פורום בית המדרש
בהנהלת: טיפות של אור
מכתב פתיחה
למה בנות לפני חתונה לא מחויבות בכיסוי ראש?תכלית הכוסף
לפי הרב עובדיה נדמה לי(לא סגורה על זה שזה הרב עובדיה..)לב סדוק
בזמן תפילות וברכות הם כן חייבות.
את זה אני יודע. אני שואל מה הטעם באופן כללי לחייב מהחתונהתכלית הכוסף
נהגו לצאת בלי כיסוי ראשארץ השוקולד
תוספות ראש ברכות כד עמוד ב אם אינני טועה.
זה מובא ביחס לשיער באשה ערווה.
זה מובא ביחס לשיער באשה ערווה.
בגמרא "שיער באישה ערוה" זה כד ע"אעברי אנכי
תודה על התיקון, טעיתי בעמודארץ השוקולד
הראבי"ה והתוספות רא"ש שם על אתר
הבאתי אותם למטהארץ השוקולדאחרונה
הרב עובדיה לא אומר שחייבות למיטב זכרוני אלא שיש עניין בזההדוכס מירוסלב
אפשר לשנות טיפה את השאלה?מור ולבונה
מדוע בנות לפני הנישואין לא הולכות עם כיסוי ראש ולאחר החתונה הן מחוייבות בכך?
אם השיער הוא ערווה- הוא כך בין כה וכה.
איך מעמד האישה משנה את החיוב?
אם השיער הוא ערווה- הוא כך בין כה וכה.
איך מעמד האישה משנה את החיוב?
מקובל? עכשיו צריך מלומדים שיענו..
מור ולבונה
בשביל לענות ברצינות צריך להיות בקי בשני מישוריםסתם 1...
א-במציאות ובהשתלשלות שלה למעשה וב-ההלכה והדרישות שלה.
בהלכה היבשה ובראשונים באמת נראה שגם רווקות היו מכסות את הראש.
לגבי המציאות ומתי היא השתנתה ולמה זה תלוי בגלויות השונות ובמנהגים השונים שהונהגו והושרשו.
גם כיסוי ראש לאשה נשואה כחיוב הוא לא דרישה חד משמעית, ישנה פאה ועוד
רמב"ם : "לא יהלכו בנות ישראל פרועי ראש בשוק, אחת פנויה ואחת אשת איש".
הבעיה היא עם השולחן ערוך שבמקום אחד פסק שנערות שלא נישאו הולכות גלויות ראש (סימן עה, קריאת שמע)
ובאבן העזר סימן כא כתב: שפנויות לא ילכו פרועות ראש.
השאלה, כמובן, שעולה היא: בסדר, פרוע זאת אומרת פזור, אני לא הולכת פזור אבל אסוף מותר...
הגמרא במסכת כתובות מביאה מדרש הלכה על הפסוק "ופרע את ראש האשה" ( במדבר, ה', י"ח) שנאמר לגבי סוטה, שלומד לפרוע את ראש האישה הסוטה לפני השקייתה, שיש חובת כיסוי הראש לאשה מהתורה.
וראש פרוע הוא ניגוד של ראש מכוסה ולאו דווקא שיער פזור. מכאן שלא פרוע= מכוסה.
להרחבה: (סיכמתי בעבר...)
שולחן ערוך אורח חיים עה,ב | שולחן ערוך אבן העזר כא,ב | רמב"ם הלכות איסורי ביאה כא,יז | בית חדש שם | שיירי הקרבן | מחצית השקל | מגן אברהם | ציץ אליעזר יב, יג | גרש"ז אויערבך | איש מצליח אורח חיים כד-כה | ישכיל עבדי חלק ז עמוד רפט | יחוה דעת חלק ה סימן ו)
בהלכה היבשה ובראשונים באמת נראה שגם רווקות היו מכסות את הראש.
לגבי המציאות ומתי היא השתנתה ולמה זה תלוי בגלויות השונות ובמנהגים השונים שהונהגו והושרשו.
גם כיסוי ראש לאשה נשואה כחיוב הוא לא דרישה חד משמעית, ישנה פאה ועוד
רמב"ם : "לא יהלכו בנות ישראל פרועי ראש בשוק, אחת פנויה ואחת אשת איש".
הבעיה היא עם השולחן ערוך שבמקום אחד פסק שנערות שלא נישאו הולכות גלויות ראש (סימן עה, קריאת שמע)
ובאבן העזר סימן כא כתב: שפנויות לא ילכו פרועות ראש.
השאלה, כמובן, שעולה היא: בסדר, פרוע זאת אומרת פזור, אני לא הולכת פזור אבל אסוף מותר...
הגמרא במסכת כתובות מביאה מדרש הלכה על הפסוק "ופרע את ראש האשה" ( במדבר, ה', י"ח) שנאמר לגבי סוטה, שלומד לפרוע את ראש האישה הסוטה לפני השקייתה, שיש חובת כיסוי הראש לאשה מהתורה.
וראש פרוע הוא ניגוד של ראש מכוסה ולאו דווקא שיער פזור. מכאן שלא פרוע= מכוסה.
להרחבה: (סיכמתי בעבר...)
שולחן ערוך אורח חיים עה,ב | שולחן ערוך אבן העזר כא,ב | רמב"ם הלכות איסורי ביאה כא,יז | בית חדש שם | שיירי הקרבן | מחצית השקל | מגן אברהם | ציץ אליעזר יב, יג | גרש"ז אויערבך | איש מצליח אורח חיים כד-כה | ישכיל עבדי חלק ז עמוד רפט | יחוה דעת חלק ה סימן ו)
תודה על ההתייחסות והתשובה המנומקת.מור ולבונה
רוב המראי מקומות הם הנושאי כלים- המפרשיםסתם 1...
של השולחן ערוך שמופיעים על הדף...
לא נשואות הפסיקו לכסות שערן וממילא הותרארץ השוקולד
כך נראה מהתוספות ראש על שיער באשה ערווה. (ברכות דף כד עמוד ב)
וממילא עולה השאלה ביחס לצניעות עד כמה זה עניין של מקובלותארץ השוקולד
והאם הרמב"ם והשו"ע חייבו בכיסוי ראש אצל רווקות עדיין, כי כך היה בארצות האסלאם ובאירופה פחות היו צנועות וממילא ההיתר היה נרחב יותר. (אם אינני טועה התוספות ראש שהבאתי הולכים בדרכו של הראבי"ה באותו מקום)
או שהם החמירו, כי זה לא עניין של מקובלות?
או שהם החמירו, כי זה לא עניין של מקובלות?
אני חושב שזה תלוי באבה"ע כ"א לגבי איסור לא תתורוהדוכס מירוסלב
עד כמה שאני זוכר מהב"י שם הוא מחלק בין נשואה לרווקה כדאורייתא ודרבנן
נורא קשה לעקוב עם כל הר"ת
פסידונית
באבה"ע = ?
אבן העזרסתם 1...
ב"י = בית יוסף.
את מעלה נקודה נכונה שכדאי להנגיש תשובות לכולם כשמעלים כאן וגם להוסיף איוורור לתשובה. רווח, פיסוק וכו...
את מעלה נקודה נכונה שכדאי להנגיש תשובות לכולם כשמעלים כאן וגם להוסיף איוורור לתשובה. רווח, פיסוק וכו...
פסידונית
וכן @ארץ השוקולד.
באבן העזר (אחד מארבעת הטורים בטור ובשלחן ערוך)ארץ השוקולד
בסימן הזה יש את איסורי הקרבה לעריות.
פנויה לא רווקהסתם 1...
נפקא מינה לגרושה ואלמנה
המילה הנכונה קצת אחרת, אבל הבנתי את הבחירה ;)הדוכס מירוסלב
אצרף את דברי התוספות ראשארץ השוקולד
![]()
והראבי"ה, גם לא ארוךארץ השוקולד
![]()
תיוגיםארץ השוקולד
@מור ולבונה
@מבסוטטט
@סתם 1... (סך הכל דומה לדבריך)
@פלוני מפונפן (יתכן שגם הנושאי כלים אומרים דברים דומים, לא הספקתי לבדוק, בכל מקרה רציתי שתראה את המקור לדברי)
@מבסוטטט
@סתם 1... (סך הכל דומה לדבריך)
@פלוני מפונפן (יתכן שגם הנושאי כלים אומרים דברים דומים, לא הספקתי לבדוק, בכל מקרה רציתי שתראה את המקור לדברי)
אני חושב שהא בהא תליא. כלומר בגלל שזה לא דאורייתא הקלוהדוכס מירוסלב
בתנאי שיש רגילות כי זה לא גורם הרהור.
נראה לי לומר שאם זה היה דאורייתא, ודאי שלא היו מקלים כי אם זה היה איסור דאורייתא זה לא משום הרהור, אלא הרהור בפני עצמו. ולכן לא אמרו את אותו העניין בנשואות למרות שיש דרך רגילות (בעוונותינו).
כמו שההרהור וראיה עצמם אסורים מדאורייתא (כנ"ל באבה"ע כ"א) והם לא גדר דרבנן לשאר עבירות התלויות בזה.
מסכים איתך שהבסיס הוא שזה לא דאורייתאארץ השוקולד
אבל ביחס להרהור והסתכלות (האיסור הוא בהסתכלות והבטה ולא בראיה), זה נתון במחלוקת עד כמה והאם דאורייתא. הרב פיינשטיין באורח חיים חלק א סימן נו טוען שהסתכלות איננה דאורייתא (לפחות בחוף מעורב, כי על זה תשובתו) לכולי עלמא.
וביחס לצניעות באופן כללי, זה מחלוקת רמב"ם - רמב"ן האם יש דיני צניעות מדאורייתא או לא?
וביחס לצניעות באופן כללי, זה מחלוקת רמב"ם - רמב"ן האם יש דיני צניעות מדאורייתא או לא?
אתה יכול להביא את התשובה של הרב פיינשטיין? נשמע לי מוזרהדוכס מירוסלב
אני מכיר בתשובות שהרוב החמירו מאוד מאוד, וגם ראיתי תשובה של הרב פיינשטיין שאפילו לנשים הוא לא מקל ככה בהסתכלות...
באבן העזר כ"א, למיטב זכרוני, מרן מביא שכל הסתכלות בנשואה זה דאורייתא ורווקות זה דרבנן. למרות שהיום הרבה מחמירים כדעת הרמב"ם שגם רווקות זה דאורייתא (נגד הרמב"ן שאמר, אם אני זוכר נכון "כל קריבות [ברווקות] דרבנן").
כתבתי מראה מקום, לצערי אינני ליד הספר כעתארץ השוקולד
אבן העזר חלק א סימן נו.
בלי נדר אצלם בהמשך השבוע ואשלח.
(הוא מתיר שם לחולה שהרופאים אמרו לו ללכת לחוף בשביל רפואה (אין שם סכנה) לחוף מעורב)
בלי נדר אצלם בהמשך השבוע ואשלח.
