בדיקת GBS : למה לא נותנים לנו את הבדיקה הזאת באופן גורף?בואי כלה

אני חייבת לשתף אתכם בשוק שאני חוויתי במהלך ההיריון הזה...

כששאלתי את הרופא לגבי בדיקת GBS הוא קודם כל שאל מאיפה אני מכירה את הבדיקה הזו. השבתי לו.

לאחר מכן הוא אמר לי ש"בדיוק לפני יומיים קיבלנו חוזר מנכ"ל ממשרד הבריאות שאין עניין לבדוק. אני אגיד לך יותר מזה, נמצא קשר בין תינוקות שלוקחים את האנטיביוטיקה לבין אוטיזם ומחלות אחרות כיוון שהתינוק לא נחשף לחיידקים הטובים שנמצאים בנרתיק כי האנטיביוטיקה שנותנים להרוג את חיידק הGBS הורגת גם את החיידקים הטובים. בנוסף יש לי שתי כלות ובת שילדו לא מזמן ואת מבינה שאני לא אסכן את הנכדים שלי וגם להם אמרתי לא לעשות את הבדיקה"

 

 

תודו נשמע משכנע. 

לכן ירדתי מהרצון לבצע את הבדיקה.

 

משיטוט קטן באינטרנט נתקלתי בתופעות של תינוקות שנדבקו בחיידק במהלך הלידה, בגלל שאמא שלהם לא עשתה את הבדיקה. התוצאות כואבות.

פה לא מדובר ב "קשר שנמצא בין המקרים" אלא בילדים אמיתיים שנפגעו מכך. לא רוצה להפחיד אבל שמעתי ממקור ראשון אמא שחזרה להתאשפז עם התינוק שלה כשהיה בן שבועיים ונדבק בחיידק.

 

כמו כן נחשפתי לכתבה של ח"כ פייגלין בה הוא מסביר בצורה גלויה ביותר מדוע לא נותנים לנו לעשות את הבדיקה באופן גורף בארץ. כי כל בדיקה כזו עולה 40 שקל. וזה הוצאה לקופה.

תודו שסבבה לכם שיחסכו עליכן 40 שקל <צ>

 

כמו שהוא כתב, " עלות כל בדיקה שכזו היא כ-40 שקלים. ייתכן שמישהו עשה חשבון שזול יותר לטפל בשישה מקרי פיגור קשה בכל שנה,  מאשר לבצע את הבדיקה לכל יולדת..."

 

אז ב"ה ביצעתי את הבדיקה. ולמרבה ההפתעה יצאתי חיובית (כמו עוד 40% מהאוכלוסייה).

ב"ה שביצעתי את הבדיקה. ובעז"ה אדע לבוא בזמן ולקבל את שקית האנטיביוטיקה שיכולה למנוע מהעובר המתוק שלי להידבק בדברים שכל אמא תרצה להימנע מהם.

 

הרגשתי ממש צורך לשתף.

ממש לא מנסה לשכנע. אין לי שום מניות בשום חברת ביטוח או קופ"ח. 

לא נכנסת לדיון או להתנגחות חלילה עם נשים שלא לוקחות.

אבל, עצם זה שרופאים בכלל לא מעלים את האופציה לבדיקה הזו כדי לחסוך כסף לקופה נשמע לי מקומם.

בכל מקרה, מבחינת קופות החולים רופא טוב הוא רופא שלא מוציא כספים לקופה. כזה ששולח לכמה שפחות בדיקות.

אגב, גם את החיסון של השפעת לקחתי. אבל זה כבר נושא לפוסט חדשקורץ

 

לידה קלה ומהירה לכולן. בזמנה ובידיים מלאות ובריאות 

בואי כלה

 

 

לי התגלה GBS חיובי בשתן בהריון הקודם וב"ה שכךכמה טוב שנפגשנו
כי לא בטוח שהרופא היה מפנה אותי לבדיקה הרגילה לפני הלידה. אז טוב שהחיידק החליט לטפס לשלפוחית ולהודיע על קיומו בתרבית שתן שגרתית של הריון.

לבת דודה שלי היה GBS שלא ידעו עליו והתינוק היה צריך אנטיביוטיקה לוריד בגיל פחות משבוע. ב"ה עכשיו הוא בסדר גמור אבל יכול גם ח"ו להיות אחרת ושלא נדע.

