דיון הלכתי: גיוס נשים לצבא, אם אפשר בעדינותהדוכס מירוסלב
עבר עריכה על ידי ימ''ל בתאריך י"ח באב תשע"ז 20:05

פותח את השרשור כדי לא להרוס שרשור אחר, מבקש מכולם להתחשב.

@חלל הפנוי, תמשיך לכתוב כאן במקום שם.

 

אשמח לשמוע דעות של רבנים בפורמט הבא:

שם הרב, דעתו, ומקור לפסק הלכה מנומק.

אשמח גם לראות מאמרים שנכתבו ע"י רבנים שמרכזים דעות של רבנים אחרים וסוקרים אותם.

 

אם אפשר, נא להמנע משו"תים אונליין של רבנים לא מפורסמים, לא מזלזול חס ושלום, זה פשוט לא תורם לדיון בית מדרשי... ואשמח מאוד לא להגיב דברים שהם שמועות לא מבוססות.

 

מתחיל

דעת הרב מלמד שאסור, יא – נשים בצבא | פניני הלכה

מאמר של מכון התורה והארץ שמעלה לאסור,  לשאלת גיוס בנות לצה"ל | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית

מאמר של מכון צומת שמעלה לאסור, מאמרי רבנים שונים

 

בהצלחה ובע"ה שנזכה בדרכי נועם (מכוון על עצמי )

 

מתייג ניקים שנראה לי רלוונטיים,

@אניוהוא שקצת נעדר מכאן

@ארץ השוקולד

@סתם 1...

@ימ"ל

אני? לא הבנתי איך אני קשורגמני
אופס חחח שניה אתייג את הניק הנכון אתה מוזמן להשתתף גםהדוכס מירוסלב

מחילה!

תיקון לתיוג של הניק בתגובה המקוריתהדוכס מירוסלב

@חלל הפנוי

 

מצטער על הפאדיחה

הבאת כבר את רוב סיכום השיטותסתם 1...
הבעיה היא אשה שלא ברשות.
כמה שזה לא פוליטיקלי קורקט. אשה ישראלית היא יקרה וחשובה היא לא הפקר.
ברשות אביה או בעלה. זה הניסוח ההלכתי.
יש בזה כמה מצוות שנוגעים בהןהדוכס מירוסלב

וחלק שלא נוגעים בהן... אבל נראה לי שהעיקר סובב סביב לא ילבש וענייני יחוד וכאלה.

לא מכיר את האשה שלא ברשות (לא ישבתי על המאמרים, רציתי לאסוף קודם שיטות). אשמח למקור שדן בזה

ישר כח!

 

מעניין שלעניין זה מזכירים את זה כמלחמת הרשות, ולגבי כהנים ולויים הרבה פוסקים אומרים שזאת מלחמת מצווה, סתם נקודה שעלתה לי בעקבות דיון עם @ארץ השוקולד

אשתדל לחפשסתם 1...
יש מאמר בתחומין ד' של הרב שלמה מן ההר ששם הוא מוכיח שנשים לא יוצאות גם למלחמת מצוה. דיוק מספר החינןך.
עיינתי בזה פעם ועשיתידיוק כזה בחינוך... בכ"א זה רק נגד דעתהדוכס מירוסלב

המנחת חינוך שהוא יחיד בזה. אף אחד לא סובר כמותו ופשוט שנשים לא יוצאות למלחמה...

ורוב הפוסקים סוברים שגם לתפקידים לוגיסטיים הן לא יוצאות. עסקתי בזה פעם בשביל איזה מאמר איפשהו.

 

יכול למצוא את המאמר של הרב שלמה מן ההר? תחומין ד' זה המקור המדוייק?

תחומין ד זה מופיע, עמוד 60 ומשהוסתם 1...
שכחתי שתחומין עולה כסף 😅הדוכס מירוסלב


אכן, שאלה מעניינתארץ השוקולדאחרונה
אני גם לא מבין את החילוק.
האם לדעתך לאישה יהיה מותר לשרת בצבע מקצועי?משה

כלומר כזה שבו היא יכולה להתפטר אם התפקיד או הבוס אינו מוצא חן בעינה?

אתם גוררים את הדיון לשאלה האם מותר לאישה לעבוד במשרד מעורבהדוכס מירוסלב

אני חושב שכותרות העיתונים היום יומיות על הטרדות מבהירות קצת משהו לגבי העניין הזה... מה גם שלעיתונים מגיעים רק המקרים שהם נגד "דת התקשורת". ואני מניח שקל להבין מה הבעייתיות לגבי השאר.

 

בכל מקרה זה לא ממש רלוונטי לעניין, כי הבעייתיות שבצבא קיימת גם שם וזה לא מוריד מהאיסור

הכותרות בעיתונים הם אפילו לא עשירית מהבעיהמשה

הם רק המקרים שבהם היא רוצה לחסל את הבחור אחרי שנפרדו מסיבה כלשהי.

 

תחשוב על פרשת קצב שהתחילה במישהי שרצתה להתקדם בדרך הזו, ומשנכזבה יצאה למסע צלב.

 

בדיוק. לכן הבעיה הרבה יותר חמורה בצבא...הדוכס מירוסלב

שם אין לה אפילו "פיתה בסלה" וגם לו אין, ברוב המקרים, וגם כל היום וכל הלילה נמצאים ביחד, וגם יש את הבעיות שנוגעות לעצם הגיוס לצבא עצמו.

 

כלומר כל הבעיות שבמקום עבודה מעורב קיימות ויש עוד כמה, בנוסף לענייני השקפה תורניים והליכה ע"פ הפסיקה של גדולי הדור בציבור הסרוג

ועדיין צריך להפסיק עם הכפיה הבסיסית, גם לגבריםמשה

הכפיה הבסיסית שבה אתה רכוש צה"ל ולא יכול לעזוב היא נוראית.