(הוא מתיר שם לחולה שהרופאים אמרו לו ללכת לחוף בשביל רפואה (אין שם סכנה) לחוף מעורב)
האבן העזר הוא התיקון הנכון?הדוכס מירוסלב
תראה כשיצא לך בע"ה אבה"ע ח"א סי' ס"ט מה שאמרתי לך לגבי נשים... הוא מחמיר שם יותר ממה שאני זוכר.
כנראה בגלל שזה חולה הוא מוצא יותר סניפים להיתר משמע שזה לא דעתו בצורה גורפת אלא במקום שיש חולה
הוא לא התיר באופן גורףארץ השוקולד
אבל הוא מסתמך על כך שזה דרבנן לכולי עלמא.
נ.ב הספר לידי אז אצלם ואשלח בדקות הקרובות.
נ.ב הספר לידי אז אצלם ואשלח בדקות הקרובות.
זה דרבנן ברווקות רק וזה לא לכולי עלמא גם שם
הדוכס מירוסלב
קשה לי מאוד להבין.
תסתכל בתשובה שציינתי, יש שם את הדיון שאמרתי לך עליו לגבי שמירת העיניים לנשים הוא נשמע שם בצורה שונה לגמרי. הוא אומר שאישה שמסתכלת בצורה בוטה (עוברת על דת יהודית) זה אסור לגמרי. והוא הפוסק הכי מקל בנושא... כולם חוץ ממנו מחמירים בזה יותר ויש שאוסרים בדיוק כמו לגברים כולל המידות חסידות (מהתשובות שראיתי כל מי שפוסק גם לפי קבלה פוסק ככה)
אסתכלארץ השוקולד
ישר כח!הדוכס מירוסלב
אני נהנה מאוד מהדיונים ההלכתיים האלה בפורום, אתם משמחים יהודי אחד לפחות 
גם אני וטוב לשמח יהודים
ארץ השוקולד
וגם אותי זה משמח

באופן כללי הפוסקים לפי קבלה החמירו הרבה יותר בצניעותארץ השוקולד
אבל הפוסקים שלא לפי קבלה נהגו פחות להחמיר בענייני צניעות.
עם זאת אסייג את דברי שלא באתי לטעון שיש היתר להסתכל במשהו לא צנוע, אלא שזה איסור דרבנן. בנוסף, האיסור הוא בהסכלות והבטה, כלומר ייחוס משמעות לכך ולא שיש איסור ללכת ברחוב עם ראיה אקראית אגב הליכה.
עם זאת אסייג את דברי שלא באתי לטעון שיש היתר להסתכל במשהו לא צנוע, אלא שזה איסור דרבנן. בנוסף, האיסור הוא בהסכלות והבטה, כלומר ייחוס משמעות לכך ולא שיש איסור ללכת ברחוב עם ראיה אקראית אגב הליכה.
שוב, מהב"י באבן העזר משמע שזה דרבנן רק ברווקההדוכס מירוסלב
ותראה שהרב פיינשטיין עצמו מחמיר יותר בתשובה ההיא ממה שזכור לי. נראה לי שהוא הקל שם רק בגלל שזה חולה (והתחדש לי שאולי הוא מתכוון ל"דלא מתכוון" שבגלל זה האיסור יורד מדאורייתא לדרבנן, כי הוא כותב על מי שהולך להתרפא ולצערו נאלץ לראות את הראיות, אבל לא סיימתי לעיין שם).
אבל גם הפוסקים שלא לפי הקבלה פסקו באופן הרבה יותר חמור ממנו בתשובה לחולה גם לגבי שמירת העיניים לנשים.
בבית יוסף אעיין בהמשךארץ השוקולד
את התשובה הזו למדתי בשיעור פעם.
באופן כללי הלכות צניעות לא למדתי יותר מדי על הסדר, מסיבות מובנות
באופן כללי הלכות צניעות לא למדתי יותר מדי על הסדר, מסיבות מובנות

אבל אלה הלכותהדוכס מירוסלב
שדווקא רווקים צריכים להשתדל בהם יותר... אז נראה לי שיש עניין ללמוד אותן
למדתי את השולחן ערוך וקצת מעברארץ השוקולד
ומעבר לכך, אני חושב שהדרך הנכונה להתמודד עם ענייני צניעות היא פשוט לא להתעסק עם הדברים הללו לאף כיוון.
אינני חושב שמה שמביא לידי צניעות הוא החשיבה על איך להימנע, אלא פשוט הדרך היא להתעלם מזה במחשבות.
שמעתי מאחד מרבותי (הוא למד בגוש) שמסופר על הרב יהודה עמיטל (מראשי ישיבת הגוש), שחלק מתלמידיו החליטו כדי לשמור על העיניים שהם יורידו את המשקפיים בהליכה ברחוב. כשהרב שמע זאת, הוא שוחח איתם ואמר להם שאם הולכים בלי משקפיים ברחוב אז גם עצים נדמים כדברים בעייתיים...
אישית, אני מאוד מתחבר למסר הזה
אינני חושב שמה שמביא לידי צניעות הוא החשיבה על איך להימנע, אלא פשוט הדרך היא להתעלם מזה במחשבות.
שמעתי מאחד מרבותי (הוא למד בגוש) שמסופר על הרב יהודה עמיטל (מראשי ישיבת הגוש), שחלק מתלמידיו החליטו כדי לשמור על העיניים שהם יורידו את המשקפיים בהליכה ברחוב. כשהרב שמע זאת, הוא שוחח איתם ואמר להם שאם הולכים בלי משקפיים ברחוב אז גם עצים נדמים כדברים בעייתיים...
אישית, אני מאוד מתחבר למסר הזה
אני בעד המסר שהרב עמיטל אמרהדוכס מירוסלב
אבל מנסיוני, וזה גם מובא בכתבי החסידות הרבה ועוד, כשיש קושי מסויים כדי ללמוד את ההלכה בעיון. אחרי זה הדרך הרבה יותר קלה (יש בזה גם עניינים לפי הקבלה לפי מה שהבנתי).
בעניינים שלא שייכים לאדם, נניח הלכות של נשואים, לא שייך לרווק ללמוד.
אבל בעניינים שכן שייכים לאדם, מסתמא הוא צריך לדעת לכל הפחות מה אסור לעשות.
לכן לא נראה לי שהרב עמיטל התכוון לזה
המטרה של השיחה של הרב עמיטל הייתה שילבשו שוב משקפייםארץ השוקולד
ביחס ללימוד הלכות צניעות הוא לא התייחס לכאן או לכאן בסיפור זה ואינני יודע מה הייתה דעתו.
אבל אני כן יודע שאצלי לפחות הדברים הללו לא תופסים ממש מקום...
באוניברסיטה צורת הלבוש של הבנות לא מעלה אצלי מחשבות באופן כללי, כי אינני עוסק בכך ואינני חושב על כך.
יש כאלה שלימוד עוזר להם ויש כאלה שחוסר תשומת לב עוזר להם
אבל אני כן יודע שאצלי לפחות הדברים הללו לא תופסים ממש מקום...
באוניברסיטה צורת הלבוש של הבנות לא מעלה אצלי מחשבות באופן כללי, כי אינני עוסק בכך ואינני חושב על כך.
יש כאלה שלימוד עוזר להם ויש כאלה שחוסר תשומת לב עוזר להם
מצד המציאות אני סובר קצת אחרת ממךהדוכס מירוסלב
בעיקר כי אנשים באים ומתייעצים איתי בנושא (לא כי אני משהו מיוחד, פשוט אדם שקל לספר לו דברים).
מנסיוני, לא כל-כך קל לאנשים עם זה כמו שאתה מתאר (אודה ואומר שלא נתקלתי באחד שקל לו כמוך).
אשריך שזכית, עלה מעלה מעלה!
וביחס למה צריך לעשות, אז כן למדתי קצתארץ השוקולד
פשוט לא עברתי על הבית יוסף, כי הוא יותר מרחיב ופחות נוהג להביא מסקנות ישירות.
לכן אמרתי שעל השלחן ערוך עברתי, אבל לא עיינתי עדיין בבית יוסף.
לכן אמרתי שעל השלחן ערוך עברתי, אבל לא עיינתי עדיין בבית יוסף.
ישר כח! נהניתי מאוד מהדיון ההלכתי הזההדוכס מירוסלב
ברוך תהיה, גם אני נהניתי
ארץ השוקולד
הסתכלתי כעת, אעיין שוב כשאהיה עירני יותרארץ השוקולד
אבל לא היה נראה שהוא דן האם מדובר באיסור דרבנן או דאורייתא.
ובעיקר, הוא דן שם ביחס להרהור ואני הבאתי את דבריו ביחס להסתכלות.
נדמה לי שהוא חילק שם בנושא חשוב, שדרך הליכה ברחוב אינו נחשב כדרך פרוץ, כי לא לכך נשים מתכוונות כבר כי זה "האופנה".
ובעיקר, הוא דן שם ביחס להרהור ואני הבאתי את דבריו ביחס להסתכלות.
נדמה לי שהוא חילק שם בנושא חשוב, שדרך הליכה ברחוב אינו נחשב כדרך פרוץ, כי לא לכך נשים מתכוונות כבר כי זה "האופנה".
קשה לי להגיב על התשובה כשלא עיינתי בה כראויהדוכס מירוסלב
אבל מודה שקשה לי להבין כמוך באגרות משה ממה שראיתי.
לא רוצה סתם לכתוב פלפולים באוויר, אנסה להסתכל בתשובה מחר בלי נדר
עיינתי עכשיו
ארץ השוקולד
הוא מדבר שם על איסורי הרהור ממה הם נובעים ומה חומרתם.
וברור שם מדבריו שהסתכלות שונה מהרהור, ומה שאני הצגתי נאמר על הסתכלות וממילא אין סתירה לאף כיוון.
וברור שם מדבריו שהסתכלות שונה מהרהור, ומה שאני הצגתי נאמר על הסתכלות וממילא אין סתירה לאף כיוון.
התשובה שם למיטב זכרוני על הסתכלות, ולא שהיא גדר הרהורהדוכס מירוסלב
הוא נוגע בנושא בשניהם... אני צריך להסתכל עדיין שם בתשובה שהבאת אסתכל שוב במקור שהבאתי גם. שלחתי לך את החוט שני כתמונה
תסתכל שוב על התשובה שהפנית, אולי התבלבלת בסימןארץ השוקולד
תודה, אסתכל בתמונה
וכן, אבן העזר ולא אורח חייםארץ השוקולד
לא יודע למה התבלבלתי עכשיו...
מצורף בזה צילום התשובהארץ השוקולד
![]()
תודה רבה!הדוכס מירוסלב
התמונה הרביעית ו2 האחרונות לא ממש קריאות
שלושה צילומים מתוקנים לפי הסדרארץ השוקולד
![]()
לא נעים לי להטריח אותך, אסתכל כמו שצריך מחר בביהמ"דהדוכס מירוסלב
בנתיים אקרא את מה שאפשר לקרוא (הצילום האחרון פשוט גם לא קריא כל-כך).
תודה רבה! אני מאוד אוהב ללמוד באגרות משה
בכיף, מחר אהיה בלימודים באוניברסיטהארץ השוקולד
מור ולבונה
א. החכמתי.. תודה רבה!
