כלומר מילולית זה מילה, אבל בפועל משתמשים בזה בהשאלה לדבר, מעשה.

פתגם דחרב - מעשה החרב.

אולי זאת הריגה ידועה בחרב או משהו כזה... נניח שבעולם העתיק היה מקובל לנעוץ אותה או לכרות את הראש וכדומה.

נראה יותר טוב כמו הפירוש לפי מה שכתב @אביר הקרנפים

המעניין שגם יונתן תרגם "לפתגם דחרב".

אולי אפשר לפי המלבי"ם שם: "עפ"ז נתחייבו הריגה כדין".

כלומר כמו שאמרתי ופתגם החרב הוא דרך ההריגה בהתחייבות במיתה ע"פ התורה.

וצ"ע קצת לגבי הפסוק שופטים א', פסוק ח' (גם שם יונתן תרגם לפתגם דחרב) ואולי גם שם אפשר לומר שההריגה הייתה ע"פ התורה לפי דין הכיבוש

הוא מתרגם את זה "בחד אלסיף", שאם אני מבין נכון זה "בחרב אחת".

צ"ע

מוסיף קישור להגדרה מילונית של המילה פתגם, שים לב שהיא באה מפרסית

פתגם - ויקימילון

שים לב לשימוש במקרא

לשון המקרא צו, גזרה, פקודה.

"וְנִשְׁמַע פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְּכָל מַלְכוּתוֹ" (אסתר א כ)

מזכיר קצת את מה שאמרתי לגבי הריגה ע"פ דין (בניגוד להרג לא מוצדק)

מוסיף ראיות לכך שהמשמעות של המילה פתגם היא בעצם "דבר", ולכן אפשר לפרש "על דבר החרב" כמו שאמרתי, הריגה שהיא ע"פ דין ולא ע"פ גחמות אישיות.

מתרגום יונתן:

בראשית מ"ה ג' "וַאֲמַר יוֹסֵף לְאָחוֹי אֲנָא הוּא יוֹסֵף הַעוֹד כְּדוֹן אַבָּא קַיֵים וְלָא יָכִילוּ אָחוֹי לְאַתָבָא לֵיהּ פִּתְגַם אֲרוּם אִתְבְּהִילוּ מִן קֳדָמוֹי".

"ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו" - לענות אותו [דבר].

שמות ה' י"ג: "וְשׁוּלְטָנַיָא דַחֲקִין לְמֵימָר אַשְׁלִימוּ עֲבִידַתְכוֹן פִּתְגָם יוֹם בְּיוֹמֵיהּ הֵיכְמָא דַהֲוֵיתוּן עָבְדִין כַּד הֲוָה יָהֵיב לְכוֹן תִּיבְנָא".

"דבר יום ביומו".

שמות ח' כ"ז, ט"ז ד', י"ח כ"ב... ועוד, אפשר להריץ חיפוש.

מתרגום אונקלוס:

בראשית מ"ה' ג': "וַאֲמַר יוֹסֵף לַאֲחוֹהִי אֲנָא יוֹסֵף הַעַד כְּעַן אַבָּא קַיָּם וְלָא יָכִילוּ אֲחוֹהִי לַאֲתָבָא יָתֵהּ פִּתְגָּם אֳרֵי אִתְבְּהִילוּ מִן קֳדָמוֹהִי". כנ"ל מהתרגום יונתן.

שמות ה' י"ג: "וְשִׁלְטוֹנַיָא דָחֲקִין לְמֵימָר אַשְׁלִימוּ עוֹבָדֵיכוֹן פִּתְגַם יוֹם בְּיוֹמֵהּ כְּמָא דַהֲוֵיתוּן עָבְדִין כַּד אִתְיְהֵב לְכוֹן תִּבְנָא". גם כנ"ל.

וכן על זאת הדרך... בקיצור זה הפירוש המילולי.

יותר מסתדר לי שהתורה תכתוב שבני ישראל הרגו על פי דין, מאשר שהיא תתאר לי איך בדיוק הם החליטו להרוג את האנשים...    

למאי נפקא מינה 

(עריכה)  אבל עכשיו ראיתי את הפירוש על הפסוק "ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב"

מתורגם שם "בקטילת סייפא"

מעניין..

גם שההריגה הייתה ע"פ דין, וגם שהיא הייתה ב"הריגה הידועה".

וככה גם מתיישב ה"בקטילת סייפא".

ואם תשאל למה המתרגם בחר במקומות האחרים לכתוב "לפתגם דחרב" שמרמז על שניהם, ופה במפורש "בקטילת סייפא" שזה דווקא ב"הריגה הידועה", בלי לרמוז לנו שזה ע"פ דין תורה, יש לי גם לזה תירוץ.

שהרי במקרים שהוא כתב "בפתגם דחרב", היה מקום לחשוב שההריגה לא הייתה ע"פ דין.

שמא היינו חושדים שמעון ולוי הרגו נגד התורה, רק על פי כעסם, פירש לנו המתרגם שההריגה הייתה ע"פ דין תורה.

וגם בכיבוש בני יהודה, יכלנו לומר שהם כבשו על דעת עצמם ולא על דעת התורה לפי הלכות כיבוש, לכן הדגיש גם שם שההריגה הייתה דווקא ע"פ דין תורה.

ולכן בהריגת יהושע את עמלק, כשברור שהדבר נעשה ע"פ ציווי ה' למחיית זכר עמלק בכלל ובאותו העניין נכתב במפורש ("ויעש יהושע כאשר אמר לו משה"), לא היה צריך המתרגם להדגיש לנו שזה נעשה ע"פ דין תורה, שכן נכתב הדבר במפורש בפסוקים באותו המקום.

בינתיים אין לי קושיה עליך 

כמו שחרב פיפיות זו חרב שבה הלהב מושחז משני צדדיו.

שהפתגם הוא כביכול הפה של החרב ולכן זה קשור לדיבור.

וגם... שפת הלהב.

וכאן נשאלת השאלה האם כלי זין בא מלשון מזון.

@רחפת..?  

אבל לא הבנתי איך קשרת את האונקלוס לפסוק בתהילים, מה גם שהתרגום שם שונה:

"והיך סיפא דיוסטרא באידהון".

אז קשה להגיד שהתרגום כיוון למדרש חז"ל על הפסוק הזה, כי יונתן תרגם בדומה אונקלוס בתרגום הביטוי "לפי חרב - לפתגם דחרב". וכאן תרגם בצורה אחרת.

אבל חז"ל דרשו דווקא על "פיפיות" ולא על "לפי"...

לכן, למרות שזה יכול להיות רעיון יפה מצד עצמו, מילולית המילה "פתגם" בארמית היא בעייתית עדיין בהקשר הזה ולא נפתרה

היו חרבות עקומות ממש לפני-כן וגם ישרות...

אבל כן היה צד אחד וגם היום יש חרבות מודרניות כאלה ולעומתן חרבות הפיפיות.

סתם טרחנות היסטורית (לא בטוח שהיא מדוייקת).

משום מה נמחקה לי עריכה עם מקורות

מביא אותם בלי התיאור כי זה מעצבן

דיונים בעניין

What would a Hebrew sword from the time of King Solomon look like? Would it be a khopesh? - Quora

Hebrew swords???

אחד המקורות שאפשר לקרוא אונליין שהביאו בנ"ל הוא זה שמציין דווקא כמו שאמרת שנמצאו חרבות בצורת מגל, בין השאר

Swords and Daggers in Late Bronze Age Canaan

בקצרה הבאתי כמה מקורות לעדויות אחרות כולל לחרבות מגל מהסוג שכתבת עליו

What would a Hebrew sword from the time of King Solomon look like? Would it be a khopesh? - Quora

Hebrew swords???

נשמע מוזר..

לכל הפחות בשביל ה"דרוש וקבל שכר"

בנוסף למה שנאמר ש'פי חרב' הכוונה לצד החד שלה (כמו ש'חרב פיפיות' או 'חרב ולה שתי פיות' היא חרב חדה משני צידיה) ולכן הריגה 'לפי חרב' משמעה בחיתוך בצד החד.

לענ''ד הכוונה ב'לפי חרב' היא לא רק לאופן בו הרגו אלא גם לנסיבות - במלחמה לפעמים החרב משמשת להריגה בדקירה ולפעמים בלהב (=הפה), בפעמים שהתורה/התנ''ך כותבים 'לפי חרב' זה נועד לאפוקי מדקירה כדי להדגיש שמדובר בחרם, כלומר במצב שכבר נגמרה המלחמה ועכשיו ההרג מתבצע בשבויים בשיסוף. זה אולי יכול גם להתחבר לתרגום שהזכרת - 'לפתגם דחרב' במשמעות של משפט.

הוא שאל למה התורה צריכה להודיע לנו את זה מחד, ולמה יש שינוי בתרגום מכאן למלחמת יהושע בעמלק?

רואים באופן עקבי שדרכו של יהושע היתה השמדת האויב. 
לכן אם יהושע שיסף את השבויים לאחר הניצחון, זה מתאים.

ולא כתבו "לפתגם דחרב". אז קצת הפוך...

יש הבדל גדול בין מלחמה רגילה למלחמת חרמה, למה שהתורה לא תציין את זה?

גם במלחמת עמלק תרגם אונקלוס 'לפתגם דחרב', רק 'תרגום יונתן' שינה כאן ל'בקטילת סייפא'.

לחדש, כן?

כי מילולית הביטוי "פתגם" בלשון התרגום הוא כמו "מילי" בארמית, "דבר" בעברית, וזה ככה בכל התורה כולה

מעניין מאוד... גם על הרעיון שלי זה קצת קשה (אלא אם דוחקים, אין לי כרגע רעיון אחר)

המשמעות היא הריגה לשם הריגה, כלומר לא בזמן הקרב אלא באופן מסודר - לקחו להם את הבקר ואח''כ הרגו אותם לפי חרב.

כמו שכתוב בדוד כשהיה בציקלג (שמואל א' כ"ז י"א) - "ואיש ואישה לא יחיה דוד להביא גת לאמר פן יאמרו עלינו לאמר" - והרגו אותם עבור מטרה מסויימת, וכך גם כאן (באיוב) - הרגו את הנערים השומרים עבור מטרה דומה, ואולי גם ביימו משפט עבור זה, בפרט לאחר ההנחה שהייתה להם "מטרה" שבעצם אומרת שהם חושדים אותם ברצון לפגוע בלוחמים שנלחמו בהם.

מה שכתבתי לא סותר שום דבר מפשטות הפסוקים. אתה מוזמן להתווכח

באמת כתוב שהרגו את הנערים כי הם שמרו, והמלבי"ם מסביר שזה "מהקל אל החמור" מבחינת הקושי של הבוזזים, אבל המלבי"ם לא שולל אפשרות שיש עוד סיבה לכתוב את הנערים בסוף - ובזה ייתכן כמו שכתב ימ"ל, ועל מה עשו להם משפט? על זה שהם הפריעו להם לבזוז...ישנם רשעים ששופטים בעיוות הדין את מי שמפריע להם

המשמעות היא שלקחו את את הרכוש ואח''כ הרגו לפי חרב (כלומר את השבויים בעודם שבויים).

גם כאן (פס' טו) :"וַתִּפֹּל שְׁבָא וַתִּקָּחֵם, וְאֶת הַנְּעָרִים הִכּוּ לְפִי חָרֶב"

וגם כאן (פס' יז) : "כַּשְׂדִּים שָׂמוּ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים וַיִּפְשְׁטוּ עַל הַגְּמַלִּים וַיִּקָּחוּם, וְאֶת הַנְּעָרִים הִכּוּ לְפִי חָרֶב"

למה הצד נקרא "פה" ולא הפינה?

והאם יש מקור לכך שהצד נקרא "פה" ולא הפינה?

כמו שיש פי-הבאר או פי-המעיל שהם ההיקף של שפת הבאר או המעיל, בדומה לפה שהוא היקף הסף של הגוף (הגבול בין הפנים לחוץ, לכן השפתיים נראות כך) - כך יש את פי החרב שהיא היקף של גבול החרב (לא זכור לי אם יש שם עצמי לחוד של החרב).

שהשפה מקיפה את הפה - במעיל וגם בבאר, ואז הפה נקרא פה בגלל שהוא קצה של כל הבפנים, ומאידך מוקף במשהו שסביבו וסוגר אותו (השפה), ואז גם בחרב הפה צריך להיות משהו ש"בקצה".

הרי הפה של האדם הוא בקצה - בקצה של המערכות הפנימיות של האדם - קצה של מערכת העיכול וקצה של מערכת הנשימה, (וגם קצה של המחשבה...), אז גם כאן לכאורה פה זה קצה? ו"פי הבאר" או "פי המעיל" - זה רק החלק שבפנים - בתוך השפה, וכמו שכתוב בפירוש "והיה פי ראשו" - "בתוכו", ו"שפה יהיה לפיו" - "סביב".

ופי החרב אוכל. שנאמר "הלנצח תאכל חרב".

וכמו בדוגמה שהבאתי - מאכלת.

ומה בדבר פיגיון?

תקרא את מה שכתבת קודם ותראה שכתבת שהשפה ממוסגרת בפה כך בכל אופן אני הבנתי

אבל ההסבר ש"פי החרב" "אוכל" זה באמת מסביר, למרות שאני לא יודע למה שדווקא הצד "יאכל" ולא הפינה, אבל בשביל זה כנראה צריך להבין בלחימה בנשק קר...

וגם פיגיון אולי באמת קשור פשוט אין לי מושג אבל יכול להיות..

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.