דרך אגב ממה שאני זוכרת זה 25% ולא 40% אבל גם כך וגם כך כדאי להבדק.
אני מסכימה בעיקר בגלל שבן של חברה טובה שלי נדבק!מעין אהבה
היא גם לא נבדקה ולא ידעה
היא מחזיקה אותו אחרי הלידה במחלקה ופתאם מתחילה לצעוק-הוא מכחיל הוא לא נושם!!
שבוע שלם היה בטיפול נמרץ וכבר ממש חששו לכל מיני פגיעות

ב''ה יצא בריא ושלם
בנס

בהריון הראשון אכן לא נבדקתי מחוסר ידיעה

בשני- גילו בשתן בשבוע 20
בשלישי - ביקשתי להבדק בתחילת תשיעי- ואכן היה חיובי

^^^ שמעתי גם סיפור דומה.עוז והדר!

באמת לא מבינה למה לא מפנים ישר לבדיקה הזו?
אני הייתי מאושפזת אז כבר עשו לי את כל הבדיקות אם לא, לא היה לי מושג בכלל וחבל.
יכול להיות שזה קצת יותר מורכבה''ב
ושבאמת מצד אחד יש סיכון להיפגע מהחיידק ומצד שני האנטיביוטיקה מעלה את הסיכויים לכל מיני בעיות.
לדעת הרופא עדיף את הסיכון להידבק בחיידק ולחזור לבי''ח לטיפול אחרי הלידה, למרות שזו חוויה די נוראית, מאשר להגדיל סיכונים אחרים בעתיד.

וצר לי, אני ממש לא קונה את מה שפייגלין אמר. יש לי אמון בקופ''ח (ובמיוחד במשרד הבריאות שלא נוגעים בדבר, הם רק מגלגלים כספים וזה לא משפיע על מה שנכנס לכיס שלהם בסופו של דבר) שעושים את המקסימום לבריאות שלנו כפי הבנתם.
אם הבריאות לא היתה מה שמעניין אותם, המצב של רובנו היה נראה אחרת לגמרי...

כל הכבוד שאת משקיעה ובודקת! זה לא ברור מאליו..
זו דווקא הנחיה גם של ארגון הבריאות העולמיתחיה דולה

שאין לו אינטרס לחסוך עלינו במימון בדיקות, 

מתן אנטי' גורף במקרה הזה מחליש הרבה תינוקות ללא צורך, 

צריך להבין שלא אצל כל אישה שיש לה GBS התינוק ידבק, 

לא כל תינוק שידבק זה בכלל יפריע לו.

לעומת זאת כשנותנים אנטי' ל40% מהתינוקות זו החלשה משמעותית של מערכת החיסונית זעירה בלי הרבה הצדקה. 

 

מה שקרה כשהתחילו לבדוק ולתת אנטי' באופן גורף שלא היתה ירידה בתמותת תינוקות-

אמנם פחות תינוקות נפטרו מGBS אבל יותר תינוקות נפטרו מדברים אחרים שאם לא היו מחלישים להם את המערכת החיסונית הם היו מצליחים להתמודד עם זה. 

וכמובן שמעבר למקרים הנקודתיים מתן אנטי' למניעה מחזק את עמידות החיידקים עבור כלל האוכלוסיה וזה נזק שהיום יותר מדברים עליו, מעבר להחלשה הפרטית עבור האדם עצמו החיידקים הולכים ונעשים עמידים בפני אנטיביטיקות וזו תהיה הבעיה של כולנו. 

 

ולכן ההמלצה היא לתת אנטי' רק אצל פגים ותינוקות קטנים (מתחת 2 קילו) שאצלם המערכת החיסונית חלשה יותר ואין ברירה אלא לתת להם באופן גורף. 

 

אגב, למי שמטריד אותה, יש דרכים טבעיות לטפל בGBS עוד לפני הלידה. 

דווקא עם בת דודה שלי לא היה פג ולא קטן…כמה טוב שנפגשנו
נכון שלא כל אם נשאית GBS תעביר את זה לתינוק, ולא כל תינוק ידבק. אבל לעניות דעתי זה לא סיכון שכדאי לקחת כשפעולה פשוטה יחסית יכולה למנוע סיבוכים קשים.


אני גם לא בטוחה ש40% זה המספר הנכון, שמעתי יותר קרוב ל25%. גם הרעיון לבדוק קרוב יחסית ללידה (שבוע 35-36) למנוע מצב של מתן אנטיביוטיקה ללא צורך. מי שרוצה לנסות דברים טבעיים לפני הבדיקה כדי שתצא שלילית, מעולה. אבל אם בחודש תשיעי יש בדיקה חיובית כדאי מאד לטפל בזמן הלידה.


במיוחד חשוב גם לציין שירידת מים לפני או בתחילת הלידה מעלים מאד את הסיכון להידבקות, כך שגם מי שלא תרצה בד"כ לקחת אנטיביוטיקה כדאי שתדע הסטטוס שלה, כך שאם יורדים המים תדע להזהר, לא לחכות יותר מידי בבית אלא לקבל טיפול מונע ולמנוע ח"ו אסון.
תראי,תחיה דולה

זה נכון, העניין שצריך להבין שככל הנראה בשנים הקרובות לא נצליח למנוע ב100% תמותת תינוקות אחרי לידה,

התפקיד של משרד הבריאות הוא להפחית ככל הניתן מקרי מוות באוכלוסיה בכלל וכמובן ספציפית פה של תינוקות בראשית חייהם.

וזה בדיוק העניין שלקחת אנטי' זה לא פעולה פשוטה נטולת כל מחיר,

וגם לתת ל25% מהתינוקות אנטי' זה מחיר גם לתינוק עצמו וגם לכלל האוכלוסיה כמו שהסברתי כבר למעלה. 

 

מה שאני כן מסכימה איתך זה שכל אישה צריכה להחליט ולבחור באופן אישי,

כמו בכל פרוטוקול כללי של משרד הבריאות החשיבה היא מערכתית כדי לדאוג לכלל האוכלוסיה וכל אישה צריכה לבחור בעצמה בצורה מושכלת ואחרי למידה לפי הנתונים האישיים והמשפחתיים והדעה האישית.

וזה נכון באופן כללי בכל עניין של בריאות הציבור לעומת הבריאות האישית והמשפחתית. 

 

אני יודעת שלא התכוונת אבל די דיכא אותי לקרואמעין אהבה
כי חוץ מהאנטיביוטיקה לgbs שקיבלתי
קיבלתי במשך 4 ימים 12 מנות אנטיביוטיקה בוריד ליום
ואז עוד שבוע בכדורים

בגלל חום בלידה. והרוב כמובן רק ליתר בטחון
אז נכון הם פוחדים מאוד מזיהום ברחם
אבל

ממש מדכא לקרוא כמה אנטיביוטיקה קיבלה הפיצית שלי
אוף

הלוואי והיתה לי ברירה
ניסיתי לשכנע את הרופא
והוא צרח עלי
חיבוק תחיה דולה

חום בלידה זה באמת דבר שאסור להתעלם ממנו,

וזה באמת מבאס לחשוב על זה.

אנחנו עושים הכי טוב שאנחנו יכולים במצב הנתון וזהו, אין מושלם. 

 

גם האוויר שאנחנו נושמים מלא בזיהומים ואנחנו עדיין נושמים אותו, נכון? 

כי זה הכי טוב שיש לנו. 

ב"ה שיש לנו את הבחירה הזאת וזה כזה צרות של עשירים לעומת דורות קודמים להתווכח על אנטי' כן או לא  

תודה נשמה!גם באופן האישי מרגישה שזה צרות של עשיריםמעין אהבה
עם כל החששות וההפחדות בהריון על ילדה חולה חלילה
אם היו אומרים לי שהצרה שלי תהיה חום ופיטוצין ואנטיביוטיקה (ומוסיפה -כאבי בטן כמעט כל היום)
אבל תהיה לי ילדה מתוקה מתוקה ובריאה....הייתי באורות!!

ברור לי שלא היתה לי ברירה...
וברור לי שזה היה רק מה'
ובאמת העיקר זה המתנה הורודה והמתוקה.
ואת המערכת החיסונית שלה רק ה' בוחר איך תהיה. לא האנטיביוטיקה.

סליחה שהגבתי ככה קודם..סתם הדאיג אותי פתאם -יוו אז מה זה השפיע עליה חלילה...ואיזה באסה...
רגע של קטנות...

תודה לך ממש על החיזוקים
זה בסדר גמורתחיה דולה

גם צרות של עשירים הם צרות  

וזה בסדר גם לדאוג מההשפעות של האנטי' וגם לשמוח שיש לך ילדה בריאה ומתוקה ב"ה! 

באהבה! 

את יכולה לחשוב על זה ככהכמה טוב שנפגשנו
שכמה שהיא אולי נחשפה לאנטיביוטיקה ממך, חסכת לה הרבה יותר אנטיביוטיקה בפוטנציאל… אם היו ח"ו צריכים לטפל בזיהום היו מחברים אותה ישר לעירוי אנטיביוטיקה ומזרימים מנה חזקה פי עשר ישירות לדם... ואז גם מהבחינה שאתן מדברות עליה בכלל היה הולך כל החיידקים הטובים שקבלה ממך ומערכת החיסון הטבעית. שלא לדבר על הזיהום עצמו והנזקים שיכול לגרום.

לא כדאי לזלזל בGBS בכלל.
קצת היה קשה לי לחשוב ככה כי לא היה זיהוםמעין אהבה
בבדיקות התברר שזה היה מחיידק בשתן ועוד משהו קטן בדם- קיצר לא משהו מסוכן ובטח לא זיהום ברחם חלילה.

אבל זה כיוון מחשבה מעודד

ובכל מקרה...באמת מה שהיה היה ..
מה הדרכים לטיפול בgbs לפני הלידה?אבןישראל
הופתעתי שהרופאה לא נתנה לי לעשות את הבדיקה אך הבנתי מהאחות שלא נותנים את זה גורף לכולם.
ואתמול סיפרה לי חברה שהבן שלה הכחיל והפסיק לנשום לכמה דק כמה שעות אחרי הלידה והוא באמת נדבק בחיידק.
מפחיד אותי לקחת את הסיכון, נראה לי שאני אבקש מהרופאה לעשות את הבדיקה.
יש כל מיני שיטותתחיה דולה

אני לא רוצה להמליץ על משהו שאני יודעת עליו רק משמועה אבל תדעי שיש עוד שיטות.

וגילוי נאות אני משווקת חלק מהמוצרים של החברה הזאת אבל אני באמת יודעת שעזר לנשים ואין לי שום רווח מזה שתזמינו בעצמכן את המיצוי הזה-
incollina

 

זה מתאים גם כמניעה וגם כטיפול אז זה יכול לחסוך את הצורך בבדיקה ולקיחת אנטי' בלידה אבל לא סותר, אפשר לבדוק ולהחליט אחר כך מה לעשות..

באמת יש לזה טיפול??צוקולטה

חייבבתתתתת לדעת מה חח
 

כתבתי מעליךתחיה דולה

אבל הנה עוד דרכים שאני פחות מכירה אבל שמעתי עליהם-
פרוטוקול הוליסטי לטיפול בGBS חיובי
 http://www.leida.co.il/page.asp?id=99041

^^^0 אלישבע 0
לאחוז מאוד גדול מהנשים יש gbs מתוכן אצל הרבה זה רק נמצא אבל לא פעיל ברגע הלידה, מתוך הנשים שזה פעיל אצלן בזמן הלידה רק אחוז מסוים מתוך התינוקות ידבקו ומתוך האחוז הזה רק אחוז מסוים יפגע מזה.
ככה שבסופו של דבר מדובר באחוזים יחסית מאוד נמוכים!
וכמו שתחיה כתבה אנטיביוטיקה זה ממש לא סוכריה.
לכן הגיוני מאוד ההנחיה של משרד הבריאות.

אגב, ההנחייה של משרד הבריאות היא לא למנוע מכולן את הבדיקה אלא להפנות אליה רק את מי שנמצאת בקבוצת הסיכון לזה.
נכון שעלולים לפספס..

גם ליגיטי

גם אני עם GBS חיובי בלידות האחרונות

ועכשיו אני בשבוע 36 יודעת כבר מזמן שיש לי GBS חיובי

ומתפללת לה' שאספיק לקבל אנטיביוטיקה לפני הלידה. שאגיע בזמן המתאים. זה חלק מהתפילות שלי.

היה לי שכנה פעם עם ילד ממש נכה בגוף ובנפש ל"ע. ואמרו לי שזה מהחידק..

אז לי אין התלבטות. בע"ה רק שאספיק לקבל את האנטיביוטיקה והכל יעבור בשלום!

מה הבדיקה הזאת?תודה לאל
פשוטה מאדכמה טוב שנפגשנואחרונה
זה הרבה פחות פולשני מבואו נגיד מבדיקה של טהרה. הרופא מעביר על האזור מקלון שנראה כמו מקל אוזניים גדול. אפשר גם לעשות את זה לעצמך עם הפניה, מקבלים מקלון ומבחנה מהאחות במעבדה וצריך רק להחזיר את הדגימה בתוך זמן מסוים (נראה לי יומים? אני פשוט עשיתי מיד בשירותים במעבדה.) את זה הם שולחים לגדל תרבית ואחרי כמה ימים יש תשובה אם החיידק הזה נמצא אצלך במערכת.
תגידו אתן עושות משהו לרקע ההכנות עם איראן וכל זה?שיח סוד

לא בקטע של להיות בפחדים ולהילחץ,

אני חושבת בעיקר על אם להגדיל את הקניה השבועית בסופר או ציוד ליצירות למקרה ולא יהיה אפשר לצאת בסבבה

למרות שכרגע זה רק דיבורים

מצטיידות או ממשיכות כרגיל?

אין מה להלחץ מזה.... כשזה יגיע יגיע ונלמדשיפור
רוצה לפרגן לבעליהשקט הזה

נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..


אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.


בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)

יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).


בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..


קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש


אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕


ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-


שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄

האמת שגם אני הייתי מכבסת על 1200יעל מהדרום
לק"י


ולא זכור לי שקרה משהו🤷‍♀️


הלוואי שאלו יהיו בושותינו😅

שאלה מרווקהמים כחולים

שלום לכן, סליחה על הפלישה לפורום אבל רוצה לשמוע תשובות מנשואות..

אני בשנות השלושים אז מטבע הדברים כבר פגשתי הרבה והייתי בכמה קשרים משמעותיים. כרגע בקשר עם בחור כבר מספר חודשים. יש שיחות טובות ולאט לאט נוצרה חברות ויותר פתיחות, אבל די מההתחלה הוא לא הכי מצא חן בעיני מבחינה חיצונית, גם בגלל סגנון הלבוש וגם המראה הכללי וגוון הקול שלו פחות התחברו לי. אני כרגע בצומת של החלטה האם לנסות עוד להעמיק את הקשר ולהיפתח בתקווה שהלב יתעורר או לוותר.. האם יש כאן נשים שחוו קשר כזה? האם אפשר להתקדם ולקוות שהרגש יתפתח עוד יותר אחרי חתונה? זה אפשרי להתחתן למרות שלא הכי מוצא חן בעיני?

בקשרים אחרים חוויתי יותר התרגשות ומשיכה, אבל מצד שני הם נפלו כי משהו בקשר לא היה טוב כל כך ופחות יציב מהקשר הנוכחי, שבו הבחור מכיל את ההתלבטויות שלי והקשר נמשך כבר זמן ארוך למרות חוסר מציאת החן..

אצלי זה היה משהו דומהזמינה

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה


גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו


זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל


חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)


מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻


תודה!מים כחולים

זה עוזר לשמוע..

 

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

 

היה לי משהו דומהשלומית.

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

לא יודעת כמה זה יעזור לך אבל משתפת מהנסיון שליאנונימית בהו"ל

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

 

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

 

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

מסכימה לגבי דחייה/רתיעהמרגול
כלומר, יש לא להימשך, אבל להיות כזה פרווה כלפיו בנושא הזה (לא אוהבת לא סולדת), ויש ממש להירתע מהמראה שלו וכו.


אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.


אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

תודה על הדיוקמים כחולים
באמת אני מרגישה שגם קרבה רגשית אין מספיק כי קשה לו להיפתח רגשית, אז השיח הוא יותר ברמת החוויות והיומיום, עם קצת עומק לפעמים, אבל לא נוצר שם השיח שגורם לאינטימיות רגשית. ואני לא יודעת אם זה בגלל האופי  וזה מה שיכול להיווצר בקשר בינינו בלי קשר, או בגלל המראה שחוסם אותי ואז גם הוא לא מביא את עצמו עד הסוף.. 
כמה פעמים נפגשתם?ממתקית

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

עדיין..מים כחולים

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

נשמע שזה הנקודהרקאני

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

 

אני לא יודעת מה ההגדרה שלך האינטימיות רגשיתזמינה

בעיני זה דבר שלוקח הרבה יותר מארבעה חודשים

מה גם שיש דברים שמרגישים בנוח לומר רק אחרי החתונה

אבל יתכן מאוד שכל אחת מאיתנו מגדירה אינטימיות רגשית באופן אחר

חשוב לשים לב שיש גם את השוני הטבעי בין גברים לנשים בעניין


יש לך מישהי להתייעץ איתה? יועצת שמבינה בתחום, במיוחד על רווקות מאוחרת?


בגדול אסור אסור אסור שתהייה דחיה!ממתקית

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

לגבי מציאת חןאישהואימא

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

גםoo

אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך

דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים


יש אשליה שבוחרים בן זוג

אבל רב הנסתר על הגלוי


מה שכן בוחרים

זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה

זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)


גם כשנשואים

טיב הקשר תלוי בהסתכלות

אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות

הזוגיות תהיה יותר טובה

אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות

הזוגיות תהיה פחות טובה

(כולנו אנשים פגומים

גם לאנשים עם תכונות מרשימות

יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)


אני חושבת שהמיקוד צריך להיות

1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות

(גם שלך וגם שלו)

2.  בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות 

אני מאמינהסטודנטיתאמאאחרונה

שלא מסתכלים על חתונה כזה האדם שאיתו אני רוצה לחיות לנצח, זה נורא מלחיץ ככה.

חתונה זה החלטה שזה האדם שאיתו אני רוצה לעשות יחד עבודה כדי לבנות את הזוגיות שתהיה הכי טובה עבור שנינו (ברור שהשאיפה היא שזה יחזיק תמיד)

בעלי לא מושלם אבל גם אני לא מושלמת. התחתנו עם רגש אבל ממש לא היינו מאוהבים עם פרפרים, בהתחלה זה קצת הלחיץ אבל היום אני יודעת שאני פשוט לא הבנאדם שמתאהב כמו בסרטים. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ומקורקעת לא פחות.

לגבי סגנון לבוש זה הדבר שהכי קל לשנות בערך.

אולי כדאי ללכת יחד לפגישה עם מטפלת לפני החתונה, יש זוגות שזה מאוד עזר להם להחליט.

הרטבות לילה אבל יותר מידיישירה_11

בת עוד שניה שלוש

בחודש האחרון כזה מפספסת כמעט כל לילה בין פעם ל3!!!

כאילו מי הולך לשירותים 3 פעמים בלילה?

וזה מעיר אותה וכל פעם זה לקום להחליף בגדים ואת כל המצעים פוך שמיכה סדינים

התעייפתייי

מזה הדבר הזה?

היא גמולה לגמרי אני כבר אובדת עיצות כל היום תולה מכבסת מייבשת מקפלת ומחזירה

תודה להשם על הכל אבל מה עושים עם זה??

יכול להיות שקר לה?רקאני
^^^אנונימית בהריון

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

היא לבושה עם גופיה ארוכה ופוטרשירה_11

ואני מכסה בשמיכה ופוך

תנסי להוסיף גרביים חמות ואפילו עוד שכבהיראת גאולה

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

יש משהו חדש בחיים שלה?ממתקית

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

התינוק כבר כמעט 7 חודשיםשירה_11
מזה לחישות לילה? 
כשהיא נרדמת, חצי שע הבטווח שלאחר שנרדמהממתקית

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

אצל הבת שלימקלדתי פתח

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.


היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?


פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

לא הבנתישירה_11

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?


איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

זה ממש נכון שתולעים גורמות לפיספוסים.שיפור
אצלי גם ילד בן 5 שכבר היה יבש שנתיים פעם אחת פיספס כמה ימים ברצף, נתתי וורמוקס ועבר
סליחהמקלדתי פתח
שהיא לא צמאה
הייתי שוקלת מעבר לתחתוני לילהשיפור
זה עוזר?שירה_11
אבל היא שוכבת אז זה עדיין מרטיב את המיטה לא? 
זה אמור לספוג כמו טיטולשיפור
אנחנו לוקחים בן 4.5 קבוע לשירותים לפני שאנחנואחת כמוני

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.


לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

כן קמה יבשהשירה_11

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

לגמרי😵‍💫אחת כמוניאחרונה
תבדקי תולעים (אצלנו היה הסיבה להרטבה) ואם קר לה...אמהלה
למישהי יש רעיון מה לשלוח לזוג שצריך להשאר שבת בביתקופצת רגע

חולים עם התינוקת?

בהנחה שאוכל לשבת יהיה להם ואני רוצה לשלוח פינוק.


בית חולים מאיר, כשרות מהדרין. למי שיש רעיון, או עוד יותר טוב גם קישור מאיפה להזמין, אשמח

עוגה/ עוגיות/ פיצוחים/ שוקו/ אייס קפה/ שוקולדיעל מהדרום

לק"י


אולי מגש פירות לא גדול.

רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים. 

בתור מישהי שנשארת עכשיו לשבתאנונימית בהו"ל

חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב

לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי

בשבת- קצת משעמם...

גם אני חשבתי על זה. אבל אין לי כל כך איך לשלוח אתקופצת רגע

זה.

אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅

מגש פירות אוליאחת כמוניאחרונה
יומולדת חגיגה נחמדתשמחה כפרוייקט

ימי הולדת זה קטע אצלנו. הרמנו רף רציני של השקעות.

הוא עושה לי הפקות וגם אני משקיעה בו ממש. והכל בהפתעה כמובן.

קיצר, אני בתקופה עמוסה בהיסטריה. פשוט שחוקה. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי קודם. האמת שאין לי טיפת אנרגיה לזה וגם המוח שלי לגמרי סתום.

אני יודעת שזה לא אמור להיות מתוך לחץ אבל לא רוצה שהוא ייפגע. למען האמת גם אני באה עם ציפיות ואוהבת שהוא משקיע כי זה רק פעם בשנה אז כל השאר תירוצים…

בואו לעזרתי

מציעה רעיוןאיזמרגד1

שייך לארגן חופשה לשניכם לכבוד היומולדת? זה גם הפקה שווה וגם משהו שכנראה יקל עלייך אם את שחוקה...

הלוואיישמחה כפרוייקט

יש לי שני קטנים צפופים שדבוקים אלינו ממש (אחד יונק) והגדולים יותר גם דורשים סידור ראוי… לא רואה כל כך אופציות למי לתקוע אותם

עשיתי את זה לפני כמה שנים כשהיו לנו פחות ילדים והתינוק התורן היה בבטן אז חמותי זרמה

אפשר לעשות יציאה זוגית שווהמתואמת

(תינוק יונק אולי יכול להצטרף)

למשל - חדר בריחה או ניווט זוגי.

ולהזמין לו מתנה באינטרנט, כדי שלא תצטרכי להתרוצץ.

(בתקווה שמבחינה כספית אתם יכולים לאפשר את זה...)

מצטרפת להצעהואני שר

אם יש לכם בוקר חופשי בלי הילדים אז ניווט זוגי זאת חוויה מהממת בעיניי (יש עוד אפשרויות כמובן, אפשר גם צניחה חופשית אם אתם בעניין 😅)


סדנא זוגית (בבית/בחוץ)

בריכה


לא יודעת מה הרף שלכם, אני ביומולדת הראשון של בעלי הכנתי עוגה שווה וזהו, אפילו על מתנה לא התארגנתי, וזה היה יומולדת עגול 🙈

אז בעצם הצבתי רף כזה נמוך שהכל טוב יותר ממנו... (אם כי עדיין אוכלת את עצמי על ההזנחה ההיא)

אולי בריכה זוגית?שיפור
תודה חברותשמחה כפרוייקט

רעיונות מהממים אשמח ממש להמלצות ספציפיות

סדנא/בריכה/ניווט

לא מכירה מומלצים בתחום אבל נשמע לי כיף.

יש לי תקציב לזה אבל ממש אין לי ראש.

חלק ממה שעשיתי עד היום כלל בתי מלונות בהפתעה, מתנות יקרות וכמובן ארוחות משוגעות ועוגות מעוצבות מעשה ידי. קיצר די השתגעתי על זה

ניווט זוגי- ראיתי המלצות של חוויה מתוכננתיעל מהדרוםאחרונה
לק"י


תחפשי בגוגל.


ובהצלחה!

איזה כיף לגלות פתאם שהמתבגר שלידובדובה

אוהב אותי. או לפחות נראה לי...

הוא בא להראות לי משהו בטלפון ואז ראיתי את השם שלי. ואתן יודעית מה כתוב שם?!

"אימוש היקרה"

ובכלל עברנו איתו עד לפני חצי שנה תקופה לא פשוטה... הוא גמר עלי עם העצבים שלו האגואיזם היה מחובר לחבר'ה שלא השפיעו טוב...

הוא עזב אותם התחבר לילדים חמודים שמשפיעים עליו טוב. הוא כל הזמן שואל אותי אם להכין לי או לקנות לי משהו טעים... הוא מרבה לדבר איתי לאחרונה.. והכי הכי מרבה לחייך... הוא סיפר לי שכבר חודשיים חבר'ה שלו מהישיבה לא מניחים תפילין כי קשה להם עם הכפיה של הישיבה ושמעיפים הביתה מי שמאחר. הוא אמר לי אמא אמרתי להם מה אין לכם מוח?? מה הקשר שזה גורם לכם להיות באנטי?! ואני פתאם קולטת שכל ההשקעה שלי בו והאהבה והגבולות של בעלי וזה שבעלי למרות הקשיחות משחק ויתחבב עליו בכדורגל בפיפא  בדיבורים על מה שמעניין אותו.. (מי ניצח אתמול בית"ר? את בעלי זה לא מעניין בעליל אבל עשה הכל להראות לו חיבה והתעניינות)אני רואה את הפירות של זה ואיך הוא מחובר אלינו ואוהב אותנו. באמת שנתתי את כולי לילד הזה ועברתי איתו לא מעט הייתי המון בצער על המצב שלו. והנה לקראת 17 אני רואה שינוי. שינוי לטובה עצום. ואני סוף סוף מתחילה לנשום....

והכי חשוב לי לציין שלא הפסקתי לרגע להתפלל

כל ערב שבת בלי סוף על כל ילד על כל דבר כבר שנים. והנה אני רואה שינוי בו ובעוד ילדה.. יש לי כל כך הרבה נחת לאחרונה. לפני רגע לא הפסיקו להתקשר אלי מבית ספר... ופשוט אני רואה אור סוף סוף..ניסי ניסים.

תודה לה'

וואוו.. מרגש ממש ממשיעל...
איזה מרגש זה!יעל מהדרום
לק"י


פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.

ב"ה! תודה רבה על השיתוףריבוזום

משמח מאוד!

הוא נשמע מותק ממש.

שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה

מקסים ממש, תודה ששיתפתממתקית

וטוב שיש תמיד תקווה

וואוו איזה מרגש שהשקעתם בתהליך ואתם קוצרים פירות!שיפור
אני ממש דומעת מהתרגשות🥹
שיתוף ממש מרגש ומחזק! תודה!!בארץ אהבתיאחרונה
נכון זה בסדר פשוט להתרסק בבכי במיטה?הריון ולידה

גם אם זה היום נישואין שלנו?

הוא לא פה

אני עם כמה וכמה שחלקם חולים

ההרדמות נהיו בגלל זה קשות במיוחד אחרי אחהצ שלמים שאני איתם לבד

הגוף שלי שבור מפורק לרסיסים מהחודש התשיעי הזה

הורמונלית ונפשית בכלל

ואני בכלל אמורה להיות במנוחה עד הלידה

צירים סימפיוליזיס ושמירה זה שילוב לא טוב וכל דבר מדליק לי את הבכי

אין לי עזרה כמעט ולא חייבים לי כלום אבל כן ניסיתי להשיג כזו

גם בתשלום

הגננת מציקה ולא מבינה מה זה "אני מצטערת, אני לא יכולה לדבר עכשיו, אני בהשכבות" ואז מתחילה להטיח חפירות  וטענות על זה שהילד עם מגפיים כשבא לה שהוא יהיה עם נעלי ספורט כי עם המגפיים הוא משחק בזמן האוכל או לא יודעת מתי.

למרות שהיא גננת חנ"מ אין לה ניסיון בגידול ילדים וכנראה שגם לא ביחסים בין אישיים

ונמאס לי!

ואיבדתי בשעה האחרונה שלוש פעמים את הסבלנות ואפילו צעקתי 

ועכשיו אני פשוט בוכה

וגם צץ עניין בפרוייקט להגשה ואני לא מסוגלת יותר! 

אויש... בטח שזה בסדר! חיבוק לבינתיים...ירושלמית במקור
ברורררר. אמאל'ה. חיבוק גדול מותקאורוש3
אני בדרך להביא לך תעודת התרסקות מוצדקתSeven

ברור שזה בסדר!!!

וגם לא לעשות שום דבר+ להזמין לעצמך משהו טעים שישמח אותך🫶

את החייםהריון ולידה
תודה אהובה 
😘Seven
וואו חיבוק ענקקקרקאני

נשמע קשה מאוד וכואב

ואת הגננת חובה לסנן ולא לענות

אפשר לבכות גם מהתמיכה הזאת?הריון ולידה

כמה כוח יש בפשטות של הסביבה הנשית

כל כך תודה 

וואי בטח שמותר להתפרקנעומית

וצריך

ממש יפה שהצלחת לשמור את זה אחרי שהילדים נרדמו.


מצטרפת, כל מה שעובר לי בראש היום זה מה השכנים שמעו, ומה הסיכוי שהם לא היו בבית היום. 

מותק בא לי לתת לך מדליהממשיכה לחלום

איזו אישה לביאה את

עם כמה את מתמודדת

תבכי כמה שאת צריכה

תנקי את הלב

ותנשמי נשימות חדשות❤️

שולחת הרבה כוחותממתקית

נשמע לא פשוט, את גיבורה שבכלל שרדת לספר
מבאס שאין עזרה.

🫂יעל מהדרוםאחרונה

אולי יעניין אותך