ב. בנים, אתם בקיאים!!!! אשריכם לגמרי.
ב. בנים, אתם בקיאים!!!! אשריכם לגמרי.
פסידונית, בשבילך - ויקיפדיה על הראבי"הארץ השוקולד
היי, תודה
פסידונית
לא תייגת אז ראיתי רק עכשיו.
(נראה לי שבשניהם קישרת את הראביה
)
צודקת, הנה קישורית לדף על הרא"ש
ארץ השוקולד
תודה רבהפסידונית
פסידונית, בשבילך- ויקיפדיה על הרא"שארץ השוקולד
..גמני
![]()
כמדומניגמני
לפי הספרדים (ויש מקומות שמקפידים על זה) בנות בכל גיל צריכות לשים כיסוי ראש בשעת התפילה. לפי האשכנזים צריך לאסוף את השיער ולא ללכת פזור. לגבי אישה נשואה. כשאשה מתחתנת יש עניין לכסות את הראש תמיד כך שהשיער יהיה רק לבעלה וכלל לא לאחרים.
מה שאני קראתי..מבקש אמונה
כיוון ששיער של אשה זה דבר יפה ומושך (שיער באשה ערווה)
לכן רווקה אמורה להיות מושכת ברמה מסויימת כדי שבחורים ירצו אותה..
קשה לי לקבל שיש טעם כזה, הערווה לעניין ההוא זה איסור גמורהדוכס מירוסלב
ולא מתירים איסור בשביל מצווה (בלי להכנס לקטע של דייטים חח).
יש לך מקור?
אני אחפש...מבקש אמונה
זה היה בקונטרס כלשהו שדיבר בנושא של פיאות נכריות (לאסור)
אם אני לא טועה של הרב רוסתמי
וואי נושא קשה...הדוכס מירוסלב
אני לא מתחבר למי שמחמירים בזה יותר מדי למרות שאני נגד לגמרי בצורה גורפת.
יש ענקים שהתירו, ומי שיוצא נגדם בחריפות הרבה פעמים נסחף לאיסורים חדשים אחרים 
(מקפיץ)מבקש אמונה
![]()
יש כאלה שכתבו במפורש על הפיאות של היוםהדוכס מירוסלב
למרות שראיתי גם כאלה שכתבו כמו שאמרת.
אני לא אומר שזה מותר או אידאלי, פשוט שיש מי שמתיר
מנהגגושניק מצוי
יכול להיות מאוד מעניין להסתכל על כל השתלשלות ההלכה בנושא זה אבל בסופו של דבר מה שעושים היום זה פשוט כי ככה המנהג...ומי שלא עושה כפי המנהג זה בעייתי מאוד.(אגב המנהג בחלקים ממערב אירופה ובארצות הסלביות(ליטא לדוג) לא נהגו לשים בכלל כיסוי ראש...והנשים לדוג של הרב סולוביציק והרב שך לא לבשו כיסוי ראש...)
לפי הבן איש חי אישה חייבת מגיל חינוך..Solomon
ויש כאלו שעושים את זה..
אבל לא כולם..
אבל לא כולם..
אמ..עברי אנכי
הגר"ע יוסף זצ"ל (ועוד רשימה ארוכה של רבנים) חייבו בנות לא נשואות לשים מטפחת מתי שמברכות מתפללות וכו'
טעמם פשוט - הרי כמו שגבר חייב בכיפה כי הוא מזכיר שם ה' כך גם אישה רווקה. ולכן אישה רווקה לא חייבת כיסוי ראש שלם. אלא רק מטפחת קטנה.
אישה נשואה חייבת בכיסוי ראש מלא תמיד. כי זה משום צניעות (ברכות כד.)
ראיתי בפניני הלכה שפוסק להקל... לא ככ קראתי למה, אבל אם אני זוכר נכון זה משום "והנח להם לישראל" שהרי כך רוב העולם נוהג.
מה המקור בשם הרב עובדיה? לי זכור שהוא אמר שזה טוב אבל לא חייהדוכס מירוסלב
הוא לימד זכות על המיקילים. ובכל זאת החמיר.עברי אנכי
מקור?הדוכס מירוסלב
בבדיקה.עברי אנכי
לא סגור שזה שםעברי אנכי
יחו"ד חלק ה סימן ו
דוד המלך עדיין חייכְּקֶדֶם
כי השאיפה למלכות ישראל בעם ישראל חיה.קעלעברימבאראחרונה
ויעקב חי כי עם ישראל קיים
ליקוטי מוהר"ן 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש'שנונימי
עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך ו' בכסלו תשפ"ז 9:14
שלוש נקודות: הצדיק, ה' יתברך וחברים.
נקודת ה' יתברך ונקודת החבר 》》》
צריכין לקבל מנקודה הכללית שהיא הצדיק שהוא שורש נשמות ישראל (משה רבינו ע"ה).
וכשאינו מקושר לצדיק האמיתי ומקבל ממנו,
הוא יוצא מגבול הקדושה אל החכמות החיצוניות והאמונות הכוזביות שהן רשות הסיטרא אחרא והקליפות.
מה עם כלל האומה?קעלעברימבאר
חשוב לדבוק בצדיקים רבים לא רק בצדיק אחד מסויים!דורש טוב לעמי
הרבה רעות חולות נובעות מכך שאנשים מנסים לדבוק דווקא בצדיק אחד מסויים. וזה מביא אותם בסוף גם לזלזל בצדיקים אחרים, וגורר פילוגים ושנאה.
מטרת ההתדבקות בצדיקים היא ההתדבקות בנשמת האומה בכללותהּ.
"הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי־נשלמת, היא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד, וידבק בו דבקות פנימית הויתית, וידבק גם כן בחסרונותיו, הם יפעלו לפעמים על הדבק במידה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי. אשריהם ישראל שהם דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב". - אורות ישראל ג, ג
יש הבדל בין הגלות לארץ ישראל.קעלעברימבאר
בגלות אפשר, כי במילא הכל זה תורת הפרט.
גם אמר הרצי"ה שדבקות בצדיקים כלל ישראלים (כלומר שחיים את ענייני הכלל והממלכה) זה עצמו דבקות בכלל ישראל
(המקור בפנקסים אפילו יותר חריףטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 7:26
"הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי נשלמת, הוא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל הוא צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד וידבק בו דבקות פנימית הוייתית, ידבק גם כן בחסרונותיו, ולפעמים חסרונותיו יפעלו על הדבק במדה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי, ויהיה קרוב מאד להפסד נפשי עצום. ישראל צריכים להיות דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב")
תמיד הצחיק אותי שפה הרציה ה"מיסנגד" מגןקעלעברימבאר
על החסידים🙃 (למרות שכל מה שבאורות זה עריכה על פי החלטת הרב קוק עצמו)
יישר כחדורש טוב לעמי
היכן המקור בפנקסים?ליפא העגלון
פנקסי הראיה כרך ז עמוד קמאטיפות של אור
אגב, ייתכן שהרציה ערך ל"לפעמים",קעלעברימבאר
כי הרציה אמר שדבקות בצדיקים כלל ישראלים היא עצמה נחשבת דבקות בכלל האומה ולא בצדיק.
ואילו הרב קוק התכוון בפסקה לצדיקים שאינם כלל ישראלים.
(שמעתי מהרב שרקי ששמע ישירות מהרצי"ה שדבקות בצדיקים כלל ישראלים זה נחשב דבקות בכלל האומה ולא בצדיק)
אני תמיד תוהה איך אמירות כאלו לא מטרידות אנשיםטיפות של אור
"צריך להיזהר בהתבטלות לרבי. רק בהתלבטות לרביים שלנו לא צריך להיזהר, כי אצלנו הם שונים, הם ככה וככה"
לא לרביים שלנו.קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 14:51
לצדיקים כלל ישראלים.
לא יודע מה הכוונה צדיקים כלל ישראלים. אולי כאלה שעוסקים בחיי הכלל? אולי רבנים שהם גם פוליטיקאים? אולי כאלה שהם כמו הרב גורן ובצבא? אין לי מושג. לא בטוח שזה כולל את הרצי"ה עצמו. רק זוכר שהרב שרקי אמר זאת (והוא לא מן הסוג של האנשים שיאמרו "ברב שלנו תדבק ובאחרים לא" לזכרוני זו היתה שאלה של הרב שרקי עצמו את הרציה לגבי צדיקים כלל ישראלים. אני מנסה לחפש זאת)
אחרי חיפוש שעשיתי - זה לא המלצה להדבק בצדיקים כאלה, אלא שהסכנה שהובאה בפסקה לא קיימת בדבקות בצדיקים כאלה.
בכל מקרה לא ראיתי מישהו שהפך את הרציה לאדמור עד כה
"ובמקרה" התכונה הזאת מתאימהטיפות של אור
לרבנים מהקבוצה של האומר 
כן אבל לא נראה לי זו הסבה שהרציה או הרב שרקי אמרוקעלעברימבאראחרונה
זאת. הסיבה היא מן הסתם שדבקות בצדיק כלל ישראלי היא עצמה גורמת לדבקות בכלל האומה ולא באותו צדיק, כי הרי הוא כלל ישראלי.
בכל מקרה זו אמרה שכלל לא ידועה בחוגי תלמידי הרציה, כפי שהיסטורי העיד. כך שאין חששא. וגם אני מעולם לא שמעתי את זה חוץ מפעם או כמה פעמים בודדות משיעור של הרב שרקי ומעולם לא שמעתי זאת מאף רב אחר. לא שמעתי את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנוכי לא שמעתי בלתי מהרב שרקי.
מאוד מוזר ולא מתאים לדברים מפורשים בשיחותיוהסטורי
לא ראיתי בשיחות פרוטקציות לצדיקים מסויימים, אלא דיבור על דבקות בכלל ישראל.
גם ב'לשלושה באלול' מביא דברי הרב עצמו ש'אל לעשות לי קוקיסטים'.
דיבר על דבקות כנראה, לא על התמסרות טוטאלית.קעלעברימבאר
גם למילה "דבקות" יש כמה רבדים.
הנה:קעלעברימבאר
# שיעור מספר 152 - ערוץ מאיר - אתר היהדות הגדול בעולם
דקה 18.50
אחרי חיפוש שעשיתי.
שם הוא לא אומר "שמעתי ישירות" אלא "שאלו את הרציה". אבל אני זוכר שבשיעור אחר הוא אמר שהוא שמע ישירות מהרציה, אם זכרוני אינו מטעני
לא התווכחתי על האם הרב שרקי אמרהסטורי
אלא שזה לא מתאים לדברים שכתובים מדברי הרב צבי יהודה בעצמו ולדברים זשמעתי באזני מרבים מתלמידיו.
מדייק -קעלעברימבאר
הוא לא אמר "מומלץ להדבק בצדיקים כלל ישראלים" אלא "הסכנה שבפסקה לא קיימת בדבקות בצדיקים כלל ישראלים לפי הרציה". אולי לא מומלץ להדבק מסיבות אחרות, לא מפני הסכנה, אלא כי פשוט אפשר לדבוק בכלל האומה פשוט
אורות ישראל יצא שנים אחרי פטירת הראי"הטיפות של אור
הודפס כקובץ לבד בתש"ג. צורף לאורות במהדורת תש"יהסטוריאחרונה
איסלם היא עבודה זרהשנונימי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ב' בכסלו תשפ"ז 9:22
בתקופת העולם הפגאני הערבים האמינו באלים רבים.
אחד מהם הוא "אללה" (ימח שמו ויאבד זכרו) ופולחנו באבן השחורה בעיר מכה שבסעודיה.
'מוחמד בן עבד' נולד למשפחה המיוחסת לעבודה זרה זו ולכן גם החליט לשעבד את העולם לעצמו ולדרכו.
הקוראן הוא ספר חוקי עבודה זרה של האליל הטמא, ובחוצפתו משווה עצמו לנביאי ישראל.
הרמב"ם טעה בזה!!! מסגד הוא בית עבודה זרה.
כמובן שיבואו ויגידו שהם מאמינים באל אחד - אל אחד פגאני המנסה לבטל את אלוהי ישראל!!!
מוחה על העזות לכתוב ככה על גדול ישראל!Kayom
כתוב במלאכיטיפות של אור
"כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי גדול שמי בגוים אמר ה' צ-באות'
המפרשים מסבירים על פי הגמרא במנחות, שגם עובדי העבודה זרה מאמינים שיש אלוקים עליון, רק שהם מייחסים לו תכונות שגויות וגם חושבים שיש אלילים אחרים תחתיו (אליהם הם עובדים). ולמרות זאת זה נחשב שהם מכירים בהקב"ה
אז אני חושב שקל וחומר כאן - מכיוון שהמוסלמים מייחדים אותו ייחוד גמור, וגם שוללים ממנו כל גוף וכל דמות הגוף
המצוות הפאגניות שלהם היו דומות אז להיוםשנונימי
לדוגמא: מסכת שבת ו' או ישעיהו פרק ג'
מדובר על ערביות רעולות (ברעלה) ויהודיות גם כן רעולות כמנהג המקום.
גם לפני 2,500 שנים הערביות היו רעולות וצנועות אבל לא מצד הקדושה בכלל.
או ההקרבה למולך (שהידים) בהשוואה לעקידת יצחק.
ושוב אנו רואים שעבודה זרה מדמה עצמה לאלוקי ישראל.
ואם אנחנו מאמינים בה' שברא הכל אז בוודאיי שגם השקר מדמה לאמת כי ה' אמת הוא ברא את השקר.
זה נכון שיש באסלאם מימדים אליליים, זה עדיין לאקעלעברימבאר
עושה אותו ע"ז.
כשם שאדם שיקריב את בנו לה' על גבי מזבח, לא פסל את המזבח משום ע"ז
אין כאן הקרבה למולך, מדובר בייחס של להבדיל למות עלאברהם יאיר שטרן
קידוש ה', אין כאן מצווה למות בגלל המוות, אלא למות למען אידיאה...
צודק. אך הכתוב במלאכי אינה ראיה.קעלעברימבאר
כי שם מדובר שלמרות שמאמינים באלהא דאלהין הם עדיין מוגדרים עובדי ע"ז (השאלה אם עבודת אלהא דאלהין עצמה נחשבת עבודה זרה הלכתית. למשל האם מקדש שהוקדש רק לאל עליון הכנעני, נישב עבודה זרה? מצד שני במילא עשו לו פסלים אז כמו שעגל הזהב הוא ע"ז הלכתית כנל כל פסל.
או השאלה האם כמדברים על מיתולוגיה כנענית ומדברים על "אל", זה בעייתי להגות את שמו משום שם אלוהים אחרים לא ישמע על פיך? או מכיוון שמדברים על הבורא זה מותר?)
ב. הכתוב במלאכי לא טוען שזו לא ע"ז, אלא בא לגעור בישראל - "כולם מכבדים אותי ואתם לא!"
ג. לזכרוני עובדי ע"ז בשיתוף זה רק אם עיקר עבודתם זה את האל העליון הבורא. אחרת מעולם לא היה כזה דבר אדם שהלכתית הוא נחשב עובד ע"ז רגיל
כתבתי - "הם עובדים לאלילים שתחתיו"טיפות של אור
לכן זו עבודה זרה. אם הם עובדים גם את אלוקים (העליון), זו עבודה זרה בשיתוף
אני חושב שאפשר להתלבט במקרה שמגשימים את אותו אלוקים עליון. שזה כאמור לא רלוונטי לאיסלאם
אם הם עובדים בעיקר את האלילים וקצת את הבורא,קעלעברימבאר
הם לא מוגדרים לזכרוני לפי הפוסקים עובדי ע"ז בשיתוף, אלא עובדי ע"ז רגילים. כי כל אדם בעולם עובד גם בורא כלשהו, ואז אין לך עובדי ע"ז רגילים.
רק אם בעיקר עובדים את הבורא ורק משני את האלילים אז הם בגדר של עובדי עז בשיתוף.
למה שהגשמה/אי הגשמה היא המשנה?
אני מסכים שלגבי אל מופשט (לא רק חסר גוף אלא שמרומם מעל תואר אלילי) כמו "ברהאמאן" או "דאו" , הוא עצמו לא נחשב ע"ז, אבל מה לגבי אם כנעני יאמר לך שאל עליון ללא גוף, או יווני שיאמר לך שאוראנוס ללא גוף, או תיהאמאת ללא גוף?
לא יודע מה ההבדל בין מופשט ל-ללא גוף ודמות הגוףטיפות של אור
ההבדל הוא:קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ג' בכסלו תשפ"ז 13:34
שהברהאמאן או הדאו הוא לא "ראש הפנתאון חסר הגוף" כמו אוראנוס תאורטית ללא גוף, תיהאמאת ללא גוף, נו ללא גוף וכדומה.
אלא לפי תפיסתם יש הבדל מהותי בין הברהאמאן והדאו לבין האלילים שנובעים ממנו. מה גם שהם לא הילדים שלו בניגוד למיתולוגיות אלא אווטרים של מהויות שמבטאות אותו (דומה ליחס בין ישו לאל האב בנצרות).
גם אין לו שיוך של קפריזות או תכונות אליליות בניגוד לראשי פנתיאון, והוא הרבה יותר קרוב למושג התיאולוגי "אלוהים" מאשר לעוד אל שניצב בראש פנתיאון רק אין לו גוך עשוי בשר או אין לו גוף. לזכרוני האל אתון אצל אחאנתון היה אמנם ללא גוף , אך לא מופשט לגמרי.
יש גם מדרגות בהפשטה. הרי במילא אוראנוס זה כל השמים ותיהמאת זה כל המים. אז מי שיטען על ראש פנתיאון שהוא רוח נושבת שממלאת את כל היקום, או האור שממלא את הכל, מגשים או לא?
בפולתאיזם זה רלוונטי. בניגוד למונותאיזם שלא כזה משנה מה רמת ההפשטה, כי במילא אתה יוצא אנטי ונגד אלילות וריבוי אלים (ביהדות באסלאם וחצי בנצרות) אז כבר לא כזה משנה אם אתה מגשים את אלוקים או מפשט אותו. שהרי הדתות האברהממות הן אנטי פגאניות בצורה אקטיבית (שוללות אמונת ריבוי), ולא רק א-פגאניות (אדישות לאמונת ריבוי).
ב. ברמה הפרקטית : אם עושים לו פסל או לא. אם עושים לו פסל לבורא גם אם טוענים שהוא מופשט- זה עבודה זרה.
אך בהינדואיזם ובדאואיזם/נאו קונפוציאיזם אין פסל לברהמאן או הדאו או ה"לי/טאי ג'י" (אם האחרון בכלל ראוי להחשב אלוהים ולא פאנתאיזם נוסח שפינוזה)
אבל כן, אפשר לראות זאת כתנא דמסייעא, לכךקעלעברימבאר
שגם אם קוראים לבורא בשם אחר ומייחסים לו סיפורים אחרים ומעשים אחרים ותכונות אחרות, זה עדיין נחשב אמונה בבורא
כן, זו כוונתיטיפות של אור
מה המקור?ה' אלהים אמת
על פי איזו גמרא במנחות?
הקביעה שההגדרה לעבודה זרה זה אמונה ביותר מאל אחד אינה פשוטה כל כך. אמנם זו אכן דעת הרמב"ם, אך בגאונים יש שחולקים עליו, ואני הקטן לא הבנתי מה המקור והבסיס לסברת הרמב"ם. למה שזה לא יחשב עבודה זרה אם הם מאמינים באל שמצוותיו שונות והדברים שהוא עושה הם שונים וכו'?
כי עבודה זרה זה לעבוד מישהו שאינו הבורא.קעלעברימבאר
לא לטעון שהבורא ציווה אחרת. אחרת קורח גם עובד ע"ז
מנחות קי עמוד א, רשי ומלבים (למשל) על הפסוק במלאכיטיפות של אור
איפה בגאונים?
לא הבנתי למה מהגמרא במנחות מוכח כמוך. מוסבר שםה' אלהים אמת
שהרי לא עובדים את ה', אלא אלו תלמידי החכמים. או שפיספסתי משהו
לא, תלמידי חכמים זה דרשה על החצי השני של הפסוקטיפות של אור
"אמר רבי אבא בר רב יצחק אמר רב חסדא, ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב: מצור ועד קרטיגני מכירין את ישראל ואת אביהם שבשמים, ומצור כלפי מערב ומקרטיגני כלפי מזרח אין מכירין את ישראל ולא את אביהן שבשמים.
איתיביה רב שימי בר חייא לרב: 'ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה'?
אמר ליה: שימי את? דקרו ליה אלהא דאלהא.
'בכל מקום מוקטר מוגש לשמי' - בכל מקום סלקא דעתך? אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בכל מקום, מעלה אני עליהן כאילו מקטירין ומגישין לשמי.
'ומנחה טהורה' - זה הלומד תורה בטהרה, נושא אשה ואחר כך לומד תורה"
האם כשמלכיצדק אמרקעלעברימבאר
"ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ" זה עבודה זרה?
כי הוא לא דיבר על ה' דווקא. אלא על זה שיש כזה אחד אל עליון והוא קונה שמים וארץ
לאו דווקא ביותר מאל אחד,קעלעברימבאר
הלכתית גם להקריב לפסל של אל אחד זה עבודה זרה, וגם אם זה פסל לשם ה'. למשל עגל הזהב ועגלי ירבעם. אבל זה בישראל. לא בטוח שנכרי שעשה פסל לה' והקריב יש לנכרי דין עובד ע"ז
תוכיח.ימח שם עראפת
ממש לא נכון.קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ב' בכסלו תשפ"ז 16:41
כי ברגע שאדם מאמין רק בבורא אחד ומשגיח אחד ללא שום אלים אחרים, לא משנה מאיפה הוא לקח את שמו. הוא יכול לכנותו יוסי, זרובבל, צמכטחלצמההפ או אפילו זאוס.
זה לא משנה, ברגע שהוא מאמין באל אחד אז הוא כבר לא עובד עבודה זרה. וכבר לא משנה מה מקור השם שנתנו לו או מאיפה אמונה זו התפתחה במקור.
ב. משמעות השם "אללה" בערבית היא "האלוה" פשוט. איִלהּ זה אלוהּ בערבית (כמו אלהּ בארמית בספר דניאל), אל-איִלהּ זה האלוהּ בה"א הידיעה (כמו אלהא בארמית בדניאל), והלחמת אל-איִלהּ הופך לאָלּהּ (או אללהּ בכתב ערבי שבה ל דגושה מוכפלת לשני ל).
ג. האמת שהמקור לאל אללה כחלק מפולחן הרבה אלים הוא מהשפעה יהודית ונוצרית.
הערבים הושפעו מהיהודים והנוצרים, והתחילו לטעון 300 שנה לפני מוחמד שמעל כל האלים יש בורא ששמו אללה, והם עובדים את שאר האלים רק כמתווכים, חלק מהם אפילו טענו שהם צאתאי אברהם וישמעאל ושאברהם היה במעחה גדולה לעבוד רק את אללה והם לא במעלה גדולה אז צריכים את שאר הרלים כמתווכים. ומוחמד פשוט ביטל את עבודת המתווכים.
ד. נכון שכל אמונה באל אחד שאינה דרך עםישראל היא בחינת עבודה זרה כי בעצם לא יודעים למי עובדים ובעצם אדם עובד לציור שיש לו בראש. אבל בחינת ע"ז אינה ע"ז ממש
ה. אמרת "אל אחד פגאני" תגדיר מה זה אומר. זו סתירה. כי פגאניות היא עבודת כמה אלים.
ו. מבטל את האמונה באלוהי ישראל. חלקית נכון אך לא לגמרי. בסןף גם האסלאם מודה שהבורא בחר ב3 האבות.והוציא את ישראל ממצרים ונתן להם תורה והיה אלוהי ישראל, רק הם טוענים שהוא נטש את ישראל וכבר לא אלוהי ישראל.
אז בגלל שהוא כבר לא לטענתם, אז זה "בחינת" ע"ז, לא ע"ז ממש
ז. מוחמד לא ממש טען שאללה שהוא מתנבא בשמו זה בדיוק אותו אללה שהערבים לפניו עבדו. מבחינת מוחמד אללה שהוא מתנבא בשמו זה אותו האלוקים שהיהודים עובדים אלא שלטענתו עוותו את תורתו המקורית
פשוט מכמה טעמים שזה כפירה ועבודה זרהחסדי הים
ואסור להאריך בדבר פשוט
כפירה כן. עבודה זרה לא.קעלעברימבאר
נפקא מינא שאין איסור לגוי לכפור אך כן יש איסור ע"ז.
ומותר להכנס לבית כפירה
אמנם כפירה כן ועבודה זרה לאדורש טוב לעמי
אך ברור שלגויים אסור לכפור. כלומר אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, והקב"ה לא מצפה משבטים ילידים פרימיטיביים ביערות הגשם של דרום אמריקה להאמין שתורת משה היא אמת, ואולי גם לא מצפה לכך ממוסלמי טיפוסי מאינדונזיה. אך גם הגויים מחוייבים להאמין באמונה האמיתית עד כמה שידם משגת. וזה התפקיד שלנו להפיץ בעמים את בשורת האמונה.
סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו:
יִזְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל ה' כׇּל אַפְסֵי אָרֶץ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כׇּל מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם:
תביא מקור שאחד מ7 מצוות בני נוח זה להאמין.קעלעברימבאר
ברור שזה לא טוב שבן נוח לא מאמין.
ושהאידאל הוא שכל אדם בעולם יאמין.
ובן נוח שיודע להאמין ומתכחש לאמונה בזדון אז הוא נבל ברשות 7 מצוות.
אך הלכתית, בית כפירה לא נחשב בית ע"ז.
לגבי החשבת גוי שלא מאמין כחסיד אומות עולם, זה מחלוקת ב2 גרסאות ברמבם, האם גורסים "ולא מחכמיהם" או "אלא מחכמיהם"
ב. ישראל לא גרמו להפצת האמונה, אלא לשלילת העבודה זרה. ובמילא באה אמונה בטהרתה. אבל אמונה כלשהי היתה לפני עם ישראל. הברירת מחדל של האנושות זה אלילות, לא אתאיזם
ג. גוי שמאמין שלה' יש גוף נחשב עובד ע"ז?
גויים מחוייבים בהרבה יותר מאשר 7 מצוות בני נחדורש טוב לעמי
זה אמנם נתון לדיון
אך כך עולה בבירור מדברי רב ניסים גאון בהקדמתו לתלמוד, מדברי רבנו בחיי בכמה מקומות בחובות הלבבות, ואני הבנתי כך גם מהכוזרי. אני זוכר שכך כותבים גם ראשונים נוספים, אך לא זוכר כרגע מי ובאלו ספרים. (אולי רס"ג? רמב"ן? מאירי? רד"ק?)
הנצי"ב כותב שאומות העולם חייבים בכל המצוות השכליות. אני די בטוח שגם הרב קוק מאמץ את דבריו, אך לא יודע להפנות למקור.
בכל אופן, התשתית של המחוייבות של הגויים למצוות/ הנהגות מוסריות כלשהן היא האמונה באלהים, ובהחלט ישנם יסודות אמוניים נוספים שגם גויים חייבים בהם לדברי הכל. האם הם חייבים להאמין בגמול העולם הבא? בביאת המשיח? בתחיית המתים? ייתכן שלא.
האם יש היתר גורף לגויים לכפור כל עוד לא עובר על מצוות לא תעשה של עבודה זרה?
בוודאי שלא.
כמו שאמרתי, משום "נבל ברשות 7 מצוות" ומשוםקעלעברימבאר
ועשית הישר והטוב שנכון גם לגוים.
זה לא הופך גוי כופר ללא גר תושב, או לשאר דיני גויים שומרים 7 מצוות
יכול להיות שאללה הוא אחד מהאלים הפגאנייםאברהם יאיר שטרן
לא זה קובע אם משהו הוא עובדה זרה או לא...
מח' בכלל אם נוכרים מצווים על שיתוף... לא הבאת פה שום טענה עניינית מלבד זה שהגדירו את אללה כאל אחד מיני רבים, אם היום הוא מוגדר כאל יחיד ע"פ האיסלם אז לא מדובר בעבודה זרה...
יש הרבה דברים רעים שאפשר להגיד על האיסלאם, ע"ז זה לא אחד מהם...
אתה מוזמן להסביר את עצמך טוב יותר... (הטענה הכי טובה ששמעתי זה שכתוב בכוזרי ש"מוחמד מבטל כל תורה שלפניו וקורא את כולם אל דגל האיסלם" ואם הוא מבטל תורת משה אז זה עבודה זרה, למצער הדבר לא נכון במציאות...)
אני באמת לא מצליח להבין.פונס ויטאי
אני לא חולק עליך אם אתה מתכוון לטעון שאמונת האיסלאם אינה אמונת ישראל ובתוך זה כלול גם שתפיסת האלוקות של ישראל שונה משל האיסלאם.
עם זה אני מסכים לגמרי.
אבל אתה מתאר תאור היסטורי שנוגע לעבר כלומר לאיך נוצרה אמונת האיסלאם ובכן אני מניח שאתה צודק וכך נוצרה אמונת האיסלאם אבל בסוף האמונה היא באל אחד שברא את העולם ונתן תורה למשה ואחריו הוא בחר במוחמד כנביא. אז איפה פה האלילות ? בסוף מה שנוצר בתהליך הוא אמונה באל אחד ואם תקרא את הפילוסופים הערביים המוסלמים תראה שהם מרוממים את האל מכל הגשמה ומכל ריבוי.
בקיצור בהחלט נשצע לי סביר שהאיסלאם התפתח מן האלילות אבל השאלה החשובה היא למה הוא התפתח, ומה הם אמונותיו אחרי שקמה דת האיסלאם.
בקיצור לא מבין את הטענה שלך.
מכל רעות האיסלאם למה נתפסת דווקא לנקודה החיובית?רודף מצוות
המוסלמים מייחדים לאל יחוד כראוי יחוד שאין בו דופי, אין שום הבדל בין אמונת הייחוד היהודית לזו המוסלמית, עובדים לאותו האל ולו לבדו.
המוסלמים כופרים בתורת משה ובבחירה הנצחית בעם ישראל ומאמינים בנביא השקר המשוגע שלהם, ובזה הם חוטאים מאד לאלהים, אבל אין שום קשר בין זה לעבודה זרה, לא כל חטא הוא עבודה זרה.
קשה עד בלתי אפשרי לדעת מה באמת בדיוק אמר ועשה מוחמד ההיסטורי ומה סיפורים מאוחרים שהלבישו עליו, זה גם לא כל כך משנה לנו,
לעניינו אין שום ספק שאלהי הקוראן הוא הוא אלהי המקרא (התנ"ך), הקוראן מניח שקוראיו מכירים כבר את סיפורי המקרא ואת גיבוריו ומתייחס אליהם כידועים ומפורסמים שלא צריך להציגם, וכן האל שבקוראן הוא אלהי התנ"ך ואפילו שמו בקוראן נגזר משמו במקרא.
אחרי אלפי שנים, כשסוף סוף מאמציו של אברהם אבינו נושאים פרי והוא מצליח להביא לכך שכמעט רוב העולם מאמינים באלהיו - יש שמתעקשים לאמר שלא ואין קשר וזה בכלל אל אחר, למה זה טוב?
(הדברים אינם שלי, העתקתי דברים שחברי, תלמיד חכם רציני, כתב בעבר)
אומנם זה לא עבודה זרה.קעלעברימבאר
אבל השאלה אם אנחנו מגדירים את ה' רק כ"בורא המחויב " וכו כרמבם. או "כאלוהי אברהם יצחק ויעקב, אלוהי ישראל אשר הוציאם ממצרים וכו'" ככוזרי. כי אז זה כבר לא בדיוק אלוהי ישראל לפי האסלאם, שהרי זנח את ישראל
אין מחלוקתרודף מצוות
אין צורך להציג דגשים שונים בדברי ראשונים כאילו מדובר במחלוקת מהותית. ולא נפק"מ מידי, בוודאי לא להלכה.
השאלה מה עשה האל אחרי שבחר בעם ישראל בוודאי לא משליכה על עצם ההגדרה של האל.
לא על הגדרה האם זה ע"ז או לא, אבל וודאי שזה כברקעלעברימבאראחרונה
לא אותו תיאור אותה התגלות אל.
אנחנו מאמינים באלוהי ישראל. הם לא.
לא מדובר פה במחלוקת ראשונים אלא בבסיס של התנך שמתאר את ה' כאלוהי ישראל דווקא ואלוהי אברהם יצחק ויעקב. הרמבם במורה נבוכים הוא המחדש בראשונים, בעוד הכוזרי ממשיך את הבסיס התנכי הפשוט.
בסיס התנך שעניין מהותי בתיאור ה' הוא היותו אלוהי ישראל. "אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאיתך מארץ מצרים" ולא "אנכי האל האחד בורא העולם". "אלוהי העברים נגלה אלינו" "ה' אלוהי אברהם יצחק ויעקב זה שמי לעולם" וכו בתפילה אנו מציגים אותו קודם כ"אלוהינו ואלוהי אבותינו אברהם יצחק ויעקב" ורק אחר כך כ"קונה הכל".
אין כמובן נפקא מינא להלכה אבל אמונית כן.
כשהכוזרי שואל את החבר מה הבעיה בנצרות הוא לא אומר לו השילוש, אלא זה שהם לא מתפללים לירושלים. נכון שאין כאן נפקא מינא הלכתית, אך אמונית כן
קונסרבטיזםטיפות של אור
(דיון שמעניין אותי כבר כמה שנים, ונפתח בעיקר בגלל שנראה לי של@דורש טוב לעמי יש משנה סדורה כנגד הגישה שלהם)
איפה אתם משרטטים את הגבול בין אורתודוקסיה לקונסרבטיביות? בעמדות מסויימות? בקצב השינויים? במשהו אחר? האם יש לכם טענות עקרוניות נגד הגישה הקונסרבטיבית? אולי אתם חושבים שההבחנה מלאכותית? תובנות אחרות? אשמח לכל תגובה. תודה!
מצאתינוגע, לא נוגע
ואני מבין למה, לבושתנו, לא חשבנו על כך לפני.
אני לפחות לא ידעתי, אבל מי שידע..
הקונסרבטיבים לא מחפשים לבנות מקדש. זה לא חלק מהאידיאלים שלהם. מבחינתם זה היה ונגמר.
גם בלי קשר לקרבנות מן החי, מבחינתם בית המקדש זה לא משהו מהותי.
זה כבר לא נגד חז"ל, זה כבר נגד התורה.
זה כבר לא שינוי פרטני, זו תפיסת עולם שונה לגמרי.
מה לדעתכם עדיף, מגילת אנטיוכוס או ספר מכבים?קעלעברימבאר
עדיף למה?הסטורי
לקרוא לחנוכהקעלעברימבאר
אפשר לקרוא את מה שיכניס אותך לאוירההסטורי
אם המטרה היא ידע הסטורי - אז פשוט שספר מקבים (בעיקר א) הוא מקור הרבה יותר מהימן.
המטרה לזכור את מאורעות חנוכהקעלעברימבאר
והשאלה לא רק לי אלא גם באופן כללי מה ראוי להנהיג לעם ישראל יותר ולציבור.
ובאופן כללי למה הבכורה, לנרטיב או לאמת ההיסטורית.
ולמה אתה קורא "מהימן"? למה שמכיל את מה שראוי להזכר, או תיעוד יבש של כל פרטי מה שקרה?
האם תיעוד מדעי ומחקרי של מצב קיני הנמלים המדויק בימי ינאי מכיל אמת היסטורית יותר מהמדרשים על ימי ינאי?
לענ"ד בימינו, גם הנרטיב כדאי שיהיה מחובר להיסטוריההסטורי
לגאוגרפיה הממשית של ארץ ישראל ולעובדה שנוהלה מלחמה ממשית, מתוכננת וראלית.
עם כבר - לציבור הרחב, נראה לענ"ד שמגילת חנוכה של חגי בן ארצי - עונה על הצרכים השונים.
מצד שני נס פח השמן לאקעלעברימבאר
קיים בראליה ההיסטורית (עובדה שבמכים לא מוזכר) ועדיין זכרונו הלאומי חזק יותר מכל מחקר היסטורי, כאילו הוא באמת התרחש.
לגבי הגיאוגרפיה הממשית של הארץ, מסכים, כי הארץ לעולם עומדת ולא חלק מהעבר
נס פח השמן מופיע בגמראהסטורי
גם קמצא ובר קמצא מופיעים, ועוג שזרק הר.קעלעברימבאר
הגמרא והמדרשים לא מדברים תמיד אמת היסטורית אלא מסר. הרי עוג לא באמת היה 4 פרסאות וזרק הר. והרומאים לא החריבו את ירושלים כי אחד בשם קמצא שנעלב ממשתה גרם להם
ועדיין - הנידונים אינם דומים לראיההסטורי
מגילת אנטיוכוס היא נסיון של קהילות מסוימות לקבוע נובח, שלא תפס בכלל ישראל. זה לא דומה לכל הדוגמאות האחרות שהבאת.
לכאורה המגילה יותר ידועה מאשר מדרש עוגקעלעברימבאר
אז אשאל כך:
מגילת תענית אל מול ספר מכבים
*פךאריאל יוסף
ברור שספר מקביםמי האיש? הח"ח!
ורצוי בוודאי להוסיף מקור כגון אטלס כרטא לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, או אפילו עותק - אם ניתן להשיג - של "אחיי גיבורי התהילה" מאת הווארד פאסט. מגילת אנטיוכוס זה חסר משמעות כמו "ללמוד" על "הנס" מספר יהודית.
השאלה מה עדיף, הנרטיב או האמת הההיסטוריתקעלעברימבאר
ההבדל בין יהודית לאנטיכוס, שיהודית נחשב ספר חיצוני , ומגילת אנטיכוס למדרש חזל/גאונים.
אילו התפילה היתה מתנסחת לפי מכבים, היה כתוב "בימי יהודה בן מתתיהו" אבל כתוב בימי מתתיהו בעל הניסים
אה, עכשיו הבנתימי האיש? הח"ח!
אתה התכוונת לשאול "אם הייתם מנסחי התפילות, מה היה לדעתכם עדיף וכו'". סליחה שלא הבנתי אותך. כן, בנוסח התפילות באמת לא עדיפה האמת ההיסטורית.
לא שאלתי רק על תפילה אלא גם על קריאה.קעלעברימבאר
כמובן לא סותר ואפשר לקרוא את שניהם, השאלה לאיזה מהם יש בכורה (וכמובן את אנטיוכוס מסיימים תוך כמה דקות אז זה לא שיקול של זמן).
ולמה שיהיה חילוק בין תפילה לקריאה, אם מטרת התפילה היא שבח על הזכרון הלאומי?
תלוי את מי אתה שואל על תכלית התפילהמי האיש? הח"ח!
כבר היו כאן בעבר דיונים מספיק ממצים בעניין, כולל עד רמת הפילוסופיה של מי שאמר "אתה יודע שאינך צריך למסור אינפורמציה להשם יתברך על צרכיך".
כאן התפילה היא שבח בעל הניסים, לא בקשהקעלעברימבאר
כך שהדיון על התפילה מעניין, אבל לא רלוונטי.
אם זה השבח שתיקנו חכמים אז הוא זה שראוי
יש בתפילה שלוש ברכות ראשונות ושלוש אחרונותמי האיש? הח"ח!
וברור שהן או בעלות משמעות של שמחה והודאה, או שאין לנו זכות לנבור ולחפש בהן את המשמעות. לצורך העניין היה אפשר לנסח גם "בימי פופיליוס לנאס, אשר הכריח את אנטיוכוס אפיפנס לעזוב את כיבוש מצרים ואז מתוך תיסכול לחזור לארץ ישראל ולהתנפל על היהודים ועל דתם ומקדשם". ברור שמנסחי התפילה החליטו שהעובדות ההיסטוריות היבשות אינן הנקודה. השבח לבורא עולם הוא בהקשר זה עירבובייה דקה מן הדק, בין הרלוונטי לתיאולוגי האבסטרקטי.
השבח הוא על זכרון של מאורע היסטורי: "על הניסיםקעלעברימבאר
שעשית לאבותינו בימים ההם".
להפוך אותו ממאורע היסטורי לתוכן מופשט גרידא זו גישה נוצרית, שכן היהדות היא אומה ולא דת, וחגיה הם על מאורעות שקרו בהיסטוריה לאומה, וכן זכרון האומה הוא היסטורי דרך יציאת מצרים וזכרון ימי דוד ושלמה וכו דרך החורבן וכו, כדברי הכוזרי ופשט התנך. וכן התנך ברובו ספריו הם ספרים המתעדים את תולדות ישראל. "אנכי ה אשר הוצאתיך מארץ מצרים" "חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים" "חי ה אשר העלה את בית ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם" כל תאורי ה' הם לאומיים-היסטוריים-נרטיבים.
לכן אם חזל החליטו לומר "בימי מתתיהו" ולא "בימי יהודה המכבי" זה לא סתם ולא במקרה. אין פה שום דבר תאולוגי אלא זכרון של נרטיב לאומי של העבר טהור, ורק על גבי הזכרון הלאומי של העבר בונים את הקומה התאולוגית.
ברור שיש לנו זכות לנבור ולחפש משמעות. הרי לא סתם בחרו בנוסח הזה.
ב. "ברור שחזל החליטו שהעובדות היבשות אינן הנקודה". זה בדיוק העניין: עיקר זכרון הנרטיב הלאומי הוא הנרטיב עצמו, ולא העובדות ה"יבשות" שכבר נשכחו ולא בנרטיב, או שבימי זכרון המאורע ראו מתעדי ההיסטוריה הלאומיים (הנביאים או חזל) שהנושא הזה פחות רלוונטי לזכרון. (וכמו שאמרתי, הגישה ש"זה סך הכל תאולוגיה" היא נוצרית מובהקת. שכן היהדות היא נרטיבית-היסטורית בבסיסה, ולא תאולוגיה מופשטת).
מי אתה שתקבע מהי גישה נוצרית?מי האיש? הח"ח!
אתה האפיפיור?
תירגע עם הקביעות שלך.
האם אתה זוכר את יציאת מצרים של ישראל בבשר?קעלעברימבאר
או את יציאה האלגורית של ישראל שברוח?
אם את הראשון, אז גם אתה בעל תודעה היסטורית-נרטיבית-לאומית. כנ"ל פורים חנוכה ועל הניסים. אתה אומר הלל אגב בחנוכה על היציאה משעבוד מלכויות, לא על תובנות תאולוגיות
האם כשאתה מברך גאל ישראל ומקפיד להסמיך גאולה לתפילה אתה מזכיר את יציאת מצרים וקריעת ים סוף הנרטביות-היסטוריות-לאומיות או שמא תובנות תאולוגיות רוחניות?
אני מקיים - כמיטב יכולתי - מצוות.מי האיש? הח"ח!
לא אומר שאני מצמיד לזה בכוח פרשנויות תיאולוגיות מטאפיזיות על בסיס יומיומי. אבל לא זכור לי שבמחלוקות מהסוג הזה התשובה כתובה בשמיים בעננים.
לא הבנתי. בסוף זכרון כל אלו הוא זכרון של מאורעקעלעברימבאר
עבר לאומי בנרטיב.
אפשר על גבי זה להעמיס תכנים תאולוגים, אבל זה לא הבסיס.
גם אם אדם יתאמץ לראות במאורעות אלו רק תכנים תאולוגים, הרי זכרון הנרטיב של האומה לדורותיה כפוי עליו מכיוון שהוא חלק מאומה
אני לא אומר שהעובדות היבשות לא חשובות, אבלקעלעברימבאר
הנרטיב חשוב ורלוונטי יותר
אפשר גם להרחיב את השאלה על התנך.קעלעברימבאר
מה עדיף, לקרוא מלכים על אחאב שלא מביא לנו את כל הפרטים ההיסטורים המלאים,
או לקרוא ספר היסטוריה על התקופה שמכיל גם את קרב קרקר האיום האשורי וברית הממלכות ביניהם ארם וישראל נגד אשור?
זו דוגמא אחת.
או לקרוא את מלכים על סיפור הנס של הצלת ירושלים בימי חזקיהו, או לקרוא ספר היסטוריה מקיף שיתאר את הצלת ירושלים לצד השואה שקרתה בשאר ערי יהודה שנחרבו כולן ויושביהם נהרגו הוגלו או נהיו פליטים בירושלים?
אין הנידון דומה לראיה כללהסטורי
אני לומד ספר מלכים לא בגלל נרטיב כזה או אחר, אלא כי זו מצוות תלמוד תורה בכלל וספציפית זה דבר ד' המתגלה אלינו דרך נביאיו. שום מקור חיצוני לא עונה על ההגדרה הזאת.
אחרי שאמרנו את זה, נכון שבדרכים עקיפות ונעלמות, גם הידע ההסטורי, מגלה לנו את הנהגת ד' בדרכים נסתרות. ממילא השאלה אינה מה עדיף ללמוד, אלא למה הכתוב לא פירט את קרב קרקר וגדלותו של אחאב (חוץ מפסוק אחד במותו). פשוט שחז"ל שאמרו שאחאב משל בכיפה - לא סתם מצאו לזה רמז בפסוק, אלא ידעו על קרב קרקר.
אבל זה דבר ה' שמתגלה בנרטיב היסטורי.קעלעברימבאר
ספר מלכים הוא רשומה היסטורית ולא רק סיפורי מסר כמו מעשיות רבי נחמן או אגדות.רבה בר בר חנה.
אז כנל, כמו שה' מתגלה דרך נביאיו בתנך, כך ה מתגלה דרך חזל/גאונים במגילת אנטיוכוס.
משל בכיפה זה עדיין לא קרב קרקר ונסיבות הברית עם בן הדד וכו' , ולא כתוב בתנך שמשל בכיפה.
מצוות תלמוד תורה אתה יכול לעשות גם בספר איוב, ובכל זאת חזל ועם ישראל מתייחסים לספר מלכים כזכרון ההיסטורי שלהם, ולאיוב כמשל.
האם אתה שואף לתור הזהב של ירבעם בן יואש? כי היסטורית ישראל היו עשירים אז כבימי שלמה (וגם רמטז בעמוס וחזל).
לא. למה לא? כי עם ישראל זוכר את ימי שלמה ואת ימי ירבעם בן יואש שכח. כי מבחינתינו שפע גשמי שלא מחובר לרוחניות, ראוי לו שלא ייזכר.
אז בסוף הנרטיב קובע מה ראוי להזכר ומה ראוי להשכח.
כמו אצל בן אדם פרטי, גם אצל עם הזכרון הוא סלקטיבי
ספר מלכים זה ספר זכרון תולדות, ולא ספורי מוסר השכלקעלעברימבאר
נוסח כה עשו חכמינו או אגדות רבי נחמן או רבה בר בר חנה
חשמונאיםחסדי הים
למה?קעלעברימבאר
כמו לשאול האם ללמוד נ"ך או מדרש רבה עליוחזק וברוך
מכבים א הוא מזמן חז"ל, ומאותה תקופה.וגם מכבים ב הוא בערך מאותה תקופה, רק באיזור מצרים..
משא"כ המגילה שכתבת, שהיא פשוט מדרש מאוחר..
ההבדל הוא שנ"ך הוא מכתבי הקודש, תמיד עם ישראל למדקעלעברימבאראחרונה
אותו ותמיד היווה בסיס הנרטיב של עם ישראל.
בעוד שספר מכבים לא. הוא לא חלק מכתבי הקודש, מעולם לא החשיבו אותו כטקסט תורני בכלל, מעטים מאוד מיהודים במשך ה2000 שנה למדו אותו (הנוסח היחיד נשמר ביוונית בכלל ונשמר רק בזכות שהכנסיה שמרה אותו כחלק מהברית הישנה בשבילם יחד עם התנך), חזל כלל לא מתייחסים אליו, וגם בתפילה ובנרטיב היהודי אנו מדגישים את מתתיהו (כמו במגילת אנטיוכוס), ויהודה כלל לא מוזכר (עד שהציונות החילונית החליטה להעלות אותו על נס), בעוד שבספר חשמונאים יהודה המכבי הוא העיקר.
נכון שחמונאים מדויק היסטורית ואילו מגילת אנטיוכוס ממש לא מדויקת.
אבל זה בדיוק השאלה, מה חשוב יותר: נרטיב הקודש החי של עם ישראל או האמת המחקרית ההיסטורית היבשה שעם ישראל שכח וזרק לתהום הנשיה?
אם זה דבר ה' החי באומה, אז במילאקעלעברימבאר
מה שהאומה וחכמיה למשך טווח דורות גדול קבעו בפרשנות לתורה שבעל פה=תורה, ולא ההבנה האובייקטיבית של כל אדם את הטקסט של הגמרא. אחרת זה כבר שיטה שכתובה בטקסט ולא דבר ה' החי באומה.
זו סתירה עצמית מה שאתה טוען, כי אם האומה לדורותיה עם חכמיה במשך 500 שנה יכולים לעשות הלכה מוטעת לשיטתך שצריך לוותר עליה כי היא נגד הגמרא, אז דבר ה' כבר לא חי באומה
תודה שנתת הצצה קטנה לדמיונותיךדורש טוב לעמי
עבור מי שחדש כאן
לא ענית לי על הסתירה שכתבתקעלעברימבאר
ערב שבת היוםדורש טוב לעמי
וכבר טחנו את הנושא
מעולם לא כתבת שאתה טוען שתורה היא דבר ה' החי באומהקעלעברימבאראחרונה
אני הגעתי למסקנהשנונימי
בדור הזה רק ספרי ברסלב מכניסים באדם את התכלית הנצחית איך לעבוד ה' באמת.
התורה אמת ולעתיד לבוא כל הגויים יתגיירו (אפילו גם כל שונאי ישראל).
אבל חוץ מספרי ברסלב לא מצאתי תורה כל כך נכונה שמבררת בצורה נכונה את כל העירבוב שקיים פה בעולם כי הכל מעורבב טוב ורע - והכל בדקות ובעדינות.
ואני מאמין שכל השבח הגדול שרבינו רבי נחמן דיבר על עצמו הכל אמת לאמיתה.
אין תורה בעולם?טאבי
האם למדת את כל התורה? כל המדרשים? ראשונים ואחרונים? ספרי חסידות אזוטריים? מוסר? חכמי ספרד?
ככל שמוצאת חן בעיניי הגישה הפרשנית של ר' נחמן, קשה לי לראות בו המילה האחרונה.
פעם ביקשו מרבי נחמן לומר תורהשנונימי
עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 12:04
אז ענה: "אתם אינכם כל כך חוטאים".
התורה לא ניתנה למלאכי השרת כי בעולם האמת אין שקר, אין רע, אין חטאים - לכן גם לא שייך גם לקרוא לזה בשם טוב/אמת כי אין מציאות של רע או שקר.
דברי תורה/תוכחה/אמת נעשו דווקא על ידי גודל החטאים, השקר, ההתרחקות מה' יתברך.
דווקא עכשיו בדורותינו אלה בגודל החושך הנורא התורה נעשתה גדולה יותר בריבוי חטאינו.
רבי חיים ויטאל פותח את ספר שערי קדושה ומסביר מהי תורה = תיקון האדם.
ואם אדם למד תורה ולא יצא מן החטא? והמשיך בקילקול מעשיו? כי לא העיקר הוא הלימוד אלא המעשה - ראה מעשה עשיו שהיה תלמיד חכם.
רבי נחמן היה גדול ביותר ואמר "ביני לבין משיח אין חילוק" - תורתו היא תורת משיח ממש והוא קיבל אותה מהמשיח מהיכלו של משיח קן ציפור.
התורה של רבי נחמן מבררת את האמונה הנכונה מה שלא קיים בשום ספרי התורה של חז"ל קודם לכן.
על ידי תורתו זוכין לעבוד ה' באמת ללמוד מלחמת היצר הרע מלחמת עמלק. לזכות לתכלית הנצחי.
ועוד אמר רבי נחמן -
"אני מוליך את אנשיי בדרך של צדיקים גדולים מאוד",
"ה' יתברך לא יעשה לי זאת לקחת מאנשיי קודם זמנם עד אשר יזכו בעולם הזה למה שצריכים לזכות",
מעולם לא ירד לעולם צדיק כזה ותורה כזו ולא נשמעו דיבורים כאלה.
ואם אתה חפץ בקיום התורה אז רק ברסלב ולעתיד יהיו כל העולם אנשי ברסלב.
[ואני רואה את כל המתקרבים החדשים לברסלב - בעיקר בחורים צעירים - חלקם מחפשים תיקון באמת לשם שמיים וחלקם שלא לשם שמיים.
אבל אם ישראל עשו עגל - זה לא מעיד על משה רבינו]
וואי, כמה טוב שהארת לי האור. מעתה אדעדורש טוב לעמי
להפסיק ללמוד מדרשי חז"ל, ראשונים, מהר"ל, רמח"ל, נפש החיים, חסידות, והוגי ישראל של דור אחרון, (אולי גם תנ"ך?)
מצויין שאתה מתחבר לתורת ברסלב, כל אחד ומה שמתאים לו. אך המחשבה היהירה שמי לא פגש את התורה הזו לא יכול לעבוד את ה' באמת - היא מקוממת. לא רק משום שזו לא אמת, אלא בעיקר כי יש בכך מן הזלזול בשאר התורה שבעל פה.
אך אך דאגה, זה שיגעון ידוע של ברסלברים שהאמת רק אצלם. אני מקווה שזו מחלה חולפת.
כל אחד מפרש על פי עוונותיושנונימי
אולי אתה מזלזל בתורה שבעל פה?
אולי אצלך השיגעון גדלות?
ואולי רק אתה מחלה חולפת?
יש לך משהו נגד רבי נחמן, ואתה מתבייש בזה?
אז אתה מדבר על חסידיו?
אני לא אמרתי לך שחסידי ברסלב הם הרבי בעצמו,
ולא צדיקים - אבל אשרי מי שמחפש אמת.
ומובטח שלעתיד יהיו כל העולם אנשי ברסלב.
אני חושב שמתגבותך ניכר שלצערי צדקתי...דורש טוב לעמי
למה שאתה מסיק שיש לי משהו נגד רבי נחמן?דורש טוב לעמי
גם נגד חסידיו אין לי הרבה מעבר למה שכבר כתבתי.
אני מקווה גם שרוב חסידיו לא לוקים בחסרונות הללו, ושזה רק מיעוט קטן מהם שלא מעיד על הכלל, אך אני לא מכיר מספיק חסידי ברסלב על מנת לדעת.
