אני חושב שזה כי אנחנו גרים באיזור מסוים אז זה מה שאנחנו רואים מבין...

מי שנשארת עד גיל של חתונה עם צניעות שגידלו אותה בבית זה אומר שהעניין הזה באופי שלה.

אתה רוצה להתגמש?

אם עקרוני לך קיום הלכה- אין לך מה להתפשר.

כמו שלא תצא עם מישהי שאוכלת חזיר.

ברור לי שזה קשה ומורכב לבנות, אני לא מתכוון להחליש, ואני מבין את זה מאוד.

אבל מבחינתך כבחור שיוצא עם בנות- אם זה חשובה לך ההלכה- זה בסיס חשוב.

אם יש מקרים מיוחדים של בחורה שחוזרת בתשובה או משהו בסגנון ומתכוונת באמת ובתמים

לשנות את זה- יש מקום אולי לדון לדעתי.

אם לא עקרוני לך וזה רק הרגל מבית- אז תעשה מה בא לך. הלכתי זה לא.

חוצמיזה, שזו גם אחריות שלנו כגברים- בנות יודעות שהן מתלבשות כמו שנראה להן ובחורי ישיבות

טובים מתחתנים איתן, גם אם זה לא הלכתי. חבל. עדיף היה שידעו מראש שהלבוש הלא צנוע מצמצם

להן את הבחורים שמוכנים לצאת איתן, וזה היה נותן להן עוד מוטיבציה לעמוד בחוקי ההלכה.

מצדך- את צריכה להלחם לקיים את הדברים, ויש להעריך אותך על המאמץ.

אשרייך. אני מבין שאין לי את הכלים לתפוס את הקושי הגדול שבדברים הללו.

ואין בי שמץ של זלזול כלפי בנות שמשתדלות ונלחמות ומעוניינות גם אם הן עדיין

לא הגיעו למקום שהן מצליחות.

עם זאת- מצד הבחור, זו צריכה להיות צורת ההסתכלות.

יש גם לבחורים מקומות שבהם חברתית "מותר" להם לא להיות בסדר ושם אעשה

את אותה הקבלה.

ההקבלה הזו נועדה רק להזכיר לנו שמצד האמת- המרחק לא גדול בין שני הדברים,

והסיבה המרכזית שכאן קשה יותר מכאן זו תחושה סובייקטיבית שאין לה קשר להלכה,

אלא לתפיסה חברתית.

שוב מחילה אם הכאבתי לך, או לכל אחת אחרת בדברים.

להשוות את רמת החומרה

אלא רק לומר שכמו שזה 'לא' בסופו של דבר, גם זה. אם הוא רוצה מישהי שמקפידה לגמרי על ההלכה, אז זה לא משנה אם זה דבר חמור יותר או פחות, בסופו של דבר זה לא מתאים.

מבין אותך ומסכים שזה היה צורם לאוזן, אבל גוף הדברים לא צריכים כ"כ לפגוע

@מור ולבונה

שהיא נפגעה, אז למה להמשיך....

וללכת עם חצאית קצרה זה לא ייהרג ואל יעבור

חשוב שהוא ידע כדי שישנה אותם

ולכן צריך לומר דברים בצורה נעימה שיכולה להיכנס בלב השומע

ולא בצורה שרק מרחיקה אותו (חוצמזה שגם יכולה לפגוע)

לאחרונה החלפתי את החתימה שלי בגלל....

חז"ל אומרים במפורש שמי שחוטא בעריות (אפילו פחות מזה) כאילו רוצח.. כן יש עודף של החמרה בתורה.

אפילו במסילת ישרים על זהירות, הוא מביא ים סיפורים רק כדי להפחיד מגודל העברות ומחומרתם..

יש בזה הגיון. 

אבל לכן יש לאדם רב, שמכיר אותו ויודע איך לפנות אליו. וחובה לאדם ללמוד תורה מרבו. לפי הבנתי זה מדברים כאלה, שלא יקרא באיזה ספר גישה מסוימת ויקח אותה לא טוב. הרב מכיר את מכלול הדברים.. ויודע לכוון את דבר ה' לתלמיד.

אבל כן יש מקום לזה.. אולי לא בתור הודעה בשרשור, אבל יש, ולא צריך לקחת קשה. קחי באיזי, בכל מקרה בגיהנום נמצאים כל החברה.

ךשוחח מאחורי הגדר זה עניין נקודתי שם ולא מהווה קושיה על מה שאמרתי

אבל גם אם תגיד את זה, זה ברור שלגלות ערווה ממש שאין פוסק שאומר שזו לא ערווה

זה אביזרייהו דעריות. אז מה הוכחת? 

לי ברור שלגלות טפח מכוסה זה אביזרייהו... אבל אני לא פוסק, אז אני אלך כפי רבותי

ואתה כפי רבותיך

חוץ מדברים מאוד זניחים (לא זוכר את הדוגמא, אבל נניח מקצוע או עדה).

צניעות זה דבר חשוב, אם זה מה שאתה רוצה - תתעקש!

לא חייב בקנאות, כמובן.

אני אישית חושב שאם השאר מתאים ויש רצון להתקדם, אפשר לוותר על זה זמנית (וזאת גם דעת רוב הגדולים ששמעתי מהם הדרכה בזה).

ותשתדל להתעלם מהתגובות האוטומטיות של פרטים מסויימים כאן שלוקחים את זה אישית כאילו איתם אתה יוצא

זה לכל החיים (אם לא יחול שינוי), וזה כן ענין חשוב. בלי לסתור חשיבות של "צניעות פנימית ועוד אלף ואחד דברים".

ויפה שאתה מבין שזה "נסיון" אצל חלק וכד', מראה שיש לך מידות טובות.

יש הרבה בנות שהולכות כמו שצריך.

וסביר שזה גם יקל על מציאת התאמה ברמה הרוחנית שאתה מעונין בה.

לדעתי, יש נושאים וניסיונות שאתה כן יכול לבחון האם היא עומדת בהם ולהבין אותה, יכול לרדת לסוף דעתה.

ויש מקומות בהם אתה פשוט לא יכול לרדת לסוף דעתה. ולכן אין לך כלים לבחון אותה בהם.

יש סגנון חיים שאתה לא רוצה, וזה לדעתי חובה, למשל בחורה שרוצה בית של תורה, שהתורה תהיה בו דרך חיים, אם אתה לא בראש שלה, אין מה לדבר. אבל בניסיונות, זה פחות אפשר לברר בבירורים לדעתי, אלא יותר ממפגשים... וגם אז, יש דברים שתוכל להבין ויש דברים שלא וזה משתנה מבחורה לבחורה ומקשר לקשר.

אני שנייה אנסה לרדת לרמה יותר עמוקה מקווה שאני צודק במה שאני כותב (מי שחווה את זה יעיד).

בחורה שהיית ילדה וקטנה לא קיבלה הרבה בטחון ותשומת לב מההורים והחברים, יש לה חסך מאוד גדול.

והיא ממש רוצה ללכת לא הכי צנוע, זה בוער בה.. היא נשמה טובה, היא מדהימה, צדיקה, שומרת מצוות, אבל זה.. קשה פיצוצים.

ויש בחורה, קיבלה חיבוקים ונשיקות ואהבה וביטחון ותשומת לב, ילדות לתפארת ב"ה, וזה ב"ה לא בוער בה, היא יכולה ללכת עם חצאית ארוכה ולהרגיש בטחון ומבסוטה עד השמיים. הניסיון שלה שונה לחלוטין מהזו הראשונה! ואם תראה את שתיהן אחת ליד השנייה, הראשונה תלך עם חצאית עד לברך, והשנייה תלך עם חצאית כמעט עד לרצפה.. במבט חיצוני, השנייה דוסה! צדיקה! והראשונה.. לא כל כך. אבל האמת? הראשונה כדי ללכת עם חצאית עד לברך ולא מיני היית צריכה לעבוד על עצמה 3 שנים, ללמוד לאהוב את עצמה, ללמוד מהי צניעות, מהי אישה, להשקיע משאבי נפש גדולים, ואחרי המון עבודה הגיע למצב שהיא הולכת עם חצאית עד לברך.

והשנייה, השקיע, היית בשלושה שיעורים באולפנה על צניעות והבינה וזהו, מאז הולכת צנוע.

לקחתי פה מקרה קצת קיצון אבל נראה לי אמיתי.

לדעתי צריך לברר דברים הרבה יותר מהותיים באדם.

זה קשור ללהבין את העומק של הבן אדם. 

אמרתי בהתמודדות. מה שהתכוונתי במילה עמוקים בהודעה השנייה, זה לא שהיא עמוקה בהכרח, אלא עומק שלך באיך אתה מסתכל על ניסיונות של בן אדם

אתה כותב שהעובדה שבנסיבות חיים מסוימות הביאו אותה להתנהגות כזו או אחרת לא משנה באופן מהותי, אני חושב ההיפך, אני חושב שמה שהיא שומרת עכשיו לא משנה באופן מהותי. אלא מה נסיבות החיים שלה ומה השאיפות שלה ומה המקום הרוחני שלה בזמן האחרון ולאן היא שואפת זה הכי משנה באופן מהותי. הרבה יותר מכמה סנטימטר החצאית שלה מתחת לברך. 

היא דבר גדול מאוד. מאוד

אני לא מכיר בחורים בני 20 - 25 שגם מודעים לעצמם, גם חיים את החיים, עובדים וכ"ו שמחוייבים לדבר ה' בצורה מצוינת בלי נפילות פה ושם. לא מכיר! אנשים שעבדו על מידת הזהירות והזריזות וקנו אותם, פשוט לא מכיר!

אם יש כאלה, זה כאלה שהסתגרו בישיבה שנים.. 

אז מישהי נופלת באיקס. בסדר.. למה להשליך את זה על כל עבודת ה' שלה??

יש דברים שהם לא משהו שאפשר להתגמש בו.

להעריך מהצד, לתת מקום לעבודה הגדולה שלה ולהשקעה שלה, זה עדיין לא אומר להתחתן איתה.

אין ספק שבחורה שנלחמת על כל סנטימטר- היא לוחמת וחזקה ומגיעה לה כל ההערכה, אם היא עושה

הכי טוב שלה ועדיין לא מצליחה- זה בינה לבין ה' ית'.

אבל כשאתה בא לבחון את הנושא הזה מזווית חיצונית של חתונה- מי שמעוניין בבית של תורה רוצה

משהי שנמצאת במקום של מדרגת הישר בנושאים בסיסיים מסויימים ולא נמצאת עדיין במדרגת הכובש,

וזה בסדר ואפילו מבורך.

לוותר על הצד המעשי בגלל הצדדים שבלב- זה חורבן, בדיוק כמו לבטל את הצדדים שבלב בגלל הצד

המעשי.

חשוב לדעת לאזן בהסתכלות בין שניהם. יש דברים שהם בסיס.

אקח דוגמא כדי שתבדוק אם נבין-

יש איש שיש לו רקע קשה מהבית, ילדות עשוקה והוא רגיל להתפרץ מדי פעם ולחטוף התקף עצבים.

הוא באמת מקסים רוב הזמן, ועשה עבודה גדולה ובאמת הוא מצליח לא להתפרץ ולהיכנס להתקף כזה

פעם אפילו פי 5 מההתחלה, ככה שבמקום להתפרץ 5 פעמים בשבוע הוא מתפרץ פעם בשבוע.

לעומתו יש איש אחר שהחיים האירו פניהם אליו ואין לו את זה, והוא לא מתפרץ ככה.

מי גדול יותר? מי עבד קשה יותר? ברור שהראשון.

עם מי היית רוצה שאחותך\הבת שלך תתחתן? לדעתי עם השני. 

רק אני מבקש ממך לא לרדת לפסים אישיים כמו בדיון הקודם.

קודם כל תגובה לעניין.

בסיס.... השאלה כמה מקום אתה שם לבסיס המעשי.

אני אישית כמעט לא שם על הבסיס המעשי, רוצה לשמוע מעבר. במיוחד בדור מורכב כמו של היום.

הבסיס המעשי עף, משתנה, הרבה פעמים מזויף, לא אמיתי, לא מעיד על כלום, ומה לא.

אני רוצה בסיס רוחני משותף. אני רוצה חברת מעלה, זה מה שחשוב לי!

ולמשל במקרה שנתת, אני אעדיף שהבת שלי תהיה מספיק חזקה ועמוקה כדי להיות עם הראשון, וביחד תרים אותו גבוה הרבה הרבה מעבר למקום שהשני נמצא בו עכשיו. 

אלא מה? אני לא אתחתן עם מישהי שאני בא לשנות אותה, לא. אני אתחתן עם מישהי ואוהב אותה כמו שהיא. ופה מופיע הפן המעשי. מה אני יכול להכיל, כרגע, ויש דברים שאני לא מסוגל לחיות איתם. למשל מישהי מפונקת, אע"פ שאני יכול להבין לגמרי ואולי היא תהיה סופר אקטיבית בהמשך, כרגע אני לא יכול לחיות עם זה.

אני אקח את זה רגע לפן האישי שלי, אני עיקר המחשבות שלי נובעות מזה שעברתי תקופה בתור דתל"ש,

מדוס טרור לחזיר ועוד ועוד דברים.. חזרה להיות דוס. ולכן אני הרבה פחות שם על הפן המעשי שהוא דינמי ומשתנה

לא זכור לי שאני זה שירד לפסים אישיים... אבל נעשה הסכם- לא אני לא אתה.

אם אתה מעדיף שהבת שלך תחטוף התקפי קריזה פעם בשבוע, אז אנחנו חלוקים פה באופן עמוק.

ליהדות יש עולם מעשי, אי אפשר להתעלם ממנו. 
המסילת ישרים מגדיר חמישה חלקים בעבודה

יראה, מידות, אהבה, שלמות העבודה ושמירת כל המצוות כולן.

למעשים יש משמעות אמיתית ואקטיבית על החיים שלנו. ככה אני קיבלתי מרבותיי, יכול להיות

שאתה חולק גם על זה. אבל כך אני רואה את הדברים, כפי שקיבלתי מרבותי ומספרי ראשונים ואחרונים.

אי אפשר לוותר על המעשים ביהדות. ברגע שבו מוותרים על המעשה לעומת התוכן הפנימי- זה כבר

קרוב למינות(האמת שזו בדיוק טענת יש"ו הנוצרי, שהצד המעשי הוא פחות חשוב מההבנה הפנימית)...

כפי שאני מבין- אי אפשר לצד המעשי שיהיה פגום, בטח לא בצורה כזו שממש מצהירה על האדם שהצד המעשי שלו פגום. גם אם אני מעריך את המאבק שלו כדי לקיים את זה.

כתבתי בתשובה למטה- יש תהליכי התבגרות שצריך לעבור לפני שמתחתנים.

אחד מהם הוא גם בשלות תורנית. ולפני זה לא שייך להתחתן, כי באמת האדם לא יציב- בצד הפנימי

שלו ובצד השקפת העולם שלו. אחרי שהאדם מתיישב בדעתו וחי לפי השקפת העולם שלו- אז שייך להתחתן עם מישהו בעל השקפת עולם דומה.
ולכן- גם אם אני מאוד מעריך מישהי על תהליך הגדילה שהיא עושה, בעיניי עד שהיא לא תגיע בנושא הזה לשלב שבו מעשיה מעידים על השקפת עולמה, ברמה הבסיסית ביותר- זה עדיין שלב בוסרי מכדי להתחתן.

כי אני כן רוצה שהבת שלי תדע להתמודד עם מה שהיא צריכה להתמודד. ואם היא צריכה להתמודד עם כזה גבר, אז שתתמודד.

בוא נלך לפי המסילת ישרים! או זה רעיון מצוין.

זהירות זריזות נקיות אלו שלושה מדרגות שאדם רגיל עובר בחיים שלו.

אני מהניסיון חיים שלי, לקנות את מידת הזהירות והזריזות זה עניין של שנים, אני לא מכיר בחורים צעירים שקנו את המידות האלה. אחד הבעיה שלו בזהירות זה לשון הרע, אחד צניעות, אחד תפילות, אחד לא שם לב אבל מישהו שהוא לא אוהב הוא מסוגל לאמלל אותו, אחד כזה ואחד כזה ואחד כזה.

אני ממש מסכים שיש שלבים שאדם צריך לעבור, וגם אז, יכול להיות בעיות. אבל מבחינה פיזית, חצאית קצרה זה לא אומר שהיא לא דתייה... לא אומרת שהיא לא עובדת את ה'.

כלומר, אני לא מבין איך ענית לי...

אני לא רוצה שהבת שלי תתמודד עם דבר כזה אם אין צורך. ואין צורך מראש להיכנס למקום הזה, אז למה?

זה נכון שאדם צריך לקנות את המדרגות מזהירות ועד חסידות.

אבל אלו לא מידות שהאדם "לובש" באופן שמציג אותו לעולם.

פה הנקודה המרכזית בעיניי(וגם חומרת האיסור, אבל אני אחכה שתלמד את הסוגיא)

אני לא מושלם, אבל אני מסתיר את הפגמים שלי, ועובד עליהם ביני לבין עצמי.

מי שהולכת לא צנוע חושפת את הפגמים שלה לעיני כל בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים,

עדיין לא הגיעה לשלב הבסיסי שבו השקפת עולמה משפיעה על המעשים מספיק כדי שהדרך

בה היא מציגה את עצמה לעולם תותאם להשקפת העולם הזו.

זה לא אומר שהיא לא דתיה או לא עובדת את ה'- אלא שהיא עדיין במדרגת הכובש(רמב"ם

שמונה פרקים) ביחס למידות שהן בעיניי בסיס, ואני לא חושב שיש סיבה להתגמש על זה שהיא תהיה אחרי הכבישה של המדריגה הזו.

אני מתחיל להבין על מה אתם מדברים. לרדת לסוף לדעתכם. ואני מסכים. אלמד ב"ה מחר את הרמב"ם בשמונה פרקים.

 תודה רבה, לילה טוב

זה מה שהסבירו לו פה עוד כמה חברה. את טיפה יותר הרחבת את הנקודה. קיבלתי, מסכים.

ונכון שזה מעצבן לשמוע את זה-אבל אתה עוד תראה שלא תפסיד...

רוב הבנות שאני מכירה בסביבתי הן צנועות ומקפידות כמו שאמרת , רק הקטע הוא שאני בסביבה חרדית, יש לי כמה חברות שלומדות במכללה בבית וגן, אני יכולה לנסות להשיג לך מספר, זה עדיין רלוונטי?  @המכלללה

אם אני לא שולחת תוך שבוע תזכיר לי, 

בהצלחה

אם יש לך עקרונות והם חשובים לך אז לך עליהם אני חושבת שהרבה יותר מעריכים אנשים שלא נשברים זה אולי קשה אבל אל תקשר בין הרצון הטהור שלך לצניעות לבין זה שלא מצאת את האחת.

בהצלחה רבה!!

אף אחד לא יגיד את זה בקול. אבל האמת שאיש ואיש  צנועים זה שלום בית

ואם אין צניעות אין שכינה ואין שלום בית. תשעים אחוז מהגרושין זה בגלל בעיות של צניעות!!!

שבתמונה לשאלה האם להתפשר על צניעות (מפרק וברך)  

שמו בחורה עם שרוול שלא מכסה את המרפק 

זה משקף את היראת שמים שלה.

אף תגובה שקצת מראה הבנה על ניסיון אין בו. אף תגובה מכילה.

אני רוצה קצת להיכנס לעומק הדיון, ברשתוכם.

אין בנות שמדברות לשון הרע והולכות בצניעות? אין? או אולי יש המון כאלה עם פה ג'יפה שהולכות הכי צנוע בעולם? ולשון הרע יותר חמור מחצאית קצרה.

בנים ששופטים, אתם לא נופלים בצניעות? באמת? כמה מתוככם לא נופלים הא? כמה אתם באמת כאלה צדיקים?

חסר לכם מקומות שקשה לכם לעבוד עליהם?

חילול ה'? מהניסיון שלי בחיים החילול ה' הכי גדול זה להתנהג בצורה שלא תואמת את המחשבות האמתיות שלך. זה מראה שהעולם שלך הוא שקר. ואם מישהי בהתמודדות זה הכי טבעי בעולם שיראו את זה עליה. ומי שמתוך זה מסיק מסקנות לגבי עבודת ה' שלה, שהתבגר.

יש לי הרגשה שאין אף אחד בפורום הזה שהולכת עם חצאית קצרה אז קל לכם להעביר שיפוטיות כזו חדה על הנושא.

מצטער, אבל זה ממש מציק לי

אחרת הרבה יותר בחורות לא היו הולכות ככה.

לפחות מה שאני מכיר ורואה, נדירות הדתיות שהולכות עם חצאית ארוכה (וכמו שזה נשמע זה פוסל להם ים שידוכים) אם זה היה עניין טכני, זה לא היה ככה.

לשון הרע הרבה יותר חמור מחצאית עד הברך. אני בטוח בזה

אז אנחנו חושבים אחרת ממך? למה ישר להגיד אף אחד לא מכיל אף אחד לא מבין?
 

יש דברים שאנשים רוצים שיהיו אצלם בבית שהם מקימים, והם לא רוצים אנשים עם התמודדות כזו 

או אחרת, בגלל זה.

מה הקשר שיש בנות שהולכות בצניעות ומדברות לשון הרע? גם זו רעה חולה, גם בזה לא היינו אומרים

להתפשר.
(בדין מוסגר, זה שהעולם נוהג להגיד ככה, לא אומר שזה נכון... לשון הרע זה לאו, זה לא אביזרייהו דעריות)

לא ראיתי פה הרבה ששפטו, זה שאמרו לא להתגמש זה לא בגלל שהן בנות רעות או בעלות מידות מקולקלות,

אלא בגלל שאם זה חשוב לו- אז למה שיתפשר במשהו כזה?
 

ולמה לתקוף אנשים באופן פרטני? "אתם לא נופלים"? 

הנקודה המרכזית היא שכשאדם מציג את עצמו כמי שלא מקיים הלכה במלואה זה אחרת מאשר אדם שנופל

בסתר. אין מה לעשות, את החטאים של האדם אין מקום שהוא יפיץ מול אחרים. זה בינו לבין ה' ית' וזהו.

בנושא של צניעות- זה משהו שנורא קל לראות וזה בעצם המפגש הראשון של החברה עם האדם.

זה לא אומר שאין בנות שהן באמת פייטריות ונלחמות ועדיין לא מצליחות להגיע לרמה הבסיסית של ההלכה,

זה רק אומר שבמקום הזה אין סיבה להתגמש להתחתן דווקא איתן.

סליחה אם מישהו נפגע שהעברתי את השיפוט אליכם.

אחי, לא מפריע לך ההדבקות לזה? ההדבקות לזה שאם מישהי נופלת בניסיון הזה, שאגב לא כל כך חמור זה על הפנים? וזהו נפסלה? רגע... חכה.. בוא תשמע. תברר. תשמע אותה, תבין..

א. האיסור הזה הוא איסור חמור, ממש אביזרייהו דעריות, במיוחד כשמדובר על מעל הברך שזה ערווה לכולי עלמא וזה מצטרף לכמה איסורים.

ב. להבין אותה זה תפקיד של מדריכה, של רבנית. יש בסיס שצריך להגיע איתו לחיי הנישואים. גם מבחינת

בשלות נפשית, גם מבחינת בשלות פיזית וגם מבחינת בשלות תורנית. מי שעדיין בתהליך התבגרות באחד הנושאים הללו, עוד לא בשל לנישואים, בעיניי. 

א. לא מספיק מכיר את הסוגייה לצערי, מה שאני יודע זה שמחויבות להלכה, לא אומרת שאין דברים שהבחורה לא עומדת בהם, וזה אפשרי והגיוני שיהיה דבר כזה. 

ב. אני דווקא מכיר נשים דתיות מאוד רציוניות שהולכות עם קצר קצת... ומכיר נשים שהולכות עם ארוך, ואני מפחד לדבר לידם, כי כל מילה תעבור לכל מי שמכיר אותי בערך. מהכרות שלי עם השטח, זה לא קשור

א. ככה אני למדתי וככה קיבלתי. אשמח אם תלמד אותה ונוכל לחדד זה את זה בהלכה.

ב. עדיין לא הבנתי את האמירה הזו... אף אחד לא אמר שאישה שאין לה חצאית ארוכה היא בעלת מידות

רעות ואישה עם חצאית ארוכה היא בעלת מידות טובות. כל מה שאמרתי זה שחלק מבשלות תורנית זה 

שמעשים כלכך משמעותיים כמו הדרך בה אדם מציג את עצמו לעולם יעמדו בקנה אחד עם תפיסות העולם שלו.

כמובן שיש בנות שחצאית קל להן והן עושות תהליך התבגרות בקיום מצוות אחרות שקשות להן, אבל שם קשה יותר לבדוק. 

אך וודאי שמי שלא נמצאת במקום שהיא מצליחה להציג את עצמה לעולם בצורה שאומרת "אני שומרת הלכה" בצורה המינימלית ביותר, זקוקה לעוד זמן להתבגר ולהבשיל בנושא הזה, בעיניי.

שוב, יש מקרי מיוחדים שבהם וודאי שיגיע למצב הלכתי תוך זמן קצר ואז הדיון אחר.

אני מתחיל לרדת לסוף דעתכם

שזכותך לחפש בחורה צנועה,צניעות זה אחד הדברים החשובים והעיקריים של האישה בעולם הזה..

ונכון שיש לפעמים לבנות ניסיון לא פשוט ,אבל לדעתי לבוש זה כן מראה הרבה פעמים על הרמה התורנית של הבחורה,כי מי שחשוב לה ללכת בדרכי ה' באמת ,היא לא תוותר על צניעות ותחפף בהלכה,

אני לא אומרת שמי שלא הולכת כ"כ צנוע היא לא דתיה מספיק,אבל אני חושבת שיש לה לאן לשאוף ולהתקדם מבחינה תורנית. ..וחבל כי באמת יש הרבה בנות טובות וצדיקות אבל כלפי חוץ לא תמיד הולכות לפי ההלכה..

ואני בתור אחת שב"ה זכיתי ללכת עם חצאיות ארוכות,גרביים וכו'..גם מצפה שבעלי בעזרת ה' יהיה

 תורני מאד ושיחפש בחורה שהולכת בצניעות ולא מחפפת בהלכה ,לכן אני חושבת שטוב שאתה מחפש

בחורה כזאת ואם זה מה שאתה רוצה תבקש מהחברים\שדכנים לא חסרות גם

בנות שהולכות ככה ב"ה..פשוט אל תתייאש תתפלל וה' יזכה אותך למצוא את האחת.

בהצלחה רבה .

צניעות זה בטח לא הכל אבל זה שיקוף רציני מאוד לרמת המחוייבות להלכה ולפרטים גם כשקשה, וזה עניין חשוב מאוד בכל בית יהודי.. יש הרבה בנות צנועות חיצונית ופנימית והפתיע אותי כשאמרת שזה מצמצם באופן משמעותי את כמות ההצעות הרלוונטיות, אבל עם מציאות קשה להתווכח

העיקר זה הביחד, ביחד זה הדדיות.

וכמובן, גם בחיזור יש מימד של הדדיות. הרי מה זאת הדדיות? ששני הצדדים מרגיש שהם נותנים את חלקם ורואים את השחלק של השני/ה.

בגדול אנחנו רואים שמימד החיזור הוא רוחבי.

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות ולכן לכל קשר תהיה דינמיקה ייחודית עם דגשים שונים. מה שחשוב בקשר אחד לא יהיה חשוב במשנהו.

אממה, אם חיזור זה עניין רוחבי שחוצה קשרים, אפשר ללמוד ממנו קצת. כמובן שהלמידה צריכה להיות עקרונית ולא סתם חקיינות. אם זיהית שיש עניין שדרכו של האיש לחזר אחרי אישה (כפי שכותבת הגמרא בעמוד הראשון של מסכת קידושין) אז אולי גם לך, האדם האינדוודואל, יש מה ללמוד מזה. אבל תלמד בצורה שתואמת את כישוריכם ואת רצונותיכם ומאוויכם בתור בני זוג.

חשוב לי להעיר, לא אוהב את מימד הלעומתיות בהתנסחות שלך. מוזמן להגיד את דעתך גם ללא פרובוקציה

לעניין מקום ביחד עם שאר העניינים והאינסופיות שהיא נפש האדם.

לגבי פרובוקציה, אני מורד counter-culture קיצוני. ואיני רואה בזה פרובוקציה כלל, אלא צד שני והפוך של המטבע.

אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?

מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...

אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.

אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.

היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -

כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).

היו פעמים שהסכמתי.

גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.

ממני -

שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.

(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)

ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.

ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?

בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.

תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.

תמצא בחורה ותתחתן חביבי, לא כזה מסובך.

יצא לי יותר מפעם אחת לקרוע את ים סוף, אז אל תספרו לי שקשה זיווגו וכו'.

.

לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).

זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.

לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.

לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................

לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.

