האם מי שמתפלל צריך לשים לב למה שהוא אומר ?אנונימי (פותח)

האם מי שמתפלל צריך לשים לב למה שהוא אומר ?

השאלה הזו מצחיקה , כי כולם יענו בחיוב, וכמעט כולם לא עושים זאת. הנה דוגמא:

בפעם האחרונה שקדשו לבנה, עמד לידי מישהו שאני מחשיב אותו כרציני. שאלתי אותו אחרי ברכת הלבנה, האם מותר לומר ברכת הלבנה בישיבה ? הוא ענה שהוא לא יודע. אז אמרתי לו, הרי הרגע אמרת "הלכך צריך למימרא מעומד", דהיינו שצריך לאומרה מעומד. אז הוא ענה לי "את זה מתפללים, לא לומדים".

 

מה דעתכם ?

 

דווקא הדוגמא לא כ"כ נכונה.פלספנית

בעזהי"ת

[או שאולי אני בורה בקטע.]

אבל-
את ה"צריך" אפשר לפרש גם כ"ראוי", שבגלל שהברכה הזאת מקבלת פני ה' ונאמרת ר פעם בחודש- הלכך צריך למימרא מעומד, בכוונה של- לכן ראוי לכבר את המעמד ולומר את זה בעמידה.

אבל לא מסיקים מכאן על "מותר" או "אסור"... אדם שחולה מאוד ולא יכול לעמוד- אולי מותר לו לומר את ברכת הלבנה בישיבה- וכך אמנם הוא לא ייתן לתפילה את ה"מעבר", אבל הוא כן יקיים את המצווה?

[שוב- אני בורה בקטע.]

בגדול- אני חושבת שחובה לשים לב למה שמתפללים. זה שאנחנו לא תמיד עושים את זה לא קשור בכלל- כולנו יודעים שאסור לדבר לה"ר. זה לא אומר  שאפחד פה לא מדבר אפעם, כן?

מסכימה כנ"לחיוכים
אני אישית חושבת שממש צריך וחשוב לשים לב מה אנחנו מתפללים, פעם שמעתי או קראתי [מנסה להיזכר] [לא מצליחה בשום פנים ואופן] [נזכר שישמצב שלמדנו במשנה] [בודק ומוודא שאכן כן...] זאת אומרת למדתי במשנה (ברכות פרק ב', משנה א') שכתוב שם "היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כוון ליבו יצא ואם לאו לא יצא" ואז עולה שאלה, האם מצוות צריכות כוונה?! (ויש מקור אחר שכתוב בו שהם לא צריכות...)
 ועונים על זה שכאשר מדובר במצוות מעשיות כמו הדלקת נרות, ישיבה בסוכה, תקיעת שופר וכו', גם אם לא כוון ליבו יצא.
ואליו במצוות כמו לדוגמא ק"ש ( מלעשות? המשנה עוסקת בק"ש) ידוע שיש קרי וכתיב שונים זאת אומרת כתוב "מזזת" אבל אומרים באמת "מזוזות", ולכן אם לא שם לב וקורא על פי הכתיב לא יוצא ידי חובה. ולכן כל מצווה שתלויה בקריאה צריכה כוונה כמו: תפילה, קריאת שמע, ברכת המזון, אם לא כוון ליבו לא יצא!!

טוב, העתקתי לכם בערך את מה שהיה כתוב במחברת, מקווה שהבנתם=]
הסיבה היא שיש הבדל בין הברכותאנונימי (פותח)

הסיבה היא שיש הבדל בין הברכות:

אם הברכה היא ברכת הנהנין (כגון: על אכילת פירות וכד') אפשר לברך בישיבה.

אם הברכה היא ברכת המצוות, יש לברך בעמידה (כגון נטילת לולב וכד')

בקטע לפני הקטע שצטטתי מסבירים שמברכים ברכת הלבנה פעם בחודש, ולא כל אימת שרואים את הלבנה ונהנים מאורה. זה סימן שברכת הלבנה היא ברכת המצוות ולא ברכת הנהנין. אז המסקנה היא שיש לברכה מעומד. הכוונה - חובה.

סיפור עצוב,אחד מאלף

בס"ד

מעשה נורא באדם שנכנס לבית הכנסת. וכשהגיע זמנו לעלות לתורה קרא בקול גדול: "רבותי נברך". הקהל החזיר לו: "יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם". ואפחד לא שם לב...

ואיך אמר הכוזרי: "כצפצוף הזרזיר וציוץ התוכי"

אתם יודעים שניתן היה למנוע את ההתנתקותאנונימי (פותח)אחרונה

אתם יודעים שניתן היה למנוע את ההתנתקות, שמעו סיפור

מו"רי הוא מקובל ירושלמי, שממש יש לו רוח הקודש. מנסיון אתו אני יודע. לפני זמן מה דברנו על ההתנתקות, והוא אמר שכשהיתה התפילה הגדולה ליד הכותל, בנוכחות 400,000 איש, לא היה שם מנין של אנשים שיודעים לענות "אמן" כמו שצריך, ושלו היה מנין כזה - התמונה היתה שונה. (רמז ולא פירט.

אח"כ למדתי מה צריך לכוון ב"אמן", וא"א לכוון בקצב התפילה של היום. כשאסיים לכוון ב"אמן", הש"ץ יסיים את התפילה. אז לפחות אני מאזין על מה אני אומר "אמן", שלא אהיה כשוטה, שאומר "אמן" ואפילו לא יודע על מה הוא מסכים.

משל למה הדבר דומה, למישהו שנכנס לקנות נעליים, המוכר אומר לו את המחיר, הוא כלל לא שם לב למחיר ומיד הוא מסכים. טיפש הבן אדם, לא ? תקשיב למחיר ורק אח"כ תחליט האם אתה מסכים.

אז אני בתפילה , כולל בחזרת הש"ץ, משתדל לשמוע על מה אני נדרש להסכים ורק אז אני מסכים ואומר "אמן". אני לא סומך על אף אחד, לא על הש"ץ ולא על היתום שאומר קדיש. שומע ומחליט אם להסכים.

המשמעות היא לא ללמוד בזמן התפילה ולא למכור את האוטו באותו זמן, אלא להתפלל. זה המינימום.

 

כיוון ש-"לא בשמים היא", אלא כל אחד לפי ההשקפהפ.א.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

אם אתה ציני אני אתך.סיעתא דשמייא1
אם הם רבותיך אז כןנקדימוןאחרונה
פורים שני
מה המקור למשפט "הרבה שלוחים למקום"?מתואמת

מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...

גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...

אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)

בחז"ל זה "הרבה הורגים למקום" תענית דף י"ח עמוד ב'הסטורי
אבל נכון שהרבה מקורות במפרשים שציטטו את זה, הביאו בנוסח של "הרבה שלוחים למקום" והמשמעות בהקשר שם, היא אותה משמעות.
תודה רבה!מתואמת
אז איך קרה שהציטוט השתנה לשלוחים?
אני לא יודעהסטורי
אבל כפי שכתבתי, במקור המשמעות היא שאם טריינוס לא יהרוג אותם, יש הרבה שליחים להרוג - דובים, אריות וכו'.

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

תודה רבה!מתואמת
הרבה פעמים ברשי (בכמה וריאציות)טיפות של אור
שמות טז לב, איוב לז ח, יומא פז עמוד א, שמות כג ז, דברים לב לה, שמות ד יג
אולי הוא שינה מלשון הגמרא בתענית שהזכירוטיפות של אור

בהשראת המכילתא

 

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

 

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

תודה רבה! עוזר לי מאוד.מתואמת
בשמחה 😊טיפות של אוראחרונה
שבועות!!אשר ברא
שתפו בהכנה שלכם לחג.. וגם אשמח למקורות מומלצים..
מבין שהתחלת הלילה את התיקוןזיויק
וברצינות: מהרל תפארת ישראלזיויק
ההכנה הכי גדולה:קעלעברימבאר

לספור את העומר 49 יום

לכן קוראים לחג שבועותקעלעברימבאראחרונה
הצעה לעל הניסים ליום ירושלים:קעלעברימבאר

עדיין גולמי אז יש הרבה מה לדייק.
 

 

בימי שובך את שבות עמך, כשעמדו על עמך ישראל צבאות ערב וביקשו להשמיד את עמך מנחלתך, ואתה ברחמיך הרבים רבת את ריבם, וירשו את עירך ירושלים עיר דוד משיחך, ואת הר ציון משכן ביתך, ואת גבול קדשך הר זה קנתה ימינך, והבאתם ונטעתם בהר נחלתך מכון לשבתך, ההר הטוב הזה. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. וקבעו יום ירושלים זה להודות ולהלל לשמך הגדול.

נשיאי העדה בפרשת השבוע....סיעתא דשמייא1

...ננחרו על ידי השם. הוא ידע שהם חוץ מנשיאי אפרים ויהודה יהיו המרגלים שבגללם דור המדבר לא יכנס לארץ ישראל.

האם יש כאן השגחה עליונה וחוסר בחירה חופשית? מדוע  נשיאי אפרים ויהודה הוחלפו ובמקומם מונו כלב בן יפונה ויהושע בן נון ?

מה?!?שלג דאשתקד

מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).

רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.

יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב

סליחה טעיתיסיעתא דשמייא1
(זה זמן טוב לכתוב -טיפות של אור
היכולת להגיד 'טעיתי' בלי להתחמק ממש מרשימה. וראיתי כמה פעמים שממש יש לך את הכנות הזאת. יישר כח)
תודהסיעתא דשמייא1אחרונה
לא מוצא זמן ללמודאבא פגום

אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.

אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.

אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה

שבת זה המאני טייםחתול זמני
בחן את עצמךשפויאחרונה

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

המלצות לספר בים דרכך וסדרת אש החסידותאבא פגום

אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?

תודה🙏

אש החסידות חזק מאודאחד אישאחרונה
בשפה פשוטה. זה חסידי ממש אם אתה בעניין אז זה מאוד טוב.  בים דרכך גם טוב זה עיבוד כזה של הרב מורגנשטרן
ליום ירושלים - מה הגדר של "עיר שברשות הגוים" לביןקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י' באייר תשפ"ו 20:31

(לבקשת הכותב)

 

"עיר שביד ישראל" לעניין קריעה ומקרי בחורבנה או בבניינה?
 

האם צריך שממש תהיה לנו עצמאות על השטח של העיר, או מספעק אוטונומיה מוגברת כמו בימי נחמיה?


 

מצד אחד הב"ח אומר שבימי גדליה היה צריך לקרוע על מצפה על אף שגדליה ישב שם ושלט כאוטונומיה על ישראל שנשארו בארץ והעיר יושבה ביהודים. כי סוף סוף מקרי בשלטון בבל. (ומכאן גם שמדינת חסות של צדקיהו מקרי ביד ישראל)


 

מצד שני אין אוטונומית גדליה כאוטונומית נחמיה שממש היה פחה ונציב על יהודה וירושלים בירתו. לא נראה שקרעו בימי נחמיה אחרי שהחומות נבנו, וזה מקרי "עיר שביד ישראל".


 

לכאורה מעזרא משמע שבניין חומות העיר מקרי "ונבנתה ירושלים" גם אם אין לנו עצמאות.


 

אני שואל זאת, כי יש המנסים לטעון בטעות שבעצם אין לנו עצמאות בעיר העתיקה כי אנו חייבים את אישור האומות לעשות הרבה דברים בעיר העתיקה.


 

אז גם אם נזרום תיאורטית עם שיטתם, האם לפי זה עדיין נחשב שירושלים נבנתה בששת הימים או לא? ומה לגבי השליטה שלנו בהר הבית? נחשבת שם העיר כבנויה או חרבה? (לא מדבר על המקדש שפשיטא שנחשב בחורבנו גם אם אנו שולטים שם וצריך עקרונית לקרוע עליו, כי במקדש חורבן הבניין הוא העיקר ולא השלטון על המקום).

אז לאחר ניסיון כושל להסביר בשיחה אישית -אריאל יוסף

אני שם כאן את הסיפור הזה של חנן פורת זצ"ל על הרצי"ה (שיש לו עוד עדים רבים) ובזה בל"נ אעצור.
'המוותר ברמת שלמה יוכה בעיר העתיקה' | ערוץ 7

אולי יעניין אותך