מסכים, אולי כדאי לעשות הכשרה חובה ושירות מקצועיהדוכס מירוסלב


צודק. צבא זה לא מסגרת פשוטה. אני זוכר על עצמיסתם 1...
אז על נשים על אחת כמה וכמה.
באמת שאלהסתם 1...
האם הדגש על המסגרת או על הסטטוס של האשה.
אותם פוסקים לא ששים גם ליציאה לעבודה כל עוד האשה לא נשואה.
מסגרת שעתית היא גם מסגרת.
פעם היה מקום לדוןמושיקו
כיום שזה הוכח בגילוי עריות כפשוטו.
מה השאלה בכלל?
ביקשתי דיון הלכתי אבל הדוכס מירוסלב

אני גם חושב שזה גרוע, אבל הבאתי לפחות מקורות שדנים בשיטות.

אם יש פוסק שכתב לפי שיטתך, אתה מוזמן להביא אותו בשמחה

רק הערהימ''ל

הדיון הזה לרוב נסוב סביב השאלה האם לאשה מותר (או מצווה) להילחם או לא, או אם מותר לה להשתתף בלחימה בצורה כזו או אחרת (מה שנקרא 'עורכי המלחמה') או שלחלוטין לא וכו' אבל מתעלמים כמעט לחלוטין מזה שהמציאות הצבאית היום שונה לחלוטין מבתקופת התורה וחז''ל - היום רוב הפעילות הצבאית מורכבת ממקצועות אזרחיים לחלוטין, שאינם מתבצעים בשדה הקרב ולא קרוב אליו. בהם פשוט לא שייך 'אין דרך אשה לכבוש' או 'לא ילבש' או 'יוצא צבא'.

אז אפשר לדון אם אשה יכולה 'לצאת בצבא' או להילחם, אבל זו לאו דווקא השאלה הנכונה אם מתכוונים לשאול אם מותר לה להתגייס לצבא (לצורך העניין אפשר לשאול באותה מידה האם לאשה מותר להיות אזרחית עובדת צה''ל, או עובדת של חברה חיצונית שמספקת שירות לצה''ל וכן הלאה).

 

נ"ב

לא תייגת אותי אלא את הפצל''ש...

"אין דרך אישה לכבוש" זה מדרש על קידושין למיטב זכרוניהדוכס מירוסלב

ושוב, אלה סברות נחמדות, אבל אני מחפש פה דעות של פוייסקים.

 

ונכון, יש הרבה שאלות על עבודה בכלל, אבל זה לא הנושא כאן

לא ברור לי כללסתם 1...
הן עושות טירונות ועוברות הכשרה קרבית.
ברור שאיננו מדברים, בזמן האחרון, על מורות חיילות ועוד מסגרות ביניים שונות שלא בעייתיות מצד התוכן אלא רק מצד המסגרת.

טירונות =
שינה מעטה
אימוני כושר לא פשוטים
ריצות, ריצות משקלים
מסעות
מטווחים
שריון, נ"מ, תותחנים ופגזים למיניהם.
ועוד...

אמנם המלחמות כיום יותר עדינות ממלחמות שמתוארות ב"לב אמיץ". הן אינן כוללות הסתערויות עם גרזנים עצומים למיניהם. אבל גם אינן עדינות כלל.

לעמוד במחסום עם נשק ולהיות אסרטיבי.
שריון הוא עדיין כלי בסיסי בכל מלחמה כיום לדעת כל בעל מקצוע בתחום.

הדברים האלו לא נשיים כלל ועליהם בטח שניתן להחיל את ההגדרה "לא ילבש".

אודה שאינני חסיד של חיפוש הגדרות שונות ויבשות בשביל לאסור או להתיר. להיות מדריכת ספורט זה עיסוק מותר? כנראה שכן. בצבא? יותר בעייתי מאשר להיות קרבית במחלקה נפרדת.

אמנם מלחמות כיום יוכרעו על ידי מודיעין וטייס ויוד כלים לכאורה עדינים אבל חשיבות הקרב האלים לא נעלמה כלל
למה מלחמה שמוכרעת ע"י מודיעין משנה את ההגדרה בכלל?הדוכס מירוסלב

הרי חוץ מ"לא ילבש" יש גם "לא תקרב" ועוד המון איסורים דאורייתא

כי במודיעין זה סתם אישה מול מסך, זה לא מלחמה בכלל.משה


והיא יושבת בחדר נפרד רק עם נשים ובלי גבר מעליה בסמכות?הדוכס מירוסלב

לא. לכן שאר הבעיות נשארות, בדיוק כמו במקומות עבודה מעורבים.

תזהר רק שלא יקפצו עליך על האמירה השובניסטית

חדר נפרד אין בשום מקום עבודה כולל לא חדר מוריםמשה

גבר בסמכות זה פחות בעיה אם אפשר להתפטר ולעזוב.

 

יש את הדיון על כל הנושא של מקומות עבודה כמובן, אבל זה לא קשור.

יש מלא מקומות עבודה נפרדים, בבתי ספר שיש מנהלת אין כמעטהדוכס מירוסלב

גברים.

 

אגב, גם אם לא היו מקומות עבודה כאלה, היה הזמן לייצר אותם. ואם הציבור הדתי היה גורם לביקוש כמו שהחרדים דורשים, המקומות האלה היו מתרבים...

 

גבר בסכמות כשאפשר לעזוב כבר ראינו רק בחודשים האחרונים עשרות מקרים של ניצול מפלצתי כי נשים מפחדות על הפרנסה שלהן יותר מעל גופן... וידועים דברי חז"ל בזה אבל לא מתאים להכנס לנקודה הזאת

המקומות שחרדים דואגים להם אכן נותנים תנאים "למהדרין"משה

אבל יש להם בעיות אחרות, החל מקידום מקצועי בעייתי עד לא קיים ועד לרמה מקצועית לקויה. למעשה הן משמשות כתחליף לכח אדם זול סיני והודי.

 

זה כנראה לא פיתרון אמיתי אם רוצים לתקן את העולם, למרות שיש סוג של אנשים שזה יכול להתאים להם.

הבעיה אצל שאר הדתיים, שלא עוזרים לתהליך להיות בריא יותרהדוכס מירוסלב

אבל אל תשכח שנשים תמיד מקבלות פחות כסף חח

 

בוודאי שהן מקבלות פחות. הן מסכנות את הבוס בהריון ולידהמשה

שיש להן עלות לא פשוטה על הארגון.

חחח זה מדרדר לשרשור בעייתי הדוכס מירוסלב


דווקא זה מאוד קשור לנושאמשה

צה"ל מממן כ-900 הפלות בשנה.

ה' ירחם... ספר את זה למי שטוען שמותר חחהדוכס מירוסלב


שמותר מה? להתגייס?משה

זה לא קשור לצבא בכלל, זה סתם על העולם החילוני היום.

וכאן כבר מתחילה הנקודה שאנחנו לא רוצים להרחיב בה...הדוכס מירוסלב

אבל בוא נגיד שבצבא זה לא כבוד ששמור רק לחילוניות

זה טפשי להתייחס לצבא במנותק מכל הסביבה.משה

יש לצבא את הבעיות הייחודיות שלו (בעיקר יחסי מרות שבעייתי להשתחרר מהם), אבל בסך הכל זה עוד סוג של מקום עבודה חילוני יותר או פחות.

נכון, וזאת עוד סיבה למה *לא* לגייס לשם נשיםהדוכס מירוסלב

תזכור איך זה הגיע לדיון, אנשים ניסו להוכיח מזה שגם מקומות עבודה חילונים לא בסדר שמותר להתגייס. למרות האבסורד הזועק...

במצב הקיים אני לא חושב שגם גברים צריך לגייסמשה

יהודי הוא לא עבד.

גם לא גויסתם 1...
צבא מקצועי...
בקצרה:חליל הרועים
אין איסור

הצבא לא מתאים לדתיות ולכן יש להתרחק.

אגב בת של הרב גורן התגייסה בהיותו הרב הראשי לצהל בברכתו
איפה הנימוקים ההלכתיים פה? וזה לא מה שהרב גורן כתבהדוכס מירוסלב

הוא אמר שאסור לגייס נשים לצבא אבל אם החוק יכפה על כולם הוא ישלח גם את ביתו (כלומר לא יעשה אפליות)

כתוב שם שהרב שרלו נגד, איך אתה אומר שהוא פסק שאין?הדוכס מירוסלב

הוא כתב בגדול (ואני מצטט מתוך הכתבה כי הגילוי דעת נעלם): "בדבריו קובע הרב שרלו כי האפשרות לפסיקת הלכה בסוגיה - היא כמעט בלתי אפשרית". הוא לא אומר שזאת לא שאלה הלכתית כמו שהכתבה שם כותבת בשקר גמור, אלא שקשה להכריע בזה לחלוטין.

 

כלומר לא רק שזה לא מאמר הלכתי, זאת כתבה בעיתון בשם הרב שמוציאים את כל דעת הרב מהקשרה...

למרות שזה נחמד לדעת שהרב שרלו נגד, הייתי מעדיף דיון הלכתי.

 

תראה את המסקנה

 

"דרכים רבות יש ביד מוסד חינוכי להקרין את העדפת השרות הלאומי מהסיבות השונות, להזהיר מסכנות השרות הלאומי, ובד בבד לאפשר מגע עם הכרת השרות הצבאי, להזהיר מפני סכנותיו, ולעודד דרך שקולה" (שים לב שהוא לא כתב להדריך את הבנות ללכת לצבא אלא לשירות לאומי במפורש).

 

בקיצור הוצאת דברי הרב מהקשרם מעליא

לא הבנת מה הוא כתב כפי שלא הבנת אחריםקנפלר

גם רבנים אחרים , אם הם רציניים , לא היו מעזים לכתוב שיש כאן "הלכה".

יש לזה כמה סיבות, אבל הסיבה העיקרית היא שהנושא של גיוס הוא שונה לגמרי מהנושא של "יציאה למלחמה" וגם אותו נושא של יציאה של יציאה למלחמה, מופיע מעט מאוד ואף פעם לא מופיע במסגרת חיבור הלכתי רציני, פשוט בגלל שההלכה לא עסקה ביציאה למלחמות.

 

לכן הרב שרלו כותב בגילוי הדעת המפורש שלו כך:

בשל העובדה הזו אנו נאלצים לעסוק בסוגיית שרות הבנות בצה"ל בהיקף מקורות עלוב יחסית ביחס לגודל הסוגיה. לא זו בלבד, אלא שרוב מוחלט של המקורות האלה מאפשר פרשנויות כה רבות, שאין בהן מסורת, כגון "אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה" שמאפשר לפרשו למן גיוס כלות לצבא ועד ליציאתה לביתה כי בעלה הטרי גויס. זו בעיה אמיתית, שאין לה פיתרון בדרכה של התנהלות הלכה מסורתית.

 

בגלל שאתה לא ממש מבין מה שאתה קורא , אני אסביר לך את מה שהרב אומר, הוא אומר שאי אפשר לפסוק הלכה בנושא.

 

כאן תוכל למצוא את גילוי הדעת המפורש שלו.

https://www.facebook.com/RabbiCherlow/posts/630592867002185

 

כמובן שיש לו דעה בעניין , ודעתו היא דעה , היא לא הלכה וזה נכון גם לגבי הרבנים האחרים שהביעו את דעתם.

כשהצבא יהיה תקין לא תהיה בעיה שיהיו שם בנותחליל הרועים
"חתן מחדרו וכלה מחופתה" לתפקידים לא קרביים. ראה רש"ש סוטה מד: על הגמרא הזאת.

הבעיה שכרגע הוא ממש לא מתאים
זאת גם דעת מיעוט... רוב הראשונים לא מסבירים את זה ככההדוכס מירוסלב

לכן גם כשהצבא בע"ה יהיה צבא ה' והכל ילך בדרך התורה השאלה הזאת תתעורר.

לצערנו נראה שזה יהיה רק בימות המשיח וכנראה שאז כבר נדע, למלחמה האחרונה, מי יצא ומי לא. קושיות לא יהיו.

נראה לי שאתה לא מבין בכלל מה כתוב שם. "היקף מקורות" משמעוהדוכס מירוסלב

שאין מספיק ראיות בחז"ל (אגב, כי להם הדבר היה פשוט).

וגם הרב שרלו כמו כל הנ"ל פה אומר בסופו שלדבר שלא ראוי (והרוב אומרים שאסור) שאישה תתגייס.

 

עכשיו לך תמצא איפה בדיוק בתורה כתוב שנשים מתגייסות ונדבר.

כל רב פוסק דעתו היא הלכה, וגם הרב שרלו, שאמר שאישה לא אמורה להתגייס, פוסק כאן.

(בלי להתייחס לעובדה שהוא כמעט ולא נוגע במקורות הלכתיים שם, ויש גם יש).

 

לגבי "הבנת אחרים", כמדומני שאתה לא יודע לקרוא, כשרבנים כותבים במפורש אסור עם ראיות מהתורה, חז"ל והפוסקים - כמדומני שזה מספיק להקרא איסור. אל תטיל דופי באחרים, אם אחרים יתבטאו כלפיך באותה הצורה אתה לא תהנה מזה.

 

הבדיחה היא שאתה אפילו לא מגיע לנקודת החילוק בין מלחמת מצווה למלחמת רשות.

במלחמת רשות לכל הדעות נשים לא מתגייסות (גם לו יצוייר שלא היה איסור).

במלחמה מצווה דעת מיעוט שנשים מתגייסות לתפקידי עורף ודעת יחיד שאף לתפקידי לחימה (המנחת חינוך, שגם אצלו זה דיוק בדברים ולא הפשט הברור).

כלומר הרוב סוברים שאפילו במלחמת מצווה אישה לא יוצאת להלחם בפועל, ולרוב הדעות גם לא לתפקידים עורפיים.

אז קל וחומר בצה"ל היום שמתנהג היפך התורה ולחלק מדעות הראשונים הוא לא בגדר מלחמת מצווה בכלל.

אתה מעוות ומסלף מציאות ברורהקנפלר

הרב שרלו אומר במפורש שאי אפשר לפסוק הלכה אבל לדעתך אפשר אז אתה דוחף לו מילים לפה.

 

יש לך דעה, שהלכה שאסור לנשים להתגייס.

הדעה הזו כמובן שאינה מקובלת לא על הרב שרלו ולא על רבנים אחרים,

אבל בגלל שאתה לא מבין בהלכה  אבל אתה עקשן וטרול אתה מנסה לעוות ולסלף מציאות ברורה

אתה עם 6 הודעות בפורום ואני הטרול?הדוכס מירוסלב


הוא הבהיר שהשאלה לא הלכתיתסתם 1...
כן ראיתי את גילוי הדעת והמאמרים השונים.

מה הרב שרלו חושב ונוטה שאין נשים מקומן בצבא. זה ברור מדבריו והוא אומר את זה בפירוש.

אבל זו לא שאלה הלכתית בעיניו. זה אומר יש דעות רציניות לכאן ולכאן ואני לא אוסיף לדיון ההלכתי משקל או דעה או חידוש.

הוא כן ביקש, לאור הנ"ל , להתבטא בצורה עגולה יותר, לדבריו. לא אסור או מותר אלא ראוי או לא ראוי.
כמו חכמים : אין דרכה של אשה לכבוש, לשבת בבית דין ועוד. אין דרכה זה לא איסור או חיוב אלא תיאור של מה שהיה.
כיום אשה מנהלת בנק אז כנראה שדרכה השתנתה.

למה אתם רודפים אחרי דיוקים והלכות כאשר הוא מבקש למנוע זאת?

נ.ב
כמדומני שכשהרב קוק אסר על נשים להצביע הוא התבטא ב"לא ראוי" ולא איסור...
זאת ודאי שאלה הלכתית כי הציווי על יציאה לצבא הוא בתורההדוכס מירוסלב

והוא רק לגברים, ככה שהשאלה שמתעוררת לגבי מלחמת מצווה היא בוודאי שאלה הלכתית ודנו בה הראשונים כבר.

מה שכן, הלשון "אסור" או "לא ראוי" הוא נקודה אחרת. פה לא מדובר על מלחמה בצבא דוד המלך, ולכן זאת שהלכה הלכתית מעשרות טעמים.

 

לגבי הרב קוק הצבעה זה דבר אחר לגמרי ואין לו שום קשר לצבא. תסכים איתי לגבי זה

השאלה היא הלכתית אבל כבר נידונה רבותסתם 1...
והרוצה ישאל את רבו. יש היתירים לתפקידים מסוימים ויש איסורים.
הוא מוסיף שזה לא ראוי. גם אם זה היה מותר. רוח ההלכה אם תרצה
עדיין מחכה למקורות להיתר... בנתיים רואים רק ההפךהדוכס מירוסלב

מסתמא מי שיקשיב לרב שרלו ולא יתעקש לשמוע ממנו "כן" לא יקבל היתר לזה.

 

זה לא שאלה של "הרוצה ישאל את רבו", אנחנו מנסים לייצר דיון הלכתי פה.

רק שאיכשהו זה נגרר לאידאולוגיות כל שניה

 

קדימה מקורות עם דיון הלכתי!!

סומך עליך

תעשו לי סדר בסוגיית מסיק עצי זית שנטעו ערביםפתית שלג

בעיקר על העצים הרחוקים יותר מהיישובים- אלה שערבים לא מנועים מלמסוק ואלה שאין בהם סכנה בטחונית מיוחדת אם ערבים יבואו למסוק (לדוגמה בצמוד לכביש)

זמני היוםצע
עבר עריכה על ידי צע בתאריך ד' בחשוון תשפ"ז 2:20

אשמח לתשובות.

