לדעת שאותה אני צריך לאהוב בכל נפש ולב,
וגם אליה להמשך אף בגוף שאת יצריו כה אוהב.
לדעת שלעת עתה צריך לחסום כל רגש ויצר טבעי ונורמלי,
אך לדעת שבבוא היום בע"ה אין כמו היצר הזה כדי לחזק קשר כדי שיהיה אמיתי, קדוש ולא בנאלי.
להשקיע כוחות עילאיים כדי להשאר קדוש וטהור, בשבילי ובשבילה,
להתפלל מעומק הלב שאהיה ראוי לה.
להכשל, ליפול, לא להצליח.
לא לוותר, להמשיך בלי להתייאש בסוף אליה אגיע!
עד מתי נחיה באבסורד הלא נורמלי?
לחנוק כח חיים שהוא כה חזק ומבקש להתפרץ?!
"הרי הוא טבעי" הם אומרים, ולא מבינים מה הדתיים האלה רוצים.
להיות קדושים אנחנו רוצים. וזה קשה קשה קשה.
אך אנחנו בטוחים בצדקת דרכינו! במעלה העצומה שאנחנו בוחרים בה. נשים בה' יהבנו, ונתפלל, הו כמה נתפלל שהקב"ה יצליח את דרכינו.
כי אנשי עוז אנחנו. ולעולם לא נוותר.



שתמיד עלתה לו בחילה מהשירים האלה ותמיד שמע בעיקר לועזי ולא ירד לפשוטי העם 
