חחחח וואי הזכרת לי משהו מצחיק מהשבת.

בשבת התארחתי בישיבת הסדר(לא מתכוון לציין היכן, אנונימיות) וישבתי מול החבר שלי בארוחה... פתאום אני קולט איזה מישהי אני אומר לו "חיים(שם בדוי) טרף טרף"... החברים שאני מכיר מהישיבה התיכונית שלומדים עתה בישיבת ההסדר אמרו אחד לשני "הבת של הרב דוד (שם בדוי) טרף?"(יעני להבהיר לי שאוי לי מלגשת!) וואי וואי זה היה קורע. ברוך השם הזהירו אותי בזמן.

כי מדובר בעצם בכל דבר שאנשים עושים, חושבים ומתנסחים, שהוא לא כתוב בהלכה אלא כי ככה מקובל.

אני חושב שההצמדות לנורמות האלה היא לא תמיד מודעת, כלמר לא תמיד הבן אדם חושב "בוא נעשה כמו כולם כדי להשתייך", אלא הוא לא מכיר משהו אחר. בתרבויות אחרות באפריקה יש נורמות אחרות לחלוטין כי בכל מקום החיים מתפתחים בצורה אחרת. לכן אני לא רואה את תופעת העדר הזאת כביטול העצמיות, מאחר והאינדיבידואליות עצמה היא משהו שהוא חלק מהקשר חברתי. במילים אחרות, בן אדם לא נולד מתוך וקום, ולא חיי בחלל.

אבל במציאות זה לא תמיד עובד ככה.

ולאידת אם זה קשור ליכולת לקבל את השונה, יותר קשור לעדריות.

אבל בלי קשר לעדריות,

אני חושבת שכחברה, יש כ"כ הרבה סוגים של אנשים, שאנחנו חייבים קצת מסגרות ומוסכמויות כדי לעשות סדר,

למרות שלפעמים הקטלוג הזה הוא מרובע, ולא מדויק.

אבל אם יודעים לקחת אותו בערבון מוגבל, הוא בהחלט יכול לעזור.

וחלק מהמסגרות האלו- זה הלבוש.

נכון שאני כחרדית יכולה ללכת ולהתלבש כמו דתית לאומית

(מצחיק להגיד את זה, אבל תכלס שתינו יודעות לשייך ברחוב כל אחת האם היא זה או זה או משהו אחר)

בלי לשנות משהו ברמה ההלכתית,

ובכל זאת, גם אם אני בוחרת לעשות את זה בקטנה מדי פעם, בגדול אני לא עושה את זה.

למה?

כי אני צריכה שייכות.

ברגע שהחלטתי שהחברה החרדית (אפשר לומר זאת על כל חברה, מדברת על נקודת הראות שלי) מתאימה לי, והכי טובה בשבילי- אני רוצה להשתייך אליה.

ואם כבר, נקשר את זה לפורום-

נכון שאני יכולה להגיד שלא ישפטו אותי לפי המראה שלי, ושאני צנועה אותו דבר ואולי יותר, ושהדעות וההשקפות שלי הן חרדיות, אבל אם המראה החיצוני שלי לא משקף את זה- אז למה שמישהו יציע לי בחורים חרדים? 

ולמה שהם ירצו לצאת איתי, אם אני נראית דתית לאומית?

אם אני דתית לאומית, אז כנראה שיש ביננו פערי אידיאולוגיה גדולים מדי ולא מתאים.

איך נוצר הסגנון המסוים המאפין כל חברה?

זה מענין.

אבל נראה לי מה שטוב,

שאדם אוהב את מה שהוא רגיל אליו.

אז לפחות אני חושבת שאני מתלבשת כמו שאני, כי אני אוהבת את זה.

גם אם זה נוצר בגלל דעת קהל.

ולגבי מה שכתבת שהופכים סגנון להלכה-

לאידת אם התכוונת לזה כפשוטו.

אבל אני כן מכירה את זה מקרוב לצערי, שאנשים חושבים על כל מיני דברים שהקשר בינם לבין צניעות מקרי בהחלט, שהם הלכה. וזה עצוב.

אבל נראה לי כשיש קצת שכל ישר יודעים מה אסור/מותר, מה מותר אבל לא ראוי, ומה לא הלכה בכלל.

-סוף נאום-

מקוה שהצלחתי להסביר את עצמי, היה קצת קשה

תודה.

מישהי אחת מתחילה ללכת עם כיסוי ראש מסוג מסוים - תוך חודש זה כבר בכל הארץ.. (זה לא רק אצל דתיים, כמובן, מעבר לדוגמה הספציפית).

יש דברים מקבילים גם אצל גברים, אבל פחות "בוטה".

[ראיתי פעם סיפור על איזה חבדני"ק דומני, שהיה לו בית חרושת לבגדים באמריקה. בטעות יצרו שם פעם מכנסיים שכל צד מהם בצבע שונה. הוא היה בחופשה - כשהבין מה קרה, פחד לחזור מאימת המשווקים.

סוף סוף השיג אותו מישהו ושאל איפה הוא, מחפשים דחוף... נגמר המלאי החדש - כולם רוצים..]

יש איזה הסבר פסיכולוגי על "תחושת השתייכות", אבל יש גם סתם תופעה של עדר.... אי אפשר לומר שזה הכי "כבוד האדם".. אם כי ניתן להבין (כמובן, גם ההיפך "דווקא להתבלט" לא טוב בהרבה)

ואני מאוד בעדם. אבל הם יוצאי הדופן...

קודם כל אני לא מסכימה שכולן נראות בדיוק אותו דבר.

מעבר לזה, יש פה עניין של אופנה. אפשר לאהוב אותה ואפשר לא, אבל היא כן משפיעה על מה שלובשים וקונים.

חוץ מזה, יש עניין של השתייכות למגזר.

בד"כ אדם אוהב את מה שהוא רגיל אליו, את מה שקרוב אליו, את מה שהוא רואה בסביבה שלו וזה לא רע בעיניי

ולבסוף - השם רואה את מה שבלב, אבל אנחנו? רק לעיניים.

לכן, איך שאתה מתלבש זו אמירה וחבל להתכחש לזה. זה מתייג אותך בסגנון מסוים ויש לכך אינסוף השפעות.

אולי במובן המילולי שמשלבים גוונים. אבל חבר'ה של ג'ינסים, כולם לובשים ג'ינסים. גבעונים כולם עם צווארון קרוע. דת"ל מהתנחלויות, כולם מורעלי בלנדסטון. תלמידי ישיבות כולם עם דגמ"ח. מסורתיים כולם בג'ינס וטי שירט. בתל אביב, כולם יצורים. וכן הלאה!

לא להטפל לקטנות, סתם זרקתי דוגמאות לשם ההמחשה והם נכתבו בהומור

וגם גברים- העניין של חולצה לבנה לבן תורה וכל השטויות האלה

החברה הדתית בכלל מאוד מדגישה את השייכות החברתית והרבה פחות אידיבידואליות

ביאליק. מכיר?

יכולת של גבר לנחם את עצמו, להכיל את הקשיים שלו ולעמוד מול העולם, היא חלק מתהליך ההתבגרות. כשזה קיים, ה"עטיפה" מהאישה הופכת לבונוס נעים ולא לצורך. 
 

יחס אימהי הוא לרוב חד-כיווני (האם נותנת, הילד מקבל). אתה מצפה שהיא תהיה ה"מבוגר האחראי" שמכיל ומנחם. כאשר בת הזוג מרגישה שהיא צריכה "לטפל" בבן הזוג שלה או לעטוף אותו, היא עלולה לראות בו מישהו שזקוק להגנה ולא מישהו שהיא חושקת בו כגבר.

כלומר אם זה חלק מהרגשת הצורך בקשר זוגי מבחינתך (שכשמו כן הוא הוא בריא כשהוא זוגי לא אימהי)

אז אתהצריך לעשות בירור עצמי עמיק מאיזה מקופ נוגע החוסר הזה לעשות עבודה/לגשת לטיפול אישי ולהגיע למערכת יחסים ממקום שלם ולא של חוסר כי זה מתכון למשןך דברים לא נכונים ולא בריאים לזוגיות שלך וגם לזמן לך מישהי שתמלא לך חסכים במקום אישה שתיבנו ותבנו יחד

זה חלק אינטגרלי מהקשר. בזוגיות עיקר הקשר הוא חברי, אבל יש גם קצת ילדי וקצת אבהי/אימהי.

אתה גם תהיה קצת אבהי לאשתך, קצת. אני אישית מחכה גם לאימהות הזאת כי זה כל כך כייפי שמשהו שאני לא צריכה להתאמץ בשבילו ובא לי בטבעי זה משהו שבן הזוג כל כך שמח לקבל.

רשימת שדכנים מתעדכנת - לקראת נישואין וזוגיות

בנוסף, הייתי ממליץ לתאר קצת יותר מה היא מחפשת, היא לא רק אישה בת 48 אלא יש לה אישיות ודרישות, וגם אין פה ממש תיאור שלה.

אם תפרטי מעט יותר יהיה קל יותר לאנשים לחשוב אם הם מכירים מישהו מתאים.

האם הרשימה היא לאנשים עם מוגבלויות?

מחפשת אדם נוח, שמור, ירא שמים (כיפה סרוגה) .

איש שלי

אהוב אחד

זה יום העצמאות

מצאתי לי פינת טבע פה

לכאורה, זה מה שחיפשתי בדיוק.

חורשה, שקט, אוויר נעים.

ועדיין, משהו בי לא מוצא מנוחה.

אני רוצה אותך, ובו זמנית אני מלאת פחדים מההליכה לקראתך.

אני יודעת שיש בי הרבה. יש בי מה לתת, יש בי אור. אני בטוחה בזה.

רק שבכלי העולם הזה, עוד לא למדתי ככ איך להנביע אותו, את האור הזה.

והבוץ דבק במעיינותיי, והסחף גובר עליי.

אני במערבולת פנימית, מרגישה שאין לי קרקע בטוחה להישען עליה.

לא מרגישה שאני יודעת,  לא מרגישה אולי כמעט בכלל..

אני לא יודעת מה יש שם, ברגש, שאני רוקדת איתו במין ריקוד של רצוא ושוב..

אני רוצה להרגיש, אני רצה אחרי ההרגש, מחפשת את הקו הדק הזה של רגש אמיתי שינבוט בי, ובו זמנית אני ככ בורחת ממנו. ככ מפחדת להתמסר אליו באמת.

אני רוצה אותי.

אני רוצה אותי בגדלות.

אני לא רוצה להיות נחסרת ככ בחסרונך..

אני לא רוצה להגיע אליך מתוך הריק,  מתוך הכלום, מתוך האין..

אני רוצה להלך בעולם בקומה זקופה, להיות עושה לי בית בתוכי. פינה של מלכות.

אני רוצה לזכור שיש בי.

אני לא חסרה. אני לא שבורה, אני לא אבודה.

אני רוצה ללמוד לאהוב את עצמי גם ככה. על כל חלקיי.

אני רוצה להצליח להתקלף... להגיע על הגרעין ההוא, שהוא אני, לחבק אותו שם ולשאוב ממנו כח.

ושם, בקודש הקודשים, חתום בחותמו של כהן גדול

מונח, הרצון שלי.

קראתי. אין לי מילים מעבר

ולא קל לגרום לי להתרגש

מה משנה אם מזהים אותך או  לא?  אף אחד לא מכיר אף אחד כאן, ממילא.....

וואו יקרה איך כתבת את הלב שלך

כמה מרגשת את

כמה אור וכמה אהבה יש בך ויש בך לתת

ב"ה שתמצאו אחד את השנייה במהרה ובמתיקות שלמה 🙏❤

הוא בטוח יזכה בך

ואתם לא מעמיקים את הקשר בכך שכל פגישה שלכם זה צחוקים וכיף ונמנעים מלהעמיק את הקשר. לא ברור אם החלטת שאתה רוצה להתחתן, בטח שלא ברור אם החלטת להתחתן איתה, ומתוך כך אתה חוזר לתירוץ הגובה ששמרת לך מראש, שלא השתנה מאז שהתחלתם להיפגש.

הייתי שמח לנסות לסייע לך אם תענה איפה אתה עומד ביחס לכל מה שאמרתי, אולי הכל הבל, רק אתה יודע.

החלטתי שאני רוצה להתחתן- כן. אני רוצה את זה מאוד, צמא לזוגיות ואהבה. אבל, לא יודע מה זה כי בחיים לא הייתי בדבר כזה.

לגבי להתחתן איתה, כמו שאמרתי המון דברים מתאימים לי, כיף ונחמד לי איתה אבל אין רגש.

ועניין הגובה, מההתחלה זה היה קשה לי זה נכון. לפעמים מפריע יותר ולפעמים פחות. עכשיו נראלי שזה פחות, אבל מפחד שבשכל שלי זה עדיין נתפס כמשהו פחות מושך אולי.

(היא דרך אגב סבבה עם הפרשי הגבהים ממה שאני שומע ממנה)

למה אתה רוצה להתחתן?