האנרגיה הגברית נשית היא מאוד חשובה בקשר ונראה לי שנוגעת בנקודות אמתיות.

אנסה להגיד עוד נופח, תגיד לי מה אתה אומר על זה.

קבלה נשית היא סופר חשובה, והיא תלויה טיימינג ומסגרת.

כמו שהראת בדוגמא שהיה בעיניכם שהסתכלתם אחד על השניה ואז שלפת את החטיף.

אממה, תגיד הסיפור של הגבר יהיה מתי אני לוקח צעד אחד קדימה. וזה רחוק מלהיות מדע מדוייק.

וקבלה היא לא רק עניין טכני אלא עניין מהותי.

יכול להיות שמבחינה טכנית הבחורה תסרב לקבלה אבל מהותית הסירוב יהיה סוג של נתינה.

כאשר במהלך קשר הגבר נותן בצורה טכנית, אבל מבחינה מסויימת זה לא הכי מתאים לבחורה, אז הבחורה נותנת מתנה לגבר שהיא מסרבת. כי ככה נוצרת תקשורת יותר טובה ביניהם. אז בעצם הקבלה הכי טובה זה לסרב.

בנוגע למה שאמרת לגבר - בנות הרבה יותר תזוזתיות ולכן היציבות שהגבר נותן היא חשובה. ההובלה בעצם נותנת לגבר את האחריות על המפגש ועל השיח ומכך האישה מרגישה יותר בטוחה ומשוחררת. כמובן כל זה על דרך כלל.

"כאשר במהלך הקשר הגבר נותן בצורה טכנית" -זה העניין אסור שזה יהיה טכני. זה צריך להיות אמיתי. זה בדיוק כמו שיש בחורים שמשחקים אותה גברים אלפא אבל בתכלס הם רק משחקים אותה והביטחון שלהם בריצפה. בחורות קולטות ומרגישות את זה.

אני הצעתי רק שאנחנו נופיע יותר את הצד הגברי שבנו

אז צריך שיהיה תיאום טוב בין הבחור לבחורה.

בין כל זוג קיימת דינמיקה ייחודית שהם בוחרים לפתח ביחד.

בכל קשר יהיו דברים שלבחורה יהיה פחות מתאים לקבל ויהיו דברים שהיא תאהב לקבל.

לכן זה סוג של ריקוד שבו גם עדינות מסויימת.

מותר לא להיות מדוייק ואז לדייק בפעם הבאה. זה הכרחי וזה בלתי נמנע.

אם אני מהותית מתכוונן לתת לבחורה אז ברמות שונות אני צריך גם לדעת מה היא רוצה לקבל וגם לקבל סירוב או דיוק ממנה ביחס לזה, בלי ליפול מכך מהכיסא.

ישבנו על הריצפה(;

דבר שני, ברור שלכל כלל יש יוצא מן הכלל.

בתכלס בכללי המהות של הגבר זה לתת והמהות של האישה זה לקבל.

ברור שיהיו יוצאים מהכלל יכול להיות גבר נשי יותר ויכולה להיות אישה עם תכונות גבריות.

במצב תקין אם לצורך העניין הבחורה מזמינה את הגבר לגלידה ומשלמת עליו זה יוצר איזה שיפט בהרגשה וזה לא סתם

דהיינו, לא התכוונתי לומר אם היית בסדר או לא, או שפעלת לפי העקרון או לא.

רק ניסיתי להעמיק טיפה יותר בעניין.

אני לא מתכוון לומר שיש מקרים יוצאי דופן.

אני מתכוון לומר שהדינמיקה של הנתינה והקבלה היא דינמית והיא תלויה ב"ריקוד" מסויים בין השניים.

לצורך העניין, התפקיד של האישה זה לכוון את האיש היכן היא רוצה לקבל והתפקיד של האיש זה לזהות, איפה הוא רוצה לתת וגם איפה האישה רוצה לקבל.

הגיוני שנשים שונות ירצו לקבל במובנים שונים זו מזו.

אז פה נכנס התפקיד של הגבר לתת.

הנתינה היא גם תלוית שלב בקשר כמובן.

הצד השווה שבהם - נתינה שבאה מתוך ראיית הזולת והקשר איתו, וכמו כן, קבלה שבאה מתוך ראיית הנותן והעצמת הקשר.

אתה נתת דוגמא של "להתחיל עם בחורה", בעיני זה מקרה טיפה יוצא דופן שלא מאפיין חיזור בתוך זוגיות קיימת שהיא עיקרית יותר. באמת להתחיל עם בחורה יכול להיות מורכב. בכל זאת, נראה לי שהמחשת בצורה יפה מאוד את האנרגיה שקיימת בחיזור, וזה קיים בכל חיזור.

החיזור העיקרי כמובן הוא חיזור בתוך זוגיות יציבה ממוסדת.

החיזור של הדייטים זה דרך להתקשר ולבנות קשר מבסיסו, יכול להיות שיש הבדל בין שני החיזורים.

אני אישית תמיד נגעלתי מכל המשחקים האלה,

דווקא אלה שעשו את זה הצליחו די טוב.

(אולי יש בנות שנזקקות ליחס/תשומת לב...)

ואני לא יותר טוב ממך בשום דבר.

אבל שתדע שכל אדם מחוייב לתקן חטאות נעורים.

ומי שלא מתקן יורד עוד יותר,

ואחר כך הצער על החטאים הוא גדול מאוד והבושה קשה מהכאב.

אני מבין גם את הרצון שלך למצוא את הזיווג ולהיות אדם שלם לפי ה'.

אבל "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת, וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת" הוא פסוק ממגילת משלי (פרק י"ט, פסוק י"ד).

לכן אין עיצה אמיתית חוץ מתפילה ולה' הישועה.

ויש אנשים שדילגו על הקטע הזה

חלק מתוך מנטליות

חלק מתוך פחד

לא ברור לי איך הם מתכוונים לגדול

רבי נחמן מסביר שאפילו הרהור או מחשבה זה פגם גדול מאוד בנשמה ובעולמות העליונים.

מהתגובה שלך אני רואה שאין לך מושג מהי דרך ה',

אבל ברור לי שלא עליך האשמה אלא האשם הוא האדם שחינך אותך (הורים מורים ורבנים).

ואני יכול להגיד לך בבירור שאתה וכל הפורום הזה (וכל המדינה) רחוקים מאוד מקדושת המחשבה והנשמה - ונשכחה תורה מישראל.

אבל בזכות הצדיק האמת יחזור העולם לתיקון בשלימות.

נ נח נחמ נחמן מאומן הפתק אמת ותורתו אמת.

לא בזכות צדיק אחד.

ובישביל להגיע לתיקון עוברים קודם בחרא ומתקדמים משם. ככה עובדים מנגנונים התשובה

רואים שלא למדת את כתבי הרב

נכון, שאחרי החטא, האמירה היא שכנראה היה פה עניין רוחני, אבל זה בוודאי לא משהו שאפשר לומר לפני החטא.

(הסתירה כאן היא השאלה של ידיעה ובחירה, שבצורתה הפשוטה מעולם לא הבנתי אותה, עד שנחשפתי לאמירות הנועזות והיפות של האיזביצ'א בנושא)...

אבל בפועל, כן. כל העולם הזה בנוי ממנגנונים של כשל ובנייה

אשמח אם תשתף מאמירותיו

ואין לי את זה תחת ידי כעת, אבל יכול להיות שהציטוט המרכזי היה מתלמידו ר' צדוק הכהן מלובלין, והנה הציטוט מצדקת הצדיק אות מ' ( באדיבות ג'מיני):

עיקר התשובה הוא עד שיאיר ה' עיניו שיהיו זדונות כזכויות – רוצה לומר: שיכיר ויבין שכל מה שחטא היה גם כן ברצון ה' יתברך, כמו שאמרו ז"ל (ברכות לא, ב): שלוש פסוקים כו' "ואתה הסבות את לבם ואשר הרעותי" כו';

וכטעם ידיעה ובחירה שביאר האריז"ל בסוף ספר "ארבע מאות שקל כסף", ששניהם אמת כל אחד במקום בפני עצמו: במקום הבחירה – שם אין מקום לידיעה, ובמקום הידיעה – שם באמת אין מקום לבחירה.

לגבי הבחירה והידיעה זה מעניין, אבל חבל שהוא לא מסביר למה או איך

זאת הפואנטה, שבעולם שלנו ולפני מעשה יש בחירה, אבל לאחר מעשה בעולם שמחוץ להשגתנו יש בחינה שונה...

כך לעניות דעתי.

יש הרבה טעויות גם בזרמים היהודיים הדתיים השונים והמגוונים על כל צבעי הקשת.

לכן ה' עשה איתנו חסד גדול הקדים רפואה למכה ושלח לנו את הצדיק הגדול.

הוא משה רבינו הוא רבי נחמן מברסלב שהאש שלו תוקד עד ביאת המשיח, כולם צריכים לקבל ממנו התורה הקדושה והדרך האמת.

ונתן לנו עצות נפלאות שכולם מקדשות את האדם בכל מיני קדושות - תיקון הכללי תפילות התבודדות תורות כאלה שכולם רפואות לצאת מהחושך הגדול בו אנו נמצאים.

תעסוק בהם ותראה חיים חדשים טובים ונפלאים.

אם אתה יודע מהי הדרך להגיע לתיקון העולם, אז הייתי שמח ללמוד ממך.

אבל אם הוא מבקש? מזה אומר?

שהייתי בשיעור היה הרבה אוכל בשולחן ולקחתי עוגיות והוא כל שניה בחור מצחיק שאל אותי אפשר עוגיה? והבאתי לו ואז הוא שאל אם אפשר עוד אחת? שיגע אותי. ולא לקח מהשולחן כי טען שלקחתי את כל הטעימות

אז אחרי 3 נגלות אמרתי לו אבל לא יהיה לי ,אז הוא הלך לקנות מהמכולת למטה טימטם ואז הוא אמר זה רק שלנו אנחנו לא חולקים ... הוא גם הכין לי שוקו ואז התעצבן עלי שאמרתי שהוא מגעיל שקל לבחון את החברות הזו מחדש.. אבל היה לי קשוח כי הרב מדבר חזק וזה מבהיל

שאדע ללכת גם

חלב יש פעם ב..

אבל בכל שיעור שאני נמצאת בו .

יש גם מישהי ממש קסומה שממש מביאה עוגות לפעמים סלטים אפילו ,באמת יש אנשים מתוקים.

כל מקום דתי יש מי שמארגן פעילויות תורניות תפנה לגרעין.

.

שיחות אישיות וגרסת המציאות - לקראת נישואין וזוגיות

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

בכל אופן תדעי שאפשר לחסום ניקים מסוימים בלי שהם יראו שחסמת אותם

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

מה שטוב לך לא בהכרח טוב לאחרת.

רק לשים לב שזה נעשה ממניעים נכונים של כל המעורבים בדבר.

מצד שני לא נעים לקבל בסוף כל קשר הצעה מהזאת שיצאת איתה..

צריך גם טאקט לדעתי

(איך עושים את זה ואיך הסתיים הקשר חשוב לא פחות)

בכל מיני דברים, ואין תשובה אחת גורפת לכל המצבים.

לגבי האמירה של החברות, לא מסכימה.

זה שלא מתאים ולא עבד הניסיון לבנות יחד בית, גם אם זה לא התאים רק לצד אחד, זה פשוט מה שזה -

חוסר התאמה.

זה לא מדד לקביעה מי ומה מוגדר ''מציאה כזאת גדולה'',

במיוחד כשכל אחד מגדיר 'מציאה' באופן סובייקטיבי.

הוא יכול להיות מציאה ומעולה

יש סיבה למה בחרת לצאת איתו..

פשוט אתם לא מתאימים אחד לשני והוא יכול להתאים למישהי אחרת.

אני מכירה בנות שהכירו ככה

אני חושבת שזו דרך היכרות מעולה

שיצאו משידוך כזה.

ומעולם לא חשבתי שזה שמישהו חושב שלא מתאים להמשיך, חושב שאותו אחד לא טוב.

אם את יצאת איתו,

כנראה חשבת שיש פוטנציאל,

רק שהמפגש בינכם לא הצליח למנף אותו לכדי קשר זוגי.

האם זה אומר שכל האנשים שיצאתי איתם הם לא מציאות גדולות???

אין כזה דבר אדם מושלם.

כולנו אנושיים, כולנו פגומים, כולנו נופלים, כולנו נכשלים. ככה זה.

ומדייט - שניים -שלושה, שבעיקר יושבים על ספסל ומדברים,

כמה מצליחים לתפוב את המורכבות של האדם שעומד מולנו -

כדי להגיד שהוא לא מציאה כזאת גדולה??

אפשר להגיד,

לא התאים,

לא הלך,

הוא לא בכיוון שלי.

אפשר לדבר על משהו פיזי שהפריע, על משהו התנהגותי שהפריע, משהו רעיוני\השקפתי וכו'.

מה שלי נראה נכון -

אם בחרתי להצאת עם מישהו, זה אומר שיש צדדים שהערכתי, ורציתי לבדוק אם אוכל לממש את הפוטנציאל שראיתי.

כשנפגשים בפועל, רואים איך הדברים האלה באים לידי ביטוי -

מי יותר ומי פחות, מה התאים לדמיונות ומה לא,

האם המציאות יותר חיובית או שלילית ממה שדמיינו.

ויש אנשים שיצאתי איתם, שאני עדיין מאוד מעריכה, אבל לא ראיתי בהם עוד פוטנציאל זוגי אחרי הקשר.

יש כאלה שכן מבחינתי, אבל מבחינתם לא.

ואני שני הסוגים ניסיתי להכיר לחברות שלי. (יצא לי נגיד לשאול מישהו אם הוא פנוי ולגלות שהוא כבר נשוי פלוס).

וגם אני הכרתי לא מעט מדוייטים דרך מדוייטי עבר.

בקיצור,

נורא ואיום בעיניי לראות באופן גורף מדוייטי עבר כאנשים שאינם ברי חיתון.

כמובן שיכול להיות אדם ספציפי שיש לו משהו קיצוני (נניח חשדת שיש סימנים מטרימים לזוגיות אלימה), ואז כנראה שלא הייתי מנסה להכיר אותו למישהי אחרת.

אבל ברוב גורף של המקרים -

בעיני זה חסד מאוד גדול,

כי גם סביר שהחברות שלך באזור חיוג של מה שהוא מחפש, כי אתם יצאתם מתוך הנחה שאתם מתאימים.

בשולי הדברים,

פעם ישבתי עם חברה ממעגל קצת רחוק, לא מישהי שדיברתי איתה ביומיום,

והחלטנו "להחליף מדוייטים" - לעבור בראש על האנשים שיצאנו איתם, ולהציע לשנייה.

גילינו שיש לא מעט אנשים ששתינו יצאנו איתם -

ומה שמעניין בהקשר הזה, זה שלשתינו היו חוויות שונות לחלוטין עם אותם אנשים.

לא כל מפגש בין אנשים מוליד אותו סוג של קשר.

מעדיפה לתת לבני זוג לשפוט בעצמם,

ובטח לא לקבוע מראש שהם לא מציאה גדולה.

(סליחה, הביטוי הזה קצת מקומם אותי; לא יודעת באיזה כלים זה נמדד, איך בדקו את פוטנציאל הזוגיות שלו..)

אם השכל שולט אז כן.

אבל אם יש משקעים ורגשות יתר עדיף להימנע.

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."

דיברתי עם בחור עשרים דקות לפחות רק כדי לגלות שהוא לא קשור אלי .. אבל הוא הביא לי מתכון לסלט חצילים אז לפחות יצא מזה אוכל .

אני כל הזמן אומרת לעצמי בראש תתפקסי תזכרי מה רצית וזה עוזר לי בגדול .

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

אני ממליצה לך על "לאהוב את מה שיש"

ספר לא כל כך קל לעיכול אבל עוזר מאוד לשמוח במציאות ולהסתכל קדימה, לפרק משקעים מהעבר ולצמוח מהם.

אמנם של כותבת גויה אבל אותי לימד הרבה אמונה.

אבל אחרי 3 חודשים, לשחרר

ולהבין שאין אף בחורה בעולם, מיוחדת ככל שתהיה, שבגללה "אוכלים את הלב" כשהיא נפרדת ממך.

זה פשוט לא נכון ולא הגיוני. לא ריגשית ולא שיכלית.

זוגיות זה כמו עסק, שותפות, ברגע שצד אחד לא מעוניין,

לא משנה הסיבה, אז אין כאן שום בעיה. שום דיון. כי אין כאן כלום.

זה כמו שתסתכל על השכנה שלך בת 80. אין בינכם כלום וברור שאין מצב ש"תאכל הלב" בגללה. זה בדיוק אותו דבר כאן.

מתי "אוכלים את הלב?"

אם פגעת במישהי שאוהבת אותך .

אם עצבנת מישהי שאוהבת אותך.

ויש כעס, ויש מתח, ויש תחושה לא נעימה.

כאן זה בדיוק הזמן "לאכול את הלב", לעשות חשבון נפש ולהפיק לקחים כדי לשפר את השותפות.

אבל ברגע שצד אחד אומר "נגמר", ואין שום ריב, שום ויכוח שגרם לזה, אז זה הזמן לשחרר כי הסיפור נגמר בלי לאכול שום לב. פשוט לתת לנפש לנוח קצת,

לנשום אויר, לעשות דברים מחזקים ואז אחרי הפסקה קצרה (כל אחד והקצב שלו) לחפש שותפה טובה יותר.

בהצלחה.