טוב אז קודם כל שלום!

דבר שני אז מה זה אומר? וכל השאלות...החסידות היא תוצר של תקופה מסוימת בה מי שלא היה לומד בבית המדרש היה אדם פשוט וללא עבודת ה'..

בסיס ראשון-מה זה חסיד?אדם שעושה מעבר למה שהוא צריך...החסידות באה לחדש זאת.החסיד הוא אדם שאוהב את ה' לכן עושה מעבר

טוב אחרי זה אז החסידות אומרת 2 דברים.1.יש עבודה מיראה אבל צריך לעבוד גם מתוך אהבה 2.החסידות רוצה שתחווה את היהדות כחוויה מיוחדת שיהיה לך כיף לעבוד את ה' אור חיים בריא ושמח!

אנחנו באים בהגדלת ראש.

לחסידות 10 עמודים עיקרים1.אהבת ה'

2.אהבת ישראל

3.אהבת התורה

4.השמחה

5.התפילה

6.הדבקות בצדיק(! החסידות מאוד מדגישה זאת))

7.קדושה-באכילה בטהרה ובצניעות

8.תיקון הגשמיות ועולם החומר

9 מעלת לימוד וישום פנימיות התורה

10.עבודת השבת והמועדים

זה היסודות לבעל שם טוב היו הרבה תלמידים כך שיש דרכים שונות כגון חבד,סלונים גור וכד' 

ספרים מומלצים:נועם אלימלך,קדושת הלוי,ליקוטי מוהרן,צידקת הצדיק,שפת אמת,סיפרי הרבי מילוובביץ ויש עוד 

מקווה שעזרתי(חפרתי)

אני חושבת שזה גם טוב וגם קשור

מוציא שם רע לשן הרע זילזול בתורה ובמיצוות זילזול בתלמידי חכמים ...תאמין לי העולם יסתדר בלי אנשים עם בעיות מחילה זה מה שה' רוצה עבודה מתוך שמחה ופנימיות ולא להיות ליטוואק סגור בלי שמחת חיים או מזרוחניק שהשאיפה שלו בחיים זה להיות כמו הגוים

ליטווק,מיזרוחניק)?
 

אני לא מבין למה אסור לבקר תלמידי חכמים ולכתוב שהם טועים / לא מתאימים לנפש הספציפית שלי.

לא צריך לבזות אותם, אבל הקב"ה ברא לנו מוח.

יש לא מעט גופים שאם אכתוב עליהם ביקורת אדיבה ומכבדת, יעוטו עליי ב"זלזול בתלמידי חכמים". 

פעם כתבתי פוסט בבלוג שכלל ביקורת פוליטית על תלמידי ישיבה מסויימת.

איתי אף אחד לא דיבר, התגובות שחטו אותי (זכותם!, אישרתי אותן בעצמי), אבל החמור ביותר היה שהמערכת קיבלה מאות טלפונים בדרישה להסיר את הפוסט בגלל שהוא "מזלזל בתלמידי חכמים".

שיהיה

אומץ ונחישות, להיות אינדיבידואל. אין עניין של מסורת, של רבנים, של הלכה, של ככה אמרו, של ככה כתוב, של ככה חינכו אותי. אפשר לקיים את ההלכה, אפשר להתרועע במאה שערים, אבל זה לא כזה חשוב בחסידות מאיפה באת ומה אתה עושה, זה יותר עניין של איפה אתה נמצא.

מה שחשוב זה לחיות אורח חיים בריא ומאוזן, נפשית וגופנית, ולהיות אדם אמיתי שחי חיים אמיתיים. החסידות לא נותנת לך שום רעיון או שום אידיאולוגיה שאתה צריך לחיות את החיים שלך לפיה, היא פשוט שולחת אותך למצוא את הדרך ואת השיטה שלך.

חיים חיים רגילים, בעבודה, בלימודים, בקריירה, במשפחה, עושים מה שכולם עושים. אבל לא באמת מעורבים עם זה. זאת אומרת, לא בורחים ולא פורשים מן העולם, לא מסתתרים בישיבות. כי העולם והעניינים הארציים, הם מאד מעשירים, וזו עד דרך להתקרב ולהכיר את אלוהים.

יש בה בחסידות מעיין קלות ראש כזאת, וקלות דעת אפילו. אנחנו יודעים שאלוהים הוא טוב תמיד, ושאלוהים הוא מלא חסד ואהבה, ולא כלו רחמיו. ושאנחנו אף פעם לא יכולים להיות ניתקים ממנו בפנימיות הלבב שלנו, כי הוא איתנו ואצלנו, והוא מרבה לסלוח ולהשיב אפו מהשחית.

אז אנחנו מרעילים את עצמנו, אנחנו הולכים לרעות בשדות זרים, אנחנו מתקרבים מספיק כדי לטעום דברים, כדי להבין . אנחנו מרעילים את עצמנו בחיזוק האגו, בתחרות, בקריירה, בכל מיני תאוות. כדי שבסוף למאוס בהם ולהקיא אותם. אין מה לעשות, הנשמה היא מאד מזוכיסטית.

זה העניין בחסידות, להיות בתוך העולם, ולהיות מחוץ לעולם. העולם הגשמי והארצי הוא המקום בו הצמיחה אפשרית. הוא מלא בהזדמנויות ואפשרויות, כי החיים אפשריים רק דרך קשיים ונסיונות, ויש מלא כאלה. בעבודה, בלימודים, בקריירה. לנסוע, לחוות, לראות, לרדת, לעלות, לעבור כל מיני מצבים ונסיונות. ככה קונים דעת, ככה קונים עולם. ככה נהפכים להיות עשירים מאד, על ידי שחיים בשטף החיים הרגיל, ובכל מקום מנסים למצוא את אלוהים.

את החשבון שלהן  שיעשו הן. לי אין שליטה עליהן (וגם לא אמורה). אני בוחר את הבחירות שלי.

ולא, אני לא הולכת עם כאלה

אבל באמת, לא לעניין להאשים אותן

יש לך בעיה עם צורה שבה עובד מדבר ללקוח?

סבבה, אז תדברי על זה עם האחראי.

לציין את הדת/לאום של הצדדים פשוט לא רלוונטי.

אם חרדי יירק על ערבי בסופר, את מצפה שהערבי לא יבקש להוציאו? את תתמכי אוטומטית ביהודי?

זה פשוט לא רלוונטי.

ובגלל שאין לך מושג איך זה התחיל, כמו שאת בעצמך כתבת, באמת לא היית צריכה להתערב.

אם כבר בחרת להתערב, את היית צריכה לנסות ולהרגיע את האווירה, ולא לחמם את האווירה עם דיבור גזעני.

הכי מצחיק / עצוב:

את חיממת את האווירה.

העובדים הערבים, לדברייך, באו להרגיע והיו בסדר גמור. ועדיין את מתלוננת עליהם, ולא על עצמך, בגלל עצם זה שהם ערבים...

ואז היא לא יכולה להגיד לו כלום כי היא ערביה?

נשמה. אפשר לדון על העסקת ערבים בעסקים יהודיים.

דיון לגיטימי.

אבל את מודה שאת לא יודעת מה היה שם, ושהיה נראה שהחרדי עשה משהו לא בסדר לעובדת הערבייה. והיא ביקשה ממנו לצאת מהחנות. נכון, יכול להיות שלא היה שם כלום והוא היה באמת בסדר ולא עשה כלום.

אבל הטענה שלך היא- היא ערביה אז היא לא יכולה להגיד לו לצאת לא משנה מה קרה ?

הזיה. 

אני ממש לא חושבת שיהודי יכול לעשות מה שהוא רוצה ואתמוך בו אוטומטית.

רק לשם השוואה- לפני כמה שנים נסעתי באוטובוס, זוג חרדי היה עם תינוק צורח המון זמן והיה נראה שלא ממש מטריד אותם, באיזשהו שלב הנהג הערבי פנה אליהם ואמר שהוא לא יכול להמשיך ככה שיטפלו בזה, חרדי מבוגר שישב ליד התחיל לקרוא לו בזלזול - "אל תגיד להם מה לעשות!" וכו, ואני מיד התערבתי ולא זוכרת מה בדיוק אמרתי אבל בקטע של- הנהג דיבר ממש בכבוד, אל תדבר אליו ככה, וכו.

כמו שציינתי- היה אפשר לראות שהקופאית הראשית ממש לא מתרגשת ממה שהעובדת אמרה, היא ותיקה והיא מאד הגונה וזה מלמד אותי שלא קרה משהו מסעיר. החרדי גם התעקש- תסתכלי במצלמות תראי שלא היה כלום והיא אמרה שאין לה מי שיסתכל במצלמות אז פשוט שיתנצל והוא אמר- אז ביקשתי, ואני מבקש שוב- סליחה. 

לשמוע מהצד עדיין את הערבייה ממשיכה להגיד לו - "אז תצא מהחנות!" בכזה טון של בעלת בית, בכזו חוצפה ויהירות נשמע לכם תקין? בלי קשר אפילו לפוליטיקה- זה לא תקין שעובד מדבר ככה. ולא תקין שהקופאית לא מעמידה אותה במקום. אז התערבתי, והצרחות המוגזמות שלה זה תקין? 

להגיד שאני 'חיממתי' את האוירה זה בדיחה. נכון שלא ניסיתי להרגיע, אבל אני עומדת מאחורי מה שאמרתי. לא תקין שעובדת תדבר ככה. ועוד יותר לא תקין שעובדת ערבייה תדבר ככה, כי היא לא בעלת בית פה, ועוד יותר לא תקין שאם נזרק אליה משפט מעליב נוסף היא תפתח בצרחות נוראיות.

אבל לא מובן איך זה קשור שהיא ערביה?

איך את יודעת מה הלך שם? ואם הוא הטריד אותה והיא הגנה עליה?

כי היא ערביה אז היא בטוח אשמה וטועה?

לחנויות כאלה שמעסיקים ערבים

וגם נמנעת מלהעסיק אותם או לקנות מהם

הנושאים הסוציאליים בתורה משקפים את המציאות החברתית שהיתה נהוגה בעולם העתיק.  

מציאות של עבדים ושפחות, מציאות של שבטים, חמולות, מציאות של חיים חקלאיים - משק חי, שדות וגידולים חקלאיים, תלות במעיינות ובגשמים.  שפע המצוות של הבאת קורבנות לפולחן הדתי, ביכורים, מצוות התלויות בארץ, מסכתות שלמות במשנה סביב העולם החקלאי.  

שנת שמיטה ויובל: מנגנון כלכלי שנועד למנוע ריכוז רכוש קיצוני על ידי מחיקת חובות אחת לשבע שנים והחזרת קרקעות לבעליהן המקוריים אחת לחמישים שנה.

המונח "תנאים סוציאליים" כפי שאנו מכירים אותו כיום הוא מוצר של המהפכה התעשייתית.

בעולם העתיק, רשת הביטחון הגיעה משילוב של חוקי מדינה, מסורות דתיות - ובעיקר ומבנים משפחתיים. החמולה המשפחתית עוטפת את הנזקקים.  

והשבת - בטח שהיא באה לתת מנוחה לעובדים, לפועלים, ואף לבעלי החיים.  

ונסיונות חילוניים לטעון שהתורה היא ספר שעוסק בתיקון החברה עוקרים את התורה מהמקוריות שלה לשיח חילוני מערבי.

יחד עם זאת, צריך לשים לב לכך שהאמירה "...טעמן הן לתקן את מידותיו של האדם הנותן *ולא לדאוג לעני*" עלולה להתפרש בטעות כאילו באמת לא אכפת לנו מהעני. וזה ודאי וודאי לא נכון. הרמב"ם נותן טעם גם ליתומים ולאלמנות שצריך להיזהר בכבודם כי הם נפגעי החברה,

וגם באיגרת לגר הוא מוחה בתוקף נגד הרב של הגר ומזכיר: 36 פעמים הזהירה התורה בכבודו של הגר.

גם בהלכות פורים אצל הרמב"ם הוא אומר שעדיף להמעיט בסעודה ומשתה ולהרבות במתנות לאביונים:

    "מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו. שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים. שהמשמח לב האמללים האלו דומה לשכינה שנאמר להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים.

מהלשון של הרמב"ם נראה שאכפת לך *מהם* ולא מהתיקון הרוחני שלך.

כלומר לו יצוייר והחמלה, האמפתיה, הכבוד והרצון הטוב כלפי העני הם לא חלק אינטגרלי מהמצווה - אלא רק תיקון שמיימי - זה אסון! השכר מגיע כתוצאה מהחמחה הדאגה הכבוד והאמפתיה

או כמו שהמהר"ל אומר יפה בהקדמה לנתיבות עולם

   "שלמה ע"ה רצה לומר כאשר עושה האדם צדקה יש לו חיים, מפני כי עיקר הצדקה שנותן חיים לעני וכמו שהוא מחיה העני בשביל זה ראוי אל חיים גם כן."

לכן חלק בלתי נפרד ממצוות הצדקה היא ההטבה, הרצון הריאלי להיטיב, לעזור, לשקם...

אולי ביי מי

למרות ש90 זה לא הרבה לשובר

אפשר סתם להכין אוכל מפנק שיראו שזוכרים אותם...

לא הייתי אומר שאפשר לקנות חצי שוק ב86 ש"ח

אולי 2 בורקס בבא + לימודה

בכל שאר השבוע רק הסגור המקורה פתוח, והוא קטן ויקר יותר.

תכלס, אולי תקנו להם בורקס

לא היו יותר מדי אנשים ותנועה

אם אתה רוצה להגיע אליהם, סע דרך בארות יצחק, יש שם קניון פתוח של עודפים. או שתעבור דרך צומת בילו. (תלוי מאיזה כיוון אתה מגיע) תמצא שם בטח איזה כלי או משהו ב90 שח שייראה יפה.

אם אתם יותר בעניין של יציאה  אז יש כמה אטרקציות לגיל 50+ ברמלה (אם תרצה אפרט לך), וכן מסעדות (אולי יש גם בלוד, את לוד אני פחות מכיר)

הייתי במקרה שם

מגש לחלות יפה או עם תמונה של המשפחה,

כרית עם תמונה עם המשפחה,

שלט כניסה לבית מעוצב או עם תמונה של המשפחה

כל האפליקציות לתשלום בתחבורה ציבורית - Moovit, הופ-און, Egg, מחשבות את התשלום באותו אופן.

אבל אין קשר בינהם, ואף אפליקציה לא יודעת על חיובים שבוצעו באפליקציה מקבילה.  

סדר היררכי:

- חישוב חיוב נסיעה בודדת ראשונה ביום.

- חישוב חיוב נסיעה נוספת באותו יום. עד לתקרת חודשי יומי.

- חישוב נסיעה נוספת באותו חודש, עד לתקרת חופשי חודשי של כלל הנסיעות באותה קבוצת מרחק נסיעה.

אם יש נסיעה שחורגת בטווח נסיעה משאר הנסיעות, היא (ושאר הנסיעות באותו יום) לא נכנס לחישוב החופשי חודשי.  

לכן כל עוד נוסעים נסיעות מרובות באותה קטגוריה של מרחק, חשוב להשתמש באותו אמצעי חיוב.  

אם יש נסיעה בודדת (והדגש על בודדת, לא צבר נסיעות שמגיעות לחופשי יומי) ביום מסויים שחורגת במרחק משאר הנסיעות בחודש - כאן דווקא יותר משתלם לחייב באמצעי תשלום נפרד.

זה המינוס והמגרעה בחוקי החיוב של משרד התחבורה.  אם חורגים אפילו רק פעם אחת במרחק, כל היום הזה מוחרג מהחופשי חודשי ולא רק נסיעה בודדת.    

למוביט יש ממשק יותר נוח לתכנון נסיעות

אבל לegg באמת אין פרסומות

אז אם אין לך חוסם פרסומות אולי עדיף

מהפרסומת המעצבנות (אני עם אייפון) והממשק המעצבן.  

ב egg ממשק מאוד נקי ומאוד נוח.  

גם התצוגה יותר מרוכזת ויעילה, בהצגת אלטרנטיבות- כי לא נדחפות פרסומות באמצע האלטרנטיבות.  

שווה לנסות להשוות בין האפליקציות בביצוע חיפוש נסיעות מזדמנות לפי הצורך. 

אני עברתי לegg,הוא הרבה פחות מדוייק, ומציג מסלולים יותר מסורבלים

פעם אחת הוא גם כתב על אוטובוס שמגיע, בשעה מאוחרת שאיןכבר את האוטובוס הזה

קיצר חזרתי למוביט

אנחת רווחה

הוא לא מתכנן מסלולים אבל עוזר למי שכבר יודע לאן ואיך.

אי אפשר להשוות את השימוש ב Moovit כאשר אתה לא מופצץ בפרסומות - הרי זו כל ההצדקה לעבור ל egg, בעיית הפרסומות 

אבל תפסתי את זה כשהם הציעו את זה ממש בגרושים. המחיר הוא כמעט חינם.

והאפליקציה טובה, מה לעשות.

נוחה, מאורגנת טוב, מדויקת.

זה נראה כמעט לגמרי כמו הופאון

(בהופאון יש אפשרות לתכנן מסלולי נסיעה, רק שאנשים לא יודעים..)

הופאון עובד לנו מעולה. בהתחלה אשתי הייתה גם משווה למוביט, כי היא השתמשה במוביט שנים, אבל עכשיו אנחנו לגמרי משתמשים רק בהופאון

להתאים לסוג העור, האם מתגלח או זיפים או זקן

(כמו אצל נשים.   התאמה אישית והעדפה אישית של מוצרי טיפוח) 

הכי הרבה זה קרם לידיים בגלל יובש

ולכן, אם את רוצה לקנות את זה למישהו

תוודאי טוב טוב אם הוא משתמש בזה

בדיאודורנט

ושמפו 

🤭

ברצינות- אם המטרה היא לקנות מתנה למישהו, נדמה לי שגבר קלאסי לא מתפנק ממוצרי טיפוח. בדרך כלל משתמשים רק במוצרים הבסיסיים. שמפו-דאודורנט.

אם זה גבר שמשתמש בבשמים אז זאת אחלה אופציה. אבל בבשמים לא תמיד קל לקלוע לטעם שלו..