דיון הלכתי: גיוס נשים לצבא, אם אפשר בעדינותהדוכס מירוסלב
עבר עריכה על ידי ימ''ל בתאריך י"ח באב תשע"ז 20:05

פותח את השרשור כדי לא להרוס שרשור אחר, מבקש מכולם להתחשב.

@חלל הפנוי, תמשיך לכתוב כאן במקום שם.

 

אשמח לשמוע דעות של רבנים בפורמט הבא:

שם הרב, דעתו, ומקור לפסק הלכה מנומק.

אשמח גם לראות מאמרים שנכתבו ע"י רבנים שמרכזים דעות של רבנים אחרים וסוקרים אותם.

 

אם אפשר, נא להמנע משו"תים אונליין של רבנים לא מפורסמים, לא מזלזול חס ושלום, זה פשוט לא תורם לדיון בית מדרשי... ואשמח מאוד לא להגיב דברים שהם שמועות לא מבוססות.

 

מתחיל

דעת הרב מלמד שאסור, יא – נשים בצבא | פניני הלכה

מאמר של מכון התורה והארץ שמעלה לאסור,  לשאלת גיוס בנות לצה"ל | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית

מאמר של מכון צומת שמעלה לאסור, מאמרי רבנים שונים

 

בהצלחה ובע"ה שנזכה בדרכי נועם (מכוון על עצמי )

 

מתייג ניקים שנראה לי רלוונטיים,

@אניוהוא שקצת נעדר מכאן

@ארץ השוקולד

@סתם 1...

@ימ"ל

אני? לא הבנתי איך אני קשורגמני
אופס חחח שניה אתייג את הניק הנכון אתה מוזמן להשתתף גםהדוכס מירוסלב

מחילה!

תיקון לתיוג של הניק בתגובה המקוריתהדוכס מירוסלב

@חלל הפנוי

 

מצטער על הפאדיחה

הבאת כבר את רוב סיכום השיטותסתם 1...
הבעיה היא אשה שלא ברשות.
כמה שזה לא פוליטיקלי קורקט. אשה ישראלית היא יקרה וחשובה היא לא הפקר.
ברשות אביה או בעלה. זה הניסוח ההלכתי.
יש בזה כמה מצוות שנוגעים בהןהדוכס מירוסלב

וחלק שלא נוגעים בהן... אבל נראה לי שהעיקר סובב סביב לא ילבש וענייני יחוד וכאלה.

לא מכיר את האשה שלא ברשות (לא ישבתי על המאמרים, רציתי לאסוף קודם שיטות). אשמח למקור שדן בזה

ישר כח!

 

מעניין שלעניין זה מזכירים את זה כמלחמת הרשות, ולגבי כהנים ולויים הרבה פוסקים אומרים שזאת מלחמת מצווה, סתם נקודה שעלתה לי בעקבות דיון עם @ארץ השוקולד

אשתדל לחפשסתם 1...
יש מאמר בתחומין ד' של הרב שלמה מן ההר ששם הוא מוכיח שנשים לא יוצאות גם למלחמת מצוה. דיוק מספר החינןך.
עיינתי בזה פעם ועשיתידיוק כזה בחינוך... בכ"א זה רק נגד דעתהדוכס מירוסלב

המנחת חינוך שהוא יחיד בזה. אף אחד לא סובר כמותו ופשוט שנשים לא יוצאות למלחמה...

ורוב הפוסקים סוברים שגם לתפקידים לוגיסטיים הן לא יוצאות. עסקתי בזה פעם בשביל איזה מאמר איפשהו.

 

יכול למצוא את המאמר של הרב שלמה מן ההר? תחומין ד' זה המקור המדוייק?

תחומין ד זה מופיע, עמוד 60 ומשהוסתם 1...
שכחתי שתחומין עולה כסף 😅הדוכס מירוסלב


אכן, שאלה מעניינתארץ השוקולדאחרונה
אני גם לא מבין את החילוק.
האם לדעתך לאישה יהיה מותר לשרת בצבע מקצועי?משה

כלומר כזה שבו היא יכולה להתפטר אם התפקיד או הבוס אינו מוצא חן בעינה?

אתם גוררים את הדיון לשאלה האם מותר לאישה לעבוד במשרד מעורבהדוכס מירוסלב

אני חושב שכותרות העיתונים היום יומיות על הטרדות מבהירות קצת משהו לגבי העניין הזה... מה גם שלעיתונים מגיעים רק המקרים שהם נגד "דת התקשורת". ואני מניח שקל להבין מה הבעייתיות לגבי השאר.

 

בכל מקרה זה לא ממש רלוונטי לעניין, כי הבעייתיות שבצבא קיימת גם שם וזה לא מוריד מהאיסור

הכותרות בעיתונים הם אפילו לא עשירית מהבעיהמשה

הם רק המקרים שבהם היא רוצה לחסל את הבחור אחרי שנפרדו מסיבה כלשהי.

 

תחשוב על פרשת קצב שהתחילה במישהי שרצתה להתקדם בדרך הזו, ומשנכזבה יצאה למסע צלב.

 

בדיוק. לכן הבעיה הרבה יותר חמורה בצבא...הדוכס מירוסלב

שם אין לה אפילו "פיתה בסלה" וגם לו אין, ברוב המקרים, וגם כל היום וכל הלילה נמצאים ביחד, וגם יש את הבעיות שנוגעות לעצם הגיוס לצבא עצמו.

 

כלומר כל הבעיות שבמקום עבודה מעורב קיימות ויש עוד כמה, בנוסף לענייני השקפה תורניים והליכה ע"פ הפסיקה של גדולי הדור בציבור הסרוג

ועדיין צריך להפסיק עם הכפיה הבסיסית, גם לגבריםמשה

הכפיה הבסיסית שבה אתה רכוש צה"ל ולא יכול לעזוב היא נוראית.

מסכים, אולי כדאי לעשות הכשרה חובה ושירות מקצועיהדוכס מירוסלב


צודק. צבא זה לא מסגרת פשוטה. אני זוכר על עצמיסתם 1...
אז על נשים על אחת כמה וכמה.
באמת שאלהסתם 1...
האם הדגש על המסגרת או על הסטטוס של האשה.
אותם פוסקים לא ששים גם ליציאה לעבודה כל עוד האשה לא נשואה.
מסגרת שעתית היא גם מסגרת.
פעם היה מקום לדוןמושיקו
כיום שזה הוכח בגילוי עריות כפשוטו.
מה השאלה בכלל?
ביקשתי דיון הלכתי אבל הדוכס מירוסלב

אני גם חושב שזה גרוע, אבל הבאתי לפחות מקורות שדנים בשיטות.

אם יש פוסק שכתב לפי שיטתך, אתה מוזמן להביא אותו בשמחה

רק הערהימ''ל

הדיון הזה לרוב נסוב סביב השאלה האם לאשה מותר (או מצווה) להילחם או לא, או אם מותר לה להשתתף בלחימה בצורה כזו או אחרת (מה שנקרא 'עורכי המלחמה') או שלחלוטין לא וכו' אבל מתעלמים כמעט לחלוטין מזה שהמציאות הצבאית היום שונה לחלוטין מבתקופת התורה וחז''ל - היום רוב הפעילות הצבאית מורכבת ממקצועות אזרחיים לחלוטין, שאינם מתבצעים בשדה הקרב ולא קרוב אליו. בהם פשוט לא שייך 'אין דרך אשה לכבוש' או 'לא ילבש' או 'יוצא צבא'.

אז אפשר לדון אם אשה יכולה 'לצאת בצבא' או להילחם, אבל זו לאו דווקא השאלה הנכונה אם מתכוונים לשאול אם מותר לה להתגייס לצבא (לצורך העניין אפשר לשאול באותה מידה האם לאשה מותר להיות אזרחית עובדת צה''ל, או עובדת של חברה חיצונית שמספקת שירות לצה''ל וכן הלאה).

 

נ"ב

לא תייגת אותי אלא את הפצל''ש...

"אין דרך אישה לכבוש" זה מדרש על קידושין למיטב זכרוניהדוכס מירוסלב

ושוב, אלה סברות נחמדות, אבל אני מחפש פה דעות של פוייסקים.

 

ונכון, יש הרבה שאלות על עבודה בכלל, אבל זה לא הנושא כאן

לא ברור לי כללסתם 1...
הן עושות טירונות ועוברות הכשרה קרבית.
ברור שאיננו מדברים, בזמן האחרון, על מורות חיילות ועוד מסגרות ביניים שונות שלא בעייתיות מצד התוכן אלא רק מצד המסגרת.

טירונות =
שינה מעטה
אימוני כושר לא פשוטים
ריצות, ריצות משקלים
מסעות
מטווחים
שריון, נ"מ, תותחנים ופגזים למיניהם.
ועוד...

אמנם המלחמות כיום יותר עדינות ממלחמות שמתוארות ב"לב אמיץ". הן אינן כוללות הסתערויות עם גרזנים עצומים למיניהם. אבל גם אינן עדינות כלל.

לעמוד במחסום עם נשק ולהיות אסרטיבי.
שריון הוא עדיין כלי בסיסי בכל מלחמה כיום לדעת כל בעל מקצוע בתחום.

הדברים האלו לא נשיים כלל ועליהם בטח שניתן להחיל את ההגדרה "לא ילבש".

אודה שאינני חסיד של חיפוש הגדרות שונות ויבשות בשביל לאסור או להתיר. להיות מדריכת ספורט זה עיסוק מותר? כנראה שכן. בצבא? יותר בעייתי מאשר להיות קרבית במחלקה נפרדת.

אמנם מלחמות כיום יוכרעו על ידי מודיעין וטייס ויוד כלים לכאורה עדינים אבל חשיבות הקרב האלים לא נעלמה כלל
למה מלחמה שמוכרעת ע"י מודיעין משנה את ההגדרה בכלל?הדוכס מירוסלב

הרי חוץ מ"לא ילבש" יש גם "לא תקרב" ועוד המון איסורים דאורייתא

כי במודיעין זה סתם אישה מול מסך, זה לא מלחמה בכלל.משה


והיא יושבת בחדר נפרד רק עם נשים ובלי גבר מעליה בסמכות?הדוכס מירוסלב

לא. לכן שאר הבעיות נשארות, בדיוק כמו במקומות עבודה מעורבים.

תזהר רק שלא יקפצו עליך על האמירה השובניסטית

חדר נפרד אין בשום מקום עבודה כולל לא חדר מוריםמשה

גבר בסמכות זה פחות בעיה אם אפשר להתפטר ולעזוב.

 

יש את הדיון על כל הנושא של מקומות עבודה כמובן, אבל זה לא קשור.

יש מלא מקומות עבודה נפרדים, בבתי ספר שיש מנהלת אין כמעטהדוכס מירוסלב

גברים.

 

אגב, גם אם לא היו מקומות עבודה כאלה, היה הזמן לייצר אותם. ואם הציבור הדתי היה גורם לביקוש כמו שהחרדים דורשים, המקומות האלה היו מתרבים...

 

גבר בסכמות כשאפשר לעזוב כבר ראינו רק בחודשים האחרונים עשרות מקרים של ניצול מפלצתי כי נשים מפחדות על הפרנסה שלהן יותר מעל גופן... וידועים דברי חז"ל בזה אבל לא מתאים להכנס לנקודה הזאת

המקומות שחרדים דואגים להם אכן נותנים תנאים "למהדרין"משה

אבל יש להם בעיות אחרות, החל מקידום מקצועי בעייתי עד לא קיים ועד לרמה מקצועית לקויה. למעשה הן משמשות כתחליף לכח אדם זול סיני והודי.

 

זה כנראה לא פיתרון אמיתי אם רוצים לתקן את העולם, למרות שיש סוג של אנשים שזה יכול להתאים להם.

הבעיה אצל שאר הדתיים, שלא עוזרים לתהליך להיות בריא יותרהדוכס מירוסלב

אבל אל תשכח שנשים תמיד מקבלות פחות כסף חח

 

בוודאי שהן מקבלות פחות. הן מסכנות את הבוס בהריון ולידהמשה

שיש להן עלות לא פשוטה על הארגון.

חחח זה מדרדר לשרשור בעייתי הדוכס מירוסלב


דווקא זה מאוד קשור לנושאמשה

צה"ל מממן כ-900 הפלות בשנה.

ה' ירחם... ספר את זה למי שטוען שמותר חחהדוכס מירוסלב


שמותר מה? להתגייס?משה

זה לא קשור לצבא בכלל, זה סתם על העולם החילוני היום.

וכאן כבר מתחילה הנקודה שאנחנו לא רוצים להרחיב בה...הדוכס מירוסלב

אבל בוא נגיד שבצבא זה לא כבוד ששמור רק לחילוניות

זה טפשי להתייחס לצבא במנותק מכל הסביבה.משה

יש לצבא את הבעיות הייחודיות שלו (בעיקר יחסי מרות שבעייתי להשתחרר מהם), אבל בסך הכל זה עוד סוג של מקום עבודה חילוני יותר או פחות.

נכון, וזאת עוד סיבה למה *לא* לגייס לשם נשיםהדוכס מירוסלב

תזכור איך זה הגיע לדיון, אנשים ניסו להוכיח מזה שגם מקומות עבודה חילונים לא בסדר שמותר להתגייס. למרות האבסורד הזועק...

במצב הקיים אני לא חושב שגם גברים צריך לגייסמשה

יהודי הוא לא עבד.

גם לא גויסתם 1...
צבא מקצועי...
בקצרה:חליל הרועים
אין איסור

הצבא לא מתאים לדתיות ולכן יש להתרחק.

אגב בת של הרב גורן התגייסה בהיותו הרב הראשי לצהל בברכתו
איפה הנימוקים ההלכתיים פה? וזה לא מה שהרב גורן כתבהדוכס מירוסלב

הוא אמר שאסור לגייס נשים לצבא אבל אם החוק יכפה על כולם הוא ישלח גם את ביתו (כלומר לא יעשה אפליות)

כתוב שם שהרב שרלו נגד, איך אתה אומר שהוא פסק שאין?הדוכס מירוסלב

הוא כתב בגדול (ואני מצטט מתוך הכתבה כי הגילוי דעת נעלם): "בדבריו קובע הרב שרלו כי האפשרות לפסיקת הלכה בסוגיה - היא כמעט בלתי אפשרית". הוא לא אומר שזאת לא שאלה הלכתית כמו שהכתבה שם כותבת בשקר גמור, אלא שקשה להכריע בזה לחלוטין.

 

כלומר לא רק שזה לא מאמר הלכתי, זאת כתבה בעיתון בשם הרב שמוציאים את כל דעת הרב מהקשרה...

למרות שזה נחמד לדעת שהרב שרלו נגד, הייתי מעדיף דיון הלכתי.

 

תראה את המסקנה

 

"דרכים רבות יש ביד מוסד חינוכי להקרין את העדפת השרות הלאומי מהסיבות השונות, להזהיר מסכנות השרות הלאומי, ובד בבד לאפשר מגע עם הכרת השרות הצבאי, להזהיר מפני סכנותיו, ולעודד דרך שקולה" (שים לב שהוא לא כתב להדריך את הבנות ללכת לצבא אלא לשירות לאומי במפורש).

 

בקיצור הוצאת דברי הרב מהקשרם מעליא

לא הבנת מה הוא כתב כפי שלא הבנת אחריםקנפלר

גם רבנים אחרים , אם הם רציניים , לא היו מעזים לכתוב שיש כאן "הלכה".

יש לזה כמה סיבות, אבל הסיבה העיקרית היא שהנושא של גיוס הוא שונה לגמרי מהנושא של "יציאה למלחמה" וגם אותו נושא של יציאה של יציאה למלחמה, מופיע מעט מאוד ואף פעם לא מופיע במסגרת חיבור הלכתי רציני, פשוט בגלל שההלכה לא עסקה ביציאה למלחמות.

 

לכן הרב שרלו כותב בגילוי הדעת המפורש שלו כך:

בשל העובדה הזו אנו נאלצים לעסוק בסוגיית שרות הבנות בצה"ל בהיקף מקורות עלוב יחסית ביחס לגודל הסוגיה. לא זו בלבד, אלא שרוב מוחלט של המקורות האלה מאפשר פרשנויות כה רבות, שאין בהן מסורת, כגון "אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה" שמאפשר לפרשו למן גיוס כלות לצבא ועד ליציאתה לביתה כי בעלה הטרי גויס. זו בעיה אמיתית, שאין לה פיתרון בדרכה של התנהלות הלכה מסורתית.

 

בגלל שאתה לא ממש מבין מה שאתה קורא , אני אסביר לך את מה שהרב אומר, הוא אומר שאי אפשר לפסוק הלכה בנושא.

 

כאן תוכל למצוא את גילוי הדעת המפורש שלו.

https://www.facebook.com/RabbiCherlow/posts/630592867002185

 

כמובן שיש לו דעה בעניין , ודעתו היא דעה , היא לא הלכה וזה נכון גם לגבי הרבנים האחרים שהביעו את דעתם.

כשהצבא יהיה תקין לא תהיה בעיה שיהיו שם בנותחליל הרועים
"חתן מחדרו וכלה מחופתה" לתפקידים לא קרביים. ראה רש"ש סוטה מד: על הגמרא הזאת.

הבעיה שכרגע הוא ממש לא מתאים
זאת גם דעת מיעוט... רוב הראשונים לא מסבירים את זה ככההדוכס מירוסלב

לכן גם כשהצבא בע"ה יהיה צבא ה' והכל ילך בדרך התורה השאלה הזאת תתעורר.

לצערנו נראה שזה יהיה רק בימות המשיח וכנראה שאז כבר נדע, למלחמה האחרונה, מי יצא ומי לא. קושיות לא יהיו.

נראה לי שאתה לא מבין בכלל מה כתוב שם. "היקף מקורות" משמעוהדוכס מירוסלב

שאין מספיק ראיות בחז"ל (אגב, כי להם הדבר היה פשוט).

וגם הרב שרלו כמו כל הנ"ל פה אומר בסופו שלדבר שלא ראוי (והרוב אומרים שאסור) שאישה תתגייס.

 

עכשיו לך תמצא איפה בדיוק בתורה כתוב שנשים מתגייסות ונדבר.

כל רב פוסק דעתו היא הלכה, וגם הרב שרלו, שאמר שאישה לא אמורה להתגייס, פוסק כאן.

(בלי להתייחס לעובדה שהוא כמעט ולא נוגע במקורות הלכתיים שם, ויש גם יש).

 

לגבי "הבנת אחרים", כמדומני שאתה לא יודע לקרוא, כשרבנים כותבים במפורש אסור עם ראיות מהתורה, חז"ל והפוסקים - כמדומני שזה מספיק להקרא איסור. אל תטיל דופי באחרים, אם אחרים יתבטאו כלפיך באותה הצורה אתה לא תהנה מזה.

 

הבדיחה היא שאתה אפילו לא מגיע לנקודת החילוק בין מלחמת מצווה למלחמת רשות.

במלחמת רשות לכל הדעות נשים לא מתגייסות (גם לו יצוייר שלא היה איסור).

במלחמה מצווה דעת מיעוט שנשים מתגייסות לתפקידי עורף ודעת יחיד שאף לתפקידי לחימה (המנחת חינוך, שגם אצלו זה דיוק בדברים ולא הפשט הברור).

כלומר הרוב סוברים שאפילו במלחמת מצווה אישה לא יוצאת להלחם בפועל, ולרוב הדעות גם לא לתפקידים עורפיים.

אז קל וחומר בצה"ל היום שמתנהג היפך התורה ולחלק מדעות הראשונים הוא לא בגדר מלחמת מצווה בכלל.

אתה מעוות ומסלף מציאות ברורהקנפלר

הרב שרלו אומר במפורש שאי אפשר לפסוק הלכה אבל לדעתך אפשר אז אתה דוחף לו מילים לפה.

 

יש לך דעה, שהלכה שאסור לנשים להתגייס.

הדעה הזו כמובן שאינה מקובלת לא על הרב שרלו ולא על רבנים אחרים,

אבל בגלל שאתה לא מבין בהלכה  אבל אתה עקשן וטרול אתה מנסה לעוות ולסלף מציאות ברורה

אתה עם 6 הודעות בפורום ואני הטרול?הדוכס מירוסלב


הוא הבהיר שהשאלה לא הלכתיתסתם 1...
כן ראיתי את גילוי הדעת והמאמרים השונים.

מה הרב שרלו חושב ונוטה שאין נשים מקומן בצבא. זה ברור מדבריו והוא אומר את זה בפירוש.

אבל זו לא שאלה הלכתית בעיניו. זה אומר יש דעות רציניות לכאן ולכאן ואני לא אוסיף לדיון ההלכתי משקל או דעה או חידוש.

הוא כן ביקש, לאור הנ"ל , להתבטא בצורה עגולה יותר, לדבריו. לא אסור או מותר אלא ראוי או לא ראוי.
כמו חכמים : אין דרכה של אשה לכבוש, לשבת בבית דין ועוד. אין דרכה זה לא איסור או חיוב אלא תיאור של מה שהיה.
כיום אשה מנהלת בנק אז כנראה שדרכה השתנתה.

למה אתם רודפים אחרי דיוקים והלכות כאשר הוא מבקש למנוע זאת?

נ.ב
כמדומני שכשהרב קוק אסר על נשים להצביע הוא התבטא ב"לא ראוי" ולא איסור...
זאת ודאי שאלה הלכתית כי הציווי על יציאה לצבא הוא בתורההדוכס מירוסלב

והוא רק לגברים, ככה שהשאלה שמתעוררת לגבי מלחמת מצווה היא בוודאי שאלה הלכתית ודנו בה הראשונים כבר.

מה שכן, הלשון "אסור" או "לא ראוי" הוא נקודה אחרת. פה לא מדובר על מלחמה בצבא דוד המלך, ולכן זאת שהלכה הלכתית מעשרות טעמים.

 

לגבי הרב קוק הצבעה זה דבר אחר לגמרי ואין לו שום קשר לצבא. תסכים איתי לגבי זה

השאלה היא הלכתית אבל כבר נידונה רבותסתם 1...
והרוצה ישאל את רבו. יש היתירים לתפקידים מסוימים ויש איסורים.
הוא מוסיף שזה לא ראוי. גם אם זה היה מותר. רוח ההלכה אם תרצה
עדיין מחכה למקורות להיתר... בנתיים רואים רק ההפךהדוכס מירוסלב

מסתמא מי שיקשיב לרב שרלו ולא יתעקש לשמוע ממנו "כן" לא יקבל היתר לזה.

 

זה לא שאלה של "הרוצה ישאל את רבו", אנחנו מנסים לייצר דיון הלכתי פה.

רק שאיכשהו זה נגרר לאידאולוגיות כל שניה

 

קדימה מקורות עם דיון הלכתי!!

סומך עליך

שמישהו יסביר לי למה אנחנו לא אוכלים מצות רכות כלקעלעברימבאר

החג וכל חול המועד?

קשה לשמור על הטריות שלהןחתול זמני

האמת מעולם לא ניסיתי מצות רכות קנויות (בסדר הזה בע"ה פעם ראשונה),

 

אבל יצא לי לאפות מצות רכות, ובכן, צריך לשמרן בהקפאה ולשומן על הפלטה לחימום מעט לפני שאוכלים אותן ואז טעימות מאוד.

אלא שזמן קצר לאחר מכן הן מתקשות ונהפכות לדיקטים בלתי־ניתנים לאכילה (או עלולות להתעפש).

 

יוצא אפוא שלפני המצאת המקפיא, אפשר היה לאכול מצות רכות רק בליל הסדר, ואם רוצים לאכול בחול המועד, צריך לאפות אותן בפסח  עצמו, וידועות הבעיות שבזה.

 

חוץ מכמות המים במתכון, למיטב הבנתי, אין הבדל מהותי בין מצה קשה למצה הרכה הנפוצה שגם אותה מכינים דקה למדי (וגם בסוג הקמח. יש גם כמה תוצאות שונות שיכולות לצאת, יש כאלה יותר כמו לאפה יש כאלה שהן חצי־קשות)

 

יש כל־מיני הוכחות מהרמ"א שמצות רכות היו נהוגות באשכנז

והראייה הפשוטה ביותר, איך בדיוק עושים "כורך" אם לא עם מצה שיכולה לכרוך?

אלא שכבר נהגו בזה ואני מניח שיש בזה גם משהו סמלי לכן אין כל־כך מה להמציא את הגלגל מחדש

 

אני אישית חושב שזה מנהג טכני לחלוטין (אפשר לנסות להלביש עליו כל־מיני סברות הלכתיות שאינן קיימות) כי זה בול להוסיף עוד טיפונת מים

ומותר לאפות מצות בחול המועד? אזקעלעברימבאר

הבעיה של טריות המצות הרכות נפתרת.

 

והאם איפשהו כתוב בפוסקים שאשכנזי אסור לאכול מצות רכות?

 

לזכרוני ראיתי שהרב ליאור התיר, והרב אריאל אסר אלא אם כן יש לאשכנזי מסורת מובהקת המתירה. אבל לא בטוח

הלש אחר זמן איסור חמץ יאמר בשעת לישה כל פירוריםחתול זמני

שיפלו בשעת לישה ועריכה וכן בצק הנדבק בכלים אני מבטל אותם כדי שנמצא שמבטלן קודם חימוצן: (שו"ע ת"ס ה' ע"ש)

 

עקרונית אפשרי אבל לא נהוג כי זה בלגן ומכאן הגיעו לפתרון של המצות הקשות.

 

לא יודע אם ואיפה כתוב שלאשכנזים אסור לאכול מצות רכות.

המנהג הוא לא לאפות מצות בפסח, לא לא לאכול מצות רכות (אלא שהמצות הקשות הן הפתרון הטכני).

אין שום יתרון הלכתי למצות הקשות על־פני המצות הרכות של ימינו שהן דקות מאוד חוץ מזה שהן נותנות מענה לסוגיה של הטריות.

 

וכאמור היות וזה תלוי בכמות המים אז יש למעשה מנעד שלם (בתוך הפריכות יש קשות יותר יש קשות פחות גם בתוך הרכות יש רכות יותר יש כאלה שהן די קשות אבל לא פריכות).

 

מצות קשות כמובן נותנות מענה לבעיות לוגיסטיות ויותר קל לייצר אותן בייצור המוני.

 

מה שכן, האשכנזים מעדיפים לאכול מצות דקות יחסית, ויכול להיות שיש בזה יתרון מבחינת אפייה והחמצה כו' אבל אין בהכרח קשר בין דקות לרכות.

 

1713473457594.png
זה יקראריק מהדרום

לפחות המצות הרכות הטובות.

מה הבעיה ההלכתית לאפות בבית? נגידקעלעברימבאר

על מחבת שמיועדת לפסח, עם קמח למצות

צריך לדעת להכין אותןאריק מהדרום
שלא יעשו בלגן בבטן
בקיצורטיפות של אור

מתישהו במאתיים שנה האחרונות התחילו עם זה כי זה היה רעיון טוב (לוגיסטית ומבחינת טעם). יכול להיות שאם היה מקפיא לא היו ממציאים את זה, אבל עכשיו שהמציאו ויש לזה כנראה גם יתרונות הלכתיים, אפשר להתלבט האם זה בגדר מנהג

 

כמו כן אשכנז ראשי תיבות 'אין שאלות ככה נוהגים זהו'

אהבתי את הסיפא שלג דאשתקד
וכפי שמאוד צפוי אצל אשכנזים, מרגע שכמה וכמה מפרשים ופוסקים כותבים שהמצות צריכות להיות "רקיקים דקים", ויש ניסוחים של "כמה שיותר דק", אז כבר הולכים עד הסוף ולך תשכנע אותם שאף אחד לא התכוון עד כדע כך...
אבל אם זה בא על חשבון שמחת חול המועד?קעלעברימבאר
השאלה אם זה לא נובע מחומרא שלקעלעברימבאראחרונה
לא לאפות בפסח.

והשאלה אם מצות רכות קפואות טעימות בחולהמועד

ימין ושמאלתמימלה..?

מה זתומרת לֹ֣א תָס֗וּר מִן־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־יַגִּ֥ידֽוּ לְךָ֖ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין???

הקב"ה נתן לנו מוח ודברים בסיסיים שאנחנו יודעים, אם לא נתייחס למוח שלנו על דברים בסיסיים כאלו-מהר מאוד ניפול במלכודות של שרלטנים למיניהם... ה' יודע שיש כאלו אנשים, איך הוא נותן שיאמרו לזרוק את השכל כשמגיעים לרב???

מכירה את הפירוש שדווקא ימין ושמאל זה דברים שמשתנים ממקומות שונים שהאדם עומד בהם(כי ימין שלי זה שמאל של מי שעומד מולי וכזה) ועדיין, במגזר החרדי נניח ממש עומדים על זה שחייבים לעשות כל מה שהרב אומר בלי קשר למציאות, הרב לא בנאדם? לא יכול לטעות? ואיך זה מסתדר לכם עם אין אפוטרופוס לעריות? זה לא חלק מהתורה שלכם??

לא, ממש לא לזרוק את השכל כשמגיעים לרבהסטורי
ומי שצטט את הפסוק הזה לגבי רב/צדיק/אדמו"ר/בבא/מקובל - גדול ככל שיהיה, מסלף את התורה.

מדובר כאן דווקא על דין תורה, שנידון בסנהדרין גדולה.


כלומר דין שנידון בפורום רחב של שבעים תלמידי החכמים הכי גדולים, שמלבד שהם גדולי התורה, הם בקיאים גם בחכמות החול ויודעים שפות שונות. הדיון פתוח, וכל תלמיד חכם שחושב שיש לו סברא, יכול לבוא ולשטוח בפניהם את טענותיו, ממילא הסיכוי לטעות בכזה פורום - הוא בגבול האפס. כאן כנראה שמי שמשוכנע שהוא צודק והם טועים - הוא הטועה.

אני שנים רבותאריק מהדרום

הייתי מסיים מסכת הוריות בערב פסח.

אחלה מסכת.

ראשית מדובר מצד האמת בסנהדרין, ולא בכל רב שהואנקדימון
והתשובה הטובה כאן לדעתי זה כמו ההבחנה שעושה הרב מיכי אברהם בין סמכות פורמלית לסמכות מהותית. מקיימים את פסק הסנהדרין כי זו סמכותה לפסוק, ולאו דווקא בגלל שדעתם הכי צודקת או נכונה. התורה קבעה ככה את שלטון החוק. כמובן אם ישתכנעו שטעו יצטרכו להביא קרבן העלם דבר.
..טיפות של אוראחרונה

אפשר לצטט הרבה מקורות לכאן ולכאן


(בירושלמי יש דרשה הפוכה, שצריך לשמוע דווקא כשהם אומרים על ימין שהוא ימין. הרבה ראשונים כתבו שמצוות לא תסור היא רק בסנהדרין, ואילו החינוך כותב שגם בחכמי כל דור ודור. חלק מהראשונים צמצמו את הדרשה שציטטת לגזירות חכמים. מסכת הוריות עומדת במתח מסויים מול הדרשה שציטטת, ויש כל מיני אפשרויות ליישב)


~~

אבל בסוף זה מביס את עצמו - ואם הרב מפרש את המקורות בצורה שמרחיבה את הסמכות שלו? אז ממילא חזרנו לאותה שאלה, האם צריך לא לסור ממה שהוא אומר (בשאלה הזאת עצמה) או לא


לכן אני חושב שהתשובה חייבת לבוא מהשכל והלב עצמם - 'אני לא מאמינה שהקב"ה רוצה שאני אחטא עם הרב, זה לא מסתדר עם התורה שלמדתי' או 'שאר הרבנים אומרים לא לזרוק את השכל אז משהו כאן משונה' או 'אני באמת לא יכולה להזדהות עם הגישה שמתוארת כאן כרווחת בציבור החרדי, ואני יודעת שאפשר לפרש את המקורות אחרת, לכן אני לא הולכת בגישה הזאת'

למה אוכלים רק אחרי סיפור יציאת מצרים ולא לפני?מבקש אמונה

קצת קשה להתעכב על סיפורים ולהנות על בטן ריקה...

נסעתי היוםפתית שלג

באוטובוס בינעירוני+ 4 אוטובוסים עירוניים+ רכבת קלה

בלי לתקף😬

 

לא גנבתי, השאלתי. אם אני עומדת למות מרעב אני לא חושבת שאסור לגנוב על מנת להחזיר

על אותו משקל

 

האם באמת יש חובה להחזיר להם?

זה נהנה וזה לא חסר- פטור (מתשלומים)

 

@ימח שם עראפת זה המקום אם בא לך דיון עסיסי בחו"מ

הנה יש פה דיבורים מענייניםפתית שלג
תודה!הרמוניה

אמרתי שבע"ה אשלם בכל מקרה, אבל תמיד מעניין להעמיק מה הדין(:

קראתי את העמוד הראשון מקווה להמשיך מחר

אני:)))))

לא אמרתי כלום 

שאלתי ת"חהרמוניה

אמר שאני לא צריכה להחזיר בכלל! אתה צדקת ולא צדקת כי זה לא היה קשור ל"זה נהנה וזה אינו חסר"

בכל מקרה כבר החזרתי חצי.

 

למה זה היה קשור?אני:)))))
תסבירי. מענייןפתית שלג
אני לא יודעת להסבירהרמוניה

הבנתי רק בערך

יכולה להסביר את הבערך הזה בפרטי

לא מאמיןהסטורי
תלמיד חכם הרשה לא להחזיר גניבה?!
מפתיע, אני מסכימה איתךהרמוניה

אבל הוא בוודאי לא חושב שזו גניבה

מאמינה שרבנים שונים יתנו תשובות שונות

אני לא מבין איך זה לא גניבה...הסטורי
ואיך יכולות להיות כאן תשובות שונות.
תראההרמוניה

אני לא הבנתי עד הסוף

בגדול הוא אמר שככה המערכת עובדת

שזה מתקזז עם טעויות שהם עושים, וכמו שהם לא מקפידים להחזיר כשהם גוזלים בטעות, אז ככה זה עובד, הם לוקחים את זה בחשבון

ושבוודאי שהיה מותר לי לנסוע במקרה שנתקעתי ובגלל שהמטרה של השירות הזה הוא לאפשר לי בעצם לנסוע ממקום למקום

אל תקשה עליי עכשיו אני לא פוסקת

לא מביןהסטוריאחרונה
אם מעניין אותךשלג דאשתקד

פעם התכתבתי עם הגב מאזוז ז"ל בקשר לשאלות של ספק בממון (נושא ההתכתבות היה דברים שהוא כתב בהסכמה לספר "שבות עמי").

מדבריו הבנתי שהכי טוב לתת את הסכום לצדקה.


בנוסף, יש תשובה של הרב עובדיה (נדמה לי ביביע אומר חלק ז), לגבי אדם שכשהיה ילד קטן הוא גנב דברים. הוא פוסק שאין צורך להחזיר, אבל לצאת ידי שמים שייתן צדקה (נדמה לי שזה גם מה שאומר הרמ"א בשם ספר חסידים).

הנקודה היא שאם הולכים על הנתיב של צדקה, לא צריך לתת את הסכום המלא, אלא רק לתת משהו לצדקה (ככה זכור לי מהרב עובדיה שם).


כמובן שהכי טוב לשאול רב במקרה הספציפי, כמו שאת עשית...

אבל באופן אישי, כשלי הייתה בעיה כזו, פשוט עליתי על אוטובוס והסברתי לו את מה שקרה והוא עשה כמה ניקובים שהייתי "חייב", וביי ביי. לדיון הלכתי זה אחלה, אבל תכלס, זה לא שווה את הנקיפות מצפון...

כן...הרמוניה

אני מבינה, במיוחד שיש דעות שצריך להחזיר... אז זה מוציא אותך מכל חשש

 

נכוןשלג דאשתקד

ובינינו, זה כמה שקלים... תתני בשמחה ותשכחי מזה.

אצלינו אומרים: התשלום הכי זול בעולם הוא כסף...

..הרמוניה

ברור אני לא רוצה לחזור בגלגול לא משנה בגלל כמה כסף...

אתה מעצבן אותיימח שם עראפת
זה נהנה וזה לא חסר לא תקף כאן, כי דרכם של החברה להרוויח כסף היא על ידי לקוחות שמשלמים, ואם עלית ולא שילמת הם חסרים
נכוןפתית שלג

זה למעשה מה שכתוב בתחילת הגליון

געוואלדימח שם עראפת
כיוונתי לדעת עלונים
אם רצית להיחנק, היתלה באלון גדולשלג דאשתקד
אתה בטח לומד עכשיו פסחים...
געוואלדימח שם עראפת
בגלל הנ"ל אני כופר
ההקשרים לא ברורים לישלג דאשתקד

מה הקשר ל"מציל עצמו בממון חבירו".

ולמה למען ה' זה נראה לך "לא חסר", הרי זה בדיוק "חצר דעבידה לאגרא", ואף גרוע מכך.

זה לא באמת קשור, זאת רק היתה התחושה של הנוסעתפתית שלג

ונכון מאוד

אכןשלג דאשתקד
כשכתבתי נעלמו מעיניי כל התגובות שכבר דנו בדברים (ובדברי העלונים הק').
לפי ההלכה שואל שלא מדעתהסטורי
הוא גזלן...
אין ספק שזו גנבה ובוודאי עבירה מדאורייתאמי האיש? הח"ח!

אבל אין גם ספק שלא עכברא גנב אלא חורא גנב, שכן מוכח שמודל העסק של תחבורה ציבורית בישראל מבוסס לפחות בחלקו על אמון בלקוחות, וזו לא רק בדיחה מגוחכת אלא ספק עבירה על לפני עיוור לא תיתן מכשול.

הייתי פעם באחת בנורווגיהחתול זמני

שמע אכיפה מטורפת

כל חמש דקות billeter billeter

גנבתshindov

הפרנסה של החברה היא מהתשלום עבור הנסיעה. נהנית משרות שהיה עלייך לשלם עליו ולא שילמת. אז גנבת. חברות התחבורה מתוגמלות על פי מספר הנסיעות, לכן זה נהנה וזה חסר. כי הנסיעה שלך לא נרשמה. זו הסיבה שגם מי שלא משלם עבור הנסיעה, צריך לתקף את הכרטיס.

שאלה נורמלית ודוסית לחלוטין לחלוטיןכְּקֶדֶם
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ו' בניסן תשפ"ו 13:00

איך זה שהנביא ביחזקאל כג כותב בצורה בוטה?

זה לא קצת.. איך אומרים?.. זה.

 

כשצריך לזעזע את העם בגלל חטאיהם ולשים להםקעלעברימבאר

מראה מול הפנים. אז צריך לזעוק בצורה הכי מזעזעת וישירה שיש. כי חטאי ישראל היו נוראים ומלאי זימה, אז איך יחזקאל יכול לשתוק על זה?


הרצי"ה אמר שעובדה שאצל נוח כתוב "החיה אשר אינינה טהורה" ולא טמאה, כי ראוי לדבר בלשון הכי יפה.


אבל בפרשת שמיני כתוב "טמא הוא לכם" כי כשצריך לדבר בדבר שהוא נפקא מינא צריך להוקיע את הטומאה מפורשות ובתקיפות.


ב. גוף האדם מקביל למידות עליונות שיש אצל ה' וכנסת ישראל. אם תראה את המקבילות בשיר השירים אז זה מסתדר.

למשל הפסוק השני בפרק ביחזקאל מסתדר עם זה שמשה הושפע מהתרבות המצרית בבית פרעה, ואהרון גם הושפע בגלל השעבוד. ותבדוק בחזל למה מומשלים משה ואהרון בשיר השירים

לא הגיוני שזה לזעזעכְּקֶדֶם

כי אהליבה(יהודה) ראתה את הדברים שאחותה עשתה(ישראל) והמשיכה למרות שראתה את חרפתה ועונשה. ובכל זאת השם אוהב ומעדיף את יהודה יותר משבטי ישראל.

לדעתי יש כאן לימוד עמוק הרבה הרבה יותר

איפה כתוב שה' אוהב את יהודה יותרקעלעברימבאר
משאר השבטים?

פשוט ה הבטיח לדוד מלכות. ובימי גלות שומרון יהודה לא חטאו כל כך חזק כמו ישראל.


לא הבנתי. עם ישראל עם קשה עורף וממשיך לחטוא גם כשיש עונשים.


לכן הנביאים צריכים לתת לו נבואות תוכחה. וגם זה לא עזר חוץ ממקרים מועטים. רק הגלות בסוף עזרה בזה.


אבל נבואת יחזקאל חשובה לדורות. שאנחנו נדע כמה אבותינו חטאו ולא נחזור להיות כמוהם

אגיב עוד מעטכְּקֶדֶם
ממש ממש לא נכוןכְּקֶדֶםאחרונה

"בימי גלות שומרון יהודה לא חטאו כל כך חזק כמו ישראל" 

תקרא מה השם אומר לירמיהו על החטאים של יהודה לעומת ישראל בירמיהו ג ח-י

עם ישראל לא חוטא סתם. 

הנביאים לא עזרו. וגם הגלות לא עזרה, היא פשוט עשתה ריסטארט וניקתה את העוונות, אבל עם ישראל ממשיך בשלו. ב"י !! (ברוך ישראל)

כאילו איזה חידוש יש כבר בנבואת יחזקאל שעם ישראל חטא?? נו בעמת כאילו לא ידענו את זה עוד 20 ספרים לפני כן. 

 

 

כה אמר ה אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאם ה

רש"י : אם ימדו שמים כמה גובהם "גם אני אמאס בישראל" כלומר כשם שהם לא ימדו ולא יחקרו כך ישראל לא ימאסו בכל אשר חטאו" 

כן כן קח את כל התיאורים של הזימה שעם ישראל עשה כביכול ביחס עם השם (ולא רק) עם ישראל באמת היה שטוף זימה בתקופת התנך. ועם זאת וביחד עם הכל. זה כלום בעיני השם. 

כי כמו שאי אפשר לחקור ולמדוד את השמים, אי אפשר לחקור ולמדוד את המחשבות של עם ישראל. 

@אילת השחר 

 

 

אולי בגלל התוכן הרגיש, הפרק לא נכלל בבגרות בתנ"ךפ.א.
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ו' בניסן תשפ"ו 14:15

ושיר השירים לא עשיר בתוכן דומה? 
 

ובאופן כללי - יחזקאל היה נביא עם מעשים חריגים ויוצאי דופן. 

כן אבל לא כמו פהכְּקֶדֶם
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ו' בניסן תשפ"ו 15:16

הוא לא היה נביא עם מעשים חריגים הוא פשוט היה מתלהב יתר על המידה כמו שחזל אומרים

חוצמיזה יש עוד תיאור בוטה למדיי והוא לא ביחזקאל

??????חתול זמני

לא גדשת את הסאה?

איפה התיאור שלא ביחזקאל?קעלעברימבאר
לא ברמה של יחזקאל אבלקעלעברימבאר
חוץ מזה תקרא את פרק טז ביחזקאל, הוא יותר חריף מ כג
יש גם במשלי, לא מעט תאוריםהסטורי
ההסבר ההכרחי הוא שהתנ"ך לא מפחד מכל תיאורי החיים.
שיר השירים לא מדגיש תכניםקעלעברימבאר
לא צנועים מפורשים כמו ביחזקאל.

כשזה מגיע לתוכן לא צנוע אמיתי, שיר השירים עובר בלדבר במשל בתוך משל, ולא אומר זאת מפורשות , בגלל הצניעות שבדבר.


למשל "באתי לגני אחותי כלה" וכדומה (כאשר הגן זה הרעיה עצמה)

אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחדחתול זמני

ליחזקאל, לאורך נבואותיו, סגנון מסוים.

אמנם לא חקרתי את הנושא לעומק אבל אני חושב שהרעיון המרכזי של הספר הוא הניגוד בין טומאה לטהרה (יחזקאל היה כהן וקשור מאוד לרעיון של המקדש), ומתוך הרעיון הזה נובעות הנבואות.

 

זה בא לידי ביטוי בביטויים השגורים בספר (גילולים, תועבה, טומאה, שיקוצים, לעומת נבואת המים הטהורים וכיו"ב).

 

"וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ, וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים, וָאֶפְרֹשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְ, וָאֲכַסֶּה עֶרְוָתֵךְ; וָאֶשָּׁבַע לָךְ וָאָבוֹא בִבְרִית אֹתָךְ, נְאֻם אֲדֹנָ־י יי--וַתִּהְיִי-לִי. וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם, וָאֶשְׁטֹף דָּמַיִךְ מֵעָלָיִךְ; וָאֲסֻכֵךְ, בַּשָּׁמֶן."

 

"בֶּן-אָדָם--אֱמָר-לָהּ, אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא: לֹא גֻשְׁמָהּ, בְּיוֹם זָעַם. [...] כֹּהֲנֶיהָ חָמְסוּ תוֹרָתִי, וַיְחַלְּלוּ קָדָשַׁי--בֵּין-קֹדֶשׁ לְחֹל לֹא הִבְדִּילוּ, וּבֵין-הַטָּמֵא לְטָהוֹר לֹא הוֹדִיעוּ;"

 

"לָכֵן אֱמֹר אֲלֵהֶם כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, עַל-הַדָּם תֹּאכֵלוּ וְעֵינֵכֶם תִּשְׂאוּ אֶל-גִּלּוּלֵיכֶם--וְדָם תִּשְׁפֹּכוּ; וְהָאָרֶץ, תִּירָשׁוּ??? עֲמַדְתֶּם עַל-חַרְבְּכֶם עֲשִׂיתֶן תּוֹעֵבָה, וְאִישׁ אֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּאתֶם; וְהָאָרֶץ, תִּירָשׁוּ???"

 

"כְּטֻמְאַת, הַנִּדָּה, הָיְתָה דַרְכָּם, לְפָנָי."

 

כאנטיתזה למצרים (תשעה קבין של זימה):

"וָאֹמַר אֲלֵהֶם, אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ, וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם, אַל-תִּטַּמָּאוּ:"

 

וגם כמובן חזון העצמות שקשור באופן ישיר לרעיון של טומאת מת, וקבורת המתים וטיהור הארץ במלחמת גוג ומגוג,

גם המפגשים עם המלאכים והחזיונות הם אנטיתזה לטומאה (זה כנגד זה)

 

"לְאַרְבַּע רוּחוֹת מְדָדוֹ, חוֹמָה לוֹ סָבִיב סָבִיב--אֹרֶךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְרֹחַב חֲמֵשׁ מֵאוֹת:  לְהַבְדִּיל, בֵּין הַקֹּדֶשׁ לְחֹל."

 

וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֶּן-אָדָם אֶת-מְקוֹם כִּסְאִי וְאֶת-מְקוֹם כַּפּוֹת רַגְלַי, אֲשֶׁר אֶשְׁכָּן-שָׁם בְּתוֹךְ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְעוֹלָם; וְלֹא יְטַמְּאוּ עוֹד בֵּית-יִשְׂרָאֵל שֵׁם קָדְשִׁי הֵמָּה וּמַלְכֵיהֶם, בִּזְנוּתָם, וּבְפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם, בָּמוֹתָם. בְּתִתָּם סִפָּם אֶת-סִפִּי, וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי, וְהַקִּיר, בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם; וְטִמְּאוּ אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי, בְּתוֹעֲבוֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ, וָאֲכַל אֹתָם, בְּאַפִּי. עַתָּה יְרַחֲקוּ אֶת-זְנוּתָם, וּפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם--מִמֶּנִּי; וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכָם, לְעוֹלָם.

אַתָּה בֶן-אָדָם, הַגֵּד אֶת-בֵּית-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַבַּיִת, וְיִכָּלְמוּ, מֵעֲו‍ֹנוֹתֵיהֶם; וּמָדְדוּ, אֶת-תָּכְנִית.

 

///

 

בקיצור אפשר להסתכל על זה בעיניים קצת ילדותיות של "וואו כתוב שם דדיים" OK זה לא עיקר המסר. וגם בכלל, התפישה התרבותית של ארוטיקה בספרות בימינו שונה מאוד מהתפישה של פעם.

 

המסר העיקרי הוא שכל מצוות ה' – אמונה, "לא יהיה לך", מאכלות אסורות, עריות, צדק ומשפט, מתנקזים לתוך המושג של טומאה וטהרה. ומהצד השני, המושג של טהרה ובית המקדש כולל בתוכו את כל הרעיון של טהרה גופנית ומוסרית. זאת לא זאת?

 

מלבי"ם:

 

"הסיר המצנפת והרים העטרה?" אתה חושב בדעתך להסיר את המצנפת מן הכהן גדול ולהשפיל כבוד הכהונה והמקדש, ולהרים העטרה של המלך, להגדיל כבוד המלוכה ולהשפיל כבוד הכהונה? "זאת לא זאת?" ר"ל אתה רוצה שיהיה זאת ולא יהיה זאת, ר"ל שתתקיים העטרה ולא יתקיים המצנפת? (ואיך אפשר זה שיהיה זה בלא זה, והלא כבוד המלוכה נמשך מכבוד הכהונה), "השפלה הגבה", אתה רוצה להגביה את העטרה שהיא שפלה במדרגתה ולהשפיל את המצנפת שהיא גבוהה באמת באשר הוא כבוד ה':

יפה.בנוסף נראה שיחזקאל היה מהמשפחהקעלעברימבאר

של הכהנים בני צדוק. משפחת הכהן הגדול. סוג של אליטה רוחנית דתית בעם.  שלפי הספר עצמו כל המשפחה לא חטאה בעבודה זרה ושאר חטאי ישראל.
 

אז הוא גדל בתוך חברה ששמרה על צניעות, כאשר מסביב כל העם עובד אלילים וחוטא בגילוי עריות כמו שמתואר ביחזקאל עצמו בתשפוט עיר הדמים. כאשר עבודת אלילים הביאה לזימה גדולה מאוד כמו קדשות וניאוף וכדומה.


 

ייתכן שזה גורם לסגנון הנבואה של יחזקאל להיות חריףבעניין זה, כי הנבואה חלה על האדם בסגנון של נפשו הקיימת.


 

כמו שהחרדים כותבים פשקווילים חריפים על חוסר צניעות שיש אצל החילונים, כי הם חיים באווירה מאוד צנועה 

לא רק אצל החילוניםנפש חיה.

גם כשיש תופעות תוך מגזריות

גם כן יוצאים נגד זה בפשקווילים

יש כמה פסוקים בוטים ביחזקאל שהמטרה שלהםזיויק
היא להראות את ההתבזות של בתולת ישראל עם הגויים, אין דרך לייפות עבודה זרה ובגידה בה'
מה גם שזו קריאה אחרונה לפני חורבן הבית, אזקעלעברימבאר
מה יש כבר להפסיד?
דבר ראשון, כן, זה כזה....תמימלה..?
מצד שני, בניגוד למה שעושים בבתי ספר שמצנזרים לנו את התנ"ך -הקב"ה לא רואה סיבה לא לומר את הדברים בפרצוף, זה מה שעשיתם, מה אתם רוצים שהוא יגיד?!

אני חושבת שזו גם אמירה חזקה של התורה, אנחנו לא מסתירים כלום, אין סיבה להסתיר, אם צריך לדבר ברור כדי שתבינו-נדבר ברור ואם זה יגרום לכם לאי נוחות-מעולה, זו המטרה, להזיז בנו משהו...


לי אישית קשה לקרוא את זה, האם זה אומר שלא בסדר שיחזקאל אמר את זה או שזה נכתב בתורה-ממש לא, יש אנשים שככה הם לומדים וכנראה עמ"י בתקופה הזו-ותכלס גם בשאר התקופות כי הנבואה נכתבה לדורות-צריך את זה כדי להתעורר...


ותראה, אם זה לא היה כתוב ככה-לא היה נפתח הדיון הזה😉...

מצד הנבואה שהוצרכה לדורות, כדי שנבין עד כמה יצרנוגע, לא נוגע

הע"ז היה חזק וכמה זו עבירה חמורה ושורשית.

כדי שנבין שבימים של עוצמות חיים, או שאתה מקדש את זה כשלמה, או נופל לשאול תחתיות כמו הנשים שם. וממילא, בימינו שעוצמות החיים חוזרות יש מה ללמוד מזה.

כדי שנבין שנבואה תלויה בעוצמות חיים, ומי שרוצה להתנבא, צריך להיות כמה שיותר חי (אחרי שהוא זיכך את עצמו ואחרי שהוא מתחתן), ולא בורח, כנראה.

ירוקים / כרוב / כרובית / חסה - שאלה חשובה ודחופהשמע בני

שאלה חשובה 

אנחנו מגיעים לאכול אצל משפחה שלא מקפידה על רכישה של ירקות ללא תולעים , הם קונים מהסופר את הרגילים

אשתי בדקה כיצד הם מנקים וזה מה שהם עושים 

1. פטרוזילה / כוסברא - מסתכלת על הצרור בודקת שאין תולעים בעיניים ,לרוב לא שוטפים וישר חותכים ושמים בתבשיל 

2. נענע ושומר - פשווט משתמשים בלי לבדוק - 

3. חסה - יש חסה בקופסה מסודרת אבל לא נקייה מחרקים, הם מביטים לראות שזה לא מתולע ואז משתמשים 

4. כרובית - שוטפים מנקים עם מים , בקערה לפעמים שמים גם מלח, ואז מפרקים לעלי כרובית ואפים בתנור

 

 

האם שאנחנו שם אנחנו יכולים לאכול מהאכול הוא שלפי מה שתיארתי המצב חמור ואין אפשרות לאכול שם ?

 

תודה 

שאל ישירות את הרב שלךאריק מהדרום
אין לי רב ספציפי לשאול, שואל פה אולי יש כאן מישהושמע בני

[שמבין ענין

הנקודה היא שהשאלה הזו ספציפיתאריק מהדרום

מאוד משתנה בין פוסק לפוסק בפרט אם המשפחה עשויה להעלב אז אי אפשר לעזות לך.

אם הם אפילו לא שוטפים זה נשמע בעייתי לאכול שםברגוע
ממליץ אבל לשאול רב, אפשר באתר ישיבה
נשמע שאי אפשר בכלל לאכול אצלם ירקות עלים...מתואמת
אם אתם יכולים, תנסו לאכול רק מהמאכלים שלא מכילים ירקות עלים, אם אפשר לעשות את זה בלי שישימו לב.
מחוייבים לתורה קודם כל.נחלת

מסכימה. לא היינו אוכלים. איסור חמור לאכול שרצים. אולי תביאו את הירוקים הבדוקים

אתכם? אפשר לדבר איתם גלויות?  אין נימוס בדברים כאלה. נאכל דבר אחר מתוך רצון

לא לפגוע?!

השאלה כבר נשאלה וגם ניתנו תשובותפ.א.
הם הסכימו אחרי שיחה כנה וגילו הבנה - האם זה מותר?שמע בני

הם רוכשים ירוקים בשקית מהסופר ,זה ניראה נקי ברמה של חול וכו , ושטוף ומבוקר 

אבל כמובן ללא בקרת תולעים

הם אמרו שמסכימים לכבודנו להבא להשרות את הירוקים במים עם סבון כמה דקות ואז שטיפה במים וייבוש. 

האם זה מספיק?

תלוי מאוד באיזו חברה מדובר...מתואמת
אשמח להסברשמע בני

במידה ומדובר על ירוק לא מפוקח תולעים ללא שם של חברה , סתם משהו גנרי לא ידוע

מה הדרך לנקות ?

חשבתי שהשרייה במים סבון ובדיקת העלים מספיקה ? לא ?

 

 

בעיקרון לא. אם הוא לא מפוקח בכללמתואמת

צריך לבדוק את העלים אחד-אחד מול האור.

אבל באמת כדאי לשאול רב באופן אישי...

חושבת שכן צריך מבוקר מתולעיםנחלתאחרונה

אבל באמת כדאי לשאול. אנו שואלים את הרב ויא הנחשב להמומחה בכל הנוגע

לנגיעות במזון.

 

יש גם רב ספרדי ששמענו אותו בקול ברמה, גם מאוד מדקדק.

 

לרב ויא יש ספרים בנושא וגם חוברת "קיצור קונטרס מבוא מזון לגוף ולנפש.

אנו נעזרים בה.

 

 

לא כדאי ללמוד הלכה מפורומיםטיפות של אור
יש קבוצה של כושרותמבולבלת מאדדדד
מציעה להצטרף לשם ולשאול את הרבנים שם לגבי הנושא. 
דיון על קטניות (פיצול משרשור אחר)טיפות של אור
פעם היתה פה תנועה של אנשיםאריק מהדרום
כולם ברחו לפלטפורמות אחרות.
במה חולק רבי יוחנן בן נוריצע

כידוע רבי יוחנן בן נורי סבר שאורז זה חמץ ןהאוכלו חייב כרת.

הגמ' מבררת אם כוונתו שזה חמץ ממש או שרק קרוב להיות חמץ (אולי לא דייקתי במשפט הזה)

בכל אופן 1. על הצד שזה חמץ ממש במה חלקו?

מן הסתם לא חלקו במציאות..


2. על הצד שזה רק קרוב להחמיץ ולא חמץ ממש מדוע שיהיה חייב כרת?


מצרף את הגמרא:


מתניתין דלא כרבי יוחנן בן נורי דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ איבעיא להו שקרוב להחמיץ דקדים ומחמיץ או דילמא קרוב להחמיץ הוי חמץ גמור לא הוי

1. מן הסתם על ההגדרה של חימוץטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"ט באדר תשפ"ו 14:15

כלומר כנראה תוצאת ההתפחה של אורז היא לא ממש כמו של חמשת מיני דגן, אבל יותר משמעותית משל מינים אחרים, ולכן אפשר להתלבט האם לסווג אותה כחימוץ או 'סירחון' בלבד

 

2. להבנתי הגמרא מיד אחר כך באמת מוכיחה שלרבי יוחנן בן נורי זה חמץ ממש מכך שבברייתא אחרת הוא במפורש מחייב על זה כרת. (בכתבי היד לא מופיעים המילים 'דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת', אלא רק ההמשך - 'דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ'. לפי הגירסא שבדפוסים, ואולי גם לפי הגירסא שבכתבי היד, צריך להגיד שהגמרא בהתחלה לא חשבה על האפשרות ש'קרוב להחמיץ' = 'לא ממש חמץ')

(אגב, המקבילה בירושלמי מעניינתטיפות של אור

שם מדובר על קרמית, שגם מוזכרת בבבלי בהמשך הסוגיה:

 

'רבי יוחנן בן נורי אמר: קרמית חייבת בחלה, שהיא באה לידי מצה וחמץ. ורבנין אמרי: אינה באה לידי מצה וחמץ. ויבדקנה? על עיקר בדיקתה הן חולקין - רבי יוחנן בן נורי אמר בדקוה ומצאו אותה שהיא באה לידי מצה וחמץ, ורבנין אמרין בדקוה ולא מצאו אותה שהיא באה לידי מצה וחמץ')

מה זה קרמית? סוג של תבואהקעלעברימבאר
לא הבנתי מה כתבתטיפות של אור

בכל אופן מעתיק לכאן את הבבלי: 'וכן היה רבי יוחנן בן נורי אומר: קרמית חייבת בחלה. מאי קרמית? אמר אביי: שיצניתא. מאי שיצניתא? אמר רב פפא: שיצניתא דמשתכחא ביני כלניתא'

רשי: 'שיצניתא - קצח שקורין נייל"א בלע"ז עגול הוא כעין דוחן ושחור. לישנא אחרינא שמעתי אשדרניל"א ונמצאת בשיפון'

שאלתי "מה זה קרמית? סוג של תבואה?" שכחתי לשים סימןקעלעברימבאר

שאלה בסוף.
 

תודה על התשובה 🙂

 

אז רבי יוחנן סובר שגם אורז וקרמית הם חמץ, או שגם עוד מיני דגן שאינם מ5 מיני דגן?


 

 

שיצניתחתול זמניאחרונה
נשמע באמת שלפי רבי יוחנן אורז הוא חמץ דאוריתא.לגביקעלעברימבאר
הפן הכימי של חימוץ באורז, נדמה לי פרופסור זוהר עמר כתב על זה בהרחבה בספרו 5 מיני דגן
הסוגיה הולכת ככהחתול זמני

מתני' אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחטים בשעורים בכוסמין ובשיפון ובשיבולת שועל

 

גמ' תנא כוסמין מין חיטין שיבולת שועל ושיפון מין שעורין כוסמין גולבא שיפון דישרא שיבולת שועל שבילי תעלא.

 

הני אין אורז ודוחן לא? מנהני מילי אמר רבי שמעון בן לקיש וכן תנא דבי רבי ישמעאל וכן תנא דבי ר' אליעזר בן יעקב אמר קרא לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות דברים הבאים לידי חימוץ אדם יוצא בהן ידי חובתו במצה יצאו אלו שאין באין לידי חימוץ אלא לידי סירחון.

 

מתניתין דלא כרבי יוחנן בן נורי דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ.

 

איבעיא להו שקרוב להחמיץ דקדים ומחמיץ או דילמא קרוב להחמיץ הוי חמץ גמור לא הוי תא שמע דתניא אמר רבי יוחנן בן נורי אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת ואדם יוצא בו ידי חובתו בפסח.

 

=> בקיצור לדעת ריב"נ אורז נחשב למין דגן והוא מחמיץ (אחרת לא היו חייבים עליו כרת)

=> ולדעת השאר זה לא מין דגן כיוון שהוא לא מחמיץ אלא מסריח

כלומר המחלוקת מהו גדר חימוץ שאסרה התורה או האם אורז נכלל בגדר הזה

 

לפי הברייתא "דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ" אפשר להבין להיות שזה אסור רק מדרבנן כי זה "קרוב" או אולי איסור לאו אבל לא כרת. (בעצם ה"מתניתין דלא כרבי יוחנן דאמר..." מקדים את המאוחר, נראה כמו עניין של עריכת הסוגיה)

 

לכן איבעיא להו האם זה חמץ גמור ואז הברייתא השנייה מהתא שמע מכריעה שזה חמץ גמור לפי דעתו.

אולי יעניין אותך