מחילה!

@חלל הפנוי

מצטער על הפאדיחה

וחלק שלא נוגעים בהן... אבל נראה לי שהעיקר סובב סביב לא ילבש וענייני יחוד וכאלה.

לא מכיר את האשה שלא ברשות (לא ישבתי על המאמרים, רציתי לאסוף קודם שיטות). אשמח למקור שדן בזה

ישר כח!

מעניין שלעניין זה מזכירים את זה כמלחמת הרשות, ולגבי כהנים ולויים הרבה פוסקים אומרים שזאת מלחמת מצווה, סתם נקודה שעלתה לי בעקבות דיון עם @ארץ השוקולד

המנחת חינוך שהוא יחיד בזה. אף אחד לא סובר כמותו ופשוט שנשים לא יוצאות למלחמה...

ורוב הפוסקים סוברים שגם לתפקידים לוגיסטיים הן לא יוצאות. עסקתי בזה פעם בשביל איזה מאמר איפשהו.

יכול למצוא את המאמר של הרב שלמה מן ההר? תחומין ד' זה המקור המדוייק?

כלומר כזה שבו היא יכולה להתפטר אם התפקיד או הבוס אינו מוצא חן בעינה?

אני חושב שכותרות העיתונים היום יומיות על הטרדות מבהירות קצת משהו לגבי העניין הזה... מה גם שלעיתונים מגיעים רק המקרים שהם נגד "דת התקשורת". ואני מניח שקל להבין מה הבעייתיות לגבי השאר.

בכל מקרה זה לא ממש רלוונטי לעניין, כי הבעייתיות שבצבא קיימת גם שם וזה לא מוריד מהאיסור

הם רק המקרים שבהם היא רוצה לחסל את הבחור אחרי שנפרדו מסיבה כלשהי.

תחשוב על פרשת קצב שהתחילה במישהי שרצתה להתקדם בדרך הזו, ומשנכזבה יצאה למסע צלב.

שם אין לה אפילו "פיתה בסלה" וגם לו אין, ברוב המקרים, וגם כל היום וכל הלילה נמצאים ביחד, וגם יש את הבעיות שנוגעות לעצם הגיוס לצבא עצמו.

כלומר כל הבעיות שבמקום עבודה מעורב קיימות ויש עוד כמה, בנוסף לענייני השקפה תורניים והליכה ע"פ הפסיקה של גדולי הדור בציבור הסרוג

הכפיה הבסיסית שבה אתה רכוש צה"ל ולא יכול לעזוב היא נוראית.

אני גם חושב שזה גרוע, אבל הבאתי לפחות מקורות שדנים בשיטות.

אם יש פוסק שכתב לפי שיטתך, אתה מוזמן להביא אותו בשמחה

הדיון הזה לרוב נסוב סביב השאלה האם לאשה מותר (או מצווה) להילחם או לא, או אם מותר לה להשתתף בלחימה בצורה כזו או אחרת (מה שנקרא 'עורכי המלחמה') או שלחלוטין לא וכו' אבל מתעלמים כמעט לחלוטין מזה שהמציאות הצבאית היום שונה לחלוטין מבתקופת התורה וחז''ל - היום רוב הפעילות הצבאית מורכבת ממקצועות אזרחיים לחלוטין, שאינם מתבצעים בשדה הקרב ולא קרוב אליו. בהם פשוט לא שייך 'אין דרך אשה לכבוש' או 'לא ילבש' או 'יוצא צבא'.

אז אפשר לדון אם אשה יכולה 'לצאת בצבא' או להילחם, אבל זו לאו דווקא השאלה הנכונה אם מתכוונים לשאול אם מותר לה להתגייס לצבא (לצורך העניין אפשר לשאול באותה מידה האם לאשה מותר להיות אזרחית עובדת צה''ל, או עובדת של חברה חיצונית שמספקת שירות לצה''ל וכן הלאה).

נ"ב

לא תייגת אותי אלא את הפצל''ש...

ושוב, אלה סברות נחמדות, אבל אני מחפש פה דעות של פוייסקים.

ונכון, יש הרבה שאלות על עבודה בכלל, אבל זה לא הנושא כאן

הרי חוץ מ"לא ילבש" יש גם "לא תקרב" ועוד המון איסורים דאורייתא

לא. לכן שאר הבעיות נשארות, בדיוק כמו במקומות עבודה מעורבים.

תזהר רק שלא יקפצו עליך על האמירה השובניסטית

גבר בסמכות זה פחות בעיה אם אפשר להתפטר ולעזוב.

יש את הדיון על כל הנושא של מקומות עבודה כמובן, אבל זה לא קשור.

גברים.

אגב, גם אם לא היו מקומות עבודה כאלה, היה הזמן לייצר אותם. ואם הציבור הדתי היה גורם לביקוש כמו שהחרדים דורשים, המקומות האלה היו מתרבים...

גבר בסכמות כשאפשר לעזוב כבר ראינו רק בחודשים האחרונים עשרות מקרים של ניצול מפלצתי כי נשים מפחדות על הפרנסה שלהן יותר מעל גופן... וידועים דברי חז"ל בזה אבל לא מתאים להכנס לנקודה הזאת

אבל יש להם בעיות אחרות, החל מקידום מקצועי בעייתי עד לא קיים ועד לרמה מקצועית לקויה. למעשה הן משמשות כתחליף לכח אדם זול סיני והודי.

זה כנראה לא פיתרון אמיתי אם רוצים לתקן את העולם, למרות שיש סוג של אנשים שזה יכול להתאים להם.

אבל אל תשכח שנשים תמיד מקבלות פחות כסף חח

שיש להן עלות לא פשוטה על הארגון.

צה"ל מממן כ-900 הפלות בשנה.

זה לא קשור לצבא בכלל, זה סתם על העולם החילוני היום.

אבל בוא נגיד שבצבא זה לא כבוד ששמור רק לחילוניות

יש לצבא את הבעיות הייחודיות שלו (בעיקר יחסי מרות שבעייתי להשתחרר מהם), אבל בסך הכל זה עוד סוג של מקום עבודה חילוני יותר או פחות.

תזכור איך זה הגיע לדיון, אנשים ניסו להוכיח מזה שגם מקומות עבודה חילונים לא בסדר שמותר להתגייס. למרות האבסורד הזועק...

יהודי הוא לא עבד.

הוא אמר שאסור לגייס נשים לצבא אבל אם החוק יכפה על כולם הוא ישלח גם את ביתו (כלומר לא יעשה אפליות)

הרב שרלו: גיוס בנות לצה"ל? זו לא שאלה הלכתית | כיפה

הוא כתב בגדול (ואני מצטט מתוך הכתבה כי הגילוי דעת נעלם): "בדבריו קובע הרב שרלו כי האפשרות לפסיקת הלכה בסוגיה - היא כמעט בלתי אפשרית". הוא לא אומר שזאת לא שאלה הלכתית כמו שהכתבה שם כותבת בשקר גמור, אלא שקשה להכריע בזה לחלוטין.

כלומר לא רק שזה לא מאמר הלכתי, זאת כתבה בעיתון בשם הרב שמוציאים את כל דעת הרב מהקשרה...

למרות שזה נחמד לדעת שהרב שרלו נגד, הייתי מעדיף דיון הלכתי.

תראה את המסקנה

"דרכים רבות יש ביד מוסד חינוכי להקרין את העדפת השרות הלאומי מהסיבות השונות, להזהיר מסכנות השרות הלאומי, ובד בבד לאפשר מגע עם הכרת השרות הצבאי, להזהיר מפני סכנותיו, ולעודד דרך שקולה" (שים לב שהוא לא כתב להדריך את הבנות ללכת לצבא אלא לשירות לאומי במפורש).

בקיצור הוצאת דברי הרב מהקשרם מעליא

גם רבנים אחרים , אם הם רציניים , לא היו מעזים לכתוב שיש כאן "הלכה".

יש לזה כמה סיבות, אבל הסיבה העיקרית היא שהנושא של גיוס הוא שונה לגמרי מהנושא של "יציאה למלחמה" וגם אותו נושא של יציאה של יציאה למלחמה, מופיע מעט מאוד ואף פעם לא מופיע במסגרת חיבור הלכתי רציני, פשוט בגלל שההלכה לא עסקה ביציאה למלחמות.

לכן הרב שרלו כותב בגילוי הדעת המפורש שלו כך:

בשל העובדה הזו אנו נאלצים לעסוק בסוגיית שרות הבנות בצה"ל בהיקף מקורות עלוב יחסית ביחס לגודל הסוגיה. לא זו בלבד, אלא שרוב מוחלט של המקורות האלה מאפשר פרשנויות כה רבות, שאין בהן מסורת, כגון "אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה" שמאפשר לפרשו למן גיוס כלות לצבא ועד ליציאתה לביתה כי בעלה הטרי גויס. זו בעיה אמיתית, שאין לה פיתרון בדרכה של התנהלות הלכה מסורתית.

בגלל שאתה לא ממש מבין מה שאתה קורא , אני אסביר לך את מה שהרב אומר, הוא אומר שאי אפשר לפסוק הלכה בנושא.

כאן תוכל למצוא את גילוי הדעת המפורש שלו.

https://www.facebook.com/RabbiCherlow/posts/630592867002185

כמובן שיש לו דעה בעניין , ודעתו היא דעה , היא לא הלכה וזה נכון גם לגבי הרבנים האחרים שהביעו את דעתם.

לכן גם כשהצבא בע"ה יהיה צבא ה' והכל ילך בדרך התורה השאלה הזאת תתעורר.

לצערנו נראה שזה יהיה רק בימות המשיח וכנראה שאז כבר נדע, למלחמה האחרונה, מי יצא ומי לא. קושיות לא יהיו.

שאין מספיק ראיות בחז"ל (אגב, כי להם הדבר היה פשוט).

וגם הרב שרלו כמו כל הנ"ל פה אומר בסופו שלדבר שלא ראוי (והרוב אומרים שאסור) שאישה תתגייס.

עכשיו לך תמצא איפה בדיוק בתורה כתוב שנשים מתגייסות ונדבר.

כל רב פוסק דעתו היא הלכה, וגם הרב שרלו, שאמר שאישה לא אמורה להתגייס, פוסק כאן.

(בלי להתייחס לעובדה שהוא כמעט ולא נוגע במקורות הלכתיים שם, ויש גם יש).

לגבי "הבנת אחרים", כמדומני שאתה לא יודע לקרוא, כשרבנים כותבים במפורש אסור עם ראיות מהתורה, חז"ל והפוסקים - כמדומני שזה מספיק להקרא איסור. אל תטיל דופי באחרים, אם אחרים יתבטאו כלפיך באותה הצורה אתה לא תהנה מזה.

הבדיחה היא שאתה אפילו לא מגיע לנקודת החילוק בין מלחמת מצווה למלחמת רשות.

במלחמת רשות לכל הדעות נשים לא מתגייסות (גם לו יצוייר שלא היה איסור).

במלחמה מצווה דעת מיעוט שנשים מתגייסות לתפקידי עורף ודעת יחיד שאף לתפקידי לחימה (המנחת חינוך, שגם אצלו זה דיוק בדברים ולא הפשט הברור).

כלומר הרוב סוברים שאפילו במלחמת מצווה אישה לא יוצאת להלחם בפועל, ולרוב הדעות גם לא לתפקידים עורפיים.

אז קל וחומר בצה"ל היום שמתנהג היפך התורה ולחלק מדעות הראשונים הוא לא בגדר מלחמת מצווה בכלל.

הרב שרלו אומר במפורש שאי אפשר לפסוק הלכה אבל לדעתך אפשר אז אתה דוחף לו מילים לפה.

יש לך דעה, שהלכה שאסור לנשים להתגייס.

הדעה הזו כמובן שאינה מקובלת לא על הרב שרלו ולא על רבנים אחרים,

אבל בגלל שאתה לא מבין בהלכה  אבל אתה עקשן וטרול אתה מנסה לעוות ולסלף מציאות ברורה

והוא רק לגברים, ככה שהשאלה שמתעוררת לגבי מלחמת מצווה היא בוודאי שאלה הלכתית ודנו בה הראשונים כבר.

מה שכן, הלשון "אסור" או "לא ראוי" הוא נקודה אחרת. פה לא מדובר על מלחמה בצבא דוד המלך, ולכן זאת שהלכה הלכתית מעשרות טעמים.

לגבי הרב קוק הצבעה זה דבר אחר לגמרי ואין לו שום קשר לצבא. תסכים איתי לגבי זה

מסתמא מי שיקשיב לרב שרלו ולא יתעקש לשמוע ממנו "כן" לא יקבל היתר לזה.

זה לא שאלה של "הרוצה ישאל את רבו", אנחנו מנסים לייצר דיון הלכתי פה.

רק שאיכשהו זה נגרר לאידאולוגיות כל שניה

קדימה מקורות עם דיון הלכתי!!

סומך עליך

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…

אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)

הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמי

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.

אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

בהצלחה!

לספור את העומר 49 יום