לאן אתה מכוון? ומה אתה רוצה?שנונימי
עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 13:20
עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 13:20
עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 13:12
אני לא יכול לדבר בכלליות על כל אדם ואדם.
אבל הכל תלוי ברצון של האדם, בלב, שיבקש רק לעשות רצון ה' יתברך בכל דבר. והאמת תאיר לו, בכל אשר ילמד.
אבל אם האדם מבקש למלא תאוותו לעצמו -
אז הוא יעקם את התורה כרצונו.
לכן נצרך פירוש חדש לסתור את פירוש ההבל.
וכך נוצרה לה תורה על תורה על תורה.
ואני יגיד לך דבר שאולי אתה לא רוצה לשמוע,
הרמב"ם!
רבי נחמן אמר שהיה לו ויכוח גדול בשמיים עם הרמב"ם בעצמו - איך הוא כתב דברים כאלה?!?!?
וככה היו הרבה צדיקים שכתבו ספרים,
וכתבו טעויות כי הם לא מושלמים.
רק אצל רבי נחמן אין שום טעות.
משה רבינו חזר לעולם 5 פעמים:
רבי שמעון בר יוחאי
^
הארי
^
הבעל שם טוב
^
רבי נחמן
^
המלך המשיח
רק הם קיבלו מה' יתברך בעצמו וגילו חדשות בעולם,
וכל שאר הצדיקים קיבלו מהם בכתב ובעל פה.
לכן אל תתפלא אם הרמב"ם או שאר הצדיקים כתבו גם טעויות.
וואי, עם טיעוניך המנומקים, איך אפשר שלא להתשכנע?דורש טוב לעמי
לשאלותיך:
- אני מכוון לאמת.
- ורוצה לעשות את רצון ה'.
ועכשיו הבה נדון בחלק מההבלים שכתבת
'הרבה צדיקים כתבו טעויות' - נכון עובדתית.
בעיקר בהלכה ובענייני העולם הזה.
'רק אצל רבי נחמן אין שום טעות' - אולי, לא יודע לא מאד משנה. הוא לא כתב ספרים על גבי ספרים בהלכה - אם היה כותב - קרוב לוודאי שגם היה כותב טעויות לפעמים.
אך מדבריך משתמע שאתה טוען, (ואני מקווה שאני מבין לא נכון) ששאר הצדיקים טעו בענייני אגדה כי לא לא היו צדיקים מספיק - בשונה מרבי נחמן שהיה צדיק מכולם. גם לוּ היה זה נכון, זו אמירה מזלזלת. זלזול ברוב צדיקי עולם (לאורך הדורות!).
אגב, מעניין שיהושע ושמואל וישעיהו ועזרא לא מופיעים ברשימה התמוהה שלך.
בטח גם הם טעו על ימין ועל שמאל כי 'לא היו צדיקים מספיק' וצריך למחוק פסוקים שכתבו ולשלב במקומם קטעים מליקוטי מהר"ן...
אגב דע לך שאתה עושה עבודה גרועה בלשווקדורש טוב לעמי
את תורת רבי נחמן זצ"ל.
במקום לדבר נגד תורות אחרות - אולי תדבר בעד תורתו?
במקום לעשות לו פולחן אישיות - ולעשות תחרות כאילו הוא הכי צדיק שקם מאז משה רבנו -
(לא שאני טוען שזה בהכרח לא נכון, אני לא חוקר גליות ולב, אני אני יודע שאתה ושכמותך גם בהכרח לא יודעים אם זה נכון או לא, אך זה לא מונע מכם לעשות מצדיקותו את עיקר האמונה ה-14, אהה אוי התבססתי כאן בטעות על הגות הרמב"ם, שהוא בטח טעה בכל עיקרי האמונה, לא משנה, מחקתי).
אנשים נרתעים מתורת רבי נחמן, כי מריחים מקילומטרים את העיוותים שעשו ממנוּ חסידי חסידיו...
מעט מן המעטשנונימי
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 19:32
הרבנים של הציונות הדתית משלבים הכל מהכל: תורה, אוניברסיטה, צבא, עבודה, רפואה, תפילה ועוד.
אבל זו לא דרך האמת!
דרך האמת היא לתת הכל לה' יתברך את הרפואה, הפרנסה, המשפחה, שכל מעשינו יהיו לשם שמיים.
תפילה תפילה תפילה.
התאוריה לשלב חיי חומר עם רוחניות היא לא עצת הצדיק, אלא ----
ואין אדם הראוי להיקרא רב"י רק הצדיק הגדול ראש בני ישראל שזכה לשלימות וממנו נקבל התורה.
והוא דרש להפקיר את הכל למען תורה ותפילה. ולא לעסוק בחיי עולם הזה העובר.
ואז הקושיה הגדולה ביותר: איך יתפרנסו?
אז רבינו כבר דיבר על זה. עבדת בחינם ואכלת בחינם.
ואל תדאג כי הצדיק יסוד עולם מקיים העולם ובידו הרחבה לתת לך כל צרכיך.
אם היה לי ספק כלשהו האם שגיתי לגביך - הוא נעלםדורש טוב לעמי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 19:41
@טיפות של אור, אני יודע שזלזול ברבנים נוגד את כללי הפורום, ----
אז שיבוא הרב שלך ויגיד שהוא צדיק שלם ללא חטאשנונימי
צדיק שמעיד על עצמו שהוא נקי לגמרישנונימי
..טיפות של אור
תודה על התיוג, להבא כדאי לדווח על הודעות בפרטי 
אם כל הגוים יתגיירו, אז:קעלעברימבאר
א. איך זכריה הנביא כותב בזכריה שהגוים לעתיד יעלו לרגל רק בחג הסוכות, והרי גרים חייבים ב3 רגלים?
ב. איפה יהיה מקום לכל הגויים בארץ ישראל?
ג. אם כולם יתגיירו הם יגורו בארץ ישראל, אז שאר העולם יהיה ריק וזה סותר "לא תוהו עשאה לשבת יצרה" ו"פרו ורבו ומלאו את הארץ"
ד. במה יהיה ניכרת בחירת ה' את ישראל על פני שאר העמים? "ואתם תהיו לי סגולה מכל העמים".
ה. אין מקבלין גרים לעתיד לבוא
ו. במדרש כתוב שלעתיד לבוא הגוים מבקשים שה' יתן גם להם את.התורה והוא מסרב
אני מסכים שבעתיד כל הגוים יאמינו ביהדות ויהיו בני נוח, אבל לא יתגיירו.
רוב הקושיות לא קשות מאדדורש טוב לעמי
אין ספק שצפוי גל אדיר של גויים שירצו להתגייר בעתיד, ככתוב
"וְנִלְווּ גוֹיִם רַבִּים אֶל ה' בַּיּוֹם הַהוּא וְהָיוּ לִי לְעָם וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ"
אך קרוב לוודאי שלא כל באי עולם יתגיירו.
קח בשבילךשנונימי
1."וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד."
"כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד."
"כָּל גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ."
"וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו..."
איפה כתוב שכולם יתגיירו?דורש טוב לעמי
ומה אתה בכלל מייחס חשיבות לפסוקים? הרי מי שכתב אותם הוא במעמד נחות ביחס למעמדו של רבי נחמן לשיטתך, לא?
חז"ל ידעו שיבוא משיח ויחזיר כולם לה'שנונימי
יחזיר כולם לה' זה לא יגייר אותם.קעלעברימבאר
חזרה לה' הכוונה שיאמינו בתורה.
גיור זה מילה טבילה ובית דין.
אין מקבלים גרים לעתיד לבוא
בפסוק 4 שציטטתישנונימי
"...וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו..."
אם לשון חכמים קשה אני ירשום בלשון פשוטה:
היהודים ידריכו את הגויים בדרך ה'
זה לא גיור. זה הליכה ב7 מצוות בני נחקעלעברימבאר
כל הפסוקים שהבאת אומרים שכל הגוים יאמינו בה'קעלעברימבאר
יעבדו אותו ויאמינו שהיהדות נכונה ויקיימו 7 מצוות בני נוח.
איפה כתוב שיתגיירו? גיור זה לא רק אמונה בתורה, אלא מילה טבילה ובית דין.
ומה אתה עונה על הקושיות שהקשתי?
"כי אתם המעט מכל העמים"קעלעברימבאר
ישראל כלב באיברים. לב אמור להיות קטן.
גוים רבים הכוונה אנשים מגוים רבים, נניח מליון איש. וגם אם כדבריך. גם מואב זה גוי, כמה מנו? מאה אלף אולי.
אחרת איפה יהיה מקום לכולם בארץ.ישראל? ארץ ישראל קטנה ונתח קטן מהעולם.
ב. בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים למספר בני ישראל. כי חלק ה עמו יעקב חבל נחלתו.
משמע שיש עם קטן שהוא עם ה' מתוך 70 אומות.
"אשר חלק ה אותם לכל העמים תחת כל השמים, ואתכם לקח ה להיות לו לעם נחלה"
ג. לא זוכר את הספוק על 70 איש מלשונות הגוים יחזיקו בכנף איש יהודי אחד
ד. ועמדו זרים ורעו צאנכם ואתם כהני ה תקראו
ה. הפסוק שהבאת מדבר מייד על בחירת ה את ישראל מכל העמים "ונלוו גוים רבים...ונחל ה את יהודה חלקו על אדמת הקודש ובחר עוד בירושלים"
הנה ג. זכריה ח כגדורש טוב לעמי
כֹּה אָמַר ה' צְ-בָאוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹקים עִמָּכֶם
נלכה עמכם לשמוע דברי אלוקים. לא נלכה להתגיירקעלעברימבאר
"ויורינו מדרכיו ונלכה באורחותיו"
מציון תצא תורה, הכוונה הוראה. לא תורת משה
אבל הכל יהיה על ידי משיח צדקינו - זה כמו רבי נחמןשנונימי
לפי הקבלה לא הגיוני שכולם יתגיירו, כי לפיקעלעברימבאר
הקבלה כל הגרים הם בעצם נשמות יהודיות שהתגלגלו לגוים ואנו מחזירים אותם כליקוט ניצוצות.
לא נשמות גויות שהפכו לנשמות יהודיות.
וכן חזל אמרו שנשמות גרים כבר עמדו בהר סיני.
הרמחל בדרך ה אומר שרק שורש קטן מהנשמות יצאו ממנו נשמות ישראל והשאר נשמות גוים
כמדומני רבי נחמן מסכים עם זה
גם בחב"ד אומרים רעיון דומהדורש טוב לעמי
כי זה על פי הקבלהקעלעברימבאר
אגב, מ"נלוו גוים רבים אל ה" ראיה שלא כולם יתגיירו.קעלעברימבאר
אחרת היה כתוב "ונלוו כל הגוים"
אם זה החלק בתורה שמחיה אותך - תדבק בו.קעלעברימבאר
אבל כמובן טוב גם ללמוד חלקים אחרים
רק מהשם אתה מבין שזה טעותחזק וברוך
ספרים מאוקריינה שבגולה.