עברתי עם אשתי תקופה מאוד קשה,
אחרי הנישואים היא נכנסה לסוג של דיכאון וגם להריון והייתה במצב חרדתי מתמשך, מנותקת, עצבנית, חוסר תפקודיות, צעקות עצבים, ומה לא... יחסי אישות היו עד שלב מסוים שכמעט הפסיק ואחרי הלידה זה היה מעט וגם עם מלא הסתייגויות מצידה ומלא חוסר חשק עד שבשלב מסוים גם שהיא הייתה חוזרת מהמקווה לא היה כלום, כל פעם תירוץ אחר
ואני בזמן הזה גם מנהל את הבית, גם סובל צעקות והרגשה שאני לא אהוב, ללא אישות, ומעבר לכך מתמודד עם החיים האישיים שלי,
זה הביא אותי לידי רצון לברוח, התחלתי ממש להישבר, לחשוב שטעיתי ולמה נכנסתי לקשר כזה, היו סימנים מקדימים יש לציין.
אשתי נשלחה לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי ויש שינוי לטובה , אבל אני פשוט לא שם...
היא מתחילה לחזור לעצמה אבל אני כבר במקום אחר... לצערי נפלתי לא מעט פעמים באינטרנט , והראש שלי בכלל לא עליה.. היא מצפה שנחזור להיות כממקודם ואני בדיוק הייתי על סף חיתוך נפשי ממנה ומחשבה איך אני מתגרש מבלי להינזק כלומר הבנתי שאין סיכוי ואיבדתי תקווה בדיוק שהיא התחילה להתאושש...
זה מאוד הפתיע אותי , לא הבנתי מי זו הבחורה שפתאום מלאת חשק ומחזרת אחריי.. ובהתחלה פשוט הדפתי אותה כי זה הרתיע אותי .. וגם שהיינו יחד , בכלל לא הייתי מחובר אליה, היה לי קשה לעשות סוויץ מהיר, אמרתי לה את זה.
וכעת צריך לבנות מחדש, משהו שלא כזה בא לי לבנות, ואני לא יודע האמת עם מי התחתנתי.. כלומר עכשיו שהיא רגועה וכו . אני לא מצליח כבר להבין מי זו אשתי. וגם מי אני . ולאיפה החיים שלי הלכו..
יש לציין כי התחלנו טיפול זוגי, כשהיא לא הייתה בטוב , והיה מאוד קשה ודווקא שם עוד יותר התרחקתי ממנה כי היה בה משהו מתגונן ותוקפני
בשורה התחתונה !
אין לי חשק מיני ככ אליה כעת. שזה עצוב כי בהתחלה היה לי ככ המון חשק ורצון, והיא במשך תקופה ארוכה מאוד "יבשה" אותי ודחתה אותי עשרות פעמים ומודה שבאיזה שהוא שלב נשברתי
לא מרגיש שאני מכיר את האישיות שלה, מי היא בכלל, לא מוצא את החיבור הרוחני אליה,
המוח שלי מלא במחשבות לא טהורות, וזה הכי מפיל אותי ,ועוד יותר מרחיק אותי.. וגורם לי הרגשה רעה במיוחד.
ולמרות הכל.. יש בי רצון לחיות איתה חיים נורמטיבים בריאים
אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה