מחילה!

@חלל הפנוי

מצטער על הפאדיחה

וחלק שלא נוגעים בהן... אבל נראה לי שהעיקר סובב סביב לא ילבש וענייני יחוד וכאלה.

לא מכיר את האשה שלא ברשות (לא ישבתי על המאמרים, רציתי לאסוף קודם שיטות). אשמח למקור שדן בזה

ישר כח!

מעניין שלעניין זה מזכירים את זה כמלחמת הרשות, ולגבי כהנים ולויים הרבה פוסקים אומרים שזאת מלחמת מצווה, סתם נקודה שעלתה לי בעקבות דיון עם @ארץ השוקולד

המנחת חינוך שהוא יחיד בזה. אף אחד לא סובר כמותו ופשוט שנשים לא יוצאות למלחמה...

ורוב הפוסקים סוברים שגם לתפקידים לוגיסטיים הן לא יוצאות. עסקתי בזה פעם בשביל איזה מאמר איפשהו.

יכול למצוא את המאמר של הרב שלמה מן ההר? תחומין ד' זה המקור המדוייק?

כלומר כזה שבו היא יכולה להתפטר אם התפקיד או הבוס אינו מוצא חן בעינה?

אני חושב שכותרות העיתונים היום יומיות על הטרדות מבהירות קצת משהו לגבי העניין הזה... מה גם שלעיתונים מגיעים רק המקרים שהם נגד "דת התקשורת". ואני מניח שקל להבין מה הבעייתיות לגבי השאר.

בכל מקרה זה לא ממש רלוונטי לעניין, כי הבעייתיות שבצבא קיימת גם שם וזה לא מוריד מהאיסור

הם רק המקרים שבהם היא רוצה לחסל את הבחור אחרי שנפרדו מסיבה כלשהי.

תחשוב על פרשת קצב שהתחילה במישהי שרצתה להתקדם בדרך הזו, ומשנכזבה יצאה למסע צלב.

שם אין לה אפילו "פיתה בסלה" וגם לו אין, ברוב המקרים, וגם כל היום וכל הלילה נמצאים ביחד, וגם יש את הבעיות שנוגעות לעצם הגיוס לצבא עצמו.

כלומר כל הבעיות שבמקום עבודה מעורב קיימות ויש עוד כמה, בנוסף לענייני השקפה תורניים והליכה ע"פ הפסיקה של גדולי הדור בציבור הסרוג

הכפיה הבסיסית שבה אתה רכוש צה"ל ולא יכול לעזוב היא נוראית.

אני גם חושב שזה גרוע, אבל הבאתי לפחות מקורות שדנים בשיטות.

אם יש פוסק שכתב לפי שיטתך, אתה מוזמן להביא אותו בשמחה

הדיון הזה לרוב נסוב סביב השאלה האם לאשה מותר (או מצווה) להילחם או לא, או אם מותר לה להשתתף בלחימה בצורה כזו או אחרת (מה שנקרא 'עורכי המלחמה') או שלחלוטין לא וכו' אבל מתעלמים כמעט לחלוטין מזה שהמציאות הצבאית היום שונה לחלוטין מבתקופת התורה וחז''ל - היום רוב הפעילות הצבאית מורכבת ממקצועות אזרחיים לחלוטין, שאינם מתבצעים בשדה הקרב ולא קרוב אליו. בהם פשוט לא שייך 'אין דרך אשה לכבוש' או 'לא ילבש' או 'יוצא צבא'.

אז אפשר לדון אם אשה יכולה 'לצאת בצבא' או להילחם, אבל זו לאו דווקא השאלה הנכונה אם מתכוונים לשאול אם מותר לה להתגייס לצבא (לצורך העניין אפשר לשאול באותה מידה האם לאשה מותר להיות אזרחית עובדת צה''ל, או עובדת של חברה חיצונית שמספקת שירות לצה''ל וכן הלאה).

נ"ב

לא תייגת אותי אלא את הפצל''ש...

ושוב, אלה סברות נחמדות, אבל אני מחפש פה דעות של פוייסקים.

ונכון, יש הרבה שאלות על עבודה בכלל, אבל זה לא הנושא כאן

הרי חוץ מ"לא ילבש" יש גם "לא תקרב" ועוד המון איסורים דאורייתא

לא. לכן שאר הבעיות נשארות, בדיוק כמו במקומות עבודה מעורבים.

תזהר רק שלא יקפצו עליך על האמירה השובניסטית

גבר בסמכות זה פחות בעיה אם אפשר להתפטר ולעזוב.

יש את הדיון על כל הנושא של מקומות עבודה כמובן, אבל זה לא קשור.

גברים.

אגב, גם אם לא היו מקומות עבודה כאלה, היה הזמן לייצר אותם. ואם הציבור הדתי היה גורם לביקוש כמו שהחרדים דורשים, המקומות האלה היו מתרבים...

גבר בסכמות כשאפשר לעזוב כבר ראינו רק בחודשים האחרונים עשרות מקרים של ניצול מפלצתי כי נשים מפחדות על הפרנסה שלהן יותר מעל גופן... וידועים דברי חז"ל בזה אבל לא מתאים להכנס לנקודה הזאת

אבל יש להם בעיות אחרות, החל מקידום מקצועי בעייתי עד לא קיים ועד לרמה מקצועית לקויה. למעשה הן משמשות כתחליף לכח אדם זול סיני והודי.

זה כנראה לא פיתרון אמיתי אם רוצים לתקן את העולם, למרות שיש סוג של אנשים שזה יכול להתאים להם.

אבל אל תשכח שנשים תמיד מקבלות פחות כסף חח

שיש להן עלות לא פשוטה על הארגון.

צה"ל מממן כ-900 הפלות בשנה.

זה לא קשור לצבא בכלל, זה סתם על העולם החילוני היום.

אבל בוא נגיד שבצבא זה לא כבוד ששמור רק לחילוניות

יש לצבא את הבעיות הייחודיות שלו (בעיקר יחסי מרות שבעייתי להשתחרר מהם), אבל בסך הכל זה עוד סוג של מקום עבודה חילוני יותר או פחות.

תזכור איך זה הגיע לדיון, אנשים ניסו להוכיח מזה שגם מקומות עבודה חילונים לא בסדר שמותר להתגייס. למרות האבסורד הזועק...

יהודי הוא לא עבד.

הוא אמר שאסור לגייס נשים לצבא אבל אם החוק יכפה על כולם הוא ישלח גם את ביתו (כלומר לא יעשה אפליות)

הרב שרלו: גיוס בנות לצה"ל? זו לא שאלה הלכתית | כיפה

הוא כתב בגדול (ואני מצטט מתוך הכתבה כי הגילוי דעת נעלם): "בדבריו קובע הרב שרלו כי האפשרות לפסיקת הלכה בסוגיה - היא כמעט בלתי אפשרית". הוא לא אומר שזאת לא שאלה הלכתית כמו שהכתבה שם כותבת בשקר גמור, אלא שקשה להכריע בזה לחלוטין.

כלומר לא רק שזה לא מאמר הלכתי, זאת כתבה בעיתון בשם הרב שמוציאים את כל דעת הרב מהקשרה...

למרות שזה נחמד לדעת שהרב שרלו נגד, הייתי מעדיף דיון הלכתי.

תראה את המסקנה

"דרכים רבות יש ביד מוסד חינוכי להקרין את העדפת השרות הלאומי מהסיבות השונות, להזהיר מסכנות השרות הלאומי, ובד בבד לאפשר מגע עם הכרת השרות הצבאי, להזהיר מפני סכנותיו, ולעודד דרך שקולה" (שים לב שהוא לא כתב להדריך את הבנות ללכת לצבא אלא לשירות לאומי במפורש).

בקיצור הוצאת דברי הרב מהקשרם מעליא

גם רבנים אחרים , אם הם רציניים , לא היו מעזים לכתוב שיש כאן "הלכה".

יש לזה כמה סיבות, אבל הסיבה העיקרית היא שהנושא של גיוס הוא שונה לגמרי מהנושא של "יציאה למלחמה" וגם אותו נושא של יציאה של יציאה למלחמה, מופיע מעט מאוד ואף פעם לא מופיע במסגרת חיבור הלכתי רציני, פשוט בגלל שההלכה לא עסקה ביציאה למלחמות.

לכן הרב שרלו כותב בגילוי הדעת המפורש שלו כך:

בשל העובדה הזו אנו נאלצים לעסוק בסוגיית שרות הבנות בצה"ל בהיקף מקורות עלוב יחסית ביחס לגודל הסוגיה. לא זו בלבד, אלא שרוב מוחלט של המקורות האלה מאפשר פרשנויות כה רבות, שאין בהן מסורת, כגון "אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה" שמאפשר לפרשו למן גיוס כלות לצבא ועד ליציאתה לביתה כי בעלה הטרי גויס. זו בעיה אמיתית, שאין לה פיתרון בדרכה של התנהלות הלכה מסורתית.

