האמת שאנחנו לא נפגשים בבוקר כי אני יוצאת בשעה  מוקדמת, הוא עוד ישן כי הוא לומד עד מאוחר.

אז לגבי הרעיון הזה זה פחות מסתדר.

אבל אני בהחלט לוקחת לתשומת ליבי את העניין שהצעת - של ההפרדה בין מה שמקרב לקב"ה, מה נטרלי ומה מרחיק.

באופן כללי תמיד יש לי הרגשה שבעיניו אני לא מספיק דתיה ושהוא התפשר בקטע הזה. האמת שבתחילת הקושי שלנו הוא אפילו אמר שהוא לא תיאר לעצמו שהפער הדתי בינינו הוא כזה, וישר זה גרם לי להבין שבדיעבד,אם היה יודע את זה, הוא לא היה בוחר בקשר הזה. אבל אנחנו עובדים על זה שזה יתפוס פחות משקל ויאפשר לנו להמשיך...

אנחנו בהחלט מדברים על הנושא ושמים את הקלפים על השולחן. פשוט הקושי הוא בהתמודדות היומיומית עם הפער הזה.

בכל מקרה, תודה רבה לך על העצות והמחשבה.

כי אנחנו לא עובדים/לומדים ליד הבית.. אז יוצאים בבוקר וחוזרים רק בערב. ככה שזה קצת לא מתאפשר.
אבל בעיקרון אני ממש מבינה תשורה התחתונה שלך...

תודה!

את צריכה לשנות את המבט. עצם זה שהוא ממשיך להיות איתך זה אומר שהוא בוחר בך על אף הפער הדתי בינכם. יכול להיות שהוא הופתע מגודל הפער אבל עצם זה שהוא ממשיך לצידך זה בחירה שלו.... וכנראה הוא בחר בך....

באופן כללי ה"ביחד" לא נמדד בכמות זמן אלא באיכות הזמן, זה יכול להיות חצי שעה של שיחה עליכם ועל מה שעובר עליכם וזה יהיה מצוין הרבה יותר מלראות יחד סרט של 3 שעות.

לימוד משותף משהו שמענין את שתיכם יכול להיות מצוין. בדרך כלל הלימוד הוא רק פתיחה לשיחות נפש שמגיעות בעקבות הלימוד....

כשאני כבר מגיעה אין כוח לפתוח ספר
מצד שני כשאתה מתאר את זה ככה, שזה פתח לשיחת נפש - אולי בכל זאת יימצאו הכוחות לזה

תודה!

תבקשי אותו ללמוד איתך משהו..

גם ירגיש שאת רוצה להיות יותר קרובה בכך לעולמו,

גם אולי בעצמך, זה יגרום לך לאהוב יותר את מה שהוא מתכווין אליו. במקום "להתווכח", לנסות להכיר יותר לעומק, אולי תמצאי בכך יופי?

ובכלל, כשזה יהפוך לדבר מקרב ומפרה ובונה, במקום ליסוד של מחלוקת, אז יהיה יותר קל להגיע להבנות.

מפגשים מהסוג השלישי – ויקיפדיה

לא נראה לי שלזה התכוונת...

קודם כל, טוב מאד שאת מעלה את זה, חושבת על זה, מחפשת טיפים ותובנות מאנשים ש"היו שם" בעז"ה תעשו ותצליחו.

לא סתם התורה אומרת לגבי השנה הראשונה "נקי יהיה לביתו ושימח את אשתו אשר לקח"

גם זוגות שלא הצליחו לפנות מספיק זמן זוגי בשנה הראשונה יכולים לעשות את זה אח"כ אבל חשוב מאד להבין את זה ולתת לזה מקום. תחילת קשר נישואין זה לא משהו שקורה לנו מעצמו, צריך להשקיע מחשבה ותשומת לב, איך למצוא בכל זאת את האפשרות להיות יותר ביחד

פעם שמעתי פתגם שאומר שפרידה עושה לאהבה מה שרוח עושה לאש - מלבה אש חזקה ומכבה אש חלשה.

אז זה לא שאתם חיים בנפרד חס וחלילה אבל השגרה שלכם כמעט לא מאפשרת לכם להיות ביחד. ואתם ממש בתחילת הנישואין, אתם עדיין בשלב שצריך להשקיע ממש בשביל לחזק את האש, אתם בונים את הבסיס. (תמיד צריך, אבל בהתחלה זה עוד הרבה יותר משמעותי)

כמה זמן עוד נשאר לו ללמוד - זה משהו שעומד להשתנות בקרוב? אם לא, תעשו חושבים, תעלו את זה למודעות שלכם. אני לא מכירה אותך בשביל לייעץ מה עוד אפשר לעשות, אולי אם תפרטי יותר יעלו לי עוד אפשרויות וכיוונים

בהצלחה רבה!

לדעת שיש עוד תקווה...

חוץ מזה שלא הכרתי את הפתגם שציינת וממש אהבתי

לשאלתך - זה אמור להימשך ככה עוד שנה וחצי בערך..מקווה שנשרוד את זה.

בכל מקרה,

תודה על המילים הטובות!

קודם כל הכי חשוב זה לפתוח יומנים ולקבוע זמן קבוע כל שבוע שעוזבים הכל ודואגים לזמן איכות זוגי. ערב אחד בשבוע לפחות. לפעמים בבית לפעמים לצאת אבל הכי חשוב שזה יהיה זמן של נטו איכות..

לגבי הפער בינכם זה משהו שלומדים עם הזמן להתגבר עליו.. לא חייבים לראות סרטים ביחד ולומדים לקבל אחד את השני..

הזוגיות היא הדבר החשוב ביותר לאדם והיא התשתית לחיי משפחה טובים ומאושרים.

יש לתעדף אותה בראש סדרי העדיפויות!

ממנה נגזרים קדושה שמחה חינוך ילדים ופרנסה טובה.

יש להקפיד על זמן איכותי כפעמיים בשבוע על מנת לחיות את הדבר.

נשמע שיש לכם בסיס איכותי ואיתן והערכה רבה אחד לשנייה אל תהרסו זאת עם ארס השגרה.

תנו בראש עכשיו בכדי לא לחזור לפורום כשיתחילו משקעים שקשה להפטר מהם.

ב"הצלחה רבה ה עמכם לכו בכוחכם זה והושיעו את ישראל ממגפת פירוק הבתים הנוראה!!!

נ.ב הדבר האחרון שהקב"ה מצפה ממכם כזוג צעיר היא לריב על תורה ומצוות תחמירו בשלום בית זהו צו השעה כל השאר יתאזן בס"ד ובישועתו.

למרות שלא פשוט ליישם את זה...

בעז"ה שנצליח לעמוד באתגר.

תודה על הדברים המחכימים

אם הוא מתנגד לצפות במשהו (הרי זה לא שהוא "אוסר" עלייך כשאת לבד. הוא לא רוצה), אז את בתור אדם בוגר, צריכה לכבד את זה, ולא לומר שהוא "צריך לדעת להתעלם". תשמחי שיש לך בעל שלא מעונין להיתקל לרגע במשהו לא צנוע. מספיק שתעיפי מבט בכמה שרשורים מצערים שנפתחו כאן לאחרונה, שתביני שכדאי להגיד תודה על דבר כזה..

דבר שני, הוא מקפיד יותר ממך? לפי רוח התיאר, נראה שזה לא משהו "קיצוני ומשונה", אז תלכי אחריו, כדרך נשים כשרות בישראל... תראי שפתאום יהיה הרבה יותר קל, וגם הוא יבוא לקראתך במה שאינו ממש עקרוני מבחינה דתית. הנושא הזה יכול להיות מסים וממנף, נותן צביון נאה וערכי לבית - חבל להפוך אותו למעורר מחלוקת. גם כך, אין לכם הרבה זמן ביחד. קבלי את כיוונו במה שנוגע לשניכם. מדובר בדברים טובים.

הא לך להשתחרר ביחד בסוף היום, מעולה. אל תבזבזי את זה על סרט או כד'. תשבו ביחד, ספרו אחד לשני חוויות, תאכלו ביחד, קצת בדיחות, תשמחו. לבזבז זמן קצר כזה על "צְפיה"?....

את צריכה ללמוד את העשירות שבפגישה, בשיח, בהתענינות ההדדית. לא לצַפות שאיזה משהו חיצוני ימלא את זה.

בטוח שאפשר למצוא יום בשבוע (אולי חמישי בערב? אולי מוצש"ק של שבתות החורף?) שאפשר למצוא יותר זמן בערב. תקבעו שאתם יוצאים ביחד למשהו שטוב לשניכם. אולי בית קפה, אולי הופעה שממש לטעם של שניכם. לא שהוא צריך "להתפשר". אולי קניות ביחד.

וגם - מידי פעם לתכנן "יום חופש". יותר זמן ביחד.

הצלחה רבה. סה"כ אתם נשמעים טובים..

למה אם הוא מקפיד יותר היא צריכה ללכת אחריו? הוא מוזמן להחמיר על חשבונו לא על חשבונה.. 

נשים כשרות בישראל לא נותנות לבעל שלהן להסחף לקיצוניות הלכתית..

כתבה שהוא אדם מאד טוב, קשוב, מקסים, מתחשב.

משמע, יש דברים שהוא באופן טבעי מתחשב והולך לקראתה. כראוי. אז בצד ההלכתי היא תלך אחריו. טוב מאד שהבעל ינהיג את הבית מבחינה הלכתית כל זמן שבאמת אינו נוקט ב"שגעונות".

יש להניח שבנושאים שהיא יותר מומחית, מקבל את דעתה.

ובכלל, כדאי להיזהר מללבות אש בין אנשים שסה"כ נשמעים שניהם טובים.

כי התוכן לא מזעזע בכלל. להפך - מחכים ומעצים.

חבל שהיא בחרה בשם מרתיע, למרות שהיא מסבירה בפנים היטב למה היא בחרה בשם הזה.. בכל זאת, אם יש נשים ששם הספר גורם להן לא לקרוא אותו זה חבל

הרי כתבתי מפורש, שלפי רוח דבריה, נראה שאינו מחמיר בצורה "קיצונית ומשונה". זו ההנחה. אם היה אחרת, אז ההתייחסות היתה שונה.

ומכיוון שהוא יותר מחמיר מבחינה הלכתית, וכנראה מתוך לימודו גם יודע יותר, אז אכן טוב שתלך במה שנוגע אל שניהם, אחריו. זה לא "על חשבונה". מדובר במה ששיך אל שניהם. טוב לה, טוב לו, טוב לבית. וכך גם ישמע יותר את דבריה.

ואכן "אין לך אשה כשרה שבנשים אלא זו שעושה רצון בעלה". אין צורך לצנזר את הגמרא. לא מדובר כאן על "קיצוניות הלכתית".

אני לא רואה את עצמי הולכת אחריו

אלא יותר מוצאת את הדרכים של שנינו משתלבות, גם אם הן לא זהות

תודה שעזרת לי לבטא את דעתי

אני רואה את עצמי אדם דתי, אבל לא חרדי

אני לא רואה בעיה בללכת ברחוב ולא להשפיל מבט,

אני כן חושבת שצריך להשתלב בחברה ולעבוד  גם אם מדובר במקום מעורב,

אנחנו לא צריכים להדיר רגלינו מהכלל בשם ההלכה,

אלא להפך - ללכת בדרך הזו , של העבודה, ולשלב בה תורה, הלכה, בלי להתבייש

ולכן אני לא חושבת שאם מישהי ברחוב הולכת עם גופיה, זה צריך להטריד אותו

אדם שהוא בנוי ומעוצב בצורה נכונה, זה לא צריך להפריע לו

זו הלכה פשוטה שאסור לגבר להסתכל על "מקומות המכוסים" של אישה 

מראה על בעיה אצלך דווקא...

זה כבר מעבר למה שכתב זה ש"הסכמת" איתו. כי לא מדובר על "לשלב דרכים", אלא את רוצה לכפות על בעלך הנהגות במה שנוגע אליו, כולל בלי להתחשב בכך שהוא גבר ואת אשה.

אין כל קשר ל"חרדי". אלו פלומבות בעלמא.

את לא רואה בעיה ללכת ברחוב ולא להשפיל מבט (קצת-הרבה מגוחך: את לא רואה בעיה.. את איש?). הוא ביקש ממך להשפיל מבט? אז את רוצה לכפות עליו?

את מערבבת בין "להשתלב בחברה" לבין "מקום מעורב". להשתלב בחברה, זה ענין אחד. מקום מעורב - זה דבר בעייתי, גם עפ"י ההלכה - אבל לא רק. אם את קוראת פה, תוכלי לראות כמה שרשורים על בעיות שזה גורם.

ולמה לדבר בסיסמאות? "להדיר רגלינו מהכלל בשם ההלכה"? "הכלל" - זה לא כל מה שהחברה החילונית המציאה לפי תרבות המערב המדשדשת. הכלל, זה עם ישראל. מן הסתם לבעלך איכפת ממנו מאד. וההלכה, אכן קובעת גדרים. טוב מאד.

ומה הסתירה לעבוד? ומי אמר "להתבייש" בתורה ובהלכה? לא ברור על מה את מדברת: אם יש ביניכם מחלוקת על מקום עבודה, ובגלל זה אי אפשר למצוא עבודה - אז זה נושא אחר. לא כתבת על דבר כזה. אבל אם את מדברת סתם "תיאורטית", אז אפשר למצוא עבודה פעמים רבות גם עם תנאי צניעות סבירים.

מה שאת כותבת בסוף, זה האבסורד הכי גדול: "לא חושבת שאם מישהי הולכת ברחוב עם גופיה זה  צריך להטריד אותו". מי אמר לך?! את גבר, את איש שרוצה לשמור על טהרתו?!  ובכלל - מדוע את חושבת שאם התחתנת איתו את אמורה להכתיב לו מה אמור להפריע לו ומה לא?  בהודעה אחרת הבהרת שאת לא רוצה ללכת אחריו הלכתית - אבל לכפות עליו את מושגייך כן? זה לא נראה לך אבסורד?

ועוד "לדעת", ש"מי שבנוי ומעוצב בצורה נכונה זה לא אמור להפריע לו".... תארי לך שמישהו כאן היה כותב, שמי שבנויה ומעוצבת בצורה נכונה - לא אמור להפריע לה שיש לה שגרה... או כד', מהדברים שהלנת עליהם. מה שייך?..

לדעתי, בהודעה הקצרה הזו שלך, התברר שהבעיה אחרת: לא שהבעל רוצה לכפות עלייך הנהגות הלכתיות - אלא את רוצה לכפות עליו התנהלות שהיא נגד כל מושגיו. מושגיו היפים, חייבים לומר.

אני אומר לך, אשה צעירה, לטובתך. תעשי שינוי מוחלט בדיסקט. אם את תמשיכי כך - את תאמללי את עצמך ואת בעלך.

כבדי את דרכיו, אל תנסי "להנדס" אותו מה אמור להפריע לו ומה לא, מה הוא אמור לראות ומה לא. כבדי את מי שנישאת לו.

ניכר שלא הבנת את הסיטואציה.

אם היה לה קל מספיק ללכת איתו בכל כבר היתה עושה את זה.

וכשחוזרים תשושים מיום עבודה אז לפעמים דווקא צריך את בזבוז הזמן הזה מול המחשב. פעילות פאסיבית. נכון שזה בזבוז זמן אבל מי שרגיל ועייף קשה לו בלי זה.

גם ככה השנה הראשונה לנישואין קצת קשה, היא גם עמוסה ועייפה, אז עוד לדרוש ממנה להתאים את עצמה בכל לרצון בעלה זה פשוט לא הגיוני פה.

לא יודעת איך לעזור, רק אומרת מה מהתשובות שמצא חן בעיני -

בענייני כשרות במטבח הולכים לפי המחמיר מבין בני הזוג. אבל אם את רגילה למשהו כגון רבנות או חלב עכו"ם שהוא לא אוכל, את יכולה לקנות לך משהו ולאכול לבד. רק לא לבשל עם זה. למשל בעלי אוכל חלב עכו"ם ואני לא. אז חלק מהגלידות שהוא קונה אני לא אוכלת וזהו.

סרט גם לא כדאי "להכריח" אותו לראות, אבל אם זה חשוב לך תמצאי סרט מצויר. יש סרטים יפהפיים. ותבקשי שפעם ב.. יראה איתך.

תחשבו מה עשיתם בזמן הדייטים ותנסו לשחזר את זה. הרי גם אז הייתם עייפים ועסוקים.

ומותר לפעמים "להשתטות" ולבזבז את הזמן שאין..

למשל, בעלי ואני מכורים לפאזלים. אבל לא נגענו בפאזל מאז החתונה עד שהוצאנו אחד קשה בחול המועד ביום גשום, וישבנו יחד שעות. וזה כיף. והיינו עייפים נורא ועם גב תפוס למחרת אבל למי אכפת.

ואולי כן כדאי שהוא ילך לשיחה עם מדריך החתנים או הרב שלו. קשה לי להאמין שאמרו לו להחמיר מול האישה. יותר סיכוי שאמרו לו להפך והוא לא מיישם כי ליבו לא נוטה לזה.

ח"ו שאני אציע למישהו/י "למחוק את עצמו"..

מה שהצעתי, זה בדיוק ההיפך.

ואני לא בטוח מי מאיתנו "לא הבין את הסיטואציה"..

כמו שכתבת, הם בערך שנה ראשונה אחרי נישואין. סביר שהיא לא בדיוק יודעת איך "לאכול" את הפערים המסויימים ברמה הדתית, שלא נראה שהם מי-יודע-מה. היתה רגילה ברווקותה, שהיא עושה לפי מה שהיא, וזהו.

אז חלק מהעזרה בשלב הזה, זה לדעת איפה שמים את הענין הזה. זה לא נכון ש"אם היתה יכולה ללכת איתו כבר היתה עושה את זה". עוד לא רגילה לראש של אשה נשואה. אז אני אומר, תקל מעליה בענין הזה. תדע שזה בסדר גמור ללכת אחרי הבעל בעניינים הלכתיים שנוגעים לשניהם (ניכר לכאורה שלא מדובר במשהו "קיצוני"), זה מחבר, וחבל להוציא אנרגיה על התחככויות בדבר שבא מעצם המהות של מה שהוא עוסק בו מרבית זמנו. מכל מקום, הכל הצעות, תיקח מה שטוב לה/ם.

וגם לגבי ההצעה "לבזבז זמן" כשחוזרים. הרי היא אומרת שמרגישה שמגיעים לסוף היום ולא ממצים את הזמן. לא "פעילות פאסיבית" מול המחשב תפתור את זה. בדיוק ההיפך. זה להשקות את הצמאים חומץ. וגם אם היא רוצה - יכולה לעשות את זה לבד, לפני שבעלה מגיע.

על כן נכון להציע משהו שבאמת מקשר, לא עוד קצת בזבוז זמן מתסכל בזמן הקצר הזה.

ובכלל, ביחס לדברייך, כדאי להבין גם את ה"ראש" של האיש במציאות כזו - ולא לחשוב כל פעם ש"הרבנים" יאמרו לו "להקל מול האשה". או שיראה איתה סרטים מצויירים... הדבר הזה, שנשים חושבות לפעמים שדרך החיים של אדם שעוסק בתורה, זה איזה משהו שבוודאי ימליצו "לדלג" עליו, הוא טעות קשה - והוא עצמו מפתח לבעיות.  אומרת שמדובר באיש טוב וקשוב ומקסים - אז ימצאו מה שטוב לשניהם.

הבעל לא ידרוש ממנה ללמוד איתו סוגיא קשה בגמרא, והיא לא תדרוש ממנו לראות איתה סרט...

ימצאו ביחד מה שטוב לשניהם. ובעיקר - מה שמחבר.

[הוספה: אחרי שקראתי את זה התכוונתי לדעת משוטט - נשואים טריים אנימציע לחשוב שוב, מי מנסה "למחוק" את מי... צריך לראות לאיזה כיוון כדאי להציע..]

נהיה יותר מעצים ופחות מתיש וגם קורה פחות כי לומדים להכיר יותר אחד את השני, להבין יותר אחד את השני, נקודות החיכוך הולכות ופוחתות

תמיד יכולות לקרות אי הבנות אבל בהמשך זה פחות מאשר בהתחלה - אם לאורך כל הדרך יש הרבה רצון טוב, הבנה שאנחנו לא אחד נגד השני אלא שנינו בסירה אחת עם מטרה משותפת שיהיה לנו טוב ביחד ומוכנות לבוא אחד לקראת השני

זה גמישות. שלא יהיה מבוצר כ"כ בעמדתו. שלא יגרום לך לאנטי.

האם הוא עקשן במהותו? אם תבקשי ממנו יפה שיראה איתך סרט נקי הוא לא יביע בכלל נכונות?

העניין הזה שיש טאבו על נושאים מסויימים שכאלה ממש קשה לי,

כן, בהחלט ניתן לומר שהוא ניחן בעקשנות, שבהרבה סיטואציות תרמה לו במהלך חייו. במיוחד בהקשר של התמדה ודבקות במטרה ששם העקשנות מבורכת.

הבעיה היא כשזה מגיע לזוגיות העקשנות כ"כ מקשה!

אני חייבת לדעת שיש פתח, שאם נמצא משהו שתחת התנאים שלנו יתאים - נלך לראות

לא שאני כל שבוע יוצאת. אבל נניח פעם בשנה, לדעת שיש אופציה לצאת לאיזה בילוי כזה משחרר וקליל 

אבל עצם האמירה הזו ש'לא' מוחלט שכזה ממש קשה לי.

אהבתי שהצלחת לדייק ככה מבין השורות...

סרט פעם בשנה זה המינימום של המינימום.

אני מאמינה שהעקשנות שלו מוציאה אותך מדעתך. הוא צריך לדעת להתפשר! יש נשים שהרבה יותר מחפפות ממך ובעליהן הצדיקים לוקחים צעד אחד אחורה ומאפשרים.

איך אפשר להגיע אליו? אני מניחה שניסית כבר כל דרך..

תודה על הפרגון (ולזה שמעליי- אני בת).

אגב,

אני התחתנתי עם צדיק שלא הלך כמעט לאף סרט בחייו ואיתי הוא הולך. בקטעים שלא נראים לו הוא פשוט עוצם עיניים.

אבל.. הוא גמיש באופיו ולכן לא היו לנו על זה וויכוחים.

האם חוסר הגמישות הזאת מתבטאת בעוד תחומים? 

פעם אחת בשנה זה לא טוב.

הוא יכול לבחור בעצמו את הסרט,

הוא יכול להגיד לה שרק אחרי המלצות הוא יראה,

הוא יכול להגיד לה שיעשו ניסיון ואם זה כ"כ לא מתאים לו אז יותר לא,

הוא יכול להגיד לה שהוא מעדיף סרט בדיוידי,

וכו' וכו'.

הוא יודע שזה מה שאשתו מצפה לו.

הוא יודע שהיא מבקשת את זה.

ואפילו היא אומרת "רק פעם בשנה" כמתחננת.

לא לנסות אפילו לבוא לקראת זו עקשנות לשמה בלי סיבה.

גם היא יכולה להגיד לו "אל תחייב אותי".

אל תחייב אותי לבוא למשפחה שלך,

אל תחייב אותי להכין לך אוכל,

אל תחייב אותי לחייך אליך ולהיות חמה,

אל תחייב אותי לכלום.

מה ייצא מגישה כזו?

אנטי. רק אנטי. וזה מה שהיא מרגישה וזה מה שהיא זועקת פה.

לא להיצמד לקטע של סרטים.

הוא פשוט לא מראה נכונות וזה הכל.

אתה מקבל אנטי. 

אם היא אומרת וחוזרת ואומרת "בא לי ללכת לסרט",

והוא פשוט אומר לא,

בלי לנסות להגיע לפשרה, בלי לנסות לדבר, לראות מה כ"כ מושך אותה בסרט, להציע אלטרנטיבות-

היא לא שומעת מזה "אני בעל צדיק ששומר את עיניי"

היא שומעת מזה: "אני בעל שלא אכפת לו. קבעתי וכך יהיה והמילה שלי היא האחרונה".

עכשיו אתה מבין מה ההרגשה?

חבל שרצון לשמור על ההלכה כפשוטו נהפך להחמרה...

משתדלת ומקוה- לא מכירה את בעלך, לפי התיאור זכית בבעל יקר, צדיק ואמיתי. ובטוחה שאם הוא בחר בך, אז הוא זכה כפליים!!
 

כשמדובר על פשרה- אין הכוונה להכריח אדם ללכת לדבר כנגד ההלכה ורצונו, אלא דוגמא לצורת דיון...: 

אני רוצה סרט (רוצה בילוי זוגי חוויתי)
אין מצב שאצא לסרט (רוצה גם בילוי זוגי, רוצה לעשות לך טוב... לא כנגד ההלכה, שמתאים גם לי)

הסוגריים בעצם מבטאות את הצורך שמאחורי המילים שנאמרו ואז אפשר לחשוב על הרצון האמיתי ולחפש פתרונות שמוסכמים על שניכם.

אפשר פעם לשבת בנינוחות ולדבר ע"כ ולעשות ממש רשימה של בילויים זוגיים המוסכמים על שניכם.

ולכן אין מה ללכת פה סחור-סחור.

הם לא נשואים מעכשיו. ברור לי שרעיונות שונים ומשונים לגבי בילויים אלטרנטיביים כבר עלו.

אבל היא רוצה ללכת לסרט.

ומוכנה לבוא לקראתו כמעט בכל תנאי.

והוא לא מוכן בשום תנאי.

להגיד "לא כי לא"

זה יכול ליצור כבוד למישהי אחת, ביחס לצדיקות שלו (מתייחסת למה שכתבו מתחתיי)

וזה יכול ליצור תסכול עצום אצל מישהי אחרת.

היא אמרה שהיא בפירוש מתוסכלת.

וכל הניסיונות לחנך אותה ולהגיד לה למה בעצם היא טועה,

ולמה הוא צדיק והיא צריכה ללכת אחריו,

ולמה סרט זה מנוגד להלכה מכל וכל, (אגב הסרט "פלא" שעלה עכשיו הוא נקי הנקיים)

ולמה התסכול שלה הוא לגיטימי,

זה פשוט להתעלם ממה שהיא אומרת.

הסתכלות על דברים

לפעמים האדם מקובע בחשיבה של "זה או זה" ואז הוא פונה לחוכמת ההמונים כדי לקבל עוד צורות הסתכלות, עוד כיווני מחשבה כדי לפתוח את עצמו לעוד אפשרויות. לא להיות נעול ומרובע על החשיבה היחידה שהיתה לו

אני מניחה שלכן הפותחת פנתה לפורום, כדי להרחיב את נקודות המבט

נכון שהיא אמרה שהיא מתוסכלת מזה, אבל היא יכולה לקבל פה גם רעיונות להסתכל על הדברים מזוויות אחרות ואז אולי גם לה יגרום "לכבד אותו על הצדיקות שלו" או להתרגל לעניין בדרכים אחרות..

גם את קצת נעולה על צורת ההסתכלות שלך על הדברים, חבל.

שהוא הרבה מעבר.

את אומרת שאני נעולה. וזה סבבה, אני לא נעלבת.

אבל לאורך כל השרשור,

לא מצאתי פה עמדה אחת (מלבד זו של "די שרוט") שהתייחסה למצוקה שלה כלגיטימית.

וכשאדם בא ושוט דברים מהלב,

וכל מה שהוא מקבל זה ניסיונות חינוך (או אם תרצי בעדינות "זווית ראייה חדשה"),

זה יוצר אצלו מצוקה נוספת- שהוא לא בסדר.

ולכן אני ננעלת על להגיד לה- את בסדר. הציפייה שלך לגיטימית. בעלך יכול לבוא לקראתך (יש בארסנל מלא סרטים לגמרי צנועים). מה שאת חווה זה אמיתי.

אדם לפעמים פונה לחכמת ההמונים כדי שהם "ישפטו" במקרה האישי שלו.

ויודעת מה? השפיטה כאן לא הוגנת. כמעט כולם פה מצדדים בו.

ואני רוצה לחדד את הזווית שלה. לחזק את נקודת ראייתה.

האישה ביקשה עצות וקיבלה.

אין פה צודק ולא צודק, יש פה עניין חשוב שתמיד חשוב בזוגיות והוא תקשורת.

כשבעלי - שבדר"כ הוא מתגמש, ותרן, מפרגן, קשוב - וכשזה מגיע לסרט הוא לא מסכים בשום אופן ואין מקום לדיון מבחינתו אני שומעת מזה שהוא צדיק באמת ויש לו קווים אדומים שלא ניתן להתפשר עליהם.

מודה שהיה לי קצת קשה בהתחלה לקבל את זה אבל אחרי קצת חשיבה עם עצמי זה גרם לי להעריך אותו יותר!

מצאנו לנו בילויים זוגיים אחרים ב"ה שנותנים לנו המון כיף ושמחה וצחוק ויחד נעים כזה

לבילויים זוגיים שנראים לך לגיטימיים.

אני מבינה את הגישה שלך שבאה ואומרת שאני צריכה לכבד את הדרך שלו ואני מסכימה עם זה. אבל חבל שעד שיש זמן להינות ולבלות אני צריכה לעשות את זה עם אחרים -  חברות או משפחה, בעוד שלמעשה הכי הייתי רוצה לעשות את זה עם בעלי, ליצור יחד עוד חוויות משותפות. 

לכן, הייתי באמת שמחה לשמוע ממך רעיונות

לא רק שחבל שעד שיש זמן להינות ולבלות את צריכה לעשות את זה עם אחרים, יותר מזה - זה הזמן להשקיע בזמן איכות זוגי, 

את יכולה לקבל פה רעיונות וזה יתן לך כיוון מה יכול להתאים לכם וגם תנסי לחשוב בעצמך, אולי לשחזר דברים שאהבתם לעשות בזמן הדייטים

יש דברים שכיף לעשות ביחד בבית, בעצם כשיש רומנטיקה כל פעולה פשוטה כמו בישול ואפיה יכולה להפוך לחוויה זוגית, לאפות ביחד לבשל ביחד דברים מענינים, לערוך ביחד שולחן לארוחה זוגית מיוחדת

לצאת לטבע, פיקניק בפארק, מסעדה/בית קפה אם אתם אוהבים

פינג פונג על השולחן בסלון. אפשר לקנות מטקות ורשת שמתחברת לכל שולחן

לא לפחד קצת להשטתות... לתת לילד שבנו לצוף החוצה ולצחוק הרבה ביחד

בהצלחה ובכיף!

לראות דווקא סרט. אפשר למצוא בילויים יפים ביחד, יותר מפעם בשנה, ולא דווקא זה. זו עקשנות לכיוון ההפוך. 

מספיק עם נסיונות הכפיה הללו, בשם "התחשבות"..

בינתיים, נראה שהבעיה בדיוק הפוכה:

התכוונתי לדעת משוטט - נשואים טריים

שאפשר לצאת מזה למקום כזה טוב

בעז"ה תמשיכו ככה!

תודה רבה על השיתוף

חדשה פה, אבל הרגשתי צורך להגיב. אני מכירה את המציאות של בעל שהוא עקשן וזה לטוב ולמוטב.

בכל מקרה לא להתייאש!!!!

כמה דברים שאפשר לעשות ביחד: כמו שמישהו אמר לפני כן משחקי קופסא, יש משחקים ממש מוצלחים שמתאימים לזוג,ומאפשרים זמן רגוע ביחד.

במוסף אם חשוב לך לצאת מהבית (וזה חשוב...) אפשר למשל לצאת לחדר בריחה, יש חדרי בריחה נקיים ואתם לבד בחדר בלי עוד אנשים וזה מחייב עבודת צוות וכל זה באווירה נעימה.

בכל מקרה שיהיה לך בהצלחה, כי אם כל הדברים הקשיים, נישואין זה דבר מדהים!

שיחות ובירורים בצורה נעימה

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.