כשאני אומר להתחיל אני מתכוון בנימוס ולא ליפול עליה. אני לא אוהב לעבוד עם משפטי פתיחה וכאלה אז אל תקחו את זה כמודל אבל רק בשביל הדוגמא של הנימוס שאליו אני מדבר. ----- "סליחה - כן) עברתי/היתי/ כאן, וראיתי את ה(תכונה מסויימת ששמתי לב אליה, שוב תכונה ולא מראה-- נניח פשטות צניעות וכ'ו) וסיקרנת אותי ממש, ואף אחד לא מת מנסיון... מה את אומרת אם היתי מציע לך להכיר? מעוניינת?
וכשאני אומר אקראית זה לא לראות מישהי שעוברת למולך ברחוב ולהתחיל איתה בחוסר כבוד, זה נניח להיות במקום כלשהו משותף שבו אתם נמצאים לפחות 10/20 דקות מינימום, ולוודא שהיא שמה לב אלי, ורק אז לגשת בנימוס.
מה היתן מרגישות במצב כזה?
האם בצורה כזאת היתם מרגישות מבוכה ובשוק?
או מחמאה וזרימה?
האם היתם שוקלים את ההצעה? האם היתם בבלאקאאוט? או דוחים אותה בלי לחשוב?
האם זה לגיטימי מבחינתכם?
בקיצור איך היתן מרגישות?
תודה לכל מי שעונה.


אבל בתור בחורה לגשת לבחור זה הרבה יותר מפדח כי