אני לא טוב בניסוחים מדויקים כל התייחסות זה מבורך.

ייתכנו אי דיוקים שלי מקסימום תשאלו ואסביר/אתקן.

א. האם קרבן התמיד הוקרב לפני נץ החמה? משנה ידועה ביומא - האיר פני המזרח.. אם כן אז למה תפילה אידיאלית היא בנץ ולא כבר משהאיר פני המזרח כמו קרבן?

ב. השוע בסימן פט מחלק בין תפילה בעלות השחר - רק בשעת הדחק. לתפילה משהאיר פני המזרח - בדיעבד.

למה תפילה שונה מהרבה מצוות שנאמר בהם שבדיעבד יצא כבר מעלות השחר..(ולא רק בשעת הדחק כבתפילה)?

ג. יש דעות בראשונים שתפילה אחרי הנץ (נניח בשמונה בבוקרל צורך הפשטות) היא רק בדיעבד ולא לכתחילה? ולכתחילה זה רק בנץ?

תודה

שאלות טובות (ואני לא בטוח בתשובות שאני כותב)טיפות של אור

א. שני כיוונים, שאולי הם מחלוקת ראשונים: 1.הפרי חדש אומר שזה חלק מהכלל הרגיל שכל המצוות שכשרות ביום כשרות מהתורה מעלות השחר, וחזל תיקנו לכתחילה לחכות לנץ החמה כדי לא להתבלבל. ובקרבן הקלו כדי להספיק יותר קרבנות עד התמיד של בין הערביים (טעם שלא שייך בתפילת שחרית שרק מקבילה לתמיד). 2. באמת הזמן לכתחילה מאז שחיטת התמיד, אבל מצווה מן המובחר בנץ בגלל 'ייראוך עם שמש'

ג. לפי הרב נבנצל אין עדיפות בין תפילה לפני הנץ לתפילה אחרי הנץ, רק בנץ יש מעלה

תפילה בנץה' אלהים אמת

לחלק מהראשונים (בין השאר הרמב"ם) לכתחילה יש לגמור קריאת שמע בנץ ולהתחיל עמידה מיד, וקריאת שמע אחרי/ עמידה לפני זה רק בדיעבד, וגם שם יש דיון האם לשיטתם צריך סמוך לנץ ממש או שכל הזמן שלפני הנץ (מדיוק בין השאר בלשון הרמב"ם), אבל אני לא כל כך מונח בסוגייה, ובכל מקרה להלכה לא חוששים לדעות אלו, מלבד העובדה שעל כולם מוסכם שיש מעלה גדולה בתפילה בנץ.

בנוסף, זכור לי איזה משהו שאולי יש דעות שאם אתה לא קורא ק"ש סמוך לנץ, ועמידה מיד בנץ אז לא סמכת גאולה לתפילה, אבל כאמור זה דעות מיעט קיצוניות ולגבי הדבר הזה אני בכלל לא בטוח שאכן יש דעה כזאת.

המשךטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ו' בחשוון תשפ"ז 23:26

ב. שאלת למה בתפילה יש חילוק בין עלות השחר למשהאיר פני המזרח, בניגוד למצוות אחרות

באמת יש שיטות שבכל המצוות גם בדיעבד יוצא רק משאיר פני המזרח (וזה הכוונה "עמוד השחר" במשנה במגילה, או שעמוד השחר שם לאו דווקא)

לדעה שיש חילוק, בתמיד הקלו לכתחילה לפני הנץ בגלל העומס של הקרבנות (פרי חדש), אבל איחרו מעלות השחר למשהאיר פני המזרח בגלל הטעות שהייתה עם הלבנה, שמוזכרת במשנה ביומא (מגן אברהם. ובאמת בדיעבד גם תמיד כשר מעלות השחר)

[על גבי זה, יש לציין שיש שיטות שלתפילה באמת רק הנץ ועלות השחר חשובים, למרות שעלות השחר זה לא משהאיר פני המזרח]

רק מעיר שלפי הא"ר וגר"א לפני משאיר נחשב לילהרודף מצוות

בפשטות מדאורייתא.

מה שכתבת שבדיעבד כשר כשנשחט לפני, זה לפי המג"א.

טיפות של אור

חשבתי שכתבתי מספיק ברור, אבל אם כתבת כנראה שלא, אז טוב שהדגשת

יש לי תאוריה שאת איברי תמיד של שחר הקטירו בנץ החמהרודף מצוות

אך טווח הזמנים לעניין 'זמן תפילה' אינו מוגדר לפי זמן הקטרת האיברים, (שמותר להקטירם אפילו בלילה, אלא שחביבה מצווה בשעתהּ) אלא מוגדר לפי הזמן הכשר (גם אם בדיעבד) - לשחיטת התמידים.

כך שמעלות השחר (לפי המגן אברהם ופרי חדש אף לפני משאיר מזרח, ולאליה רבא וגר"א דווקא משאיר המזרח) עד 4 שעות נחשב זמן תפילה כי עד אז הוא בכלל 'בוקר', וכשר לשחיטה (לפי ר' יהודה שהלכה כמותו).

ולפי דעת השו"ע שלפני הנץ החמה נחשב לזמן דיעבד, אינו משום שאין זה מוגדר 'תוך זמן תפילה', אלא ככל המצוות שביום שמצוותם אחר שתנץ החמה, (או משום שמאבד בכך את האפשרות להתפלל שחרית בזמן המובחר - עם הנץ)

גם טווח 'זמן תפילה' של תפילת המנחה נקבע לפי הזמן הכשר (אף אם בדיעבד) לשחיטת תמיד של בין הערביים, שזמנו מתחיל מחצות היום, עד הערב (לרש"י ולשו"ע- עד צאת הכוכבים, ולתר"י ולגר"א - עד השקיעה). אלא שלגבי מחצית השעה שלאחר חצות - החמירו בין לעניין שחיטת התמיד ובין לעניין תפילה - מחשש טעות. (למג"א וברכי יוסף - אף בדיעבד לא יצא, ולפר"ח וערוה"ש - יצא, וכשיטתם נראה לענ"ד מדברי הראשונים).

עונה מהזיכרוןיהודי שואף לטובאחרונה

א. ביום הכיפורים, מחמת עומס העבודה על הכהן הגדול- שגם נשאר ער בלילה, הצום, ורצון להקדים את עבודת היום כדיי להקדים את הכפרה, הקדימו את הקרבת התמיד. ביום רגיל היה נשחט עם הנץ.

ב. בשעת הדחק ודיעבד אלו שני צדדים של אותה המטבע. פשוט לעשות את זה מראש עושים רק בשעת הדחק, ולאחר מעשה (או בארמית: דיעבד-שעשה) זה תופס. בגלל שזה היתר שקשה לסמוך עליו, סומכים רק במקום הדחק. וידוע הכלל 'שעת הדחק כדיעבד דמי', כלומר דבר שבדיעבד הוא בסדר, בשעת הדחק אפשר לעשות מראש.

ג. זכורני שכן. איני יכול לספק מקורות.

דיון על מהות ההלכה - פיצול משרשור אחרטיפות של אור
ישר כוח!🙂קעלעברימבאר

להורדה חינם: הספר "קיצור הלכות שבת"עיתים לתורה

להורדה חינם: הספר "קיצור הלכות שבת" (113 עמודים) – עם שיעור מוקלט לכל פרק

20261018005719.pdf

שלום לכולם,

הספר "קיצור הלכות שבת" מאת הרב ירון אליה זמין עכשיו להורדה חינם, והקובץ המלא מצורף כאן להודעה. זהו ספר של 113 עמודים, ובו 43 פרקים.

הספר מרכז את הלכות השבת שפוגשים בכל שבוע – מהדלקת נרות וקידוש, דרך מוקצה, בישול וחימום אוכל, ועד מלאכות שבת ורפואה בשבת – כמנהגי הספרדים והאשכנזים, בלשון בהירה ותמציתית.

מה תמצאו בו

  • סדר ברור לפי נושאים – קל למצוא את התשובה בדיוק כשהשאלה עולה.

  • מקורות לכל הלכה – בגוף הטקסט, למי שרוצה לבדוק ולהעמיק.

  • שיעור מוקלט לכל פרק – ליד כל כותרת יש שני ברקודים: אחד לשיעור קצר למעשה, ואחד לשיעור מורחב מהמקורות. סורקים בטלפון ושומעים את השיעור על אותו נושא בדיוק.

איך להפיק ממנו את המרב: שמרו את הקובץ בטלפון או הדפיסו אותו. כשעולה שאלה – פותחים את הפרק, ומי שרוצה להבין את ההלכה לעומק סורק את הברקוד ושומע את השיעור.

אם הספר הועיל לכם – נשמח שתעבירו אותו הלאה, לחברים, למשפחה ולבית הכנסת.

שבת שלום ומבורכת!

צוות עיתים לתורה

תוכן העניינים

כל כותרת כאן מקשרת לפרק המלא באתר "עיתים לתורה", כך שאפשר לקרוא כל פרק גם אונליין:

כבוד ועונג השבת

הלכות מוקצה

בישול, שהייה והטמנה בשבת

הנאה ממעשה שבת

מלאכות שבת

רפואה בשבת

להמשך לימוד

הדין ההלכתי של אצות, אלמוגים ושושנות יםקעלעברימבאר

מה הדין של אלמוגים? האם אפשר לסכך בהם מחמת דבר שגידולו מהקרקע? הרי הגמרא בסוכה אומרת שאלמוגים שבקרקע הים הם מ7 מיני ארזים.

ואצות? ומה לגבי קניית אצות בכספי מעשר שני? האם הן כדגים שמותר או כפטריות שאסור?

ומה דין האוכל שושנת ים? האם בגלל שמחוברת לקרקע היא צמח ודומם, או בגלל שזזה היא חיה?

לכאורה מצד אחדאדני השדה הם חיה למרות שמחוברים בחבל בשר לקרקע ואם ינתק ימותו (ואפילו מטמאים באוהל) ,מצד שני צמחים טורפים הם זזים ועדיין מוגדרים צומח ומותר לאכלם.

(אהבתי את השאלות)טיפות של אור

כל מה שהזכרת הם דברים שיחסית קשה לסוכך איתם טכניתאריק מהדרום

ועד שהזכרת מעשר שני תשאל על כל המצוות התלויות בארץ כולל שמיטה ויובל, תרומות ומעשרות.

לפי מה שהבנתי אצות וכדומה פטורות ממצצוות התלויותקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך כ"ז בתשרי תשפ"ז 8:55

בארץ.

השאלה היא אם הם כדגים שקונים דגים בכספי מעשר שני, או כמלח מים פטריות וכמהין שלא.

מה הבעיה הטכנית לסוכך באצות? חוץ מזה שרבי ירמיה שאל על סיכוך ביין קפוא הבא מהחרמון...

ואם הגמרא שואלת על סיכוך בהדסים, מה הבעיה הטכנית לסכך באלמוגים? (אפשר גם לשאול על סיכוך בספוג ימי)

עוד סברה-קעלעברימבאר

כתוב במשנה בכלים שכלי קיבול של שחקקו מאלמוג לא מקבל טומאה כי הוא גידול הים. וגידול הים אינו מקבל טומאה חוץ מעורות כלב המים מפני שהוא עולה ליבשה.

אם כן אינו גידול הארץ.

(לא בדיוקטיפות של אור

ראה כלים פרק יז משנה יג, כלים פרק יג משנה ו ותפארת ישראל שם, שבת דף נב ורשי ותוספות שם. מחלוקת האם טבעת אלמוג טהורה בגלל שהיא פשוטי כלי עץ או בגלל שאלמוג נחשב גידולו מהים

וברמבם הלכות כלים פרק א הלכה ג פסק שגם "צמר הגדל בים" טהור משום שנחשב גידולו מן הים)

תודה.קעלעברימבאר

השאלה אם יש לחלק בין אלמוג למשל שמפורש שהוא מ7 מיני ארזים אלמוג שבים. וגם ענפיו מתפצלים כמו צמח, לבין ספוג ים למשל

לא הבנתינקדימון

מה אתה שואל בעצם? האם הולכים לפי קביעות חז"ל או לפי המציאות שהתבררה?

לגבי אלמוגים ושושנת ים ודומיהם זו שאלה קצת אחרת כי המדע מגדיר אותם כבעלי חיים ולא כצמחים. מה ההגדרות בחזל לכל אחת מהקטגוריות?

לגבי אצות, לא הבנתי למה זה או דגים או פטריות דווקא? למה אצות זה לא כמו חסה או כרוב? השאלה לא מספיק מוגדרת.

פשיטא שלא הולכים לפי הגדרה מדעית מיקרוסקופית.קעלעברימבאר

אחרת אסור לנו לאכול רובדים של חיידקים נראים לעין.

השאלה שלי היא נגיד שושנת ים זזה כמו חיה, אז האם מבחינת הליכה אחרי מראה העיניים היא חיה מבחינה הלכתית, או בגלל שמחוברת לאדמה היא צמח או כמו פטריות.

פשיטא שאלמוג לא נחשב חיה הלכתית שהרי היצרוים שבתוכו מיקרוסקופים כמו חיידקים (ומה שאנ רואים כאלמוג זה ההפרשה הגירנית שלהם , ולא ניתן לומר היוצא מהטמא טמא, שהרי הם מיקרוסקופים ולא מתחשבים בדבר מיקוסקופי הלכתיית). השאלה אם הוא צומח או דומם. ואם הוא צומח, השאלה אם נחשב גדבר שגידולו מהארץ או מהים (או לא משניהם כמו פטריות). נפקא מינא לקבלת טומאה אם עשו ממנו כלי, לסיכוך בסכך ולקניית בכספי מעשר שני.

לגבי אצות, מכיוון שהן גדלות במים ואין להן שורשים בקרקע אלא רק נאחזות בתפר דק לסלע הקרקעית, השאלה אם נחשבות צומח או כמו פטריות שאין גידולן מהארץ

אם הייני הולכים לפי מיקרוסקופית אז גם חיידק יחיד אנקדימון

בכל מקרה, השאלה שלך אכן יותר מוגדרת כרגע - אבל עדיין חסרות ההגדרות ההלכתיות. בהיעדר כאלה, הזואוחוגיה חוזרת לסייע.

מניין הקביעה שלא ייתכן יצור חי שצריך להיות אחוז חזק באדמה? צמח לא רק אחוז בה אלא ניזון ממנה. אלה אחיזות שונות.

לא הכרתי את המושג דבר שגידולו מן הים. תרחיב על זה.

אם כן מה ההגדרה ההלכתית של צמח?קעלעברימבאר

מה שלא זז?

מה שאחוז באדמה?

מה שיונק מהאדמה?

אני לא חושב שבדיקה גנטית המסווגת את האבלוציה של אטתו יצור בעץ הפילוגנטית תהיה נפקא מינא להלכה, כשם שהאדם אינו קוף לפי ההלכה.

ב. מה שאמרתי הוא שמכיוון שאצה לא באמת יונקת מהאדמה אלא רק דבוקה אליה ביתד ואין לה שורשים, השאלה אם היא כמו צמח הלכתית או כמו פטריה (שאין דינה כצמח כי לא גדלה מהקרקע לפי הגמרא), או כמו דומם שגידולו מן הים (כל דבר שגידולו מן הים (נאמר על חיות) כל מה שמפיקים מהם לא מקבל טומאה לפי המשנה , חוץ מכלב המים מפני שפורש ליבשה לעיתים. משנה כלים).

צמח יונק מהאדמה ואינו מוגדר "חיה" הלכתית אלא צמח, גם צמח טורף.

השאלה התעוררה בעקבות תמיההקעלעברימבאר

אם אצות נכללות בעשב והעץ שנבראו ביום שלישי, או בשרץ נפש חיה של המים ביום הרביעי

שאלה מעניינת מאוד! 🧐 מרתק לראות כיצד ההלכה מתמודדaibrainora

שאלה מעניינת מאוד! 🧐 מרתק לראות כיצד ההלכה מתמודדת עם יצורים ימיים שמטשטשים את הגבול בין צמח לבעל חיים.

מסתבר לענ"דרודף מצוות

שאצות ושושנות ים (שנראה די פשוט שמותרות הן באכילה ואינן בכלל שרץ המים, אם כי למעשה הייתי מברר זאת בצורה יסודית יותר ולא ממהר לאכלם).

דינן כמו כמהין ופטריות וברכתן שהכל ואינן ניקחות בכסף מעשר ואין מערבין בהן (עירובי תחומין).

וממצוות התלויות בארץ פשוט לי שפטורות.

הגיוני. רק תקח בחשבון ששוננת ים זזה כמו חיה, רקקעלעברימבאר

מחוברת לקרקע.

ויש יצור דמוי שושנת ים שמחובר לקרקע שהוא בעצם מדוזה שזזה וטורפת, והוא מתחלק לכמה מדוזות שמשתחררות ממנו ומשייטות בים בחפשיות. מה דינו כשמחובר לקרקע?

ומה לגבי דין סיכוך בסכך?

אצות כמובן פשיטא שאינן שרץ

לאחר בחינה מחודשת בקשר לשושנות יםרודף מצוות

התברר לי שחלק ממיני שושנות הים הן בעלות יכולות תנועה שאינן מאפיינות צמחים כלל, ונראה ברור שמינים אלו מסווגים כ"שרץ המים".

יש מינים שיכולים לנטר ממקומן, ויש שבאפשרות לזחול ממקומם על קרקעית הים.

מה ההגדרה של שרץ מול צמח או פטריה?קעלעברימבאר

תנועה או חיבור לקרקע?

ואם כן, מה דין צמח טורף? (הוא גם נע קצת כשטורף).

זו בדיוק השאלה שצריך לברר אותה.רודף מצוותאחרונה

ברור לי שצמח טורף אינו 'שורץ'. דבר שלעולם אינו נעקר כלל ממקום גידולו אינו שרץ. אך אם עוקר את עצמו, באמצעות יכולת התנועה העצמית שלו, נראה לענ"ד שנחשב שורץ, גם אם זה נעשה באיטיות רבה.

שיעורים של רבניםה' אלהים אמת

לא יודע אם זה המקום, אבל מישהו יודע אם יש שיעורים קבועים של הרבנים הבאים במקומות מסויימים מלבד הישיבות שלהם?

הרב דביר טל

הרב ארל'ה הראל

הרב ישראל אריאל

ישדורש טוב לעמי

לרב ארל'ה הראל שיעורים בעפרה

נראה לי שגם בגבעת אסף

הזדמנות להמליץ בחום על שיעורים של הרב הראל ביוטיוברודף מצוותאחרונה

הוא מדבר רהוט, לעניין, מתבל בהרבה אנקדוטות, ועוסק ביסודיות בהרבה נושאים מעניינים ופיקנטיים, בהלכה ובאגדה.

מישהו מכיר את הרב גור אריה ארגמן?אביעד מילוא

נטילת לולב ביום טוב שחל בשבת בארץ ישראלדורש טוב לעמי

מה דעתכם בעניין?

לפני שנים אחדות הרב ישראל אריאל הוציא ספר בשם "שופר ולולב בשבת" שבו הוא קורא גם לתקוע בשופר בשבת, לפחות בירושלים, וגם ליטול ביום טוב ראשון שחל בשבת.

אך תכל'ס אלה שתי סוגייות נפרדות לחלוטין, ובעוד לא השתכנעתי בכלל לגבי שופר, לגבי לולב אני מוצא טעם רב בדבריו.

בקיצור נמרץ, שלוש טענות חשובות לחזק את האמירה לפיה צריך ליטול לולב ביום טוב ראשון שחל בשבת בארץ ישראל, (לא בחול המועד, ולא במועד בחו"ל, בבית, ולא בבית הכנסת):

א) יש סיבות טובות להניח כי הסוגייה השנייה (בבלי סוכה, מד.) שסותרת את מסקנת הסוגייה הראשונה (שם, מג.) היא בעצם תוספת מאוחרת, כנראה של חכמי בבל בדורות שאחר חתימת התלמוד, שפשוט חולקים על מסקנת התלמוד. כל הסגנון שם תמוה, הלשון - אינה כלשון התלמוד, והשינוי של 180 מעלות מכל מה שקדם בסוגייה, מעורר קושי רב.

ב) המנהג בפועל בארץ ישראל בתקופת האמוראים ובדורות שאר חתימת התלמוד היה ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת. כמבואר בירושלמי (עירובין פרק ג הלכה ט), בספר החילוקים, ובפיוטי הקליר. והרי לכל אורך הדיון בגמרא: אמוראי בבל, שלא ידעו מה המנהג בארץ ישראל, ניסו לברר זאת, ולקבוע הלכה למעשה על פי אותו מנהג, ואף המסקנה הדחוקה של הסוגייה השנייה מבוססת על חשבונות הלכתיים שמטרתם ליישב את ההלכה עם העדות של אמוראים שדיווחו על המנהג בארץ לגבי מצוות ערבה בשבת!

ג) גם אם נקבל לחלוטין את מסקנת הסוגייה השנייה בגמרא, לפיה בני ארץ ישראל בטלים כלפי בני בבל, ולכן אין ליטול לולב גם בארץ, כדין חוץ לארץ, יש מקום רב לטעון שכיום, כשהמרכז הגדול ביותר של יהודים בעולם הינו בארץ ישראל, וגם מרכז התורה הוא ללא ספק בארץ ישראל, כבר אין בני ארץ ישראל בטלים, ויש לשוב לנהוג על פי דין המשנה - וליטול. (אדרבה, אולי יש אפילו מקום לטעון שכיום בני חוץ לארץ בטלים כלפי בני ארץ ישראל וגם הם חייבים ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת).

יש עוד הרבה מאד מה להוסיף, אך קיצרתי.

חשוב להבהיר, אני כן בא לעורר דיון, אך אני בהחלט לא בא להורות הלכה נגד המנהג המקובל ופסק השולחן ערוך, ומפציר במי שמעיין ומגיע (כמוני) למסקנה שצריך ליטול בשבת: לעשות זאת בצנעה, לא להוציא את ארבעת המינים מהמבנה בו הוא נמצא, ולאחר שנטל והניח - לא לטלטל אותם עוד. אישית, אני גם נמנע מלברך בשם ומלכות. (לגבי שהחיינו אפשר למצוא פתרונות כמו פרי חדש או בגד חדש).

המאמר הראשון הוא מאמר ישן של הרב יואל אליצור שמסכם בגדול את הסוגייה בצורה יפה, אם כי חלקית.

והפרט הכי מעשי בו הינו המשפט האחרון, בו הוא מביא מהרב רבינוביץ' זצ"ל שמי שנוטל בצנעה לא עובר בשום איסור, (מובאת גם דעת החולקים).

20260916215534.pdf

20260916215610.pdf

המאמר השני, של הרב אליהו ובר, שחלקו השני עוסק בלולב, עניינו להוכיח שכיום צריך ליטול בארץ ביו"ט שחל בשבת.

שמרנים תרגישו חפשי לתקוף אותי. אך אנא, לקיים בלב "את והב בסופה".

לקוראים: פוצלו מהדיון מספר ענפים שעסקו במהות ההלכהטיפות של אור

ולא בגופה של סוגיה

הם הועברו לכאן:

דיון על מהות ההלכה - פיצול משרשור אחר - בית המדרש

אולי יעניין אותך