למה אתה צמא לזוגיות ואהבה?

אם אתה לא יודע מה זה אז למה אתה רוצה את זה? ולמה אתה רוצה משהו שאתה לא יודע?

מה זה אומר שאין רגש?

למה זה מפריע לך שהיא גבוהה ממך?

למה אתה מפחד ממה שאולי יש לך בשכל? ולמה שלא תבדוק בשכל שלך ותעדכן אותי?

קשה שרגש יווצר, שינסה למצוא דרך להיפגש בתדירות גבוהה יותר.

אם נפגשים רק אחת לתקופה ויש כיף, כדאי לנסות להעביר שלב ולהיפגש יותר, אחרת, חבל לדעתי על הקשר כי יהיה קשה לבנות אותו.

(אני הפסקתי קשר על דבר כזה אחרי שהבנתי לאחר מספר חודשים שאם עדיין נפגשים רק אחת לשבוע ולא יותר רגש כבר לא יבוא ולא נוכל לבנות משהו יחד כי כל פעם זה להיזכר מה קורה אצל האחר.)

ויש מצב שהקשר שלהם פשוט משעמם.. 

הראשון, להיפרד. לא מתאים.

השני - לעשות דברים ביחד.  ללכת לקניות. לעשות הליכה. ללכת לבנות משהו ביחד (להתנדב ווטאבר). לא עוד "דייט".

זה מאוד פשוט כן או לא

( אצל גברים זה שונה מנשים גברים עד דייט 3 יכולים להגיד אם יש משיכה או לא אבל נשים זה שונה מאוד)

הוא יועץ נישואין וממה שאני קוראת אצלו, הוא טוב. אפילו מאוד.

הוא מדבר על נושאים רבים, ובין השאר גם על הדילמה הזו.

גם באתר "השדכן", יש טיפים טובים.

בהצלחה.

שיהיה ברור

לא עברתי לנשואים טריים

אני לא בוגד

באמת

שמע המקום הזה בלב שלי אין מה לעשות

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

געגועים לאנשים שעברתי איתם פה לא מעט

ותמיד לדעת שמי אני בכלל

זה חשוב

אצלינו נוהגים אחרי 4 שנים

עם המקלחת של סוף תשעת הימים

אותו דבר לגבי נשים נשואות; 

כלומר, הרי הפורום לא נועד לאתר היכרויות, אז לכאורה, אין בעיה.

מצד שני, האם שייך  וצנוע בכל זאת, לנהל תכתובות עם גברים

אחרים, או שבגלל שזו התכתבות, שמות בדויים וכו', זה לא משנה.

אל תרבה שיחה עם האשה - האם לדעתכם זה מתכוון לסוג

של קשר כזה כמו כאן?

אינני נשואה, ובכל זאת אני תוהה אם זה לא עובר ולו במקצת

את גבול הצניעות;

הרי בכל זאת  נוצר קשר

 כלשהו אפילו רגשי, אחרי הכל מדברים כאן על דברים

מאוד אישיים....

אני גרושה.  חושבת שאם הייתי נשואה עם אדם

שהייתי חשה אליו קרבה גדולה וקשר אמיץ -

לא הייתי משתתפת בפורום עם גברים.

בחברה שאליה אני משתייכת (חרדית), לא שייך פורום

כזה. מעורב.

אז מצד אחד אני מרגישה קצת רגשי אשמה ומצד שני

יש לי תירוץ: הגרסא ינקותא שלי שונה מזו של החברה

החרדית, אני אוהבת לכתוב, אני אוהבת אינטרקציה

עם בני אדם, זה מעניין - במיוחד עם אנשים חכמים

וחושבים כמו אלה שבפורום...

השאלה אם התירוץ הזה יתקבל בבית דין

של מעלה. בזה אני לא כל כך בטוחה.

מה דעתכם?

אבקש תגובות מהפלג המחמיר במגזר

שלכם.  

לא אוהבת לכתוב "המגזר" - זה מפלג

ומבדיל, אבל איני מוצאת אפיון אחר כרגע...

תודה! 

ומשתתפת פה בפורום

לא מתכתבת בפרטי עם גברים

נמנעת מלהיכנס לפסים אישיים

לא רואה בעיה

לא מכירה כאן אף אחד במציאות

לא?

הרי לפי התגובות אפשר קצת להכיר טיפה מי ואיך המגיב, לא?

ואם אפשר - מדוע את משתתפת, מה זה נותן לך?

זה פסים אישיים

אין בעיה לדעת מה הסגנון וההשקפה של המגיב

זה לא הופך שום דבר לאישי

הכל כאן בפומבי

זה נותן לי היכרות עם מגוון דעות

זה נותן הרבה מחשבה ופרספקטיבה על החיים

ואם את שואלת אותי אני לא רואה הבדל בין אישה פנויה לנשואה מהבחינה הזאת

מאוד תורמים ומוסיפים לשיח, לדיון. 

אברך כמו שחלמתי שנים

שמח בחלקי הטוב

מה איתך אח?

זה זכות מעל הטבע

אני אין לי מעצמי כלום על זה

 דש!

הצלחה וברכת ה' בכל . 

הייתי פה פעם בניק אחר

היית לפעמים משתתף גם בנוג"ה

שם הייתי פעילה בזמנו...

זוכרת אותך ממש לטובה

ובייחוד לא קולה!!!

שעדיף להימנע ממשחות שיניים מלבינות. ייתכן שהן מלבינות אבל הן משפשפות את האימייל (במיוחד פחם וכיו"ב).

פרדונטקס טוב לחניכיים אם יש בעיות חניכיים / חניכיים רגישות וכיו"ב.

סנסודיין repair (אם מכיל NOVAMIN) טוב לשיניים רגישות ה־NOVAMIN ממלא סדקים מיקרוסקופיים באופן דומה לאימייל או משהו כזה. מומלץ בחום זה גם נותן תחושה חלקה לשיניים.

חוץ מזה כמעט כולם אותו דבר. זה שיש מיליון סוגים בסוף כמעט כולם אותו דבר וכמעט אותם מרכיבים, זה confusion marketing. גם למשל בסנסודיין: יש כמה משחות עם כל־מיני כיתובים שונים אבל אם להסתכל על הרכיבים, זה בדיוק אותו דבר (ומחירים שונים...)

מומלץ להשתמש במברשות רכות. היעילות היא אותה יעילות אלא שהרכות פחות פוגעות בחניכיים / משפשפות את האימייל. אני אישית ממליץ על curaprox, ה־ultrasoft מדהים וגם די עמיד בהשוואה להרבה מתחרים.

ובאו לפגישה.

אבל אפשר לשנות את זה אחרי האירוסין. תזמין אותה לשיננית או הלבנה.

אבל זה סופי ב"ה

תודה!

(סתם)

וזה בכלל לא מעניין אותו

הוא אמר מזמן שזה יהיה הדבר האחרון שיעניין אותו באשתו...

היא יודעת שהוא שרוף עליה...

אחים לא בהכרח דומים

את אמורה לפרגן ולהרים, : כן בטח!!! מהממממת!!!!! 🥰😍

משו כזה

חחח אבל אם גם הוא בראש כזה אז הכל טוב

היא מהממת באופי שלה והכל טפו חמסה וב"ה

ולפני שהכיר אותה הוא בכלל לא היה בעניין של בנות או חתונה

והוא רוצה ואוהב אותה מלכתחילה אז אני לא רואה בזה בעיה לומר שהיא לא הכי יפה בעולם...(גם לא יפה באופן כללי, חביבה עם חן יהודי)

תאמת שיש לי הערכה לזה,

ברור שצריך משיכה חיצונית גם,

אבל הפנימית זה הדבר שבסוף הכי מחבר. (לענ"ד)

בסוף זה גם עניין של אופי ומאד אינדיבידואלי לכל אחד

כאילו, את יכולה להגיד לנו ולאנשים אחרים אבל לא לאחיך

אבל אני גאה לספר לכם שאני נותנת צ'אנס ויוצאת גם עם הבחורים שהם לגמרי קלאסיים מבחינה חיצונית

תעשי רק דברים שאת שלמה איתם(:

וחשוב לו מישהי שנראית נורמלי ולא מכוערת.

ואין לו עניין דווקא בבחורה "חתיכה".

אני עושה דברים שיש להם פוטנציאל שאהיה שלימה איתם😉

בעיניו היא יפה, אל תגידי לו שהיא לא.

כאילו, זה לא נחמד, והוא עלול בסוף להאמין לך.

לא יודעת אם "יפה" בהגדרת הוליווד

ברור שלא אגיד לו, אני אחות טובה אחרי הכל

נכון, יפה

תסנני מה שמתאים לך..

בהצלחה!