אבל אני שותה הרבה.

ללכת לרופא משפחה? נשים?

עשיתי בדיקות דם שהרופא נשים נתן לי, לפני כמה שבועות, הכל היה בסדר כולל הברזל.

לחץ דם לא בדקתי מאז הביקור אצלו, שהיה בשבוע 7. (ומאז לא נבדקתי שוב בכלל, זה תקין? התור הבא אליו בעוד שבוע וקצת).

ותודה רבה לך על המענה

אני גם חשבתי על כיוון של לח"ד נמוך, השאלה אם יש מה לעשות עם זה בכלל... כאילו אם אני אלך לרופא והוא יגיד לי שזה מל"ד נמוך, יש לזה פתרון?

נראה לך אפשרי לחכות עוד שבוע לתור לרופא נשים?

והכאבי ראש לא מאוד חזקים, בד"כ זה קורא כשיש לי סחרחורת.

תודה רבה!

בעיקרון אני שורדת איכשהו, כמו ששורדת את ההקאות והבחילות לאורך כל היום...

בבוקר אומרת מי יתנני לילה, ובלילה- מי יתנני בוקר...

מחכה מאוד שהתקופה הזאת תעבור, בתקווה שבאמת תעבור ולא תמשיך ללות אותי ח"ו לאורך כל ההיריון...

תודה רבה  

תודה

אולי כדאי לך לבקש הפניה חדשה לבדיקת דם. (ועדיף שתתארי לרופא את החולשה שאת מרגישה - אולי יכולות עוד סיבות לה, שאפשר לבדוק בבדיקת הדם).

תרגישי טוב!

אוקי תודה,

אני אעשה את זה באמת.

תודה רבה!

אבל לי ירד ההמוגלובין במהלך ההיריון, אפילו כשכבר נטלתי ברזל! (נראה לי בבדיקות דם בהפרש של כחודשיים) כך שנשמע לי שזה הגיוני...

זה היה לפני 3 שבועות, יצא לי 12.70, שאלתי גם פה בזמנו וגם אח"כ הרופא ענה לי שבסדר גמור.

אני בשבוע 12+4, לא לוקחת בכלל תוספים. מאמינה שבבדיקה הבאה (בעוד שבוע וקצת) אצל הרופא הוא יגיד לי לקחת.

חשבתי לחכות לתור אצל הרופא, אבל אולי באמת אני אבקש הפניה לבדיקות דם שוב, ככה שאני אגיע אליו כבר עם התוצאות..

תודה רבה על המענה!

פעילות גופנית.

לא רואה את עצמי מצליחה לעשות פעילות גופנית עכשיו, ואני יודעת כמה זה חשוב...

אתמול, אחרי שנחתי יומיים בבית, ובערב טיפה טיפה הרגשתי יותר טוב, יצאנו להליכה, ואחרי 10 דק' זחלתי הביתה... עם לחץ בגב ובבטן התחתונים.

יש לי מה להתעקש עכשיו? או לחכות ולהתחיל משלב יותר מאוחר של ההריון?

ונראה לי שכן יהיה לי בסדר כשאני קצת יתחזק בעז"ה.

השאלה אם זה קריטי לעכשיו? או שאפשר לחכות עם הפעילות הגופנית קצת?

כי לפני יומיים בדקתי, על פי הוראת הרופא, שאריות מדלקת בשתן שסרבה לעזוב...

וזה היה תקין ב"ה.

בדיקת שתן, שנותנים בכוס ולוקחים מזה גם משטח נראה לי...

גם אצלי לח"ד יורד בהריונות
ו... בדיוק התחושה הזו שהרגליים לא ממש מחוברות למקומן הרגיל...

זה קשור גם למצב האגן, עצמות האגן מתרחבות כדי לתת מקום לרחם

(ובהמשך לקראת הלידה מתרחבות עוד יותר).

בתחילת הריון יש חולשה לאו דווקא בגלל בעיה -

השינויים ההורמונליים המהירים שהגוף חווה גורמים לסוג של תשישות.

כל אחת חווה את זה אחרת.

יש כאלה שבמשך כמה חודשים לא יכולות לקום מהמיטה בכלל (!)
 

בבדיקות דם -

תבקשי לבדוק גם מאגרי ברזל (פריטין) וגם B12, יכול להיות המוגלובין בסדר ומאגרי ברזל נמוכים.

ולגבי פעילות גופנית - אולי שחיה או התעמלות במים?

שחיה זה הספורט האוהב עלי, לצערי לא הצלחתי להתמיד בו לאורך השנים בגלל מחסור בזמן ובריכה קרובה...

כשאתחזק טיפה, כבר החלטתי שאני אעשה כל מאמץ כדי לנסות להגיע לבריכה לפחות פעם בשבוע, אני רק צריכה לברר אם מותר, בגלל שלא עשיתי את זה קודם ההריון.

(ממה שקראתי קצת באינטרנט, מותר בפיקוח של מדריכה).

החולשה בגפיים, הדופק, השחור בעיניים.

אמנם מקובל שבהריון יש שינויים בלחץ הדם שגורמים לעיתים לתחושות שתיארת, שנובעים מההשפעה של הורמוני ההריון על תפקוד דופנות כלי הדם וממילא על לחץ הדם.  

אבל, זה נשמע מעט מוגזם וגם נשמע שממש מפריע לשגרה הנורמלית שלך.  ליתר ביטחון ורוגע לכי להיבדק. 

זה ככה כבר שבוע וחצי בערך, לא חשבתי שזה חריג בגלל שבהריון תולים הכל בהריון..

חשבתי שזה או מלחץ דם נמוך או בגלל שהגוף שלי מותש מההקאות הרבות.

זה מפריע לשגרה בהחלט, לקחתי השבוע יומיים חופש, אחרי שיום קודם לא הצלחתי להרים את עצמי מהמושב באוטובוס...

השאלה, אם זה נורמלי להריון, מה יש לי ללכת להבדק, חוץ משיגידו לי שזה לחץ דם נמוך, יהיה מה לעשות?

אני נמנעת מללכת לרופא, כי אני בסוג של גמילה מביקורי רופא... (ההריון הקודם שלי נגמר בהפלה בשבוע 7, ועד אז הוא היה סיוטי, עם חשש לחוץ רחמי ועוד, ביקרתי במין נשים כ"כ הרבה פעמים, שאחרי ההפלה הרופא צחק על בעלי שעם כזאת אישה היסטרית, מובטח לו עוד הרבה ביקורים בהריונות הבאים... אז ההריון הבטחתי לעצמי שלא על כל דבר ארוץ לרופא, ונראה שאני מחזיקה מעמד יפה... )

לכי לרופא בכל זאת, ואם לא נעים לך אליו אז למרכזי בריאות האישה או אפילו מיון (לא צריך הפניה בין 7 בערב ל-7 בבוקר בהריון)

אני לא יודעת מה יכול להיות הפתרון, לא התחום שלי אבל יכול להיות בהחלט שיש משהו שיכו להקל עליך... שווה לנסות בייחוד אם זה כל כך טורד שלווה.

גם בחילות הן תופעת הריון מצויה וסבירה, אבל מלא בנות יקרות כאן ממליצות על תרופות שונות שניתנו להן שממש הצילו אותן מהבחילות.

ולגבי הרופא

נשמע רופא נהדר בהחלט, לצערי הרב. 

אולי זו דרגה קלה של היפראמזיס.

(ועל זה לא הייתי מתייעצת עם רופאים, במיוחד לא עם כאלה ציניים, כי יש הרבה שפשוט לא מכירים את הנושא!)

היפראמזיס -

לא יודעת להגדיר רפואית,

אבל זו חולשה יותר ממה שרגיל אצל רוב הנשים,

רגישות גבוהה מאוד לנושא של ריחות, לחץ דם נמוך, ובעיקר -

הקאות מרובות.

אלה שלוקחות את זה קשה (מכירה מגיסתי ומחברה) -

מגיעות להתעלפויות, התייבשות, אשפוז, נוזלים לוריד מדי פעם.

מקיאות כל דבר שנכנס

(כולל לגימה קטנה מקידוש ליל שבת למשל).

תחילת ההריון אצלן זה פשוט לשכב במיטה בלי יכולת מינימלית לתפקד.

אז המצב שאני מתארת הוא קיצוני.

אבל יש דרגות שונות של הדבר הזה,

ויש כאלה שיש להן קצת נטיה לזה אבל לא ממש חזקה.

מה שהזוי שרופאים לא כל כך מכירים את זה!

למשל לחברתי רופא אמר שהיא פשוט עצלנית

וגער בה שלא הגיעה בזמן להיבדק

(היא לא יכלה אפילו להרים את הראש מהמיטה למשך כמה חודשים!)

הליכה של רבע שעה זה כבר מתחיל להיות מתיש, עושה קניות באינטרנט רוב הזמן, מקלפת וחותכת ירקות בישיבה וחוסכת כמה שאפשר בעמידה בבישולים..

והפסקתי להכין חלות בתחילת ההריון, בינתיים אנחנו עם לחמניות קנויות. מבאס אבל זה מה שיש..

לא אשכח איך כמה ימים אחרי הלידה הראשונה הרגשתי כ"כ משוחררת! יכולתי ללכת בלי להתעייף

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה

גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו

זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל

חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)

מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻

זה עוזר לשמוע..

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.

אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך

דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים

יש אשליה שבוחרים בן זוג

אבל רב הנסתר על הגלוי

מה שכן בוחרים

זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה

זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)

גם כשנשואים

טיב הקשר תלוי בהסתכלות

אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות

הזוגיות תהיה יותר טובה

אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות

הזוגיות תהיה פחות טובה

(כולנו אנשים פגומים

גם לאנשים עם תכונות מרשימות

יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)

אני חושבת שהמיקוד צריך להיות

1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות

(גם שלך וגם שלו)

2.  בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות 

ברור שזה בסדר!!!

וגם לא לעשות שום דבר+ להזמין לעצמך משהו טעים שישמח אותך🫶

נשמע קשה מאוד וכואב

ואת הגננת חובה לסנן ולא לענות

כמה כוח יש בפשטות של הסביבה הנשית

כל כך תודה 

וצריך

ממש יפה שהצלחת לשמור את זה אחרי שהילדים נרדמו.

מצטרפת, כל מה שעובר לי בראש היום זה מה השכנים שמעו, ומה הסיכוי שהם לא היו בבית היום. 

איזו אישה לביאה את

עם כמה את מתמודדת

תבכי כמה שאת צריכה

תנקי את הלב

ותנשמי נשימות חדשות❤️

נשמע לא פשוט, את גיבורה שבכלל שרדת לספר
מבאס שאין עזרה.

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

ואני מכסה בשמיכה ופוך

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.

היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?

פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?

איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.

לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!

וידיים מלאות

זה באמת מרגששש

ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.

אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...

רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.

והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה! 

מתה על אלו של "תחשבי טוב" כאילו אם אחשוב טוב לא יהיה היפרמאזיס

ככה הגוף שלי וזהו.
דווקא בהריונות שהייתי בהם הכי הכי בהיסטריה והתכוננתי נפשית ופיזית להיפרמאזיס- זה לא הגיע.

היו לי הריונות עם היפרמאזיס, הריונות עם בחילות והקאות סבירות ממש, והריון אחד מושלם בלי כלום

או שהיה לך רק קל?

כי בדר"כ מי שיש לה היפראמזיס קשה זה חוזר שוב ושוב...

אצלי היה בכולם וכל פעם רק החמיר

וככה היפראמזיס רציני מתנהג בדר"כ...

באחרון היה קל יותר (לא התאשפזתי, קבלתי עירויים רק בקופ"ח... כזה...)

והיינו בטוחים שזה מין אחר חחחח
אבל בסוף ילדתי מהמין הקבוע אצלנו בבית.
אולי הפעם יפתיע...

לי היה בחלק מההריונות ברמה של עירוי, ורק במיטה בלי יכולת לעשות כלום (בכל קימה הייתי חייבת לרוץ להקיא, לדבר לא יכלתי).
ובחלק מההריונות היה לי סתם בחילות רגילות כמו של כל אישה סטנדרטית בתחילת הריון.
לא הבנתי מי החליט מה זה היפרמאזיס רציני?
היפרמאזיס לא מחייב להגיע בכל הריון לאותה האישה. עובדה.

אם את אומרת שיש ..

פשוט ממה שאני מכירה ומניסיון אישי, נשים שיש להן היפראמזיס קשה, נדיר מאד מאד שיש להן גם הריונות בלי בכלל...

זכית😉

אבל עברתי הרבה הריונות בלי עין הרע, אז אולי זה גם סטטיסטיקה בסוף, אם יהיו לי 4 הריונות למשל, יהיה לי בכולם, אם יהיו לי יותר מ-4 הריונות, סיכוי גדול יותר שיהיו לי גם הריונות בלי היפרמאזיס.

קשה לדעת כי לרוב מי שיש לה היפרמאזיס לא יולדת הרבה.

אצלי בראשונים לא היה לי היפרמאזיס
התחיל לי בכל האחרונים...

ובקלות!

כל תגובה משמחת ומחזקת..

לבשל כמה ענפים של הדסים בסיר מיים

לסנן, להעביר את המיים של ההדסים לבקבוק תרסיס

ולהשפריץ כל יום על שיער יבש.

אני השפרצתי כל בוקר, עזר מאוד

לא מורגש על השיער מבחינת המרקם, ממש כמו מיים רגילים, מתייבש ואין זכר.

אפשר למהול במיים שיצא לך הרבה.

הבת שלי בת שנה וחצי ויש לה שיער ממש דליל,

אין סיכוי לקוקיות או סיכות

לא מעט היו ככה עד גיל גדול (כאלו שלא היה מה לגזור בחלאקה).

את הקוקו הראשון של אחותי עשינו לה בגיל שלוש פלוס והיום יש לה אחלה שיער...

אומרים גם ששמן קיק מעודד צמיחה. תבדקי בגוגל. לא נסיתי.

וכמו שכתבו לך זה לא אומר כלום על השיער שיהיה בהמשך חייו.

ניסיתי מלא דברים. לא יודעת מה בסוף עזר, אבל כיום היא נערונת צעירה ויש לה כמויות שיער ב"ה.

יש לי גם 2 בנים שבחלאקה לא היה בכלל מה לגזור

גם הם היום עם רעמה שלא מביישת אריה.

אז ככה

מי הדסים- ניסיתי לתקופה ארוכה, לא ראיתי שעזר

שמפו שמן קיק- גם לא עזר

הברשה במרשת לא רכה- נראה לי שכן קצת עודד צמיחה

מה שהכי עזר- חפיפה בשמן ליפיקאר באום של לה רוש פוזה- זו ההמלצה שלי לכל נזקי העור ותכלס הילדים שהשתמשתי להם בשמן הזה כשמפו קבוע היו היחידים שצמח להם שיער.

יש שמפו טום וג'רי לילדים שמומלץ לעידוד צמיחה- אני לא מצאתי אותו בחנויות.

והכי חשוב- להתפלל, כן, גם על זה

כשהילדונת מהסיפור למעלה חזרה בוכה מבית הספר כי חברות צחקו עליה שהיא תינוקת, הבנתי שאת הכי חשוב לא עשיתי

ואז התחלתי להתפלל על זה

ואז קרה השינוי.

בכיתה ב' כבר יכלנו לעשות לה קוקו קטנטן

הייתי מצרפת תמונה כדי שתאמינו לי אבל זה ו"ואחד אאוטינג" כי יש לה צבע שיער ייחודי וזה היה בולט....

בטח הבנתם

העיקר שתהיו בריאים

למי שאמרה לסרק

אז אין כמעט מה לסרק 🤭

שמנים למיניהם קצת חוששת מלכלוך שעובר לבגדים ולא יורד

אולי באמת אנסה לחפש את הקרם ש @אמהלהכתבה זה משהו סביר שאני מוכנה לנסות

ובאמת ב"ה העיקר הבריאות

הוא תינוק מתוק שממלא אותנו אושר

לאחרונה גם פחות חולה בכל מיני וירוסים אז באמת תודה לה' על הכל

לק"י

זה מוצר פשוט.

הייתי קונה מה שנראה לי. רק אולי לא עם חלקים מנגנים, שלא תהיה בעיה בשבת. או רק עם חלקים שאפשר להוריד לפני שבת.

אולי גם עכשיו יש משהו במחיר טוב...

וקניתי אחרת

היא טרמפולינה מה זה גרועה בעיני

היו לי 2 טרמפולונת פשוטות עד עכשיו. ועכשיו התחדשנו בכזו. וסעיניי זה שילד יכול לישון שם שאני עם הגדולים, זה מושלם.. אולי תכתבי לה חסרונות.. וככה היא צוכל להחליט

לא טרמפולינה. של fisher price יחסית מהפשוטים (קניתי יד 2). הילדים מאוד אוהבים. הרגיע אותם מאוד ועזר לי לתקתק דברים.

לא יודעת בדיוק מה ההבדל בין זה לבין טרמפולינה האמת, ומה היתרונות החסרונות מכל דבר. שכנה שלי מכרה בזול אז אמרתי ננסה...

לגבי אוניברסיטה, יש לי אחד שאפשר לשים בטריות למוסיקה אבל מעדיפה לא לשים בגלל שבת והילדים הגדולים יותר. אולי בגלל שחורף הייתי מחפשת אחד קצת יותר עבה אם הרצפה אצלכם קפואה. אני צריכה לשים לפעמי שמיכה מתחת וזה סתם מעצבן אבל ממש לא קריטי..

ואז אפשר להניח על המקום הרגיל שעליו מניחים את התינוק.

קניתי אותה אחרי שטרמפולינה עם משטח מבד נהרסה.

האמת שלא השתמשתי בה הרבה, כי עד שקניתי התינוק כבר גדל.

בעז"ה לילד הבא.

מסרתי אותה. היתה לי אחת פשוטה בלי משחקים. בילדים הראשונים השתמשנו גם להאכיל בה. אבל זה שובר את הגב (שלי..)

אולי תדייקי מה הצורך שלך ולפי זה ימליצו לך?

ועוד נקודה למחשבה, מוזמנת להתעלם אם לא מתאים לך-

עדיף פחות לשים את התינוקות בדברים כאלה שמונעים מהם תנועה והתפתחות. הכי טוב זה שטיח/מזרון/משטח שמגן מהרצפה אבל מאפשר לנוע עליו. 

בגלל שהתינוקת פולטת הרבה, אז אחרי שהיא יונקת אני שמה אותה שם.

בד"כ כשאני שמה אותה על הבטן ועל הגב היא לא מפסיקה לפלוט, אז צריכה לחכות כמה זמן מהאוכל.