כמו - חום/ קור/ רעב/ צמא וכו - שעל זה אפשר לשלוט (כמו שאמרת - פשוט לשתות/ לאכול/ להדליק מזגן...)

מה עושים ברגע שהטרדות הן מחשבות, שעל זה הרבה יותר קשה לשלוט?

כמו מה ששאלתי את @ברגוע!

אני חושב שבתניא כתוב שהתפילה היא "שעת מלחמה",

מכיוון שהתפילה שלנו כ"כ חשובה בשמיים

לכן היצר מתעורר דווקא אז כדי להפריע לנו מלהתפלל נורמלי

וכל המחשבות של כל היום מתעוררות דווקא אז.

ובשביל לנצח ב"מלחמה" צריך קודם כל לדעת שאחנו במלחמה,

לא בקטע מלחיץ

אלא הכוונה שצריך להתכונן מראש בשביל שנצליח לכוון בתפילה.

העצה הכי טובה היא מה שכתוב באגרת הרמבן (ובעוד מקומות):

"וְהַסֵר כָּל דִבְרֵי הָעוֹלָם מִלִבְּךָ בְּעֵת הַתְּפִלָּה, וְהָכֵן לִבְּךָ לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא. וְטַהֵר רַעֲיוֹנֶיךָ, וַחֲשֹׁב הַדִּבּוּר קֹדֶם שֶׁתּוֹצִיאֶנּוּ מִפִּיךָ."

כמובן שמבוסס על הברייתא-

"תָּנוּ רַבָּנָן, אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל, לֹא מִתּוֹךְ עַצְבוּת, וְלֹא מִתּוֹךְ עַצְלוּת, וְלֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק, וְלֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה, וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ, וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים בְּטֵלִים, אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה."

מה שכתבת בשם הרמב"ם והגמרא אלו עצות מדוייקות, כמובן, השאלה היא איך מיישמים את זה בפועל? איך גורמים לעצמנו להתפלל שלא מתוך עצבות/ עצלות וכו? איך מצליחים להסיר את כל טרדות היום והדאגות מליבנו? זה ממש מורכב/ מאתגר. המחשבות לא מפסיקות לקפוץ ולתסוס בראש כל הזמן..

להגיע לתפילה מתוך יישוב הדעת

ואז יקפצו לנו פחות מחשבות תוך כדי התפילה.

לעצור כמה דקות לפני התפילה משטף החיים

לנקות את הראש מכל הטרדות.

לא להגיע מתוך שיחה עם מישהו לדוג'

כי אז כל התפילה נחשוב על מה שדיברנו איתו.

ולחשוב על זה שעומדים להתפלל לפני ה' יתברך מלך מלכי המלכים

והוא מחכה לתפילה *שלי*.

להאמין שה' נמצא ממש לידי ושומע לתפילתי.

כמו שר' נחמן כותב בליקוטי מוהרן-

וְכֵן מַה שֶּׁאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, הוּא מֵחֲמַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת הַיְנוּ מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה כִּי בְּוַדַּאי אִם הָיָה לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְהָיָה מַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך עוֹמֵד עָלָיו וְשׁוֹמֵעַ כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּיו, וּמַאֲזִין לְקוֹל תְּפִלָּתוֹ בְּוַדַּאי לא הָיָה לוֹ שׁוּם עַצְבוּת וְעַצְלוּת וּכְבֵדוּת בִּתְפִלָּתוֹ וּבְוַדַּאי הָיָה מִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי. אַך עִקַּר בִּלְבּוּל הַתְּפִלָּה, הוּא בָּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה וְעַל כֵּן נוֹפֵל עָלָיו עַצְלוּת וְעַצְבוּת, וּמְבַלְבֵּל אֶת תְּפִלָּתוֹ כִּי עִקַּר הָעַצְבוּת וְהָעַצְלוּת, הוּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה.

כמובן לא לחשוב שתוך שבוע כבר נצליח לכוון בכל התפילה.

ולהאמין שה' שמח בתפילה שלנו

הוא שלח לנו את המחשבות האלה

והוא שמח מכל שנייה שאנחנו מצליחים להתרכז יותר בתפילה.

קל לכתוב את זה.. הלוואי שאני בעצמי הייתי מצליח גם לקיים בפועל את הדברים.

תודה על השרשור!

אפילו נתנו כבר כמה כיווני מחשבה יפים...

לא הבנתי מה בעצם אתה בא להגיד בזה - שזו גזירת שמיים ואין מה לעשות עם זה...?

אם כן, זה סותר את עיקרון הבחירה.

מנסה להבין

או חידוד של הנושא שיעזור באופן כללי, וגם אולי אתחבר אליו באופן אישי ויעזור יותר להתרכז/ יתן מוטיבציה/ כיוון לשיפור וכו.

לא חשבתי שזה הוקוס פוקוס

עבר עריכה על ידי לב טהור בתאריך כ"ט באב תשע"ז 21:30

בס"ד

זה ככ קשה ולא מובן בכלל- אז שאפו ענק!!!

לגבי עצות- פעם שמעתי באיזה שיעור שאנשים ככ ממהרים היום לעשות כל מיני דברים ואז גם בתפילה בלי לשים לב הם ממהרים ועוברים מקטע לקטע ומפספסים את הריכוז והכוונה.. מה ששמעתי שפשוט לפני התפילה לשבת עם עצמך כמה דק' ולהגיד לעצמך מה אני הולכת לעשות עכשיו? אני הולכת להתפלל ולדבר עם רבונו של עולם! איך הייתי רוצה שהדיבור הזה יראה? וכו' וגם במהלך התפילה לעשות הפסקות קטנות בנן לעצום עיניים, לנשום רגע ולהמשיך לקטע הבא ביותר ריכוז וכוונה..
עוד עצה שלי ממש עוזרת זה ללימוד על הקטעים שעליהם אנחנו מתפללים.. ככה בזמן התפילה את מבינה אותם וזה עוזר להתכוון בהם ומכך להיות מרוכזת יותר..
וגם תנסי כמה שיותר להסיר לפני התפילה את הדברים שמסיחים אותך.. אם זה אוכל- אז לאכול/ לשתות לפני.. אם זה הפלאפון לשים אותו בצד ועל שקט.. אם רעש- אז להתפלל במקום שקט..
ועוד דבר אחרון- תתפללי את התפילה בזמן שאת יודעת שאת הכי מרוכזת.. לי לדוגמא ממש קשה להתפלל תפילת שחרית כי אני מרגישה עייפה בבוקר וקשה לי להתרכז.. אז לרוב אני מתפללת מנחה, אפילו שהיא יותר קצרה, אבל אני מצליחה להתנתק מכל המסביב ולהתרכז.. (והרב שלי נתן לי פעם חיזוק על זנ כשאמר לי שזו מעלה להצליח להתנתק באמצע היום כדי להתפלל לה')

שיהיה לך ממש בהצלחה!!

את עצמנו שאנו לא מרוכזים להתרכז מאותו הרגע, ולא להתייאש מאותה התפילה.

כדברי ה"חפץ חיים" (הקדמה לשמירת הלשון):

וַאֲפִלּוּ אִם יִמָּשֵׁךְ אֵיזֶה זְמַן, אֲשֶׁר לֹא יוּכַל לְזָרֵז אֶת נַפְשׁוֹ בְּעִנְיָן זֶה מֵאֵיזֶה סִבָּה, אוֹ שֶׁמָּצָא אֶת עַצְמוֹ בְּכַמָּה פְּעָמִים, שֶׁנִּצַּח אוֹתוֹ הַיֵּצֶר בְּעִנְיָן זֶה, אַף עַל פִּי כֵן אַל יִפֹּל לִבּוֹ עָלָיו לְהִתְיָאֵשׁ עוֹד מֵעִנְיָן זֶה, כִּי אִם יְחַזֵּק עוֹד אֶת נַפְשׁוֹ וְיִתְעוֹרֵר בְּעִנְיַן הַשְּׁמִירָה וְיִהְיֶה הוּא הַמְנַצֵּחַ. וּבְכָל יָמָיו יִתְנַהֵג כָּךְ, וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ''ל {ברכות ה.} לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע וְכוּ', וְהַהַרְגָּזָה הַזּוֹ, הַיְנוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה עִמּוֹ מִלְחָמָה לְעוֹלָם, וְהַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ.

וְשָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם גָּאוֹן אֶחָד, שֶׁשָׁאַל אָדָם אוֹתוֹ, אִם לֹא כִּוֵּן בְּרֹב הַתְּפִלָּה וְהוּא עוֹמֵד בְּסוֹף הַתְּפִלָּה, בְּאֵיזֶה אֹפֶן יְעוֹרֵר אֶת נַפְשׁוֹ לְהַתְחִיל לְכַוֵּן. וְהֵשִׁיבוֹ, מָשָׁל לְמָה הַדָבָר דּוֹמֶה? לְתִינוֹקֶת אַחַת, שֶׁעָמְדָה עַל הַשּׁוּק בְּסַל גָּדוֹל שֶׁל יְרָקוֹת לִמְכֹּר, וּפָגַע בָּהּ אָדָם אֶחָד וְהִתְחִיל לַחֲטֹף מֵהַסַּל, וְנִבְהֲלָה וְלֹא יָדְעָה שׁוּם עֵצָה אֵיךְ לַעֲשׂוֹת. פִּקְּחַ אֶחָד עָמַד לְמֵרָחוֹק, אָמַר לָהּ: מַה תַּעֲמֹדִי, עַל מַה תַּמְתִּינִי? עַד שֶׁיַּחְטֹף כֻּלּוֹ? הִנֵּה הוּא חוֹטֵף גַּם אַתְּ חִטְפִי, וְכָל מַה שֶּׁיַּעֲלֶה בְּיָדֵךְ יִהְיֶה שֶׁלָּךְ. כֵּן הַדָּבָר מַמָּשׁ בְּעִנְיַן הַתְּפִלָּה, הִנֵּה הַיֵּצֶר מִתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם וּמַפִּיל עָלָיו עַצְלוּת וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה לֹא כִּוֵּן בְּכַמָּה וְכַמָּה בְּרָכוֹת מֵהַתְּפִלָּה, גַּם אַתָּה חֲטֹף וְזָרֵז אֶת עַצְמְךָ בְּכָל כֹּחֲךָ לְכַוֵּן בַּבְּרָכוֹת, אֲשֶׁר עֲדַיִן הֵם לְפָנֶיךָ.

כשאני מרגישה שמתחילה לרחף..

עוצרת שניה,

מזכירה לעצמי מה עושה כרגע ומול מי.

עוצמת עיינים כדי שיכנס לתודעה,

מסתכלת בתוך הסידור ,

ואז ב"ה מצליחה לצלול פנימה(:

בס"ד

איך אפשר לרחף??

ללמוד ולהעמיק התבוננות בגדולת ה'.

בס"ד

לא קורה.

נשארת השאלה איך משלבים את כוונות העמידה לפני מלך בכוונות התוכן (ר' חיים המפורסם).

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים