלקים, הכל יכול, שיצר את כולנו בעולם הגדול הזה, דורש מאיתנו להתפלל אליו 3 פעמים ביום, לברך על כל דבר הנכנס לפינו! לבזבז את ימי חיינו בפולחן ובמצוות חסרות שחר.
במקום זאת הוא חפץ שנודה על חיינו הקדושים! שנגשימם! שנצור חברה מוסרית, חברת מופת , שלכל חברייה טוב ומאושר! אור לגויים!
אל דאגה.