וִיהִי נעַם אֲדנָי אֱלהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּונְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּונְנֵהוּ
שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, יְהוָה אֶחָד
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֵד
בָּרוּךְ יְהוָה לְעוֹלָם וָעֶד,אָמֵן וְאָמֵן.
מזמור המזמורים אשר לזמיר
פרק א
מזמור המזמורים אשר לזמיר ישחק ליבי וישובבני שמחה יעור כוחי בעת ירקידוני צלילי חלילך לעת ערב חשקתני רוח סערתך יהללו אש אהבתנו.ברק יהומם יבקיע ענני כבודאל קול צהלתך תחצוב הררי גרניט יגידו רון כוכבי שביט ריקדי תפארת ישראל אור גויים בא אלייך ישקך צוף דיבשו בנשוק נשיקותיו יעלו רננים.אליך אהוב חפצתי כל הימים ובלילות נדדה שנתי הרחק ניסתרה ובין קטבים חיפשתיך.יקר שימך על זרועי ושלום אפפני בליל חיבקתני עת סהר עלה אור צפוניות כוכבך דרך ושימך נודע בין חדרי ליבי.הד נשמע חלף לאט בכאב געגועים שרת ומילותיך עמקו למאוד.רצה אהובי הודיות פי קח אמרי לשוני כי לך ממלכות עולם אבי אבות האלים יוצא האדם ועושה חיית השדה לרבבות המקים מים רבים ממעמקים שולח דגי הים לפאר חשכתם האומר דברו כזמר עפרוני יקיים שבועתו לבני בריתו מזיז הרים למען אהבתו.עת חמה שקעה אל ים קדמון עטופים צעיפי זהב וכתם אור ריצדו צדפים על חול המו קרביי שמעתי קול התור בא.קצוות תלתליי גאו גיל רמה הים שאון חושיי אנוכי אלייך קרב בת עונג חן.דרך מלך שב אני קול שירת העמקים צרור בכלי קשתי.פרחי אביב קבצו זר עת פנייך יגידו אושר.אהבת ליבי חשקה תומר גווך ריקדי כאיילה מהוללה עת אבוא אל חייך הם,נשמתי אקריב לך גבירת ציון.בת עין צהלו קני סוף בעת נשאתי את שיר אביר יעקוב.ריקדו פרפרי החורש שירו אל אשת היופי רון.הטיב הטווס נוצותיו אל זנב סוסי קבע מנחתו יעטרו צוואר כלילת עולם. כובעי מלוא גרגרים אדמוני תות הבר נוטף רוב ברכת אדון בראשית.ערדליי צחורים עוטים טללי ארצות קדם שאלתי את נפשי לדבוק אבק ירושלים לנשוק כפות תמרך לחקור פרדס תפוזייך. מתקו מעסיס רימונים ברק בי לימונך זהבו זרק אור יונק שדיים.היכן אמצא פרי סודך איה אבוא לקטוף שושן הגיא חבוי בינות עצי הכרמל.שימעני יפתי,קרובה שעתנו נבואה אל אפריון המלך.כרי דשא אכין יצועך בושם תימן כל תבליני כוש.אבני מקדש אלילי יוון הפכו לרצפת היכל כבודאל שם תחוללי אגנך יעלזו אמה וזרת יגידו כל נימיי הגותך דרור אהבתנו.הבי לי חמודת פז מחול מרים אחות נביאנו הענו.זמרי לי פרח גינת בשמים רוני עלמה אחוזת בית עת אחוז בך אל מול נמל עטוי מלבושי אגדות עמים.
שיפתותיך אמתיק רוב טעם קנה סוכר וחרובי גליל.אשק כתפך מחוטבת שן,שזפתיך במבט יפת מותן כלי מיתר רינן.תלתלייך שחרו רוח קיץ באתי אלייך צלע בשר מכורתי.אהבתיך מיום ניבט צל דמותך בראי השמים קשת נח שבעתיים קרנה גווני כוכב שבת.
ליבבתיני רבת רוך עלץ שכלי בבוא רצף מחשבותיי.הסירי מבטך ממני שרף ריצד אישון עין.שימחתני יקר מלוא רשת עכביש נדף קולי עצמה מחה ספק חששות עת יצאת קרבות לצור עליי ארמון מלכות איפודך ריח כיבושים ניחוח געגועים לצביית ציון.
לחשי אבדון הציפוני נדרים קידשתי בוא תשובת סופרך ידי אחזה כמעט נפחתי נשמתי עד הגיע הנער רץ בלי דעת מנוח ומגילת צפונות ליבך הביא למען לא תמות יונתאל ולא תגווע תקוות ידידת נפש.עיזוז אלוהי דויד בן ישי מחייה רצונות אשרי בית רחצתי הבלי געגועי שווא.שבה המייתי לגופי ערגת כליותיי ידע רק האור סובב פלח ראשך עטור פעמי איילת השחר באתי ברחובות עיר קודשך להסיר אבק זרים למחות זכר כיסופים למרק מדרכות בשמן מדרונות צרפת.שיר חדש אזמרה לך בן מנצחים גביר אריות אלוף נמרים.קול עדרי צאני שר מתגלגל על גבות הרי גליל שלג ועצי ארזים.כינסתי כל מחוללות אשקלון עת יבוא בן דודי פאתי עירו ישוב על אוכף סוסת ערב.בואנה וראינה נסיכות עבר,פילגשי כנען בתולות עציון גבר ,הנה קרב ובא ינון פרץ חומות היכלנו זיו פניו ימלאנו אהבה.
פרק ב
את דגל אלוהינו לא הסרתי עת עברתי וגדוד בחוריי בני שבועתי חלפו בין פרדסי עזה ויאחזו בנו מחבלים קטנים חמושים דמים עולות מזבחם.שם קראתיך ויענני הד ליבך ומחאו כף חולות מדברך שם צדק אבינו נחלתו לא זנח לקיים שבועת עמו.שם שכינתי את קולה נתנה חרוז שיבצה על חוט זהב פלא הילוליה גבהו מרום בקעו ניגוניה שמים חשק אהבתך פילח אזני חרשים.בך חוסני אלומת שדה יקודת שמש צהרי רקיע.עימך אהוב הנני.ריפרוף אפך חיים חבר ישועתי אלייך שיויתי כל הימים.בוא אליי בן הדביר קרב ידייך אחוז אשכולות ענביי.שימני כחותם מלכות על צו פיקודיך כי אתה לי אב ואם בך חסיתי בכל לילות חסדיך.רגלי שוורים כשלו בנשוא לטיפותיך עת רחצת כפיים על ברכות עיניי עת עבר מבטך בין חמוקי מקדשי.
לחש הדובדבן קול שם תהילתך רחשו פרחי השקדיה זמר היורד אל עמק יזרעאל את דבשי אכלת וגם יערתי המסת דלקו נרות חנוכת נס שובך.עורי עורי כלת ארצי כי בא אנוכי לסעוד יגונך עת סרתי לילה קול שופר צר רצה לקחתך מתק לשונך טבע מושבו על פתחי שפתותי נסתי ולא קרא הגבר אות.אדרתי קשרתי וכלי אש חפנתי למשמר חייליי באתי כי בא מועד סלחי לי אושר חיי הלום יין אהבתך אצא לשחרר חומותייך אפול בעבור זוזי גדיותיך.סמרו שערות תמרי בחלוף צלך בין עמודי ארמוננו ברח לבבי פחד אחזתני סבבוני נחילי אימה פן יקיר נשמתי ישכחני.גמלתי אומר להודות לאלחי ותשוב נא ראש לנפילים ומטה עוזך יגדיל ענף ישם אהבתנו חוק ואחדותינו אחווה.
פרק ג
נזר רגעי בריאתך היללתי כרוח על פני מים רבים.אמץ גרוני שירת יופייך יבש נחל וימלאנו מטר בעוד מת קוץ ודרדר פרחו כלניות על הרי יהודה.זימרתי רון שלומותייך אדירי שיריון כרעו עת נעתק מבטך על גחוני ריבת חלבך.סבבתי קרבות דם לא נח המון אויבינו בעת ירד לילה שרקו כדורי אש.על נחש ופתן נמתי רגע קט קול שבי איילת עפאים רינן להעיר רוחי שם קראת לי להלל כהונתך צבעי חושן עיטרו קירקור בטן ותזזית מבטנו.משמרתי למשכב היא לך עשב מיסתוריי הפיץ ניחוח שיערך ריח שלמותייך עלה באף אוייב לצוד רחלתי תמימת עדריי שאגו את שמך תופי מלחמתם הלמו.חניתותם שלופות אמרו אין בם אלוה ואני נס אהבתנו נשבעתי לקדשך.חסידות את שמך תשאנה פניניות תקשטנה כותרת כף רגלך.לוויתן על סנפירו עמד ענק ימים קד אל מול הדר כבודך.פעו עגלי השור זמר האחו כבש לב רואייך.אמרתי אעלה את ירושלים על ראש שמחתי.מיודעי אלוף ישראל אליך כל געגועי יומם השמש לא יככה ובלילה שירך עימדי שבתי מבית הורתי שמה סרה בדידותי לעת מצוא הנה עברתי סף דלת ויאסור עליי ליבי עצב כי און אהבתך געש בי.חייתני רוחך במישור מתי אזכה בנשימותיך.שמחתי בגבוה בזך פרשתי ידיי לשמים קראתי את ענניך בכותבם פתגם גבורתך.טיפפו שממיות עקביך אצתי עת שמעתי פעמוני סוסתך.בוא אל חדרי קטוף ניצתי הדק היטב חגור חמוקיי ארכב במרוצה אחר אברכייך אתן דודי בעבור בכור כרמי.יללות שועלים עלייך יונתי צחורתי .רעבו שלחו דמעת כאב קיבתם קמתי לנעול דלת משכבך לשמור תומתך עת אשוב בין שכיותיך מנוחתי אמצא.קחני דוכס ממלכות גוי קדוש.אסך רגליך יפוגו תעתועי כאב אובדן חברייך וישקוט שכול קרבותיך.אל מגדל דויד באתי להט תשוקת געגועי עליתי במדרגות קיפץ לבבי חיבר מזמור מנצחים.כותרת שושנים בא אל אפך תפוחי.הנה הגיע נחל עדניך ישטוף מוץ רחקותיך יעביר שינה מעפעפינו יחוללו גבעות יזמרו אגוזי שיר חיבתנו.סגולת כתרי קבעתי בראש מרגליותי אבן ספירי זרח אור זיוך גולת שרביטי נתתי לחבוק קימורי כליי עוררתיני למודת ציפיות אמונייך שמרתי על מפתח חזי.חלקות אורך נעם עת הפכת פנייך כסת נוצותיך הראוני כותלך שבי הוליכני אל מרתפייך.שם מרבדי פרס פרשתי לרגלייך לחוש פעמי מחול בהונותיך הררי זהב תרשיש ריפדו צעדך הדסה נשיאת עם מלכת הסתר אשת בינת אלוהיי אבי.שם שמתי חיי בכף ידך תחבולות אהבתך באישורים גמעתי,שתיתי יין פרי מגדייך רוו צימאוני נשיקותיך.אהבתיך עד כלות שאיפת חיי האחרונה בך שמתי מבטחי אתה לי צור משען מושיע.עץ שתול על פלגי מים חיים.אל רעותיי הבאתי תמונת מחמדי אין בהן אחת לא נפלה שדודה בעת עינה אישרה זיו פניך מיטב מעלותיך המו בקירבן, אתה לי חוסן לעולם ועד.
פרק ד
עת לילה בא קראתיך ומעיי המו בתוכי משאלתי מאיתך אלוהיי שמך ויופי גבורתך.פשטתי כותנתי שי מארצות נכר מגע משי עטור פרחי געגועיך אל אלופת ציון.את שמיך העלתי על לשוני דבקה לחיכי רינת סרעפיי הגדילה זמרת נפשי יצאה אליך ,שבתי אל משוש ראשי עטרת אל.בנפול אחרון אויבי אנהג סוסתי אשובה דרך הררי כפור את שמך אחרוט על מצחי אז ידעו בנות פלשת כי לי מלכת שלם בי תשוחח נפשה יאור מיצרים יבש עד אראה קסם דמותך עולה מן המדבר זוהרת כחמה עטורת זר שלום.נאווה בת שמש הינך מגדנית חיי מדושנות ירכייך כרפידת תפוחים נוטפות ממתקים.מעגן דרורים מגן עקב גד.חירות אקראך ביום בו ראיתיך הממני מראך בבת עינים שמחת בני ביתך נשמע בהיכלות ספר שרי מדי פחדו זרח כוכבך והנה הוא.הב לי אוהלי קידר מקום משכנך מאלף פלטיני ספרד.שאני אל ארץ ציה ואבק דרכים חיממוני בעת תגע ידך על לחיי.יאדום מצחי ילבבו חמוקיי אחת שאלתי מאת מלכיצדק וישם בי כל תפארות שומרון כי לך הגדולה והנצח בך כל סודות היקום.צחורתי את פנינת ליבי ברוכת רחם קודש קודשים.ארסתיך לי בימת חיי אלייך שלח מלאך אבינו עת חוזקך בעצב גלשו געגועיך אבן חכמים נתתי בידו שמך חקוק בכף רב אמן בצלאל כולו אהבה לרבבה.קולות שקיקותיך העירו יסורי געגועי חפצתי אהבתך וכל מאודי רינן שמך.מתי אזכה לשזוף אור נגתך ללטף ריסך סורגי עינך ללכוד הרף תשוקתך לבוא אל בית נסיך רם עבד אדוניאל.ברכני למען אצא מקודשת אמצני למען אהיה מחוזקת רפאני אהובי חביבאל.ארחץ בשרך ואפרסק לחייך אשטוף ידיך עד מרפק מן אצבעות עד הכתף עלה אל פסגת מבצרי רכב על כתפי חומותי שא אהבתי אל הר הבחירה.
פרק ה
לחם חוק אהבתנו אפיתי את המבריק במריאך בישלתי חימת היין אפתח להרים כוס לחיי שובך אל ארמונך.משתה אחשווראש דל ביום קרא כרוז ישרא עת יצאו חילותיך פנו לשוב אל אדמת אהובתך קריה נאמנה.מיתרים יהללוך יפה ירדן צור עין גדי שלחתי אגמונים מביצת הוד כותר על אדן חלונך עת הטוב ימתיק בוקר תיטופנה שיפתותיך שמן על מקדשך.חוכמתך רעבתי לשונך גאתה בינה ויקר אמריך נשאו עד קצווי תבל.קוסמי הודו שחו ומכשפי פרעה שמטו לחשיהם ויפלו ארצה לסגוד לך כל משפחות האדמה ואיי הים יצא שם אהובי למרחקים.אהובת עלומי בת קרני זהב למענך אאסור מרכבת תכלת ושנהב כוש גלגלי יהלום אתקין סוסי אדום ירכיבוך ועל מצעי שבא הושבתיך כל נזמי מידין כהו עת נחו שקדי עיניך בראותך חביב כרמך.ילדת פורים אשת שעשועיי חלומותיי השיבי נוצותייך לרהבן פזרי ציצת דוכיפתך קשטי ברוש יערך הפיחי איוושת חורש בית השיטה אליך ניגן צרצר קראו עורבי העיר הלל עיר שלם.חדוות רינתי הינך סהרון מחשכים עתיד נבואות בני נוב.אותך שמתי על ראש חרמונים החבאתי ניצוצות נדיבותיך שמא יטרפו רוחות קנאת בנות דלילה יגזזו חליפות רקתך.ששתי בראותי קרן ירח עת נבטה חלונות נשמתך.ניחוח נרקיסי גנך סבב עדן דמותך יקחני אל מערות נטיפי בדולח וגביש.שאני אל בינות שריגי גפן פוריה כי אתה מחסי בעת יעבור משמר ציפעוני רכיל.
פרק ו
קשת כינורי תנגן עת בואך אל חיקי עדינות תוויך טוו רשת דייגים עמוסי בכורות הים.צדודיתך מגולפת יד אמונה מעלפת כל רואיך.קומתך תמירת יופי היממוני פירות סנסינך מתוקים תפילותיך את גבירת מולדתי.צור סלעי חשמלים יאירו הוד טובך כי לך שרים מפלי מים אליך הודיות אשורר בקול טעם וזמר תשועותאל.אבק ערפילך כיסו שדמות זרעו עילית עדני שובע היללוך כרובי מרום.מנורת אור הינך אהובי אתה מאיר דרכי חלומות משביע אסמיי בעת דלות משביח תבואות מעוני.מעודד ימות שבות גלותי מי יתנני כנף לראותך בשובך משדה אדום.נקטר תשוקתי הינך יפתי דובשניתי משוש עלומיי אשרי עמי.אורך לקחני אל מעבר הרי חושך ופסגות נעלמות ויביאוני אל נמל מבטחים בין צוקי תלפיות מעוז צורים.הנה שלחתי אורחות רוכלי דרכים להביא שמלת כלולותיך עשויה בידי בנות סין רקומה אבני אחלמה ולשם פיתוחי רקמה וגדילי כסף שולי הינומת ראשך.כתר עלי זהב צרפו אומני מזרח כפתור ופרח יעטרו מצחך בתולת ציון ציפור חיי.
צמאה נפשי אליך זמיר יערות עד ענברי עינך אשק ועל חום הילתך התקוטטו כל פרחי השדה.חבקני בעת אבוא שערי תקוות נקרתך ירונו נבכי מצולות מעין הניקבה כי את לי אומנת ילדותי.
פרק ז
חיוך פרשת עת ראיתך זוהר אור תשוקתי להט חיים חום לב אל לבב ריצדו תיקוני הנפש זרם לטיפותיך נעו לגעת ניצות פרחי תמר.הנה בא אצילי בך ריח ניחוח אביר יעדוב זמר אנגן ארקוד לכבוד אציל ישראל.טפיפות עקרבים הניס הזמיר היכה שוק על ירך כל בני שעיר.קרב אלי בן חלום גע בקצות תלתלי את משב רוחך חפצתי לרון חיבתך נחני אל דרך מלך חי וחכם טוב דעה.אבואה במחול לקול צלילי ניצחונך אריאל ברכת שלום נתת הנה בא ארוס קרבותיי.מתוקים חציליך נשקו ציפורן וקינמון אל מדרון צוואר.ריצדתי,הלמו עיני עוצם שכינתך אל תוככי אורך חבקתני צידקת יוסף שוררתי נפלו כל חילות מצרים ועמלק ולא קמו עוד לעד.משוש לילותיי אמונתי לנשימותיך רעבתי המו מעיי עוד מעט ויצאה נשמתי ואיננה .צרפתיך אל צלע בראשית עת יבוא אלייך אשיש בשם רם רננת תחיתנו חברו לדור בדד עימך.רעש חירחורי אויבינו גוועו ולא יספו עוד קום.תיקנת מבטך ובלוריתך לוחם ברית הקודש שומר הקו והדרך רהב העין מילתך יוד האמונה.עוררתני בשמות קדושים קראתי שימך ויבואו כלבי עיר עזובים הנפת חרב אור וינוסו כל נובחים ומכחישי אמת תורתך.ריח מור עלה עת הנץ השחר ובחדרי ארמונך שרו משרתיך, היללו מושב ארץ ישראל הגדילו שבח החן.
פרק ח
שמת שמשך להאיר גבי לשזוף בבת עינים לרון מצח ולחיים.תלית קרני בוקר צליל תורים ברכו תשוקתם ביום בו ירכבו יחדיו חתן וכלתו כיכרות ערים יקושטו בשלל מזמורים וכתר יקרות יממשו אהבתנו.קמתי לנדוד בין כתלים שירים להוויתך על חושן כוהנים כתבתי אתה לי אהוב יחידי.שביליך יובילוני מורה נבוכים לוחות עליונים באש חקקת להאיר מחשכי מדבריות חול.זמירות שושנים קטפתי רעדו עגלי הטל רקדו כותרת לפניך משוש ימים.שטפו מעיינות תהומות געשו אליך חביבי מי לנו מבלעדיך אמונת אהבתנו כי אתה שיר אל.שלחתי מלאכי רון להלל שם מלכי צדיקי. גדלו עץ החיים והדעת שזרו רון גאון האחד קורבן חטא בראשית הקרבתי לכפר עוון קדומים לטעת בגן צמח דויד לנצור שנים בצלילים חיים.נשמתי ערגה אליך גדול ונישא רם ואדיר לשוח בחוכמת לשטוף לבב לרעות בגנים כי אתה לי אחווה ואהבתך שיר.באתי במחול הלמו תופים בני ערב ופלשתים כרעו בצהריי יום הנה אור הדורות הפציע ,הנני הנני.
סוֹף דָּבָר,
הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת-הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם.
כִּי, אֶת כָּל מַעֲשֶׂה, הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט, עַל כָּל נֶעְלָם אִם טוֹב, וְאִם רָע.
וְהָיָה יְהוָה לְמֶלֶךְ, עַל-כָּל-הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה יְהוָה אֶחָד--וּשְׁמוֹ אֶחָד.