חביב אדם שנברא בצלם, חיבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם...חביבים ישראל שקראו בנים למקום.

לצטט גם אני יודע, ההבחנה בין ישראל לגוים ברורה, לא אחלוק עליה, אבל הבסיס הוא שכולם הם אדם!

אתה מניח שהוא פעל ממסירות נפש גדולה.

גם אם לא, אז הוא עשה מעשה טוב

גם אם לא - הוא בטוח טוב ממני.

אני כופר בשלושת ההנחות שלך, אין גבורה במה שעשה, יש רצח!
אי אפשר לדעת האם הוא חסך מקרי מוות של אזרחים, הייתי טוען אחרת דווקא - מאז המקרה שלו חיילים מפחדים יותר, בלעדיו היו מתים עוד כמה מחבלים שכן חיילים היו מפחדים פחות.

אני עוד לא רצחתי, ובעזרת ה' גם לא ארצח. יש קווים אדומים ואין לי אגנדה של חיסול אנשים בגלל שאמא שלהם לא יהודיה למרות שסבא וסבתא שלהם היו שכנים...

אבל את זה בית המשפט מחליט ולא אדם בן 19 שנמצא שלוש דקות בזירה.

עם עייפות. עם אדרנלין. מלא מילטנטיות וזעם.

את זה צריך לשבת ולשקול ברצינות

אתה כבר יכול להתחיל...

נ.ב אמרת שטויות...

זה לא היה בג"צ שפינה משפחות, זה היה בית דין צבאי.

היה לו פרקליט מעולה, אולי הטוב ביותר שיכול להוציא אותו מזה - הוא לא הצליח. כמה נאיבי אפשר להיות ולהמשיך לשנן את המנטרה שהפכה ללהיט בארץ נהדרת - "אלאור לא אשם", הוא גיבור. 

אחרי הרצח הוא אמר לחברים שלו שמחבלים צריך להרוג. זה לא עיוות של בית המשפט, זה טיפשות שלו.

הוא משלם מחיר על חוסר היכולת שלו לדחות סיפוקים ועל תוצאת הרצח שביצע - ואיך זמזם 'בוגי' (שלכל הדעות הוא גיבור!) "דחילק - הוא סרח! הוא לא גיבור!! "

תודה על האיחול, היה תענוג לנהל איתך דיון אינטלקטואלי.

עם הרבה פתיחות להקשיב למנטרה שהיא לא שלך ונרטיב צר יותר מהסדק בכוונת של אלאור..

רצח זה לא דרך לשום דבר בחיים...

גם אם יש שנאה ויש רצון עז - אין סיבה להשחית את עצמך כי האחר שונא אותך, אדרבה, תרעי לו תנאים בכלא, יש דברים שאפשר לעשות לפני שאדם הופך לתליין ולשופט גם יחד

כמובן, כחייל יש לו מסגרת מחייבת והוא לא עומד בה והוא צריך להישפט במסגרת הזו ולקבל את העונש..

אבל, שוב, זה גיבור?!?

האם זה משנה?

האם זה סיבה לחסל מחבל?

כמובן, שהמוסר הדאונטולוגי\ קנטיאני, לא יראה בזה הבדל, אבל אני מוכן להיות קל איתך ולהגיד שיש הבדל גם אם מעשה הרצח דומה והתוצאה דומה, וכמובן, זה שיש הבדל לא הופך את זה למותר

אבל אם כל הכבוד להקם להרגך, לדעתי הוא לא חל במקרה הזה - מדובר על מחבל שכבר לא מהווה סכנה.

ללא ספק אלאור קרבן ללה פמיליה, מרזל וגופשטין, עשו מולו רעש ובמקום לסגור את זה בחצי שנת עבודות שירות קיבל שנה וחצי בכלא, שמן הסתם יקוצרו, וזה עונש מאוד קל..

מה נעשה, אלאור רצח. המקבילה של רצח היא לא גיבור או צדיק. 

ואה"נ אם זה גורר השלכות קיצוניות צריך לומר את זה בקול, מדובר בקיצוניות, הוא לא גיבור. 

ציטוטים אפשר למצוא לשני הצדדים..

הרי זה אסור לך לפי השיטה שלך.

מה ההבדל? 

הרי שניהם אדם, בעצם מה שאת אומרת שגויים הותר דמם...זו שטות

לשיטתך מספיק אידיוט אחד שיתיר בשם התיירה הקדוישה לחסל ערבים ואפשר יהיה לצאת למסע טבח, זה טיפשות

הרי יש רבנים שפסקו שצריך להרוג מחבל.. [

ולדעתך זה לא מדובר במקרה הזה.   הוא חייב לחשוב כמוך? לא

מסתבר שאתה שונא את מי שלא חושב כמוך...

עכשיו מובן למה לאורך כל השרשור אתה מאשים אותו בשנאה גזענות ודחפים אישיים

לפני שאמר מחבלים (פה צונזרה קללה)צריך להרוג?

אני בטוח שלא

בית המשפט קבע שהיה פה דחפים אישיים, אין לי משהו אישי נגדו, יכול להיות שהוא אחלה גבר, אבל זה לא סותר, יש פה תוצאה של רצח...

זה לא גבורה.

אז קודם כל, אין שום בעיה להרוג אויב מתוך כעס ושלא לשם שמים

ואם מפריע לך אדם שהרג כדי להציל יותר ממחבל שבא נטו לרצוח

זה רק מראה כמה אתה צבוע... כמו בית המשפט שלך

ב. צריך לקרוא גיבור לכל מי שעושה מעשה טוב..  כדי שיעשה את זה שוב.

יכולת פשוט לכתוב "ליבי עם הרוצח הערבי"  היינו מבינים כבר..

אני רואה שכתבת שאתה בעצם לא יודע מה היו הדחפים שלו --> טוב 

נו נו... הפוסל במומו פוסל?   כנראה לא סתם קפצת ראשון להשמיץ

ולענייננו, גם אייכמן ימח שמו היה מנוטרל כשהרגו אותו.  (שואה שניה הוא לא יכל לעשות)

מזל שלא נוכחת אז, אחרת גם עליו כנראה היית מצטער ומוחה על הריגתו. (או רציחתו, כשיטתך) 

השאלה, אם אתה רוצה הוכחה על פי התורה שהוא עשה נכון, או שיש לך תורה משלך?

כתוב בה לא תרצח

כתוב בה לא תגנוב כשמפרשים שזה לא לגנוב נפש

כתוב ששופך דם האדם באדם דמו ישפך

כתוב שמגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב

"שופך דם האדם באדם דמו ישפך.".  המחבל שפך דם. שפכו את דמו.  

וכנראה שגלגלו את הזכות הזאת לידי אלאור.  

עכשיו תגיד שלדעתך זה לא הפירוש?  לא חייבים לחשוב כמוך.  תתמודד עם זה

אני אמנם אמשיך לתמוך בו גם מול אנשים..

אבל אני אשתדל להפסיק להגיב חזרה, שלא יתפתח דיון

האם  אלאור חשש מהמחבל?

וואן גוך היה סמרטוט בחיים שלו. איכשהו אחרי שמת נהיה צייר ענק.

לוינס לא היה כל כך מוכר, ודאי לא רוב חייו (חלק גדול מחייו הוא היה בכלל מנהל בית ספר). היום הוא נחשב אחד ההוגים המודרניים החשובים ויש פקולטות שלמות שלומדות אותו.

ויגוצקי הוחרם בחלק גדול מחייו, והכתבים שלו התפרסמו הרבה אחרי שמת, רק אחרי נפילת מסך הברזל.

דה ווינצ'י היה חשוב מאוד בחייו, אבל נוסחאות שהוא הגה, תרמו לעולם המון שנים אחרי מותו.

יש"ו ויוחנן המטביל, בחייהם היו מהפכנים הזויים, והיום הרבה אנשים מעריצים אותם.

ועוד הרשימה ארוכה...

החתול הזמני עלול להפוך לקבוע.

לפי הגמרא, הם לא היו אנשים חיוביים, אפילו מקולקלים...

ואת תוצאות "מהפכנותם" סבלנו וסובלים עד היום...

בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם

אם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי

אבל גם זה לא באמת

הייתי מעדיף שיזכרו אותי כמה שפחות.

תבדוק בסניפים שקרובים אליך

בת"א, ברח' בן יהודה:

משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא

יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם

בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'

אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.

https://share.google/2j99P4M4RBvveqDCr

ההורים שלי קונים כאן - קדירה חמה

ופעם שלחו לנו מהמשרה שלי מכאן - סורוצקין - מעדנייה יהודית

בהצלחה!

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

אולי דוכן מיצים בפארק

או שערות סבתא ביום העצמאות

שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי

לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.

לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון

היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן

אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי

(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)

לק"י
 

אף נהג מונית לא הציע לי.

זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!

כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.

אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק

ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...

אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף

בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן

שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -

אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום

לראות לוויתנים במקומם הטבעי,

ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר

או משהו...

איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.

ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,

אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -

מה הבעיה?.....

חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על

הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת

בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב

הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)

אל תגזימו.

בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.  

לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.