ויותר מזה, כשמקבלים אחד את השני כמו שהוא ומתוך זה ניבנת קומה נוספת

אבל הבת עולם התורה שלה אינו מבוסס על לימוד בין כותלי ישיבה.

תפקיד הבעל להיות עמוד האש בעינייני תורה גולמית והלכה...

תפקידי האישה הם שונים לחלוטין.

ההפרשים נובעים מהיותה אישה והיותך גבר...

לא מכך שאתה למדת איקס שנים בישיבה והיא לא...(זה רק ביטוי לכוחות השונים שטמונים בכל אחד מכם)

לחשוב שלנשים יש אישיות שנושאת תפיסות בסיסיות, ואולי ילדותיות- זה קצת אמממ....

אם הבנתי אותך נכון אתה רואה איך הישיבה משפיע לטובה על בנים (ואולי גם משווה למי שלא למד בישיבה)

ושואל את עצמך, מה עם הבנות? הן הרי לא לומדות בישיבה?

ומה שמנסים להסביר לך זה שבנות מתפתחות אחרת,

הן לא צריכות לשבת כמה שנים ורק ללמוד תורה בשביל לבנות אישיות

" מפותחת, שואפת, רחבה, אידיאליסטית, עמוקה ומיוסדת "

העובדה היא שלנשים אין חיוב ללמוד תורה כמו לגברים,

וגם לא חייבות במצוות עשה שהזמן גרמא,

כי ה' ברא אותנו שונים עם תפקידים שונים בעולם.

אולי אפילו לא פחות מבנים..

בישיבות ברוב הגדול של הזמן לומדים גמ'.

כשאני יוצאת עם מישהו שלמד בתיכון ולא עשה הסדר (עכשיו בישיבה).. 

האם יש פער ביננו כיוון שלמדתי תמיד במקומות 'דוסים' ובמדרשה.. שאלה שצריך לשאול. 

האם יצא לך לחוות פער כזה?

כאישה, שנפגשה עם לא מעט בחורי ישיבה,

ולמדה רק שנה אחת במדרשה,

אני יכולה להעיד עליי ועל חברותיי 

שהפערים הם לפעמים הפוכים,

שהאישיות של בחור ישיבה שלמד בישיבה כך וכך שנים, לא בהכרח מפותחת, שואפת, רחבה, אידיאליסטית, עמוקה ומיוסדת יותר.

אישה "שעשני כרצונו" בטבעה מפותחת, שואפת, רחבה, אידיאליסטית וכו'...

וכשיוצקים רצון ותוכן נכון אפילו בשנת מדרשה, או אפילו באולפנא/מכללה/לא משנה מה,

אפשר להגיע לאותו מקום שגבר יכול להגיע אחרי שנים רבות בישיבה.

לא כל בחור ישיבה עובר תהליכים עמוקים בלימוד שלו, לפעמים הם רק אינטלקטואליים, שכליים, הלכתיים, פרקטיים.

אם אתה מרגיש שהלימוד שלך מפתח אותך לעבודת ה'' עמוקה כמו שפירטת- 

עליך פשוט למצוא את הבחורה שעוברת בנפש שלה תהליכים דומים,

גם אם אין לה את הידע וכמות הידע כמו שלך.

ובסופו של דבר - 

אחרי כמה שנים, כשיגיעו גם הילדים,

האישה תהיה זקוקה עוד יותר לבעל שיהווה האור הרוחני

והמנהיג המוביל של הבית בעבודת ה'.

מישהי אמרה לי פעם "אתם הבנים יושבים בישיבה עד לא יודעת מתי, ככה שלפעמים אתם יוצאים לעולם רק בגיל 27 בערך, אבל אנחנו הבנות יוצאות לעולם כבר בגיל 18-19", והיא ציינה את זה דווקא כ"חסך" של הבנים...

נראה לי שזה כמו שכבר אמרו פה- הבדל בין בנים לבנות. כל אחד וצורת הבניין שלו, כל אחד והמטרה שלו.

זה שהתורה של האישה נובעת מתורת הבעל. הוא לומד, והיא מקבלת ממנו. ויש לה אמונה תמימה יותר, שפחות מצריכה אותה ללמוד שנים כמו הבעל. וכן תפקידי הבעל והאישה שונים בבית.

ולא סותר שדנים ביחד ומלבנים סוגיות, או שיש מחלוקות בהשקפה..

ובישיבה לא לומדים "רק" גמרא.

וברור שאדם שלומד הרבה שנים, כמו שצריך, הוא גדול יותר בתורתו ובעומק שבה.

ומי שאינו מכיר את זה, אז חבל "באיצטלה של כאילו תורה" להגיד אחרת. אם מה ששנה-שנתיים במדרשה תגרום לבת לא לתפוס את משמעות הלימוד של שנים רבות, ברצינות, ואת עומק החיים שזה נותן למי שלומד כך באמת וחי את הדברים - חבל מאד.

אלא מה? שמה שצריך לצפות מהאשה, אינו דווקא הצד הזה. והסברתי קצת יותר בתגובה שלפני כן.

@אורות מאופל- זה נשמע שאתה חושב שרק מי שנכנס לישיבה>שבה לומדים תורה>שבתוך התורה הזאת ה' נמצא = נהיה אדם 'אלוקי' כמו שהגדרת.

אז קודם כל, להיות אלוקי זו שאיפה נראה לי מעל השמיים, הכוונה גבוהה ביותר, ואנחנו הקטנים, ברובנו, לא זוכים שאלו יהיו שאיפותינו (גברים ונשים כאחד). מה כן? - להיות אדם שרוצה את ה' בחייו, שמאמין בו בכל מאודו, שמרגיש אותו, שעובד אותו ומשתדל לשמח אותו ולעשות רצונו = חי את ה'. וכל זה לאו דווקא קורה רק בספסל הישיבה!! הוא קורה במקומות רבים..בעצם, בכל מקום. ובוא נגיד- המבחן האמיתי לראות האם אתה חי חיים של אמונה וקרבה לה', הוא בדיוק בדיוק מחוץ לישיבה. 

ויעידו על כך הבנות הרבות שסיימו אולפנא, שירות ואולי גם מדרשה, יצאו לעולם הגדול שהוא צבעוני ומפתה ומלא באפשרויות אינסופיות - ובחרו בחיים של תורה. ככה, לבד, מעצמן. תורה לשמה. בלי שמאכילים אותן בוקר וערב אידיאלים גדולים, דיבורים גבוהים, בלי ספר קודש כזה או אחר שמניחים לפניהן (בעל כורחן או מרצונן), ובלי שעה קבועה ויום קבוע של חברותות שאולי פעם באולפנא הכריחו אותן לעשות...

אלא-

לבחור ללכת כל שבוע לשיעור או שניים, שכולל טרחה והוצאה של כסף. 

לבחור לקום בבוקר ולהתפלל, אפילו שהכי אין לך כוח בעולם.

לבחור איזה ספר שמחזק אותך ולשבת ללמוד, איזה ערב או בשבת, לבד או עם חברה.

לבחור ללמוד הלכות יומיות, להשתדל לדקדק אותן כמה שיותר בחיי המעשה. לבחור לצאת למרחב או לאיזה מקום שקט, באמצע\סוף יום עמוס ומתיש- ולהתבודד, לדבר עם ה' מעומק הלב, במילים הכי פשוטות ואמיתיות.

ללבוש צנוע- עד כמה שזה ניסיון כ"כ קשה, בלי שאיש כופה עלייך (כמו לדוג' באולפנות).

ועוד ועוד ועוד בחירות מתוקות ואמיתיות שנובעות רק מלב חי שרוצה את ה' בכל מאודו.

***ווידוי - אני אודה ואומר שאני לא עושה עדיין חצי\רוב מהדברים שאמרתי...אבל יש המונים שכן!

מה דעתכם על בחורה בוגרת מדרשות , שיעורי רב קוק שבנו בה עומק, עולם רוחני פנימי מפותח וכו 

נפגשת עם בחורים שהם קובעים עיתים לתורה אפילו בהתמדה, ושומרי תורה ומצוות אבל ללא העומק הזה?

כנראה לומדים בעיקר הלכה וגמרא..אבל לא תורת הרב קוק וכד.

נפוץ בעיקר אצל בנות בגילאים מבוגרים...30+.. שאז יש פחות הצעות מהסוג של בחורי ישיבה הסדרניקים וכדו

מה דעתכם על האפשרות לבנות ביחד ? כשר כן  מרגישים את הפער הזה ? 

כי בגילאים מבוגרים יש פחות היצע... הרבה פחות היצע...

ומקובל כן לנסות להתפשר..בגלל בעיית ההיצע..

גם ככה קשה למצוא בחור מתאים משאר הבחינות...מסור רציני כימיה טובה רמה דתית טובה...

ואז השאלה מה עושים עם הפער הזה..

קודם כל, @מאזין אל הקולות - אשריך!!

למה אתה חושב שקשר זוגי מושפע כ"כ מהידע התורני של שניהם?

כמה אתה חושב שהמישור הזה בא לידי ביטוי בחיי נישואין?

כמה שוויון בידע תורני עוזר להשכנת שלום והשראת שכינה בבית?

לבי אומר לי שאלה הנקודות החשובות בהקמת בית,

ולכן זה כ"כ לא הנושא.

הנושא זה כיוון משותף לחיים, בלי קשר לרמת או כמות לימוד.

בהנחה שאתה בייניש כבד מאוד,

תחפש לך אשה ירא"ש שאוהבת ללמוד,

גם אם היא לא שיעור ט' במדרשת הרובע / נשמת וכו'

וגם אם תהיה יותר משפיע ממקבל -

מבטיח לך שיהיה אור חוזר, והרבה ממנו.

בהצלחה!!

באמת נראה לך שכל נשות הרבנים למדו כמו הבעלים שלהם?!

אם כן, כל הבתים בעולם לא שלמים?!

כאחד שמכיר מקרוב המון אברכים מישיבות גבוהות,

אגלה את אזנך שממש לא כולם נשואים למדרשיסטיות,

ועדיין נראה שהם חיים בשלום ובהרמוניה,

גם אם האשה שלהם מעולם לא למדה 'תומים' או 'קצות'.

מייעץ לך לדבר עם אברך או ת"ח עם הבנה בנפש.

כיצד אני מגדיר לעצמי 'תורה'... תודה

ודאי שהתורה אינה שכל,

רק לא ברור לי איך הדבר הזה ברור לך,

ואתה עדיין תקוע במחשבה שהיא צריכה ללמוד כמוך.

אשה בנויה אחרת (שעשאני כרצונו, בינה יתרה וכו'),

והיא לא מחויבת ללמוד תורה 

(מעבר למש"כ הבית הלוי שאתה ודאי מכיר).

הקשר ביניכם לא אמור להיות חברותא,

אלא קשר פנימי עמוקף

שמביא להתאמה ברצון, בשכל, ברגש וגם בגוף,

וממילא להוספת חיים, שלום ושמחה בעולם.

מה כל זה קשור למספר השנים שהיא למדה תורה,

(תגדיר אותה איך שבא לך)?!

"איך ניתן לגשר על הפער"

"קשר טבעי- קשר מוגבל"

"קשר לא זוגי אלא של רב-תלמיד" (אתה, שם,שם)

אתה עצמך עם מחשבותיך (המעוותות יש לומר) הם ההוכחה שלימוד תורה הוא לא חזות הכל.

"גם אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך".

היופי של התורה הוא שהיא לבסוף מיישרת את האדם, מהפכת אותו להיות טוב,

מעצבת אותו, גורמת למידותיו להיות מתוקנות יותר.

ואם לימוד התורה הרב שלך (שאני ראשונה להתפעל ממנו, בנסיבות אחרות) גורם לך להתנשא על בנות, להסתכל עליהן מראש מגבוה, לחשוב שעדיף להתחתן עם החברותא (או עם כל גבר אחר -למדן כמובן- עלי אדמות), להתיימר להמציא מחדש את מושג הזוגיות כפי שהוא מדורי דורות בעמ"י, אחרי שהמודל הצליח ובנה דורות ישרים מבורכים--- אז סלח לי, מה שווה כזאת תורה.

ברור שישנו פער בין הידע התורני של בעלי לשלי

כמו שייתכן שיהיו פערים נשמתיים//תפילתיים/אישויותיים/ מידותיים בינו לביני,

ואנו מאזנים זה את זו ומשלימים זה את זו. השאיפות משותפות, וזה העיקר.

יש אידאל גדול, עליון, שחיים למענו, והגבר, והאישה, חיים אותו, ביחד ולחוד, ומגיעים אליו כל אחד/ת בדרך אחרת לגמרי.

אצל בנים צריך שנות ישיבה או יין בפורים

אצל בנות ,תתפלא לשמוע, יש קפיצות הדרך לא פעם.

ככה הקב"ה ברא אותנו. תלונות אליו: שעשני כרצונו. קרובה לרצונו.

יחי עם הגברים!

נשים זה עם נחות , סוג ב'.

אתה קם על יוצרך, שברא גם את העזר כנגדך,

בדיוק מול זה שאת תורתו אתה לומד.

מה חבל.

תורת אמת, תובנות שקריות.

לגופו של עניין,

ממליצה לך מעומק ליבי לדבר עם אברכים נשואים

או עם מורך ורבך מהישיבה

ולדבר איתם באותה הפתיחות שאתה מדבר פה

על אלו שאתה אמור להתחתן איתן  ביום מן הימים.

מאחלת לך הרבה הצלחה להיגאל מהתפיסות הללו.

מעורר מחשבות..

גברים מחוייבים ללמוד תורה ומחוייבים בהרבה יותר מצוות מנשים...

וזה לא סתם.. זה כנראה מה שמשפיע להגיע לרמה רוחנית גבוהה...

אישה מספיק לה לקרוא כמה ספרי מוסר בודדים ושיעור תורה או שניים והיא יכולה להיות בדרגה גבוהה מאוד...

דווקא אני רואה בעיה הפוכה של הרבה בנות "תלמידות חכמים" ובנים ברמה רוחנית נמוכה.. 

שכר ורמה רוחנית זה לא אותו דבר... 

השאלה מאתגרת, 

אבל המציאות מוכיחה שלנשים מאוד קל להגיע לרמה רוחנית גבוהה, משמע: להיות יראות שמיים, לקיים מצווה קלה כבחמורה, להרגיש קירבה לקב"ה, להתחבר לתפילה וכו'...

מה אתה צריך יותר מזה?....

אם אתה שואל בשביל הפלפול, אין לי תשובה כי לא התעמקתי בזה, אם אתה שואל לפרקטיקה, אז עיין כמה שורות למעלה  

ולא ברורה לי המטרה שלך,

אני רואה מציאות בשטח,

נשים לא צריכות להיות למדניות, לא רק שהן לא צריכות, זה יכול אפילו להזיק לשלום בית...

נשים צריכות לקיים שולחן ערוך, לעבוד על המידות, וכו'.. 

בזוגיות צריך שתיהיה השקפה דומה, ואפילו מומלץ שהגבר יהיה ברמה רוחנית יותר גבוהה...

יש בחורה שהיא ברסלברית משמע שהיא מעוניינת בבחור שלומד מספרי רבינו,

טס לאומן בראש השנה, מתלבש לבוש מסויים, מעוניינת לקרוא לבן הראשון שלה נחמן, וכו' וכו'..

ברגע שהיא מצאה- מתחתנת חח 

הבעיה מתחילה שההשקפה נהיית קצת יותר מורכבת שהבחורה היא "קצת הרב קוק וקצת חב"ד" שהיא "לא בדיוק תורנית אבל שומעת שיעורים של רב מסויים באופן קבוע" שאם תשאל אותה מה ההשקפה שלך , היא תגיד "וואלה, אני עדיין מחפשת את עצמי"- פה זה ניהיה מסובך..

אנחנו דור של גיוונים ושילובים, רק חזרנו מחו"ל, אנחנו מנסים להיות הכל בכל מכל כל.. ולפעמים זה יוצר בעיות..  

אופן הגדילה הרוחנית של בת, הוא אחר.

אם היא תשים עצמה על שאיפה רוחנית טובה ויציבה, והתנהלות מעשית תואמת, אז האיש יכול "להוביל" מבחינת הידע - והאשה תיתן לזה את הצד המזדהה העמוק והמרגיש. וזה יכול להוסיף בהיזון חוזר גם אצל האיש.

איש שלי

אהוב אחד

זה יום העצמאות

מצאתי לי פינת טבע פה

לכאורה, זה מה שחיפשתי בדיוק.

חורשה, שקט, אוויר נעים.

ועדיין, משהו בי לא מוצא מנוחה.

אני רוצה אותך, ובו זמנית אני מלאת פחדים מההליכה לקראתך.

אני יודעת שיש בי הרבה. יש בי מה לתת, יש בי אור. אני בטוחה בזה.

רק שבכלי העולם הזה, עוד לא למדתי ככ איך להנביע אותו, את האור הזה.

והבוץ דבק במעיינותיי, והסחף גובר עליי.

אני במערבולת פנימית, מרגישה שאין לי קרקע בטוחה להישען עליה.

לא מרגישה שאני יודעת,  לא מרגישה אולי כמעט בכלל..

אני לא יודעת מה יש שם, ברגש, שאני רוקדת איתו במין ריקוד של רצוא ושוב..

אני רוצה להרגיש, אני רצה אחרי ההרגש, מחפשת את הקו הדק הזה של רגש אמיתי שינבוט בי, ובו זמנית אני ככ בורחת ממנו. ככ מפחדת להתמסר אליו באמת.

אני רוצה אותי.

אני רוצה אותי בגדלות.

אני לא רוצה להיות נחסרת ככ בחסרונך..

אני לא רוצה להגיע אליך מתוך הריק,  מתוך הכלום, מתוך האין..

אני רוצה להלך בעולם בקומה זקופה, להיות עושה לי בית בתוכי. פינה של מלכות.

אני רוצה לזכור שיש בי.

אני לא חסרה. אני לא שבורה, אני לא אבודה.

אני רוצה ללמוד לאהוב את עצמי גם ככה. על כל חלקיי.

אני רוצה להצליח להתקלף... להגיע על הגרעין ההוא, שהוא אני, לחבק אותו שם ולשאוב ממנו כח.

ושם, בקודש הקודשים, חתום בחותמו של כהן גדול

מונח, הרצון שלי.

קראתי. אין לי מילים מעבר

ואתם לא מעמיקים את הקשר בכך שכל פגישה שלכם זה צחוקים וכיף ונמנעים מלהעמיק את הקשר. לא ברור אם החלטת שאתה רוצה להתחתן, בטח שלא ברור אם החלטת להתחתן איתה, ומתוך כך אתה חוזר לתירוץ הגובה ששמרת לך מראש, שלא השתנה מאז שהתחלתם להיפגש.

הייתי שמח לנסות לסייע לך אם תענה איפה אתה עומד ביחס לכל מה שאמרתי, אולי הכל הבל, רק אתה יודע.

החלטתי שאני רוצה להתחתן- כן. אני רוצה את זה מאוד, צמא לזוגיות ואהבה. אבל, לא יודע מה זה כי בחיים לא הייתי בדבר כזה.

לגבי להתחתן איתה, כמו שאמרתי המון דברים מתאימים לי, כיף ונחמד לי איתה אבל אין רגש.

ועניין הגובה, מההתחלה זה היה קשה לי זה נכון. לפעמים מפריע יותר ולפעמים פחות. עכשיו נראלי שזה פחות, אבל מפחד שבשכל שלי זה עדיין נתפס כמשהו פחות מושך אולי.

(היא דרך אגב סבבה עם הפרשי הגבהים ממה שאני שומע ממנה)

למה אתה רוצה להתחתן?

למה אתה צמא לזוגיות ואהבה?

אם אתה לא יודע מה זה אז למה אתה רוצה את זה? ולמה אתה רוצה משהו שאתה לא יודע?

מה זה אומר שאין רגש?

למה זה מפריע לך שהיא גבוהה ממך?

למה אתה מפחד ממה שאולי יש לך בשכל? ולמה שלא תבדוק בשכל שלך ותעדכן אותי?

קשה שרגש יווצר, שינסה למצוא דרך להיפגש בתדירות גבוהה יותר.

אם נפגשים רק אחת לתקופה ויש כיף, כדאי לנסות להעביר שלב ולהיפגש יותר, אחרת, חבל לדעתי על הקשר כי יהיה קשה לבנות אותו.

(אני הפסקתי קשר על דבר כזה אחרי שהבנתי לאחר מספר חודשים שאם עדיין נפגשים רק אחת לשבוע ולא יותר רגש כבר לא יבוא ולא נוכל לבנות משהו יחד כי כל פעם זה להיזכר מה קורה אצל האחר.)

ויש מצב שהקשר שלהם פשוט משעמם.. 

הראשון, להיפרד. לא מתאים.

השני - לעשות דברים ביחד.  ללכת לקניות. לעשות הליכה. ללכת לבנות משהו ביחד (להתנדב ווטאבר). לא עוד "דייט".

זה מאוד פשוט כן או לא

( אצל גברים זה שונה מנשים גברים עד דייט 3 יכולים להגיד אם יש משיכה או לא אבל נשים זה שונה מאוד)

ובייחוד לא קולה!!!

שעדיף להימנע ממשחות שיניים מלבינות. ייתכן שהן מלבינות אבל הן משפשפות את האימייל (במיוחד פחם וכיו"ב).

פרדונטקס טוב לחניכיים אם יש בעיות חניכיים / חניכיים רגישות וכיו"ב.

סנסודיין repair (אם מכיל NOVAMIN) טוב לשיניים רגישות ה־NOVAMIN ממלא סדקים מיקרוסקופיים באופן דומה לאימייל או משהו כזה. מומלץ בחום זה גם נותן תחושה חלקה לשיניים.

חוץ מזה כמעט כולם אותו דבר. זה שיש מיליון סוגים בסוף כמעט כולם אותו דבר וכמעט אותם מרכיבים, זה confusion marketing. גם למשל בסנסודיין: יש כמה משחות עם כל־מיני כיתובים שונים אבל אם להסתכל על הרכיבים, זה בדיוק אותו דבר (ומחירים שונים...)

מומלץ להשתמש במברשות רכות. היעילות היא אותה יעילות אלא שהרכות פחות פוגעות בחניכיים / משפשפות את האימייל. אני אישית ממליץ על curaprox, ה־ultrasoft מדהים וגם די עמיד בהשוואה להרבה מתחרים.

ובאו לפגישה.

אבל אפשר לשנות את זה אחרי האירוסין. תזמין אותה לשיננית או הלבנה.

שיהיה ברור

לא עברתי לנשואים טריים

אני לא בוגד

באמת

שמע המקום הזה בלב שלי אין מה לעשות

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

געגועים לאנשים שעברתי איתם פה לא מעט

ותמיד לדעת שמי אני בכלל

זה חשוב

אצלינו נוהגים אחרי 4 שנים

עם המקלחת של סוף תשעת הימים

אברך כמו שחלמתי שנים

שמח בחלקי הטוב

מה איתך אח?

זה זכות מעל הטבע

אני אין לי מעצמי כלום על זה

אבל זה סופי ב"ה

תודה!

(סתם)

וזה בכלל לא מעניין אותו

הוא אמר מזמן שזה יהיה הדבר האחרון שיעניין אותו באשתו...

היא יודעת שהוא שרוף עליה...

אחים לא בהכרח דומים

את אמורה לפרגן ולהרים, : כן בטח!!! מהממממת!!!!! 🥰😍

משו כזה

חחח אבל אם גם הוא בראש כזה אז הכל טוב

היא מהממת באופי שלה והכל טפו חמסה וב"ה

ולפני שהכיר אותה הוא בכלל לא היה בעניין של בנות או חתונה

והוא רוצה ואוהב אותה מלכתחילה אז אני לא רואה בזה בעיה לומר שהיא לא הכי יפה בעולם...(גם לא יפה באופן כללי, חביבה עם חן יהודי)

תאמת שיש לי הערכה לזה,

ברור שצריך משיכה חיצונית גם,

אבל הפנימית זה הדבר שבסוף הכי מחבר. (לענ"ד)

בסוף זה גם עניין של אופי ומאד אינדיבידואלי לכל אחד

כאילו, את יכולה להגיד לנו ולאנשים אחרים אבל לא לאחיך

אבל אני גאה לספר לכם שאני נותנת צ'אנס ויוצאת גם עם הבחורים שהם לגמרי קלאסיים מבחינה חיצונית

תעשי רק דברים שאת שלמה איתם(:

וחשוב לו מישהי שנראית נורמלי ולא מכוערת.

ואין לו עניין דווקא בבחורה "חתיכה".

אני עושה דברים שיש להם פוטנציאל שאהיה שלימה איתם😉

בעיניו היא יפה, אל תגידי לו שהיא לא.

כאילו, זה לא נחמד, והוא עלול בסוף להאמין לך.

לא יודעת אם "יפה" בהגדרת הוליווד

ברור שלא אגיד לו, אני אחות טובה אחרי הכל

נכון, יפה

תסנני מה שמתאים לך..

בהצלחה!

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.

לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!