ולא פשרנית שמחפשת איך לתרץ את המעשים שלה.

זה גם בחור תורני בעיניי. גם אם קשה, ולכולם קשה!!, לפחות יודעים שיש מה לעשות ולאן להתקדם ולא ממציאים לנו היתרים להרגיע את עצמנו ולהיות שאננים

לא יודע אם לטרוח להגיב עליה בכלל

באמת שואלת (:

אבל הבנת מה אני מנסה להגיד ?

תוכל לצטט את תורף המסר שלך?

אני לא ליד ספרים.

ההנחת יסוד שלך היא שהתורה מורה באופן מוחלט ולא יחסי למידות טובות כמו ארך אפיים, ענווה {והאיש משה עניו} חוסר קנאה {לא תחמוד} שליטה בחשקים וכ'ו {חוץ מדברים שהם תלויי תרבות כמו עבדים יפת תואר וכ'ו שאז זה יחסי לתרבות} 

אני מזדהה עם ההנחה הזו.

המסקנה שלך שמידות טובות זה מתחייב משומר מצוות. 

אני פחות מזדהה עם המסקנה הזו - {נכנסת לפילוסופיה של המוסר} משום שלדעתי יש עוד הנחה בהקשר הזה. מידות רעות מגיעות מחוסר תקשורת תוך אישית נכונה וזה מאפיין את כל האנושות. מידות טובות זה מתבקש לא רק משומר מצוות אלא גם מאדם באשר הוא אדם - לתקשורת נכונה -  {אני לא מבקר המדינה והאנושות או שופט, זה רק בשביל הדיון}, כעס גאווה  שליטה בחשקים וכ'ו  {כל אדם סולד מזה} אלו דברים אוניברסלים שהטיפול בהם הוא אוניברסלי, {כולם מגנים אנשים כועסים יהירים ואימפוליסיבים} הטיפול בהם הוא דרך תקשורת פנימית נכונה עם עצמינו.

התורה והאנושות מצביעים על אותו כיוון, אבל ממניעים שונים. 

המניע של התורה הוא עבודת ה' וההתדמות לו בהתנהגות ליחס לאחר.

המניע של האנושות זה התנהגות אמפתית ותקשורת בריאה ביחס לאחר.

המסקנה של שניהם היא שצריך להגיע לתקשורת נכונה ביחס לאחר\מידות טובות.

אמנם נכון, לחילוני לפעמים יכול להיות שיקול דעת וקווים אדומים אחרים קצת, דברים שאדם דתי מובנה אינטואיטיבית  לחשוב כשגויים או נכונים. אבל באופן כללי תקשורת בין אשית נכונה {מה שאת קוראת כאן מידות טובות. אדם באי בודד לא צריך "לעבוד על המידות"} זה מתבקש מכל אדם באשר הוא.  

לכן אני טוען שהססמא "מידות טובות" נאמרת על כלל האנושות ולא רק לשומרי מצוות.

נ.ב אני מכיר חילונים ואני מאמין גם מהיכרות לא רבה עם גויים = שיש להם "מידות טובות" יותר מדתיים חזקים.

אתה אומר בצדק שגם לאנושות יש מניע להביא את האדם להתנהגות אמפתית ותקשורת בריאה ביחס לאחר ושפיתוח מידות טובות הם אינטרסים אוניברסליים.

אך יש כמה נק' שוני בין האינטרס האוניברסלי במידות טובות לדרך התורה המורה על זה גם כן:

> גם כאשר בתוך חברה ישנם חוקים חברתיים אוניברסליים בשביל להתקיים יחד, מטרתם אינה להפוך את האדם לטוב יותר, אלא דרך לחיות יחד בשלום מבלי לפגוע אחד בשני. התועלת היא עצמית לפרט (לחיות בשקט יחסי) ולא מתוך מחשבה על האחר.
לעומת התורה שמכוונת את האדם להיות טוב ונעלה יותר כערך בפני עצמו ולא בשביל הכדאיות לרווחתו האישית.

> כשאין לאדם צו אלוקי ברור שמנחה אותו לדרך בה הוא צריך ללכת, קשה לו יותר לעמוד בפני הקושי גם כשברור לו מה נכון (ע"ע דתיים מכורים לסיגריות שלא מעשנים בשבת לעומת מכורים שמבינים את חומרת העישון ורוצים להפסיק, אבל איפה יום בשבוע..).
ולכן, בפועל, אני כן חושבת שמי שהולך בדרך ה' מסוגל יותר להתגבר על מידותיו הרעות ולשנות אותן.

> מה צריך בשביל לחיות בחברה מתוקנת? מה הן המידות הנדרשות לתקשורת בין אישית נכונה? (מה שאני קוראת "מידות טובות", אבל זורמת עם ההגדרה שלך)
התשובה תשתנה לפי כל אדם וחברה ומבוססת על הגיון אנושי ולא אלוקי. לכן בעיני אין לסמוך על זה.
חברה שלמה כבר הגיעה להבנה שצריך למחוק כמה מיני אנשים למען שלמות החברה.

אבל גם בלי ללכת לקצה- דיבור לשון הרע מזיק לקשר בין אישי או לא? ואם כן, אז למה לא שמעתי על חברות שמקפידים על הימנעות מלשון הרע? ולקלל- פוגע במישהו? מבחינת התורה הדיבור הנקי הוא חלק מתיקון האדם. שימוש בכלי של הדיבור להעלות ולא להוריד.
אבל השימוש בקללות כ"כ נפוץ אצל מי שלא שומר תומ"צ כי זה לא מזיק כ"כ, סה"כ.. ועדיין אפשר לחיות יחד בשלום גם כשהשפה לא נקיה.

כוונתי בדוגמאות הנ"ל היא חזרה על מה שאמרתי בהודעה הקודמת.
הטוב והרע יחסי אצל אנשים.
אני סומכת על המוחלט שהחליט ה"שכל" האלוקי, לא האנושי.
גם כשיש צורך אוניברסלי בתקשורת נכונה ובמידות טובות-
א. המימוש מועד יותר לכישלון, כי אין צו פנימי חזק מספיק שיאכוף את היצר.
ב. הם משתנים בערכים שלהם ואין הסכמה על הנכון והלא נכון.



לגבי הנ.ב.
גם אני מכירה חילונים (יות בעיקר).
התחלתי לכתוב את התגובה והייתי צריכה להיכנס לשיעור. שמחה שהגבתי לך אחרי כי השיעור הזה היה ממש הדגמה חיה להודעה שלי.
מתוך נושאים של מגדר ומין (היום טורחים להפריד בין השניים!) הגיעו להעלות אפשרויות של חיים "זוגיים" שאני מעדיפה שלא להביא לכאן.. חברותי המקסימות והלא דתיות לא יצאו כנגד האפשרויות הכי גרועות בעיניים שלי.
ולמה? כי לתפיסתן הכל נובע מתוך הבניות חברתיות.
ההבדל בין המינים, צורת המבנה המשפחתי והחיים הזוגיים.

כי מי שמך להחליט איך נכון לחיות ואיך לא? ומה זו נאמנות? (הרי יש דברים הנעשים בהסכמה)
זה רק חידד לי כמה התורה היא היא זו שנותנת לנו עוגן לדרך החיים הנכונה והישרה.
אותן בנות אגב הן חכמות, טובות וערכיות. אך הערכים שלהן נובעים מהתפיסה הפוסטמודרניסטית ושלי מצו אלוקי ונצחי שלא משתנה כ"כ בקלות.

נ.ב.2
כמובן שאין בדברי לומר שכל מי שנקרא "דתי" הוא בעל מידות טובות ו"חילוני" להפך חלילה.

אלא, שמי שהולך באמת ברצון לקיים את דבר ה' דרך התורה והמצוות, אכן אמור להיות בעל מידות מתוקנות יותר.
וזוהי עבודה של חיים..

עם המסקנה הסופית קצת פחות. - 

1. את נכנסת לפילוסופיה של המוסר, את נכנסת לשאלה - למה יש חוקים מוסרים באנושות, והתשובה שלך היא התשובה של הגישה התועלתנית הטוענת שאדם לאדם זאב, והסיבה שיש חוקים זה כדי להתקיים יחד, {ראי ערך האמנה החברתית. אמנם, סוקרטס, אפלטון, אריסטו, קאנט, תומס אקווינס, מיל ועוד מקבץ רחב של פילוסופים יענו תשובות אחרות לשאלה הזו} 

אחת הקושיות שיש על גישה זו וזה גם מה שאמרת = מה קורה אם יש מצב שאני גונב ממישהו ואף אחד לא יודע מזה והאדם שאני גונב לו גם לא ידע? כלומר אני גונב והעולם ממשיך כמות שהוא, החברה תשרוד. -  לכאורה לא יהיה עימות ולכן זה אפשרי. וכאן התורה אומרת בצורה ברורה "לא תגנוב" - 

במידה והגישה התועלתנית היא זאת שמיושמת במציאות - הקושיא וההנחה שלך נכונה.

גם אם אני נניח ואני מסכים שהיא מיושמת במציאות, אני לא מדבר על חוקי מוסר כמו לא תרצח לא תגנוב לא תנאף וכ'ו - אני מדבר על תקשורת בין אישית. כעס, גאווה, וכ'ו, והדברים הללו הם בסיסים בתקשורת בין אישית, אינטואיטיבים, ועל פי השכל המוסרי הישר והאמפתי.

2. כאן לגבי משמעת עצמית את אומרת הנחה נכונה, שאני מסכים איתה מאוד {יש לזה גיבוי ממחקרים במדעי המוח}. אבל היא לא קשורה דווקא לתורה. אם אדם עושה מדיטציה למשל, הוא משפר את המשמעת העצמית שלו פלאים. ככל שאדם מאמן את החלק במוח {האונה הקדם מצחית} לשליטה עצמית הוא נהפך לבעל יכולת כזו יותר ויותר. יש למשמעת עצמית ממשק עם הדת, אבל אין כאן בלעדיות למשהו.

3. ההנחה הזו נכונה - אם את מתכוונת לחברה שמנוהלת על פי דת אז זה לא ראיה כי הם הולכים עיוורים אחרי הדת והם חסרי שיפוט. 

דעתי האישית שיש שכל ישר מוסרי אוניברסלי, החוקרים קוראים לזה מוח מוסרי, שנוצר דרך האמפתיה לאחר. במידה ואדם הוא פסיכופט אין אצלו את המושג הזה, והוא יכול לרצוח לגנוב ולאנוס ללא כל רגשות אשמה. אבל גם אם יש לאדם את המוח המוסרי הכי מפותח, כמו שאמרת הוא בדרך כלל כמעט תמיד לא מגיע עד לרמה של איסור לשון הרע, לא תחמוד, קללות וכ'ו. והוא גם משתנה עם הרגשות ומצבי הרוח. אבל לדעתי וזאת ההנחה שאני חושב שבגללה אנחנו חולקים, - הוא מניח שרע לכעוס, הוא מניח שרע להשוויץ ולהיות יהיר, הוא מניח שרע להיות אימפוליסיבי, הוא מניח דברים בסיסים בתקשורת בין אישית, שגם התורה מניחה, רק מכיוון של "והלכת בדרכיו ועבודת ה. אני לא מדבר על גזל ניאוף או השבת אבידה, אני מדבר על האינטראקציה והתקשורת הבין אישית.

א. את מסיקה שהמימוש נועד לכישלון בגלל שאין צו פנימי חזק - זאת מסקנה שאני לא מסכים איתה כי אני לא מסכים עם ההנחה, אני חושב שזה אוניברסאלי וסובייקטיבי, כמו שאמרתי למעלה התרגול של המשמעת העצמית ואי כניעה לחשקים {שאדם\דת קובעים לעצמם לא להכנע להם} הוא אנושי, לא דתי.  אדם דתי יכול לחטוא כי אין לו צו פנימי חזק, באותה מידה שאדם גוי יכול לחטוא לעצמו ולעשן כי אין לו צו פנימי חזק. ובאותה מידה שאדם דתי יכול קיים משהו דתי, בגללצו פנימי חזק, אדם חילוני יכול לקיים משהו בגלל צו פנימי חזק. כמו התמדה במכון כושר דיאטה לימודים וכ'ו - את בטח מכירה יותר ממני חילוניות שהתחילו דיאטה ולא סיימו, וכאלה שהתחילו וכן סיימו, הכל קשור לנקודה הפנימית שלהם, ללא הבדל דת גזע ומין.  

ב. יש שכל ישר ומוח מוסרי אוניברסלי בסיסי ואני חושב שלפחות ברמה של האינטראקציה הבין אישית יהירות כעס אימפוליסיביות ועוד, הוא בדרך כלל אינטואיטיבי קבוע ולא יחסי. ולכן אני טוען ש"מידות זה כלל אנושי

לגבי הנ.ב.

אהבתי איך שהגדרת אותם. ממש נכון! - לב ליבו של הטיעון הפוסטמודרניסטי שכל הנחה  ואקסיומה נובעת מאינטרסים, ואין אמת. ולכן אין גם מדד לכלום, והכל פעולות אינטרסנטיות סובייקטיביות. 

אבל תקשורת בין אישית זה לא בקטגוריה של ערך או אמונה, זה משהו יותר בסיסי שמקובל על כולם.

לגבי הנ.ב. 2

אני טוען שמידות טובות, או תקשורת בין אישית טובה, היא משהו כלל אנושי - 

ולכן אדם דתי כמו שהגדרת צריך להיות עם מידות טובות גם בתור דבר בסיסי אנושי, וגם בתור דתי.

ולכן אני טוען שיש במסקנה מכנה משותף ולכן זה אנושי ולא רק דתי.

את טוענת שזה לא מחייב את כלל האנושות אלא רק את הדת?? 

ולכן את רואה בזה משהו שמאפיין רק אדם דתי?? 

הבנתי נכון?

שכוייח @מדבר טרופי על הדיון המכבד!

1. אתה מדייק את הדיון לתקשורת הבין אישית, מעולה.

אני באמת הרחבתי והכללתי גם את חוקי המוסר. 

רק מילה לגבי חוקי המוסר. יתכן שיש עוד סיבות חברתיות אוניברסליות לחוקים (שמונים חבורת הפילוסופים ) אך בכל אופן המשך דברי בהודעה הקודמת עדיין תקף.

עד כמה אנשים מרגישים מחויבים לחוקים האלה ומה קורה כשההבנות שלהם מה נחשב מוסרי משתנות..

לגבי התקשורת הבין אישית- אני מסכימה איתך שברמה הרעיונית אלו מידות שחשובות לכולם.

בפועל, מי שיתעסק בהם יותר וישים עליהם את הדגש בחייו הוא כנראה זה שגם יעבוד לשפר ולתקן אותם.

מהחוויה האישית שלי, אני יודעת שזה נמצא המון במודעות שלי בזכות שיעורי תורה ולימוד ספרות תורנית שם חוזרים שוב ושוב על הנושאים האלה. 

נכון, אם הייתי עושה מדיטציות, יוגה, מיינדפולנס ושאר.. הייתי עובדת על המידות גם בצורה זו או אחרת, אבל אז הטעם הפנימי היה ניטל מעבודה זו. 

להיות אדם טוב עם תקשורת בין אישית טובה כי?

למה באמת?

כי ככה אחיה בתחושה הרמונית יותר עם הבריאה והאנשים? כי ככה יאהבו אותי יותר? כי ככה אתחבר לקוסמוס?

אלה גם תשובות נכונות אבל מפספסות את העיקר. בשיטות האלה מגיעים קרוב מאוד לנק' אבל מפספסים אותה בקילומטרים.

כי עובדים את עצמינו ואת הטבע ולא את האלוקים.

מה שאני אומרת לסיכום:

א. בציבור הרחב ישנה ההבנה שראוי לפתח מידות טובות אך בפועל יש פחות עיסוק על שיפור תקשורת בין אישית נכונה (=תיקון מידות), למעט פילוסופיות רוחניות שונות שמדברות גם על הנושאים האלה.

לעומת היהדות שמתעסקת בזה מאוד ומכוונת בפרטי פרטים את האדם כיצד להגיע למטרה זו.

ב. עבודה על המידות לא קיימת רק בקרב יהודים והיא אכן צריכה להיות מנת חלקם של כולם, אבל המטרה היא שונה וזה נק' משמעותית בעיני. מה המניע.

2. בוודאי שכל אדם יכול לפתח משמעת עצמית מופלאה גם בלי התורה. לענייננו, למעשה, כמה אנשים רואים בתיקון המידות נושא להפעיל בו את המשמעת העצמית שלהם?

הנק' שרציתי לומר היא שמכוון שהתורה דורשת מהאדם את זה, האדם גם ירצה להשתפר בנושא והצו האלוקי יהיה לו לעזר רב במימוש הרצון. 

3.בנק' הזו, לאחר שדייקנו את הדיבור רק על תקשורת בין אישית- אנחנו מסכימים. (כי לגבי מוסר, שוב, לדעתי משתנה..)

אני גם מסכימה שכולם מניחים שכעס וגאווה וקנאה הם מידות שליליות. 

זה בדיוק מה שאמרתי בא' ^. כולם מניחים כך, השאלה מה עושים למעשה. אני לא מתכוונת האם מצליחים להתגבר על המידות, כי גם עובדי ה' נופלים, אלא האם בכלל עוסקים בנושא הזה ברעיון ובפועל.

ואני מבינה שאתה מסכים איתי שיש רמות של תקשורת בין אישית ש(כמעט?) רק התורה מביאה לנו- איסור לשון הרע, דיבור לא נקי, לא תחמוד..

נ.ב. מקבלת.

נ.ב. 2

תקשורת בין אישית תקינה צריכה להיות כלל אנושית ואכן נמצאת במודעות כלל אנושית, אך לא בפועל דווקא. וכבר הרחבתי למעלה.

בקרב עובדי ה' היא (אמורה להיות) נוכחת מאוד גם ברעיון וגם בפועל.

שאלת שאלה טובה- אם אני אומרת שהדת היא זו שמחייבת את האדם למידות טובות, האם שאר העולם שאינו קשור ליהדות לא מחויב בזה?

אז פה, להבנתי, נכנס "תיקון עולם במלכות שדי".

חלק מהתפקיד של עמ"י ללמד את האנושות גם מידות מתוקנות. 

לא סתם קיימים מושגים של חילול ה' ו-"כך מתנהג אדם דתי?!"

לא סתם כל העולם פותח עלינו עיניים על כל פיפס במלחמה בעזה.

מצפים מאיתנו ליותר. ברמה האישית, החברתית, המוסרית. יודעים שאנחנו עם ה' ומתוך כך צריכים להיות ראויים להיקרא בניו.

נ.ב.3 

אתה מוציא ממני תגובות באורך שלא הכרתי בשהותי בפורומים עד כה...

מתפללת בכוונה, עושה טוב, משתדלת לעשות טוב.
תהילים, קברי צדיקים, חצאיות רצפה, או 3/4 או 7/8 או 9/10.

שוטפת חסה בכוונה יתרה, בוררת עדשים.
עוזרת לקשישים, נוסעת בזהירות בכבישים.
הולכת לשיעורים, רצה לכנסים, מבקשת קרבת אלוקים.
לא חיה בסרטים, תמיד עם חיוך על פנים.
אוהבת תורת חיים, מעוניינת לתמוך בקביעת
עיתים. אולי שלמדה במדרשה, או קובעת עיתים בעצמה.

זה הכל נראה לי , שכחתי משהו חברים?

מה שאמר @צריך עיון זה התכל'ס.

מחויבות להלכה, ולב טוב.

כל השאר בונוס. תוספות טובות. במקומות מסויימים זה ההגדרה לתורניות,

הכל תלוי בסמנטיקה.

אבל שוב, הבנתם בטח תכוונה שלי.

תודה על תשובה מעמיקה!

איך אני יכולה לדעת כמה הבחור תורני ?

באמת שואלת..

גם אני יכול לקנטר

בס"ד

מבחינה חיצונית, בחורה תורנית מבחינתי, היא:

מקיימת מצוות

מתפללת לפחות תפילה אחת ביום(רצוי שחרית).

מתלבשת צנוע(חצאית עד הסוף)...

לא מדברת לשון הרע/רכילות/דיבה...

מבחינה פנימית:

לא גאוותנית

לא צבועה

לא משחקת משחקים.

לא מזלזלת

לא צוחקת ו/או משפילה אחרים...

כמובן שיש לי עוד סטנדרטים, כגון:

אשה אטרקטיבית הדואגת לעצמה.

אשה חברותית ובעלת חברים.

אשה עם צמא אמיתי לחיים.

בעלת אנרגיה וחיובית לא מזויפת.

אשה מודעת לרגשותיה, היא לא תינוקת יותר.

מאשרת את חייה בעצמה ולא מחכה לאישור החברה.

אשה חכמה.

ביאליק. מכיר?

יכולת של גבר לנחם את עצמו, להכיל את הקשיים שלו ולעמוד מול העולם, היא חלק מתהליך ההתבגרות. כשזה קיים, ה"עטיפה" מהאישה הופכת לבונוס נעים ולא לצורך. 
 

יחס אימהי הוא לרוב חד-כיווני (האם נותנת, הילד מקבל). אתה מצפה שהיא תהיה ה"מבוגר האחראי" שמכיל ומנחם. כאשר בת הזוג מרגישה שהיא צריכה "לטפל" בבן הזוג שלה או לעטוף אותו, היא עלולה לראות בו מישהו שזקוק להגנה ולא מישהו שהיא חושקת בו כגבר.

כלומר אם זה חלק מהרגשת הצורך בקשר זוגי מבחינתך (שכשמו כן הוא הוא בריא כשהוא זוגי לא אימהי)

אז אתהצריך לעשות בירור עצמי עמיק מאיזה מקופ נוגע החוסר הזה לעשות עבודה/לגשת לטיפול אישי ולהגיע למערכת יחסים ממקום שלם ולא של חוסר כי זה מתכון למשןך דברים לא נכונים ולא בריאים לזוגיות שלך וגם לזמן לך מישהי שתמלא לך חסכים במקום אישה שתיבנו ותבנו יחד

זה חלק אינטגרלי מהקשר. בזוגיות עיקר הקשר הוא חברי, אבל יש גם קצת ילדי וקצת אבהי/אימהי.

אתה גם תהיה קצת אבהי לאשתך, קצת. אני אישית מחכה גם לאימהות הזאת כי זה כל כך כייפי שמשהו שאני לא צריכה להתאמץ בשבילו ובא לי בטבעי זה משהו שבן הזוג כל כך שמח לקבל.

רשימת שדכנים מתעדכנת - לקראת נישואין וזוגיות

בנוסף, הייתי ממליץ לתאר קצת יותר מה היא מחפשת, היא לא רק אישה בת 48 אלא יש לה אישיות ודרישות, וגם אין פה ממש תיאור שלה.

אם תפרטי מעט יותר יהיה קל יותר לאנשים לחשוב אם הם מכירים מישהו מתאים.

האם הרשימה היא לאנשים עם מוגבלויות?

מחפשת אדם נוח, שמור, ירא שמים (כיפה סרוגה) .

איש שלי

אהוב אחד

זה יום העצמאות

מצאתי לי פינת טבע פה

לכאורה, זה מה שחיפשתי בדיוק.

חורשה, שקט, אוויר נעים.

ועדיין, משהו בי לא מוצא מנוחה.

אני רוצה אותך, ובו זמנית אני מלאת פחדים מההליכה לקראתך.

אני יודעת שיש בי הרבה. יש בי מה לתת, יש בי אור. אני בטוחה בזה.

רק שבכלי העולם הזה, עוד לא למדתי ככ איך להנביע אותו, את האור הזה.

והבוץ דבק במעיינותיי, והסחף גובר עליי.

אני במערבולת פנימית, מרגישה שאין לי קרקע בטוחה להישען עליה.

לא מרגישה שאני יודעת,  לא מרגישה אולי כמעט בכלל..

אני לא יודעת מה יש שם, ברגש, שאני רוקדת איתו במין ריקוד של רצוא ושוב..

אני רוצה להרגיש, אני רצה אחרי ההרגש, מחפשת את הקו הדק הזה של רגש אמיתי שינבוט בי, ובו זמנית אני ככ בורחת ממנו. ככ מפחדת להתמסר אליו באמת.

אני רוצה אותי.

אני רוצה אותי בגדלות.

אני לא רוצה להיות נחסרת ככ בחסרונך..

אני לא רוצה להגיע אליך מתוך הריק,  מתוך הכלום, מתוך האין..

אני רוצה להלך בעולם בקומה זקופה, להיות עושה לי בית בתוכי. פינה של מלכות.

אני רוצה לזכור שיש בי.

אני לא חסרה. אני לא שבורה, אני לא אבודה.

אני רוצה ללמוד לאהוב את עצמי גם ככה. על כל חלקיי.

אני רוצה להצליח להתקלף... להגיע על הגרעין ההוא, שהוא אני, לחבק אותו שם ולשאוב ממנו כח.

ושם, בקודש הקודשים, חתום בחותמו של כהן גדול

מונח, הרצון שלי.

קראתי. אין לי מילים מעבר

ולא קל לגרום לי להתרגש

מה משנה אם מזהים אותך או  לא?  אף אחד לא מכיר אף אחד כאן, ממילא.....

וואו יקרה איך כתבת את הלב שלך

כמה מרגשת את

כמה אור וכמה אהבה יש בך ויש בך לתת

ב"ה שתמצאו אחד את השנייה במהרה ובמתיקות שלמה 🙏❤

הוא בטוח יזכה בך

ואתם לא מעמיקים את הקשר בכך שכל פגישה שלכם זה צחוקים וכיף ונמנעים מלהעמיק את הקשר. לא ברור אם החלטת שאתה רוצה להתחתן, בטח שלא ברור אם החלטת להתחתן איתה, ומתוך כך אתה חוזר לתירוץ הגובה ששמרת לך מראש, שלא השתנה מאז שהתחלתם להיפגש.

הייתי שמח לנסות לסייע לך אם תענה איפה אתה עומד ביחס לכל מה שאמרתי, אולי הכל הבל, רק אתה יודע.

החלטתי שאני רוצה להתחתן- כן. אני רוצה את זה מאוד, צמא לזוגיות ואהבה. אבל, לא יודע מה זה כי בחיים לא הייתי בדבר כזה.

לגבי להתחתן איתה, כמו שאמרתי המון דברים מתאימים לי, כיף ונחמד לי איתה אבל אין רגש.

ועניין הגובה, מההתחלה זה היה קשה לי זה נכון. לפעמים מפריע יותר ולפעמים פחות. עכשיו נראלי שזה פחות, אבל מפחד שבשכל שלי זה עדיין נתפס כמשהו פחות מושך אולי.

(היא דרך אגב סבבה עם הפרשי הגבהים ממה שאני שומע ממנה)

למה אתה רוצה להתחתן?

למה אתה צמא לזוגיות ואהבה?

אם אתה לא יודע מה זה אז למה אתה רוצה את זה? ולמה אתה רוצה משהו שאתה לא יודע?

מה זה אומר שאין רגש?

למה זה מפריע לך שהיא גבוהה ממך?

למה אתה מפחד ממה שאולי יש לך בשכל? ולמה שלא תבדוק בשכל שלך ותעדכן אותי?

קשה שרגש יווצר, שינסה למצוא דרך להיפגש בתדירות גבוהה יותר.

אם נפגשים רק אחת לתקופה ויש כיף, כדאי לנסות להעביר שלב ולהיפגש יותר, אחרת, חבל לדעתי על הקשר כי יהיה קשה לבנות אותו.

(אני הפסקתי קשר על דבר כזה אחרי שהבנתי לאחר מספר חודשים שאם עדיין נפגשים רק אחת לשבוע ולא יותר רגש כבר לא יבוא ולא נוכל לבנות משהו יחד כי כל פעם זה להיזכר מה קורה אצל האחר.)

ויש מצב שהקשר שלהם פשוט משעמם.. 

הראשון, להיפרד. לא מתאים.

השני - לעשות דברים ביחד.  ללכת לקניות. לעשות הליכה. ללכת לבנות משהו ביחד (להתנדב ווטאבר). לא עוד "דייט".

זה מאוד פשוט כן או לא

( אצל גברים זה שונה מנשים גברים עד דייט 3 יכולים להגיד אם יש משיכה או לא אבל נשים זה שונה מאוד)

הוא יועץ נישואין וממה שאני קוראת אצלו, הוא טוב. אפילו מאוד.

הוא מדבר על נושאים רבים, ובין השאר גם על הדילמה הזו.

גם באתר "השדכן", יש טיפים טובים.

בהצלחה.

שיהיה ברור

לא עברתי לנשואים טריים

אני לא בוגד

באמת

שמע המקום הזה בלב שלי אין מה לעשות

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

געגועים לאנשים שעברתי איתם פה לא מעט

ותמיד לדעת שמי אני בכלל

זה חשוב

אצלינו נוהגים אחרי 4 שנים

עם המקלחת של סוף תשעת הימים

אותו דבר לגבי נשים נשואות; 

כלומר, הרי הפורום לא נועד לאתר היכרויות, אז לכאורה, אין בעיה.

מצד שני, האם שייך  וצנוע בכל זאת, לנהל תכתובות עם גברים

אחרים, או שבגלל שזו התכתבות, שמות בדויים וכו', זה לא משנה.

אל תרבה שיחה עם האשה - האם לדעתכם זה מתכוון לסוג

של קשר כזה כמו כאן?

אינני נשואה, ובכל זאת אני תוהה אם זה לא עובר ולו במקצת

את גבול הצניעות;

הרי בכל זאת  נוצר קשר

 כלשהו אפילו רגשי, אחרי הכל מדברים כאן על דברים

מאוד אישיים....

אני גרושה.  חושבת שאם הייתי נשואה עם אדם

שהייתי חשה אליו קרבה גדולה וקשר אמיץ -

לא הייתי משתתפת בפורום עם גברים.

בחברה שאליה אני משתייכת (חרדית), לא שייך פורום

כזה. מעורב.

אז מצד אחד אני מרגישה קצת רגשי אשמה ומצד שני

יש לי תירוץ: הגרסא ינקותא שלי שונה מזו של החברה

החרדית, אני אוהבת לכתוב, אני אוהבת אינטרקציה

עם בני אדם, זה מעניין - במיוחד עם אנשים חכמים

וחושבים כמו אלה שבפורום...

השאלה אם התירוץ הזה יתקבל בבית דין

של מעלה. בזה אני לא כל כך בטוחה.

מה דעתכם?

אבקש תגובות מהפלג המחמיר במגזר

שלכם.  

לא אוהבת לכתוב "המגזר" - זה מפלג

ומבדיל, אבל איני מוצאת אפיון אחר כרגע...

תודה! 

ומשתתפת פה בפורום

לא מתכתבת בפרטי עם גברים

נמנעת מלהיכנס לפסים אישיים

לא רואה בעיה

לא מכירה כאן אף אחד במציאות

לא?

הרי לפי התגובות אפשר קצת להכיר טיפה מי ואיך המגיב, לא?

ואם אפשר - מדוע את משתתפת, מה זה נותן לך?

זה פסים אישיים

אין בעיה לדעת מה הסגנון וההשקפה של המגיב

זה לא הופך שום דבר לאישי

הכל כאן בפומבי

זה נותן לי היכרות עם מגוון דעות

זה נותן הרבה מחשבה ופרספקטיבה על החיים

ואם את שואלת אותי אני לא רואה הבדל בין אישה פנויה לנשואה מהבחינה הזאת

מאוד תורמים ומוסיפים לשיח, לדיון. 

אברך כמו שחלמתי שנים

שמח בחלקי הטוב

מה איתך אח?

זה זכות מעל הטבע

אני אין לי מעצמי כלום על זה

 דש!

הצלחה וברכת ה' בכל . 

הייתי פה פעם בניק אחר

היית לפעמים משתתף גם בנוג"ה

שם הייתי פעילה בזמנו...

זוכרת אותך ממש לטובה

ובייחוד לא קולה!!!

שעדיף להימנע ממשחות שיניים מלבינות. ייתכן שהן מלבינות אבל הן משפשפות את האימייל (במיוחד פחם וכיו"ב).

פרדונטקס טוב לחניכיים אם יש בעיות חניכיים / חניכיים רגישות וכיו"ב.

סנסודיין repair (אם מכיל NOVAMIN) טוב לשיניים רגישות ה־NOVAMIN ממלא סדקים מיקרוסקופיים באופן דומה לאימייל או משהו כזה. מומלץ בחום זה גם נותן תחושה חלקה לשיניים.

חוץ מזה כמעט כולם אותו דבר. זה שיש מיליון סוגים בסוף כמעט כולם אותו דבר וכמעט אותם מרכיבים, זה confusion marketing. גם למשל בסנסודיין: יש כמה משחות עם כל־מיני כיתובים שונים אבל אם להסתכל על הרכיבים, זה בדיוק אותו דבר (ומחירים שונים...)

מומלץ להשתמש במברשות רכות. היעילות היא אותה יעילות אלא שהרכות פחות פוגעות בחניכיים / משפשפות את האימייל. אני אישית ממליץ על curaprox, ה־ultrasoft מדהים וגם די עמיד בהשוואה להרבה מתחרים.

ובאו לפגישה.

אבל אפשר לשנות את זה אחרי האירוסין. תזמין אותה לשיננית או הלבנה.

אבל זה סופי ב"ה

תודה!

(סתם)

וזה בכלל לא מעניין אותו

הוא אמר מזמן שזה יהיה הדבר האחרון שיעניין אותו באשתו...

היא יודעת שהוא שרוף עליה...

אחים לא בהכרח דומים

את אמורה לפרגן ולהרים, : כן בטח!!! מהממממת!!!!! 🥰😍

משו כזה

חחח אבל אם גם הוא בראש כזה אז הכל טוב

היא מהממת באופי שלה והכל טפו חמסה וב"ה

ולפני שהכיר אותה הוא בכלל לא היה בעניין של בנות או חתונה

והוא רוצה ואוהב אותה מלכתחילה אז אני לא רואה בזה בעיה לומר שהיא לא הכי יפה בעולם...(גם לא יפה באופן כללי, חביבה עם חן יהודי)

תאמת שיש לי הערכה לזה,

ברור שצריך משיכה חיצונית גם,

אבל הפנימית זה הדבר שבסוף הכי מחבר. (לענ"ד)

בסוף זה גם עניין של אופי ומאד אינדיבידואלי לכל אחד

כאילו, את יכולה להגיד לנו ולאנשים אחרים אבל לא לאחיך

אבל אני גאה לספר לכם שאני נותנת צ'אנס ויוצאת גם עם הבחורים שהם לגמרי קלאסיים מבחינה חיצונית

תעשי רק דברים שאת שלמה איתם(:

וחשוב לו מישהי שנראית נורמלי ולא מכוערת.

ואין לו עניין דווקא בבחורה "חתיכה".

אני עושה דברים שיש להם פוטנציאל שאהיה שלימה איתם😉

בעיניו היא יפה, אל תגידי לו שהיא לא.

כאילו, זה לא נחמד, והוא עלול בסוף להאמין לך.

לא יודעת אם "יפה" בהגדרת הוליווד

ברור שלא אגיד לו, אני אחות טובה אחרי הכל

נכון, יפה

תסנני מה שמתאים לך..

בהצלחה!