היא נרצחה.
הרוצח יטען שהרקע הוא לאומני, וכך יבטיח לעצמו מטחי כבוד, וגם משכורת חודשית מהרשות הפלשתינית, וגם סיכוי טוב להשתחרר בעסקת שבויים מפוקפקת כדוגמת שליט.
באופן פרדוקסלי, למשפחת הנרצחת ולרוצח יש אינטרסים מצטלבים, שכן אם הרקע הוא לאומני, היא תזכה להטבות השמורות למשפחת השכול.
ואני אומר שהרקע התחיל רומנטי ונגמר- פלילי, ולא צריכה להיות לנו שום אמפטיה לזו שהפקירה את גופה להנאותיו של ערבי רוצח בכח ובפועל.
כשההפקרות פוגעת באזור שלנו מה לנו כי נלין על ציבור שערכים יהודיים זרים לו.
איפה בנצי גופשטיין כשצריכים אותו?

