️מי שאין כח לקרא את ברבורי השכל שלי, מוזמן לדלג לסוף אחרי הקווים.
אז הבוקר הגעתי לבית הכנסת..
התפילה זרמה על מי מנוחות, עד שהגענו להוצאת ספר תורה
החזן של שחרית פשוט הוציא את הספר והוביל אותו לעבר הבימה, שם הוא הניח אותו ופשוט... הלך
️ ככה הספר נשאר שם בודד במערכה.. . משום מה אף אחד מבית הכנסת לא הלך לתפעל שם את הקריאה, אז אחרי דקה אני הלכתי.
עשיתי את זה מאות פעמים בחיי. אבל זה תמיד מחשיש לרגע..
"ותגלה ותראה מלכותו..."
"יש פה כהן"
מתקרב לכהן בקהל "יעמוד ** בן ** הכהן.."
ואז קלטתי שאין קורא בתורה😐
אני אקרא? לא.. לא בטוח שאני זוכר את הקריאה.. לא בטוח שאצליח להעלות במקביל.. ועוד תירוצים..
אחרי עוד כמה גמגומים מהקהל החלטתי שאקרא. ישר בראש עוברים כל התרחישים שאתה לא זוכר את הטעמים😕😕
אבל עמדתי.
טוב, אני קורא. קראתי פיקס, בהתחשב בעובדה שאני מוצא את העולים הבאים רק בזמן הברכה של העולה(ועוד מציץ בפסוקים ובטעמים הבאים..)
ואז כמובן חזן מוסף. החששות עומדות בראש. לא נעלמות., אבל מתמודדים והיה מעולה!
אבל השיא הגיע בסוף התפילה!
אלול!!
וחוץ מזה שהדגים רועדים, יש עוד פרט קטן. תוקעים בשופר.
נו אז מי יתקע?
אני מברר בקהל. כמובן אף אחד לא יודע..
אבל את זה אני *באמת* לא יודע לעשות.
אז לא נלאה אתכם עוד. פשוט לקחתי את השופר, ותקעתי.
וואלה יצאה תקיעה סבבה ממש
️---------------------------———----------------------------
אחרי התקיעה קוראים את לדוד ה' אורי וישעי..
הפסוקים שם נראו לי כ"כ אמיתיים!
אני מסוגל להכל!
רק ביטחון עצמי.
לכולנו יש מה לעבוד עליו. הכי חשוב להבין שלכולם חסר ביטחון עצמי, השאלה איפה זה יפגוש אותו.
תאמינו בעצמכם - תגיעו גבוה לעננים(או לכוכבים, למחמירים
) ! 


