חוץ מלהתעלם

חיהל'ה
office@a7.org
ולמנהל העל של הפורומים- Admin
ואדם שאני חושב שכדאי להתייעץ איתו באתר- אלעד.


אבל נראה לי שפחות
(ומאמינה שימחקו לך הודעה כזאת)
הטיפול פה בדברים האלה הוא ע"י המנהלים בד"כ.
(מותר לשאול מי הפורום המדובר?)
בהיות שבעבר הלא-רחוק, התלוננת באיזה שרשור, למיטב זכרוני, על כך שמישהו פנה אלייך ב"היי" וטענת שהוא "מטריד", ואח"כ חזרת בך כי תפסת שיש כאלו שזו דרך פנייתם להתענין (אם כי כבר אמרתי אז, שגם אני לא חסיד צורת הפניה הזו, אבל זה לא הופך אותה להטרדה אוטומאטית) -
אז אני מציע פחות לעלוץ מ"שיימינג" (בעברית: מלבין פני חבירו ברבים. לעיתים, גם מוציא שם רע) ומניצול פורומים והרשת בכלל, לעניינים כאלו בקלילות.
הרי אם היה "אשכול גדול למטרידנים".. כפי שנהנית לגלות באיזה מקום, סביר להניח שגם ההוא שכתב לך כך - אולי לפי תומו - היה מוצא את עצמו שם.. נו?....
ומי יודע כמה עוד?.. הרי כמו שלך היתה "סברה" כזו, למישהי אחרת ייראה "הטרדה" משהו אחר. אין לדבר סוף. מה זה? בי"ד שדה? ואם יהיו טעויות - וקרוב לוודאי שכך היה בחלק מהמקרים בשרשור קליל כמו זה שסיפרת עליו - מי אחראי על זה? זה נראה לי לא פחות מהטרדה. אולי ההטרדה הכי גדולה.
ואם זה ש"פירסמו" אותו ללא הצדקה, יחליט לתבוע לדין את מי שפרסמו אותו, ידוע לך כמה זה עלול לעלות במקרה כזה?
המוטיווציה "לפרסם" דברים שלא ברור לגמרי מה עומד מאחריהם, אינה ברורה לי.
אכן, לעיתים יש דברים מאד חמורים ברשת. אז צריך לדעת להיזהר, ולפעמים גם לפנות לאחראים על המקום. לפעמים, באמת אין ברירה אלא לפרסם, כשיש נזק ברור שעלול להיות ח"ו.
אבל לא ב"קלילות" כזו.
[אגב, אם מישהו "חדש" סתם שולח לך מס' טלפון - שזה באמת נראה דבר מגונה, את יכולה פשוט לא להתייחס. יכולה גם לדווח כדי שלא תיפול איזו תמימה בפח (כנראה). לא נראה לי שזו "הטרדה" לפי כל חוק שהוא... סתם טיפשות]



העולם יצא מדעתו??
![]()
את אשכרה משווה את זה לפגיעה אמיתית שיכולה אישה או בחורה לחוות?
עלה בדעתך פשוט להתעלם, במקום לבנות תילי תילים של ספקולציות ולחרוץ את דינם של אנשים פה בפורום?
אני גם לא מבינה מה כל כך משמח או מצחיק במה שכתבת, זה נשמע מזעזע.
אם מדובר במטרידנים אמיתיים, בטח שלא. אני הייתי מצטרפת , ובשמחה רבה.
אבל אם מדובר בחבר'ה חסרי טקט ששולחים הודעות מוזרות, זה כבר סיפור אחר (זכור לי שפרסמת לא מזמן שרשור על בחור שכתב לך "היי" בשיחה האישית, וגם את זה סיווגת בהטרדה). תאמיני לי שגם אני קיבלתי שלל הודעות מוזרות, אבל לא לכל אחת נתתי משקל כל כך כבד כמו שאת נותנת.
בעיניי יש כאן זילות של המושג "הטרדה", קחי את זה כנקודה למחשבה.

ואתם כמערכת לא נותנים פתרון יעיל לבעיה.
יש כאלה שנרשמות ובו ביום מקבלות הודעות בסגנון הזה.
אני במקומן הייתי בורח מכאן.
הבעיה היא לא שלי, אבל אכפת לי מאנשים.
איך התנצלות תעזור בעוד הבעיה נמשכת?
1. לא יודע אבל עובדה שהבעיה נמשכת.
2. אין לי רעיון- זה לא התפקיד שלי להכנס לראש שלכם.
3. תודיעו בכל פורום באמצעות שרשור נעוץ למי לפנות במקרה כזה.
אנשים רוצים עזרה ולא יודעים למי לפנות.
4. נו שוין, אם כי קשה לי להאמין שלא שמעת על מקרים דומים כאן.
5. רבאק- זה ערוץ 7 וההורים סומכים על הנהלת הערוץ שתמנע פגיעה
ממשתתפי האתר.
למה לסבול סתם?
[אם כי אני מניח שזה שייך לפורומים צעירים יותר] אז אני אומר להם חד וחלק - אל תסמכו.
אין דבר כזה. "ערוץ 7" זה מקום שכל אחד יכול לכתוב בו.
וכבר היו מקרים שהטרידו ילדות בערוצים הצעירים (ולא דווקא "אנשים מבחוץ".. גם בני גילן "מבפנים"... יצר הרע נמצא לעיתים גם אצל כאלה).
היא קיבלה כולה מספר טלפון (שאפשר בשניות לחסום), ממשתמש שאפשר לחסום (גם בתוך שניות). היא לא קיבלה תוכן גרפי או פוגעני, ויש סיכוי שמדובר בבחור מסכן שרצה להתחיל איתה בדרך לא מאוד מוצלחת ועכשיו עושים לו את השיימינג של החיים.
בואו ניכנס לפרופורציות, זה בכל זאת אינטרנט ולא פלטפורמה סטרילית לגמרי. זה בטח לא פורום לילדים, שהגיוני שהיה מאובטח ברמה אחרת לגמרי. כותבים כאן בני נוער ומבוגרים, ועם כל הכבוד לכולנו יש עיניים בראש ומוח בגולגולת (ב"ה), ויכולים לשמור על עצמנו. כולם מודעים לסיכונים ואי אפשר להפיל את כל האחריות על המנהלים. אתה חושש מטרולים? תיזהר, תפעיל שיקול דעת. נשמע לי כמו מישהו שייפול ברחוב וירוץ לעירייה להתלונן. נשאלת השאלה - למה לא התבוננת על הרצפה וראית לאן אתה הולך?
בקיצור, יישוב הדעת יהיה נהדר פה. ולא להפריז בחשיבותם של דברים. קצת פרופורציות.
זה דבר שחוזר על עצמו כל הזמן.
איפה האזהרה מפני זה ואיפה ההוראות מה לעשות במקרה כזה?
של מי האחריות במקרה כזה?
אני קורא כאן גם בפורומים נוספים וכך אני יודע מה קורה.
וממה שעולה- אני רואה שמדובר בתופעה יומיומית.
אלייך אפשר לפנות? איך אנשים ידעו למי לפנות?

מור ולבונה
ומה עם כאלה שלא מודעות לכך?
הכל בסדר פה,
לא מדובר בהטרדות על בסיס קבוע..
אולי לפעמים יש מקרים חריגים אבל לא מעבר..
אתה תדבר אחרת.
אבל אם אנשים רוצים לשחק אותה ראש קטן - אני לא המחנך שלהם.
|רק מזהיר|
החליט משום מה לשלוח לה מספר טלפון
אני מאחלת להן יציבות נפשית גבוהה קצת יותר.
(למרת שאת האופציה הזאת שללת
)
אם הוא לא פגע ולא הטריד בשום צורה, לא הייתי רואה עניין בלעשות לו שיימינג או לנקוט צעדים אלימים אחרים
כי למה בעצם?
מדובר במשתמש חדש שלא מכיר את הכללים, ולפחות בינתיים אין שום הוכחה שהוא כל מה שהעלילו עליו בשרשור הזה.
אין פניה למשתמשות נוספות (למרות שגם זה עד רמה מסויימת לגיטימי).
יש אנשים שלא מכירים, זה קורה וזה בסדר.
מישהו מציק,
באותה מידה יכול להיות מישהו תמים.
בפרט אם זה מישהו שבאמת התענין בפותחת השרשור, ומאותו "סטייל", שאז - הפוך על הפוך - התבייש לפנות ישירות, שלח מס' טלפון, ו"עצם עיניים".... אולי היא תשלח הודעה ותתענין מי זה...
כמובן, גם מנוולים יכולים לעשות אותו דבר.
לכן, הדרך הישרה היא להתעלם. או לכתוב בחזרה שלא נראית לך הדרך הזאת.
באותה מידה שצריך מאד להיזהר מהטרדות ולעצור אותן - צריך להיזהר מלרוץ ולהגדיר כל דבר ככזה, לפני שבכלל יודעים משהו במה מדובר. בוודאי להיזהר מלהיחפז להציע "פרסום" וכד' - שבסוף עלול להתברר שזה היה פשע גדול לאין ערוך, ואולי ללא-תקנה, מול מה שבכלל לא היה...
אין מה לעשות. בעניינים אלו הזהירות היא לשני הכיוונים. אשר על כן, האדם לעצמו טוב ש"יחמיר", כלומר שאם בחורה חוששת שמדובר במשהו לא בסדר, שלא תתייחס (יש כאלו שיכולות לברר. יש כאלה עלולות "להילכד" ע"י עצם הבירור, ולכן מוטב לא להתייחס/לחסום).
אם חושבת שעלול לקרות מזה משהו לא טוב גם לאחרות, שתדווח ותבקש בדיקה דיסקרטית זהירה ובהירה.

מי יודע כבר כמה קשרים הלב הזה חווה
וכמה אמרו לך שאתה זוהר ושאתה משהו אחר ושהעולם צריך אותך באמת. ואיך זה שאתה כזה כל כך? והלוואי שהרגע הזה אתה ואני לבד יהיה לתמיד. ושאם היה אפשרי הייתי נשארת איתך לנצח אבל אנלא יכולה להקים איתך בית. ועוד אינספור פתגמים מאינספור שהלב שלי נתן להן להיכנס בלי מעצורים. והן הביטו ברהב ונגעו בקצהו ונחרדו ונעלמו.
ולהבדיל גם קשרים עם חברים טובים מאד שהחליטו שדיי.
אה וגם הוא, שאמר לעולם דיי. גם איתו רציתי להגיע הכי רחוק שיש יותר מהכל וגם אתה מתי שככ התקרבתי אליך טרקת לי את הדלת בפרצוף. כמו כל האחרים.
ואולי אני באמת תמים ונאיבי אולי לא הרגשתם אליי כמו מה שאני הרגשתי ומרגיש אליכם עד היום. אולי באמת ניצלתם כל רגע אתי רק כדי לחוות עוד קצת , כמה שמתאפשר.
אבל הגיע הזמן שלי. שעכשיו אני איעלם.
הגיע הזמן שאומר לעולם - דיי.
התוהו קדם לעולם.
נוגע, לא נוגעעצוב וכואב לשמוע
קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.
שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך
משהאחרונהאני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.
"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".
אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...
לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.
עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).
הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.
זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".
מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."
וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?
זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...
א. היום זו מישהי אחת מחר זו מישהי אחרת שבגללה תרגיש צורך להשתנות במשהו אחר.
ב. שינוי בשביל מישהו אחר ללא רצון אישי להשתנות בזה, זה לא מחזיק מעמד (אפילו אם מדובר על מישהי שהיא כבר נשואה לך ואתה אוהב אותה באמת).
גם אצלי קרה שהרבה בנות הפסיקו את הקשר איתי בתואנה שאני לא מוביל מספיק.
כשסיפרתי את זה לאשתי, היא טוענת שהיא ממש לא מבינה אותן. שזה שהייתי רגיש אליהן, זה לא אומר שאני לא מוביל.
די ברור לי שהסיבה לכך שהיא נפרדה ממך, זה כי הרגש אצלה לא התפתח כפי שרצתה.
היא אולי ניסתה לעגן את הפרידה בתכונה כלשהי שלך או בהסברים כאלה ואחרים, אבל כנראה זו לא הייתה הסיבה היחידה.
גם לא בטוח שבזמן הפרידה היא הצליחה לנסח אפילו לעצמה למה היא נפרדת.
אני יכול להעיד על עצמי שהיה לי קשר עם מישהי שהרגשתי מאד מאד מותש, אבל לא הצלחתי להסביר לעצמי למה.
היא רצתה נורא להמשיך את הקשר, אבל אני הייתי מותש, והיה לי ברור שהקשר איתה לא עושה לי טוב אע"פ שלא הצלחתי באותו הזמן להסביר אפילו לעצמי מדוע.
רק כמה חודשים לאחר הפרידה הצלחתי להסביר לעצמי, וזה התחדד יותר לאחר שמצאתי את אשתי.
אני בטוח שיש נשים שתאהבנה את התכונות שלך כפי שהן כיום.
וכשתתחתן בע"ה באהבה, אתה תבין איך תכונות שנתפסו בעיני הבנות ש"חתכו" אותך כחולשות שהן תכונות שהן בעצם החוזקות שלך עם האשה אשר תאהב.
האם מישהו מכיר שדכנים לחוצניקים או בכללי אנשים שיכולים מצד אחד להיות מאוד דוסים ומצד שני מאוד פתוחים לעולם?
ראומה1אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור 
ראומה1יש להם גם קהילה פיזית?
כמה שדכנים ומיזמים.
כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.
בהצלחה
הבחורה כמעט מתעלפת מקור
והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..
הבנת מה אני אומר?
אחי , היא בעולמות עליונים
זה באמת מקום לרחף בו.
מה שבטוח.
ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.
תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.
בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.
הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.
אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.
ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.
אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר
פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן
מה לא ניקח????
והיא כולה עלק קר לך
הורידה לי את החשק לא לקחתי .
סתם פשוט היה יש ים אנשים
קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר
אבל בדייטים לי ספציפית קפוא
ואני חופרת לבחור שקר לי!
הוא לא יכול לפספס את זה
שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.
שזה קטע זה יחסי כי עם גברים קפוא לי רצח
ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק
זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.
בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).
אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר.
יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות.
והיא עדיין התפדחה להגיד
אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה
זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.
המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.
אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.
אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.
השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.
רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?
מה דעתך על זה?
תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.
אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.
ולמה
1. "לא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "זאת הסיבה שהפכתי להיות פריק/ית ומוזר/ה" >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
2. "אני פריק/ית ומוזר/ה" >> "זאת הסיבה שלא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
נגיד שאלו שני סוגי האנשים. שניהם לא אידיאלים, אבל כנראה יותר נפוצים מהסוג האידיאלי, אז תנסו להתייחס אליהם, ולא לשבור לסוג שלישי. אם תקלטו את הלך הדברים תגלו שיש הרבה פחות מקום לקטנוניות.
(חסכתי את הניסיון לעדן/ פוליטיקלי קורקט למינהם)
אבל זו התבוננות חיצונית צריך לשבור את הסטיגמות
גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.
אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.
למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?
הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.
בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי.
לבין כמה שהוא באמת
כל משב רוח מכבה אותו. נשארה רק פיסת שעווה חסרת צורה.
לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.
בעז"ה בקרוב ממש!
אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה
בע"ה
לשנה הבאה נר איש וביתו
מתוך בריאות ושמחה#
שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.
ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת
מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה
חזק ואמץ
ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש
"קווה אל ה'
חזק ויאמץ ליבך
וקווה אל ה'"
יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)
ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.
אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.
נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו
אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום
קשה הזיווג כקריעת ים סוף
ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...
בהצלחה 
ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.
בהצלחה
לצאת עם בשלות יותר.
כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני".
אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.
אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?
אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.