בגלל שאתה לא ממש מבין מה שאתה קורא , אני אסביר לך את מה שהרב אומר, הוא אומר שאי אפשר לפסוק הלכה בנושא.

כאן תוכל למצוא את גילוי הדעת המפורש שלו.

https://www.facebook.com/RabbiCherlow/posts/630592867002185

כמובן שיש לו דעה בעניין , ודעתו היא דעה , היא לא הלכה וזה נכון גם לגבי הרבנים האחרים שהביעו את דעתם.

לכן גם כשהצבא בע"ה יהיה צבא ה' והכל ילך בדרך התורה השאלה הזאת תתעורר.

לצערנו נראה שזה יהיה רק בימות המשיח וכנראה שאז כבר נדע, למלחמה האחרונה, מי יצא ומי לא. קושיות לא יהיו.

שאין מספיק ראיות בחז"ל (אגב, כי להם הדבר היה פשוט).

וגם הרב שרלו כמו כל הנ"ל פה אומר בסופו שלדבר שלא ראוי (והרוב אומרים שאסור) שאישה תתגייס.

עכשיו לך תמצא איפה בדיוק בתורה כתוב שנשים מתגייסות ונדבר.

כל רב פוסק דעתו היא הלכה, וגם הרב שרלו, שאמר שאישה לא אמורה להתגייס, פוסק כאן.

(בלי להתייחס לעובדה שהוא כמעט ולא נוגע במקורות הלכתיים שם, ויש גם יש).

לגבי "הבנת אחרים", כמדומני שאתה לא יודע לקרוא, כשרבנים כותבים במפורש אסור עם ראיות מהתורה, חז"ל והפוסקים - כמדומני שזה מספיק להקרא איסור. אל תטיל דופי באחרים, אם אחרים יתבטאו כלפיך באותה הצורה אתה לא תהנה מזה.

הבדיחה היא שאתה אפילו לא מגיע לנקודת החילוק בין מלחמת מצווה למלחמת רשות.

במלחמת רשות לכל הדעות נשים לא מתגייסות (גם לו יצוייר שלא היה איסור).

במלחמה מצווה דעת מיעוט שנשים מתגייסות לתפקידי עורף ודעת יחיד שאף לתפקידי לחימה (המנחת חינוך, שגם אצלו זה דיוק בדברים ולא הפשט הברור).

כלומר הרוב סוברים שאפילו במלחמת מצווה אישה לא יוצאת להלחם בפועל, ולרוב הדעות גם לא לתפקידים עורפיים.

אז קל וחומר בצה"ל היום שמתנהג היפך התורה ולחלק מדעות הראשונים הוא לא בגדר מלחמת מצווה בכלל.

הרב שרלו אומר במפורש שאי אפשר לפסוק הלכה אבל לדעתך אפשר אז אתה דוחף לו מילים לפה.

יש לך דעה, שהלכה שאסור לנשים להתגייס.

הדעה הזו כמובן שאינה מקובלת לא על הרב שרלו ולא על רבנים אחרים,

אבל בגלל שאתה לא מבין בהלכה  אבל אתה עקשן וטרול אתה מנסה לעוות ולסלף מציאות ברורה

והוא רק לגברים, ככה שהשאלה שמתעוררת לגבי מלחמת מצווה היא בוודאי שאלה הלכתית ודנו בה הראשונים כבר.

מה שכן, הלשון "אסור" או "לא ראוי" הוא נקודה אחרת. פה לא מדובר על מלחמה בצבא דוד המלך, ולכן זאת שהלכה הלכתית מעשרות טעמים.

לגבי הרב קוק הצבעה זה דבר אחר לגמרי ואין לו שום קשר לצבא. תסכים איתי לגבי זה

מסתמא מי שיקשיב לרב שרלו ולא יתעקש לשמוע ממנו "כן" לא יקבל היתר לזה.

זה לא שאלה של "הרוצה ישאל את רבו", אנחנו מנסים לייצר דיון הלכתי פה.

רק שאיכשהו זה נגרר לאידאולוגיות כל שניה

קדימה מקורות עם דיון הלכתי!!

סומך עליך

אבל אתה מכיר את האתר הזה?

https://www.bechatzros.com/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA

גלינו מארצינו כדי לא לחטוא בע"ז ש"ד וגילוי עריות.

ואז כשלכ חטאנו באלה,במילא לא היינו להוטים לעשות כת הקצוניות השניה ולחטוא בשנאת חינם.

עיין מהלך האידאות בישראל

...לשנאת חינם. כל ההבטים של החסד ביהדות הופיעו רק כשהעם גלה.

לדוגמא רק כאן הבנתי כשזכיתי לעשות ברית לארבעת ילדי שלא שולחים הזמנות לברית מילה.

כל מי שבא ברוך הבא.

שני היו גומלי חסדים.

אלא שהיתה שנאת חינם ביניהם.

שנאת חינם זה לא חוסר בן אדם לחבירו, אלא חוסר אחווה לאומית.

חוסר האחווה הלאומית נבעה כי עבודת ה' הפרטית הרימה ראש בבית שני, וכלאחד חשב שהוא צדיק מחברו והשני טועה.

זה נבע מפוסט טראומה של בית ראשון ורצון לעבוד את ה' בעבודת הפרט ולא הכלל.

ברגע שיש גלות, העם רגוע יותר כי לא מפחד לחזור לטומאת החטאים של בית ראשון, ולכן גם לא שונא חינם.

זה כמו שאם תנסה לעלות במדרון תלול עם הרכב, המנןע ישרף מרוב מאמץ, אז אתה נאלץ לעלות במדרון המתון והארוך.

כך הנסיון לטהר את טומאת חטאי בית ראשון,גרם מרוב מאמץ.לשנאת חינם.

הגלות במילא מדכאת את הגשמיות, ולכן העם יכול להרפות ולא מפחד להגיע לטומאת חטאי בית ראשון, ובמילא לא מאמץ את השרירים שלו ולא נופל לשנאת חינם

הגלות לא חיזקה באופן ידיר את האחווה הלאומית, כי היינו מפוזרים.

אבל מכיוון שכבר לא היינו צריכים להתאמץ לא ליפול לחטאי בית ראשון, אז במילא לא התפתחה קיצוניות דתית חזקה כמו בבית שני שהובילה לשנאת חינם.

כשם שאם לא אתאמץ לרפרף בכנפיים כדי לא ליפול (כי אני לא באוויר) אז לא ייתפסו לי השרירים

מעשים ודעות זה משהו אחר.

את בני לדוגמא אני אוהב אבל לא את כל מעשיהם.

אחד מעשן, אחד נוסע על אופנוע....

ביום כזה מדובר על שנאת חינם כך שאם אין אהבה לכל הפחות אסור לשנוא.

שלכן נגזר "להפיץ זרעם בגוים ולזרותם בארצות".

התיקון הוא קודם כל דבקות בארץ.

גלות בית שני מתקנת שנאת חינם?

עניתי על זה למעלה.

זה משתמע באופן עקיף ממהלך האידאות

שהוא שאל. ואפשר לפתוח עליה שרשור נפרד

… זה עוד דוגמא לתיקון שנאת חינם. מנסיוני בביקורי בארץ בתי חבד בארץ הרבה פחות פתוחים.

ארוחות שישי כל שבוע לכל יהודי זה חסד גדול שרק קיים בגלות במלא הקפו.

בארץ הכל מצטמצם סביב המשפחה גרעינית באופן כללי. כמובן שפה ושם מארחים אחד או שניים אבל זה לא כמו מה שקורה כאן בגלות.

…לארועי ברית מילה. כמו כן עושים ארועי "בריתות" כדי לאסוף צ'קים.

כמו כן עדיין שולחים משולחים לרחבי העולם לאסוף תרומות להכנסת כלה, לישיבות ולכל מיני גמ"חים כאילו אין מספיק עשירים בארץ ישראל.

אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
 

רמב"ם על אבות א יז – ויקיטקסט

תודה

תודה לGEMINI

שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".

שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה

לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא

אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)

(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)

יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה

ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י

סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך

HebrewBooks.org Sefer Detail: אוצרות המוסר - חלק א -- צוריאל, משה יחיאל בן יחזקאל שרגא, 1938-

לא ציפיתי לראות ספר של הרב משה צוריאל שם. תודה רבה.

א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
 

ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)

ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)

לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים

חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש

"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16

פירוש נוסף-

בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה

[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17

כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)

הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...

@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.

@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.

(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת )
 

רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות

האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו

מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ

בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.

הכי שיש ביהדות.

בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו