אם ירצה ה' אכתוב דברים שאמר הרב טל בפורים
אני חושב שהם ממש חשובים ויכולים לחזק הרבה מאוד אנשים בעזרת ה'.
הכל זה דברים שככה אני הבנתי אם טעיתי איתי תלין משוגתי.
אני אביא את הדברים ממש בקיצור הרב דיבר בערך שעתיים ואני לא רוצה להאריך סתם.
הרב שאל מה הטעם שה' מתאווה לתפלתם של צדיקים, (כמו עם יצחק ורבקה שה' לא נתן להם ילדים בשביל שהם יתפללו על זה)
וכך היה גם עכשיו עם מרדכי שהיה צריך שמרדכי דייקא יתפלל על עם ישראל ולא שאר האבות הקדושים ומשה רבנו (עיינו נא במדרש אסתר רבה פרשה ז' סי' יט')
והרב ענה כיון שככל שיהודי רחוק מה' ככה ה' יותר שמח בתפלה ובתורה ובמצוות של אותו יהודי.
ננסה להסביר: יהודי במהותו רוצה להתקרב לה' (או נגיד לעינייננו הוא רוצה להתחתן ועל זה הוא שופך דמעות כמים )
והוא מנסה מתפלל ולא מצליח לו ושוב פעם הוא מנסה
זהו עד שנשבר לו והוא אומר לעצמו טוב מה אני שווה, אני לא מעניין אף אחד, התפילות שלי לא שוות שום דבר,
בקיצור הבן אדם נמצא ביאוש עמוק (מסתמא נשמע די מוכר)
והבן אדם מתחיל ליפול, והיצר הרע חוגג, כפשוטו,
ומאין תבוא הישועה?
על זה אמר הרב שככל שאדם יותר רחוק ויותר ביאוש ויותר בטומאה ככה ה' שמח הרבה יותר מכל סתם תפילה אחרת של סתם יהודי
כגודל הריחוק והנמיכות שהיהודי מרגיש ככה גודל השמחה שה' שמח בעת שאותו יהודי פונה אליו
לכן יוצא שבעצם אלו התפילות הכי הכי שוות,כיון שבאלו התפילות ה' הכי שמח אפי' יותר משל הצדיקים ובעצם זה מה שיתן לאדם את הכוח להתחזק יותר ויותר בחושבו שכעת אני הקטן המסכן והשבור גורם לבורא עולם את השמחה הכי גדולה שיכולה להיות מעצם היותי כזה נמוך שפל ונבזה.
אני מקווה שעזרתי כאן למישהו בעזרת ה'.
אני אכתוב עוד משהו שהרב אמר ומי שיקבל את זה יקבל למרות שדי קשה לקבל את זה.
אנחנו מרגישים שאנו חייבים להיות 'שווים' ואם אנו לא שווים כלום למה לנו חיים,
אבל האמת היא שאנו באמת לא שווים כלום מצד היותנו בני אדם קורצים מחומר שפלים גסים
אלא מה, ככל שאנו מבינים שאנו לא שווים כלום ככה גודל השמחה שיש לה' בנו, כי כבר אמרנו שככל שאנו יותר רחוקים ממנו יתברך
אז השמחה שלנו מהמצוות ומהמעשים שלנו גדולה לאין ערוך
וככל שאנו מנסים להיות גדולים אנו בעצם מרחיקים אותנו ממנו.
שבת שלום!!!
