עכשיו כשאת שואלת את עצמך את השאלות האלה ומודעת למורכבות של הנושא את מוכנה יותר לנישואים מאשר לפני ששאלת 

קודם כל, אני חושבת שהשאלה שלך מראה על בגרות,

היא מראה שאת מודעת לכך שחיי נישואים הם לא רק פרפרים ופרחים, אלא תהליך שדורש עבודה והשקעה ומחוייבות דו צידית.

והמודעות הזו היא יתרון בשבילך. יתרון שיאפשר לך בעז"ה לחוות את חיי הנישואין באופן נכון, כמו שאת רוצה.

דבר שני,

אני חושבת שזה פשוט עניין של מודעות.

וכמובן שהמודעות צריכה להיות דו צידית.

החיים שוחקים אותנו, בכל מיני היבטים. ואיך מונעים את השחיקה?

קודם כל מודעים לה, ואח"כ מנסים ליצור ריגוש. ואני מתכוונת לריגוש פשוט, להתרגשות ושמחה מעצם החיים.

זה נוגע לקשרים עם אנשים, לעבודת ה', להתרגשות מנוף, מהעולם, מילד..

אם את מגיעה לחיי נישואין כשאת מודעת *מראש* לכך שתהיה שחיקה, את משתדלת למנוע אותה מראש, לתפוס אותה כבר בהתחלה, 

ואם את מודעת לזה מראש ביחד עם בן זוגך- אז אתם עובדים על זה ביחד.

אז כן, חשוב למצא מישהו שמודע לזה, ושיש לו ענין כמוך למנוע את זה.

ולעבוד, 

ולשמוח ביחד גם בשגרה שוחקת ומעייפת ומעצבנת.

איך תמצאי אחד כזה שיהיה לו חשוב לתחזק זוגיות קרובה ומעשירה גם בזמני עומס ושגרה ואלף מטלות?

תפילה. תפילה. תפילה.

וכמובן התבוננות במי שמולך.

ולמה בכלל להתחתן?

כי גם היום יש לנו שגרה עמוסה ושוחקת ומעצבנת.

ואנחנו חווים אותה לבד.

ומעבדים אותה לבד.

וגם כשלא תמיד קל, אנחנו שמחים בה ומתרגשים ממנה, לבד.

וכשתהיי נשואה את תחווי אותה עם חבר קרוב, אוהב, קרוב.

והביחד הזה יתן לך בעז"ה הרבה כח ושמחה.

(כמובן שגם היום כדאי לשמוח ולהנות מהשגרה ומעצם החיים, (ואולי זה בעצם הבסיס שיאפשר לנו לעשות זאת אח"כ כנשואים), אבל כנשואה את תעשי את זה עם מישהו וזה יהיה הרבה יותר כיף)

ורק לעודד,

מכירה הרבה זוגות מאושרים.

ברור שכשיש ילדים קטנים החיים עמוסים ואנשים רודפים אחרי הזמן,

זה לא אומר שאין להם זוגיות טובה וקרובה.

לא קל להכניס ריגוש, בטח לא לבד..

אבל זו עבודה ששווה את עצמה

שמחה אם הצלחתי לעזור קצת...

ואם תרצי להרחיב בפרטי, אז בשמחה

לא בטוחה שזה טוב.

לא בטוחה בכלל שהמודעות מיטיבה ומכינה יותר לקראת הנישואין... (כמו שתפוח יונתן כתב)

מבחינתי (בלבד) להגיד שמודעות מכינה טוב יותר לחיי הנישואין זה סוג של לחפש תנחומים ללמה אני עוד לא מצאתי או לא הצלחתי להביא את עצמי למצב שבו אני יכולה לעשות זאת.

זה מפחיד.

זה מאיים.

אני רואה דווקא שתמימות מיטיבה עם מי שבא להכנס לזה.

אבל מהרגע שבו מסתכלים אחרת על המצב אין דרך חזור.

צריך להתגבר על הפחדים ולקוות שתמצאי מישהו שלא יהיה אכפת לך לקחת איתו את הסיכון הבלתי אפשרי הזה כביכל...

כשתפגשי את האחד שלך. לא תשאלי בשביל מה להתחתן, פשוט תרצי להתחתן.

זה נכון שיש שגרה, אבל השגרה היא ברוכה, היא נותנת יציבות.

החיים גם של נשואים הם לא רצף של חוויות טובות.

זה תהליך של גרף: עולה, עולה, מתחיל לרדת, יורד, עולה וכו'

אבל נישואין טובים, עם בן זוג טוב ובעבודה טובה, עושים אותך שלמה.

יש מי שמאמין בך. שאוהב רק אותך, רק אותך!!

השמחה שלך עולה, הביטחון העצמי, ההשלמה העצמית, העבודה.

אני הרבה יותר שמחה מאז שהתחתנתי, והייתה לי ילדות טובה מאד.

אבל בעלי לימד אותי בטחון בעצמי, אהבה עצמית, חיוך ושמחה. אמונה ביופיי.

איך לדבר עם אנשים, איך להתיידד, איך לדאוג למשפחתי.

גדלתי, התעצמתי, והכל בזכותו. (בזכותו-ה' יתברך, בזכותו-הוא בעלי)

אז נכון שיש שגרה, ולפעמים גם אנחנו רבים, לעיתים נדירות אני גם בוכה.

אבל זה כלום לעומת הימים הטובים, האהבה והחיוכים.

הדאגה בשבילי, השאלות לשלומי.

בעז"ה יגיע האחד וגם את תזכי.

(בדר"כ, אני משתדלת לא לכתוב פה, לא להלל מה שחסר לאחר.

אבל בגלל שכבר קראתי כמה פעמים על אנשים שנמצאים בחיבוטים שעוצרים אותם,

הרגשתי צורך לכתוב, להפריך את החששות, כי אף אחד לא באמת יכול לדעת)

רואים שיש לך עין טובה והכרת הטוב, אפילו על דברים פעוטים.

מאחלת גם לך המון אושר ושמחה,

ושלא תצטרכי להתמודד עם פחדים, כי זה לא נעים.

שתמצאו כולם/ן את האחד שלך ובקרוב.

אמן.

כי להישאר לבד זה הרבה יותר גרוע

כי זה רצון ה'

וכי כדי לעשות את הדבר הרציני והאמיתי שלשמו הגענו לעולם הזה- כנראה שצריך להתחתן ולעבור את המריבות והשגרה והמתחים והשעמום ומתוך כל אלה הנפש גדלה ומעמיקה ומתקנת את מה שהיא צריכה. 

אגב, אני לא יודעת עד כמה את מכירה את הזוג הזה מקרוב- אבל שגרה זה משהו שבו נבנים המון דברים.

אפילו בשגרה של ארוחת ערב ומקלחות. זה השיחות הקטנות בין אמא לילדים על מה שהיה היום בגן או בבי"ס- על מה שהיה כיף ועל מה שעצבן, בתוך השגרה הזאת ילדים גדלים להיות אנשים. ילדים מקבלים כלים להסתכלות נכונה על מצבים, כלים להתמודדות עם קשיים, ילדים מקבלים הבנה ואהבה, ילדים מקבלים אמונה ואהבת ה'. 

כל זה בתוך השגרה.

כמה לא שגרתי.

ובמריבות- לא שזה נעים, אבל אין זוג שלא רב. ואם משתמשים במריבות נכון- אז לומדים להכיר יותר לעומק את בן הזוג, ולומדים להעריך, וללמוד, ולהשתנות.

גם שינוי לא קורה בבום. שינוי קורה מתוך שגרה. מתוך מצבים שגרתיים שחוזרים על עצמם עד שמשנים אותם בהרבה מאמץ. 

החיים שלנו בנויים ברובם משגרה. יש לנו נקודות מיוחדות- חגים, ראשי חודשים, ימי הולדת.

אבל אלו החיים. אז אפשר לחיות את השגרה בבעסה כזאת ואפשר לחיות את השגרה במתיקות ובהנאה. לראות את המיוחדות של הרגעים בתוך השגרה.

אז למה להתחתן? 

כי יותר מכל דבר אחר זה מה שבונה אותך. לא סתם אומרים שאחרי החתונה מתחילים החיים האמיתיים. זה ככה.

ובאמת באמת שלא כולם אומללים.

אמא שכל ערב משכיבה ילדים לישון היא אומללה? למה? יש לה מתנות ענקיות וטובות שהיא קיבלה והיא מגדלת מטפחת אותן. זו אומללות?

זוג שרב הוא אומלל? תלוי כמובן. אבל ברמה סבירה- לא. אז מדברים ומשלימים וכו' וכו'. זה לא אומללות. אלו החיים היפים והשמחים. 

אם לא מבינים שזה מצוה אין סיבה להתחתן.

אםשר להיות אם כל אחת וכל אחד ברחוב וזהו

שאולי החיבור העמוק והאהבה שאתה מדבר עליו לא יהיה או יתפוגג אחר זמן מה.. 

ועל זה כבר דיברנו למעלה, 'שריקה' כתבה שעל זה צריך להתפלל ואני מסכימה מאוד. 

מודעות לשחיקה זה דבר חשוב, יתרון וכו'.. אבל אם זה מופיע ומפריע רק לאחד מבני הזוג- זה לא עוזר הרבה..

צריך להתפלל, והמון..

תודה על התגובה!!  

על זה, להיות בנאדם יותר חיובי.. 

ו.. תודה!!

שיהיה ברור

לא עברתי לנשואים טריים

אני לא בוגד

באמת

שמע המקום הזה בלב שלי אין מה לעשות

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

געגועים לאנשים שעברתי איתם פה לא מעט

ותמיד לדעת שמי אני בכלל

זה חשוב

אצלינו נוהגים אחרי 4 שנים

עם המקלחת של סוף תשעת הימים

אברך כמו שחלמתי שנים

שמח בחלקי הטוב

מה איתך אח?

זה זכות מעל הטבע

אני אין לי מעצמי כלום על זה

אבל זה סופי ב"ה

תודה!

(סתם)

וזה בכלל לא מעניין אותו

הוא אמר מזמן שזה יהיה הדבר האחרון שיעניין אותו באשתו...

היא יודעת שהוא שרוף עליה...

אחים לא בהכרח דומים

את אמורה לפרגן ולהרים, : כן בטח!!! מהממממת!!!!! 🥰😍

משו כזה

חחח אבל אם גם הוא בראש כזה אז הכל טוב

היא מהממת באופי שלה והכל טפו חמסה וב"ה

ולפני שהכיר אותה הוא בכלל לא היה בעניין של בנות או חתונה

והוא רוצה ואוהב אותה מלכתחילה אז אני לא רואה בזה בעיה לומר שהיא לא הכי יפה בעולם...(גם לא יפה באופן כללי, חביבה עם חן יהודי)

תאמת שיש לי הערכה לזה,

ברור שצריך משיכה חיצונית גם,

אבל הפנימית זה הדבר שבסוף הכי מחבר. (לענ"ד)

בסוף זה גם עניין של אופי ומאד אינדיבידואלי לכל אחד

כאילו, את יכולה להגיד לנו ולאנשים אחרים אבל לא לאחיך

אבל אני גאה לספר לכם שאני נותנת צ'אנס ויוצאת גם עם הבחורים שהם לגמרי קלאסיים מבחינה חיצונית

תעשי רק דברים שאת שלמה איתם(:

וחשוב לו מישהי שנראית נורמלי ולא מכוערת.

ואין לו עניין דווקא בבחורה "חתיכה".

אני עושה דברים שיש להם פוטנציאל שאהיה שלימה איתם😉

בעיניו היא יפה, אל תגידי לו שהיא לא.

כאילו, זה לא נחמד, והוא עלול בסוף להאמין לך.

לא יודעת אם "יפה" בהגדרת הוליווד

ברור שלא אגיד לו, אני אחות טובה אחרי הכל

נכון, יפה

ואתם לא מעמיקים את הקשר בכך שכל פגישה שלכם זה צחוקים וכיף ונמנעים מלהעמיק את הקשר. לא ברור אם החלטת שאתה רוצה להתחתן, בטח שלא ברור אם החלטת להתחתן איתה, ומתוך כך אתה חוזר לתירוץ הגובה ששמרת לך מראש, שלא השתנה מאז שהתחלתם להיפגש.

הייתי שמח לנסות לסייע לך אם תענה איפה אתה עומד ביחס לכל מה שאמרתי, אולי הכל הבל, רק אתה יודע.

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.

לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:

ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

בהצלחה! 

רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!

בע"ה 

והיא שאלה אותי באגב איזה חטיפים אני אוהב, והאמת לא ייחסתי חשיבות לשאלה כי זה היה תוך כדי משהו, פגישה הבאה היא באה לי עם שקית מלאה כל טוב והתעקשה שאני אקח אותה הביתה, אכן הובכתי לא אשקר אבל זה היה ממש יפה מצידה

נראה לי שדברים כמו ספר עם הקדשה / תמונה / או איזה מתנה(אפילו זולה) שהיא מתקיימת זה פחות מתאים כי אם זה לא יצליח? ובלי קשר דברים כאלו מביאים איתם איזושהי אמירה שבעיניי אחרי חודש וחצי פחות מתאימה, אולי לכם זה מתאים איני יודע, ואולי גם לי זה היה מתאים בקשר הנכון עם המישהי הנכונה, אין לזה כללים זה יותר מה אתם מרגישים-אם מרגיש לך מוגזם, יש סיבה. אם לא-מדהים.

אז יש כאן את כל ההצעות של המצנות הקטנות והמתכלות, שזה בהחלט הכי מומלץ כי זה לא ישאיר משקעים פיזיים אלא רק זיכרון. אם בסוף זה יצליח אז הזיכרון יצטרף למכלול, ואם בסוף כל אחד ימשיך לדרכו אז זה זיכרון שיהיה קל לדפדף אותו הלאה. הרעיון של פרח אחד, כיו שהציעה נחלת, דווקא נשמע לי ממש מתאים. נשמע בדיוק על הגבול שאתה רוצה.

לחילופין, לא חייבים מתנות בכלל כרגע, ואם נוח גם לה אז שווה אולי לשקול "משחקים זוגיות" (חפש את הביטוי בגוגל. זה פרויקט של השאלת כרטיסי שיח מותאם לציבור שלנו).

יש לי חבר שזה השפיע ממש לטובה על הקשר שלהם שהיה טוב ממילא, ובמבט לאחור הוא אמר שזה ממש סייע להם להחליט להתחתן.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים