מכאן.
הרי אין רע במכ\ביה ובהתעמלות לשיפור הכושר והבריאות. אדרבה.

אלא מה?

אם באים בגישה כמו שאתה אומר אלילית ומתייוונת ומחצינה אז זה באמת לא הכיוון.
צריך לדעת שאת הכל הכל אפשר וצריך לנתב לתועלת.

אני זוכרת כשהייתי בשביעית היה גם- המונדיאל.
ובחו ג התורני נתנו לנו פסקה של הרב קוק על צעירי ישראל העוסקים בהתעמלות.

הפססקא מובאת כאן-
התעמלות הגוף ועניני

ובכלל, זה צריך לדעת שכל ענייני הגוף כשמתונבים נכון ונעשים לשם חיסון הגוף - לפי הרבבם נחשב עבודת השם.

כאן זה גויים אז זה לא שייך

אבל עקרונית- לא נכון להתנגד מכל וכל לכל דבר גם אם הוא נוגע לתפיסות כלל עולמיות.

שהוא כזה.


אני לא אוהבת שמזלזלים אוטומאטית בכל דבר.

ראשית, המכבייה מריחה כיום מקילומטרים מעסקנות מבאישה, מסואבת ללא תקנה ומושחתת עד היסוד. מגיעים הדברים לא רק עד אבסורד, אלא אף עד חרפה וביזיון. אם אינני טועה באחד מעלוני השבת (!) התפרסמה סקירה - ממומנת ומטעם כמובן - על מכביות "היסטוריות" עד ימינו, והתרפקות על מאורעות ציוניים ומהוללים כגון עלייתם של ספורטאים יהודיים מאירופה טרם מלחמת העולם השנייה אחרי השתתפותם במשחקים. חבל רק שביניהן נשמטה מהסקירה המכבייה מספר חמש עשרה, שאני מניח שאפילו הרוב כאן עדיין זוכרים מה אירע עם פתיחתה, ושהטיפול הישראלי הארגוני בקורבנות האסון שהתחולל הוא כתם בל יימחה על יחסי ישראל והתפוצות, הגם שבישראל עצמה משום מה חושבים שהדרך הנכונה לציין זאת הנה להחזיר את האחראים לקטסטרופה לתפקידיהם לאורך השנים.

אני כבר באמת לא אשאל איך קרה שסיפורי מכבייה משתרבבים למשהו שמחולק לבתי כנסת, בתי מקדש מעט שבהם אמורים להתנהל בעיקר ריטואלים של הקדושה היהודית, תפילה, קריאת התורה, לימוד תורה. 

וזו רק ההתחלה.

כי שנית, וגרוע אפילו יותר מכל מה שתיארתי, הוא היחס שאין למביני העניין בספורט בישראל ברירה אלא להעניק לאירוע הזה, ואף להחמיר בו מפעם לפעם, כשהתת-רמה והליצנות שהפנינג זה מציג ומייצג יורדים לשפל נמוך כל כך שנשאלת באמת השאלה מה הטעם, למה ומדוע. התשובה ניתנת רק במילה אחת, והיא מה שיעויין לעיל עוד בשורה הראשונה בפסקה הראשונה, דהיינו עסקנות ומהסוג העלוב ביותר שמדינה זו מסוגלת לייצר.

אני באמת חושב שאין שום טעם להמשיך בזה.

בפעם הבאה, חבל בכלל שתטריח את עצמך.

כשהם נפלו לירקון הרבה התעניינו בהם

כשכולם הצד שלך, אין לך הזדהות עם אף צד.

אוקיי אז מי שלא ידע הם פה ומנסים שכן לתת להם מושג ביהדות....

המכביה היא בערך שבוע ובשבת יש שיעורי תורה שמועברים להם שם (יודע על מישו שמעביר להם שם) ואין משחקים בשבת.. כן מנסים לקרב

ומי שמעניין אותו שיראה ויילך ומי שלא לא... ודווקא אני מכיר אנשים שהלכו.. חברים ומשפחה שמעניין אותם לראות את זה

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים