הטוב בהקדם, כמה אנו מוכנים לשנות את עצמנו כדי שיקרה קודם, תלוי אך ורק בנו.

ה' יתברך הוא אכן טוב, ורוצה להשפיע עלינו טובות בלי סוף,

אבל לפעמים מה שנראה לנו טוב זה דווקא היה מזיק לנו אם זה היה קורה.. 

תראו איזה חסד. מחיל אל חיל עם פניני ר' נחמן - צעירים מעל עשרים

אז אנחנו צריכים לעשות השתדלות, אבל אם זה לא קורה זה לא

אומר בהכרח שלא השתדלנו מספיק,

אלא אנחנו צריכים להאמין שזה הכי טוב בשבילנו

כתוב עד 20 שנה הקב"ה יושב ומצפה שאדם ישא אישה,

ומשעבר זמן זה, אומר הקב"ה תפח עצמותיו של זה.

אם העקרון שלך האמור הוא גם על חתונה אז מדוע תפח עצמותיו?

פשוט ה' חשב שעדיין לא הגיע זמנו ולכן לא צריכים עצמותיו להיות מופחים!

אני לא יודע להסביר את זה -

אולי זה רק אם האדם לא התאמץ מספיק

ואולי זה גם רק אגדתא (עובדה שיש רבנים היום שאומרים לא להתחתן לפני גיל 20)

בכל מקרה ה' קובע הכל!

גם אחרי כל ההשתדלות שלנו!!

אז אני חושב שזה נכון גם לגבי חתונה..

(אם כבר אתה רוצה להזכיר אגדתות- כתוב שמאז בריאת העולם ה'  מזווג זיווגים,

אז רואים שחתונה במיוחד זה משמיים!)

לשיטתי ולדעתי הדבר פשוט, 

לא חסר בנים ובנות, אז מדוע אנשים מתמהמהים?

מפני שהתלמוד אומר שאין מזמנים אישה לאיש אלא לפי מעשיו

של אותה השעה, אם כן אם לא זימן לך ה' את רצונך, כנראה שהבעיה

היא מפני שלא הגעת עדיין ליעדך ואין הדבר תלוי אלא בך בי בנו!

כתוב גם "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים"

ואני גם הבאתי הוכחה (שיש רבנים שאומרים להתחתן אחרי)

ואני מכיר צדיקים וצדיקות שלא התחתנו עדיין.. (ואחרים שכן..)

ברור שמבחינתנו אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות

אבל לפעמים משמיים מעקבים מסיבות שאנחנו לא יודעים.

אז לא צריך רק להאשים את עצמנו בזה שלא התחתנו עדיין.

זה שרבנים אומרים למה לא להתחתן הם גם יצטרכו להתמודד עם המאמר ההוא שהבאתי

צדיקים וצדיקות, זה בכלל לא קשור, אז בתחום הזה יש להם התמודדות שעליהם לפתור.

אבל זו אחריות שלהם על אף צדקותם.

להיות הדבר הכי קשה, וכמו תמיד אנחנו חוזרים בשדור

חוזר בלי לשים לב על חטא אדם הראשון, זריקת האחריות והפעם בצורה מתוחכמת,

זה מה שה' רצה, זה הכי קל להגיד את זה במקום לקחת אחריות על הפישול,

כי יגעת ומצאת, תאמין. ואם לא מצאת, אל תאמין.

שזה לא עניין כ"כ פשוט, ויכול לעבור עלינו הרבה

עד שנגיע ליבשה..

בנוסף, קשה כקריעת ים סוף זה רק בזיווג שני, ואם תאמר שכולנו זיווג שני,

אדרבה היא ההוכחה לדבריי, למה אנו כולם בחזקת זיווג שני? עקב מעשנו,

חזרנו לאותה נקודה שהאדם במעשיו יכול לגרום שינוי וברכה משמים ועל כן

גם העכוב על אחריותו.

כתוב שמזמנים לו לפי מעשיו,

נו אז אם אני עכשיו במצב מסויים אז אני יתחתן עם אשה לפי מה שמתאים לי.

לא הבנתי מה הקשר?

ולגבי מה' אשה לאיש זה פשוט מה שלמדתי ב"טללי חיים".

יותר עמוק ממה שנראה לנו לעיניים, ה' הוא המזווג זיווגים,

אבל למען האמת הלא ידוע שאין מזל לישראל, וכדברי התוספות, לא שאין מזל אלא

שהוא בידנו לשנותו בכל שלב עד כדי כך שבכחו של כל יהודי אם רק ירצה באמת, להיות משה

רבנו כעדות האר"י הקדוש, אם כן, אין מה שיזמנו לך מן השמים הוא את התואם לרצונך כרגע

וזה עומק הפסוק מצא אישה מצא טוב ויפק רצון מה' והקושי להתחתן הוא בכך שלא הצלחנו

אף אם רצינו בכל מאודנו להתחתן, להוציא את רצונינו האמיתי והפנימי לגלוי כך שה' יזמן לנו

את הראוי לנו ועל כן לא בא הזיווג, אבל מי אחראי על כך, שוב פעם ה'? הוא רוצה בכל מאודו,

אבל אנו לא הכנו לו את הכלי, אז לא היה כלי מחזיק ברכת ה', ואף אם יהיה האדם צדיק

מיוחד אך לא גילה רצונו הפנימי האמיתי כראוי, לא יזומן לו הראוי לו.

אני יכול להיכנס עוד לעומק ולכתוב שגם זה (להוציא את הרצון וכו')

תלוי בה' יתברך- אחרי כל ההשתדלות שלנו.

אבל נראה לי שמיצינו...

(פשוט קשה לי להאשים את כל מי שלא התחתן, לפעמים גם אחרי כל הדברים

האלה- משמייים החליטו שהוא לא יתחתן עכשיו)

אני פשוט אומר שהכל לטובה!

(תקראי את כל השירשור)

אני יכול גם להביא מקורות אחרים..

אבל נראה לי שבסופו של דבר הוויכוח עקרוני

אני חושב (וזה גם מה שלמדתי בעיקר מברסלב)

שהאדם לא צריך לשפוט את עצמו יותר מידי,

הוא צריך לעשות השתדלות (יש שיגידו תפילות שדכנים, אתה אומר עוד דברים)

ואח"כ להאמין שמא שיקרה לו זה מה' וזה לטובה!

ואולי זה ניסיון לראות אם הוא מקבל את זה באמונה!!

אנחנו לא מבינים בחשבונות שמיים, וזה לא נראה לי הגיוני להאשים

את כל מי שלא התחתן..

ותתייחס לעיקרון, עזוב מקורות עכשיו

(אם אני ימצא אולי משהו אני יביא)

אני מאמין שעצם תחושת הפספוס וההחמצה לאחר כל שנה שחלפה וכולם נשואים

ואתה לא, היא עונש נורא מידאי מכדי שיהיה בכדי, ועל כן האדם צריך לפשפש

במעשיו כל הזמן מה העניין.. זו דעתי.

וברור שהמטרה של כל הבריאה היא להגיע למצב שיש רק טוב בגלוי והרע חוזר

לשורשו חוץ לעולם ולמציאות, שנזכה לכך בקרוב, אמן!

"בגן האמונה"

20161013235809.jpg

20161013235831.jpg

20161013235852.jpg

שנים.. אז אני מרים ידיים.

אני מנחש שלרב ארוש יש מקורות..

פשוט הלכתי על בטוח.

אתה נגיד רק הבאת לי מקור שהעוונות של האדם יכולים לעקב אותו

לא בדיוק הדיון.

אבל עזוב, מחילה, אני פורש מהשרשור...

ברורה, עם כל הכבוד למשנה ברורה.

רק להראות שיש עוד שיטות.

לא אמרתי שאתה חייב להסכים, פשוט שאנשים ידעו שיש עוד דעות..

סתם עברנו ימים נוראים עם רצון לשנות הכל לטובה?

עם כל הכבוד לתחושותייך בלי לזלזל ח"ו.

לדבוק ולאחוז רצון זה, אל לדחותו מעליו,

השבתי מכיוון אחר למטה, אבל אפשר להוסיף גם את הצד הזה, הצד החסידי.

לעשות אותו מה שאנו רוצים.

צדיק גוזר והקב"ה מקיים שם הדבר בצורה החזקה ביותר,

אך כפי שהזכרתי לעיל ביכלתו של כל אדם מישראל לשנות את מזלו

וכפי שדרשו חז"ל במדרש על הפסוק 'ויוצא אותו החוצה' אמר אברהם לפני

הקב"ה ראיתי באיצטגנינות שאיני מוליד, על זאת השיב לו ה' צא מאיצטגנינות שלך

בזכות כל הנסיונות שעברת התגלתה האות ה' בשמך שעד עכשיו לא היתה בגלוי

ועכשיו אתה כן מוליד, ביכולת האדם לשנות את השגחת ה' עליו בתפילה,

כי כך ה' רצה כשברא העולם, והוא זה ש'מכריח' את עצמו...

זו, אבל לא אשאיר אותך בלי כלום. אתן לך משהו ואת השאר חפש בכחות עצמך,

והנה משהו קטן:

מהר"ם אלשיך שמות פרק יג 
(יד) ועל כן לא יעצר כח בנך מלשאול ולומר מה זאת, כי יתמה על החפץ. וזהו כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת. כלומר, שהוא דבר קרוב וראוי לאומרו ולשואלו, כי לא יפלא שישאל זה כי קרוב הדבר לאמר. על כן התחיל תחלה לתת טעם אל מציאות המצוה גם אל בכורי הדור ההוא, וזהו ואמרת אליו חמשה דברים. א. כי בחוזק יד. שהוא שלא היינו זוכים בדין לצאת, כי על כן הוצרך חוזק יד להכריע כל המנגדים. ככתוב אצלנו על מאמרם ז"ל באומרם (פסחים קח א) קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, וכן באומרם (סוטה ב ב) קשה לזווגם כקריעת ים סוף. ומי לא ידע כי אפילו בריאת כל העולמות לא היו לפניו יתברך קושי, כי בלא עמל ובלא יגיעה ברא הקדוש ברוך הוא את העולם כי בדבר ה' וכבר שמים נעשו כמו שאמרו ז"ל (בראשית רבה א), ומה גם עתה קריעת ים סוף או מזונות האדם או זווגו. אך אין דבר קשה לפניו יתברך, זולתי ברצותו להיטיב לאיש ועונותיו מעכבין, והוא יתברך שופט כל הארץ ולא יעות משפט. ועל כן יציאת מצרים כי היו גוי מקרב גוי. ומה גם קריעת ים סוף אחר שהמרו על ים בים סוף (תהלים קו ז) היה קשה, והוצרך חוזק יד להכניע המנגדים, על ידי חפשו יתברך זכיות קדומים מדם פסח ומילה, והפלגת רשעת פרעה ועבדיו. ועל הדרך הזה הוא במזונותיו של אדם שעונותיו מקפחים מזונותיו, וכן בזווגים קשה לזווגם כי מי יזכה לבת זוגו כי יתפרדו במעשיהם כמבואר במקומו. על כן על שתי אלה אמרו שהם קשים כקריעת ים סוף. והנה ההיקש הוא ביציאת מצרים כי היו גוי מקרב גוי, וזהו בחוזק יד:
שנית, והוא אומרו הוציאנו, והוא שאומר לבנו לא אותי בלבד גאל הוא יתברך כי אם גם לי גם לך, וזהו אומרו הוציאנו. והוא מאמר התנא (פסחים קטז ב) לעולם יראה אדם את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, שאילו לא הוציא כו' עדיין אנו ובנינו כו':
עוד שלישית, והוא אומרו ה', לומר, כי לא על ידי מלאך או שרף או שליח הוציאנו כי אם על ידי עצמו יתברך, שאם לא כן לא יצאנו משם כמפורש למעלה:
הרביעית והחמישית הלא הן, כי שידד גם כן השר והמזל, וזהו ממצרים מבית עבדים. באומרו ממצרים כיוון על השר, כי מצרים שמו כמאמרם ז"ל (שמות רבה טו טו) על והנה מצרים נוסע כו' (לקמן יד י) ועל אומרו וירא ישראל את מצרים מת (שם ל). ובאומרו מבית עבדים כיוון על המזל שהיה מחייב שעבד לא יצא משם לחירות. וזהו מבית עבדים, שהוא ממקום קבוע לעבדים בל יצאו משם כי שם ביתם:
 

אני כתבתי שצריך לעשות השתדלות,

אבל זה עדיין לא תלוי בנו.

ואני לא יודע על איזה "התמודדות" אתה מדבר.

אתה מתעקש בגלל אגדתא (כן מה לעשות?) שחתונה זה שונה משאר הדברים

למרות שהבאתי לך גמרות נגדיות (אם אתה רוצה עוד אחת "מה' אישה לאיש" מועד קטן יח ב).

ואני לא מכיר אותך אבל "אל תדון אדם עד שתגיע למקומו".

ובקשר לרבנים:

http://ph.yhb.org.il/07-01-08/#note_7_1_3

שבסופו של דבר יזמנו לך לפי מעשיך של אותה שעה, וכן,

יש מצוות נישואין שתשא אישה, לא איכפת לי איך תעשה, אבל תעשה, ואם אתה מתמהמה

אז כנראה הבעיה אצל המתמהמה, מה עד שלא יפגוש את כל הבנות היהודיות בעולם,

לא יהיה בטוח שאין אחרת יותר מתאימה לו ולא יתחתן?

כשתשיב לשאלה זו תבין שהוכחת כדבריי

בס"ד

כמובן שזה תלוי בקב"ה!
אבל זה תלוי גם בי- ברצון שלי ובהשתשלות שלי!!

אני מאמינה שכרגע אני במקום טוב.. וכם מאמינה בקב"ה שהוא מקשיב לי ויביא לי בעז"ה בקרוב...

ומספרת לכולם להכין שמלות, ביבסיטרים ושאר ירקות 

אין מצב שלא.. פשוט אין מצב!!!!

ולא משנה כמה אני מאמינה.. זה פשוט חייב כבר לקרות

יש עיניין לפני כיפור לעשות 7 סעודות... הקבלה ל7 ברכות.. כמובן לא סעודות.. אלא חתיכת לחם כל פעם....ניסיתי...נראה!

אני מודה שגם אני חשבתי על זה.

יהיה מעניין

בס"ד

שמעתי חידוש מדהים!
בכל שנה אנחנו מבקשים סליחה מחילה וכפרה.
רוצים ליצור שינויים.. אבל משהו עוצר אותנו.

מיד אחרי הסליחות ויום כיפור... חוזרים לשגרה. משאירים את החלומות בתוך סידור הסליחות וממשיכים כרגיל..

למה זה בעצם קורה?

ניתן להבין אחד המוטיבים המרכזיים של תפילות יום הכיפורים: וַיֹּאמֶר ה', סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ (במדבר כ, 14). ניתן להוציא פסוק זה מהקשרו (השם סולח לפי דבריו ובקשתו של משה) ולדרוש: סלחתי – כדבריך, לפי הדברים שלך, ולפי הסליחה שאתה מעניק לעצמך.

הרגע האמתי בו אנו מחליטים לבצע שינויים בחיינו, ויהיה זה השינוי הכי קטן, זהו הרגע בו אנו מזמינים את עצמנו לצעוד קדימה ולעזוב הרגלים ישנים (חטא = פספוס מטרה) - זהו הרגע של שינוי. שנה פירושו= חזר, למד שוב, ומאידך שנה= לשון שינוי. בכל שנה יש לנו אפשרות לקבל את המציאות שהייתה עד עכשיו, ולסלוח לעצמינו, לקבל את טעויותינו. רק לאחר הסליחה, מכאן ולהבא אפשר להתחיל דף חדש, לקבל החלטות חדשות.
וה' אומר לנו "סלחתי-כדבריך", אם עברת את המסע הזה של הכפרה ונגעת בנקודה הכי עמוקה בנפשך, ודאי הבנת שמקום זה לא מושפע מהחטאים שלך, ושם - סלחת לעצמך. משם, אומר ה' כביכול, אני גם סולח לך. ועל רמה זו של ההוויה אומר הרב קוק: "התשובה היא שיבה אל המקוריות, אל הראשית, לחבר את כל ענפי החיים אל השורש אשר משם הם יוצאים."

אתה יודע שהשם סלח לך... כשאתה הגעת למקום בו אתה יודע לסלוח לעצמך באמת.

אז מי שלא רשם 10, עדיין אפשר לסלוח לעצמנו... עד שהפתקה תצא ביד הרצים (בשמחת תורה)

החזון אי"ש.

ואף בדבריו אין בהכרח סתירה לדבריי, הוא מדבר בצורה כללית

שה' לא עובד אצלך, ולכן אין אף אחד שהבטיח לך שתקבל את רצונך.

אבל כל זאת במה שתלוי רק בה' ולא בדברים שביכולת האדם ויגיעתו

להגיע אליהם כמציאת הזיווג (לפחות לבנים שעליהם למצוא..) ועל כן

וודאי שבזה אחריות העניין על האדם (ראי לעיל את כל הדיון)

ע"י שנוי מעשיו ומדותיו להתחתן יותר מהר, ואין צורך 'להפיל' הכל על ה'

זה סוג של בריחה מאחריות, וזה בכלל לא סותר את העניין שהכל מאיתו יתברך

כי ה' הטביע במציאות את היכולת שלנו להכריח אותו כביכול לעשות דברים.

צדיק גוזר והקב"ה מקיים. אבל לא אחזור על כל הדיון עייני למעלה..

ועוד הרבה חכמים כן.

לגבי הדיון השני הקשית קושיות שאם היית שם לב למעלה בדבריי לחלק מהם הבלעתי תשובה

בכלל לא ברור שיש היום מישהו זיווג ראשון, ויש לדון בזה דיון בפני עצמו, אך בכל אופן זה משמיט את

הכר מתחת דבריך כי אז בכל אופן לא תלוי הדבר אלא בבחירת האדם ועל כן אתה תבחר איזה זיווג אתה

רוצה.

שנאמר לפניך' חג שמח ובשורות טובות

א. שהרמב"ם עצמו לא מסכים עם מה שכתבתי(אע"פ שגם אם תביא מקור, זה עדיין לא סותר את דברי בדיוק בגלל מה שכתבתי, הכנסת אותנו ללופ...) מלבד זה, אני גם יכול להגיד שהרבה חכמים סוברים כמו מה שאמרתי. אז מה? אז יש מחלוקת. קורה בעם ישראל. עדיין צריך לדון בזה ולא לדחות הכל בטענה ש"הרבה חכמים אומרים". כשמישהו פה בדיון אמר לך טענה כזאת (לגבי גיל הנישואין) לא קיבלת אותה...

ב. שהיום אין כזה דבר זיווג ראשון. אם כל הכבוד, שמתי לב שרמזת לזה מקודם, אבל זה לא אומר שזה נכון. (מה גם שאתה בעצמך מביא כאן מקור יותר מאוחר מהגמרא שעליה דיברת, שמתייחסת לכולם כזיווג ראשון, כך שעל פי התיאוריה שלך, כל מובאה שתביא לא יכולה לסתור את דברי הגמרא, אא"כ אתה מביא לי משנה או פסוק.).

ג. אשמח לדעת מה גורם לך להחליט שבעניין של חתונה הדבר שונה מכל שאר המקרים בעולם? האם לא יכול להיות שהקב"ה מחליט שעוד לא הגיע זמנך להתחתן? נכון, ישנה גמרא שאומרת שבגיל עשרים הקב"ה אומר "תיפח עצמותיו" אבל האם אין עוד דעות בגמרא? בגמרא בקידושין נאמרו לפחות עוד שתי דעות (אם אני לא טועה 22 ו24)  וכן הותר לאחר את גיל הנישואין לשם לימוד תורה. מלבד כל זה, גיל הנישואין האמור, הוא לגברים ולא לנשים.

ד. אחרי כל האמור, אני רוצה להדגיש שקראתי את רוב הדיון ואני אשמח שתתייחס לדברים שאני כותב ברצינות ולא תמחה אותם בהינף יד.

השקעתי על הדבר הפשוט הזה.

א. אני סבור שהדעה הפוסקת הילכתא כבתראי בכל מחיר היא לא הנכונה ויש לכך מקורות, עיין בכח עצמך ותגיע.

ב. כשתבין עומק העניין מהו זיווג ראשון לא תשאר לך שאלה. סתם שאלה שתעזור לכוון אותך, כמה

אחוזים באנשים לדעתך מתחתנים היום עם זיווגם שהכריזו עליו?

ג. חתונה הוא רק דוגמא לכל הדברים שביכולת האדם לפעול ולשנות המציאות בניגוד לנושאים אחרים

שבהם לא כתוב בתורה שהם צריכים להיות, לא כתוב שכל אחד חייב להיות עשיר לדוגמא, אז היא יוכל

להתפלל מכאן ועד להודעה חדשה, אם ה' יחליט שלא, אז לא.

ד. התייחסתי ברצינות אבל כאמור מצאתי את עצמי יושב ומכלה את זמני היקר, אז במחילה, מבחינתי

אני אפרוש, לא כי אין לי מה לענות או שאין לי מקורות, אין לי זמן מחילה וכל טוב וחג שמח ופתקא טבא.

הבאתי הרבה מקורות לדבריי בכל השרשור הזה, אלא מה, שלא העלתי בדעתי

שהדבר יגזול ממני כל כך הרבה זמן, ועל כן אמרתי חפש בכחות עצמך,

וזה מפני שיש לי מקורות אבל זה יגזול ממני יותר מדאי זמן,

לכן נא עיין במקורות חז"ל לדורותיהם ודוק ותשכח.

אגב למיטב זכרוני לא בקשתי מאנשים מקורות, הם בקשו ממני..

בהצלחה רבה. וכל טוב.

אשמים אנחנו!!!

האם יש מסגרות לרווקים רווקות מעל גיל השידוכים (כלומר מעל 29-30)?

אפילו אצל חרדים היו צריכים לייצר כאלו מסגרות!

בחור ובחורה בוגרים שהגיעו לגילאים אלו מספיק רציניים להשתתף בשבת או סופ"ש

לרווקים רווקות, כמובן לינה נפרדת בכל חדר מספר מתארחים מאותו המין

קומה נפרדת לבנות, ופיקוח רבני כללי על הלך הרוח והתוכן במשך הארוח

אבל ראבק! מדובר בגיל שבו אנשים אלו יכולים כבר להיות הורים ל3-4 ילדים

לא הגיע הזמן לתת להם קצת יותר חופש לבחור בעצמם?

הכל חייב להגיע רק בשידוך?

ואם השדכניות שכבודם במקומם מונח חוששות לפרנסתן אז..

אפשר לשלב קבוצות של שדכניות מקצועיות לנהל ולנתב את המסגרת הזו

כך שכל הפונים ירשמו אצלם ויקבלו המלצות מהם במקום!

זה עשוי לעזור להפיג את המתח הראשוני!

מי שמתבייש/ת לגשת וליצור קשר לשיחה יפנה דרכם באותו הזמן והמקום!

מעבר לכך השדכניות יכולות לחסוך זמן ולהתאים לפי מהווי הלב עוד לפני יצירת קשרים

כך שמי שנניח מעוניין בבחורה צעירה ובריאה לא יקבל אחת חולה וכו'

--

לא הגיע הזמן להרים את הכפפה?

ממה חוששים? שארועים אלו יהפכו לשבתות זימה?

ריבונו של עולם! זימה יכולה להיות גם בלי שבתות כאלה למי שמחפש את זה!

מדובר באנשים שרוצים להתחתן!

שכל אחד ואחת ישפטו בעצמם את המועמד/ת ויראו אם הוא/ניא נמצאים כאן מסיבות נכונות ורציניות

אפשר להגביל את כל כנס כזה לסגנון וזרם מסוים יותר כגון כיפות סרוגות, חרדים, חרדי מודרני וכו'

כדי שכל אחד/אחת יוכלו לחפש ישר את הסגנון המבוקש עבורם!

יאלהה אנשים הגיע הזמן! הרווקות המאוחרת היא מחלה!

סבל נפשי, עלבון, הורדת ביטחון עצמי, ויאוש שמביא להתרחקות נוספת ממטרות ואפילו מדת רח"ל

די לעונש הזה!

אם יש מישהו אמיץ שיתחיל את המהפכה!

נ.ב.וגילוי נאות: גם אני מחפש את שאהבה נפשי  (חח.. אם יש לכם אשכנזיה לבנבנה וטובת לב ומראה סביב גילאי 25 אשמח לשמוע

מה לעשות תמיד חיפשתי את הגיל היותר צעיר, גם בחברים וגם בשידוכים.. הכל לפי האופי)

ולמרות שלא נפלתי מעולם ביאוש וב"ה חזק בדת לומד ועובד אני עדיין רואה מה קורה לאחרים בגילי ( פלוס 32) וזה ממש חבל!!!

בהצלחה

מצד אחד, מבינה על מה אתה מדבר וגם אני לפעמים חושבת שלא יקרה שום דבר רע אם אכיר את האחד שלי לא בשידוך.

אבל איך כן?! שאלה קשה.

מצד שני, לא מסכימה עם הטענה שאפשר להיפתח קצת יותר ולהרשות לעצמנו להיפגש קבוצת בחורים עם קבוצת בחורות.

זה חתיכת ניסיון, ולא רק לבחורים.

למה להכניס אותנו לניסיונות?! יש לנו די והותר...

ואני לא רואה איזה תועלת תצמח מזה שאראה 30 בחורים בו זמנית, שכל אחד מהם מבין שהוא אמור להרשים את הבחורות וההתנהגות שלו תהיה בהתאם.

לגבי ה'לבחור בעצמם'

גם בשידוך, אני בוחרת בעצמי עם מי להיפגש!

אף אחד לא יכריח אותי להיפגש אם אני אגיד שאני לא מעוניינת. אף אחד לא יכריח אותי להתחתן אם אני לא ארצה.

(ואם יש מישהי שאתה רואה ומוצאת חן בעיניך, אתה יכול ליזום פגישה איתה דרך צד שלישי וזה- גם נקרא שידוך וגם אתה בוחר )

רווקות מאוחרת היא לא מחלה, היא הניסיון מהקב"ה.

ניסיון קשה. מאוד. מאוד.

ומי שהגיע לשם, שיבקש וידרוש מה' כח לעמוד בניסיון ולסיים איתו בהקדם.

נראה לי שסיימתי

בהצלחה לנו!

לא הבנת

לא שיפגשו בקבוצות

וגם לא שבחורה/בחור, י/תפגוש 30 בחורים/בחורות

לא זו הכוונה!

-

הכוונה היא לסוג של כנס-חוויתי שבו יש הפרדה כללית במשך התוכניות כלומר

הרצאות מעניינות הפעלה הסעדה וכדומה והפרדה בסידורי לינה וכדומה במידה וישנם

אבל מצד שני יש אפשרות לראות כל אחד את האחר באופן כללי בלובי בזמן חופשי במדשאות וכדומה

לכל אחד/ת מוצמד תג עם מספר יחודי וברור

וכל אחד ואחת נרשמים עם פרטייהם בהנהלת המיזם

כעת אם הבחנת במישהו שמעניין אותך את/ה יכול/ה קודם כל באופן אנונימי לגשת ל"שדכנים" המארגנים החביבים ולברר

פרטים, בנוסף ניתן "להזמין" אותו/אותה במידה ויאשרו לפגישת שידוכים וזאת בלובי יחודי לכך באותו המקום

התאום נעשה דרך השדכן והשדכנית התורנים במקום

--

לצורך התאמה ותאום כזה על המארגנים מוטלת העבודה להכין "תיק" פרטים ראשוניים על כל מי שנרשם הכולל

גיל, מצב משפחתי, בריאותי כללי, מבנה משפחתי, שאיפות רוחניות וגשמיות, מה מחפש/ת בעיקר וכדומה

המידע חשוף רק למי שמתעניין וניתן לאשר או לדחות כל מועמד/מועמדת על פי רצונם החופשי

וחשוב גם שתהיה תמונה או שתיים במאגר שיחשפו רק לאותו הזמן למתעניין/ת כדי לוודא שזה אכן המדובר/ת

אם יש פרטים מסודרים אז זה לא "חפץ" זה אדם ופרטיו

זה אדם שראית אותו ומצא חן ויזואלית

זה אדם שבדקת את פרטיו (נכון לפי המספר אבל מה אפשר לעשות גם בתור בבנק יש מספר..)

ומצאו חן בעיניך

וזה דווקא טוב שיהיו אפילו כמה וכמה שהתעניינו באותו האחד

ככה הוא יוכל לדעת מי המתעניינות ולבחור מה שנראה בעייניו מתאים

זה לא זלזול באחרות אלא להפך חוסך זמן לפגישה שהוא לא מעוניין בה ונותן להם זמן לפגוש אחרים אקטואלים

ואת זה את לא מקבלת בשדכניות

אלא נאלצת לצאת לפגישות אין קץ משמימות אם כאלה שלא היית רוצה בכלל לראות..

קודם כל כי בגילאים מבוגרים יש רבים שעטים על כל הצעה שמגיעה מהדודה של הבן דוד שני

ובנוסף באופן כללי כל עוד יש לך ביטחון עצמי ויש מסגרת רבנית והפרדה כללית

אז לפגוש קודם במסגרת כזו אנשים בזמן אמת חיים מדברים צוחקים ונושמים ולשים לב למה נראה בעיניך

זה הא-ב שכל כך חסר בשדכנות.. לפני שנכנסת למצב "מחייב" של קביעת פגישה כלפי מישהו

אתה רואה אותו בזמן אמת, זה אפילו דומה לאתר היכרויות הכולל סרטון וידיאו קצר אבל בחיים האמיתיים ולא בוידאו, ואם אפשרות לברר מה שחשוב עוד לפני שהשני יודע אם התעניינת בכלל (הוא ידע רק עם הגשת אישור לפגישה)

חייבים להריץ דבר כזה אפילו במסגרת יום שלם ולא עם סידורי לינה והסעדה מורכבים

זה באמת ניסיון לא פשוט...

והלוואי שלא נצטרך למצוא פתרונות וכל אחד ימצא את הזיווג שלו בקלות

בשולי הדברים:

זה כבר הפך לנורמה במקומותינו לקרוא לכל פגישה לא רישמית או לא מתוכננת בין שני המינים

נסיון!!!

הגיע הזמן שנבין שזה תלוי בתנאי ומקום הפגישה, בסוג גיל ומצב האנשים המדוברים, במידע המוקדם האחד על השני, וכן.. גם בנסיבות, הנסיבות הביאו הרבה זוגות לסגירת "וורט" גם כשהכל נראה כל כך לא לגיטימי וכל כך לא שיגרתי, לעיתים כמעט על גבול הפגיעה בצניעות (חבר שלי החרדי התחתן עם מישהי שהכיר לראשונה בחוף לא מוכרז בכנרת כי פתאום הופיעו לידו קבוצה של בנות חרדיות בתוך המים הוא פשוט היה אמיץ ושאל אם הוא יכול לבקש פגישת שידוכים איתה במלון בכינר באותו הערב והיא היתה אמיצה ואמרה כן)

נכון שאין אפוטרופוס ויש גדרי גדרים בצניעות.. אל כגון זה נאמר "אל תהיה צדיק הרבה"

כל החיים זה יכול להיות נסיון.. נו אז לא נעשה כלום עם עצמנו?

מסקנה: הגעתם לגיל מתקדם רוצים להתחתן קומו ותעשו משהו גם אם זה לא בדיוק בנורמה הרגילה

בנוסף כמובן לתפילות ולאמונה ולסגולות ולכל מה שעושה לכם טוב

מברכת אותי שכל יום עד שנתחתן ארגיש 10 אי"ה.

יא!! מרגש.....

תקשורת טובה והערצה זה לא היינו הך.

כלומר, יכול להיות "קליק" מהרגע הראשון, ושיחות כיפיות, אבל לוקח קצת יותר זמן למצוא את הנקודות המיוחדות בו ולהעריך אותן.

( ככה לפחות היה אצלינו... מהדייט הראשון היה זורם וכיפי אבל להבין מי הוא וכמה הוא מיוחד זה משהו שכל הזמן מתפתח, ועם השנים, ככל שמכירים יותר ונחשפים ליותר סיטואציה יש יותר הזדמנויות להעריך ולהעריץ)

ובאמת מה שגרם לי להחליט להתחתן זה ממש לא הערצה, אלא תקשורת טובה ומוכנות להשתפר כל הזמן.

מה שכן מסכימה שלא צריך להתפשר ולהתחתן עם מישהו שלא טוב איתו, ברור שלא...

ה"פשרה" שכן אפשרית לדעתי, זה חסרונות מסויימים שמבאסים אבל החלטה שלמה ומודעת שעדיין זה שווה את זה 

כי היה את הקליק, היה כיף להיות ביחד ולדבר שעות...

פשוט נראה לי שאז לא בדיוק ידעתי לומר מה אני מעריכה/ מעריצה ( כן היו כמה דברים, אבל זה משהו שמאוד התפתח עם השנים, לעומת הקליק של התקשורת שב"ה היה ונשאר)

למצוא חן ככה שמעתי מהרב רונן טמיר שליטא , זה למצוא את החן, - את הנקודה הטובה שמאירה בשני.

תוספת שלי -איך אני מוצא אותה, את הנקודה טובה בשני ?  שתי אפשרויות:

1.  על ידי שאני מוצא/תת בעצמי את אותו דבר

2. או שאני חסר/ה אותו ולכן יודע/ת לזהות את הטוב הזה, ולהעריך אותו אצל השני.

כשאני מוצא את הנקודה המאירה לי באמת, ואני מעריך את השני בזכות אותה נקודה של טוב שנשאר תמיד, ומתמקד/ת בנקודת אור הזאת, קל להתמיד בעין טובה,בהערכה הולכת וגוברת  כלפי השני (כי אנחנו מוצאים סיטואציות שונות במעברי החיים, שאותה נקודה משתקפת בהם והנקודה  הזו מאירה תמידית אצלו)

ככה אני לא חושבת שייתעורר  צורך  לשנות את השני , כי כמו שאני מצאתי את החן שלו , את הנקודה הטובה שלו שגרמה לי להעריך אותו תמידית בזכותהּ, ככה הוא מעריך אותי על הנקודה הטובה שלי, והיא (בדר"כ) גוברת על רצון שלו לשנות אותי.

בכלל , אין מצב של מחשבה לשנות את השני בנישואין. מה שרואים עכשיו, בפגישות, מה שמקבלים עכשיו -  זה מה יש.  זאת החבילה, "זאת הכלה". לרוב , נקודות שנמצאות בדייטים, נראה אותן (בקטן או בגדול) במשך חיי הנישואין. הבחירה איך להגיב אליהן קשורה להתמקדות בנקודה הטובה , בעין טובה שלנו כלפי בן הזוג.

למה אין מצב לשנות את השני?

א. זה הוא - זה טבעו/ מזגו הראשוני, המקורי.         כל רצון שלי לשנות -  משדר לו - "אני לא מקבל אותך כמו שאתה/ לא מכבד אותך על בחירתך בדרך שאתה הולך בה"  ולרוב זה מתקבל לא נעים (בצדק) אצל השני ו/או גורם לפגיעות מיותרות בין שני הצדדים.

ב. שינוי יכול להתבצע בכמה תנאים:

1. התנאי הראשון הוא רצון פנימי של האדם עצמו להשתנות. הנביעה הפנימית תהיה זרז לשינוי.

2. התנאי השני הוא לדעת ששינוי זה מהלך,  תהליך שאורך זמן מסויים, קצב מסויים, כולל עליות ומורדות וצריך להבין, לכבד, ולקבל את זה .

3. אם כבר קורה שינוי- להבחין, להתמקד על הטוב שבתהליך, לתת משוב בצורת מחמאות/ מילים שמביעות הכרה במאמץ , הערכה כנה כלפי השני.

בעיניי, הנקודה הראשונית  של מציאת- חן בשני חייבת להיות בדייטים  מכיון שבהמשך חיי הנישואין, ההתמקדות בטוב תמשוך ותרבה עוד ועוד טוב שמתבטא בצורות שונות של תקשורת טובה ובתחושה טובה וכנה של קשר של נעימות ואהבה הדדית, אחד כלפי השני  .

את יכולה לראות טוב רנדומלי תמיד, בכל אדם. אני התכוונתי לנקודה טובה במי שאת יוצאת איתו ספציפית, ובוחנת אפשרות של קשר רציני.

אף אחד לא מתחתן בשביל לשנות את הבן סוג, או מתפשר עליו רק כי הוא ברירת מחדל.

ואם מתחתנים בצורה כזו- לפעמים פשוט  אי אפשר  לעבוד כי אין בסיס ראשוני, וזה ישפיע על הנישואין במוקדם או במאוחר.

נ.ב מה דאת חושבת תשובה מכובסת, קודם כל עבדו עליה ובררו מילים. דבר שני היא מבוססת על חיי נישואין אמיתיים בהחלט. 

בחירה שלך איך להתבונן בה.

ואם הייתי יודעת שכך את חושבת- הייתה נחסכת לי רבע שעה של כתיבה ועריכה

על תקשורת או על מציאת חן.

אבל הן ממש לא טועות.

רוב האנשים שנשואים ובאושר, לא התחתנו עם תקשורת מושלמת. אלא עם תקשורת יחסית בסדר, לא מושלמת, מציאת חן בסיסית טובה, לא בהכרח פרפרים ואהבה עמוקה.

לא מתחתנים עם מוצר מוגמר, להיפך, החתונה היא רק תחילת המסע, עד כדי כך שכמעט כל הנשואים לא זוכרים מי ומה הם היו לפני החתונה.
 

התקשורת תשתפר אם תעבדו עליה, אהבה תגדל ככל שתשקיעו בה.

החתונה היא לא שיא ההתאהבות ומשם האהבה והכיף דועכים (אצל הרבה זוגות לא מוצלחים זה ככה)

להפך, החתונה היא בסיס מספיק טוב (ממש ממש לא מושלם) שממנו משתפרים יחד.

התקשורת שלנו אחרי יותר מעשור לא דומה בכלל בכלל לתקשורת שלנו בדייטים.

הפרמטר הכי חשוב בעיניי זה מציאת חן/משיכה ולדעת שיש עם מי לעבוד.

משם החיים יובילו אתכם לאן שיובילו.

שכל מי שרוצה אותך את לא רוצה אותו, שהגברים שאת יוצאת איתם לא מושלמים אבל סבירים, ושכל פעם הקשר נופל על משהו אחר ולפעמים די שולי, באמת כדאי לשאול את עצמך למה זה קורה.

דעתי היא שמתחתנים כי צריך משפחה, לא כי רוצים למצוא חצי שני. סה"כ השני עם מידות טובות? יש צורת הומור דומה? ערכים דומים? אז מתחתנים. תמיד יהיו יותר טובים, תמיד יהיו כאלה עם תקשורת יותר טובה, תמיד יהיו יותר יפים ותמיד יהיו כאלה עם יותר כסף. או במילים אחרות: החתונה היא אמצעי להקמת משפחה, לא המטרה.

וכן, זה נשמע לא רומנטי, ואפילו קצת מאכזב. אבל אלו החיים.

ובואי תשמעי עוד משהו: לא נעים לי להשוות: אבל אני מאד אוהב את הכלב שלי. ומה מיוחד בכלב שלי? כלום. כל כלב אחר שהיה נראה מספיק חמוד שהיו מביאים לי במקומו היה יכול להחליף אותו. ולמה היום זה הכלב היחיד בעולם שאם הוא חולה זה הורס לי את המצב רוח? כי הוא הפך להיות הכלב שלי, שבמשך יותר משנה אני מוציא אותו לטיולים, משחק איתו ומטפל בו.

מי שחושבים או חושבות שהם מיוחדים - שיצאו מהסרט, ומהר. מה שהופך אותך למיוחד בעיני אשתך היא העובדה שיום יום היא רואה את הפרצוף שלך ושאתה מביא יותר תועלת מנזק. לא משנה עם מי תחיי, כשתחיי איתו הרבה שנים והיחסים ביניכם יהיו סך הכל טובים, את לא תרצי שהוא יעלם לך מהנוף.

לכן, הבחור 80% בסדר 20% נסבל? אפשר ללכת על זה. אף אחד לא יוכל להבטיח לך שיהיה מושלם, בכל מערכת יחסים יש אלמנט של סיכון. לעומת זאת, הדבר היחיד שבטוח זה שאם מחכים למשהו מושלם - זה 100% להשאר לבד.

אבל תשתדלי לעבור לידו בשקט להתרחק להיכנס בכניסה אחרת

מה שנקרא למזער מפגשים לאפס

להעביר מסר דרך צד שלישי?

חברה שאת סומכת עליה, שתבהיר לו שאת לא בעניין.

הן המומחיות ההכי גדולות בזה.

בחיי כמה שאני מתגעגע לסבתות מהעבודה שלי.. יותר מכולם

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

אבל האם יודעים שאיזבל היתה איכשהו קשורה לחתונות?!

בא נשמע אתכם.

חזל אומרים שלא נרקבו הכפות יידים והרגליים שלה בגלל שזכתה לשמח חתן וכלה

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