כלומר מילולית זה מילה, אבל בפועל משתמשים בזה בהשאלה לדבר, מעשה.

פתגם דחרב - מעשה החרב.

אולי זאת הריגה ידועה בחרב או משהו כזה... נניח שבעולם העתיק היה מקובל לנעוץ אותה או לכרות את הראש וכדומה.

נראה יותר טוב כמו הפירוש לפי מה שכתב @אביר הקרנפים

המעניין שגם יונתן תרגם "לפתגם דחרב".

אולי אפשר לפי המלבי"ם שם: "עפ"ז נתחייבו הריגה כדין".

כלומר כמו שאמרתי ופתגם החרב הוא דרך ההריגה בהתחייבות במיתה ע"פ התורה.

וצ"ע קצת לגבי הפסוק שופטים א', פסוק ח' (גם שם יונתן תרגם לפתגם דחרב) ואולי גם שם אפשר לומר שההריגה הייתה ע"פ התורה לפי דין הכיבוש

הוא מתרגם את זה "בחד אלסיף", שאם אני מבין נכון זה "בחרב אחת".

צ"ע

מוסיף קישור להגדרה מילונית של המילה פתגם, שים לב שהיא באה מפרסית

פתגם - ויקימילון

שים לב לשימוש במקרא

לשון המקרא צו, גזרה, פקודה.

"וְנִשְׁמַע פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְּכָל מַלְכוּתוֹ" (אסתר א כ)

מזכיר קצת את מה שאמרתי לגבי הריגה ע"פ דין (בניגוד להרג לא מוצדק)

מוסיף ראיות לכך שהמשמעות של המילה פתגם היא בעצם "דבר", ולכן אפשר לפרש "על דבר החרב" כמו שאמרתי, הריגה שהיא ע"פ דין ולא ע"פ גחמות אישיות.

מתרגום יונתן:

בראשית מ"ה ג' "וַאֲמַר יוֹסֵף לְאָחוֹי אֲנָא הוּא יוֹסֵף הַעוֹד כְּדוֹן אַבָּא קַיֵים וְלָא יָכִילוּ אָחוֹי לְאַתָבָא לֵיהּ פִּתְגַם אֲרוּם אִתְבְּהִילוּ מִן קֳדָמוֹי".

"ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו" - לענות אותו [דבר].

שמות ה' י"ג: "וְשׁוּלְטָנַיָא דַחֲקִין לְמֵימָר אַשְׁלִימוּ עֲבִידַתְכוֹן פִּתְגָם יוֹם בְּיוֹמֵיהּ הֵיכְמָא דַהֲוֵיתוּן עָבְדִין כַּד הֲוָה יָהֵיב לְכוֹן תִּיבְנָא".

"דבר יום ביומו".

שמות ח' כ"ז, ט"ז ד', י"ח כ"ב... ועוד, אפשר להריץ חיפוש.

מתרגום אונקלוס:

בראשית מ"ה' ג': "וַאֲמַר יוֹסֵף לַאֲחוֹהִי אֲנָא יוֹסֵף הַעַד כְּעַן אַבָּא קַיָּם וְלָא יָכִילוּ אֲחוֹהִי לַאֲתָבָא יָתֵהּ פִּתְגָּם אֳרֵי אִתְבְּהִילוּ מִן קֳדָמוֹהִי". כנ"ל מהתרגום יונתן.

שמות ה' י"ג: "וְשִׁלְטוֹנַיָא דָחֲקִין לְמֵימָר אַשְׁלִימוּ עוֹבָדֵיכוֹן פִּתְגַם יוֹם בְּיוֹמֵהּ כְּמָא דַהֲוֵיתוּן עָבְדִין כַּד אִתְיְהֵב לְכוֹן תִּבְנָא". גם כנ"ל.

וכן על זאת הדרך... בקיצור זה הפירוש המילולי.

יותר מסתדר לי שהתורה תכתוב שבני ישראל הרגו על פי דין, מאשר שהיא תתאר לי איך בדיוק הם החליטו להרוג את האנשים...    

למאי נפקא מינה 

(עריכה)  אבל עכשיו ראיתי את הפירוש על הפסוק "ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב"

מתורגם שם "בקטילת סייפא"

מעניין..

גם שההריגה הייתה ע"פ דין, וגם שהיא הייתה ב"הריגה הידועה".

וככה גם מתיישב ה"בקטילת סייפא".

ואם תשאל למה המתרגם בחר במקומות האחרים לכתוב "לפתגם דחרב" שמרמז על שניהם, ופה במפורש "בקטילת סייפא" שזה דווקא ב"הריגה הידועה", בלי לרמוז לנו שזה ע"פ דין תורה, יש לי גם לזה תירוץ.

שהרי במקרים שהוא כתב "בפתגם דחרב", היה מקום לחשוב שההריגה לא הייתה ע"פ דין.

שמא היינו חושדים שמעון ולוי הרגו נגד התורה, רק על פי כעסם, פירש לנו המתרגם שההריגה הייתה ע"פ דין תורה.

וגם בכיבוש בני יהודה, יכלנו לומר שהם כבשו על דעת עצמם ולא על דעת התורה לפי הלכות כיבוש, לכן הדגיש גם שם שההריגה הייתה דווקא ע"פ דין תורה.

ולכן בהריגת יהושע את עמלק, כשברור שהדבר נעשה ע"פ ציווי ה' למחיית זכר עמלק בכלל ובאותו העניין נכתב במפורש ("ויעש יהושע כאשר אמר לו משה"), לא היה צריך המתרגם להדגיש לנו שזה נעשה ע"פ דין תורה, שכן נכתב הדבר במפורש בפסוקים באותו המקום.

בינתיים אין לי קושיה עליך 

כמו שחרב פיפיות זו חרב שבה הלהב מושחז משני צדדיו.

שהפתגם הוא כביכול הפה של החרב ולכן זה קשור לדיבור.

וגם... שפת הלהב.

וכאן נשאלת השאלה האם כלי זין בא מלשון מזון.

@רחפת..?  

אבל לא הבנתי איך קשרת את האונקלוס לפסוק בתהילים, מה גם שהתרגום שם שונה:

"והיך סיפא דיוסטרא באידהון".

אז קשה להגיד שהתרגום כיוון למדרש חז"ל על הפסוק הזה, כי יונתן תרגם בדומה אונקלוס בתרגום הביטוי "לפי חרב - לפתגם דחרב". וכאן תרגם בצורה אחרת.

אבל חז"ל דרשו דווקא על "פיפיות" ולא על "לפי"...

לכן, למרות שזה יכול להיות רעיון יפה מצד עצמו, מילולית המילה "פתגם" בארמית היא בעייתית עדיין בהקשר הזה ולא נפתרה

היו חרבות עקומות ממש לפני-כן וגם ישרות...

אבל כן היה צד אחד וגם היום יש חרבות מודרניות כאלה ולעומתן חרבות הפיפיות.

סתם טרחנות היסטורית (לא בטוח שהיא מדוייקת).

משום מה נמחקה לי עריכה עם מקורות

מביא אותם בלי התיאור כי זה מעצבן

דיונים בעניין

What would a Hebrew sword from the time of King Solomon look like? Would it be a khopesh? - Quora

Hebrew swords???

אחד המקורות שאפשר לקרוא אונליין שהביאו בנ"ל הוא זה שמציין דווקא כמו שאמרת שנמצאו חרבות בצורת מגל, בין השאר

Swords and Daggers in Late Bronze Age Canaan

בקצרה הבאתי כמה מקורות לעדויות אחרות כולל לחרבות מגל מהסוג שכתבת עליו

What would a Hebrew sword from the time of King Solomon look like? Would it be a khopesh? - Quora

Hebrew swords???

נשמע מוזר..

לכל הפחות בשביל ה"דרוש וקבל שכר"

בנוסף למה שנאמר ש'פי חרב' הכוונה לצד החד שלה (כמו ש'חרב פיפיות' או 'חרב ולה שתי פיות' היא חרב חדה משני צידיה) ולכן הריגה 'לפי חרב' משמעה בחיתוך בצד החד.

לענ''ד הכוונה ב'לפי חרב' היא לא רק לאופן בו הרגו אלא גם לנסיבות - במלחמה לפעמים החרב משמשת להריגה בדקירה ולפעמים בלהב (=הפה), בפעמים שהתורה/התנ''ך כותבים 'לפי חרב' זה נועד לאפוקי מדקירה כדי להדגיש שמדובר בחרם, כלומר במצב שכבר נגמרה המלחמה ועכשיו ההרג מתבצע בשבויים בשיסוף. זה אולי יכול גם להתחבר לתרגום שהזכרת - 'לפתגם דחרב' במשמעות של משפט.

הוא שאל למה התורה צריכה להודיע לנו את זה מחד, ולמה יש שינוי בתרגום מכאן למלחמת יהושע בעמלק?

רואים באופן עקבי שדרכו של יהושע היתה השמדת האויב. 
לכן אם יהושע שיסף את השבויים לאחר הניצחון, זה מתאים.

ולא כתבו "לפתגם דחרב". אז קצת הפוך...

יש הבדל גדול בין מלחמה רגילה למלחמת חרמה, למה שהתורה לא תציין את זה?

גם במלחמת עמלק תרגם אונקלוס 'לפתגם דחרב', רק 'תרגום יונתן' שינה כאן ל'בקטילת סייפא'.

לחדש, כן?

כי מילולית הביטוי "פתגם" בלשון התרגום הוא כמו "מילי" בארמית, "דבר" בעברית, וזה ככה בכל התורה כולה

מעניין מאוד... גם על הרעיון שלי זה קצת קשה (אלא אם דוחקים, אין לי כרגע רעיון אחר)

המשמעות היא הריגה לשם הריגה, כלומר לא בזמן הקרב אלא באופן מסודר - לקחו להם את הבקר ואח''כ הרגו אותם לפי חרב.

כמו שכתוב בדוד כשהיה בציקלג (שמואל א' כ"ז י"א) - "ואיש ואישה לא יחיה דוד להביא גת לאמר פן יאמרו עלינו לאמר" - והרגו אותם עבור מטרה מסויימת, וכך גם כאן (באיוב) - הרגו את הנערים השומרים עבור מטרה דומה, ואולי גם ביימו משפט עבור זה, בפרט לאחר ההנחה שהייתה להם "מטרה" שבעצם אומרת שהם חושדים אותם ברצון לפגוע בלוחמים שנלחמו בהם.

מה שכתבתי לא סותר שום דבר מפשטות הפסוקים. אתה מוזמן להתווכח

באמת כתוב שהרגו את הנערים כי הם שמרו, והמלבי"ם מסביר שזה "מהקל אל החמור" מבחינת הקושי של הבוזזים, אבל המלבי"ם לא שולל אפשרות שיש עוד סיבה לכתוב את הנערים בסוף - ובזה ייתכן כמו שכתב ימ"ל, ועל מה עשו להם משפט? על זה שהם הפריעו להם לבזוז...ישנם רשעים ששופטים בעיוות הדין את מי שמפריע להם

המשמעות היא שלקחו את את הרכוש ואח''כ הרגו לפי חרב (כלומר את השבויים בעודם שבויים).

גם כאן (פס' טו) :"וַתִּפֹּל שְׁבָא וַתִּקָּחֵם, וְאֶת הַנְּעָרִים הִכּוּ לְפִי חָרֶב"

וגם כאן (פס' יז) : "כַּשְׂדִּים שָׂמוּ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים וַיִּפְשְׁטוּ עַל הַגְּמַלִּים וַיִּקָּחוּם, וְאֶת הַנְּעָרִים הִכּוּ לְפִי חָרֶב"

למה הצד נקרא "פה" ולא הפינה?

והאם יש מקור לכך שהצד נקרא "פה" ולא הפינה?

כמו שיש פי-הבאר או פי-המעיל שהם ההיקף של שפת הבאר או המעיל, בדומה לפה שהוא היקף הסף של הגוף (הגבול בין הפנים לחוץ, לכן השפתיים נראות כך) - כך יש את פי החרב שהיא היקף של גבול החרב (לא זכור לי אם יש שם עצמי לחוד של החרב).

שהשפה מקיפה את הפה - במעיל וגם בבאר, ואז הפה נקרא פה בגלל שהוא קצה של כל הבפנים, ומאידך מוקף במשהו שסביבו וסוגר אותו (השפה), ואז גם בחרב הפה צריך להיות משהו ש"בקצה".

הרי הפה של האדם הוא בקצה - בקצה של המערכות הפנימיות של האדם - קצה של מערכת העיכול וקצה של מערכת הנשימה, (וגם קצה של המחשבה...), אז גם כאן לכאורה פה זה קצה? ו"פי הבאר" או "פי המעיל" - זה רק החלק שבפנים - בתוך השפה, וכמו שכתוב בפירוש "והיה פי ראשו" - "בתוכו", ו"שפה יהיה לפיו" - "סביב".

ופי החרב אוכל. שנאמר "הלנצח תאכל חרב".

וכמו בדוגמה שהבאתי - מאכלת.

ומה בדבר פיגיון?

תקרא את מה שכתבת קודם ותראה שכתבת שהשפה ממוסגרת בפה כך בכל אופן אני הבנתי

אבל ההסבר ש"פי החרב" "אוכל" זה באמת מסביר, למרות שאני לא יודע למה שדווקא הצד "יאכל" ולא הפינה, אבל בשביל זה כנראה צריך להבין בלחימה בנשק קר...

וגם פיגיון אולי באמת קשור פשוט אין לי מושג אבל יכול להיות..

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.