שמעתי פעם פתגם חסידי, על גמילות חסדים ש"גשמיות של הזולת היא רוחניות"..
כמובן שאלו ואלו דברי אלוקים חיים..
אבל יש לזכור שבדורות הקודמים, כשהאישה היתה בבית בעיקר, והתעסקה החינוך הילדים ובעבודות הבית (ולפעמים גם פרנסה במקצועות שלא דרשו השכלה), אז באמת היחס לאישה היה שונה, וחלוקת התפקידים היתה ברורה בין הגבר לאישה.. (אני לא נכנסת כאן למה נכון או לא נכון בגישות הפמיניסטיות והשובניסטיות) -
אז נטו שלא לשתף את האישה גם בדברים הרוחניים.
אבל בדור שלנו שהנשים לומדות מגיל 0 לימודי חול, שלא היו בעבר, צריך להטעין אותם גם בלימודי קודש,
וזאת הסיבה שהיום גם אצל החרדים הכי פנטסטיים מלמדים בנות תורה (אם כי לא גמרא, למרות שיש חוגים שלא אוסרים אך גם לא מלמדים כי טוענים שזה לא מעשי ועדיף שהבנות ילמדו את החלקים המעשיים או האמוניים ביהדות), מה שבעבר היו דעות בגמרא ש"כל המלמד את בתו תורה כאילו לימדה תיפלות"..
אז אם גם כך נשים לומדות לימודי קודש,
וצריכות ללמוד לימודי קודש (אגב יש דיעה שהיא גם מקיימת בלימוד שלה מצוות תלמוד תורה, אבל שלא כמו הגבר שיש אצלו עניין של ביטול תורה והוא חייב על זה, האישה לא מחוייבת משהבחינה הזו וזוכה רק בפלוסים - בזכות הלימוד, ולא בעונש

)
אז למה שהבית לא ישתתף אותם?
לוגסי הנקודה שהדברים האלו לא קשובים למה שהגברת מדגישה -
זה נופל להם על כל תחומי החיים בד"כ ולא רק על שיתוף האישה הלימוד שלהם..
ממליצה לכולם ללכת לייעוץ זוגי בתחילת הנישואין,
כי יש לזכור שגבר ואישה, ולא יעזור כלום, מדברים לפעמים בשפה שונה, והצרכים שלהם שונים וכך גם הרגשות ועוצמתם, ולכן צריך ללמוד להרגיש את השני..
יש מדריכות כלות שאני יודעת עליהם שעובדת גם המועצות נישואין מוסמכות,
ואומרות לכלות שלמדו אצלם שיבואו חודש אחרי החתונה לפגישה איתה יחד עם הבעל..
לא תמיד הבעלים זורמים עם הרעיון..
אבל לדעתי כדאי!